אלהים. צבאות השמים. אחרי־כן מפיסתֹפל.

שלשת מלאכי הפנים באים.

רפאל

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹנָה שִׁירָהּ הַיָּדוּעַ

בִּזְמִיר־הִתְחָרוּת שֶׁל סְפֵירוֹת־הָאַחִים¹

וְאֶת מַסְלוּל־אוֹרָהּ הַקָּבוּעַ

בְּמִצְעֲדֵי־רַעַם תַּעֲבֹר וְתַשְׁלִים.

מִמַּרְאֵה הוֹדָהּ מַלְאָכִים אוֹן יִשְׁאָבוּ,

אִם עַד חִקְרָהּ לֹא יַחְדֹּר הִגָּיוֹן;

מַעֲשֵׂי אֱלֹהִים, מִדִּמְיוֹן נִשְׂגָּבוּ,

כֻּלָם נִפְלָאִים כְּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

גבריאל

וְחִישׁ מַהֵר לִבְלִי־חֵקֶר חוֹזֶרֶת

סְבִיבָהּ תִּפְאֶרֶת הָאֲדָמָה;

חֲלִיפוֹת מְשַׁמְּשָׁה לִבְנַת־עֵדֶן מַזְהֶרֶת

עִם לַיְלָה עָמֹק וְקוֹדֵר אֵימָה;

מַקְצִיף הַיָּם בְּעָצְמָה קוֹלַחַת

מֵעֹמֶק יְסוֹד הַסְּלָעִים, לֹא נָמַד,

וְסֶלַע וָיָם נִגְרָפִים גַּם־יַחַד

בִּמְעוּף־הַסְּפֵירוֹת הַמָּהִיר לָעַד.

מיכאל

וְסַעֲרוֹת עֹז מִתְחָרוֹת תִּסְעַרְנָה

מִיָּם אֶל־אֶרֶץ, מֵאֶרֶץ אֶל־יָם,

וְתוֹךְ־כְּדֵי־זַעַף סָבִיב תִּיצַרְנָה

שַׁלְשֶׁלֶת פְּעוּלוֹת עֲמֻקּוֹת בָּעוֹלָם.

אָז לַהֲבֵי־הֶרֶס בְּרָקִים יָרִיצוּ

לִפְנֵי שְׁבִיל הָרַעַם, פִּתְאֹם יִתְמַלֵּט.

אוּלָם צִירֶיךָ, אֵל, יַעֲרִיצוּ

דַּרְכֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁל יוֹמְךָ הַשּׁוֹקֵט.

שלשתם

מֵהוֹד הַמַּרְאֶה מַלְאָכִים אוֹן יִשְׁאָבוּ,

כִּי עַד חִקְרְךָ לֹא יַחְדֹּר הִגָּיוֹן,

וְכָל מַעֲשֶׂיךָ, מִדִּמְיוֹן נִשְׂגָּבוּ,

כֻּלָּם נִפְלָאִים כְּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

מפיסתֹפל

אַחֲרֵי כִי תִקְרַב שׁוּב אֵלֵינוּ, אָדוֹן,

וּלְכָל הַנַּעֲשֶׂה אִתָּנוּ תִּשְׁאָלָה,

וְאַחֲרֵי כִי תִרְאֵנִי תָּמִיד בְּרָצוֹן,

תִּמְצָא גַם אוֹתִי בֵּין מְשָׁרְתֵי־מָעְלָה.

סְלַח לִי, רָמוֹת לְדַבֵּר לֹא אוּכָל,

וְאִם כָּל־הַחוּג לִלְעָג־לִי לֹא יֶחְדָּל;

לַפַּתּוֹס שֶׁלִּי וַדַּאי רַק צָחָקְתָּ,

לוּלֵא אֶת־הַצְּחוֹק מֵעַל פִּיךָ מָחָקְתָּ.

לֹא אֵדַע מָה מִשֶּׁמֶשׁ וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים,

רַק רָאֹה אֶרְאֶה, אֵיךְ בְּנֵי־אִישׁ מִתְעַנִּים.

