הָיֹה הָיְתָה מַלְכָּה אַחַת עֲקָרָה. וַתֵּלֶךְ יוֹם יוֹם הַגַּנָּה וַתֶּעְתַּר לַיָי כִּי יִתֵּן לָהּ בֵּן אוֹ בַת. וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: “הִנְחֲמִי, מַלְכָּה, הִנֵּה בֵן יֻלַּד לָךְ וְהָיָה מְאֻשֶּׁר כָּל יְמֵי חַיָּיו וְכָל חֶפְצוֹ יְמֻלָּא”. וַתָּבֹא הַמַּלְכָּה אֶל הַמֶּלֶךְ וַתְּסַפֶּר לו עַל אֹדוֹת הַבְּשׂרָה הַנְּעִימָה הַזֹּאת. וַיְהִי בְהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד וַתֵּלֶד הַמַּלְכָּה בֵּן, וַיִּשְׂמַח בּוֹ הַמֶּלֶךְ מְאֹד מְאֹד.
וַתָּבֹא הַמַּלְכָּה יוֹם יוֹם עִם הַיֶּלֶד אֶל גַּן הַחַיוֹת וַתִּרְחַץ שָׁם אֶת בְּשָׂרָהּ עַל יַד בְּאֵר מַיִם זַכִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל הַיֶּלֶד מְעַט וַתָּבֹא עִמּוֹ כְּפַעַם בְּפַעַם הַגַּנָּה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ פַעַם אַחַת בְּחֵיקָה וַתֵּשֶׁב תַּחַת הָעֵץ וַתֵּרָדַם.
וַיָּבֹא הַמְבַשֵּׂל1 הַזָּקֵן, אֲשֶׁר יָדַע כִּי כָל חֵפֶץ הַמֶּלֶךְ יֻמֻלָּא תָמִיד, וַיִּגְזְלֵהוּ מֵחֵיק אִמּוֹ הַנִּרְדֶּמֶת. וַיִּשְׁחַט תַּרְנְגֹלֶת וַיַּז מִדָמָהּ עַל בִּגְדֵי הַמַּלְכָּה וְעַל סִנוֹרָהּ. וַיִּשָּׂא אֶת הַיֶלֶד וַיַחְבִיאֵהוּ בִּמְקוֹם סֵתֶר וַיְצַו עַל מֵינֶקֶת אַחַת לְהֵינִיקֵהוּ. וַיֵלֶךְ וַיִּלְשֵׁן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי נָתְנָה הַמַּלְכָּה אֶת יַלְדָהּ לְטֶרֶף לִפְרִיצֵי חַיּוֹת.
וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּם עַל סִנּוֹר אִשְׁתּוֹ וַיַאֲמֵן לְדִבְרֵי הַמְבַשֵּׁל וַיִּקְצֹף מְאֹד. וַיְצַו לִבְנוֹת מִגְדָּל בְּעֹמֶק הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֹא יַחְדֹּר אֵלָיו אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, וַיוֹשֶׁב בָּהּ אֶת הַמַּלְכָּה. וַיִּסְגְרֶנָּה עַל מַסְגֵר לְבַל תֵּצֵא מִמַּאֲסָרָהּ שֶׁבַע שָׁנִים – וְרָעֲבָה וְצָמְאָה כָּל הָעֵת הַהִיא וָמֵתָה.
וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֵלֶיהָ שְׁנֵי מַלְאָכִים מִן הַשָּׁמַיִם, בִּדְמוּת שְׁנֵי תֹרִים, וַיָּעוּפוּ אֶל כִּלְאָה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם וַיָּבִיאוּ לָהּ אֹכֶל עַדתֹּם שֶׁבַע הַשָּׁנִים.
וַיַּחְשֹׁב הַמְבַשֵּׁל בְּלִבּוֹ: “אִם כָּל חֵפֶץ הַיֶּלֶד יִמָּלֵא וְאָנֹכִי יֹשֵׁב פֹּה וְקָרַנִי אָסוֹן עַל נְקַלָּה”. וַיִּתְחַמֵּק מִן הָאַרְמוֹן וַיֵּלֶךְ אֶל הַיֶּלֶד אֲשֶׁר כְּבָר גָּדַל וְיָדַע לְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: “הַבִּיעַ, יַלְדִי, חֶפְצְךָ כִּי יִהְיֶה לְךָ אַרְמוֹן יָפֶה וְגַן נָעִים וְכָל הַדָּרוּשׁ לָמוֹ”. הַחֵפֶץ הַזֶּה אַךְ יָצֹא יָצָא מִפִּי הַיֶלֶד וַיְּמֻלָּא כְּכֹל אֲשֶׁר דָּרָשׁ.
