סִפּוּרִים

מִשִּׂיחוֹתָיו שֶׁל שָׂב לִנְכָדָיו

 

א. בְּקִיעַת שָׁמָיִם    🔗

שִׂיחַת יְלָדִים – –

אֲנִי כְּבָר כָּבְדוּ אָזְנַי מִשְׁמֹעַ. וְשִׂיחוֹתֵיכֶם, מָה הֵן. אַךְ גַּם אֲנִי יֶלֶד הָיִיתִי, – וְיוֹדְעִים אַתֶּם בַּמֶּה הָיִיתִי אוֹהֵב אֲנִי לְסַפֵּר עִם חֲבֵרָי? –

בַּחֲלוֹמוֹת.

כֵּן, בַּחֲלוֹמוֹת. שֶׁבְּכָל בֹּקֶר הָיִיתִי בָא לְבֵית רַבִּי, “לַחֶדֶר”, וַחֲלוֹם עִמִּי מוּכָן בְּפִי; חֲלוֹם חָדָשׂ וּמְחֻדָּשׁ הַמִּתְבַּקֵּשׁ מִן הַלָּשׁוֹן לְסַפְּרוֹ.

מִתְפַּלְלִים הַקְּטַנִּים, יוֹשְׁבִים לֶאֱכֹל כָּל אֶחָד בְּפַת־שַׁחֲרִית שֶׁלֹּו – וּמִיָּד אֲנִי פוֹתֵחַ וְאוֹמֵר לַחֲבֵרַי בְּדִבְרֵי יוֹסֵף לְאָחִיו: “שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי!”

וְלָמָּה כָךְ? שֶׁכֵּן מִכָּל הַמַּאֲכָלִים אָהַבְתִּי בְיוֹתֵר – אֶת הַחֲלוֹמוֹת…

הַחֶדֶר הַצַּר הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנִּי אֶת הַתֵּאָבוֹן לַאֲכִילָה וְנָתַן בִּי תַּאֲוָה מְשֻׁנָּה לַחֲלוֹמוֹת, – לַחֲלֹם עַל מַה שֶׁאֵינוֹ כָאן, עַל מַה שֶׁמִּחוּץ לְכָתְלֵי הַחֶדֶר וּמַה שֶׁלְּמַעְלָה מִתִּקְרָה נְמוּכָה וּמְפֻחָמָה זוֹ שֶׁלּוֹ.

וּמִכֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר בַּחֲלוֹמֹֹות, וַאֲנִי גַם יוֹסֵף שְׁמִי, הִתְחִילוּ צֹוְחִין לִי “יוֹסִילִי בַעַל הַחֲלוֹמוֹת”.

הַכִּנּוּי, וַדַּאי, דָּבָר מַקְנִיט הוּא וּמְקַנְתֵּר. אַךְ מִי מֵחֲבֵרַי שֶׁבַּחֶדֶר לֹא הָיָה נוֹשֵׂא טְלַאִי שֶׁל כִּנּוּי עַל גַּבֵּי שְׁמוֹ? כָּל אֶחָד הוֹסָפָה נִתְּנָה לוֹ לִשְׁמוֹ: זֶה “משֶׁלִי, בַּעַל בְּרִית”, זֶה “דּוּדִיל הַסַּבְתָּא” וְזֶה “צָדוֹטְל טֻרְטְבָן” (כְּלוֹמַר: צָדוֹקִיל קֻרְקְבָן). וַאֲנִי בְיוֹסֵף הַצַּדִּיק אֶהְיָה מִתְבַּיֵּשׁ? אַדְרַבָּא! יוֹסֵף בֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה רוֹאֶה חֲלוֹמוֹת, וְגַם אֲנִי יוֹסִילִי בֵּן בֵּינוּשׁ הַפּוֹלָנִי רוֹאֶה, וְהִנֵּה “אַף אֲנִי בַחֲלוֹמִי” בְּכָל בֹקֶר וָבֹקֶר.

כָּעֵת אָמְנָם יָכֹלְנִי לְהוֹדוֹת לִפְנֵיכֶם, יְלָדַי, כִּי אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָאִיתִי בִשְׁעַת שֵׁנָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבְּבֵית רַבִּי, וְרַק הַרְבֵּה מִמַּה שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת בְּהָקִיץ וְלֹא רָאִיתִי, הָיִיתִי מְסַפֵּר כְּאִלּוּ רָאִיתִי בְּחֶזְיוֹנֵי לָיְלָה. –

וְלָמָּה? בַּחֲלֹום הֲרֵי הַכֹּל אֶפְשָׁר, וְאִם תֹּאמַר שֶׁרָאִיתָ בוֹ כָךְ וָכָךְ, לֹא יִקְפֹּץ עָלֶיךָ צָדוֹטִיל טֻרְטְבָן (שֶׁמִּטִּבְעוֹ אוֹהֵב אֱמֶת הָיָה) לִקְרֹא בְּפָנֶיךָ: “שֶׁטֶר!” – כְּלֹמַר: שֶׁקֶר.

וְאָמְנָם, שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי לְדַבֵּר שְׁקָרִים, חָלִילָה! אֶלָּא הַרְבֵּה הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת וְשֶׁיִּרְאוּ גַם חֲבֵרַי עִמִּי כָךְ, – וּבְכֵן הָיִיתִי מְסַפֵּר “חֲלוֹמוֹת”, רַק חֲלוֹמוֹת בִּלְבָד… וְהַחֲלוֹמוֹת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים הָיוּ אֶצְלִי.

אַךְ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁבֶּאֱמֶת רָאֹה רְאִיתִיו בַּתְּנוּמָה, – וַחֲלוֹם נָאֶה וְגַם נוֹרָא הָיָה זֶה, עַד כְּדֵי לְהַתְמִיהַּ אֶת הַשּׁוֹמְעִים, – אֶת זֶה דַוְקָא לֹא סִפַּרְתִּי אָז בְּשַׁעְתּוֹ לִפְנֵי חֲבֵרָי.

וַעֲדַיִן אֲנִי זוֹכְרֹֹו עַד הַיּוֹם.

הַאֲסַפְּרֶנוּ כָעֵת לִפְנֵיכֶם?

טוֹב. הַשּוֹמֵעַ יִשְׁמַע.

בָּא לִי אוֹתֹו הַחֲלֹום בְּעִנְיָנוֹ מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

וְכָךְ הָיָה:

בְּאֶחָד מִ"תִּשְׁעַת הַיָּמִים" שֶׁבִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ אָב, בָּא אוֹתוֹ צָדוֹטִיל שֶׁאָמַרְנוּ, וְסִפֵּר לָנוּ בִלְשׁוֹן טֵיתִ"ין וְדַלְתִּ"ין שֶׁלּוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם “טַלְמָן דְּרוֹנָם” (קַלְמָן גְּרוֹנָם) הַשַּׁמָּשׁ. וְתֹכֶן הַמַּעֲשֶׂה זֶהוּ:

דָּבָר מְפֻרְסָם הָיָה אֶצְלֵנוּ, כִּי בְכָל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הַשָּׁמַיִם נִבְקָעִים בַּחֲצוֹת וְנִפְתָּחִים לְרֶגַע כְּמֵמְרָא, כְּדֵי דִבּוּר אֶחָד קָצָר בִּלְבָד, – וּמִי שֶׁרוֹאֶה בְכָךְ וּמַסְפִּיק לוֹמַר בְּרֶגַּע קָטֹן זֶה אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, מִיָּד תֵּעָשֶׂה וְתִנָּתֵן לוֹ לְאַלְתֵּר מִן הַשָּׁמָיִם. וְהִנֵּה אֶשְׁתַּקֵּד – סִפֵּר צָדוֹטִיל – הָיָה מַעֲשֶׂה בְּקַלְמָן גְּרוֹנָם הַשָּׁמָּשׁ שֶׁבְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַקַּר, שֶׁשָּׁכַב בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב בַּחוּץ וְלֹא הָיָה יָכֹל לִישֹׁן; שָׁכַב וְהָיָה מִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה וְרָאָה פִתְאֹם הַשָּׁמַיִם נִבְקָעִים. בִּקֵּשׁ הַשַּׁמָּשׁ לִשְׁאֹל קַפֶּלְיוּשׁ (מִגְּבַעַת) מָלֵא אֲדֻמִּים (דִּנָּרֵי זָהָב) – “אֲבָל טַבְּצָן הֲרֵי מַזָּל אֵין לוֹ” – הִטְעִים צָדוֹטִיל אֶת הַדָּבָר – וְהוֹאִיל שֶׁטַּלְמָן דְּרוֹנָם כְּבַד־פֶּה הוּא, לֹא עָלֵינוּ, – “לֹא הִסְפִּיט לוֹמַר אֶלָּא: ‘טְטְטְטֹפְּליוּשׁ’ בִּלְבָד” – וּמִיָּד נִזְרַק לוֹ קַפֶּלוּשׁ עַל רֹאשׁוֹ: “טְלוֹמַר טַפֵּלוּשׁ רֵיטָנִי בִּלְבָד!”

– "וּמָה? – נִתְּכַּעֵס עָלַי צָדוֹטִיל מִשֶּׁרָאָה אוֹתִי מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר – שֶׁטֶר הַדָּבָר? אֲנִי מַדִּיד שֶׁטֶר? בַּעַל חֲלוֹמוֹת שֶׁטָּזֶה, עַל הָאֱמֶת הוּא מְלַדְלֵד! דָּבָר טָטֹן לוֹ הַטַפֵּלוּשׁ שֶׁל טַלְמָן דְּרוֹנָם! – לֵךְ לְבֵית־הַטְּנֶסֶת הַטַּר – וְתִרְאֶה!

שׁוֹמְעִים אַתֶּם? – קַפֵּלוּשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וַאֲפִילוּ רַק סָפֵק מִשָּׁמַיִם – מִי לֹא יֵלֵךְ לִרְאוֹתוֹ?

וּבְכֵן, עוֹד בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת – שַׁבָּת חֲזוֹן – נִשְׁתַּמַּטְתִּי בִשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, – מָקוֹם שֶׁאָבִי הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם עִם בְּנֵי הַתּוֹרָה שֶׁבָּעִיר, וּמִהַרְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַקַּר, – מָקוֹם שֶׁקַּצָּבִים, אֲמִידֵי בַעֲלֵי מְלָאכָה וְהֶדְיוֹטֵי בַעֲלֵי בָתִּים מִתְפַּלְּלִים בּוֹ מִתּוֹךְ עֹשֶׁר, עִם חַזָּן וּמְשׁוֹרְרִים.

בָּאתִי, וּבְעֵינַי רָאִיתִי – וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי! קַפֵּלוּשׁ כָּזֶה גַם בַּחֲלוֹם בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה שֶׁלִּי לֹא רָאִיתִי עֲדַיִן!

הִנֵּה מְהַלֵּךְ לוֹ קַלְמָן גְּרוֹנָם מַמָּשׁ, יְהוּדִי קָטֹן וְדַק וּבַעַל זָקָן גָּדוֹל שֶׁרָחְבּוֹ כְּמַטְאֲטֵא, לְהַבְדִּיל – הוּא מַמָּשׁ עִם זְקָנוֹ זֶה הַצָּהֹב, וְהוּא – יִשְׁמְרֵנוּ ה'! – כְּמִגְדָּל שֶׁל זֶפֶת בְּרֹאשׁוֹ הוּקַם לוֹ, וְגוּף זֶה מְהַלֵּךְ וְנוֹשְׂאוֹ כְדָבָר קָל!

אוֹמְרִין: צִילִינְדֶר הוּא זֶה. אֲבָל הֲרֵי לֹא הַשֵּׁם הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַקּוֹמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁל זֶה, וְהַמַּרְאֶה שֶׁל זֶה, וּבְרַק הַזֹּהַר שֶׁבָּזֶה. זֹהַר – עַיִן לֹא רָאֲתָה כָמוֹהוּ אֲפִילוּ בְשׁוּם אַטְלֵס שֶׁבָּעוֹלָם! –

וּבֶאֱמֶת, מִגְבַּעַת כָּזוֹ בַיָּמִים הָהֵם לֹא נִרְאֲתָה עוֹד בַּעֲיָרָתֵנוּ מֵעוֹדָהּ. וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּקַפֵּלוּשׁ זֶה וּבְחוּשׁ אֲנִי רוֹאֶה, כִּי לֹא מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם הוּא… כִּי אַדְרַבָּא, כְּלוּם אֶפְשָׁר כְּלִי יָקָר וּמֻפְלָא כָזֶה קַלְמָן גְּרוֹנָם הַקַּבְּצָן קָנָהוּ? – וְהֵיכָן? כְּלוּם יֵשׁ כָּאֵלּוּ לִמְכִירָה בְאֵיזוֹ חֲנוּת שֶׁבָּעִיר? עַל כָּרְחֲךָ וְגַם עַל רְצוֹנְךָ אַתָּה אוֹמֵר: מִן הַשָּׁמַיִם נִתַּן לוֹ, כְּדִבְרֵי צָדוֹטִיל מַמָּשׁ.

צִילִינְדֵר מִן הַשָּׁמַיִם – וַהֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִגְרָר אַחֲרֵי פֶלֶא זֶה כְּעֵגֶל אַחֲרֵי הַפָּרָה. מִסְתַּכֵּל וּמִסְתַּכֵּל עוֹד וְעוֹד, עֵינִי נִזּוֹנֶת בּוֹ וְאֵינָהּ שׂוֹבַעַת – הוּא כֻלּוֹ מֻקְשֶׁה אֶחָד, וּבָרָק לוֹ מִכָּאן בָרָק לוֹ גַם מִלְמָעְלָה – קַפֵּלוּשׁ עוֹשֶׂה חֲזִיזִים! וְכָל חָזִיז כְּמַרְאֵה הַחַשְׁמַל לוֹ… חָזִיז וְשׁוּב חָזִיז – וְרַעַם הֲמָמַנִי פִתְאֹם – הוֹי! –

מִין נַהֲמָה מְשֻנָּה שֶׁנִּשְׁתַּבְּשָׁה בִתְסִיסָה וּרְתִיחָה נִתְּזָה עָלַי בְּקוֹל פְּחָדִים:

“שְׁשְׁשְׁשֶׁקֶץ! מִסְתַּתַּכְּכְּכֵּל אַתָּה מַה?”

כָּךְ וּבְלָשׁוֹן זוֹ נִסְתָּעֵר עָלַי הַגּוּף הַמֻּצְלִנְדָר, רוֹקֵעַ אֶרֶץ כְּנֶגְדִי בְחֵמָה, הַשְּׁפוּכָה כְדָם לְתוֹךְ פָּנָיו. עוֹד מְעַט – וְאֶת שְׁתֵּי אָזְנַי יִתְלֹשׁ!

מוּבָן, שֶׁרֵאשִׁית כֹּל בָּרַחְתִּי כְמִפְּנֵי הָאֲרִי, – חֲזָרָה אֶל אַבָּא, לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלִבִּי – הֹלֶם פַּעַם יַהַלְמֵנִי.

