רקע
אנטון שמאס
בין קיסי לאסוֹר

 

ערבים 51%    🔗


ירדתי מהגליל בראשית שנות השישים, וכך הצטרפתי לחצי מיליון היהודים שירדו משם משך השנים. אלא שאחוז הערבים במחוזות ילדותי, מה לעשות, ממשיך לעלות, והשבוע מבשרים לנו, בחיל ורעדה, שערביי הגליל הם כיום 51% מכלל תושביו. מבשרים לנו, קרי, ישראל קניג. בערבים כנראה, לא נלחמים במסמכים. צריך משהו יותר פראקטי, כך סבור בני קורפינקל, ראש המועצה האזורית גליל תחתון: “אין מנוס, אלא להתחיל לחזור לתקופת השומר ולהפעיל מערכת מקומית, אשר תיטול על עצמה את החוק ותטפל באותם גורמים קשים”. דברים קשים, כיאה לזמנים קשים. זוהי אם כן כמיהתם הכמוסה של פרנסי הגליל. שדמותם תופיע רכובה על סוס באנדרטה לזכרם, כיאה לשומרים המהוללים של הימים ההם, כשאשר הערבים לא העזו להרים ראש מול סוסו של הזייד המפורסם, למה לא, בעצם, מה יום מיומיים?

אלא שרעיון יותר גאוני יש באמתחתי. מדוע לא יתנו את העבודה לערבים? מדוע לא יפקידו אותם לשמור על היערות, שבלאו הכי הם מואשמים בשריפתם? ומי שחושב שגם שומרים מול היערות הם ישלחו את ידם בהצתה, אינו יודע שהתופעה קיימת רק בסיפורי היהודים.

אמת, מרוב ערבים לא רואים את היער. אבל גם ההפך נכון: מרוב יערות לא רואים את הערבים, הן נכבדי הגליל היהודים היו חפצים באחת משתי אפשרויות, או יהודים או יערות. בגליל אין מקום לצד שלישי. קניג, גורפינקל וכל החברים יכריחו את ערביי הגליל לשאוף לאוטונומיה, ואחר־כל יאשימו אותם בחתרנות ויצפו מהם לעלות למדינתם, אם כאשר תקום. אפילו באוגנדה, הרי בסופו של חשבון אין הם אלא פלסטינים יורדים.

ערבים 51%. הקיבה הדמוגראפית הישראלית מתקשה לעכל גבינה כזאת.


 

אהלן יא אבא    🔗


במסיבת עתונאים בוושינגטון התייחס אבא אבן ליוזמת רייגן ורמז כי ישראל תהיה מוכנה לעיין מחדש בהתנגדותה. “אין לקחת את התשובה השלילית של ישראל ברצינות רבה מדי, אנחנו באוריינט. תשובה שלילית טבעית בתור תשובה ראשונה באזור זה”. שימו לב, לא לבאנט אלא אוריינט, יותר מכובד. אלא שוואללה, לא ידענו שאתם באוריינט, מר אבן. ממתי? מה קרה? אנחנו הרי סברנו לתומנו עד היום שיש לנו עסק עם מדינה מערבית, ממנה אפשר לקחת דוגמה ומופת, והנה אתה בא, ובמחי משפט אוקספורדי, ממוטט לנו את כל התקוות, יא אבא.

על האוריינטאלים, על כל פנים, הפוזה הזאת לא עובדת. שאם איש־אוריינט אמיתי היה הדובר, חזקה עליו שהיה יודע כי במערב לא מאמינים לאנשי האוריינט, גם אם הם טוענים כי תשובה שלילית טבעית בתור תשובה ראשונה מאיפה שהם באים, על כן לא יתפארו שהם באים מן האוריינט.

אבל עדין לא גמרתי.

אותו יום נתפרסמה בעיתון הידיעה המשמחת, שפנינה רוזנבלום פגשה את אביה בשדה־התעופה של קלן, לראשונה מזה 28 שנה. דמעות, חיוכים, הכל לפי הספר. היא לא אמרה לו אהלן יא אבא, כמתחייב מפגישת הכאסח. זה קורה רק בסרטים, ולגופו של עניין: מי מחפש שורשים באוריינט מוטב שישכח מאבא־אירופה שלו.


 

אראביק בנסיון    🔗


ליעיש, קאליגראף במקצועו, יש כתב יפה בערבית. האותיות האנגליות שלו אינן לוקות בעודף שאר־רוח. שלט שהוא כתב במכחולו עיטר שליש שער של אחד ממוספי סוף־שבוע. מתחת לשלט קבוצה של יפנים יוצאי דופן, עבדקנים חובשי כיפות, חמושים בספר תורה, ביאה לגזע שמאמין בהגנה עצמית. ראיתי פעם בני־מאקויה רוקדים ברחבת המשביר בירושלים. הם דומים עד כמה שאני מבין ביפנים, מעליהם, כאמור, שלט מאיר עיניים. בצבעי אדום־שחור־ירוק, ועליו כתוב בערבית “בנסיון אל־ערבי”, ובאנגלית “אראביק בנסיון”, לא בנציון, שזה משהו אחר, אלא בנסיון, בבית רבתי, ולא סתם בנסיון, אלא “אראביק” כשר למהדרין. בפינה, מספיק גדול שיופיע בתמונה, חתם יעיש הנ"ל, שיחיה, יש מאמר נחמד של אחד, ארווין פאנובסקי, על “מישורים בהסתכלות”. מה אתה רואה, באיזה מישוֹר אתה יודע שמה שאתה רואה הוא באמת מה שאתה חושב שאתה רואה, או משהו כזה. אני הסתכלתי הרבה זמן בתמונה הזו וזה כל שראיתי: פלסטיני בשם יעיש כותב אנגלית יותר טוב מיפנים, לא מתחייב על היתר.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65311 יצירות מאת 3977 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!