מִכָּל אֵלֶּה שֶׁהִתְּהַלַּכְתִּי אִתָּם פַּעַם בְּעִיר־מוֹלַדְתִּי, יָקְרָה לִי בְּיִחוּד בַּת שְׁכֵנֵנוּ, מִינָה, אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ גַם בְּשֵׁם הַגְּנַאי “הַבְּרֻדָּה”, וְהִיא נַעֲרָה מְנֻמֶרֶת בְּכִתְמֵי שֶׁמֶשׁ, שֶׁלֹּא חוֹנְנָה אָמְנָם בְּיֹפִי, אֲבָל הֵֵן כְּבָר יָדוּעַ הַמִּשְׁפָּט שֶׁל כְּלֵי־הַחֶרֶס אֲשֶׁר בָּהֶם יְשֻׁמַּר הַיַּיִן הַטּוֹב, וְרָאִינוּ גַם אֲשֶׁר דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים נִכְתָּבִים עַל גְּוִיל פָּשׁוּט.

וּבְבוֹאִי לְסַפֵּר עָלֶיהָ, מִן הַנִּמְנָע הוּא שֶׁלֹּא אַעֲלֶה גַם פְּרָטִים מֵחַיֵּי סְבִיבָתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִתָּכֵן אֲשֶׁר יְצַיֵּר מִי אֵיזֶה גוּף חַי אוֹ דוֹמֵם, בְּלִי רֶקַע, אוֹ “אַוִּיר” מִסְּבִיבוֹ.

זְקֶנְתָּהּ, יוֹכֶבֶד “הַמְּתוּקָה”, הִיא אֲשֶׁר לָהּ הָיָה הַבַּיִת שֶׁמִּמּוּלֵנוּ, וְקָרְאוּ לָהּ כֵּן עַל שׁוּם הָעוּגוֹת הַמְּתוּקוֹת אֲשֶׁר אָפְתָה, כְּכָל אֲבוֹתֶיהָ, כָּל הַיָּמִים.

אֶת עֲשַׁן הַתָּמִיד מִמַּעַל לַאֲרֻבַּת גַּגָּהּ רָאִיתִי בְּעוֹדֶנִּי שׁוֹכֶבֶת בָּעֲרִיסָה, וְהִיא אֲשֶׁר נָתְנָה בְּיָדִי אֶת עוּגַת־הַסֻּכָּר הָרִאשׁוֹנָה. הִיא הִתְכּוֹפְפָה, עַד כִּי הָעֲגִילִים שֶׁבְּאָזְנֶיהָ נִתְלוּ עָלַי בִּמְאֻנָּךְ, קָרוֹב עַד מְאֹד, וְאָז רָאִיתִי אֶת אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים שֶׁבָּהֶם עִם נְקֻדּוֹת הַשְּׁחוֹר בְּמֶרְכָּזָן, אֲשֶׁר נִרְאוּ לִי מְלֵאוֹת אֲרֶשֶׁת, כְּאִשּׁוֹנֵי־עֵינַיִם.

אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי אֶת הָעֲגִילִים הָאֵלֶּה לְבַדָּם, נָחִים עַל מִרְפַּד הַקְּטִיפָה שֶׁבְּתֵבַת־הַתַּכְשִׁיטִים. הַזְּקֵנָה עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה עוֹד.

הִיא עָשְׂתָה יוֹם אֶחָד אֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ עִם הַחֶנְוָנִי וְעִם סוֹחֵר־הַקֶּמַח, צִוְתָה לְהָבִיא מֵעִיר־הַפֶּלֶךְ אֶת נֶכְדָּתָהּ מִינָה, כִּמְמַלְּאָה מְקוֹמָהּ, וְגַם דָּאֲגָּה לְכָךְ שֶׁתִּשָּׁלַח לָהּ שְׂמִיכַת־מוּכִין לַדֶּרֶךְ – לְבַל תִּתְקָרֵר – וְאַחַר הָלְכָה לְדַרְכָּהּ הִיא, הָרְחוֹקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר, מִבְּלִי לָקַחַת כָּל מְאוּמָה בְּיָדָהּ, אִם לֹא לַחֲשֹׁב אֶת מְעַט הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, שֶׁהֵם אֵינָם תּוֹפְשִׂים מָקוֹם, כְּיָדוּעַ, כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ כְּרֵיחָם שֶׁל הַפְּרָחִים.

עִם גְּמַר יְמֵי הַ"שִׁבְעָה" עָמְדָה אֲחוֹתָהּ טוּלֶה וְאָסְפָה אֶת כְּלֵי הָאֲפִיָּה, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם עַל סַפְסַל הָעֲבוֹדָה בְּאֹפֶן שֶׁהָיְתָה הַבָּעַת צִפִּיָּה לָהֶם, וְעָרְכָה בַּתַּנּוּר אֶת עֲצֵי הַהַסָּקָה וְאֶת הַקֵּיסָמִים, עַד כִּי גַם לָהֶם הָיְתָה אוֹתָהּ הַהַבָּעָה עַצְמָהּ, וְאַחַר יָצְאָה לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, לִקְרַאת קְרוֹן הַנּוֹסְעִים, וְחָזְרָה עַד מְהֵרָה עִם נַעֲרָה כִּבְדַת גּוּף, אֲשֶׁר הַנָּשִׁים הַשְׁכֵנוֹת הֶחְלִיטוּ מִן הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן, כִּי רְחוֹקָה הִיא מִן הַנּוֹי וּמֵהַזְּרִיזוּת; אוּלָם סָבְתָא טוּלֶה סָבְרָה כִּי: “הַפָּרָג הַשָּׁחוֹר הוּא דַוְקָא הַמָּתוֹק” וְכִי “הָאֲבָנִים הַמְגֻשָּׁמוֹת – עֲלֵיהֶן יֻשְׁתַּת הַבַּיִת”.

וְהִיא מָסְרָה לְיָדָהּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל מַחְסַן הַקֶּמַח וְהַסֻּכָּר, וְהֶרְאֲתָה לָהּ אֶת מְקוֹמָם שֶׁל הַבֵּיצִים וְהַתַּבְלִין, וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מָצְאָה לְקוֹרַת־רוּחָהּ וְהִנֵּה הֻתְקְנוּ מִינֵי הַמַּאֲפֶה בְּתַבְנִיּוֹתֵיהֶם הַמְקֻבָּלוֹת, וְהֵם זְרוּעִים סֻכָּר וּמַדִּיפִים רֵיחַ וָנִיל, כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד בַּבַּיִת הַזֶּה לְבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וְלִסְעֻדּוֹת מִצְוָה.

אוֹמְרִים כִּי בִּתְמוּרַת הָעִתִּים נִכְחֲדוּ שָׁם כָּל אֵלֶּה וְאֵינָם עוֹד – וַהֲרֵי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת עַצְמִי כְּמִין זְכוּכִית נֵגָטִיבִית, שֶׁנִשְׁאֲרָה, רַק הִיא הַיְחִידָה, לְאַחַר שֶׁאָבַד הָעֶצֶם הַמְצֻלָּם. כְּלוּם לֹא שׂוּמָה עָלַי – לְמַעַן הָקִים לָהֶם לַדְּבָרִים זֵכֶר – לְהַטְבִּיעַ אֶת רִשּׁוּמַי עַל הַנְּיָר?

הַיָּמִים שֶׁלְאַחַר סְפִירַת הָעֹמֶר הָיוּ אָז, שֶׁבֶָּהֶם רַבּוּ חַגֵּי הַנִּשּׂוּאִין בַּמָּקוֹם, וְסָבְתָא טוּלֶה, שֶׁהִצְטָרְכָה לָצֵאת פַּעַם בְּפַעַם לְרֶגֶל הַהַזְמָנוֹת, בִּקְשָׁה מִמֶנִּי לִהְיוֹת פֹּה לְעֵזֶר לִקְרוֹבָתָהּ. וְכָךְ הִנֵּה נִתַּן לִי לְהִמָּצֵא בְּקִרְבָתָהּ שֶׁל זוֹ, לִשְׂבִיעַת רְצוֹנָהּ, כְּפִי שֶׁזֶּה נִרְאָה לִי, כִּי קָשֶׁה הָיָה עָלֶיהָ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִם הַקּוֹנִים וְרִשּׁוּם הַחוֹבוֹת, הוּא כְּתָב־הַפֶּחָם, שֶׁבּוֹ נָהֲגוּ לִרְשֹׁם עַל גַּבֵּי הַקִּיר כָּל מַה שֶּׁלֻּקַּח בְּהַקָּפָה.

אוֹתָה שָׁעָה הָיְתָה הִיא עָצְמָהּ מִתְעַסֶּקֶת בַּמִּטְבַּח, שֶׁהוּא חֲדַר הָאֲפִיָּה, רָדְתָה אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ לִרְדּוֹת מִן הַתַּנּוּר וְהֵכִינָה עִסּוֹת בִּשְׁבִיל מִינֵי־מַאֲפֶה חֲדָשִׁים.

כְּפוּפָה מַשֶּׁהוּ וּמְסֻרְבֶּלֶת הִתְהַלְּכָה, וְהִיא כְּמוֹ חָשָׁה אִי־נוֹחוּת בְּגוּפָהּ – אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: אוּלַי מִן הַיְשִׁיבָה הַדְּחוּקָה בִּקְרוֹן הַנּוֹסְעִים בָּא זֶה – אֲבָל יַד חָרוּצִים הָיְתָה וְכָל מַה שֶׁעָשְׂתָה יָצָא מְתֻקָּן וְנָאֶה.

בְּדַעְתָּהּ כִּי בְּנֵי־בֵיתָהּ עֲתִידִים לָבֹא בְּקָרוֹב, עָשְׂתָה בְּרִגְעֵי הַפְּנַאי, בֵּין לִישָׁה לַאֲפִיָּה, אֶת הַהֲכָנוֹת לְכָךְ: הֶעְתִּיקָה כְּלֵי־בַּיִת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתָם מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, וּמִתּוֹךְ זֶה גַם הִשְׁמִיעָה לִפְעָמִים אֵיזוֹ הֶעָרוֹת עַל הַבָּאִים, וְרָאִיתִי אֲשֶׁר גַּם דִּבּוּרָהּ, כְּמוֹ גוּפָהּ, “מְסֻרְבָּל” הוּא וְכָבֵד, אִם כִּי הַמִּלִּים עַצְמָן טַעַם מְיֻחָד הָיָה לָהֶן, עַד כִּי דִמִּיתִין לִפְעָמִים לְמֵי בְּאֵרֵנוּ, אֲשֶׁר נִדְלִים הֵם אָמְנָם בְּקֹשִׁי, אֲבָל זַכִּים הֵם וְטַעְמָם עָרֵב.

עַל בְּנֵי־בֵיתָהּ, שָׁם בַּכְּרָךְ, שָׁמַעְתִּי רַבּוֹת וַאֲרֻכּוֹת גַּם קֹדֶם לָכֵן מִפִּי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֶלָא שֶׁאָז נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁבִילִי הַלָּלוּ רְחוֹקִים, כִּשְׁרוּיִים אֵי־שָׁם בַּעֲרָפֶל, וְאִלּוּ עַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּאָה הִיא לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, נִתְקָרְבוּ פִּתְאֹם וְקָמוּ לִהְיוֹת בְּרוּרִים וּמוּחָשִׁים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁנִּקְבַּע בְּקִרְבִּי כְּמִין יַחַס נַפְשִִׁי אֲלֵיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁאִם דִּבְּרָה עַל אָבִיהָ, נִכְמַר לִבִּי עָלָיו בְּשֶׁל תְּשִׁישׁוּתוֹ וְקֹצֶר יָדוֹ, וּכְשֶׁזָכְרָה אֶת הַנַּעַר אֶפְרַיִם, אוֹ אֶת אֲחוֹתָהּ בַּתְיָה, נִתְמַלֵּאתִי רֶגֶשׁ שֶׁל עֶדְנָה, כְּאִלּוּ בָּאתִי בְּמַגָּע עִם מַשֶּׁהוּ טָהוֹר וְעָנֹג עַד לִמְאֹד.

לְאַחַר זְמַן הֲבִינוֹתִי, כִּי כֵן הוּא דֶרֶךְ הַמְסַפֵּר הַטּוֹב, אֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ נִטְפָּל לַדְּבָרִים יוֹתֵר מִדַּי, טוֹרֵחַ לְהַסְבִּירָם וְרַק מַאֲפִיל עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ כָּךְ, כִּי אִם מְכַוֵּן אֲלֵיהֶם כִּבְיָכוֹל אֶת פַּנָּסוֹ כָּךְ, שֶׁהֵם נַעֲשִׂים שְׁקוּפִים וּמְאִירִים מֵאֲלֵיהֶם.

תּוֹך כְּדֵי כְּתִישַׁת קִנָּמוֹן בַּמִטְבָּח סָחָה לִי פַּעַם, בְּדֶרֶךְ אַגַּב, עַל בֵּית הַדִּירָה שֶׁהָיָה לָהֶם בִּימוֹת הַטּוֹבָה בַּכְּרָךְ, וְרֶגַע אֶחָד מְדַמָּה הָיִיתִי לָחוּשׁ כְּמִין סַנְוֵרִים מִבְּרַק חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ בֵּית־אֲבָנִים וּלְהַרְגִּישׁ אֶת צִנַּת פְּרוֹזְדוֹרוֹ הָאַפְלוּלִי, הַמְרֻוָּח – זֶה אֲשֶׁר הוּא מָלֵא בַּלֵילוֹת בָּבוּאוֹת מִפַּנָּסֵי הָרְחוֹב וַאֲשֶׁר הִיא, עֲדַיִן תִּינוֹקֶת בָּעֵת הַהִיא, רָצָה בְּעַרְבֵי הַקַיִץ לִטְבֹּל בָּהֶן אֶת רַגְלֶיהָ כְּמוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוּלִיּוֹת.

אָז שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ הֵיאַךְ נִהְיָה זֶה, אֲשֶׁר הֵם הִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ הַמַּצַּב, שֶׁהָאֲנָשִׁים פֹּה קוֹרְאִים לוֹ “יְרִידָה”.

וְהִיא סִפְּרָה לִי.

פַּעַם בִּשְׁעַת עֶרֶב, אַגַּב הַתְקָנַת הַתַּבְנִיּוֹת לַאֲפִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְמַן, הֶעֱבִירָה אוֹתִי בְּדֶרֶךְ עֹצֶב זוֹ, צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, לְמִן הֱיוֹתָם יוֹשְׁבִים עֲדַיִן בִּמְרוֹמֵי הָעִיר, בְּאוֹתוֹ בֵּית־הָאֲבָנִים הַנִּזְכָּר, וְעַד בּוֹאָם אֶל שְׁכוּנַת הַשְּׁפֵלָה, מְקוֹם־מְגוּרֵיהֶם עַכְשָׁו – מָקוֹם אֲשֶׁר לְאַחַר שָׁנִים, אַגַּב, כְּשֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי בּוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לָרְאוֹתוֹ “בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה”, כֹּה מֻכָּר וְיָדוּעַ הָיָה לִי עַל פִּי סִפּוּרָהּ.

אֵין סָפֵק אֲשֶׁר הַמּוּחָשׁ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילָהּ בְּאוֹתוֹ מַצָּב כּוֹאֵב הָיָה יַחֲסָהּ הַמְיֻחָד שֶׁל אִמָּהּ אֵלֶיהָ, יַחַס שֶׁל אִי־אַהֲבָה, כְּפִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהָבִין.

כָּל עוֹד הָיָה מַעֲמָדָם כְּתִקּוּנוֹ, חַדְרֵי־הַבַּיִת מְרֻוָּחִים, וְהָאָב, אִם כִּי חוֹלֶה כְּבָר, יוֹצֵא לַעֲבוֹדָתוֹ, הִתְהַלְּכָה הִיא, הַיַּלְדָּה “בִּלְתִּי הָרְצוּיָה”, עִם הָאִשָּׁה הַמְבַשֶּׁלֶת, אוֹ עִם הַנַּעֲרָה הָעוֹזֶרֶת, מִבְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה מְצִיאוּתָהּ נִכֶּרֶת כִּמְעַט, אֲבָל הִנֵּה הִגִּיעוּ לִמְקוֹם הַמֵּצַר, וְהִיא, בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל אַוִּיר זֶה, הִתְבַּלְּטָה, “נִזְדַּקְּרָה כְּקוֹץ”, כְּמַאֲמָרָהּ שֶׁל הָאֵם.

דּוֹמֶה אֲשֶׁר רַק עַכְשָׁו, דַּוְקָא פֹּה, בָּאַוִּיר הַמְעֻמְעָם, רָאֲתָה הָאִשָּׁה לָרִאשׁוֹנָה וְהִנֵּה מְשֻׁנָּה הִיא זוֹ מִכָּל בָּנֶיהָ, “בִּלְתִּי מְהֻקְצָעָה” וּמְנֻמֶּשֶׁת, וְהִיא שָׁאֲלָה מִתּוֹךְ רֹגֶז עֲצָבִים, מַה תַּעֲשֶׂה בְּ"יוֹצֵאת דֹּפֶן" זֹאת?

וְרֹגֶז־עֲצָבִים זֶה, עַכְשָׁו, עִם קְשִׁי הַמַּצָּב, הָלַךְ וְגָדַל וְגַם הָפַך לִפְעָמִים לְמִין זַעַף, אֲשֶׁר לֹא שָׁכַךְ אֶלָּא אִם כֵּן בָּא לִידֵי הִתְפָּרְצוּת. וְהוֹאִיל וְאֵין אָדָם בּוֹחֵר לְהַטִּיל מֵי־הַשּׁוֹפְכִין שֶׁלּוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מָאוּס בְּעֵינָיו, הֲרֵי מוּבָן שֶׁהִתְפָּרְצֻיּוֹת זַעַף אֵלֶּה נִתְּכוּ לֹא עַל בַּתְיָה, אוֹ אֶפְרַיִם, הָאֲהוּבִים, כִּי אִם עָלֶיהָ.

בַּתְּחִלָּה, בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְשִׁבְתָּם בַּגַּיְא, נִסְּתָה הַנַּעֲרָה, לְמַעַן הַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָהּ, לַעֲזֹר לָהּ בִּמְלֶאכֶת הַבַּיִת, וְאַף כִּי עָשְׂתָה הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ, כִּי הֲלֹא הִתְהַלְּכָה יָמִים רַבִּים עִם הַמְּשָׁרְתוֹת, – לֹא הֵנִיחָה בְּכָל זֹאת מֵעוֹלָם אֶת דַּעְתָּה. עֶצֶם קִרְבָתָהּ הִיא אֲשֶׁר הִרְגִּיזָה אֶת הָאִשָּׁה וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ לִפְעָמִים לִידֵי סַעֲרַת זַעַף כָּזֹאת, שֶׁהַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בָּהּ, מִהֲרָה לְהִמָּלֵט אֶל הַחֶדֶר הַצְּדָדִי הָאַפְלוּלִי, אֲשֶׁר קְרָאוּהוּ בְּשֵׁם “חֲדַר הַגְּרוּטָאוֹת”.

פֹּה, בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי, בְּשִׁבְתָּהּ בֵּין צִבּוּרֵי הַחֲפָצִים הַיְשָׁנִים (אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם כָּמוֹהָ – חָשְׁבָה – אֵין לְשׁוּם אִישׁ צֹרֶךְ בָּהֶם), שָׁאֲלָה לִפְעָמִים אֶת עַצְמָהּ:

עַל מַה זֶה עָלְתָה לָהּ כָּךְ? בַּמֶּה חָטְאָה?

וּבְהַעֲלוֹתָה עַל לִבָּהּ אֶת דְּבַר חִיצוֹנִיּוּתָהּ, אֶת “הַמַּסֵּכָה הַבְּרֻדָּה”, כְּפִי שֶׁקָּרְאָה הָאֵם לִנְמָשֶׁיהָ – בִּקְשָׁה לָהּ בַּחֲשָׁאי תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהַעֲבִירָהּ מֵעַל עוֹרָהּ. הִשְׁכִּימָה לָקוּם בְּבָקְרֵי הַקַּיִץ כְּדֵי לִמְשֹׁחַ בָּאֵד שֶׁעַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן אֶת פָּנֶיהָ, אוֹ שֶׁשִּׁפְשְׁפָה אוֹתָם בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף בַּשֶׁלֶג הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר שָׁמְעָה כִּי יָפֶה כֹּחוֹ לְהַעֲבִיר בַּהֲרוֹת שֶׁמֶשׁ כָּאֵלֶּה.

וַאֲחוֹתָהּ בַּתְיָה, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ רָאֲתָה לְלִבָּהּ, נָתְנָה לָהּ לִפְעָמִים אֶחָד מִסִּרְטֵי הַצִּבְעוֹנִין שֶׁלָּהּ לִקְשֹׁר בְּצַמָּתָהּ, וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר בְּמָשְׁכָהּ אוֹתָהּ אֶל הָרְאִי סָרְקָה אֶת שְׂעָרָהּ וְנִסְּתָה לְסַדֵּר לָהּ נֻסָּח חָדָשׁ שֶׁל תִּסְרֹקֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה אוּלַי הוֹלֶמֶת אוֹתָהּ – אֲבָל הִנֵּה נִתְקְלָה פִּתְאֹם בְּמַבָּטָהּ שֶׁל הָאֵם, עוֹקֵץ וּמְלַגְלֵג, וְהִיא הִתְפָּרְצָה מִידֵי אֲחוֹתָהּ וּבָרְחָה בִּשְׂעָרָהּ הַסָּתוּר מִבְּלִי לְהַבִּיט אַחֲרֶיהָ.

כְּמִין טֵרוּף הָיָה זֶה אֲשֶׁר תָּקַף אוֹתָהּ בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה, רָצוֹן לַחֲבֹּל בְּעַצְמָהּ, לָרוּץ בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַקֶּרַח, אוֹ לָשִׂים אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ עַל הָאֵשׁ בַּכִּירָה וּלְחָרְכָן עד כִּי יִשָּׁמַע קוֹל נֵפֶץ.

זְקֵנְתָּהּ הַמְּנוֹחָה, יוֹכֶבֶד, הָיְתָה בָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָם, וְיָשְׁבָה, בַּתְּחִלָּה, בִּימוֹת הַטּוֹבָה, בְּבֵיתָם, וְאַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁהַדִּירָה הָיְתָה צָרָה כְּבָר מִלְּהָכִיל אוֹתָהּ עִם כַּלָּתָהּ, – בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוֹ גַם בָּאַכְסַנְיָה, בִּשְׁכוּנַת הַגַּיְא, הוּא מְקוֹם מְגוּרֵיהֶם עַכְשָׁו, וּבְנָהּ, לְאַחַר שֶׁנִתְפַּנָּה מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָלַךְ לְבַקְּרָהּ שָׁם, וְאָז יֵשׁ אֲשֶׁר לָקַַח אִתּוֹ גַם אוֹתָהּ, אֶת הַנַּעֲרָה.

זִכְרוֹן אוֹתָה הַהֲלִיכָה עִם הָאָב יָד בְּיָד, בִּיחִידוּת, נִשְׁמַר, כַּנִּרְאֶה, כְּמַשֶּׁהוּ יָקָר עַד מְאֹד בְּלִבָּהּ, שֶׁכֵּן הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ בְּאִטִּיּוּת וּזְהִירוּת, חוֹשֶׁשֶׁת, כַּנִּכָּר, לְעַרְטְלוֹ בִּפְנֵי זָר, לְבַל יִפֹּל עָלָיו מַשֶׁהוּ מִן הָאָבָק שֶׁל הַזִּלְזוּל, אוֹ שֶׁל חֹסֶר הַהֲבָנָה:

הַגֶּשֶׁר הַמְשֻׁנֶּה, הַנָּע, שֶׁרָאוּ שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד עַל הַנָּהָר – וְשֶׁלֹּא הָיָה, כְּפִי שֶׁהֲבִינוֹתִי לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא מִין מַעְבָּרָה לְהַעֲבִיר בָּהּ אֲנָשִׁים, וְהַחֻרְשָׁה אֲשֶׁר בְּצִלָּהּ חִלֵּק אָבִיהָ אִתָּהּ אֶת תַּפּוּחַ־הַזָּהָב שֶׁנִּמְצָא אִתּוֹ – עֵצִים מִסְפָּר, אֲשֶׁר לֹא הִצְטַיְּנוּ אוּלַי אַף הֵם בְּשׁוּם דָּבָר, חוּץ מִזֶּה אֲשֶׁר הָיוּ הָעֵדִים הַיְחִידִים לִמְעַט הָאֹשֶׁר שֶׁזָכְתָּה בּוֹ.

בִּשְׁעַת בִּקּוּר כָּזֶה שֶׁל הַזְקֵנָה, כַּאֲשֶׁר הָאָב, חוֹלֶה בָּעֵת הַהִיא, נַעֲשָׂה אָנוּשׁ, הוֹלִיכָה אוֹתָהּ פַּעַם זוֹ אֶל הַגַּיְא, כּוֹשֶׁלֶת וְנוֹטָה מִן הַדֶּרֶךְ בִּמְבוּכַת נַפְשָׁהּ, וּבְהַגִּיעָן אֶל הַשְׁכוּנָה, בָּאָה אִתָּהּ לֹא אֶל הָאַכְסַנְיָה, כִּי אִם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לִמְקוֹם אֲרוֹן הַַקֹּדֶשׁ, בִּמְקוֹם שֶׁשְּׁנֵי אֲרָיוֹת טוֹבֵי עֵינַיִם הֵצִיצוּ אֵלֶיהָ מִלְמַעְלָה, וּלְמַטָּה מִצְמְצָה כְּנֶגְדָּה בְּעֶצֶב שַׁלְהֶבֶת שֶׁל “נֵר נְשָׁמָה”.

וְאוּלָם הַנִּפְלָא מִכֹּל הָיָה זֶה, אֲשֶׁר הַזְקֵנָה לֹא קָרְאָה הַפַּעַם מִתּוֹךְ “הַסִּדּוּר”, כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד בְּהִתְפַּלְּלָהּ אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי אִם פָּנְתָה אֵלָיו יָשָׁר בַּלָּשׁוֹן הַמְדֻבֶּרֶת שֶׁלָּהּ הָרְגִילָה, כְּאִלּוּ הָיָה עוֹמֵד פֹּה אִתָּהּ פָּנִים אֶל פָּנִים,

הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ, אִם נָכוֹן הוּא אֲשֶׁר יִקַּח אֶת הָאָב מֵעַל הַבָּנִים, וְהֵם רַכִּים עֲדַיִן, וְאֵין לָהֶם לֹא דוֹאֵג וְלֹא מְפַרְנֵס. הָרוֹפְאִים הִנֵּה הִתְיָאֲשׁוּ, בְּאָמְרָם כִּי אֵין בִּיכָלְתָּם לַעֲזֹר, אֲבָל אַתָּה הֵן תּוּכַל, עֲשֵֵׂה, אֵפוֹא, וּרְפָא נָא לוֹ – אָמְרָה וְגָחֲנָה וְנָשְׁקָה אֶת פָּרֹכֶת־הַמֶּשִׁי, אֲשֶׁר מַגָּעָהּ הָיָה עָנֹג עַד לִמְאֹד, וְאַחַר יָצְאָה וְהָלְכָה בְּלֵב מָלֵא בִּטָּחוֹן. וּרְאֵה, כִּי הָאָב – הוּטַב לוֹ, וְהוּא קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ, וְגַם שָׁב לָלֶכֶת לַעֲבוֹדָתוֹ, הִיא עֲבוֹדַת הַפִּנְקְסָאוּת.

וַהֲרֵי שֶׁדְּבַר הַזְּקֵנָה נִשְׁמַע. הָיָה, אֵפוֹא, מִי אֲשֶׁר שָׁמַע וְנַעֲנָה בָּעֵת אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ. וְמֵעַכְשָׁו, בַּצַּר לָהּ, לַנַּעֲרָה, בְּשִׁבְתָּהּ מְנֻדַּחַת בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי, שׁוּב לֹא הָיְתָה בְּדִידוּתָהּ קָשָׁה כָּל כָּךְ. רֶגֶשׁ חָדָשׁ הוּא אֲשֶׁר בָּא לְפַעֲמָהּ, מֵעֵין זֶה אֲשֶׁר הָיָה, כְּיָדוּעַ, מֵאָז וּמִתָּמִיד, לָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא, בְּחֹסֶר אוֹנָיו, מָצָא לוֹ אֶת הָאֱמוּנָה.

יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹתֵנוּ יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּינוּ בְּצִדֵּי הַמִּטְבָּח, שְׁאִלְתִּיהָ בִּזְהִירוּת לְסִבַּת שְׂעָָרָהּ הַקָּצָר, כִּי עַל כֵּן לֹא הָיָה נָהוּג בַּזְמַן הַהוּא, אֲשֶׁר נַעֲרָה בְּגִילָהּ תִּסְתַּפֵּר, וְאָמַרְתִּי שֶׁאוּלַי נִגְרַם זֶה עַל יְדֵי אֵיזוֹ מַחֲלַת עוֹר, אֲבָל הִיא הִתְאַנְּחָה וְאָמְרָה, כִּי בְּשֶׁל חֲתִיכַת בַּד בָּא לָהּ הַדָּבָר, בַּד קֵיצִי רָגִיל, אֲשֶׁר שָׁלְחָה הַזְּקֵנָה בִּשְׁבִילָהּ לְשִׂמְלָה.

בָּעֵת הַהִיא, וְהֵם יוֹשְׁבִים כְּבָר בִּשְׁכוּנַת הַגַּיְא, לֹא יָדְעָה עוֹד אֶת טַעְמוֹ שֶׁל בֶּגֶד חָדָשׁ, כִּי מִשֶּׁל אַחוֹתָהּ לָבְשָׁה, כָּל מַה שֶׁנִּמְצָא דֵהֶה, אוֹ מְטֻשְׁטָשׁ מֵרֹב שִׁמּוּשׁ. וְהִנֵּה הוּבָא לָהּ בַּד חָדָשׁ בְּיַחַד עִם דְּמֵי תְּפִירָה. בַּד “עָדִין”, מִשְׁיִי וְדַק, שֶׁאֶל נְקֻדּוֹתָיו הָעַלִּיזוֹת לֹא שָׂבְעָה מִלְּהַבִּיט כָּל אוֹתוֹ יוֹם.

אֵין סָפֵק אֲשֶׁר בְּסֵתֶר לִבָּהּ קִוְּתָה כִּי מַשֶּׁהוּ מִיָפְיוֹ יֵאָצֵל גַּם עָלֶיהָ, כִּי אָכֵן, כְּלוּם לֹא רָאִינוּ אֲשֶׁר פַּס אֶחָד שֶׁל רִקְמָה, אוֹ מַעֲשֶׂה־תַּשְׁבֵּץ, מְחַיֶּה יְרִיעַת בַּד אֲפֹרָה וּתְפֵלָה בְּתַכְלִית? וְאֵין עוֹד לְדַבֵּר עַל אוֹר הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר קֶרֶן אַחַת מִמֶּנָּה מְשַׁוָּה לִפְעָמִים לַזְּכוּכִית אֶת הַהוֹד שֶׁל אֶבֶן חֵן.

מִפְּנֵי שֶׁיְמֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת קָרְבוּ לָבוֹא, מִהֲרָה לְמָסְרוֹ לַתּוֹפֶרֶת וְהָלְכָה יוֹם־יוֹם לִרְאוֹת אִם כְּבָר הִתְחִילָה זוֹ בַּמְּלָאכָה. בַּלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנָתָהּ מִתּוֹךְ חֲרָדָה פֶּן לֹא תַּסְפִּיק הָאִשָּׁה לְגָמְרוֹ עַד הַחַג, וּבַיָּמִים הָיְתָה כְּחוֹלֶמֶת, הִתְהַלְּכָה, שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, לְלֹא כָּל מַטָּרָה בְּסִמְטְאוֹת־הַגַּיְא, אוֹ שֶׁיָּשְבָה בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, מִתַּחַת לָעֵץ הַיָּחִיד שֶׁאֵיזוֹ זְקֵנִים הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּצִלּוֹ.

בִּהְיוֹתָהּ תּוֹעָה יוֹם אֶחָד בַּסִּמְטָאוֹת, הִבְהִיר לְפָנֶיהָ פִּתְאֹם בִּנְיַן בֵּית־הַכְּנֶסֶת, זֶה אֲשֶׁר הוּבְאָה שָׁמָּה פַּעַם עַל יְדֵי זְקֶנְתָּהּ. אָז נִמְשַׁךְ לִבָּהּ לְהִכָּנֵס אֶל הָעֲזָרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה רֵיקָה אוֹתָה שָׁעָה, וּבִרְאוֹתָהּ אֶת נֵר הַתָּמִיד וְהִנֵּה הוּא מְמַצְמֵץ כְּנֶגְדָהּ בְּאוֹתָהּ הַבָּעַת הָעֶצֶב כְּמוֹ אָז, וְהָאֲרָיוֹת בִּמְרוֹם אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ מַבִּיטִים אַף הֵם בְּאוֹתוֹ הַמַּבָּט הַטּוֹב, פָּנְתָה וְעָלְתָה אֶל אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ וְשָׁאֲלָה בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן הַפְּשׁוּטָה שֶׁל זְקֶנְתָּהּ:

– לָמָּה אֱלֹהִים, עָשִׂיתָ אוֹתִי כָּךְ? אַתָּה, אֲשֶׁר כֹּל תּוּכַל, לָמָּה לֹא עָשִׂיתָ אֲשֶׁר אֶהְיֶה כַּאֲחוֹתִי בַּתְיָה וּכְאָחִי אֶפְרַיִם? – שָׁאֲלָה, כְּשֶׁלִּבָּה הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא בִּטָּחוֹן.

הֵן בְּמוֹ עֵינֶיהָ רָאֲתָה אֶת אֲשֶׁר הָיָה לְאָבִיהָ כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו מִקֶּרֶב לֵב. אִלּוּ יָדְעָה אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְנַעֲמָן, הַשָּׂר, בְּצָרַעְתּוֹ, אוֹ לְמִרְיָם, כַּאֲשֶׁר נִשְׁחַת מַרְאֶהָ, הָיְתָה זוֹכֶרֶת גַּם אוֹתָם.