וַיְהִי כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים וַיֹּאמֶר הַמְבַשֵּׁל עוֹד אֶל הַיֶּלֶד: “הַבִּיעַ חֶפְצְךָ כִּי תִהְיֶה לְךָ פֹה נַעֲרָה יָפָה מְאֹד לָשֶׁבֶת תָּמִיד בְּחֶבְרָתֶךָ”. וַיַּבִּיעַ בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַחֵפֶץ הַזֶּה וַתּוֹפִיעַ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו נַעֲרָה יְפֵה־פִיָּה עַד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל כָּל צַיָּר לְצַיֵּר עַלְמָה כָמֹהָ לִיֹפִי. וַיִּשְׂחֲקוּ יַחְדָּו וַיֶּאֱהָבוּ אִישׁ אֶת רְעוּתוֹ. וְהַמְבַשֵּׁל הַזָקֵן הָלַךְ יוֹם יוֹם לָצוּד צַיִד כְּאָדוֹן נִכְבָּד.
וַיַּחְשֹׁב עוֹד הַמְבַשֵּׁל בְּלִבּוֹ לֵאמֹר:
“מִי יֹדֵעַ, אוּלַי יֹאבֶה בֶן הַמֶּלֵךְ בְּאַחַד הַיָּמִים לִהְיוֹת בְּבֵית אָבִיו וְהֵבִיא עָלַי בָּזֶה צָרָה גְדוֹלָה”. וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיִּקְרָא לַנַּעֲרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: “בַּלַּיְלָה הַזֶּה עֵת יָנוּם הַנַּעַר אֶת שְׁנָתוֹ תִּגְשִׁי אֶל מִטָּתוֹ וְהֵבֵאת אֶת הַחֲנִית הַזֹּאת בְּלִבּוֹ. אַחַר תָּבִיאִי אֵלַי אֶת לִבּו וְאֶת לְשׁוֹנוֹ, לְאוֹת כִּי עָשִׂית כִּדְבָרִי; וְאִם לֹא תַעֲשִׁי כְּמִצְוָתִי – וָמַתְּ”. וּבְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר הָלַךְ לוֹ.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּצֵאת אֵלֶיהָ הַמְבַשֵּל, וְהַנַּעֲרָה טֶרֶם עָשְׂתָה כְמִצְוָתוֹ, וַתֹּאמָר לוֹ: “מַדּוּעַ אֶשְׁפֹּךְ דַּם עֶלֶם נָקִי אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה מֵעוֹדוֹ כָּל רָעָה לְאִישׁ?” וַיַּעַן הַמְבַשֵּׁל: “יַעַן אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאת אַחֲרֵי דְבָרִי, לָכֵן דָמֵךְ בְּרֹאשֵׁךְ יִהְיֶה!”
וַתִּקַּח הַנַּעֲרָה אַחֲרֵי צֵאת הַמְבַשֵׁל מִן הַבַּיִת, עֹפֶר הָאַיָלִים וַתִּשְׁחָטֵהוּ וַתִּקַּח אֶת לִבּוֹ וְאֶת לְשׁוֹנוֹ וַתַּנַּח אוֹתָם בִּקְעָרָה. וְכִרְאוֹתָהּ אֶת הַזָקֵן הֹלֵךְ וְקָרֹב אֶל הַבַּיִת וַתֹּאמֶר… אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ: “שְׁכָב בַּמִּטָה וְהִתְכַּסֶּה בַשְׂמִיכָה!”.
וַיָּבֹא הָרָשָׁע הַזָּקֵן הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאַל: “אַיֵּה לֵב הַנַּעַר וּלְשׁוֹנו?” וַתַּגֵּשׁ הַנַּעֲרָה אֶת הַקְּעָרָה לְפָנָיו, וּבֶן הַמֶּלֶךְ הֵסִיר בְּעֵת הַהִיא אֶת הַשְּׁמִיכָה מֵעַל פָּנָיו וַיִּקְפֹּץ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּקְרָא: “הוֹי, חֹטֵא זָקֵן, מַדּוּעַ חָפַצְתָּ לַהֲמִיתֵנִי? וְעַתָּה חָרַצְתִּי אֶת מִשְׁפָּטֶךָ: הָיֹה תִהְיֶה לְכֶלֶב שָׁחוֹר וְשַׁרְשֶׁרֶת זָהָב תִּהְיֶה עַל צַוָּארֶךְ וְאָכַלְתָּ גֶּחָלִים בֹּעֲרוֹת עֲדֵי תִתְלַקַּח אֵשׁ פְּלָדוֹת מִגְּרוֹנֶךָ!”
