אנדד אלדן מבְּאֵרי החל לפרסם משיריו ב־1952 במוסף הספרותי של “על המשמר”, בעריכתו של אברהם שלונסקי. שיר קודם שלו נדפס ברבעוננו בחוברת 12 (קיץ 2005). שיר קודם של אלי אליהו נדפס בחוברת 13 של רבעוננו (סתיו 2005). הוא בן 36, תושב תל־אביב, ועוסק בעריכה ובתרגום. ד"ר אבשלום אליצור, מרצה בכיר בבר־אילן, עשה את הדוקטורט באוניברסיטת תל־אביב בהדרכת יקיר אהרונוב ופירסם מאמרים רבים בכתבי־עת מדעיים בפיזיקת הקוונטים, אבולוציה ופסיכואנליזה. ספר פרי־עטו, העוקב אחר תפקידו של אידיאל היופי בהתפתחות הפיזיקה מימי יוון עד המאה ה־21, קרוב להשלמה. בנימין ברסון הוא יליד תל־אביב (1944), בוגר אוניברסיטת תל־אביב במינהל עסקים ובוגר הטכניון בהנדסת מכונות. עוסק, בצד כתיבת שירה, בהלחנה של מוזיקה ווקאלית. שולמית גבע, מבקרת ספרי עיון, היא בעלת תואר דוקטור לארכיאולוגיה מקראית. היתה חוקרת ב"תוכנית לחשיבה אלטרנטיבית" באוניברסיטת תל־אביב ובמכון ון־ליר. שירי חיים גורי המופיעים בחוברת זו לקוחים ברובם מן המחזור “עיבל” וקצתם מן המחזור “תוספות לעיבל”. כולם עתידים להיכלל בקובץ שיריו הבא, שיופיע לפני סוף השנה. משירי “עיבל” הבאנו גם בחוברת 13 שלנו (סתיו 2005). “צוֹפ־סואי” הוא סיפורו הרביעי של אור גראור הנדפס ב"קשת החדשה". סיפורים נוספים משלו הופיעו גם בכתבי־העת “שבו” ו"הו!" ריצ’ארד דאבנפורט היינז (יליד 1953) הוא סופר בריטי, הידוע בעיקר בזכות הביוגרפיה שכתב על המשורר ו. ה. אודן. הוא הורה בבית־הספר הלונדוני לכלכלה, וב־1985 הוכתר בפרס־וולפסון להיסטוריה וגיאוגרפיה. כיום הוא כותב וסוקר ספרים בכמה כתבי־עת ספרותיים, ובהם המוסף הספרותי של ה"טיימס" הלונדוני. תיאודור דאלרימפל מוכר היטב בעולם האנגלו־סקסי בטוריו השבועיים ב"ספקטייטור" ומסותיו ברבעון האמריקאי City Journal. הוא פסיכיאטר העובד באזור עירוני בבריטניה, שם הוא מסופח לבית־חולים גדול ולבית־כלא. בטוריו הוא מדווח על סגנונות־החיים ודפוסי המחשבה של המעמד התחתון הגדל בבריטניה. באחד מספריו האחרונים, “החיים בתחתית”, הוא מזהיר מפני התפשטותה של תרבות תת־המעמד הזה בכל רחבי החברה. תרגום מאמרו של הראשון על ספרו של השני מובא כאן באדיבותה של מערכת ה־Times Literary Supplement. חגי דגן מלמד תרבות, ספרות ו"מחשבת ישראל" במכללת ספיר. ספריו האחרונים: “למלך אין בית” (רומן; הוצאת חרגול) ו"יהדויות/תמונה קבוצתית" (הגות; הוצאת אוניברסיטת תל־אביב). “על קצה המותר”, ספרו הראשון של שי דותן, המתגורר בירושלים, זכה בפרס שרת החינוך לספר־ביכורים תשס"ה. הוא חבר קבוצת “כתובת” הירושלמית, המפעילה את “מקום לשירה” בשכונת אוהל משה, סמוך לשוק מחנה יהודה. שימוס היני, המשורר האירי הנודע, חתן פרס־נובל, נולד ב־1939 בנפת לונדונדרי שבאירלנד הצפונית. ב־1966 נדפס קובץ שיריו הראשון. הוא מרבה להיתלות בהיסטוריה האירית ושואב מן המיתוס ומהיבטים אפיניים של החוויה האירית. ב־1980 הוציא מבחר דברי פרוזה משלו על שירה ומשוררים שהעריץ. נאטאשה נארספי זילברג, המתגוררת בירושלים, שותפתו של פרופ' גדעון קרסל למחקר על “דרך המין”, היא דוקטור לאנתרופולוגיה, המרצה במכללה האקדמית כנרת ועמק־הירדן. היא חוקרת הגירה ואנתרופולוגיה, שעשתה את הדוקטורט שלה במכון לאתולוגיה במוסקבה. אברהם ב. יהושע, שהופעתו בזמן האחרון בכנס של ארגונים יהודיים באמריקה עוררה סערה, מביא כאן דברים שהשמיע בכנס פסיכואנליטי ברומא בירת איטליה ב־2004 ובאחרונה חזר והשמיעם בשפתו בפני הכנס הפסיכואנליטי השנתי בירושלים. גד יעקבי, לשעבר חבר־כנסת, שׂר ושגריר ישראל במרכז האו"ם, הוציא עד כה לאור שלושה ספרי שירה, סיפורת ושלושה ספרים לילדים ולנוער, נוסף לפרקי אוטוביוגרפיה ופירסומים בתחום מדע המדינה ויחסים בינלאומיים. פרופ' ברנארד לואיס חגג בימים אלה את יובלו התשעים. “שיכתוב עצמי”, המופיע בחוברת זו שלנו, ראה אור לא מכבר בירחון האמריקאי The American Interest (העורך: אדם גרפינקל). פרופ' עדה למפרט היא חוקרת פסיכולוגיה אבולוציונית במרכז האקדמי רופין. ספריה שראו אור בעברית הם “גוף ונפש” (הוצאת פרולוג) ו"האבולוציה של האהבה" (האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל, הוצאת משרד הבטחון). באנגלית הופיע ספרה, The Evolution of Love, בהוצאת Preager/Greenwood. ספרה החדש, “הרהורים על נפש האדם”, עודו ממתין למו"ל. נעמי שהאבּ נאי, מהבולטים במשוררי ארה"ב החדשים, נולדה ב־1952 בסנט־לואיס שבמדינת מיזורי, לאב פלשתיני ולאם אמריקאית. לזכותה ספרי שירה (שעוטרו בפרסים), אנתולוגיות של שירה וסיפורת, וספרי ילדים. בנעוריה עשתה זמן־מה עם משפחתה בכפר לא הרחק מרמאללה. ייצגה את ארה"ב בפסטיבל השירה הבינלאומי בירושלים. תירגמה לאנגלית מן השירה הפלשתינית. מתגוררת עם בעלה ובנה בסן־אנטוניו, טקסאס. נחמה נבון היא בת קיבוץ המתגוררת עתה בתל־אביב. בוגרת החוגים לתולדות האמנות ו"הילד החריג" באוניברסיטת תל־אביב, ובעלת תואר מוסמך בייעוץ חינוכי. ב־2003 פירסמה קובץ שירה ראשון, “מבט בחמישה מהלכים” (הקיבוץ המאוחד). גונטר קונהרט הוא יליד ברלין (1929), החל לפרסם שירים וסיפורים ב־1948. התגורר במזרח ברלין עד 1977, עת הודח מן המפלגה בשל “סטיות פוליטיות וחברתיות” ועבר לגרמניה המערבית. מתגורר בצפון גרמניה בכפר קטן בשלזוויג־הולשטיין. נחשב מן הבולטים במשוררי גרמניה כיום. דן קורדובה(https://benyehuda.org/author/4814), בן 24, יליד תל־אביב. סטודנט בחוגים לספרות כללית וקולנוע באוניברסיטת תל־אביב. פירסם בעבר ב"קשת החדשה". ישי קורדובה הוא עורך ראשי בהוצאת הספרים של משרד־הבטחון, בעל תואר מוסמך במנהל ציבורי מאוניברסיטת הארוורד, ארה"ב. עיוניו בהיסטוריה הקדומה של הארץ והאזור נדפסים לעתים מזומנות ברבעוננו ובמקומות אחרים. פרופ' גרשון קוריצקי, מן המכון לפיזיקה במכון ויצמן למדע, המתמחה בעיקר באופטיקה הקוונטית, מזכּה זו פעם שלישית את קוראינו בטקסט המבקש לתת ביטוי אסתטי, בשירה ופרוזה כאחת, לשאלות־יסוד הגותיות. גד קינר, המפרסם ברבעוננו לראשונה, הוציא עד כה שלושה ספרי שירה (ראשון בהם ב־1978) ופירסם משיריו במוספים ובכתבי־עת ספרותיים. הוא פרופסור־חבר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב, שם הוא ראש המסלול לכתיבה, בימוי ודרמטורגיה ומנהל תיאטרון־האוניברסיטה. בנוסף לכך הוא שחקן, מחזאי, ומתרגם מחזות. בתרגומו המחודש יוצג בקרוב האב מאת סטרינדברג בתיאטרון הקמרי. פרופ' גדעון מ. קרסל הוא איש המכון לחקר המדבר במכללת שדה־בוקר, שחקר, בשיתוף עם ד"ר נטשה נארספי זילברג, את הזנות ממדינות חבר־העמים בהתפתחותה הפוסט־סוציאליסטית, אגב השתתפות בקבוצת מחקר שהתחקתה אחר התפרצות השווקים הפתוחים בבולגריה, בתורכיה ואחר־כך בארץ. מיכאלה קלי היא ילידת רחובות (1969), עורכת־דין לשעבר ועורכת ספרים בהווה. מנחה קבוצות ומופיעה בתיאטרון המבוגרים ברחובות. זהו סיפּורה הראשון הרואה אור. אסנת ראם, תושבת תל־אביב, היא שחקנית, בימאית ומספרת, שקובץ ראשון משיריה עתיד להופיע בקרוב. סיפור קודם של יואב רוזן, “אחריות”, נדפס בחוברת 12 של רבעוננו (קיץ 2005). לאחרונה נדפס סיפור שלו במוסף “תרבות וספרות” של “הארץ”, במסגרת הסיפורים המומלצים של תחרות הסיפור הקצר. הוא יליד 1980, ומשמש ראש תחום התוכן במשרד ליחסי־ציבור וייעוץ תקשורתי. נועם מאיר שדות, יליד 1979, המתגורר בחיפה, הוא בוגר אוניברסיטת תל־אביב במתימטיקה ובמדעי־המחשב. “שירי פילגשים” שבחוברת זו עתידים להיכלל בקובץ שיריה הבא של ש. שפרה, שעליו היא שוקדת עדיין. בינתיים היא מוסיפה לחשוף ולתרגם ממכמני השירה הקדומה של ארץ־הנהריים. הסיפור “מרטיניק” המופיע בחוברת זו עתיד להיכלל בקובץ סיפורים חדשים שמכין גדעון תלפז לדפוס. הוא יליד פתח־תקוה, בעל תואר ראשון ושני מן האוניברסיטה העברית ותואר שלישי מאוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. בשנות ה־60 נדפסו סיפוריו דרך־קבע ברבעון “קשת”. עד כה פירסם 8 רומנים ו־6 קבצי סיפורים. על בסיס עבודת־הדוקטור שלו באוניברסיטת אוקספורד כתב ספר על “סיפורי ילדות ישראליים בשנות ה־60”, שראה אור (באנגלית) בסדרת Judaic Studies של הוצאת בראוּן.