עַל נָעֳמִי בַּת הַתֵּשַׁע, אֲשֶׁר גָּלְתָה בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם עִם אִמָּהּ הַחוֹלָה לְמִצְרַיִם, סֻפַּר כְּבָר בִּפְרָטוּת בְּמָקוֹם אַחֵר, הַפַּעַם יְדֻבַּר רַק עַל אֹפֶן לִמוּדָהּ בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ וְהַזָּר.

הֵן סְפָרִים לֹא הָיוּ כֹּה אִתָּהּ, כִּי בְּבֶהָלָה יָצְאוּ, בִּשְׁעַת גֵּרוּשׁ, וּבְכֵן אָמְרָה אִמָּהּ, שֶׁחֵלֶק מִן הַכָּתוּב בָּהֶם תּוּכַל אוּלַי לְהַרְצוֹת לָהּ עַל פֶּה, וְהוֹאִיל וּבְסֵפֶר הַמִּקְרָא הִגִּיעָה הַיַּלְדָּה “בַּבַּיִת” עַד לְמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, נִגְּשׁוּ עַתָּה אֶל הַפָּרָשָׁה שֶׁל כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ.

נָעֳמִי הִקְרִיבָה אֶת הַכֻּרְסָה לְמִטַּת־הָאֵם וְהִתְיַשְּׁבָה עָלֶיהָ בְּנוֹחוּת, וְהָאַוִּיר הַמְדֻמְדָּם פֹּה – בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה זֶה עַל־פִּי־רֹב – נִתְמַלֵּא עַד מְהֵרָה רַחַשׁ שֶׁל תְּנוּעָה וּמַרְאוֹת מִיָּמִים רְחוֹקִים.

נִצְנְצוּ וְעָבְרוּ:

הָעִיר יְרִיחוֹ הַסְּגוּרָה, הַמְרַגְּלִים הַמּוּרָדִים בְּחֶבֶל עַל חֶלְקַת-הַקִּיר, חוּט הַשָּׁנִי הַמַּאֲדִים בַּחַלּוֹן וְתִימְרוֹת הָאָבָק בְּתוֹךְ גַּעַשׁ הַשּׁוֹפָרוֹת, בִּנְפוֹל, לְבַסּוֹף, חוֹמַת הָעִיר, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים הַמְהֻמָּמִים מִזֶּה וּמִזֶּה נִמְצְאוּ עוֹמְדִים פִּתְאֹם אִישׁ מוּל רֵעֵהוּ, פָּנִים אֶל פָּנִים.

אַחֲרֵי מַפַּלְתָּהּ שֶׁל הָעַי בָּא הַקְּרָב עִם מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַגָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתָּהֲתָה בַּשָּׁמַיִם וְלֹא אָצָה לָבוֹא, וְהַיָּרֵחַ עָמַד וְחִכָּה אֵי־שָׁם בָּעֵמֶק.

אַחַר נִכְנְעוּ גַם כָּל יֶתֶר הַמְּלָכִים; הָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה וְהָעָם בָּא, לְבַסּוֹף, אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה.

לא עוֹד נְחָשִׁים וּשְׂרָפִים וְלַהַט שֶׁל מִדְבָּר עִם אֹכֶל מְמֻתָּק, הַמִּתְמַסְמֵס בַּשֶׁמֶשׁ, כִּי אִם קוֹרַת גַּג, וְיָרָק שֶׁל גִּנָּה וְלֶחֶם דָּגָן רֵיחָנִי וְטוֹב.

אַחֲרֵי הָאַפְרוּרִית הַמַּלְאָה בַּיְשִׁימוֹן הַצָּחִיחַ, מַה מָּתוֹק הָיָה הָאוֹר בְּאֶרֶץ דְּשׁוּאָה זֹאת, אֲשֶׁר הַזַּיִת וְהָרִמּוֹן יִגְדְּלוּ בָּהּ, וְשֶׁהִיא שׁוֹתָה מַיִם לִמְטַר הַשָּׁמַיִם.

בַּחֹרֶף, כְּשֶׁהֶחָצִיר גָדַל, בָּאוּ. הַיְלָדִים וְהִתְגַּלְגְּלוּ בּוֹ מִתּוֹךְ צָהֳלַת גִּיל, וְהָעֵז וְהַכֶּבֶשׂ, כְּשֶׁזָרְקוּ לָהֶם קֹמֶץ מִמֶּנּוּ, וְהִשְׁמִיעוּ גְעִיַּת רָצוֹן עַמֻקָּה.

בְּתוֹךְ כָּךְ גָּמְלָה הַפִּשְׁתָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַתְקִין אֶת צָרְכֵי-הַהַלְבָּשָׁה הַשּׁוֹנִים: אֶת הֶחָלוּק, וְהַשָּׁבִיס וְהַמִּטְפַּחַת, וְאֶת חֲלִיפוֹת הַבְּגָדִים.

לֹא שִׂמְלַת־הַמִּדְבָּר הַיְחִידָה, הַמִּתְקַיֶּמֶת בְּנֵס, כִּי אִם עֶרְכֵי-בְגָדִים, שֶׁנִּתְּנוּ לְחִלּוּף וּלְכִבּוּס, וַאֲשֶׁר בִּימֵי שַׁבָּת וּמוֹעֵד, בְּבוֹא בָּהֶם הָאִישׁ בַּקָּהָל, וְהִבְהִיקוּ בְּנִקְיוֹנָם עַד לְמֵרָחוֹק.

גַּם הַמִּשְׁכָּן, הַמְטֻלְטָל וְהַנִּשָּׂא בְּיָדַיִם, בָּא עַכְשָׁו לַעֲמֹד עֲמִידַת קֶבַע. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִים הִתְפַּשְׁטוּ בְּמוֹשְׁבוֹת הָעָם, וְהָאֲנָשִׁים שָׁם, כִּילָדִים אֵלֶּה שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, הִתְחִילוּ לְהִתְאַמֵּן בְּמִצְווֹת:

הִשְׁאִירוּ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר “פֵּאָה” בַּשָּׂדֶה, וְאֶת הַכֶּרֶם, עִם גְמַר-הַבָּצִיר, לֹא עוֹלְלוּ, כִּי אִם הִנִּיחוּ אֶת קְטַנֵּי הָעֲנָבִים בִּשְׁבִיל הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, וְהָאֶבְיוֹן אִם בָּא וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ, וְהֶעֱנִיקוּ לוֹ מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר בָּאָסָם וּבַבַּיִת בְּעַיִן יָפָה, כִּי הֲלֹא בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת נָתֹן תִּתֵּן שׁוּב הָאֲדָמָה אֶת יְבוּלָהּ, וְכֵן גַּם בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית – תָּמִיד, תָּמִיד.

מִפַּעַם לְפַעַם הִתְעוֹרְרוּ אָמְנָם הַשְּׁכֵנִים שֶׁמִּסָּבִיב וּבָאוּ לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם מִלְחָמָה אֲבָל אָז קָם אֶחָד, בֶּן חַיִל, וְהִכָּה אוֹתָם מַכָּה נִמְרֶצֶת – וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה.

כְּכָל אֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּכָּה, כֵּן אָרַךְ אַחַר כָּךְ יוֹתֵר זְמַן הַשֶּׁקֶט בָּאָרֶץ.

מֵאַנְשֵׁי-חַיִל אֵלֶה נִרְאוּ לָהּ, לְנָעֳמִי, אֵהוּד הָאִטֵּר, יִפְתָּח טוֹב-הַמֶּזֶג וְשִׁמְשׁוֹן הַגְּבַרְתָּן, וְעִם גְמַר הַ"שִּׁעוּר" אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאִמָּהּ, בַּעֲיֵפוּתָהּ נִרְדְּמָה, שָׁבָה הִיא לְהַרְהֵר בָּהֶם – חָזְרָה, כִּבְיָכוֹל, עַל כָּל אֵלֶּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה לְשֶׁעָבַר “בַּבַּיִת” בְּסֵפֶר-הַלִּמּוּד, וּבְדִמְמַת הַשֶּׁקֶט פֹּה, בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית, נִרְאָה לָהּ הַכֹּל בִּבְהִירוּת וּבִפְרָטוּת יוֹתֵר:

עֶגְלוֹן בְּרִיא־הַגּוּף, בְּקוּמוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ לִפְנֵי הַשָּׁלִיחַ נוֹשֵׂא הַמִּנְחָה, וְנִצְנוּץ הַתִּמָּהוֹן בְּעֵינָיו לְמַרְאֵה הַחֶרֶב הַמּוּרָמָה בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל זֶה, גִּדְעוֹן, עַם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲנָשָׁיו הַמְצֹרָפִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְקוּ בְּעֵין-חֲרֹד אֶת הַמַּיִם בִּלְשׁוֹנָם, כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב, וְשִׁמְשׁוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַדְּלָתוֹת שֶׁל שַׁעַר עַזָּה עַל כְּתֵפָיו, בַּלַּיְלָה, בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, כַּאֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְעָלֹה אֶל רֹאשׁ הָהָר.

נָהִיר הָיָה לָהּ גַּם שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בְּגִילוֹ הָרַךְ, בְּעֵת אֲשֶׁר אִמּוֹ הֵבִיאָה לוֹ אֶת הַמְּעִיל הַקָּטָן, שֶׁעָשְׂתָה בִּשְׁבִילוֹ וְהוּא – נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בַּד – שָׁרוּי אָז יְחִידִי וּבוֹדֵד בַּהֵיכָל.

אֵיזֶה פַּחַד נָפַל עָלָיו בְּוַדַּאי בַּלַּיְלָה הַהוּא, כַּאֲשֶׁר, בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה, לְאוֹרוֹ שֶׁל הַנֵּר הַדּוֹעֵךְ, נִשְׁמַע פִּתְאֹם הַקּוֹל הַקּוֹרֵא בִּשְׁמוֹ. אוּלָם עוֹד יוֹתֵר נוֹרָא הוּא לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיךְ שֶׁדָּוִד, יְחִידִי אַף הוּא, קָם לְהֵאָבֵק עִם הָאֲרִי וְעִם הַדֹּב, וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא מַקְלוֹ וּמְעַט אַבְנֵי קֶלַע בַּיַּלְקוּט.

בְּהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר רוֹאָה הִיא אֶת נַעַר-הָרוֹעִים הַזֶּה כְּשֶׁהוּא כְּבָר יוֹצֵא וּבָא בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁשָׁאוּל מֵת, בָּא הוּא לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ, וְאַחֲרָיו – בָּנָיו וּבְנֵי בָּנָיו, שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל דּוֹרוֹת אֲרֻכָּה, שֶׁמִּסְּבִיבָהּ מִתְרַכְּזִים סִכְסוּכֵי מִשְׁפָּחָה, מִלְחָמוֹת, מַעֲשֵׂי גְבוּרָה וְנִצְחוֹנוֹת.

הַנְּבִיאִים הָיוּ מִתְהַלְּכִים בָּעֵת הַהִיא בָּאָרֶץ, הֵם הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר פַּעַם יִתְרַגְּזוּ כְּאָבוֹת קַפְּדָנִיִים וּפַעַם יִבְכּוּ כִּילָדִים קְטַנִּים.

וְהָאָרֶץ גְדוֹלָה הָיְתָה כְּבָר אָז וּרְחָבָה, וְהָיָה כֹּל בָּהּ: שָׂדוֹת וּכְרָמִים, עָרִים בְּצוּרוֹת וְחַיִל לָרֹב.

הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם גָּדְלָה תִּפְאַרְתָּהּ כָּל כָּךְ, עַד כִּי הָאֵם, בְּבוֹאָהּ לְתַנּוֹת אוֹתָהּ, קָצְרָה נְשִׁימָתָהּ.

אֲבָל כָּל זֶה לֹא נִמְשַׁךְ עוֹד זְמַן רַב. הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִתְחִילוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ רָעָה, הֵסִיר מֵעֲלֵיהֶם הָאֱלֹהִים אֶת חַסְדּוֹ, וְאָז הָיָה זֶה כְּמוֹ בִּפְנוֹת הַיּוֹם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת: הַחֲשֵׁכָה הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה.

הָאָרֶץ, שֶׁעָלָה עָלֶיהָ גּוֹי חָזָק, נִכְבְּשָׁה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף וְהָעָם גָּלָה לְאַדְמַת זָרִים. הַפַּעַם לֹא הָיָה עוֹד הָאָסוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, כִּי הֲלֹא לְאַחַר שִׁבְעִים שָׁנָה שָׁבוּ הַגּוֹלִים לְאַרְצָם.

רַבִּים מֵהֶם – מִזִּקְנֵי הַדּוֹר – יָכְלוּ לִמְצֹא בְּבוֹאָם אֶת הַשְּׂרִידִים מִבָּתֵּי מְגוּרֵיהֶם, וּבְתִלֵּי הֶעָפָר אִם חִטְּטוּ, מָצְאוּ גַם חֵלֶק מִכְּלֵי־עֵצָם וְסִירֵי נְחֻשְׁתָּם.

לֹא כֵן הָיָה כַּאֲשֶׁר נִתְרַגֵּשׁ וּבָא אַחַר כָּךְ הַחֻרְבָּן בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָה, זֶה אֲשֶׁר לֹא הָיוּ שׁוּב אַחֲרָיו לֹא בִּנְיָן וְלֹא תְּקוּמָה. אָז בָּא זֶה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ גָלוּת חֲשֵׁכָה, אוֹ גָלוּת מָרָה, כִּי חֹשֶׁךְ הָיָה לָהֶם לָאֲנָשִׁים וָמָר.

