(כִּפָּה¹)

וַתְּהִי יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה וּנְעִימָה וְכָל רֹאֶיהָ אֲהֵבוּהָ מְאֹד וְאַהֲבַת אִמָּהּ הַזְקֵנָה אֵלֶיהָ גָּדְלָה עוֹד יוֹתֵר, וַיִּקְטַן בְּעֵינֵי הַזְּקֵנָה כָּל דָּבָר יָקָר לְשַׁמֵּחַ בּוֹ אֶת נֶפֶשׁ הַיַּלְדָּה. וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּתֶּן לַיַּלְדָּה כִּפַּת מֶשִׁי־אָדֹם לְמִנְחָה, וַתִּיף מְאֹד בַּכִּפָּה הַהִיא, וְלֹא חָפְצָה הַיַּלְדָה לְהִפָּרֵד מִכִּפָּתָה הָאֲדֻמָּה וַתִּצְנְפָה תָמִיד עַל רֹאשָׁהּ; עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַיַּלְדָה “כִּפָּה־אֲדֻמָּה”.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר הָאֵם אֶל הַיַּלְדָה: “הֵא לָךְ. כִּפָה אֲדֻמָּה, עֻגָּה אַחַת וּבַקְבֻּק יַיִן, קְחִי וּשְׂאִי אוֹתָם אֶל הָאֵם הַזְקֵנָה. כִּי חוֹלָה הִיא וּרְפַת כֹּחַ מְאֹד וְאָכְלָה וְשָׁתְתָה לְתַאֲוַת נַפְשָׁהּ. הִכּוֹנִי לָצֵאת טֶרֶם יֵחַם הַיּוֹם. וּבְלֶכְתֵּךְ בַּדֶרֶךְ תֵּלְכִי לְאַט, וְאַל תִּשְׂטִי מִן הַמְּסִלָּה, פֶּן תִּפֹּלִי וְשָׁבַרְתְּ אֶת הַבַּקְבֻּק וְלֹא יִהְיֶה לְאִמֵּךְ הַזְּקֵנָה מְאוּמָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וּבְבוֹאֵךְ אֶל הַבַּיִת וּבֵרַכְתְּ אוֹתָהּ, וְאַל תַּבִּיטִי כֹּה וָכֹה אֶל כָּל פִּנוֹת הַבָּיִת”.

וַתַּעַן כִּפָּה־אֲדֻמָּה וַתֹּאמַר: “טוֹב, אִמִּי עָשׂה אֶעֱשֶׂה כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצַוִּינִי!” וַתּוֹשֶׁט אֶת יָדָהּ לְאִמָּהּ וַתֵּלַךְ.

וּבֵית הָאֵם הַזְּקֵנָה הָיָה בַיַּעַר כְּמַהֲלַךְ חֲצִי שָׁעָה מִן הַכְּפָר². וַיְהִי בְּבוֹא כִפָּה־אֲדֻמָּה הַיַּעֲרָה וַיִּפְגְשֶׁנָה הַזְּאֵב. וְהַיַּלְדָּה לֹא יְדָעָהּ מָה רָעָה הִיא הַחַיָּה הַזֹּאת וְלֹא פָחֲדָה מִמֶּנָּה.

וַיֹּאמֶר הַזְאֵב אֵלֶיהָ: “שָׁלוֹם לָךְ, כִּפָּה אֲדֻמָּה!”

וַתַּעַן הַיַּלְדָה וַתֹּאמַר: “הֱיֵה בָרוּךְ זְאֵב!”

וַיִּשְׁאָלֶהָ הַזְּאֵב לֵאמֹר: “אָנָה תֵלֵכִי?” – וַתַּעַן הַיַּלְדָּה וַתֹּאמַר: “אֶל אִמִּי־הַזְּקֵנָה אָנֹכִי הֹלֶכֶת!” וַיּוֹסֶף הַזְּאֵב לְשָׁאֲלָהּ: “וּמַה זֶה תִשְׂאִי תַּחַת סִנּוֹרֵךְ³?” וַתַּעֲנֵהוּ כִפָּה אֲדֻמָּה לֵאמֹר: "עֻגָּה וְיַיִן. תְּמוֹל אָפִינוּ עֻגּוֹת, עַל כֵּן תִּסְעַד נָא הַיּוֹם אִמִּי הַזְּקֵנָה הַחַלָּשָׁה וְהַחוֹלָה אֶת לִבָּהּ וְתִתְחַזָק״.

וַיִּשְׁאַל הַזְאֵב עוֹד: “אֵיפֹה תָגוּר אִמֵּךְ הַזְקֵנָה, כִּפָּה־אֲדֻמָּה?”

וַתַּעַן הַיַּלְדָּה: “עוֹד מַהֲלַךְ רֶבַע שָׁעָה בַּיַּעַר עַד בֵּיתָהּ, הָעֹמֵד תַּחַת שְׁלֹשֶׁת הָאַלּוֹנִים וּמֵאַחֲרָיו שִׁיחַ הָאֱגוֹזִים, וְאַתָּה הֲלֹא תֵדַע מְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ?”

וַיַּחְשֹׁב הַזְּאֵב בִּלְבָבוֹ: “הַנֶּפֶשׁ הַצְעִירָה הזֹּאת הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה מְתוּקָה מְאֹד לְחֵךְ וְתִנְעַם לִי מֵהַזְּקֵנָה. אֶעֱשֶׂה אֵפוֹא בְּעָרְמָה לְמַעַן אֶלְכֹּד אֶת שְׁתֵּיהֶן בַּפָּח”.

וַיֵּלֶךְ הַזְּאֵב רְגָעִים אֲחָדִים עַם כִּפָּה־אֲדֻמָּה וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר אֵלֶיהָ: “הַבִּיטִי נָא. כִּפָּה־אֲדֻמָּה, מַה יָּפִים הֵם הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יָנֵצוּ סְבִיבוֹתַיִךְ! מַדּוּעַ זֶה לֹא תַבִּיטִי כּה וָכֹה? אָכֵן אֲדַמֶּה כִּי לֹא תִשְׁמְעִי גַם אֶת קוֹל הַצִּפֳּרִים הַשָּׁרִים שִׁירֵי נֹעַם! הִנָּךְ הֹלֶכֶת תְּפוּשָׂה בְמַחְשְׁבוֹתַיִךְ כְּמוֹ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר. וְעַתָּה, מַה נָּעִים, מַה נֶחְמָד לְשַׂחֵק בַּיָּעַר!!”

"וַתָּרֶם כִּפָּה־אֲדֻמָּה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הֵן מְפַזְזוֹת בֵּין סִבְכֵי הַיַּעַר וּפְרָחִים נֶהְדָרִים יְשַׂגְשְׂגוּ לָרֹב כֹּה וָכה, וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: “אִם אָבִיא לְאִמִּי הַזְּקֵנָה צְרוֹר פְּרָחִים טְרִי⁴ וְשִׂמְּחָה מִנְחָתִי אֶת לִבָּהּ מְאֹד. הֵן עוֹד הַיּוֹם גָדוֹל וְעוֹד אֲגִיעַ אֶל בֵּיתָהּ לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן”. וַתֵּט מִן הַמְּסִלָּה וַתָּרָץ לְבַקֵּשׁ פְּרָחִים וַתִּקְטֹף פֶּרַח אַחַר פֶּרַח בְּאָמְרָהּ, כִּי הַפֶּרַח הַשֵׁנִי יָפֶה מִן הָרִאשׁוֹן וַתַּחְדֹר אֶל לֵב הַיָּעַר.

וְהַזְאֵב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה אֶל בֵּית הַזְּקֵנָה וַיִּתְדַפֵּק עַל הַדֶּלֶת. וַתִּשְׁאַל הַזְקֵנָה: “מִי שָׁם?” וַיַּעַן הַזְאֵב: “אֲנִי כִּפָּה־אֲדֻמָּה! הִנֵּה הֵבֵאתִי לָךְ עֻגּוֹת וָיָיִן”.

וַתֹּאמֶר הַזְקֵנָה: “הָגִיפִי אֶת הַמַּנְעוּל וְנִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, כִּי רְפַת כֹּחַ אָנִי וְלֹא אוּכַל קוּם מִמִּשְׁכָּבִי”. וַיַגֵּף הַזְּאֵב אֶת הַמַּנְעוּל וַתִּפָּתַח הַדֶּלֶת, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיִּגַּשׁ מִבְּלִי דַבֵּר דָּבָר אֶל הַזְּקֵנָה וַיִּבְלָעֶנָּה, וַיִּלְבַּשׁ אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וַיִּצְנֹף אֶת צְנִיפָהּ וַיִּשְׁכַּב בְּמִּטָה וַיִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַמִּטָה.

וְכִפָּה אֲדֻמָּה רָצָה בַיַּעַר הֵנָּה וָהֵנָּה לֶאֱסֹף פְּרָחִים. וַיְהִי אַחֲרֵי אָסְפָה פְּרָחִים רַבִּים מְאֹד עַר כִּי לֹא יָכְלָה עוֹד שְׂאֵתָם, וַתִּזְכֹּר אֶת אִמָּהּ הַזְּקֵנָה וַתָּשֶׂם אֶת פְּעָמֶיהָ לָלֶכֶת אֵלֶיהָ. וַיְהִי בְקָרְבָהּ אֶל הַבַּיִת וַתִּשְׁתָּאֶה לִרְאוֹת כִּי הַדֶּלֶת פְתוּחָה. וּכְבוֹאָהּ הַבַּיְתָה וַתִּשְׁתּוֹמֵם אֶל כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: “מֶה עָצוּב רוּחִי הַפַּעַם, וְאָנֹכִי הֲלֹא בְשִׂמְחַת נֶפֶשׁ יָשַׁבְתִּי תָמִיד בְּבֵית הָאֵם הַזְקֵנָה! אֵי אֱלֹהִים! מֶה הָיָה לִי?” וַתִּקְרָא: “שָׁלוֹם!” וְאֵין עוֹנֶה.

וַתִּגַשׁ הַיַּלְדָּה אֶל הַמִּטָה וַתָּרֶם אֶת הַמָּסָךְ וְהִנֵּה הַזְּאֵב הַמִּתְחַפֵּשׁ בִּלְבוּשׁ הַזְּקֵנָה שֹׁכֵב בָּהּ וְהַצָּנִיף מְכַסֶּה אֶת פָּנֵיהוּ וּמַרְאֵהוּ מוּזָר וְנִפְלָא מְאֹד. וַתִּשְׁאָלֵהוּ כִפָּה־אֲדֻמָּה לֵאמֹר: "אֲהָהּ, אִמִּי־הַזְּקֵנָה! מַדּוּעַ זֶה גָּדְלוּ כֹּה אָזְנַיִךְ? וַיַּעַן הַזְאֵב הַמִּתְחַפֵּשׂ: “לְמַעַן אוּכַל לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת דְבָרַיִךְ”.

וַתּוֹסֶף הַיַּלְדָּה לְשָׁאֳלֵהוּ: “אֵי, אִמִּי הַזְּקֵנָה! אֵי, אִמִּי הַזְּקֵנָה! מַדּוּעַ זֶה כֹּה גָדְלוּ עֵינַיִךְ?” וַיַּעַן הַזְּאֵב: “לְמַעַן אוּכַל לִרְאוֹתֵךְ הֵיטֵב”. וַתִּשְׁאַל הַיַלְדָּה עוֹד: “אֵי, אֵם זְקֵנָה! מַה גָּדְלוּ יָדַיִךְ!” וַיַּעַן הַזְּאֵב: “לְמַעַן אוּכַל לְתָפְשֵׂךְ הֵיטֵב בַּכַּף”. וַתִּקְרָא כִפָּה־אֲדֻמָּה: “אֵי, אֵם־זְקֵנָה! מַדּוּעַ זֶה רָחַב פִּיךְ עַד בְּלִי חֹק!” וַיִּקְרָא גַם הַזְּאֵב: “לְמַעַן אוּכַל לְאָכְלֵךְ בְּכָל פֶּה!” וְטֶרֶם כִּלָה אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה וַיְמַהֵר וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָה וְיִבְלַע אֶת כִּפָּה־אֲדֻמָּה הָאֻמְלָלָה.

וַיְהִי אַחֲרֵי מִלֵּא הַזְאֵב אֶת תַּאֲוָתוֹ וַיִּשְׁכַּב בַּמִּטָה וַיֵּרָדַם וְקוֹל נַחֲרוֹ אֵימָה. וַיַּעֲבֹר צַיָּד עַל פְּנֵי הַבַּיִת וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ: “מַה תִּשֹּׁם הַזְּקֵנָה בִּכְבֵדוּת! הָבָה אָבוֹאָה הַבָּיְתָה. מִי יֹדֵעַ אוּלַי חוֹלָה הִיא”.

וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיִּגַּשׁ אֶל הַמִּטָּה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַזְאֵב שֹׁכֵב בָּהּ, וַיֹּאמַר: “הִנֵּה מְצָאתִיךָ פּה, חֹטֵא זָקֵן, אַחֲרֵי אֲשֶׁר זֶה רַבּוֹת בִּקַּשְׁתִּיךָ וְלֹא מְצָאתִיךָ!” וַיַּחְפֹּץ הַצַיָד לִירוֹת לַזְאֵב, אוּלָם בְּרֶגַע נִחַם מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי אָמַר: מִי יֹדֵעַ אוּלַי בָּלַע הַזְאֵב אֶת הַזְקֵנָה וְעוֹד מוֹעֵד נָכוֹן עַתָּה לְהַצִּילָהּ, וְלֹא יָרָה לַזְאֵב.

וַיִּקַּח מִסְפָּרַיִם⁵ וַיִּגְזֹר בְּהֶם אֶת בֶּטֶן הַזְּאֵב הַיָּשֵׁן. וַיְהִי אַחֲרֵי גָזְרוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם וַיַּרְא אֶת הַכִּפָּה הָאֲדֻמָּה אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַיַּלְדָה נוצֶצֶת בַּבֶּטֶן וַיִּגְזֹר עוֹד פַּעֲמַיִם. וַתִּקְפֹּץ כִּפָּה־אֲדֻמָּה מִן הַבֶּטֶן וַתִּקְרָא: “הוֹי מַה נִבְהַלְתִּי מְאֹד וּמַה גָּדַל הַחשֶׁךְ שָׁם בְּבֶטֶן הַזְּאֵב” וְאַחֲרֵי כֵן יָצְאָה מִשָּׁם גַּם הָאֵם הַזְּקֵנָה וְהִיא שֹׁאֶפֶת רוּחַ בִּכְבֵדוֹת. וַתִּקַּח כִּפָּה־אֲדֻמָּה אֲבָנִים גְדוֹלוֹת וַתְּמַלֵא בָהֵן אֶת בֶּטֶן הַזְאֵב וַתִּתְפְּרֶנָה. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵקִיץ הַזְאֵב מִשְּׁנָתוֹ חָפֵץ לִקְפֹּץ מִמִּשְׁכָּבוֹ, אַךְ הָאֲבָנִים כָּבְדוּ מְאֹד וַיִּפֹּל תַּחְתָּיו וַיָמָת בְּמַכְאֹבִים נוֹרָאִים.

וַיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתֶּם שְׁבֵעֵי־רָצוֹן: הַצַיָּד הִפְשִׁיט אֶת עוֹר הַזְּאֵב וַיִּשָּׂאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ; הָאֵם הַזְּקֵנָה אָכְלָה אֶת הָעֻגָּה וַתֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן אֲשֶׁר הֵבִיאָה כִפָּה אֲדֻמָּה וַתָּשָׁב לְאֵיתָנָהּ. וְכִפָּה אֲדֻמָּה נָדְרָה בִלְבָבָהּ לֵאמֹר: “לֹא אֵשְׂטְ כָּל יְמֵי חַיַּי מִן הַמְּסִלָּה לָרוּץ בַּיַּעַר הֵנָה וָהֵנָּה, אִם תְּצַוֶּה עָלַי אִמִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כַּדְּבָר הַזֶּה!”

וַיּוֹסִיפוּ הָאֲנָשִׁים לְסַפֵּר עוֹד. כִּי פַעַם אַחַת נָשְׂאָה כִפָּה־אֲדֻמָּה עֻגּוֹת לְאִמָּהּ הַזְּקֵנָה וַיִפְגּשׁ בָּהּ זְאֵב אַחֵר, וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ וַיִּיעַץ אוֹתָהּ לָסוּר מִן המּסלָּה. וַתִּזָהֵר כִּפָּה־אֲדֻמָּה וַתֵּלֶךְ לְדַרְכָּהּ יָשָׁר אֶל בֵּית אִמָּהּ הַזְּקֵנָה, וַתְּסַפֶּר לָהּ עַל דְּבַר הַזְּאֵב אֲשֶׁר פָּגַשׁ בָּהּ וַאֲשֶׁר בֵּרְכָהּ לְשָׁלוֹם, אַךְ רָעַת לִבּו נִשְׁקְפָה מֵעֵינָיו.

וַתּוֹסֶף כִּפָּה אֲדֻמָּה וַתֹּאמַר: “לוּלֵי פָגַשׁ בִּי בְּרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ, כִּי עַתָּה כְּבָר טְרָפָנִי”.

וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִמָּהּ הַזְקֵנָה: “בּוֹאִי וְסָגַרְנוּ אֶת הַדֶּלֶת בַּעֲדֵנוּ לְבִלְתִּי יוּכַל לָבוֹא הַבְָּיְתָה”.

וַתַּעֲשֶׂינָה כֵּן. וְכַעֲבֹר רֶגַע בָּא הַזְּאֵב וַיִּתְדַּפֵּק עַל הַדֶּלֶה וַיִּקְרָא: פִּתְחִי נָא לִי. אִמִּי הַזְקֵנָה, אָנֹכִי כִּפָּה אֲדֻמָּה. הִנֵּה הַבֵאתִי לָךְ עֻגּוֹת וְכָל מַעֲשֵׂה־אֹפֶה!"

וַתֶּחֱרַשְׁנָה הַזְּקֵנָה וְנֶכְדָתָהּ וְלֹא פָתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת. וַיִּסֹּב הַזְאֵב עַל הַבַּיִת פְּעָמִים אֲחָדוֹת וַיִּלְאֶה לִמְצֹא מְבוֹא⁶ אֶל תּוֹכוֹ, וַיִּקְפֹּץ עַל הַגַּג וַיֹּאמֶר לְחַכּוֹת עַד שׁוֹב כִּפָּה אֲדֻמָּה בְּעֶרֶב מִבֵּית אִמָּהּ־הַזְּקֵנָה אֶל בֵּיתָהּ וְלָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ בַּלָּאט וּלְטָרְפָה בְּחֶשְׁכַת הַלָיִל.

וַתָּבֶן הָאֵם הַזְּקֵנָה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה. וְלִפְנֵי הַבַּיִת עָמְדָה שֹׁקֶת⁷ גְדוֹלָה וַתֹּאמֶר הָאֵם הַזְקֵנָה אֶל הַיַּלְדָּה: “קְחִי כִפָּה־אֲדֻמָּה אֶת הַדְּלִי וּשְׂאִי בוֹ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בִּשַּׁלְתִּי בְמוֹ אֶתְמוֹל קְנוֹקְנִים⁸ וְשִׁפְכִי אוֹתָם אֶל הַשּׂקֶת”.

וַתִּשָּׂא כִפָּה־אַדֻמָּה אֶת הַמַּיִם וַתִּשְׁפְּכֵם אֶל הַשּׁקֶת עַד אֲשֶׁר מָלְאָה עַד אַפְסֶיהָ. וַיַּעַל רֵיחַ הַקְּנוֹקְנִים בְּאַף הַזְאֵב וַיָּרַח וַיבֵּט מַטָּה וַיּוֹשֶׁט אֶת צַוָּארוֹ עַד כִּי לֹא יָכֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד וַתְּמוּטֶינָה רַגְלָיו וַיָּחֶל לְהִתְגַּלְגֵּל מִן הַגַּג וַיִּפֹּל אֶל הַשֹּׁקֶת הַגְּדוֹלָה וַיִּטְבַע בָּהּ. וַתֵּלֶךְ כִּפָּה אֲדֻמָּה שְׂמֵחָה אֶל בֵּיתָהּ וְלֹא קָרָה לָהּ כָּל רָע.

הָיֹה הָיְתָה מַלְכָּה אַחַת עֲקָרָה. וַתֵּלֶךְ יוֹם יוֹם הַגַּנָּה וַתֶּעְתַּר לַיָי כִּי יִתֵּן לָהּ בֵּן אוֹ בַת. וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: “הִנְחֲמִי, מַלְכָּה, הִנֵּה בֵן יֻלַּד לָךְ וְהָיָה מְאֻשֶּׁר כָּל יְמֵי חַיָּיו וְכָל חֶפְצוֹ יְמֻלָּא”. וַתָּבֹא הַמַּלְכָּה אֶל הַמֶּלֶךְ וַתְּסַפֶּר לו עַל אֹדוֹת הַבְּשׂרָה הַנְּעִימָה הַזֹּאת. וַיְהִי בְהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד וַתֵּלֶד הַמַּלְכָּה בֵּן, וַיִּשְׂמַח בּוֹ הַמֶּלֶךְ מְאֹד מְאֹד.

וַתָּבֹא הַמַּלְכָּה יוֹם יוֹם עִם הַיֶּלֶד אֶל גַּן הַחַיוֹת וַתִּרְחַץ שָׁם אֶת בְּשָׂרָהּ עַל יַד בְּאֵר מַיִם זַכִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל הַיֶּלֶד מְעַט וַתָּבֹא עִמּוֹ כְּפַעַם בְּפַעַם הַגַּנָּה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ פַעַם אַחַת בְּחֵיקָה וַתֵּשֶׁב תַּחַת הָעֵץ וַתֵּרָדַם.

וַיָּבֹא הַמְבַשֵּׂל¹ הַזָּקֵן, אֲשֶׁר יָדַע כִּי כָל חֵפֶץ הַמֶּלֶךְ יֻמֻלָּא תָמִיד, וַיִּגְזְלֵהוּ מֵחֵיק אִמּוֹ הַנִּרְדֶּמֶת. וַיִּשְׁחַט תַּרְנְגֹלֶת וַיַּז מִדָמָהּ עַל בִּגְדֵי הַמַּלְכָּה וְעַל סִנוֹרָהּ. וַיִּשָּׂא אֶת הַיֶלֶד וַיַחְבִיאֵהוּ בִּמְקוֹם סֵתֶר וַיְצַו עַל מֵינֶקֶת אַחַת לְהֵינִיקֵהוּ. וַיֵלֶךְ וַיִּלְשֵׁן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי נָתְנָה הַמַּלְכָּה אֶת יַלְדָהּ לְטֶרֶף לִפְרִיצֵי חַיּוֹת.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּם עַל סִנּוֹר אִשְׁתּוֹ וַיַאֲמֵן לְדִבְרֵי הַמְבַשֵּׁל וַיִּקְצֹף מְאֹד. וַיְצַו לִבְנוֹת מִגְדָּל בְּעֹמֶק הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֹא יַחְדֹּר אֵלָיו אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, וַיוֹשֶׁב בָּהּ אֶת הַמַּלְכָּה. וַיִּסְגְרֶנָּה עַל מַסְגֵר לְבַל תֵּצֵא מִמַּאֲסָרָהּ שֶׁבַע שָׁנִים – וְרָעֲבָה וְצָמְאָה כָּל הָעֵת הַהִיא וָמֵתָה.

וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֵלֶיהָ שְׁנֵי מַלְאָכִים מִן הַשָּׁמַיִם, בִּדְמוּת שְׁנֵי תֹרִים, וַיָּעוּפוּ אֶל כִּלְאָה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם וַיָּבִיאוּ לָהּ אֹכֶל עַדתֹּם שֶׁבַע הַשָּׁנִים.

וַיַּחְשֹׁב הַמְבַשֵּׁל בְּלִבּוֹ: “אִם כָּל חֵפֶץ הַיֶּלֶד יִמָּלֵא וְאָנֹכִי יֹשֵׁב פֹּה וְקָרַנִי אָסוֹן עַל נְקַלָּה”. וַיִּתְחַמֵּק מִן הָאַרְמוֹן וַיֵּלֶךְ אֶל הַיֶּלֶד אֲשֶׁר כְּבָר גָּדַל וְיָדַע לְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: “הַבִּיעַ, יַלְדִי, חֶפְצְךָ כִּי יִהְיֶה לְךָ אַרְמוֹן יָפֶה וְגַן נָעִים וְכָל הַדָּרוּשׁ לָמוֹ”. הַחֵפֶץ הַזֶּה אַךְ יָצֹא יָצָא מִפִּי הַיֶלֶד וַיְּמֻלָּא כְּכֹל אֲשֶׁר דָּרָשׁ.

וַיְהִי כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים וַיֹּאמֶר הַמְבַשֵּׁל עוֹד אֶל הַיֶּלֶד: “הַבִּיעַ חֶפְצְךָ כִּי תִהְיֶה לְךָ פֹה נַעֲרָה יָפָה מְאֹד לָשֶׁבֶת תָּמִיד בְּחֶבְרָתֶךָ”. וַיַּבִּיעַ בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַחֵפֶץ הַזֶּה וַתּוֹפִיעַ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו נַעֲרָה יְפֵה־פִיָּה עַד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל כָּל צַיָּר לְצַיֵּר עַלְמָה כָמֹהָ לִיֹפִי. וַיִּשְׂחֲקוּ יַחְדָּו וַיֶּאֱהָבוּ אִישׁ אֶת רְעוּתוֹ. וְהַמְבַשֵּׁל הַזָקֵן הָלַךְ יוֹם יוֹם לָצוּד צַיִד כְּאָדוֹן נִכְבָּד.

וַיַּחְשֹׁב עוֹד הַמְבַשֵּׁל בְּלִבּוֹ לֵאמֹר:

“מִי יֹדֵעַ, אוּלַי יֹאבֶה בֶן הַמֶּלֵךְ בְּאַחַד הַיָּמִים לִהְיוֹת בְּבֵית אָבִיו וְהֵבִיא עָלַי בָּזֶה צָרָה גְדוֹלָה”. וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיִּקְרָא לַנַּעֲרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: “בַּלַּיְלָה הַזֶּה עֵת יָנוּם הַנַּעַר אֶת שְׁנָתוֹ תִּגְשִׁי אֶל מִטָּתוֹ וְהֵבֵאת אֶת הַחֲנִית הַזֹּאת בְּלִבּוֹ. אַחַר תָּבִיאִי אֵלַי אֶת לִבּו וְאֶת לְשׁוֹנוֹ, לְאוֹת כִּי עָשִׂית כִּדְבָרִי; וְאִם לֹא תַעֲשִׁי כְּמִצְוָתִי – וָמַתְּ”. וּבְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר הָלַךְ לוֹ.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּצֵאת אֵלֶיהָ הַמְבַשֵּל, וְהַנַּעֲרָה טֶרֶם עָשְׂתָה כְמִצְוָתוֹ, וַתֹּאמָר לוֹ: “מַדּוּעַ אֶשְׁפֹּךְ דַּם עֶלֶם נָקִי אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה מֵעוֹדוֹ כָּל רָעָה לְאִישׁ?” וַיַּעַן הַמְבַשֵּׁל: “יַעַן אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאת אַחֲרֵי דְבָרִי, לָכֵן דָמֵךְ בְּרֹאשֵׁךְ יִהְיֶה!”

וַתִּקַּח הַנַּעֲרָה אַחֲרֵי צֵאת הַמְבַשֵׁל מִן הַבַּיִת, עֹפֶר הָאַיָלִים וַתִּשְׁחָטֵהוּ וַתִּקַּח אֶת לִבּוֹ וְאֶת לְשׁוֹנוֹ וַתַּנַּח אוֹתָם בִּקְעָרָה. וְכִרְאוֹתָהּ אֶת הַזָקֵן הֹלֵךְ וְקָרֹב אֶל הַבַּיִת וַתֹּאמֶר… אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ: “שְׁכָב בַּמִּטָה וְהִתְכַּסֶּה בַשְׂמִיכָה!”.

וַיָּבֹא הָרָשָׁע הַזָּקֵן הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאַל: “אַיֵּה לֵב הַנַּעַר וּלְשׁוֹנו?” וַתַּגֵּשׁ הַנַּעֲרָה אֶת הַקְּעָרָה לְפָנָיו, וּבֶן הַמֶּלֶךְ הֵסִיר בְּעֵת הַהִיא אֶת הַשְּׁמִיכָה מֵעַל פָּנָיו וַיִּקְפֹּץ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּקְרָא: “הוֹי, חֹטֵא זָקֵן, מַדּוּעַ חָפַצְתָּ לַהֲמִיתֵנִי? וְעַתָּה חָרַצְתִּי אֶת מִשְׁפָּטֶךָ: הָיֹה תִהְיֶה לְכֶלֶב שָׁחוֹר וְשַׁרְשֶׁרֶת זָהָב תִּהְיֶה עַל צַוָּארֶךְ וְאָכַלְתָּ גֶּחָלִים בֹּעֲרוֹת עֲדֵי תִתְלַקַּח אֵשׁ פְּלָדוֹת מִגְּרוֹנֶךָ!”

וַיְהִי כַּהֲתִימוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּהָפֵךְ הַזָּקֵן לְכֶלֶב שָׁחוֹר אֲשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב סָבִיב לְצַוָּארוֹ, וַיְאֻלְּצוּ הַמְבַשְּׁלִים לְהָבִיא לוֹ גֶחָלִים בֹּעֲרוֹת וַיֹּאכְלֵם וַתִּתְפָּרֵץ הָאֵשׁ מִגְּרוֹנוֹ.

וַיֵּשֶׁב עוֹד בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּאַרְמוֹנוֹ עֵת מְעַטָּה וַיִּזְכֹּר אֶת אִמּוֹ, וַיֹּאבֶה לָדַעַת הַהיְּ? הִיא עֲדֶנָּה אִם לֹא. וַיֹּאמֶר אֶל הָעַלְמָה “הִנֵּה חָפֹץ אֶחְפֹּץ לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וְאִם חֲפֵצָה גַם אַתְּ לָלֶכֶת עִמָּדִי וְהָיָה כָל מַחְסֹרְךָ עָלַי”.

וַתַּעַן הָעַלְמָה: “אֲהָהּ, וְהַדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד! וּמָה אֶעֱשֶׂה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָכְרִיָה אֲנִי בָהּ!” וַיְהִי כִּרְאוֹת בֶּן הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין חֶפְצָה לָנוּעַ אֶל אַרְצוֹ, וְיַעַן כִּי לֹא יָכְלוּ לְהִפָּרֵד אִישׁ מֵעַל רְעוּתוֹ וַיַּבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ כִּי תֵהָפֵךְ הַנַּעֲרָה לְפֶרַח קְצִיעָה יָפֶה וַיִּתְקָעֵהוּ בְּבִגְדּוֹ.

וַיִסַּע בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר רָץ אַחֲרָיו, וַיִּסַּע וַיָּבֹא אֶל אֶרֶץ אָבִיו, וַיֵּלֶךְ אֶל הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר אִמּוֹ אֲסוּרָה בוֹ וְהַמִּגְדָּל גָּבוֹהַ מְאד עֹמֵד בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה; וַיַבִּיעַ הָעֶלֶם אֶת חֶפְצוֹ כִּי יִהְיֶה סֻלָּם מֻצָּב מִמַּסַּד הַמִּגְדָּל וְעַד רֹאשׁוֹ.

וַיַּעַל בַּסֻּלָּם וַיִַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן וַיִּקְרָא: “אִמִּי הָאֲהוּבָה, הַמַּלְכָּה הַנִּכְבָּדָה, הַחַיָּה אַתְּ עֲדֶנָּה, אִם מַתְּ?” וַתַּעַן הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר: “אַךְ זֶה אָכַלְתִּי וְהִנְנִי שְׂבֵעָה”, בְּחָשְׁבָהּ כִּי אֶת קוֹל הַמַּלְאָכִים הִיא שֹׁמַעַת. וַיַּעַן הָעֶלֶם: “בְּנֵךְ הִנֵּנִי, אֲשֶׁר גָּזְלוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת מֵחֵיקֵךְ וָאָבֹא עַתָּה לְהַצִילֵךְ”.

וַיֵּרֶד הָעֶלֶם מֵעַל הַסֻּלָּם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לַשֹּׁעֲרִים לְהַגִּיד כִּי בָא צַיָּד נָכְרִי לְבַקֶּשׁ לוֹ מִשְׂרָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “אִם לָמוּד הוּא לָצוּר צַיִד, וְיוּכַל לְהַמְצִיא² לְשֻׁלְּחָנִי מִצֵיד הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר, אָז תִּנָּתֵן הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וְעָמַד לְפָנַי לְשָׁרְתֵנִי”. וּבְכָל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ הַהִיא לֹא הָיָה כָל צַיִד, כִּי לֹא נִמְצְאוּ בָהּ כָּל חַיּוֹת־פֶרֶא.

וַיַּבְטַח הַצַּיָּד לְהַמְצִיא לו צַיִד כְּכֹל אֲשֶׁר יִדָּרֵשׁ לְשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו עַל כָּל הַצַּיָדִים לְהִקָּבֵץ וְלָלֶכֶת אִתּוֹ הַיַּעֲרָה. וַיֵּלְכוּ אִתּוֹ וַיָּבֹאוּ הַיַּעֲרָה וַיְצַו עֲלֵיהֶם לְהִתְיַצֵב בַּמַּעֲגָל וְלָשִׂים רֶוַח בַּקָּצֶה הָאֶחָד בֵּין אִישׁ לְאִישׁ. וַיִּתְיַצֵּב הָעֶלֶם בְּתוֹךְ הַמַּעֲגָל וַיַבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ כִּי תָבֹאנָה חַיוֹת פֶּרֶא, וַתָּבֹאנָה כְּמָאתיִם חַיּוֹת שׁוֹנוֹת וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים לָהֶן וַיְמִיתוּן, וַיַּנִיחוּ אֶת כָּל הַצַיִד הָרַב בְשִׁשִּׁים עֶגְלוֹת אִכָּרִים³ וַיְבִיאוּהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. וַיַּעֲלוּ מַטְעַמֵּי הַצַּיִד על שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא הָיוּ לוֹ כְּמהֶם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת.

וַיִשְׂמַח הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיְצַו עַל כָּל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֲשֶׁר בַּחֲצֵרוֹ לָבוֹא אֵלָיו בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר הֵכִין לָמוֹ. וַיְהִי בְּהִתְאַסְּפָם כֻּלָּמוֹ יַחְדָּו, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַצַּיָד: “יַעַן כִּי אִישׁ מָהִיר אַתָּה לָכֵן עַל יָדִי תֵּשֵׁב עַתָּה”. וַיַּעַן הָעֶלֶם לֵאמֹר: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! קָטֹנְתִּי מִן הַחֶסֶד וְהַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה כִּי אֵינֶנִי צַיָּד מָהִיר”. וַיּוֹסֶף הַמֶּלֶךְ לַעֲמֹד עַל דַעְתּוֹ וַיֹּאמַר: “לֹא כִּי עַל יָדִי תֵּשֵׁב!” וַיְאֻלֵּץ הָעֶלֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו.

וַיְהִי כְּשִׁבְתּוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן עַל יַד הַמֶּלֶךְ וַיִּזְכֹּר אֶת אִמּוֹ הָאֲהוּבָה, וַיַּחְפֹּץ כִּי יָחֵל אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עַל אֹדוֹתֶיהָ וְלִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמָהּ לָדַעַת. הַחַיָּה הִיא עֲדֶנָּה בְּבֵית כִּלְאָהּ אִם מֵתָה מֵעֹצֶר רָעָה וְרָעָב. הָעֶלֶם כִּלָּה לַחְשֹׁב אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ זֹאת וְאֶחָד מִשָּׂרֵי צְבָא הַמֶּלֶךְ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! הִנֵּה נִשְׂמַח פֹּה כֻּלְּנוּ יַחְדָּו, אַךְ מַה שְּׁלוֹם גְּבִרְתֵּנוּ הַמַּלְכָּה בְּבֵית הָאֲסוּרִים? הַחַיָּה הִיא אִם גּוֵֹעָה מֵרָעָב?”

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “הֵן הִיא נָתְנָה אֶת בְּנִי הָאָהוּב לִפְרִיצֵי חַיּוֹת לַטָּרֶף לָכֵן לֹא אֹבֶה לְדַעַת עַל אֹדוֹתֶיהָ דָּבָר”.