וַיְהִי כַּהֲתִימוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּהָפֵךְ הַזָּקֵן לְכֶלֶב שָׁחוֹר אֲשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב סָבִיב לְצַוָּארוֹ, וַיְאֻלְּצוּ הַמְבַשְּׁלִים לְהָבִיא לוֹ גֶחָלִים בֹּעֲרוֹת וַיֹּאכְלֵם וַתִּתְפָּרֵץ הָאֵשׁ מִגְּרוֹנוֹ.
וַיֵּשֶׁב עוֹד בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּאַרְמוֹנוֹ עֵת מְעַטָּה וַיִּזְכֹּר אֶת אִמּוֹ, וַיֹּאבֶה לָדַעַת הַהיְּ? הִיא עֲדֶנָּה אִם לֹא. וַיֹּאמֶר אֶל הָעַלְמָה “הִנֵּה חָפֹץ אֶחְפֹּץ לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וְאִם חֲפֵצָה גַם אַתְּ לָלֶכֶת עִמָּדִי וְהָיָה כָל מַחְסֹרְךָ עָלַי”.
וַתַּעַן הָעַלְמָה: “אֲהָהּ, וְהַדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד! וּמָה אֶעֱשֶׂה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָכְרִיָה אֲנִי בָהּ!” וַיְהִי כִּרְאוֹת בֶּן הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין חֶפְצָה לָנוּעַ אֶל אַרְצוֹ, וְיַעַן כִּי לֹא יָכְלוּ לְהִפָּרֵד אִישׁ מֵעַל רְעוּתוֹ וַיַּבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ כִּי תֵהָפֵךְ הַנַּעֲרָה לְפֶרַח קְצִיעָה יָפֶה וַיִּתְקָעֵהוּ בְּבִגְדּוֹ.
וַיִסַּע בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר רָץ אַחֲרָיו, וַיִּסַּע וַיָּבֹא אֶל אֶרֶץ אָבִיו, וַיֵּלֶךְ אֶל הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר אִמּוֹ אֲסוּרָה בוֹ וְהַמִּגְדָּל גָּבוֹהַ מְאד עֹמֵד בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה; וַיַבִּיעַ הָעֶלֶם אֶת חֶפְצוֹ כִּי יִהְיֶה סֻלָּם מֻצָּב מִמַּסַּד הַמִּגְדָּל וְעַד רֹאשׁוֹ.
וַיַּעַל בַּסֻּלָּם וַיִַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן וַיִּקְרָא: “אִמִּי הָאֲהוּבָה, הַמַּלְכָּה הַנִּכְבָּדָה, הַחַיָּה אַתְּ עֲדֶנָּה, אִם מַתְּ?” וַתַּעַן הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר: “אַךְ זֶה אָכַלְתִּי וְהִנְנִי שְׂבֵעָה”, בְּחָשְׁבָהּ כִּי אֶת קוֹל הַמַּלְאָכִים הִיא שֹׁמַעַת. וַיַּעַן הָעֶלֶם: “בְּנֵךְ הִנֵּנִי, אֲשֶׁר גָּזְלוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת מֵחֵיקֵךְ וָאָבֹא עַתָּה לְהַצִילֵךְ”.
וַיֵּרֶד הָעֶלֶם מֵעַל הַסֻּלָּם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לַשֹּׁעֲרִים לְהַגִּיד כִּי בָא צַיָּד נָכְרִי לְבַקֶּשׁ לוֹ מִשְׂרָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “אִם לָמוּד הוּא לָצוּר צַיִד, וְיוּכַל לְהַמְצִיא2 לְשֻׁלְּחָנִי מִצֵיד הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר, אָז תִּנָּתֵן הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וְעָמַד לְפָנַי לְשָׁרְתֵנִי”. וּבְכָל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ הַהִיא לֹא הָיָה כָל צַיִד, כִּי לֹא נִמְצְאוּ בָהּ כָּל חַיּוֹת־פֶרֶא.