מִנֶגְדָּהּ, קָרוֹב מְאֹד, הָיְתָה תְּלוּיָה הַפָּרֹכֶת, שֶׁאוֹתָהּ נָשְׁקָה זְקֶנְתָּהּ בִּשְׁעָתָהּ, וְהִיא מָשְׁכָה אוֹתָהּ וְכָבְשָׁה בָּהּ אֶת פָּנֶיהָ הַמְנֻמָּשִׁים, וְעָמְדָה דֹם עַד כִּי הִרְגִּישָׁה כְּעֵין צִנַּת רִפְאוּת בְּעוֹרָהּ, וְאָז פָּנְתָה וְיָצְאָה אֶת הַקֹּדֶשׁ, כְּשֶׁהִיא צוֹעֶדֶת לְאַט, בְּנָשְׂאָהּ בְּלִבָּהּ, כִּשֵׂאת אֶת הַכּוֹס הַמְּלֵאָה, אֶת חֶסֶד הָאֱלֹהִים. וְהִנֵּה רָאֲתָה אֶת הָאִשָּׁה הַתּוֹפֶרֶת הוֹלֶכֶת אֶל עֵבֶר בֵּיתָהּ.

אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם שֶׁל מֵחוּשׁ־רֹאשׁ הָיָה לְאִמָּהּ וְרֹגֶז עֲצָבִים, וְהָאִשָּׁה הַתּוֹפֶרֶת, שְׁאֵרַת־בָּשָׂר שֶׁלָּהֶם, מָדְדָה, אֵפוֹא אֶת הַבֶּגֶד מִתּוֹךְ זְהִירוּת, מִבְּלִי לְהַשְׁמִיעַ שׁוּם רִשְׁרוּשׁ.

הִיא רַק פָּתְחָה מְעַט אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַחֶדֶר. וּבְשִׂימָהּ עַל הַנַּעֲרָה אֶת הַשִּׁמְלָה הַמְכֻלֶּבֶת, עָמְדָה, כְּדֶרֶךְ הַתּוֹפְרוֹת, עַל בֶּרֶךְ אַחַת עִם הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁנִּתְּנוּ לָהּ, בְּיָדָהּ, שׁוֹקֶלֶת בְּדַעְתָּּהּ אֵיךְ לְהַתְקִין אֶת בֵּית־הַצַּוּאר, וְהִנֵּה קָפְצָה הָאִשָּׁה הַזּוֹעֶפֶת מֵעַל הַסַּפָּה, שֶׁשָּׁכְבָה עָלֶיהָ וְהוֹצִיאָה מִיַּד הַתּוֹפֶרֶת הַנִּבְהֶלֶת אֶת הַמִּסְפָּרַיִם.

– מַה? בִּדְבַר הַמַּחְשׂוֹף אַתְּ נִמְלֶכֶת? הַעֲמִיקִי, הַעֲמִיקִי לִגְזֹר, כִּי זֶה יַתְאִים לָהּ, לַ"מַּסֵּכָה" – קָרְאָה וְקִצְצָה אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּבֵית הַצַּוָּאר. וְהַנַּעֲרָה, בְּהִתְכּוֹפְפָהּ כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּט מִיָּדָהּ, רָאֲתָה וְהִנֵּה נָשְׁרָה בְּיַחַד עִם גִּזְרֵי הַבַּד גַּם אַחַת מִצַּמּוֹתֶיהָ. אָז גָּחֲנָה וְהֵרִימָה אוֹתָהּ, קָרְעָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַבֶּגֶד עַד כִּי נִתְפַּקֵּק לַחֲלָקָיו וּבָרְחָה אֶל חֲדַר הַגְּרוּטָאוֹת.

בֵּין הַכֵּלִים נִמְצָא פֹּה אוֹלָר יָשָׁן, וְהִיא לָקְחָה אוֹתוֹ, וּבְעָמְדָהּ מִמּוּל הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ, הֶעֱבִירָה אֶת הַפֶּלֶד הַחַד, כְּהַעֲבֵר אֶת הַתַּעַר, עַל פְּנֵי הַ"מַּסֵּכָה" עַד כִּי רָאֲתָה כִּי הֶאְדִימָה שָׁם מִנֶּגֶד הַבָּבוּאָה, וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ אַף הֵן נִתְלַחְלְחוּ וְנָטְפוּ דָם. אָז צָנְחָה וְיָשְׁבָה לְבֵין הַגְּרוּטָאוֹת וְהִרְגִּישָׁה בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה אֵיךְ עֵינֶיהָ יוֹצְאוֹת מֵחוֹרֵיהֶן…

אָחִיהָ אֶפְרַיִם בָּא וְהֵצִיץ אֵלֶיהָ נִבְהָל מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אַחַר בָּאָה בַּתְיָה וְהִנִּיחָה לְפָנֶיהָ אֶת שִׂמְלָתָהּ, כְּשֶׁהִיא מוּכָנָה שׁוּב לִמְדִידָה – אָז הִפְרִידָה אוֹתהּ שׁוּב לַחֲלָקֶיהָ, הִנִּיחָה אוֹתָהּ, כְּגוּף מְנֻתָּח לַאֲֲבָרָיו, עַל יָדָהּ, וְהִתְפַּלְּצָה בְּעַצְמָהּ מִקּוֹל הַזְּעָקָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִפִּיהָ – וְהִנֵּה נִרְאָה אָבִיהָ בַּפֶּתַח, חִוֵּר וּכְבַד נְשִׁימָה, וְהוּא לָקַח אוֹתָהּ אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְעָמַד לַחֲבשׁ אֶת פְּצָעֶיהָ.