וַיָּקָם הַצַיָּד וַיֹּאמַר: “אָבִי, רַב הַחֶסֶד! עוֹד אִמִּי הַמַּלְכָּה חַיָּה וְאָנֹכִי בְּנָהּ הִנֵּנִי וְהַחַיּוֹת הָרָעוֹת לֹא טְרָפוּנִי, כִּי אִם הַמְבַשֵּׁל הַזָּקֵן, הָרָשָׁע, גְּזָלַנִי מֵחֵיקָהּ עֵת נָמָה הִיא אֶת שְׁנָתָהּ וַיִּזְרֹק מִדַּם תַּרְנְגֹלֶת עַל סִנּוֹרָהּ”. וּבְדַבְּרוֹ לָקַח אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר עִם שַׁרְשֶׁרֶת הזָּהָב וַיֹּאמַר: “זֶה הוּא הָרָשָׁע!” וַיְצַו לְהָבִיא גֶחָלִים בֹּעֲרוֹת וַיְאֻלֵּץ הַכֶּלֶב לְאָכְלָן עֲדֵי הִתְפָּרְצָה הָאֵשׁ מִגְּרוֹנוֹ.

וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אִם יוּכַל לִרְאוֹתוֹ בְּצַלְמוֹ הָאֲמִתִּי. וַיַּבִּיעַ הָעֶלֶם אֹמֶר וַיֵהָפֵךְ הַכֶּלֶב לִמְבַשֵּׁל זָקֵן בְּסִנוֹרוֹ הַלָבָן וּבְשַׂכִּינוּ עַל יְרֵכוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וַיִּקְצֹף מְאֹד וַיְצַו לְהוֹשִׁיבֵהוּ בְּבוֹר עָמֹק.

וַיּוֹסֶף הָעֶלֶם לְדַבֵּר: “אֲדוֹנִי אָבִי. הֶחָפֵץ אַתָּה לִרְאוֹת אֶת הָעַלְמָה אֲשֶׁר גִדְלַתְנִי בְרַחֲמִים רַבִּים וַאֲשֶׁר נָטַל עָלֶיהָ לַהֲמִיתֵנִי וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כַּדָּבָר הַזֶּה, אִם אָמְנָם חַיֶּיהָ הִיא הָיוּ בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה?” וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “כֵּן, הִנְנִי חָפֵץ לִרְאוֹתָהּ!” וַיֹּאמֶר הַבֵּן: “אָבִי, רַב הַחֶסֶד! הִנְנִי חָפֵץ לְהַרְאוֹתָהּ אוֹתְךָ בִּדְמוּת פֶּרַח יָפֶה”. וַיָּבֵא אֶת יָדוֹ בְּצַלַּחְתּוֹ וַיּוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַקְּצִיעָה וַיַּנִּיחֶהָ עַל הַשֻׁלְחָן. וְהַפֶּרַח יָפֶה מְאֹד אֲשֶׁר לֹא רָאָה הַמֶּלֶךְ פֶּרַח כָּמֹהוּ לְיֹפִי.

וַיֹּאמֶר הַבֵּן עוֹד: “עַתָּה הִנְנִי לְהַרְאוֹתְךָ אוֹתָהּ גַּם בְּצַלְמָהּ הַנָּכוֹן”. וַיַּבִּיעַ אֹמֶר וְיֵהָפֵךְ הַפֶּרַח לְעַלְמָה. וַתִּתְיַצֵב הָעַלְמָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִיא יְפֵה-פִיָּה מְאֹד, אֲשֶׁר יֵלֶא כָל צַיָּר לְצַיֵּר אֶת יָפְיָהּ וְכָל לָשׁוֹן תֵּלֶא לְסַפֵּר תִּפְאַרְתָּהּ.

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁתַּיִם מֵאַמְהוֹתָיו וּשְׁנַיִם מֵעֲבָדָיו אֶל הַמִּגְדָּל לְהָבִיא אֶת הַמַּלְכָּה אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוּבָאָה אֶל הַמִּשְׁתֶּה לֹא אָכְלָה מְאוּמָה וַתֹּאמַר: “אֱלֹהֵי הַחֶסֶד אֲשֶׁר כִּלְכְּלַנִי בַּמִּגְדָּל יִפְדֵּנִי בְקָרוֹב”. וַתְּחִי הַמַּלְכָּה עוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַתָּמָת.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוּבָלָה אֶל קִבְרָהּ וַיְלַוּוּהָ⁴ שְׁנֵי הַתּוֹרִים, הֵם מַלְאֲכֵי מָרוֹם אֲשֶׁר הֵבִיאוּ לָהּ אֹכֶל אֶל הַמִּגְדָּל, וֵַיֵּשְׁבוּ עַל קִבְרָהּ. – וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לִגְזֹר אֶת הַמְבַשֵּׁל הָרָע לְאַרְבָּעָה גְזָרִים, אַך יְגוֹנוֹ לֹא סָר מִמֶּנוּ בְּכָל זֹאת, וַיְדַכֵּא אֶת לְבָבוֹ וַיָּמָת גַּם הוּא יָמִים מְעַטִּים אַחֲרֵי מוֹת הַמַּלְכָּה. וַיִּשָּׂא בֶן הַמֶּלֶךְ אֶת הָעַלְמָה, אֲשֶׁר הֵבִיא בְצַלַּחְתּוֹ בִּדְמוּת פֶּרַח קְצִיעָה יָפֶה, לוֹ לְאִשָּׁה. וַיִּחְיוּ מִנִי אָז חַיֵּי עֹנֶג וָנָחַת. אוּלָם הַחַייִם הֵם עֲדֶנָּה אִם לֹא – זֹאת נוֹדְעָה רַק לַיָי לְבַדּוֹ.