21 פברואר 1992
ליוונים היתה אימרה: “הומרוס מספיק לכל”. והם לא התכוונו רק לכך שמחברם של שני הספרים “איליאדה” ו"אודיסיאה" הניח את היסוד לתרבות היוונית הקלאסית, וממילא לתרבות המערבית כולה. הם התכוונו גם לזה ששתי השירות הארוכות האלה הן פשוט ספרי קריאה נפלאים. לכאורה, הגישה אליהם קשה, אך לרשות הקורא העברי עומד תרגומו העברי הנפלא של שאול טשרניחובסקי, המצטיין בפשטות ובאצילות. שנים ארוכות נעדר התרגום הגדול הזה מהשוק, והמהדורות הישנות היו בכל מקרה רצופות טעויות. חסר זה תוקן עם הופעתה של המהדורה החדשה של ה"איליאדה" וה"אודיסיאה", במסגרת כל כתבי טשרניחובסקי, הרואים אור בהוצאת עם עובד.
הטקסטים תוקנו כאן, תוך השוואות עם המקור, והתוצאה היא שני כרכים המצויים בשוק, הזמנה לכל קורא עברית לצאת לאחת מהרפתקאות הקריאה המלהיבות ביותר שיש. כל זה בנוסף לעובדה שהאירועים המתוארים בשני האפוסים חוזרים ומופיעים לאורך כל התרבות האירופית, בצורות שונות של רמזים ועיבודים, מ"איניאס" של המשורר הרומי וירגיליוס ועד האופרטה “הלנה היפה” לז’אק אופנבך.
לשתי השירות רב המשותף, גם בצורה השירית וגם בגיבורים הרבים המופיעים בשתיהן. אך ההבדל בין האווירה והטון של שתי היצירות גדול כל כך, עד שרבים הטילו ספק באפשרות שמשורר אחד בשם הומרוס הוא שחיבר את שתיהן. הקדמונים נטו לפתור את הבעיה הזאת בכך שהומרוס חיבר את ה"איליאדה" בהיותו איש צעיר, במלוא אונו, ואילו את ה"אודיסיאה" חיבר בהיותו זקן. ממילא מובן שהם העריכו יותר את ה"איליאדה", שירה המתארת את גבורת הלוחמים, את אימי המלחמה ואת זוהר הניצחון. אך הקוראים בני זמננו עשויים לאהוב יותר את ה"אודיסיאה", רומן הרפתקאות נפלא המתאר את שובו של אחד מגיבורי ה"איליאדה", אודיסס, לארצו שבאי איתקה.
ה"איליאדה" מתארת את מלחמת היוונים נגד הטרויאנים, בני העיר טרויה שבאסיה הקטנה. המלחמה פרצה בגלל הלנה, אישתו היפה של מלך יווני, שבנו של מלך טרויה, פריס, חטפהּ מבעלה, המלך היווני מנלאוס. מנלאוס גייס את שאר מלכי יוון והם יצאו יחדיו נגד העיר האסיאתית, לנקום את כבודו המחולל של היווני. רבים הם גיבורי ה"איליאדה", אך מי שמלכתחילה מתבלט יותר מכולם הוא אכילס, מלך אחד משבטי יוון, גיבור העשוי ללא חת מלבד נקודת תורפה אחת בעקבו.
ב"אודיסיאה" שב ומופיע אכילס, הגיבור הנהדר, אך הוא מופיע בסיטואציה מיוחדת, נוגעת ללב. הדבר קורה בשיר האחד־עשר, שבו מתוארת ירידתו של אודיסס לארץ המתים, האדס. הוא פוגש שם ידידים מתים רבים, את אמו ואת אכילס. פגישתו של אודיסס עם אכילס היא הפגישה המשמעותית ביותר של המעמד הזה. כאן גם, הבה נזכור, נפגש גיבור ה"איליאדה" עם גיבור ה"אודיסיאה". והדברים שאומר אכילס הם אולי מסר היסוד של האפוסים ההומריים באשר הם: אודיסס אומר לו, " אל תהיה מצטער שמתָ, אכילס!", שהרי אתה מלך המתים כפי שהיית מלך החיים. אך אכילס דוחה נחמה זו, ומשיב בטורים הנפלאים שאני מצטט להלן מתוכם, בתרגומו המזהיר של טשרניחובסקי:
"אל תנחמני, אודיסס הגבר
המזהיר, כי מַתִּי.
טוב לי היות שכיר־יום ועובד בשדהו של אחר,
אדם מסכן, לא חונן עבודה ומעטים קנייניו,
מהיות המושל בכל קהל הרפאים והנמקים".
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות