רקע
שאול טשרניחובסקי
יִלְדֵי אֲדָמָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בִּמְקוֹם חֶרֶס חַכְלִיל-עֵינָיִם,

וּתְכֵלֶת נִמְתַּחַת עַל כֹּל;

זְבוּב-רִקְמָה שָׁם צִלְצַל-כְּנָפָיִם,

הַצְּלָצַל בַּשִּׁיר יִתֵּן קוֹל;


בִּמְקוֹם זִמְזוּם חַרְגֹּל בָּרָמָה,

וּדְבוֹרָה עִם צִיץ תַּמְתִּיק רָז, –

שָׁם רוּחַ יִכָּנֵף בַּקָּמָה,

וּכְנִרְדָּם יִנּוֹעַ גַּל-פָּז.


וּבְנוּעָן שִׁבֳּלִים תּוֹפַעְנָה

בִּבְדֹלַח הַמַּעְיָן כְּבִרְאִי,

וּבְנוּעָן שִׁבֳּלִים תַּבַּעְנָה:

עָדֵינוּ, בַּת-אָדָם, נָא גְשִׁי!


עָדֵינוּ, הָרָפָה, הַנְּכֵאָה!

אֲנַחְנוּ עָצַמְנוּ מְאֹד;

כַּנִּצָּן תִּתְנַעֲרִי מְלֵאָה

טַל חַיִּים, גַּם עֶדְנָה וָהוֹד.


נִינָקָה שַׁד נִבְכֵי-אֲדָמָה,

גַּם רָוֶה גִזְעֵנוּ מֵי-עָל;

בַּלַּיְלָה, עֵת תֵּבֵל נִרְדָּמָה,

יְחַיֵּנוּ מֵחָדָשׁ הַטָּל.


דְּעִי: יִלְדֵי אֲדָמָה אֲנַחְנוּ,

צָמַחְנוּ בַּשָּׂדֶה עִם דְּרוֹר;

מִסַּעַר בַּלַּיִל רַק שַׁחְנוּ,

חִישׁ קַמְנוּ, נִתְעוֹדֵד בָּאוֹר.


נִפְרָחָה… עַלִּיזִים, רַעֲנַנִּים,

נָקוּמָה נֵרָגַע יוֹם יוֹם, –

וּמְעוֹנְכֶן אַתֶּן אַךְ אַשְׁמַנִּים,

בַּגֵו גַּם בַּנֶפֶשׁ אֵין מְתוֹם.


הוֹי אַתְּ שִׁבֹּלֶת, בַּת-עֹנִי!

מַה-נְּעִימִים הַגַּיְא עִם הַגָּל,

מַנְגִּינוֹת הַבֹּקֶר לְעֶפְרוֹנִי

וּתְהוֹמוֹת הַתְּכֵלֶת מֵעָל!…


מיכאילובקה 1895
המלצות קוראים
תגיות