אֵל קָטָן זֶה עַל־אָרֶץ, נוּסָח לוֹ קָבוּעַ,

וּכְמֵאָז מִבְּרֵאשִׁית הִנֵּהוּ תָמוּהַּ.

חַיָּיו גַּם טוֹבוּ מְעַט שָׁם מָטָּה,

לוּלֵא נֹגַהּ־שַׁחַק לְשַׁי לוֹ נָתָתָּ;

תְּבוּנָה יִקְרָא לוֹ, וּמְשַׁמֵּשׁ לוֹ לִהְיוֹת

חַיָּה רָעָה מִכָּל הַחַיּוֹת.

בְּעֵינַי הוּא דוֹמֶה, שָׂא לְנִיב הַשְּׂפָתָיִם,

לְאוֹתוֹ הַצְּלָצַל גְּדָל־הָרַגְלָיִם,

הַטָּס וּמְקַפֵּץ בְּטִיסָה כַּאן וָכָאן

וּבָעֵשֶׂב מִיָּד שָׁר שִׁירוֹ הַיָּשָׁן;

וְלוּ רַק בָּעֵשֶׂב תָּמִיד הִשְׁתַּקֵּעַ!

בְּכָל־חֹבֶץ שֶׁהוּא אֶת־חָטְמוֹ הוּא תוֹקֵעַ.

אלהים

הַאֵין לְךָ עוֹד לְהוֹסִיף לִי דָבָר?

אִם רַק לְקַטְרֵג תֵּדַע לְעוֹלָם?

הַבְעֵינֶיךָ עַל־אֶרֶץ עוֹד כְּלוּם לֹא יִכְשָׁר?

מפיסתֹפל

לא! כִּי אַךְ רָע, כְּמוֹ תָמִיד, אֶמְצָא שָׁם.

צַר לִי עַל בְּנֵי־אִישׁ, יִגְוְעוּ בְּעָנְיָם,

עַד אֲשִׁיב מֵעַנּוֹת הַשְּׁכוּלִים גַּם־יָדִי.

אלהים

הֲתֵדַע אֶת־פָאוּסְטְ?

מפיסתֹפל

            אֶת־הַדּוֹקְטוֹר?

אלהים

                     עַבְדִּי!

מפיסתֹפל

אָכֵן! אוֹתְךָ יַעֲבֹד לְדַרְכֵּהוּ.

לֹא מֵאֶרֶץ מַאֲכַל הָאֱוִיל וּמִשְׁתֵּהוּ.

הֲמוֹן־רוּחוֹ יִשָּׂאֶנּוּ אֶל הַמֶּרְחַקִּים,

בְּעַצְמוֹ יַכִּיר לְמֶחְצָה שִׁגְעוֹנוֹ;

מִבְחַר הַמְּאוֹרוֹת יִדְרֹשׁ מִשְּׁחָקִים

וּמֵאָרֶץ כָּל־עֹנֶג יָקָר בְּמִינוֹ,

וְכָל קִרְבָה וְכָל מֶרְחַקִּים

לֹא יַשְׁבִּיחוּ אֶת־סַעַר תְּהוֹם עֶרְגוֹנוֹ.

אלהים

אִם עַתָּה יְגַשֵּׁשׁ עוֹד אֵלַי בַּמַּחֲשָׁךְ,

עֵינוֹ חִישׁ אֶפְקַח וְלָאוֹר אוֹצִיאֶנּוּ.

הֶן־יֵדַע הַגַּנָּן, כִּי יוֹרִיק עֵץ רַךְ,

הַבָּאִים יַעַשׂ צִיץ וּפְרִי טוֹב יַעְדֶּנּוּ.

מפיסתֹפל

בַּמֶּה נִתְעָרֵב? עוֹד הוּא יֹאבַד לָךְ!

אִם רַק תִּתֶּן־לִי הָרְשׁוּת לְכָךְ,

כִּי אֶל נְתִיבִי בְּנַחַת אַטֶּנּוּ.

אלהים

כָּל־עוֹד הוּא חַי עֲלֵי־אֲדָמוֹת,

לְךָ נְתוּנָה הָרְשׁוּת הַזֹּאת;

תּוֹעֶה אָדָם כָּל־עוֹד הוא שׁוֹאֵף.

מפיסתֹפל

אוֹדְךָ אֵפוֹא; כִּי בְּבֵית הַמֵּתִים

מִיָּמַי לֹא אָהַבְתִּי לְהִסְתּוֹפֵף.

חִשְׁקִי אֶל־בְּשָׂרִים רַעֲנַנִּים, לוֹהֲטִים.

בִּפְנֵי פֶגֶר מֵת דַּלְתִּי סְגוּרָה;

מִקְרִי כְּמִקְרֵה חָתוּל עִם עַכְבָּר.

אלהים

יְהִי כֵן, בְּיָדְךָ מָסוּר הַדָּבָר!

הַעְתֵּק הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת מִמְּקוֹרָהּ,

וְהוֹלִיכָה אוֹתָהּ, אִם תַּשְׂכִּיל לְאָסְרָהּ,

אִתְּךָ בִּנְתִיב שְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת,

וְשָׂא כְלִמָּתְךָ יוֹם תֻּכְרַח לְהוֹדוֹת:

אִישׁ טוֹב, בְּיֵצֶר־לִבּוֹ הֶעָמוּם,

יֵדַע אֶת־הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן לְפָנָיו.

מפיסתֹפל

לוּ כֵן! אַךְ לא יֶאֱרַךְ זֶה זְמָן רָב.

לְהִתְעָרְבוּתִי לֹא חוֹשֵׁשׁ אֲנִי כְלוּם.

אַךְ אִם לְחֶפְצִי אֲנִי אַגִּיעַ,

הַרְשֵׁנִי מִמְּלֹא לְבָבִי לְהָרִיעַ.

עָפָר יֹאכַל, וְלַהֲנָאָה,

כַּדּוֹד שֶׁלִּי, הַנָּחָשׁ הַמְפֻרְסָם.

אלהים

גַּם אָז חֵרוּת לְךְ מְלֵאָה;

לֹא שָׂנֵאתִי אֶת־שֶׁכְּמוֹתְךָ מֵעוֹלָם.

פָּחוֹת מִכָּל רוּחוֹת הַשְּׁלִילָה

הַלֵּץ עָלַי לְטֹרַח הִנֵּהוּ.

חִישׁ קַל יַד אָדָם לִרְפּוֹת יְכוֹלָה,

חֶמְדַּת הַמְּנוּחָה מַהֵר תְּפַתֵּהוּ;

עַל־כֵּן אֶתֵּן־לוֹ בְּרָצוֹן הֶחָבֵר,

הַמְגָרֶה וּפוֹעֵל וְעַל־כָּרְחוֹ יוֹצֵר.

אַךְ אַתֶּם, נֶאֶמְנֵי בְנֵי־אֱלֹהִים,

הִתְעַנְּגוּ עַל יְפִי הַחַיִּים הַשּׁוֹפְעִים!

לוּ הַמִּתְהַוֶּה, תָּמִיד חַי וְטֹוֶה,

יֹאחֶזְכֶם בְּחַבְלֵי אַהֲבָה הַחֲמוּדִים,

וּמַה שֶּׁמְּרַפְרֵף בַּמַּרְאֶה הַחוֹלֵף

קִבְעוּ בְּסִדְרֵי רַעְיוֹנוֹת מַתְמִידִים!

(השמים נסגרים, מלאכי הפנים נפרדים והולכים)

מפיסתֹפל (לבדו)

מִזְּמָן לִזְמָן רְאוֹת אֹהַב הַזָּקֵן,

וְאִזָּהֵר מֵהַתִּיר הַקֶּשֶׁר עִמּוֹ.

הֵן יָפֶה, שֶׁאָדוֹן גָּדוֹל נוֹהֵג כֵּן

לְדַבֵּר אֱנוֹשִׁית עִם הַשֵּׁד עַצְמוֹ.