ליקט ד"ר יצחק וינס

הקדמה    🔗

א    🔗

הספריה המשפטית רואה זכות לעצמה להיות מוציאה לאור קובץ זה הכולל דיני הגיוס לצבא הגנה לישראל, שהוא יותר מכל קובץ חוקים אחר עדות ניצחת לעצמאותנו ולחידוש חיינו כאומה ריבונית.

החקיקה הצבאית בישראל לא מצאה לפניה כל ספרות מגובשת, פרי נסיון ומסורת של עם בן חורין בימינו. כמו בכל פנות הבנין של העם כן גם בהקמת צבא הגנתו עמדו הבונים כלפני מעשי בראשית. אמנם, לא בראשית בתולדות ישראל, שפעמיים בימי עצמאותו בנה מדינה ופיתח תחיקה צבאית, שאך שרידיה הפזורים מעידים שהיו לו חוקים לחובת צבא ולפטור מצבא, לצרכי כבוש ולצרכי הגנה, לאיש ולאשה¹.)

אבל שרידים היסטוריים אלה לא יכלו לשמש מורי דרך בהקמת צבא ישראל בשנת תש"ח, בעיצוב דמותו ובכיוון הליכותיו.

בימי שלטון המנדט לא היה צבא ארצישראלי ולא היו דיני גיוס לצבא. כוחות המשטרה וכוחות בטחון אחרים שהיו בארץ פעלו על בסיס של התנדבות. פקודת חיל הספר שיצא בשנת 1926 יש בה מספר סעיפים הדנים בתנאי ההתגיסות לחיל זה והשירות בו, אך אין בה דבר שישמש קו להוראות בדבר גיוס חובה. סעיף 17 של המנדט לא התיר לבעלת המנדט לארגן כוחות בטחון אלא על יסוד התנדבות בלבד ולשם הגנה בלבד.

אף על פי כן, נזרעו כבר בימים ההם הגרעינים לתחיקה הצבאית בעתיד. כוחות הבטחון של הישוב העברי שפעלו במחתרת חוקקו הוראות בענין גיוס להגנה. ובמלחמת העולם השניה הוציאו המוסדות הלאומיים צווים והוראות שעל פיהם התנהל בהצלחה הגיוס ליחידות הצבא הבריטי ולבריגדה היהודית. בהוראות אלה יש לראות את ראשיתם של דיני צבא הגנה לישראל, כשם שהוא גופו נולד על ברכיה של ה"הגנה" העברית על כל שלוחותיה. דיני הגיוס רבו במיוחד והסתעפו במלחמת השחרור, שעה שהמוסדות הלאומיים הכריזו על גיוס חובה, עוד לפני שהוקמה המדינה. צווים אלה שפורסמו בסוף 1947 ובחדשים הראשונים של 1948, הם למעשה דיני הגיוס הראשונים. הם גם נשארו בתקפם על פי סעיף 5 של פקודת צבא הגנה לישראל. אלא שבשים לב לתחיקת הגיוס של הכנסת. שבאה לאחריה, שוב אין לצווים ולתקנות אלה ערך מעשי, ועל כן לא נכללו בקובץ שלפנינו.

ב    🔗

הקובץ כולל את הפקודה ההיסטורית מחודש מאי 1948, שטבעה “צבא הגנה לישראל” והפכה את ההגנה לכוח הצבא הסדיר והחוקי של המדינה, את חוק שירות בטחון משנת 1949, הוא החוק הראשון והיסודי שעל פיו מתנהל גיוס החובה במדינה ועל פיו הוקמו השרות הסדיר ושרות המילואים, את התקנות המרובות שהופיעו בעקבות חוק שירות הבטחון והמסדיר את פרטי הגיוס, ההזמנות, האימון, הגרעינים ההתישבותיים, המבחנים לכושר רפואי, פטור משירות, שירות מילואים, תפקידי האשה בשירות סדיר, תגמולים, קרן השוואה, רכוש הצבא, רשום ציוד וכו'. כן נכללו כאן ההוראות מפקודות המטכ"ל בדבר חיילי מילואים, יציאתם לחו"ל, מחלה, שכר וכו'. התיקונים נכללו בגוף התקנות, אגב ציון הדבר בשולי העמודים. הספריה המשפטית מקווה שמלאכתו של המכנס ד"ר י. וינס תהיה לברכה לכל העוסקים בגיוס, למחוקקים ולאנשי חוק, אך ימצא בו חפץ גם צבור האזרחים בכללו שהוא נשוא החוקים הנדונים, בין שהוא בשירות סדיר ובין שהוא בשירות מילואים, והמקדיש חלק רב מזמנו לחיי שירות בכחות המזויינים של המדינה, על כל הבעיות המתעוררות בקשר לכך, כגון: חובות הגיוס וההתנדבות, תגמולים ושכר, חופשה ופטור ועוד.

תודתה של הספריה המשפטית נתונה בזה לרמטכ"ל רב אלוף מרדכי מקלף, אשר קדם בברכה קובץ זה ונתן את האישור לפרסם בו לקט הוראות מפקודות המטה הכללי בדבר חיילי מילואים.

לכל אשר סייעו בהוצאת הקובץ, ובתוכם האדם של משרד הבטחון ולמר ישראל אבניר שהגיהו, נתונה ברכת הספריה המשפטית.

עורך הספריה המשפטית

תמוז, תשי"ג