וַיַּבְטַח הַצַּיָּד לְהַמְצִיא לו צַיִד כְּכֹל אֲשֶׁר יִדָּרֵשׁ לְשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו עַל כָּל הַצַּיָדִים לְהִקָּבֵץ וְלָלֶכֶת אִתּוֹ הַיַּעֲרָה. וַיֵּלְכוּ אִתּוֹ וַיָּבֹאוּ הַיַּעֲרָה וַיְצַו עֲלֵיהֶם לְהִתְיַצֵב בַּמַּעֲגָל וְלָשִׂים רֶוַח בַּקָּצֶה הָאֶחָד בֵּין אִישׁ לְאִישׁ. וַיִּתְיַצֵּב הָעֶלֶם בְּתוֹךְ הַמַּעֲגָל וַיַבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ כִּי תָבֹאנָה חַיוֹת פֶּרֶא, וַתָּבֹאנָה כְּמָאתיִם חַיּוֹת שׁוֹנוֹת וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים לָהֶן וַיְמִיתוּן, וַיַּנִיחוּ אֶת כָּל הַצַיִד הָרַב בְשִׁשִּׁים עֶגְלוֹת אִכָּרִים3 וַיְבִיאוּהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. וַיַּעֲלוּ מַטְעַמֵּי הַצַּיִד על שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא הָיוּ לוֹ כְּמהֶם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת.
וַיִשְׂמַח הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיְצַו עַל כָּל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֲשֶׁר בַּחֲצֵרוֹ לָבוֹא אֵלָיו בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר הֵכִין לָמוֹ. וַיְהִי בְּהִתְאַסְּפָם כֻּלָּמוֹ יַחְדָּו, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַצַּיָד: “יַעַן כִּי אִישׁ מָהִיר אַתָּה לָכֵן עַל יָדִי תֵּשֵׁב עַתָּה”. וַיַּעַן הָעֶלֶם לֵאמֹר: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! קָטֹנְתִּי מִן הַחֶסֶד וְהַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה כִּי אֵינֶנִי צַיָּד מָהִיר”. וַיּוֹסֶף הַמֶּלֶךְ לַעֲמֹד עַל דַעְתּוֹ וַיֹּאמַר: “לֹא כִּי עַל יָדִי תֵּשֵׁב!” וַיְאֻלֵּץ הָעֶלֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו.
וַיְהִי כְּשִׁבְתּוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן עַל יַד הַמֶּלֶךְ וַיִּזְכֹּר אֶת אִמּוֹ הָאֲהוּבָה, וַיַּחְפֹּץ כִּי יָחֵל אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עַל אֹדוֹתֶיהָ וְלִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמָהּ לָדַעַת. הַחַיָּה הִיא עֲדֶנָּה בְּבֵית כִּלְאָהּ אִם מֵתָה מֵעֹצֶר רָעָה וְרָעָב. הָעֶלֶם כִּלָּה לַחְשֹׁב אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ זֹאת וְאֶחָד מִשָּׂרֵי צְבָא הַמֶּלֶךְ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! הִנֵּה נִשְׂמַח פֹּה כֻּלְּנוּ יַחְדָּו, אַךְ מַה שְּׁלוֹם גְּבִרְתֵּנוּ הַמַּלְכָּה בְּבֵית הָאֲסוּרִים? הַחַיָּה הִיא אִם גּוֵֹעָה מֵרָעָב?”
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “הֵן הִיא נָתְנָה אֶת בְּנִי הָאָהוּב לִפְרִיצֵי חַיּוֹת לַטָּרֶף לָכֵן לֹא אֹבֶה לְדַעַת עַל אֹדוֹתֶיהָ דָּבָר”.
וַיָּקָם הַצַיָּד וַיֹּאמַר: “אָבִי, רַב הַחֶסֶד! עוֹד אִמִּי הַמַּלְכָּה חַיָּה וְאָנֹכִי בְּנָהּ הִנֵּנִי וְהַחַיּוֹת הָרָעוֹת לֹא טְרָפוּנִי, כִּי אִם הַמְבַשֵּׁל הַזָּקֵן, הָרָשָׁע, גְּזָלַנִי מֵחֵיקָהּ עֵת נָמָה הִיא אֶת שְׁנָתָהּ וַיִּזְרֹק מִדַּם תַּרְנְגֹלֶת עַל סִנּוֹרָהּ”. וּבְדַבְּרוֹ לָקַח אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר עִם שַׁרְשֶׁרֶת הזָּהָב וַיֹּאמַר: “זֶה הוּא הָרָשָׁע!” וַיְצַו לְהָבִיא גֶחָלִים בֹּעֲרוֹת וַיְאֻלֵּץ הַכֶּלֶב לְאָכְלָן עֲדֵי הִתְפָּרְצָה הָאֵשׁ מִגְּרוֹנוֹ.
וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אִם יוּכַל לִרְאוֹתוֹ בְּצַלְמוֹ הָאֲמִתִּי. וַיַּבִּיעַ הָעֶלֶם אֹמֶר וַיֵהָפֵךְ הַכֶּלֶב לִמְבַשֵּׁל זָקֵן בְּסִנוֹרוֹ הַלָבָן וּבְשַׂכִּינוּ עַל יְרֵכוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וַיִּקְצֹף מְאֹד וַיְצַו לְהוֹשִׁיבֵהוּ בְּבוֹר עָמֹק.
וַיּוֹסֶף הָעֶלֶם לְדַבֵּר: “אֲדוֹנִי אָבִי. הֶחָפֵץ אַתָּה לִרְאוֹת אֶת הָעַלְמָה אֲשֶׁר גִדְלַתְנִי בְרַחֲמִים רַבִּים וַאֲשֶׁר נָטַל עָלֶיהָ לַהֲמִיתֵנִי וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כַּדָּבָר הַזֶּה, אִם אָמְנָם חַיֶּיהָ הִיא הָיוּ בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה?” וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “כֵּן, הִנְנִי חָפֵץ לִרְאוֹתָהּ!” וַיֹּאמֶר הַבֵּן: “אָבִי, רַב הַחֶסֶד! הִנְנִי חָפֵץ לְהַרְאוֹתָהּ אוֹתְךָ בִּדְמוּת פֶּרַח יָפֶה”. וַיָּבֵא אֶת יָדוֹ בְּצַלַּחְתּוֹ וַיּוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַקְּצִיעָה וַיַּנִּיחֶהָ עַל הַשֻׁלְחָן. וְהַפֶּרַח יָפֶה מְאֹד אֲשֶׁר לֹא רָאָה הַמֶּלֶךְ פֶּרַח כָּמֹהוּ לְיֹפִי.
וַיֹּאמֶר הַבֵּן עוֹד: “עַתָּה הִנְנִי לְהַרְאוֹתְךָ אוֹתָהּ גַּם בְּצַלְמָהּ הַנָּכוֹן”. וַיַּבִּיעַ אֹמֶר וְיֵהָפֵךְ הַפֶּרַח לְעַלְמָה. וַתִּתְיַצֵב הָעַלְמָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִיא יְפֵה-פִיָּה מְאֹד, אֲשֶׁר יֵלֶא כָל צַיָּר לְצַיֵּר אֶת יָפְיָהּ וְכָל לָשׁוֹן תֵּלֶא לְסַפֵּר תִּפְאַרְתָּהּ.
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁתַּיִם מֵאַמְהוֹתָיו וּשְׁנַיִם מֵעֲבָדָיו אֶל הַמִּגְדָּל לְהָבִיא אֶת הַמַּלְכָּה אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוּבָאָה אֶל הַמִּשְׁתֶּה לֹא אָכְלָה מְאוּמָה וַתֹּאמַר: “אֱלֹהֵי הַחֶסֶד אֲשֶׁר כִּלְכְּלַנִי בַּמִּגְדָּל יִפְדֵּנִי בְקָרוֹב”. וַתְּחִי הַמַּלְכָּה עוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַתָּמָת.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוּבָלָה אֶל קִבְרָהּ וַיְלַוּוּהָ4 שְׁנֵי הַתּוֹרִים, הֵם מַלְאֲכֵי מָרוֹם אֲשֶׁר הֵבִיאוּ לָהּ אֹכֶל אֶל הַמִּגְדָּל, וֵַיֵּשְׁבוּ עַל קִבְרָהּ. – וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לִגְזֹר אֶת הַמְבַשֵּׁל הָרָע לְאַרְבָּעָה גְזָרִים, אַך יְגוֹנוֹ לֹא סָר מִמֶּנוּ בְּכָל זֹאת, וַיְדַכֵּא אֶת לְבָבוֹ וַיָּמָת גַּם הוּא יָמִים מְעַטִּים אַחֲרֵי מוֹת הַמַּלְכָּה. וַיִּשָּׂא בֶן הַמֶּלֶךְ אֶת הָעַלְמָה, אֲשֶׁר הֵבִיא בְצַלַּחְתּוֹ בִּדְמוּת פֶּרַח קְצִיעָה יָפֶה, לוֹ לְאִשָּׁה. וַיִּחְיוּ מִנִי אָז חַיֵּי עֹנֶג וָנָחַת. אוּלָם הַחַייִם הֵם עֲדֶנָּה אִם לֹא – זֹאת נוֹדְעָה רַק לַיָי לְבַדּוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות