9 ספטמבר 1977

כל השירים ששרדו    🔗

א.    🔗

הַיָפֶה מִכֹּל שֶׁאֲנִי מַשְׁאִיר אַחֲרַי הוּא אוֹרָה שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ

אַחֲרָיו יָפִים הַכּוֹכָבִים הַזוֹהֲרִים וּפָנָיו שֶׁל הַיָרֵחַ

אַךְ יָפֶה גַם הַמְלָפְפוֹן הַבָּשֵׁל וְהָאַגָס וְהַתַּפּוּחַ.

ב.    🔗

נַעֲרָה יְפַת־מַבָּט שֶׁמִן הַחַלוֹן נִשְׁקֶפֶת

פָּנַיִךְ פְּנֵי בְּתוּלָה – מַטָה מִזֶה אַתְּ אֵשֶׁת־אִישׁ.

ג.    🔗

יְדִידִי, מִתַּחַת לְכָל אֶבֶן הִשָׁמֵר מִן הָעַקְרָב.

ד.    🔗

אַךְ מֵעוֹלָם לֹא רִצוּ אֶת הַלֵב שֶׁבְּתוֹךְ חָזְךָ.

ה.    🔗

לְמַד, יְדִידִי, אֶת מַעֲשֵׂה אַדְמֵטוֹס וְהִתְחַבֵּר אֶל הַטוֹבִים

וְהִשָׁמֵר מִמוּג־הַלֵב שֶׁלְהַכִּיר טוֹבָה אֵינוֹ יוֹדֵע.

על פרקסילה, משוררת בת המאה החמישית לפנה"ס, מוסרים לנו כמה פרטים סופרי־הקדמוניות, ותוך כדי כך מצטטים את השורות הספורות הקיימות לנו משירתה. מקום מוצאה של פרקסילה היא העיר סקיון שבפלופונסוס. אוזביוס, בספרו “כרוניקה”, מוסר שהיא היתה ויצרה בשנה השניה של האולימפיאדה ה-82, שהיא שנת 451 לפנה"ס. טטינוס בחיבורו “נגד היוונים” מספר שהפסל הנודע ליסיפוס, גם הוא בן העיר סקיון, פיסל פרוטומת־ארד של פרקסילה, “אף שזו כתבה שירים מטופשים”. נמסר, שבמיוחד מהוללים היו שירי־היין של פרקסילה.

הקטע הנחמד ביותר שנשאר לנו מפרקסילה שמור בקובץ הפתגמים המוסברים, שחיבר הסופר זנוביוס. קיים היה ביוון פתגם לציונו של שוטה גמור: “הוא טיפש יותר מאדוניס של פרקסילה”. זנוביוס מסביר את מקורו של הפתגם: "פרקסילה מסקיון היתה משוררת לירית. באחד ההימנונים שלה שמה פרקסילה זו בפיו של אדוניס, הנשאל על־ידי המתים בהאדס מהו הדבר היפה ביותר שהוא משאיר מאחוריו על פני האדמה, את התשובה הבאה:

היפה מכל שאני משאיר אחרי הוא אורה של השמש וגו'…

והרי רק שוטה גמור יעמיד על אותו המישור מלפפונים עם השמש והירח".

דעת בני־ימינו על הדברים ששמה פרקסילה בפי אדוניס עשויה להיות שונה: קסם הפשטות שלהן עושה את השורות הללו לפנינה פיוטית.

הקטע על “נערה יפת־מבט” שמור ב"על המשקלים", חיבורו של הפיסטיון, שהוא מדריך לתורת־המשקלים, בתור הדגמה של אחד מסוגי המשקלים הדקטיליים.

השורה שנעשתה לפתגם על העקרב שמתחת לכל אבן מובאת באחד הפירושים למחזהו של אריסטופנס (“תסמופוריאסוזאי”), שבו רומז לפתגם אחד המדברים. הפרשן אומר שמקורו של הפתגם בשיר יין מאת פרקסילה.

קטע ד. “אך מעולם לא ריצו…” הוא מתוך חיבורו של הפיסטיון “על המשקלים”, והקטע האחרון על “מעשה אדמטוס” מצוטט בפירוש ל"צרעות" של אריסטופנס.

הטקסט – לפי LYRA GRAECA כרך ג' מהדורת ג'. מ. אדמונדס.

**תרגם מיוונית והוסיף דברי־הסבר: יורם ברונובסקי **