*

נִמְלַטְתִּי בְּשָׁלוֹם, אֲבָל דַּעְתִּי לֹא נָחָה עָלָי: מַה כַּעַס כָּעַס עָלַי קַלְמָן גְּרוֹנָם זֶה? שָׁמַיִם וְאֶרֶץ גַּם הֵם מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ וּכְלוּם אֲסוּרִים הֵם בִּרְאִיָּה? – –

תִּינוֹק הָיִיתִי וְלֹא עָלְתָה כְלָל עַל דַּעְתִּי שֶׁהַשַּׁמָּשׁ חָבוּשׁ בִּפְאֵר רֹאשׁוֹ זֶה לְאָנְסוֹ, בִּגְזֵרָה קָשָׁה מִצַּד הַגַּבַּאי הֶחָדָשׁ – חַיָּט שֶׁנִּתְעַשֵּׁר וּבִקֵּשׁ לְהַנְהִיג בְּגַבָּאוּתוֹ כְּמִנְהַג אוֹדֵסָא, וְהוּא שֶׁהֵבִיא צִילִינְדֶר זֶה וְגָזַר עַל הַשַּׁמָּשׁ לִשְׂאֵתוֹ. לֹא יָדַעְתִּי גַם, שֶׁקַּלְמָן גְּרוֹנָם מִתְבַּיֵּשׁ בַּדָּבָר, כְּאִלּוּ עָשׂוּהוּ “מוֹנְדְרִישׁ”.

לֹא יָדַעְתִּי זֹאת – וְהַקַּפֵּלוּשׁ אַךְ פֶּלֶא מִן הַשָּׁמַיִם הָיָה בְעֵינַי, מַעֲשֵׂה נֵס – וְשׁוּב לֹא נִתַּן מָנוֹחַ לַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבָּרֹאשׁ, עַד שֶׁבָּאתִי לִידֵי הַחְלָטָה זוֹ:

בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְאָב הַקָּרֵב וָבָא, הֲרֵינִי לָן בַּחוּץ, וְדַוְקָא אֵצֶל תֵּבַת הַמִּסְפּוֹא שֶׁבֶּחָצֵר אֶשְׁכַּב; שָׁם אֶשְׁכַּב וְלֹא אִישַׁן אַך שֵׁנָה קַלָּה, אֶלָּא אַךְ וְרַק לַשָּׁמַיִם אַבִּיט, אֶסְתַּכֵּל עַד שֶׁיִּבָּקְעוּ, וּבְרֶגַע הַבְּקִיעָה – אֲנִי הֲרֵי לֹא כְבַד פֶּה, חַס וְחָלִילָה – אֹמַר מִיָּד בְּהֶרֶף עַיִן אֶחָד דִּבּוּר אֶחָד קָצָר וּמְפֹרָשׁ – וּמָה הוּא?

“תֵּבָה מְלֵאָה אֲדֻמִּים!” כְּלוֹמַר: תֵּבַת הַמִּסְפּוֹא הִיא תִּתְמַלֵּא אֲדֻמִּים, מַטְבְּעוֹת זָהָב חֲדָשׁוֹת…!

מוּבָן, שֶׁלְּמַסְקָנָה זוֹ בְּכָל פְּרָטֶיהָ לֹא בְשָׁעָה אַחַת בָּאתִי. הַרְבֵּה נִתְיַגַּעְתִּי עַל הַדָּבָר בְּמַחֲשָׁבָה תְחִלָּה. יוֹמָם חָשַׁבְתִּי וְלַיְלָה לֹא נַחְתִּי עַד שֶׁבֵּרַרְתִּי לִי אֶת הַדָּבָר מִכָּל צְדָדָיו וּלְכָל פְּרָטָיו – וְרָאִיתִי כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה וְיָכֹל אוּכָל.

כִּי מָה? תֹּאמְרוּ: בַּחוּץ תָּלִין וְאִמָּא מַה תֹּאמַר?

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ לִי. דּוֹדָה אַחַת אֶסְתֵּר מַלְּכָה יֵשׁ, וְהִיא – מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ – זְכוּתָהּ תַעֲמֹד לִי בַשָּׁעָה הַחֲמוּרָה. זְקֵנָה טוֹבָה זוֹ בְּבֵיתֵנוּ הִיא יוֹשֶׁבֶת, וְאִם אֲנִי רוֹצֶה דָבָר וְאִמָּא מְסָרֶבֶת לִי, אוֹ שֶׁאֲנִי מְסָרֵב וְאִמָּא רוֹצָה וְדוֹרֶשֶׁת מִּמֶּנִּי – מִיָּד בָּאָה דוֹדָה זְקֵנָּה זוֹ וּמוֹצֵאת פְּשָׁרָה הַמַּכְרִיעָה תָּמִיד לְצִדִּי שֶׁלִּי “לְצַד הַתִּינוֹק שֶׁיִּהְיֶה” – וּרְצוֹנִי שֶׁלִּי נַעֲשֶׂה.

אָמְנָם עִם אַבָּא אֵין הַדָּבָר כֵּן. בִּפְנֵי מַאֲמָרוֹ וּרְצוֹנוֹ גַם הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה מִשְׁתַּתֶּקֶת וְנִכְנַעַת – אֲבָל בֹּאוּ וּרְאוּ מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה בִכְדֵי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל אַבָּא וְלֹא יָפֵר אֶת עֲצָתִי – שׁוֹלֵחַ הוּא אוֹתֹו מִכָּאן עוֹד בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת זֶה לְאוֹדֵסָא עַד לְ"שַׁבָּת נַחֲמוּ" – וּבְכֵן, הֲרֵי הַכֹּל אִם־יִרְצֶה־הַשֵּׁם יַעֲלֶה בְּכִי טוֹב בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְאָב זֶה!

עַכְשָׁו, סַבְרוּ נָא! עִמְדוּ וְחִשְׁבוּ קְצָת: מַה יִהְיֶה לִכְשֶׁיַּחֲזֹר אַבָּא לְשָׁלוֹם וְיִמְצָא אֶת תֵּבַת הַמִּסְפּוֹא שֶׁבֶּחָצֵר כְּשֶׁהִיא מְלֵאָה אֲדֻמִּים, מַטְבֵּעוֹת שֶׁל זָהָב מַמָּשׁ? – אַבָּא, כַּמּוּבָן, יָדֹעַ יֵדַע מַה לַעֲשׂוֹת בְּאוֹצָר זֶה: בָּתִים, חֲנֻיּוֹת, יְעָרוֹת, גַּג חָדָשׁ עַל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים יִקְנֶה, כֵּלִים וְתַכְשִׁיטִין לְאִמָּא וְלַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה גַם כֵּן, וּלְעַצְמוֹ – אֶפְשָׁר גַּם צִילִינְדֶר יִקְנֶה!

וְלִי? – אֲנִי רַק דָּבָר קָטֹן אֶחָד אֲבַקֵּשׁ: סוּס קָטֹן בִּלְבָד. סוּס חַי מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁקָּטֹן יִהְיֶּה מִבְּרִיָּתוֹ וְלָבָן יִהְיֶה כַּשֶּׁלֶג, וּפַעֲמוֹנֵי זָהָב יִהְיוּ תְלוּיִים לוֹ בְצַוָּארוֹ, וְהוּא רָתוּם יִהְיֶה לְמֶרְכָּבָה קְטַנָּה – קְטַנָּה אֲבָל מְלֻטָּשָׁה וּמַבְרִיקָה כְצִילִינְדֶר תִּהְיֶה – וְלָמָּה לִי זֶה? בִּכְדֵי שֶׁבְּכָל עֶרֶב וְעֶרֶב, כְּשֶׁאֲנִי בָא מִן הַחֶדֶר, אֶהְיֶה נוֹסֵעַ לִי לְטַיֵּל מְעַט בַּשָּׂדֶה, לְצַד הַיָּעַר…

הַדָּבָר אָמְנָם יַעֲלֶה בְאֵי־אֵלּוּ מֵאוֹת – וּמַה בְּכָךְ? יֵשׁ וְיֵשׁ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לְאַבָּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַמֵּץ!

שׂוֹחֲקִים אַתֶּם – וְלָמָּה? כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁלֹּא יַסְכִּים אַבָּא? סִמָּן הוּא שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים וּמַכִּירִים בְּאַבָּא שֶׁלִּי! הוּא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִלְמָלֵי שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ פַעַם, כְּטוֹב לִבּוֹ לְסַפֵּר – מָה הוּא יַעֲשֶׂה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לִכְשֶׁיִּתְעַשֵּׁר – וִהְיִיתֶם יוֹדְעִים כַּמָּה פַּזְרָן הוּא אָדָם זֶה מִטִּבְעוֹ, וְכַמָּה אוֹהֵב הוּא כָל מִינֵי דְבָרִים יָפִים שֶׁבְּעוֹלָם! –

עָשֹׂה יַעֲשֶׂה זֹאת אַבָּא לִי! תִּתְמַלֵּא רַק הַתֵּבָה אֲדֻמִּים – וְתִרְאוּ.

*

אֲבָל הנֵּה לֵיל תִּשְׁעָה בָּא – וְנִסְתַּבֵּךְ עָלַי הָעִנְיָן, רָאִיתִי שֶׁהַהַחְלָטָה שֶׁלִּי צְרִיכָה לְהִשְׁתַּנּוֹת. –

בַּמֶּה? וְלָמָּה?

שִׁמְעוּ נָא מִתְּחִלָּה אֶת הַמַּעֲשֶׂה כְמוֹ שֶׁהָיָה – וְגַם אַתֶּם, בָּנִים, תַּסְכִּימוּ וַדַּאי עַל הַשִּׁנּוּי.

שְׁמָעוּ.

– “גַּם בְּבֵיתֵנוּ יֹאמְרוּ קִינוֹת” – כָּךְ אָמְרָה אִמָּא לִפְנוֹת עֶרֶב וְלֹא נָתְנָה לִי שֶׁאֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

וּמַה טַעַם? אַבָּא הֲרֵי נָסַע מִכָּאן, וְשָׁם, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, מַשְׁלִיכִים פַּקּוּעוֹת שֶׁל קוֹצִים בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְאָב – וַאֲנִי, תִּינוֹק בְּלִי שְׁמִירָה, שֶׁמָּא אֶתְנַזֵּק, שָׁם חָלִילָה. וְעוֹד טַעַם יֵשׁ: בִּרְחוֹב שֶׁל גּוֹיִים צָרִיךְ אֲנִי לַעֲבֹר יְחִידִי בָּעֶרֶב, בַּחֲזִירָתִי מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ – וּשְׁקָצִים יִפְגְּעוּ בִּי.

וּבְכֵן מַה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת? בַּגָּלוּת אֲנַחְנוּ, וַהֲרֵינִי מֻכְרָח לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת לַאֲמִירַת הַקִּינוֹת. וְעִם מִי? עִם הַנָּשִׁים הַשְּׁכֵנוֹת שֶׁיִּתְאַסְּפוּ אֵלֵינוּ. –

לֵישֵׁב עִם הַנָּשִׁים לֹא נִתְאַוֵּיתִי, שֶׁהֵן, כַּיָּדוּעַ אֵינָן נוֹהֲגוֹת לִזְרֹק פַּקּוּעוֹת שֶׁל קוֹצִים, אֲבָל “לְהִשָּׁאֵר” כָּךְ גָּזְרָה אֲפִילוּ הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה – וַאֲנִי נִשְׁאָר.

וְהִנֵּה עֶרֶב עָגוּם מִתְפָּרֵשׁ בִּשְׁתִיקָה. נֵר אֵינוֹ דוֹלֵק בַּבַּיִת, וּשְׁכֵנוֹת, שֶׁאֵין לְהַכִּירָן בְּתֹֹוךְ הָאַפְלוּלִית, נִכְנָסוֹת בַּחֲשָׁאי, כִּבְרַגְלֵי חָתוּל תִּצְעַדְנָה, כִּי בְלִי נַעֲלַיִם יָצְאוּ אֶלָּא בְגַרְבַּיִם בִּלְבָד…

פּוֹרְשָׂה אִמָּא שַׂקִּים עַל הָרִצְפָּה, מַדְלִיקָה רַק פְּתִילַת שַׁעֲוָה אַחַת, זוֹ הַכְּרוּכָה כְפַַקַּעַת, וְנוֹתֶנֶת לַדּוֹדָה לְאֶסְתֵּר מַלְכָּה. וְזוֹ נוֹטְלָה אֶת הַסֵּפֶר “צְאֶינָה וּרְאֶינָה” שֶׁלָּהּ הַנּוֹשָׁן, אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם עַל חָטְמָהּ תִּתֵּן – מִתְיַשֶּׁבֶת לָאָרֶץ, וּסְבִיבָהּ כָּל הַנָּשִים עַל הַשַּׂקִּים לָאָרֶץ תֵּשֵׁבְנָה, וְכֻלָּן מְזֻמָּנוֹת כְּבָר לִבְכִיָּה.

צְלָלִים כְּמַטְלִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת מְרַפְרְפִים נִבְהָלִים עַל הַכְּתָלִים, וּמִן הַזְָּוִית, הַמּוּאָרָה מִקְצָת בְּנֵר שֶׁל שַעֲוָה, הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁל הַדּוֹדָה הַזְּקֵנָה מְנַצְנְצוֹת מִתּוֹךְ קְפִידָה…

קוֹרְאָה הִיא הַזְּקֵנָה בְקוֹל קָשֶׁה, כִּמְנַבְּאָה לְרָעָה בְלִי רַחֲמִים, – הֲזֹאת הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה?

וַאֲנִי עוֹמֵד לִי מִן הַצָּד (כִּי מָה? בֵּין הַנָּשִׁים אֵשֵׁב?) עוֹמֵד אֲנִי וּמְחַשֵּׁב בְּשֶׁלִּי; אֵיךְ אַתְחִיל בְּדִבּוּר אַחַר כָּךְ עִם הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה, שֶׁתְּהֵא מַכְרִיעָה לְצִדִּי, וְאֶהְיֶה לָן בַּחוּץ אֵצֶל תֵּבַת הַמִּסְפּוֹא?

וְהִיא, הַדּוֹדָה שָׁם, קוֹרְאָה בְלִי הַפְסֵק. קוֹרְאָה – וְגַם לִבִּי נִמְשָׁךְ לִשְׁמֹעַ, – וַאֲנִי זֶה מִתְקָרֵב וּמִתְיַשֵּׁב בַּחֲשַׁאי אֶצְלָהּ, וְאֵצֶל אִמָּא, בֵּין כָּל הַנָּשִׁים.

וּמַה נוֹרָאִים הֵם הַמַּעֲשִּׂים הַנִּקְרָאִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַנּוֹשָׁן! – הַנָּשִׁים שׁוֹפְכוֹת דְּמָעוֹת כַּמַּיִם, מִתְיַפְּחוֹת בַּחֲשַׁאי, גּוֹרְפֹות חֹטֶם וּמְנִידוֹת רֹאשׁ כְּמִתְאַבְּלוֹת עַל הַמֵּת, בּוֹכוֹת עַד לְחֶמְלָה עֲלֵיהֶן…

רַק הִיא, הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה – קָשָׁה הַפַּעַם כְּצוּר. מִתְאַמֶּצֶת הִיא וְקוֹרְאָה בְלִי דִמְעָה, מִסְתַּכְּלָה מִבְּעַד לַזְּכוּכִיּוֹת שֶׁל מִשְׁקָפֶיהָ וְקוֹרְאָה כִגְזַר דִּין קָשֶׁה, קוֹרְאָה עַל מַעֲשִׂים נוֹרָאִים וַאֲיֻמִּים זֶה מִזֶּה.

הִיא קוֹרְאָה עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁשָּׁחַט נְבוּזַרְאֲדָן אֶת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ עַל דָּמָיו שֶׁל זְכַרְיָהוּ הַנָּבִיא – וְאֵינָהּ בּוֹכָה:

“כְּלוּם שָׁכְחָה, שֶׁגַּם אַבָּא וַאֲנִי כֹהֲנִים?…”

הִיא קוֹרְאָה עַל הַיְלָדִים, תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁשָּׁחַט אוֹתוֹ רָשָׁע עַל הַדָּם הַמַּרְתִּיחַ – וְכָאן נִתְעַקְּמוּ שְׂפָתֶיהָ וְגַם הִיא זֶה גּוֹעָה בְּבֶכִי…

הִיא בוֹכָה, וְאֵיךְ לֹא אֶבְכָּה אָנִי?

בּוֹכֶה אֲנִי וְגוֹנֵחַ יַחַד עִם הַנָּשִׁים הָרַחֲמָנִיּוֹת – וְלוֹקַחַת אוֹתִי אִמָּא וּמְחַבְּקַתְנִי בִזְרוֹעוֹתֶיהָ:

“תִּשְׁעָה בְאָב לֹא עֵת חֲבוֹק!…” מְטִילָה הַדּוֹדָה נְזִיפָה עִם הֲצַצָה חַדָּה לְאִמָּא מִבְּעַד הַמִּשְׁקָפַיִם “יִשְׁמַע! יִשְׁמַע גַּם הוּא – וְיֵדָע…”

וּמִתְרַשּׁלוֹת זְרוֹעוֹת אִמִּי, עֲזָבַתְנִי אִמִּי – וַאֲנִי כוֹבֵשׁ פָּנַי וּבֹוכֶה.

הָהּ לָּמָּה יִסְּרַנוּ כֹה יְיָ בְּחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָשׁ זֶה? אֵיךְ הָרַג בְּיוֹם אַפּוֹ וְלֹא חָמָל? – – –

…כָּלְתָה קְרִיאַת הַקִּינוֹת.

הַשְּׁכֵנוֹת חָזְרוּ אִשָּׁה לְבֵיתָהּ; נִתְרוֹקֵן הַבָּיִת. וַאֲנִי – מַרְאֵה הַיְלָדִים הַנִּשְׁחָטִים כִּבְנֵי צֹאן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַיְלָדִים הַמּוטָלִים בְּדָמָם וְגוֹנְחִים וּפוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם אֶל אִמּוֹתָם – לְנֶגֶד עֵינַי בְּמוֹרָאוֹת…

מַצִּיעָה אִמָּא מִשְׁכְּבוֹתֵינוּ, וְלֹא עַל הַמִּטּוֹת, אֶלָּא עַל רִצְפַּת הַבַּיִת…

אֵין אֲכִילָה, אֵין שְׁתִיָּה – וּזְמַן שֵׁנָה הִגִּיעָה.

שֵׁנָה בְתֹוךְ הַבַּיִת – וַעֲצָתִי מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?

אֵינִי מֵעֵז לְהַתְחִיל עַכְשָׁו בְּדִבּוּר עִם הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה שֶפָּנֶיהָ נִזְעָפִים עֲדַיִן, וַאֲנִי נִגָּשׁ אֶל אִמָּא, לְבַדִּי בְּאֵין מֵלִיץ עַל יָדִי – וְאוֹמֵר בִּבְכִי עָצוּר:

“אִמָּא, יָרֵא אֲנִי לִישֹׁן בַּבָּיִת…”

“יִרְאָה זוֹ מָהִי?” מְשִׁיבָה אִמָּא “שׁוֹטֶה, הֵן לֹא יְחִידִי תִישַׁן פֹּה. לֵךְ שְׁכָב”.

“אֲבָל יָרֵא אֲנִי פֹה” אֲנִי אוֹמֵר בְּדִמְעָה “בַּחוּץ אִישָׁן…”

“מַה חֵשֶׁק זֶה? – שׁוֹמַעַת אַתְּ, אֶסְתֵּר מַלְכָּה?”

“וְהַצִּיעִי לוֹ בַחוּץ” מְשִׁיבָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה (מִנָּשִׁים תְּבֹרָךְ!) בְּקוֹל פַּסְקָנִי חָמוּר.

“אֲבָל, אֶסְתֵּר מַלְכָּה” מִשְׁתָּאָה אִמִּי…

“וּמָה אַתְּ מִשְׁתָּאָה?” מְשִׁיבָה זוֹ בִרְמִיזָה קַפְּדָנִית “הַצִּיעִי לוֹ בַחוּץ וְיֵרָדֵם…”

“בַּחוּץ? הֵיכָן?” מִשְׁתָּאָה שׁוּב אִמָּא.

“אֵצֶל תֵּבַת הַמִּסְפּוֹא” מֵשִׁיב אָנִי.

“לָמָּה שָׁם?”

“הַצִּיעִי לוֹ כְּחֶפְצוֹ!” נוֹזֶפֶת הַדּוֹדָה שׁוּב “טַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת מָצְאָה לָהּ בְּתִשְּׁעָה בְאָב עִם הַיָּלֶד…”

וְנֶעֶשְׂתָה עֲצָתִי!

אֲנִי שׁוֹכֵב אֵצֶּל תֵּבַת הַמִּסְפּוֹא וְעֵינַי לַשָּׁמַיִם וְלַלְּבָנָה הַמַּבִּיטָה בְעַגְמַת נֶפֶשׁ עַל הָאָרֶץ… אִמָּא וְאֶסְתֵּר מַלְכָּה עִם עוֹד שְׁתֵּי נָשִׁים יוֹשְׁבוֹת לָהֶן מֵרָחוֹק בְּשִׂיחָה חֲשָׁאִית. בַּמֶּה הֵן מְשוֹחֲחֹות? אֵין דַּעְתִּי נְתוּנָה לְכָךְ. צָרִיךְ אֲנִי לִשְׁמֹר, לְהִסְתַּכֵּל כָּךְ בַּשָּׁמַיִם הַבְּהִירִים עַד שֶׁיִּבָּקְעוּ…

אֲבָל כְּלוּם לְתֵבָה שֶׁל אֲדֻמִּים, אוֹ לְסוּס קָטֹן ומֶרְכָּבָה אָנוּ צְרִיכִים בְּעוֹד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְשָׂרוּף?…

צָרָה כָזוֹ בָאָה עַל יִשְׂרָאֵל – בֵּית הַמִּקְדָשׁ חָרֵב וּפָּגְרוֹמִים נַעֲשִׂים עַד הַיּוֹם – וַאֲנִי בְּבַקָּשָׁה זוֹ אָבֹא לַשָּׁמָיִם? – – –

כָּךְ, נִסְתַּבֵּךְ עָלַי הָעִנְיָן…

*

אֲנִי שׁוֹכֵב וְעֵינַי בַּשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים הָעֲמֻקִּים וְהַדּוֹמְמִים וּבַלְּבָנָה הַטְּהוֹרָה וּמְטֹהָרָה וְכָל־כָּךְ נוּגָה וַעֲצוּבָה…

לֹא! – אֵינִי יָכֹל לָבֹא בְּבָקָּשָׁה זוֹ עַכְשָׁו… בּוּשָׁה…

וּמַה בַּקָשָׁה יֵשׁ לְבַקֵּשׁ?

רוּחַ קַלָּה קַלִילָה עַל פָּנַי תַּחֲלֹף לָחֲשָׁה לְאָזְנִי – וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה עֲבָרַתְנִי. –

כָּךְ! יוֹדֵעַ אֲנִי מַה יֵשׁ לְבַקֵּשׁ!

בְּקִצּוּר רַב וְנִמְרָץ – זֹאת תִּהְיֶה הַבָּקָּשָׁה:

– “יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ!”

וְשִמְחַת הַנֶּפֶשׁ מַרְעִידַתְנִי עַד שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּץ מֵחֶדְוָה…

“יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ” – וּמִיָּד בֵּית אֱלֹהֵינוּ יַעֲמֹד כָּלִיל בַּהֲדָרוֹ, מִתְנוֹצֵץ בְּגַג שֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת – וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹלִים בְּרִנָּה… עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנִי כְּסֵפֶר תּוֹרָה… יִשָּׂאוּנִי, יְחַבְּקוּנִי וִיְנַשְׁקוּנִי… וְהַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה תְּרַקֵּד כְּמוֹ בְשִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה… אָבִי וְאֶחָיו, כָּל דּוֹדַי שֶׁכֹּהֲנִים הֵם, יַעֲלוּ בָרֹאש… וְאָז יֹאמְרוּ בְיִשְׂרָאֵל: נַעַר אֶחָד קָטֹן בֵּן שְׁמֹנֶה יֵשׁ וְכֹהֵן הוּא, יוֹסֵף בֶּן בֵּינוּשׁ שְׁמוֹ – וְהוּא, קָטֹן זֶה, כִּוֵּן אֶת הָרֶגַע וְיָדַע מַה לוֹמַר, אָמַר – וְנִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְּלַחַת! – נֵלֵךְ וְנַעֲשֵׂהוּ כֹהֵן גָּדוֹל!"

צָרִיךְ רַק לְכַוֵּן אֶת הָרֶגַע!…

וּמְשַׁפְשֵׁף אֲנִי אֶת עֵינַי, מְשַׁפְשֵׁף וּמִסְתּכֵּל לְמַעְלָה – וְהַשָּׁמַיִם כָּל כָּךְ טְהוֹרִים וַחֲלָקִים, טְהוֹרִים וַעֲמֻקִּים עַד מְאֹד וּמְאֹד…

וְאֵימָתַי תָּבֹא חֲצֹֹות?

הַנָּשִׁים עֲדַיִן יוֹשְׁבוֹת וּמְשׂוֹחֲחוֹת – וּמִלְמַעְלָה כּוֹכָבִים מֵעַל כּוֹכָבִים מִתְנוֹצְצִים וּמְשַׁקְּרִים בִּרְמָזִים, וְרוּחַ מְעַדֶּנֶת עַל פָּנַי תַּעֲבֹר, וְהַלְּבָנָה נִשְׁקֶפֶת אֵלַי מֵעֵבֶר לַגָּג – וּפָנֶיהָ כָּל כָּךְ טוֹבוֹת וְרַחְמָנִיּוֹת…

וַאֲנִי חוֹזֵר לְעַצְמִי, לוֹחֵשׁ לִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא אֶשְׁכַּח: “יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ… יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ…”

וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וּמַחֲלִיקָה לִי עַל פָּנַי כְּאוֹמֶרֶת: רְאֵה, בְּנִי, רְאֵה שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח… חֲזֹר וַחֲזֹר…

" יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ… יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ…"

וְהִנֵֵּה נִתְעוֹפֵף לוֹ כוֹכָב, עָבַר כְּקֶשֶׂת – וְנֶעְלָם – –

אֶפְשָׁר, עַכְשָׁו רָץ זֶה בִשְׁלִיחוּת לִקְרֹא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל בְּקִיעַת הַשָּׁמַיִם, כִּי קְרוֹבָה הַשָּׁעָה?…

וְעַד אֵימָתַי תִּהְיֶינָה הַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת וּמְדַבְּרוֹת עוֹד?

כְּלוּם גַּם הֵן מְחַכּוֹת לִבְקִיעַת הַשָּׁמַיִם? בְּרַם, אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר שֶׁהַדּוֹדָה אֶסְתֵּר־מַלְכָּה מְצַפָּה גַם הִיא לְרֶגַע זֶה… וּמַה תְּבַקֵשׁ הִיא?

וַאֲנִי מְשַׁפְשֵׁף וְחוֹזֵר וּמְשַפְשֵׁף אֶת עֵינַי… מִסְתַּכֵּל וּמְחַכֶּה עוֹד…

שֶׁקֶט וּדְמָמָה… הָס… הַכֹּל שׁוֹקֵט וְדוֹמֵם – וּרְעָדָה!

רְעָדָה גְדוֹלָה בִירִיעַת הַשָּׁמַיִם! –

שְׁנַיִם שֶׁאֵינָם נִרְאִים לִי אוֹחֲזִים בִּירִיעַת תְּכֵלֶת זוֹ, וּמְנַעֲרִים אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁמְּנַעֲרִים שָׁטִיחַ מֵאֲבָקוֹ, וּמְנַעֲרָתָם רוּחַ טוֹבָה נוֹשֶׁבֶת וְכוֹכָבִים מִתְנַעֲרִים וְנוֹפְלִים כְּמַטְבֵּעוֹת שֶׁל זָהָב…

וַהֲרֵי זֶה מוֹשֵׁךְ לְכָאן – וְנִקְרָעִים הַשָּׁמָיִם!…

נִבְקְעוּ לַחֲצָאִין וְאוֹר אָדֹם, אוֹר בָּרָק הִבְהִיק!…

צָרִיךְ לוֹמַר! – אֶסְתֵּר מַלְכָּה אוֹמֶרֶת – וַאֲנִי – אֲנִי נִסְתַּם פִּי, נִסְכַּר גְּרוֹנִי… אֲנִי מִתְחַבֵּט, אֲנִי מִתְנַעֵר – וָאִיקָץ…

כְּבָר הֵאִיר הַבֹּקֶר – וַאֲנִי שׁוֹכֵב לֹא בַחוּץ אֶלָּא בַבָּיִת…

הֵיאַךְ?

קַו שֶׁמֶשׁ אֲדַמְדַּם נוֹפֵל עַל פָּנַי, וְאֶסְתֵּר מַלְכָּה זוֹ יוֹשֶׁבֶת כְּבָר עַל הַשַּׂק וְקוֹרְאָה, וּלְרַגְלֶיהָ שְׁכֵנוֹת מְנִידוֹת רֹאשׁ לִבְכִיָּה חֲדָשָׁה – – –

נִקְרָא הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – – – – – –

וּבוֹ בַיּוֹם כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁתִּי עִם חֲבֵרַי, חֲלוֹם זֶה לֹא סִפַּרְתִּי לָהֵם. עָצוּב הָיִיתִי – וּמָה אֲסַפֵּר? וְאִם אֲסַפֵּר – מַה צָדוֹטִיל יֹאמַר? “טִפֵּשׁ שֶׁטָּזֶה! בָּא לְבַטֵּשׁ עַל בִּנְיַן בֵּית־הַמִּטְדָּשׁ וְנִרְדַּם בְּאֶמְצַע טְמוֹ תִינוֹט טָטֹן!…”

וְלָכֵן, עַד הַיּוֹם לֹא סִפַּרְתִּי חֲלוֹם זֶה, אֶלָּא לָכֶם, בָּנָי.

 

ב. “קוּקוּרִיקָא, בְּנֵי רַחֲמָנִים!”    🔗

… מָה? – אֵינִי שׁוֹמֵעַ… דַּבְּרִי, בִּתִּי, בְקוֹל יוֹתֵר רָם… כָּךְ? נֶשֶׁף עוֹרְכִים בְּבֵית הַסֵּפֶר לִכְבוֹד חֲנֻכָּה? נָאֶה וְיָאה!… גַּם שִׁירִים וּנְגִינוֹת וּמְחוֹלֹות יִהְיוּ? טוֹב וָטוֹב! – בְּשִׂמְחַתְכֶם גַּם לִבִּי יִשְׂמַח.

וְאֶצְלְכֶם, שִׁמְעוֹנִי מַה יְהֵא? – כָּךְ – מַחֲזֶה אַתֶּם עוֹרְכִים וְאַף אַתָּה מִן הַמְשַׂחֲקִים? לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן יִהְיֶה לָכֶם, בָּנָי!

בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה! אַל נָא תִּצְעֲקוּ יָחַד… מָה? רוֹצִים אַתֶּם לָדַעַת אִם גַּם בַּחֶדֶר הָיִינוּ שְׂמֵחִים בַּחֲנֻכָּה? – כֵּן… מוּבָן…

אַךְ יֵשׁ שִׂמְחָה וְיֵשׁ שִׂמְחָה. אֲנַחְנוּ שָׂמַחְנוּ לְמָשָׁל, בְּמִשְׂחַק הַדְּרֵידֶ"ל (סוֹבָב) גַּם בִּקְלַפִים, – כֵּן, בִּקְלָפִים כְּתוּבִים בְּאוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת הָיִינוּ מְשַׂחֲקִים… וּבְיוֹתֵר שָׂמַחְנוּ בַּדְּרוֹר שֶׂנִתַּן לָנוּ בַיָּמִים הָהֵם בְּתוֹךְ הַחֶדֶר… גְּמָרָא לֹא לָמַדְנוּ בַּחֲנֻכָּה, רַק פַּרְשַׁת הַשָּׁבוּעַ בִּלְבָד – “מִקֵּץ” אוֹ “וַיִּגַּשׁ”…

אַךְ בַּחֲנֻכָּה אֶחָד, זוֹכֵר אֲנִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה, – כֵּן, שִׂמְחָה רַבָּה הָיְתָה לָנוּ אָז, שִׂמְחָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל. –

מָה? לִשְׁמֹעַ אַתֶּם רוֹצִים? – טוֹב, שְׁבוּ וַאֲסַפֵּרָה:

הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְיוֹם רִאשׁוֹן לַחֲנֻכָּה… כֵּן, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה זֶה. יוֹם נָאֶה שֶׁל תְּחִלַת חֹרֶף הָיָה: בַּחוּץ יוֹרֵד הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן וּמַלְבִּין פְּנֵי הָרְחוֹב, תִּינוֹקוֹת עוֹמְדִים שְׂמֵחִים וְחוֹטְפִים בִּידֵיהֶם הָאֲדֻמּוֹת אֶת הַנּוֹצוֹת הַלְּבָנוֹת הַנּוֹפְלוֹת מִן הָשָּׁמָיִם; וְכִמְדֻמֶּה, שֶׁאֲפִילוּ הַגְּדוֹלִים אֵינָם הוֹלְכִים בְּשָׁעָה זוֹ בָרְחוֹב אֶלָּא כְדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת פִּתֵּי הַשֶּׁלֶג הַקַּלִּילוֹת הַמְרַחֲפוֹת וְנוֹפְלוֹת בַּחֲשָׁאי…

אַךְ אֲנַחְנוּ, עֲשֶׂרֶת הַתַּלְמִידִים שֶׁל בֵּית רַב אֶחָד, אִם כִּי דְרוֹר נִתַּן לָנוּ וְ"אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" – עוֹמְדִים הָיִינוּ כֻלָּנוּ בְּתוֹךְ הַ"חֶדֶר", וְאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא בִקֵּשׁ לָצֵאת בְּשָׁעָה זוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׁמְחַת הַשְֶׁלֶג.

שְׂמֵחִים הָיִינוּ בְשִׂמְחָה אַחֶרֶת, גְּדוֹלָה מִזּוֹ. –

הָרַבִּי עַצְמוֹ יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב וּמְצַיֵּר לָנוּ קַלְפֵי־מִשְׂחָק!

כֻּלָּנוּ עוֹמְדִים צְפוּפִים אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, רֹאשׁ עַל גַּבֵּי רֹאשׁ, רֹאשׁ אֵצֶל רֹאשׁ, רֹאשׁ תַּחַת רֹאשׁ – וּכָל הָעֵינַיִם שֶׁבְּכָל הָרָאשִׁים יַחַד צוֹפוֹת וּתְמֵהוֹת לִמְלֶאכֶת רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. עַל כָּל קְלָף וּקְלָף שֶׁהוּא גוֹמֵר וּמַנִּיחוֹ לְהִתְיַבֵּשׁ קוֹרְאִים כָּל הַפִּיּוֹת שֶׁבְּכָל הָרָאשִׁים וְעוֹנִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה:

“הוֹ, כַּמָּה יָפֶה! כַּמָה נָאֶה! מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּדְפָּס!”

הִנֵּה זֶה כוֹתֵב הָרַבִּי אֶת הָאוֹת “לָמֶד”, וְעוֹשֶׂה הוּא אוֹת זוֹ כְּמִין חֲסִידָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּמַקּוֹרָהּ; עוֹמֶדֶת הִיא לָהּ עַל רֶגֶל אַחַת וְצַוָּארָהּ הָאָרֹךְ מֻפְשָׁל לַאֲחוֹרֶיהָ וּכְמִין עַיִן תְּמוּהָה קְבוּעָה בְרֹאשָׁהּ…

עוֹד “לָמֶד־אָלֶף” – וְהַקְּלָפִים נִשְׁלָמוּ!

יִתְיַבְּשׁוּ וְנֵשֵׁב לְשַׂחֵק, –לְשַׂחֵק בְּכֶסֶף מַמָּשׁ!

וְכֶסֶף יֵשׁ וָיֵשׁ!

הוֹן רַב בַּחֶדֶר, כֶּסֶף כַּאֲבָנִים וּכְחַרְסֵי־אֲדָמָה! הָאָבוֹת וְהָאִמּוֹת, הַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנוֹת, הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת, הַקְּרוֹבִים וְהַקְּרוֹבוֹת, שֶׁיִּחְיוּ – הַכֹּל, בָּרוּךְ הַשֵׁם, נָתְנוּ מָעוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה!!

כֻּלָּנוּ, כָּל הַקָּהָל, עֲשִׁירִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עֲשִׁירִים וּשְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב!

הַרֵי אֲנִי, יוֹסִילִי, לְמָשָׁל; כִּמְדֻמֶּה לָכֶם, שֶׁקָּטָן אֲנִי, תִּינוֹק בֶּן שְׁמֹנֶה? אֲבָל הַבִּיטוּ נָא בְכִיסִי, שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בּוֹ עַיִן־הָרָע – הַבִּיטוּ וְהִתַּמָּהוּ!

אֶת הַכִּיס, כִּיס זֶה שֶׁל אַטְלֶס, כִּי קָטֹן זֶה, תָּפַרְתִּי לִי בְעַצְמִי – חֵי רֹאשִׁי, אֲנִי בְאֶצְבְּעוֹתַי תְּפַרְתִּיו לִי! – וְרַק שְׁנָצִים אֵלּוּ בִלְבָד עָשְׂתָה הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר מַלְכָּה שֶׁתִּחְיֶה; רוֹצֶה אֲנִי וּמוֹשֵׁךְ – וְהַכִּיס מֵאֵלָיו יִפָּתֵחַ, רוֹצֶה וּמוֹשֵׁךְ – וַהֲרֵיהוּ סָגוּר וּמְהֻדָּק!

וּבְתֹוךְ הַכִּיס מָה?… הוּא מָלֵא וְגָדוּשׁ! הֲרֵי “זָהוּב” אֶחָד כֶּסֶף – כְּלוֹמַר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אֲגוֹרוֹת… הֲרֵי “אֲרִי” אֶחָד כֶּסֶף – כְּלוֹמַר, עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת… וַהֲרֵי בַּת־חָמֵשׁ, חֲמָשִׁית אַחַת שֶׁל כֶּסֶף – הוֹ, כַמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ! קְטַנָּה הִיא, דַּקָה הִיא, מְנֹוצֶצֶת הִיא – חֲדָשָׁה, לְגַמְרֵי חֲדָשָׁה! וְחַמָּה הִיא, חַמָּה, כְּאִלּוּ יָצְאָה אַךְ עַתָּה מִבֵּית הַיְצִיקָה!… וְהַשְּׁאָר? הַשְּׁאָר מַטְבֵּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת הֵם, גַּם אֵלֶּה שְׁמָם מָמוֹן! – וּפְרֻטָּה אַחַת קְטַנָּה יֵשׁ לִי בָהֶם וְהִיא מַזְהִירָה כְדִנָּר, כְּדִנָּר זָהָב מַמָּשׁ!

וּבְסֲךְ הֲכֹּל, יוֹדְעִים אַתֶּם, כַּמָּה מָעוֹת יֵשׁ לִי?… יֵשׁ לִי בְסַךְ הַכֹּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה אֲגוֹרוֹת… וְעַתָּה הֲרֵי עוֹד נְשַׂחֵק – וּבְוַדַּאי גַּם אֶזְכֶּה עוֹד בַּמִּשְׂחָק…

אַתֶּם אוֹמְרִים: “לָאו”? וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הֵן וָהֵן! – חֵי נַפְשִׁי, כִּי זָכֹה אֶזְכֶּה! וְהַאֲמִינוּ – כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי בְמַזָּלִי!… רַמָּאוּת? – חָלִילִה וחָלִילָה! הֲרֵי הָרַבִּי עַצְמוֹ יַשְׁגִּיחַ בַּמִּשְׂחָק שֶׁיְּהֵא כַדָּת וְכַדִּין! הוּא, רַק הוּא יְפַקֵּחַ עַל הַכֹּל! גַּם אֶת הַקְּלָפִים הוּא יְחַלֵָּק! אֲבָל יוֹדֵעַ אֲנִי מֵרֹאשׁ בְּמַזָּלִי שֶׁהוּא כָךְ!

וְשִׁמְעוּ נָא מַה צָדוֹטְל טֻרְטְבָן אוֹמֵר – שִׁמְעוּ וְהִשְׁתּוֹמָמוּ! – צָדוֹטְל זֶה, לֹא רַק דּוֹבֵר אֱמֶת הוּא אֶלָּא גַּם בַּעַל חֶשְׁבּוֹן “דָּדוֹל” הוּא – וְהִנֵּה קָפַץ עַל הַסַּפְסָל וַהֲרֵהוּ עוֹמֵד וּמַכְרִיז:

“בָּנִים! שְׁתִיטָה! טַמָּה אֲדוֹרוֹת לְטֻלָּנוּ יֵשׁ – מִי יוֹדֵעַ?”

הוּא שׁוֹאֵל וְהוּא מֵשִׁיב:

" טַמָּה אֲדוֹרוֹת לְטֻלָּנוּ – אֲנִי יוֹדֵעַ! לְטֻלָּנוּ, לְטָל עֲשֶׂרֶת הַנְּעָרִים יָחַד – אַרְבַּע מֵאֹות וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ אֲדוֹרוֹת, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שְׁטָלִים וּמַחֲצִית הַשֶּׁטֶל וְזָהוּב אָחָד!"

“הוֹ הוֹ הוֹ!! כָּל כָּךְ מָעוֹת יֵשׁ לָנוּ?!…”

“וּמַה הָיִינוּ יְכֹלִים לִטְנוֹת, בָּנִים, בְּטָל הַטֶּסֶף הַזֶּה?”

“עֲשָׂרָה גַלְגְּלוֹנִים שֶׁל זָהָב טָהוֹר!”

“לֹא! עֶשֶׂר חֶביוֹנוֹת מְלֵאוֹת סֻכָּרְיּוֹת.”

“לֹא! סוּס לִרְכִיבָה – וְלֹא נֵלֵךְ בָּרָפֶשׁ!”

“לֹא! סֵפֶר־תּוֹרָה קָטֹן לְבֵית־הַכְּנֶסֶת!”

“לֹא סֵפֶר־תּוֹרָה, אֶלָּא כֶתֶר־תּוֹרָה עִם פַּעֲמוֹנֵי זָהָב!”

וְהָרַבִּי מְגַחֵךְ וְעוֹסֵק בִּגְמַר עֲבוֹדָתוֹ.

הוּא כָל כָּךְ טוֹב וְחָבִיב בְּיוֹם זֶה! אָנוּ מַרְעִישִׁים וּמְהַגִּים כִּבְנֵי־אַוָּז וְהוּא אֵינוֹ מַקְפִּיד כְּלָל, אֶלָּא מַחֲרִישׁ וּמְגַחֵךְ בֵּין שְׂפָמָיו…

“תַּם וְנִשְׁלָם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!” אוֹמֵר הָרַבִּי בְנִגּוּן וּמַנִּיחַ אֶת הַקְּלָף “לָמֶד־אָלֶף”.

הֶרֶף־עַיִן, – דְּפִיקַת רַגְלַיִם כְּבִשְׁעַת הַכָּאַת־הָמָן – וְהַכֹּל יוֹשְׁבִים כְּבָר מִסָּבִיב לַשֻׁלְחָן! הַכֹּל צוֹהֲלִים, כָּל פָּנִים מְאִירִים מִשִּׂמְחָה – הֲרֵינוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִשְׂחָק בַּחֲנֻכָּה!

אֲבָל הַדְּיוֹ עַל הַקְּלָפִים עוֹדֶנָּה רְטֻבָּה. הַקְּלָפִים פְּרוּשִׂים עַל פְּנֵי כָל הַשֻּׁלְחָן זֶה בְצַד זֶה וְאֵין לָגַעַת בָּהֶם; הַדְּיוֹ נוֹצֶצֶת עֲלֵיהֶם וּמְגָרָה אֶת יִצְרֵנוּ – אוֹי־וַי! מָתַי זֶה, מָתַי תִּיבָשׁ? – אֵין גַּם מָקֹום לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת הַכָּסֶף…

הַכֹּל נוֹפְחִים בְּהֶבֶל פִּיהֶם עַל גַּבֵּי הַקְּלָפִים לְהַחָרִיב אֶת הַדְּיוֹ מֵעֲלֵיהֶם:

– הַהוּוּ! הַהוּוּ! הַהוּוּ!!

וּמָה הָרַבִּי עוֹשֶׂה? לוֹקֵחַ הוּא אֶת הָעֲשָׁשִׁית הַקְּטַנָּה, שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים לְאוֹרָהּ בְּלֵילוֹת־הַחוֹל, וּמַדְלִיקָהּ וּמְיַבֵּשׁ לְאוֹרָהּ כָּל קְלָף וּקְלָף שֶׁהוּא עֲדַיִן רָטֹב.

כַּמָּה חָבִיב, כַּמָּה חָכָם וּמְחֻכָּם הוּא הָרַבִּי הַיּוֹם!

הַכֹּל מַנִּיחִים אֶת כַּסְפָּם גָּלוּי עַל הַשֻּׁלְחָן, עֲשֶׂרֶת צִבּוּרֵי־כֶסֶף עוֹמְדִים בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת; שׁוּרָה שֶׁל חֲמִשָּׁה אוֹצָרוֹת מֵעֵבֶר מִזֶּה, וְשׁוּרָה שֶׁל חֲמִשָּׁה אוֹצָרוֹת מֵעֵבֶר מִזֶּה…

גַּם אֶסְתֵּרקָא, בַּת הָרַב, קְטַנָּה הִיא בַת שָׁלֹשׁ וְרֹאשָׁהּ מְתֻלְתָּל – רוֹקֶדֶת וּמוֹחֲאָה כַף, נוֹתֶנֶת וּמוֹשִׁיטָה לְחָטְמוֹ שֶׁל הָרַבִּי אֶת שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹתֶיהָ וְקוֹרְאָה:

“גַּם אֶסְתִּיקָא, אַבָּא! גַּם אֶסְתִּיקָא!…”

גַּם הִיא עֲשִׁירָה הִיא, וְגַם הִיא רֹוצָה לְשַׂחֵק עִמָּנוּ.

אֲבָל הִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת – וְזֶלְדָּא הָאַלְמָנָה נִכְנֶסֶת לָהּ לְאִטָהּ…

אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם כְּשֶׁהָיְתָה שְׁכֵנָה זוֹ נִכְנֶסֶת אֵלֵינוּ – פַּעַם בְּפַעַם, הָיְתָה מְקֻבֶּלֶת עָלֵינוּ בְסֵבֶר־לֵב יָפֶה: הָרַבִּי הָיָה פוֹסֵק מִן הַלִּמּוּד עִמָּנוּ, נִפְנָה אֵלֶיהָ כְּאֶחָד עִם הָרַבָּנִית (אִשָּׁה צַעֲקָנִית הִיא זוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן רַחֲמָנִית) וּשְׁנֵיהֶם, הָרַב וְהָרַבָּנִית, מַתְחִילִים לִשְׁאֹל אוֹתָהּ עַל הַפָּרָה שֶׁזֶּלְדָּא רוֹצָה לִקְנוֹת, וְעַל הָאַשְׁכְּנָזִי, בַּעַל הַפָּרָה – מָה הוּא אוֹמֵר? וְיוֹעֲצִים בְּיַחַד עַל הַכֶּסֶף מֵאַיִן יִמָּצֵא לָהּ. שְׁלֹשְׁתָּם מְשׂוֹחֲחִים וְדוֹאֲגִים, וְאָנוּ בְתוֹךְ כָּךְ מְצַחֲקִים בַּסֵּתֶר, נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים זֶה עִם זֶה בַּחֲשַׁאי, וּמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵעַ בְּדִבְרֵיהֶם, – סוֹף סוֹף, הֲרֵי פָרָה אֲדֻמָּה זוֹ שֶׁלַּנַּפָּח הָאַשְׁכְּנָזִי מַעֲסִיקָה יוֹתֵר מִ"שּׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה" שֶׁבַּגְּמָרָא… אֲבָל עַכְשָׁו – לָמָּה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲנִיִּים בְּעוֹלָמוֹ, וְאֵין אֵלּוּ בָאִים אֶלָּא לְהַשְׁבִּית כָּל שִׂמְחָה מִמִּי שֶׁיֵשׁ לוֹ?…

יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְזֶלְדָּא בָנִים קְטַנִּים, וְהֵם יְחֵפִים, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁפָּרָה, וּבִפְרָט אֲדֻמָּה, דָּבָר חָשׁוּב הוּא. יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזֶּלְדָּא מְבַקֶּשֶׁת “פַּרְנָסָה” מִן הַפָּרָה, וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁלְּזֶלְדָּא יֵשׁ רַק שְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל, וְהָאַשְּׁכְּנָזִי רוֹצֶה דַּוְקָא חֲמִשִּׁים – אָדָם רַע הוּא נַפָּח זֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִין בְּזֶלְדָּא שֶׁתְּשַׁלֵּם לוֹ קִמְעָא קִמְעָא עֶשְׂרִים שֶׁקֶל הַנּוֹתָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רוֹצָה לִתֵּן לוֹ רִבִּית וְרִבִּית דְּרִבִּית – אֲבָל – אָנוּ מֶה אָנוּ חָטָאנוּ לָהּ, לְזֶלְדָּא שֶׁתַּשְׁבִּית עָלֵינוּ אֶת הַמִּשְׂחָק? –

הִנֵּה עָזַב הָרַבִּי אֶת הַקְּלָפִים וְנִפְנָה אֵלֶיהָ וְאֶל חֶשְׁבּוֹנוֹתֶיהָ…

“מָה אֶעֱשֶׂה? מָה אֶעֱשֶׂה? מָה אֶעֱשֶׂה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם?!” נֶאֱנַחַת זֶלְדָּא וְאַנְחָתָהּ אֵינָהּ נָאָה כְלָל לִכְבוֹד חֲנֻכָּה…

“מָה אֶעֱשֶׂה, וּמָחָר הוּא מוֹלִיךְ אֶת הַפָּרָה לַיְרִיד!… יוֹתֵר אֵין הַגּוֹי רוֹצֶה לְהַמְתִּין – וְאָנָה אֲנִי בָאָה?… הֲרֵי אֵם, אֵם רַחֲמָנִיָּה הִיא זֹו וְלֹא פָרָה! – אִלּוּ רְאִיתֶם אֶת הַחֶמְאָה שֶׁלָּהּ – זָהָב, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָכֶם – זָהָב טָהוֹר שֶׁל דִּנָּרִים וְלֹא חֶמְאָה! – אוֹי לִי וְאוֹי לִיתוֹמָי!…”

“רַבִּי, מָתַי נְשַׂחֵק?”… שׁוֹאֵל אַהְרֶלִי הַקָּטֹן.

“הַנַּח!” גּוֹעֵר בּוֹ הָרַבִּי בִנְזִיפָה.

עָרְבָה הַשִּׂמְחָה: הָרַבִּי עָצוּב, הָרַבָּנִית תָּמְכָה סַנְטְרָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ וְּמְנִידָה רֹאשׁ כַּאֲבֵלָה עַל הַמֵּת, וְזֶלְדָּא דֹומַעַת וְגוֹרֶפֶת מֵחָטְמָהּ וְעוֹשָׂה חֶשְׁבּוֹן.

חֶשְׁבּוֹן זֶה מַעֲסִיקֵנִי דַּוְקָא בְעִנְיָנֹו – וְזֶהוּ:

הָרַבָּנִית שֶׁלָּנוּ הִשְׁאִילָה לְזֶלְדָּא אֶת שְׁתֵּי כַפּוֹת הַכֶּסֶף שְׁיֵשׁ לָּה עִם מִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׁי; זֶלְדָּא עַצְמָהּ צֵרְפָה לְאֵלּוּ אֶת מְנוֹרוֹתֶיהָ (שְׁתֵּי מְנוֹרוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת יֵשׁ לָהּ לְשַׁבָּת וּמוֹעֵד); רִבְקָה הַחַיָּטִית הִשְׁאִילָה לְזֶלְדָּא מַחֲבַת נְחֹשֶׁת גְּדוֹלָה וְטַבַּעַת זָהָב; שְׁמוּאֵל הַחַזָּן הוֹסִיף עַל זֶה גַּם הַשִּׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה שֶׁלּוֹ – וְהָלְכָה זֶלְדָּא וְנָשְׂאָה כָל אוֹתָהּ הַכְּבוּדָה בַּעֲבוֹט לְיִצְחָק־יוֹסֵף הַמַּלְוֶה. אֲבָל זֶה רוֹצֶה לָתֵת עַל הַכֹּל רַק שְׁנֵים־עָשָׂר שֶׁקֶל – חָסְרוּ לָהּ לְזֶלְדָּא עוֹד שְׁמֹנָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? הוּא הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עָלֶיהָ וּפָגְעָה בְשֵׁינְדֵל הַזְּקֵנָה – סִפְּרָה לָהּ לַזְּקֵנָה אֶת נִגְעֵי לְבָבָהּ. וְשֵׁינְדֵל – שַׁ"י עוֹלָמוֹת תִּנְחַל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – אָמְרָהּ לָהּ לְזֶלְדָּא בְּזֹה הַלָּשׁוֹן: “יוֹדַעַת אַתְּ בִּתִּי, שֶׁאֲנִי מְקַבֶּצֶת לִי מָעוֹת לְתַכְרִיכִין – אֵינִי רוֹצָה שֶׁאֶהְיֶה קְבוּרָה בְתַכְרִיכִין שֶׁלֹּא מִיגִיעַ כַּפַּי – אֲבָל אַתְּ, הֲרֵי אַלְמָנָה אַתְּ וִיתוֹמִים קְטַנִּים לָךְ וְרוֹצָה אַתְּ לְפַרְנְסֵם מִיגִיעַ כַּפַּיִךְ – אַתְּ עֲדִיפָה! אֶעֱשֶׂה נָא בְכַסְפִּי זֶה גְּמִילַת חֶסֶד וּמֻבְטָחַתְנִי בְהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּחַיֵּנִי עַד שֶׁתְּסַלְּקִי לִי חוֹב זֶה…” וְנָתְנָה לָהּ שֵׁינְדֵל שְׁלֹשָׁה שְׁקָלִים. הָלְכָה זֶלְדָּא בְשִׂמְחָה רַבָּה אֶל הָאַשְׁכְּנָזִי – אָמְרָה: רַק חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים בִּלְבָד הֲרֵי יַאֲמִין לָהּ, וְיַמְתִּין לָהּ כִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. אֲבָל הוּא הַַנַּפָּח בְּאֶחָת; אוֹ כָל הַחֲמִשִּׁים, אוֹ שֶׁהוּא מוֹלִיךְ אֶת פָּרָתוֹ לַיְרִיד…

“וּמָה אֶעֱשֶׂה? מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשַׁו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!?…”

“פָּרָה כָזוֹ, פָּרָה כָזוֹ” מִתְנוֹדֶדֶת זֶלְדָּא בְדִמְעוֹתֶיהָ וְהוֹלֶכֶת אַחַר הָרַבָּנִית לַחֲדַר־הַכִּירַיִם – פָּרָה כָזוֹ, הֲרֵי גַן־עֵדֶן הָיְתָה עוֹשָׂה לִי בְּבֵיתִי… בֹּקֶר – הַיְלָדִים קָמִים, וְאַתְּ נוֹתֶנֶת לָהֶם כּוֹס חַמִּין בְּתַעֲרֹבֶת שֶׁל חָלָב; הוֹלֶךְ לוֹ שִׁימֶעלִי אֶל הַ"חֶדֶר", וְאַתְּ נוֹתֶנֶת לוֹ פְרֻסַּת גְּבִינָה – יֹאכַל לוֹ, קַדִּישִׁי הַיָּקָר, יָשִׁיב נַפְשׁוֹ וְלֹא יְקַנֵּא בַאֲחֵרִים… וּפַרְנָסָה – הֲרֵי פַרֶנָסָה כְשֵׁרָה יְכֹלָה זוֹ לָתֵת בְּ"פֶה מָלֵא"!…

הָרַבִּי תָמַךְ רֹאשׁוֹ בְכַפּוֹת־יָדָיו, יוֹשֵׁב מַבִּיט לְמַטָּה וְדוֹמֵם. הִצַּצְתִּי עַל כַּסְפִּי שֶׁלְּפָנָי – אִי! אִלּוּ הָיוּ לִי פֹה חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים וְהָיִיתִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה גְדוֹלָה, בְּשָׁעָה זוֹ… אֲבָל אַף לְאֶחָד מִמֶּנּוּ אֵין חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים. וְאָנוּ מָה אָנוּ וּמָה הֹונֵנוּ? זֶה כַּסְפִּי – בַּמֶה נֶחְשָׁב הוּא?…

“רַבִּי” אוֹמֵר צָדֹוטִיל וּמִתְאַדֵּם…

הָרַבִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ.

“רַבִּי” חוֹזֵר הוּא שׁוּב…

“הַנַּח!” גּוֹעֵר בּוֹ הָרַבִּי “עוֹד תְּשַׂחֵק, בְּהֵמָה!”

וּמַתְחִיל צָדוֹטִיל לְגַמְגֵּם:

“לֹא, לְשַׂחֵט רַבִּי… אֲנַחְנוּ… אִם אֲנַחְנוּ… טָל הַיְלָדִים נִתֵּן טַסְפֵּנוּ… לַטֶּסֶף שֶׁלָּנוּ חָסֵר רַט שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֲדוֹרוֹת – וְהָיוּ חֲמִשָּׁה שְׁטָלִים, רַבִּי.”

“וּבְכֵן?” שׁוֹאֵל הָרַבִּי וּפָנָיו הִלְבִּינוּ וְהֶאְדִּימוּ וְעֵינָיו הִתְחִילוּ תוֹעוֹת עַל פְּנֵי כֻלָּנוּ בְתִמָּהוֹן…

“הֲנִתֵּן לָהּ?” שָׁאֲלוּ שְׁנַיִם בְּיִרְאָה…

“וּבַמֶּה נְשַׂחֵק?” אָמַר אַהְרֶלִי הַקָּטֹן וְהִתְחִיל נוֹשֵׁךְ אֶצְבָּעוֹ…

“אֵינִי צָרִיךְ!… אֵינִי צָרִיךְ לְשַׂחֵק!” נֶעֶקְרָה קְרִיאָה מִתּוֹךְ לִבִּי וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי, וּמִיָּד סִלַּקְתִּי אֶת כַּסְפִּי מִלְּפָנַי בְּבוּשָׁה וּבְקִנְאָה לְצָדוֹטִיל שֶׁהִקְדִּימָנִי. נִדְמָה לִי, כִּי אֲנִי הָיִיתִ רוֹצֶה לוֹמַר זֹאת שֶׁאָמַר הוּא…

מָעוֹתַי מֻשְׁלָכוֹת מִלְפָנָי…

זֶה כַסְפִּי, זֶה אֹוצָרִי, זֶה עָשְׁרִי אֲשֶׁר אִשְּׁרָנִי… מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת אֵלּוּ לֹא יִהְיוּ עוֹד לִי – וְכִיסִי, כִּיס זֶה שֶׁל אַטְלֶס – מַה יְהֵא עָלָיו?…

עוֹד פַּעַם מִשְׁמַשְׁתִּי בְּבַת־חָמֵשׁ שֶׁלִּי הַקָּטַנָּה, הַחֲמָשִׁית הַדַּקָּה וְהַנּוֹצֶצֶת – וּבְהַחְלָטָה גְמוּרָה לָקַחְתִּי אֶת הוֹנִי בְקֻמְצִי וְהֵטַלְתִּיו כֻּלּוֹ עַל גַבֵּי הַקְּלָפִים!

וְהַכֹּל, הַכֹּל עוֹשִׂים כָּךְ…

זֶה אַחֳַ זֶה מֵרִים אֶת קֻמְצֹֹו הַקָּטֹן בַּחֲשַׁאי וּמֵטִיל אֶת כַּסְפּוֹ עַל הַקְּלָפִים…

אַף אֶסְתֵּרקָא מְטִילָה אֶת שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת:

“גַּם אֶסְתִּיקָא, גַּם אֶסְתִּיקָא, אַבָּא!…”

וּרְאוּ – – עֵינֵי הָרַבִּי כַמָּה הֵן נִבְהָלוֹת, פְּקוּחוֹת הֵן לִרְוָחָה וּדְמָעוֹת עוֹמְדוֹת בָּהֶן…

“מָה?… מָה?… מָה, יְלָדִים?” הוּא מְגַמְגֵּם…

“יִקַּח נָא, רַבֵּנוּ – יִקַּח וְיִתֵּן!”

" יִקַּח נָא, יִקַּח נָא!" מַסְכִּימִים הַכֹּל כְּאֶחָד.

הָרַבִּי יָדָיו רוֹעֲדוֹת – הֵן נוֹגְעוֹת בַּכֶּסֶף וְנִרְתָעוֹת, כְּאִלּוּ גַּחְלֵי אֵשׁ הוּא רוֹצֶה לַחְתּוֹת בְּפִסּוֹת יָדָיו…

“בְּלֵב שָׁלֵם אַתֶּם נוֹתְנִים, יְלָדִים?…”

“הֵן! הֵן־הֵן!”

“זֶלְדָּא, זֶלְדָּאנוּ!” קוֹרֵא הָרַבִּי בְקוֹל רוֹעֵד.

זוֹ נִכְנֶסֶת אֶל חַדְרֵנוּ, וּתְמֵהָה לִפְנֵי הָרַבִּי…

וְהָרַבִּי גוֹרֵף בִּשְׁתֵּי פִסּוֹת יָדָיו אֶת הַמַּטְבֵּעוֹת, מֵרִים כַּסְפֵּנוּ לְגָבוֹהַּ וְאוֹמֵר:

“לְכִי, זֶלְדָּאנוּ, וּקְנִי אֶת הַפָּרָה… הֲרֵי, הֲרֵי בָנַי מַלְוִים לָךְ אֶת כַּסְפָּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם!…”

“אַרְבָּעָה שְׁטָלִים וְשִׁשִּׁים וְשֶׁבַע אֲדוֹרוֹת” אוֹמֵר צָדוֹטִיל “טִי דַּם אֶסְתֵּרטָא נָתְנָה שְׁתָּיִם!…”

“הוֹי, הוֹי!” קָרְאָה הָאַלְמָנָה, הִפְשִׂילָה רֹאשָׁהּ וְנִשְׁעֲנָה אֶל הַקִּיר שֶׁלֹא תִפֹּל…

וּפִתְאֹם קָפְצָה מִמְּקוֹמָהּ, נָפְלָה אֶל בֵּין הַיְלָדִים – וּבְכִיּוֹת, וּגְנִיחוֹת, וְנְשִׁיקוֹת וּבְרָכֹות שֶׁל חַיִּים… שֶׁל הַצְלָחָה… שֶׁל תֹֹּורָה וְחֻפָּה… וְשֶׁל גְּמִילַת חֲסָדִים – בְּרָכוֹת וּנְשִׁיקוֹת עַל לְחָיֵינוּ, עַל מִצְחוֹתֵינוּ וְעַל צַוָּארֵינוּ.

יָצְאָה זֶלְדָּא.

הַקְּלָפִים מוּטָלִים עַל הַשֻּׁלְחָן כְּשִׁבְרֵי כְלִי יָקָר…

כֻּלָּנוּ הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁדָּבָר, דָּבָר גָּדוֹל נַעֲשָׂה כָאן – אַךְ הַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ, הוּרַק הַחֶדֶר… אֲבָל דָּבָר חָשׁוּב שַׁלִּיט כָּאן בִּכְבוֹדוֹ, וְאֵין מִי שֶׁיִּפְתַּח פֶּה לְדַבֵּר מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל זֶה, רַק הָרַבִּי קוֹרֵא בִדְחִילוּ וּרְחִימוּ:

“הַא! הַא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – בְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל! בְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל…”

וְהָרַבָּנִית עוֹמֶדֶת בְּפִתְחוֹ שֶׁל חֲדַר־הַכִּירַיִם, וּמִסְתַּכֶּלֶת בָּנוּ, וְעֵינֶיהָ – כַּמָּה אֲהוּבִים אָנוּ עַכְשָׁו לְאִשָּׁה זוֹ…

יֶתֶר הָרְגָעִים אֵינִי זוֹכֵר בַּמֶּה עָבְרוּ עָלֵינוּ…

עַד שֶׁלֹּא קָרָא אַהְרֶלִי הַקָּטֹן: “הִנֵּה הַפָּרָה וְהָעֵגֶל!” וְכֻלָּנוּ קָפַצְנוּ מִמְּקוֹמֵנוּ וַנִּתְפָּרֶץ הַחוּצָה.

צוֹעֶדֶת לָהּ הָאֲדֻמָּה עַל רְפִידַת הַשֶּׁלֶג הֶחָדָשׁ וּמְנַעְנְעָה אָזְנָיִם; טִפִּין דַּקִּין שֶׁל שֶׁלֶג נָמֵס נִתְלוֹת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְגוּפָהּ מַהְבִּיל בְּתוֹךְ הָאֲוִיר הַצֹּונֵן; וְהָעֵגֶל, עֵגֶל קָטֹן וָרַךְ, גַּם הוּא אָדֹם, רָץ אַחֲרֵי אִמּוֹ הַמְכַשְׁכֶּשֶׁת לוֹ בִזְנָבָהּ וְיוֹנֵק מִדַּדֶּיהָ בְדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ; וְזֶלְדָּא שֵׁבֶט עָנָף בְּיָדָהּ עוֹבֶרֶת אַחֲרֵיהֶם בִּקְרִיאוֹת שֶׁל חִבָּה: “הוֹ, הוֹ פָּרָתִי… הוֹ, הוֹ אֲדֻמָּתִי… הוֹ, הוֹ, אִמִּי שֶׁתִּחְיִי לִי!…”

לֹא לְהַכּוֹת אֶת פָּרָתָהּ הִיא רוֹצָה, אֶלָּא לְנַשְׁקָהּ, לִנְשֹׂק אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַשׁוֹבָב הָאַדְמוֹנִי וְהָרָךְ.

רוֹאָה הִיא אוֹתָנוּ וְאוֹמֶרֶת:

“רוֹאִים אַתֶּם, יְלָדִים? רוֹאִים אַתֶּם, חֲבִיבִים?…”

רוֹאִים אָנוּ, רוֹאִים שֶׁדְּמֵי־חֲנֻכָּה שֶׁלָּנוּ נִבְלְעוּ בְּפָרָה אֲדֻמָּה וְעֵגֶל יָפֶה הַמּוּבָלִים עַתָּה לְבֵיתָהּ שֶׁל זֶלְדָּא, וְאָנוּ, כָּל הַתַּלְמִידִים וְהָרַבִּי וְהָרַבָּנִית וְאֶסְתֵּרקָא הוֹלְכִים וּמְלַוִּים אֶת הַפָּרָה וּעֶגְלָהּ לְבֵיתָהּ שֶׁל זֶלְדָּא.

שַׁבְנוּ אֶל הַחֶדֶר וּמָצָאנוּ אֶת הַקְּלָפִים הָעֲלוּבִים מוּטָלִים נֶעֱזָבִים עַל הַשֻּׁלְחָן…

קְלָפִים יָפִים בְּאוֹתִיּוֹת נָאוֹת אֵלּוּ מַה יְהֵא עֲלֵיהֶם?…

אוֹמֵר הָרַבִּי:

“וּבְכֵן יְלָדִים, נֵשֵׁב לְשַׂחֵק…”

“בַּמֶּה?” שָׁאַל אֶחָד כִּמְבֻיָּשׁ – “יוֹתֵר אֵין לָנוּ כָסֶף…”

“נְשַׂחֵק בְּ’קוּקוּרִיקָא'!”

“אֵיךְ?”

"מִי שֶׁיְּקַבֵּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים “לָמֶד־אָלֶף” יִקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים קוּקוּרִיקָא – – –|

…וְיוֹדְעִים אַתֶּם מִי קִבֵּל רִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים “לָמֶד־אָלֶף”? – שִׁמְעוּ וְהִשְׁתּוֹמָמוּ:

הָרַבִּי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!

וּמִיָּד קָם הָרַבִּי עַל רַגְלָיו, הֶחֱלִיק זְקָנוֹ, הֶעֱצִים אֶת עֵײנָיו וְקָפַץ אֶגְרוֹפָיו, הֵרִים רֹאשׁוֹ לַמָּרוֹם וְקָרָא בְכַוָּנָה עֲצוּמָה וּבְטַעַם כְּקוֹרֵא בִ"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל":

“קוּקוּרִיקָא, רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים!”

הַקְּרִיאָה הָיְתָה שֶׁל מְסִירַת נֶפֶשׁ וְהִבְהִילַתְנוּ…

פָּקַח עֵינָיו, שָׂחַק לָנוּ וְשִׁנָּה קוֹלוֹ לְקוֹל יֶלֶד קָטֹן וְקָרָא כְתַרְנְגוֹל צָעִיר:

“קוּקוּרִיקָא, יְהוּדִים קְטַנִּים!”

וּבְעוֹד שֶׁאָנוּ צֹוחֲקִים לְקוֹל מְשֻׁנֶּה זֶה – וְהָרַבִּי הֲֳֵי זֶה מְשַׁלֵּשׁ בִּקְרִיאָה רוֹעֶדֶת וּמִסְתַּתֶּמֶת:

“קוּ־קוּ־קוּ קוּ־קוּ־רִיקָא! אֶהְיֶה כַּפָּרַתְכֶם, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב!”

וְנָפַל הָרַבִּי עַל צָדוֹטִיל, חִבְּקוֹ, הִגְבִּיהוֹ וּנְשָׁקוֹ בְּבֶכִי – –

וַהֲרֵי זֶה צָדוֹטִיל מוֹחֵא כָף וְקוֹרֵא מִבֵּין זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי:

– טוּטוּרִיטָא! טוּטוּרִיטָאא!

וּמָה אֹמַר לָכֶם יְלָדִים? אֹמַר לָכֶם שֶׁשִּׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה בְחַדְרֵנוּ? לֹא! דָּבָר זֶה הַרְבֵּה גָדוֹל הוּא מִשִּׂמְחָה…

וּלְוַאי, שֶׁתְּקַבְּלוּ אַתֶּם תַּעֲנוּג כָּזֶה בִימֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ – אָמֵן!

 

ג. שְׁלִיחַ צִבּוּר לָאִילָנוֹת    🔗

כָּךְ, בָּנַי, זָקֵן אֲנִי וְלֹא חַזָּן קָבוּעַ אֲנִי בִמְלַאכְתִּי, אֲבָל מִשֶּׁאֲנִי נִגָּשׁ אֶל הַתֵּיבָה כִּשְׁלִיחַ־צִבּוּר לִפְנֵי הַמָּקֹום, בָּרוּךְ הוּא – מַמָּשׁ כֹּחַ חָדָשׁ נִתָּן בִּי. וּלְאַחַר צֹום כִּפּוּר, לְמָשָׁל, לְסוֹף נְעִילָה, גּוּפִי כֻלּוֹ רוֹעֵד, אֲבָל דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהָיִיתִי יָכֹל לַעֲמֹד עוֹד וְעוֹד וּלְהַנְעִים תְּפִלָּה בְקוֹל גָּדֹֹול וְחָזָק, כְּצוֹעֵק מִלֵּב כָּל הַצִּבּוּר, מִלִּבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל יָחַד.

אָכֵן, רוּחַ הוּא בָּאֱנוֹשׁ, הֶחָזָק מִכָּל הַגּוּפָנִיּוּת.

וְשֶׁשָּׁאַלְתֶּם: מֵאֵימָתַי הִתְחַלְתִּי מִתְפַּלֵל לִפְנֵי הַצִּבּוּר? שִׁמְעוּ וְאַל תִּתַּמָּהוּ.

בֶּן תֵּשַׁע הָיִיתִי וּשְׁלִיחַ צִבּוּר לִתְפִלָּה נַעֲשֵׂיתִי – וְאֵימָתַי? בְּיוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. –

תְּמֵהִים אַתֶּם?

אָכֵן, לֹא בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל תִּשְׁרֵי הָיָה הַדָּבָר, אֶלָּא בָזֶה שֶׁל שְׁבָט, כְּלוֹמַר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְעָמֹד עָמַדְתִּי כִשְׁלִיחַ־צִבּוּר לֹא בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא בְמָקוֹם אַחֵר, – בְּתֹוךְ גַּנּוֹ שֶׁל שְׁכֵנֵנוּ, דִּי מִיטְרִי הַגּוֹי.

שׁוּב אַתֶּם תְּמֵהִים? אִי, תִּינוֹקוֹת! הַאֲמִינוּ, הַכֹּל אֶפְשָׁר בְּעוֹלָם זֶה שֶׁל הַקְּטַנִּים!

וּבֶאֱמֶת דָּבָר פָּשׁוּט הָיָה עִמִּי אָז.

בְּאוֹתֹו הַיּוֹם, אֲנִי וַחֲבֵרַי יָשַׁבְנוּ כָּרָגִיל בַּחֶדֶר; יָשַׁבְנוּ וְלָמַדְנוּ כִּבְכֹל יְמוֹת־הַחֹרֶף הַנִּזְעָמִים, – אֶלָּא שֶׁהַלֵּב חִכָּה הַפַּעַם לְשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה, שְׁעַת הַהַפְסָקָה לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם, חִכָּה וְצִפָּה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַיָּמִים.

וַאֲנִי, זָכוּרְנִי, מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי מִתּוֹךְ תַּרְעֹמֶת עַל הַתַּרְנְגוֹל, שֶׁהָיָה קָשׁוּר בִּמְשִׁיחָה לְאַחַת מִכַּרְעֵי הַמִּטָּה שֶׁבַּחֶדֶר – כִּי לָמָּה הוּא שׁוֹתֵק עוֹד? וְעַד אֵימָתַי יִסֶָּכֵר גְּרוֹנוֹ מִקָּרֹא לָנוּ דְרוֹר? –

וּפִתְאֹם מָחָא הַגֶּבֶר כְּנָפָיו בִּתְרוּעָה גְדֹולָה, בְּקוּקוּרִיקָא שֶׁלּוֹ – וּשְׁנֵי הַנְּעָרִים הַחוֹזְרִים עַל הַגְּמָרָא בְקוֹל רָם, כְּרֶגַע נָדַמּוּ.

“כְּלוּם כְּבָר שָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הִגִּיעָה?” תָּמַהּ הָרַבִּי כְּאֵינוֹ מַאֲמִין לַשֶּׂכְוִי וּבִינָתוֹ לְעִתִּים.

אֲבָל בּוֹ בָרֶגַע נִשְׁמַע גַּם זִמְזוּם דַּק וּצְלִילִים צְרוּדִים מֵעֵבֶר לַמְּחִיצָה, מְקוֹם שֶׁבַּעַל הַבַּיִת, גֵּרְשׁוֹן הַסַּנְדְּלָר, יוֹשֵׁב בַּעֲבוֹדָתוֹ.

הַשָּׁעוֹן אֲשֶׁר שָׁם, גַּם הוּא הִכְרִיז עַל הַשָּׁעָה שֶׁקִּוִּינוּ, שְׁעַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

“וּבְכֵן” אָמַר הָרַבִּי כִמְוַתֵּר לָנוּ מִשֶּׁלּוֹ “לְכוּ הַבָּיְתָה. אַךְ רְאוּ נָא” הֵרִים קוֹל מְצַוֶּה “כִּי תָשׁוּבוּ לְעֵת עֶרֶב הֶחָדְּרָה!”

שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן! בְּיוֹם חֹל, וְלֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת אַךְ בָּרְבִיעִי בַשַּׁבָּת, נִתְּנָה לָנוּ חֻפְּשָׁה לְאַרְבַּע אֹו לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, – יֹום חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט.

יוֹם שֶׁל שְׁבָט, וְהָרוּחַ מְטַאֲטֵא פִתֵּי שֶׁלֶג כִּגְרִיסִים לְבָנִים אֶל עֵבֶר הַבָּתִּים, וְשָׁם הֵם נֶעֱרָמִים לְתִלֵּי תִלִּים לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב, אַךְ בְּאֶמְצָעוֹ, בַּדֶּרֶךְ, בּוֹלְטִים רִגְבֵי הָרֶפֶשׁ, טְרָשִׁים מֻגְלְדֵי קֶרַח, שֶׁהַכֹּל נִתְקָלִים בָּהֶם, וְגַם אָדָם וְגַם בְּהֵמָה נִזְהָרִים עַכְְשָׁו בַּהֲלִיכָה. אַךְ אֲנִי נֶחְפַָּז, אָץ וּמְדַלֵּג. נוֹפֵחַ הָרוּחַ בְּפָנַי לְעָצְרֵנִי בְלֶכְתִּי, וַאֲנִי הַבַּיְתָה אֲמַהֵרָה, הַבַּיְתָה לְכָל הַיּוֹם עֲדֵי עָרֶב!

אֶת אָבִי לֹא מָצָאתִי בַבָּיִת. הוּא אֶל הַטַּחֲנָה נָסַע, וְאִמִּי עָמְדָה אָז עֲטוּפָה מִטְפַּחַת גְּדוֹלָה בְּתֹוךְ הַחֲנוּת: מִפְּנֵי הַקֹּר הַגָּדוֹל מַקְדִּימוֹת הַנָּשִׁים לָקַחַת קֶמַח לְחַלּוֹת הַשַּׁבָּת, לְחַמְּמוֹ בַבַּיִת מִן הַיּוֹם הָרְבִיעִי, וְלָכֵן טְרוּדָה שָׁם אִמִּי עִם הַקּוֹנוֹת.

רַק אֶת הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר־מַלְכָּה אוֹתָהּ מָצָאתִי בַבַּיִת כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת לְבָדָּהּ וְסוֹרֶגֶת גְּרָב שֶׁל צֶמֶר.

הִיא קָמָה וְעָרְכָה לְפָנַי הַשֻּׁלְחָן – שֶׁכֵּן הָיְתָה נוֹהֶגֶת בִּי כְּמוֹ בְאִישׁ גָּדוֹל, לְחַנְּכֵנִי בְמִצְוֹת – הוֹלִיכַתְנִי אֶל הַכִּיּוֹר לִנְטִילַת יָדַיִם, שָׁמְרָה עַל פִּי וְעָנְתָה “אָמֵן” לְכָל בְּרָכָה שֶׁבֵּרַכְתִּי, שָׂמָה לְפָנַי – וָאֹכַל.

וּמִשְֶׁגָּמַרְתִּי, לָקַחְתִּי אֶת הַסִּדּוּר וּבֵרַכְתִּי עַל הַמָּזוֹן בְּקוֹל רָם מִלָּה בְמִלָּה וּבְנִגּוּן, כַּאֲשֶׁר אָהֲבָה הַדּוֹדָה, כִּי יָדֹעַ יָדַעְתִּי שֶׁאוֹצָר בָּלוּם שֶׁל פֵּרוֹת שָׁמוּר אִתָּהּ בִּשְׁבִילִי – פֵּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר.

וְאַף אָמְנָם תִּקְוָתִי לֹא רִמַּתְנִי. דּוֹדָה טוֹבָה! מִכָּל הַמִּינִים נָתְנָה לְפָנִי: תְּמָרִים, תְּאֵנִים, אֱגוֹזִים, חֲרוּבִים, שְׁקֵדִים, צִמּוּקִים וְגַם פֶּלַח שֶׁל תַּפּוּחַ־זָהָב.

“אֱכֹל בְּבְרָכָה וְיֶעֱרַב לָךְ!” הִיא אוֹמְרָה לִי.

חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, נֶאֶנְחָה וְאָמְרָה שׁוּב: “כָּךְ, הַיּוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה – הֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶם הַיּוֹם”.

“רֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶה שֶׁלָּהֶם אֵיךְ הוּא, דּוֹדָה?” שָׁאָלְתִּי.

וְהֵשִׁיבָה הִיא: “כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יָדִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעֵצִים לְמִינֵיהֶם; מִי יִפְרַח וּמִי יִבֹּל, מִי יְבַשֵּׁל פִּרְיוֹ וּמִי יֻכֶּה בַבָּרָד, מִי יִשְׁלַח בַּדִּים מִשָּׁרָשָׁיו וּמִי יִכָּרֵת בַּגַּרְזֶן… כִּי עֵץ הַשָּׂדֶה כָּאָדָם, בְּנִי! – אֶת כֻּלָּם יִפְקֹד וְיִשְׁפֹּט הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמָיִם”…

וְשׁוּב נֶאֶנְחָה הַזְּקֵנָה וְנִתְכַּוְּצָה לָהּ תּוֹךְ כִּסְאָהּ הַמְרֻפָּד וּלְעֵבֶר הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה בִּשְׁתִיקָה.

רָאִיתִי בְּפָנֶיהָ הַקְּמוּטִים וּהָעֲגֻמִּים, כִּי זִכְרוֹן כָּל הַמֵּתִים, זִכְרוֹן בַּעֲלָהּ וּבָנֶיהָ, וְכָל קְרוֹבֶיהָ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, עוֹלֶה הַפַּעַם לְפָנֶיהָ…

וְכָךְ גַּם נִרְדְּמָה שָׁם בְּשִׁבְתָּהּ.

שְׁתִיקָה בַבָּיִת. אֶת הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל כְּבָר אָכָלְתִּי. הַגַּרְעִינִים וְהַחַרְצַנִּים, כְּבָר סְפַרְתִּין וְעָשִׂיתִי בָהֶם חֶשְׁבּוֹנֹות שׁוֹנִים –

וּמָה אֶעֱשֶׂה עוֹד?

לְבַדִּי אָנִי.

עָמַדְתִּי עַל יַד הַחַלּוֹן, שֶׁשִּׁמְשׁוֹתָיו הֵנֵצּוּ בִקְצוֹתֵיהֶן סְבָךְ שֶׁל עֲלֵי־קֶרַח, וּרְחוֹב שׁוֹקֵט נִשְׁקָף לִי בַעֲדָן מִיָּמִין וּמִישׁוֹר רֵיק וּרְחַב יָדַיִם מִשְּׂמֹאל (בֵּיתֵנוּ עָמַד בִּקְצֵה הָעִיר) – אֵין אִישׁ עוֹבֵר בַּחוּץ, אֵין כֹּל, רַק הָרוּחַ זוֹרֶה אַבְקַת־שֶׁלֶג דַּקָּה, מִסְתּוֹבֵב בִּמְחֹולַת חֹרֶף – וְזֶהוּ יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה?

“אֵלְכָה נָא וָאֶרְאֶה, מַה יַעֲשׂוּ הָעֵצִים בְּיוֹם־דִּינָם זֶה?”

וּמִיָּד לָבַשְׁתִּי בַחֲשַׁאי אֶת אַדַּרְתִּי, הִתְגַּנַּבְתִּי חֶרֶשׁ לְבִלְתִּי עוֹרֵר אֶת הַזְּקֵנָה, יָצָאתִי מִן הַבַּיִת וְרַצְתִּי אֶל גַּנּוֹ שֶׁל דִּימִיטְרִי, הַשָּׁכֵן שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בֵיתֵנוּ – לִרְאוֹת, הֲיִתְפַּלְלוּ שָׁם הָעֵצִים גַּם הֵם בְּיוֹם הַדִּין שֶׁלָּהֶם?

וְהָעֵצִים, עֲצֵי־חֹרֶף, סוֹכְכֵים עָלַי בִּסְבַךְ עַנְפֵיהֶם הַמְסֻרְבָּלִים שֶׁלֶג צְפוּד קֶרַח, וְהֵם מִתְנוֹדְדִים וְרוֹעֲדִים, – וּמִסָּבִיב קוֹל שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה יַהֲלֹךְ…

“הִנֵּה גַם הָעֵצִים עוֹמְדִים לִתְפִלָּה וַעֲטוּפֵי לְבָנִים הֵם כְּיִשְׂרְאֵלִים בְּיוֹם הַדִין…”

וְעֵץ הַתּוּת, זְקַן־הַגַּן, חוֹרֵק בַּהֲנִידוֹ אֶת אַחַד מֵעֲנָפָיו הַשָּׁבוּר וּמְדֻלְדָּל, – נֶאֱנַח הוּא הַיָּשִׁישׁ הַלָּזֶה מִשִּׁבְרוֹן לֵב שֶׁל יִרְאַת שָׁמָיִם…

וְהָרוּחַ הוֹמֶה וּמִתְגַּבֵּר, וּמִן הָעֵצִים רְסִיסֵי כְפוֹר נוֹפְלִים כִּדְמָעוֹת קְפוּאוֹת… וּכְקוֹל שׁוֹפָר גָּדוֹל יִשָּׁמַע: תְּרְרוּעָעָה!!

“הִנֵּה גַם בֵּין הָעֵצִים יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּיוֹם הַדִּין!”

וּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם וְאֶרֶץ כְּמֹו נִתְעָרְבוּ זֶה בָזֶה בְאַבְקַת שֶׁלֶג מִתְחוֹלֵל, שֶׁהֶעָבִים זוֹרְקִים מִמַּעְלָה וְהָרוּחַ זוֹרֶה מִלְמַטָּה,–מִלִּפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט אֶת הָעֵצִים!

“עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר!”

– תְּרְרְרְרוּעָעָעָה!!! – – –

וְנִתְמַלֵּא הַלֵּב רַחֲמִים עַל הָעֵצִים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי כֵס־הַמִּשְׁפָּט… הָעֲלוּבִים! מִי יִתְפַּלֵּל לָהֶם? – עוֹמֵד הוּא הַגַּן בִּמְתֵי מְעָט לְבָדָד בִּקְצֵה הָעִיר כְּ"מִנְיַן"־יְהוּדִים נִשְׁכָּח בִּכְפָר, וְגַם שְׁלִיחַ־צִבּוּר זָקֵן וְרָגִיל אֵין לָהֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵײהֶם…

“אָנֹכִי, אָנֹכִי אֶתְפַּלֵּל לָכֶם!” –קָרָא אַלֵיהֶם לִבִּי בְּרַחֲמִים, וָאָרוּץ הַבָּיְתָה…

חֶרֶשׁ בָּאתִי הַבַּיְתָה, הוֹצֵאתִי אֶת הַ"מַּחֲזוֹר לְיָמִים נוֹרָאִים", נָעַלְתִּי נַעֲלֵי־יָדַי, זָקַפְתִּי צַוְּארוֹן אַדַּרְתִּי – וּבְכֵן בָּאתִי וְעָמַדְתִּי בְתוֹךְ הַגַּן, וָאָחֵל לְנַגֵּן בִּתְפִלַּת יֹום הַדִּין:

וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ,

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין,

לְבוֹחֵן לְבָבוֹת בְּיוֹם דִּין,

לְגוֹלֶה עֲמֻקּוֹת בַּ־דִּין…

וְהָרוּחַ נוֹשֵׁף וְאוֹטֵם נְשִׁימָתִי – אֲבָל יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי אַךְ מַעֲשֵׂה הַשָּׂטָן הוּא זֶה לִסְתֹּם תְּפִלָּתִי, כְּדַרְכּוֹ בַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, עַל כֵּן כִּשְׁלִיחַ־צִבּוּר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו אֲאַמֵּץ כֹּחַ בִּתְפִלָּה הַמַּרְעִישָׁה לְבָבוֹת:

וּנְתַ־נֶּה תֹּ־קֶ־ף קְדֻשַּׁת הַ־יּוֹם…

וַאֲנִי מְזַמֵּר בְּנִגּוּנֹו שֶׁל ר' הִלֵּל חַזָּן וּמֵרִים קוֹלִי:

אֱמֶת, אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן!

דַּיָּן, דַּ־יָּן וּמוֹ־כִיחַ!!

נִחַר גְּרוֹנִי – אֲבָל אֵיךְ אֶחֱשֶׁה וְהָעֵצִים כֻּלָּם מִתְנוֹדְדִים וּמִתְנוֹדְדִים עָלַי כִּמְבַקְּשֵׁי רַחֲמִים, וְהַתּוּת הַזָּקֵן נֶאֱנָח וְאוֹמֵר: “הוֹי, הוֹי! – פְּגַע לָנוּ, יוֹסִילִי, הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ, יוֹסִילִי!… כִּי ‘מִנְיָן’ נִדָּח אֲנָחְנוּ – הוֹי־הוֹי־הוֹי!”…

וַאֲנִי מֵרִים קוֹל וּמוֹשֵׁךְ בְּכֹחַ:

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע, יִתָּקַעַעַעַ!…

– הוֹוֹוֹיְי!… תּוֹקֵעַ הָרוּחַ תְּקִיעָה גְדוֹלָה בְהֶמְיָה דַקָּה, בְּעוֹד שֶׁאֲנִי מִתְנוֹדֵד וְעוֹנֶה אַחֲרָיו בְּקוֹל בּוֹכִים דָּק:

וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה דַ־קָּה יִ־שָּׁ־מַעַעַעַ…

וּמַלְאָכִים יְחָפֵזוּן, יְחָ־אָפֵזוּן!

וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן! –

הוֹ, חִיל וּרְעָדָה! – יָד אָחֲזָה בִי פִתְאֹם וַתְּנֵידֵנִי… אִשָּׁה עֲטוּפָה… לֹא! שְׁתֵּי נָשִׁים עוֹמְדוֹת עָלָי…

הַדּוֹדָה וְאִמִּי יַחַד בָּאוּ לְכָאן, וּמִדּוּכָנִי מֵעִם עֲבוֹדָתִי, מֵעִם תְּפִלָּתִּי לְקָחוּנִי, סְחָבוּנִי וְהִכְנִיסוּנִי הַבָּיְתָה… וּבְכַמָּה וְכַמָּה דִבְרֵי מוּסָר שֶׁנִּתְּכוּ עָלָי:

“הַאֵיךְ יוֹצֵא יֶלֶד לִצּעֹק בְּגָרוֹן בִּשְׁעַת סוּפָה וּסְעָרָה?”

שׁוֹמְעִים אַתֶּם? בְּרִנָּה וּתְפִלָּה עָמַדְתִּי, כְּחַזָּן שׁוֹרַרְתִּי – וְהֵן, הַנָּשִׁים, סְתָם צְעָקָה הִיא זֹאת לָהֶן!…

בְּקִצּוּר – מָה אַאֲרִיךְ? –

בִּהְיֹות הָעֶרֶב לֹא שַׁבְתִּי עוֹד הַ"חַדְרָה", כִּי הֲחִלּוֹתִי לְשָׁעֵל…

וְהַלַּיְלָה לֵיל נְדוּדִים הָיָה גַם לִי גַם לְאִמָּא וְגַם לַדּוֹדָה. כִּי כִמְעַט סָגַרְתִּי עֵינַי וְתַעֲרוּבַת חֶזְיוֹנוֹת בִּעֲתוּנִי וְשִׂמְּחוּנִי… מַבּוּל שֶׁל דְּבָרִים שָׁטַף מִפִּי – וּכְפַעַם בְּפַעַם שׁוֹרַרְתִּי תְפִלַּת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים…

וְגַם מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר לֹא שַׁבְתִּי הֶ"חָדְרָה".

מֵהַצִּנָּה שֶׁאֲחָזַתְנִי הָחֳלֵיתִי בְדַלֶּקֶת הָרֵאָה…

וְרַק אַחַר חַג הַפֶּסַח שַׁבְתִּי לְבֵית רַבִּי…

שַׁבְתִּי בְּיוֹם אָבִיב, עֵת שֶׁהָעֵצִים כְּבָר הֵצִיצוּ כֻלָּם פְּקָקִים, וְהַדֻּבְדְּבָן כְּבָר פִּתַּח אֶת פְּקָעָיו וַיְלַבְלֵב צִיצִים לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג, וּלְקוֹל הַצִּפֳּרִים הָעַלִּיזוֹת צָהַל כָּל הַגַּן הַקָּטֹן – גַּנּוֹ שֶׁל דִּימִיטְרִי.

מַשְׁמַע, לֹא עָשִׂיתִי מְלֶאכֶת יְיָ רְמִיָּה – כִּי תְפִלָּתִי עָלְתָה לְפָנָיו בְּיֹום הַדִּין, וְהַגַּן פּוֹרֵחַ וּמְשַׂגְשֵׂג מִיּוֹם אֶל יוֹם…

אָמְנָם, חֲבֵרַי שֶׁבַּחֶדֶר הִתְחִילוּ מְכַנִּים אוֹתִי בְשֵׁם חָדָשׁ: “בּוֹימֶלִי חַזָּן” כְּלוֹמַר: “שְׁלִיחַ צִבּוּר לָאִילָנוֹת” – וּמַה בְּכָךְ? – הַתְחָלָה טוֹבָה הָיְתָה זֹאת לִי, כִּי הִנֵּה זָכִיתִי לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים לִהְיוֹת גַּם שְׁלִיחַ צִבּוּר לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַדִּין.

אֲבָל תְּחִלַּת עֲבוֹדָתִי שֶׁל תְּפִלָּה עַל הַצִּבּוּר בְּיוֹם הַדִּין – הָיָה בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבָט, בְּגַנּוֹ שֶׁל דִּימִיטְרִי, – וַאֲנִי אָז אַךְ כְּבֶן תֵּשַׁע הָיִיתִי.

כָּךְ, בָּנָי! הַכֹּל אֶפְשָׁר בְּעוֹלָם זֶה שֶׁל הַקְּטַנִּים!

 

ד. יְדִיד נְעוּרִים    🔗

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!

– עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!

שׁוֹאֲלִים אַתֶּם: פְּנֵי מִי אָנוּ מְקַדְּמִים בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם זוֹ בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ לְבָנָה?

פְּנֵי מוֹדַע יָקָר, בָּנַי, – יְדִיד נְעוּרִים נִרְאֶה לָנוּ אָז לְנֹגַהּ הַלַּיִל, וַהֲרֵי אָנוּ קוֹרְאִים לוֹ: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם” וְאַף הוּא יַעֲנֶה לָנוּ בְחִבָּה: “עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם”.

יְדִידֵנוּ זֶה מִי הוּא?

הִנֵּה אֲסַפֵּר לָכֶם אֵימָתַי הִכַּרְתִּי בִידִידוּתֹֹו שֶׁל זֶה.

עוֹד נַעַר הָיִיתִי אָז, נַעַר בֶּן־שְׁלָשׁ עֶשְׂרֵה – וּכְבָר קִדְּמוּנִי יְמֵי עֶצֶב וְלֵילוֹת נְכָאִים הִקְדִירוּ עָלַי פָּנִים, וְכָל מְנַחֵם אֵין עִמִּי, כִּי בוֹדֵד, גַּלְמוּד וְעָזוּב לְנַפְשִׁי הָיִיתִי.

גּוֹלֶה מִבֵּית אָבִי וְאִמִּי בַנֵּכָר הוּצַגְתִּי, וִידִיד־נֶפֶשׁ אֶחָד עוֹד טֶרֶם יִהְיֶה לִי אָז.

אֵיכָה הָיְתָה כָזֹאת לִי?

יְמֵי עֹנִי וְדַחְקוּת הִגִּיעוּ לְבֵית אַבָּא. גַּם שְׂכַר לִמּוּד לֹא מָצָא אַבָּא לְשַׁלֵּם עוֹד בַּעֲדִי.

וַאֲנִי בֵּן יָחִיד לְהוֹרַי הָיִיתִי וּבִי שָׂמוּ אֶת מֵיטַב תִּקְוָתָם.

מַה קִוּוּ אֲבוֹתַי מִמֶּנִּי? לֹא כִי עֹשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם, אַף לֹא כִי עָזֹר אֶעֱזֹר לָהֶם בְּפַרְנָסָתָם הַקָּשָׁה; אַךְ זֹאת קִוּוּ וְאֶל זֶה נָשְׂאוּ נַפְשָׁם, כִּי יַעֲסֹק בְּנָם וְיַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה.

וּמִי יַדְרִיכֵנִי וְיַעֲבִירֵנִי בְיַם הַתַּלְמוּד הַגָּדוֹל?

“לֵךְ, בְּנִי” אָמַר לִי אַבָּא “לֵךְ וֶהֱוֵי גוֹלָה לִמְקוֹם תּוֹרָה. וּבְטַח, כִּי אַבָּא וְאִמָּא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לֹא יִשְׁכְּחוּךָ, כִּי בְכָל כֹחֵנוּ מֵרָחוֹק נִתְמֹךְ בְּךָ, לְמַעַן תּוּכַל לֵישֵׁב עַל הַתַּלְמוּד עַד שֶׁתִּגְדַּל – וְהָיִיתָ לְאִישׁ”.

צָרְרָה לִי אִמִּי צֵידָה לַדָּרֶךְ, וַאֲנִי נָשַׁקְתִּי לָהּ בִּלְחָיֶיהָ שֶׁהַדְּמָעוֹת דָּלְפוּ עֲלֵיהֶן בִּשְׁתִּיקָה, אַף לַאֲחוֹתִי הַיְחִידָה נָשַׂקְתִּי בְּלִי בְרָכָה, – יָרֵאתִי מֵהוֹצִיא הֶגֶה פֶּן יֻתַּן קוֹלִי בְּבֶכִי.

וּבְכֵן, מִבֵּין זְרוֹעוֹת הָאֵם יָצָאתִי אַחֲרֵי אָבִי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, – כִּי הוּא הָלַךְ עִמִּי לַהֲבִיאֵנִי אֶל עִיר הַיְשִׁיבָה, כְּרָךְ אֶחָד גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל – וַנִּסַע.

שָׁם, בְּאוֹתֹו כְרָךְ, הִכְנִיסוּנִי לְבֵית הַיְשִׁיבָה, וְעוֹד בּוֹ בַיּוֹם מָצָא אַבָּא מָעוֹן לְשִׁבְתִּי, וַנָּלֶן שָׁם. וּלְמָחֳרָת הַבֹּקֶר, בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, גַּם הוּא, אַבָּא, נָשַׁק לִי – וְיָצָא בַחֲשַׁאי כְּשֶׁהוּא מִתְאַפֵּק מִדִּמְעָה.

וַאֲנִי בִּכְרָךְ גָּדוֹל וְזָר וּמוּזָר לִי – גַּלְמוּד נִשְׁאָרְתִּי.

בְּבֵית מִדְרָשָׁהּ שֶׁל הַיְשִׁיבָה, בְּשִׁבְתִּי בֵין חֲבֵרִים לוֹמְדֵי תוֹרָה, לֹֹא הִרְגַּשְׁתִּי בִּבְדִידוּתִי וּמִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים כְּמוּסִים הָיִיתִי לוֹמֵד בְּחֵשֶׁק. הַכֹּל לוֹמְדִים אִישׁ בְּנִגּוּן שֶׁלּוֹ, וְאַף אֲנִי – נִגּוּן שֶׁלִּי הָיָה מִתְנַגֵּן מִתּוֹךְ לִבִּי מֵאֵלָיו, וּמִתְנַחֵם הָיִיתִי בַגְּמָרָא שֶׁאֲנִי לוֹמֵד לְעַצְמִי כְגָדוֹל.

אַךְ כְּשׁוּבִי אֶל מְעוֹנִי, וַאֲנִי לְבַדִּי נִשְׁקָף מִתּוֹךְ אֲרֻבַּת הַגַּג, הָיָה לִבִּי נוֹהֶה וְכוֹאֵב עַד כְּדֵי בִכִיָּה.

בְּמָבוֹי צָר אֶחָד, בְּחֶדֶר קָטֹן מְאֹד שֶׁבַּעֲלִיַּת הַגַּג, שָׁם דִּירָתִי הָיְתָה, וְשָׁם לְנַפְשִׁי בְֹּנִי וּבְחֹסֶר כֹּל הָיִיתִי חָי.

רַק דָּבָר אֶחָד לֹא חָסַרְתִּי, וְהוּא – אוֹרָהּ שֶׁל הַחַמָּה. זֹו הָיְתָה מַבְהִיקָה כְנֶגֶד חַלּוֹנִי, וּבְקַו זַרְחָהּ הָרִאשׁוֹן תִּגַּע בַּאֲרֻבָּתִי וַתְּעִירֵנִי מִדֵּי בֹקֶר – לַתּוֹרָה.

מֵחֲלּוֹנִי זֶה הַקָּטֹן הָיוּ נִרְאִים לִי כָל הַגַּגּוֹת שֶׁבָּעִיר. אַבִּיטָה – וְהִנֵּה גַגּוֹת וּמִגְדְּלֵי עָשָׁן שְׁחֹורִים, רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר, וְכֻלָּם רֵיקִים וְשׁוֹמֵמִים לְעֵינַי, וְאָנֹכִי כְצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גַּג, נֶפֶשׁ נִדָּחָה וְנֶאֱלָמָה – מַבִּיט עַל הַגַּגּוֹת, תִּלֵּי תִלִּים שְׁחוֹרִים, שְׁחֻמִּים וּמֻחְלָדִים…

אֵלֶּה אַבִּיט וְאֶזְכְּרָה…

אֶזְכְּרָה אֶת עֲיָרָתִי הַקְּטַנָּה וְהַחֲבִיבָה, שֶׁכָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי שָׁם, וְכָל רֵעַי, אֲחֵי יַלְדוּתִי, בָּה יִתְהַלָּכוּ; בֵּית אַבָּא אֶזְכְּרָה, הַדִּירָה הַקְּטַנָּה וְהַלְּבָנָה, שֶׁלְּיַד הַדֶּרֶךְ בִּקְצֵה הָעִיר, שֶׁשָּׁם אִילָנוֹת שֶׁבַּגַּנּוֹת מְנַעְנְעִים רֹאשׁ; אֶזְכֹּר מֶרְחֲבִים שַׁאֲנַנִּים, – אֶת הַגְּבָעֹות הָעוֹטְפֹות דֶּשֶׁא, אֶת הַיַּעַר שֶׁל עֲצֵי אֹרֶן וְלִבְנֶה, שְׂדוֹת תְּבוּאָה מַזְהִיבִים וְגַם – אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת עִם קִבְרָהּ שֶׁל הַדּוֹדָה אֶסְתֵּר־מַלְכָּה, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה – גַּם אֶת זֶה אֶזְכֹּרָה, וְנַפְשִׁי תִכְלֶה בְגַעְגּוּעֶיהָ.

אַבִּיט אַרְצָה, אֶתְבּוֹנֵן בָּרְחוֹבוֹת – רַבִּים הֵם הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. אַךְ כָּל מַכִּיר, כָּל מוֹדַע אֵין לִי בֵינֵיהֶם. הַכֹּל הַכֹּל זָרִים לִי, וְזָר אֲנִי לַכֹּל, – וּמִכֻּלָּם אֵין רוֹאֶה בִי, אֵין אִישׁ מֵשִׂים עַיִן עָלָי.

וַיְהִי עֶרֶב. וַאֲנִי לְבַדִּי הָיִיתִי מוּטָל בְּחַדְרִי, נֶעֱצָב וּמַשְׁמִים – וְצַר לִי, וְגַם – זָכוּרְנִי עֲדַיִן – רָעֵב הָיִיתִי אָז… רָעֵב…

נִּגַּשְׁתִּי אֶל הַחַלּוֹן וָאֶפְתְּחֵהוּ – וּפִתְאֹם מִלְּאַתְנִי חֶדְוָה גְדוֹלָה, שִׂמְחָה רַבָּה בָאָה בְלִבִּי, כִּי פְנֵי מוֹדַע רָאִיתִי!

פָּנִים נֶחְמָדִים, פָּנִים טוֹבִים מְעֻגָּלִים, פָּנִים מְאִירִים וְנָאוִים נִשְׁקְפוּ אֵלַי בְּחִבָּה.

אֶת רֵעִי זֶה אֲשֶׁר יְדַעְתִּיו מֵעוֹדִי, הוּא אֲשֶׁר רֵעָה לִי בְעִיר מוֹלַדְתִּי מִיַּלְדוּתִי וַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו מֵאָז – אֶת יְדִיד נְעוּרַי רָאִיתִי!

וּמִי הוּא?

הֲלֹא הוּא הַיָּרֵחַ הַנֶּחְמָד, – אוֹתוֹ רָאִיתִי…

זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי אֲשֶׁר מָצָאתִי בַנֵּכָר, וְהוּא, כְּמוֹ אָז כֵּן גַּם עַתָּה, הַבֵּט יַבִּיט לְעֵינָי… פָּנָיו הַנֶּחְמָדִים לֹא שֻׁנּוּ בִמְאוּמָה וַעֲדַיִן הֵם טוֹבִים כְּשֶׁהָיוּ, מְאִירִים כְּמוֹ שֶׁרְאִיתִים מֵאָז.

כָּךְ הָיוּ שׂוֹחֲקִים לִי עוֹד מִקַּדְמַת יַלְדוּתִי, כָּךְ הָיָה זֶה נִשְׁקָף לִי בְטוּבוֹ גַם שָׁם, שָׁם מִבְּעַד לָעֲרָבִים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּחַל…

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!

– עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!…

וְמֵאָז הָיָה רֵעִי זֶה בָא לְבַקְּרֵנִי בְחֶדְרִי. כִּי מִדֵּי עֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא לָשׂוּחַ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, הָיָה עוֹלֶה וּמֵצִיץ אֶל חַלּוֹנִי בִשְׂחוֹק נָעִים: “יִיטַב עַרְבְּךָ, אָחִי!”

וּבְאֵין אֹמֶר וּבְאֵין דְּבָרִים, מִבְּלִי נִשְׁמַע קוֹלוֹ, הָיָה עוֹמֵד וּמְסַפֵּר לִי בְדִמְמַת הַלַּיְלָה; מְסַפֵּר וּמֵשִׂיחַ עִמִּי בִדְּמָמָה, עַל אִמָּא וְעַל אַבָּא וְעַל אֲחוֹתִי הַקָּטַנָּה וְעַל הָעֲיָרָה וְעַל הַכְּפָר – וְעַל כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם גַּם יַחַד נָשִׂיחָה…

אֶעֱצֹם עֵינַי – וְהִנֵּה שָׁם בָּרְחוֹבוֹת וּבַחוּצוֹת הָהֵם אֲנִי מְהַלֵֵּךְ, נִפְגָּשׁ עִם כָּל מַכִּירַי, אַחַי וְרֵעַי הַטּוֹבִים, – מֶהַלֵּךְ וּמְהַלֵּךְ עוֹד – עַד בֹּקֶר…

אֲשֶׁר מָנַע מִמֶּּנִּי הַיּוֹם לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, נָתֹן נָתַן לִי הַיָּרֵחַ בַּלָּיְלָה, גַּם בְּהָקִיץ וְגַם בִּתְנוּמוֹת, בַּחֲלֹומוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב.

וְעַד הַיּוֹם – יֵשׁ אֲשֶׁר אֶשָּׂא עֵינַי אֶל יְדִיד נְעוּרַי זֶה בַלָּיְלָה, וְהִנֵּה פִתְאֹם, יָמִים מִקֶּדֶם בּוֹצְצִים וְעוֹלִים לְפָנָי…

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם יָמִים חֲבִיבִים! שָׁלוֹם לָכֶם, יָמִים רִאשׁוֹנִים!

וַעֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, בָּנַי הַקְּטַנִּים, בְּנֵי יָמִים עֲתִידִים!

רְאוּ, יְדִידְכֶם הַיָּרֵחַ זֶה רוֹמֵז לָכֶם וְשׁוֹלֵחַ לָכֶם בִּרְכָתֹו מִמָּרוֹם: “תֶּעֱרַב שְׁנַתְכֶם!”

לְכוּ לִישֹׁן, בָּנַי הַיְקָרִים!

וַאֲנִי – תֵּן נָא לִי אֶת הַמִּשְׁנַיּוֹת, שִׁמְעוֹנִי שֶׁלִּי!…