הֵן מַכִּירָה הִיא, נָעֳמִי, אֶת הַצּוֹעֲנִי הָאֶבְיוֹן הַבָּא הֵנָּה, לַחֲצֵרָם. הַטּוֹבִים שֶׁבַּדַּיָּרִים זוֹרְקִים לוֹ לִפְעָמִים פְּרוּסַת לֶחֶם, אֲבָל כָּל הָאֲחֵרִים רַק סוֹגְרִים בְּפָנָיו אֶת הַדֶּלֶת, כְּלִי אִם נִגְנַב פֹּה, וְחָשְׁדוּ בּוֹ, וְתַרְנְגֹלֶת אִם פָּרְחָה, וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ. וְכָכָה הָיָה זֶה גַם לַגּוֹלִים, מִי שֶׁנָּתַן לָהֶם מַחֲסֶה הַיּוֹם, גֵּרְשָׁם לְמָחֳרָת, וּמִי שֶׁפָּתַח אֶת יָדוֹ פַּעַם, קְפָצָהּ בַּפַּעַם הָאַחֶרֶת.

מֻרְעָבִים וּרְדוּפִים הָיוּ וּבְזוּיִים בְּכָל מָקוֹם. בָּעִיר הַגְּדוֹלָה הָיְתָה אֲסוּרָה לָהֶם הַיְשִׁיבָה, אֲבָל גַּם לַכְּפָר לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָבוֹא, וְכָכָה קָרָה זֶה, אֲשֶׁר אַחֲרֵי טִלְטוּלִים אֲרֻכִּים נִתְגַּלְגְּלוּ לִמְקוֹמוֹת-יִשּׁוּב נִדָּחִים, שֶׁשָּׁם עָשׂוּ לָהֶם אֶת הַקְּהִלּוֹת – הֲלֹא הֵן הָעֲיָרוֹת כְּמוֹ כְמִילוֹבְקָה וְטוּחַנּוֹבְקָה, אֲשֶׁר שָׁם יֵשׁ לָהּ, לְנָעֳמִי, דּוֹדִים וּבְנֵי דוֹד עַד הַיּוֹם.

אֵיךְ הָיְתָה הָעֲיָרָה?

שָׂדוֹת וִיעָרִים וְגוֹיִים, הַרְבֵּה גּוֹיִים, וּבְתוֹךְ זֶה רְצוּעַת אֲדָמָה, שֶׁהִיא לְבָנָה בַּחֹרֶף מִשֶּׁלֶג וּזְהֻבָּה בַּקַיִץ מִשֶּׁמֶשׁ, וּבָהּ נוֹדֵף רֵיחַ תּוֹרָה.

אֵיךְ יְצֻיַּר מִין רֵיחַ כָּזֶה – קָשֶׁה לְהַגִּיד, אֲבָל הוּא הֵן בֶּאֱמֶת הָיָה, שֶׁהֲרֵי רַבָּהּ שֶׁל הָעֲיָרָה לָמַד, וְהַבַּחוּרִים בַּיְשִׁיבוֹת לָמְדוּ, וְהַזְּקֵנִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת וְהַיְלָדִים בַּ"חֲדָרִים" לָמְדוּ אַף הֵם.

לֹא הָיוּ לָהֶם לָאֲנָשִׁים לֹא גַנִּים וְלֹא שָׂדוֹת, וְלֹא זֶרַע וְלֹא קָצִיר, אֲבָל סִפְרֵי-הַקֹּדֶשׁ הָיוּ אִתָּם, וּבָהֶם הָגוּ. מֵהֶם יָדְעוּ מֶה הָיוּ יַחֲשָׂם וְקוֹרוֹת יְמֵיהֶם בֶּעָבָר, וּבָהֶם מָצְאוּ גַם אֶת הַהַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת לַיָּמִים הַבָּאִים.

מְפֹרָשׁ הָיְתָה כְּתוּבָה כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עֲלֵיהֶם, אִם יָסוּרוּ מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. אֲבָל נֶאֱמַר גַּם אֲשֶׁר אִם יָבוֹאוּ וְיִדְרְשׁוּ אֶת הָאֱלֹהִים בְּכָל לֵב, יָשִׁיב אוֹתָם לְאַרְצָם. וּמִכֵּוָן שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן נִתְקַיֵּם, הֲרֵי אֵין סָפֵק שֶׁיְקֻיַּם גַּם הַשֵּׁנִי.

אָמְנָם, הָאָרֶץ הָיְתָה רְחוֹקָה, אֲבָל הַשָּׁמַיִם הֵן קְרוֹבִים הָיוּ, וַאֲלֵיהֶם נָשְׂאוּ יוֹם יוֹם אֶת תְּפִלָּתָם.

חִזּוּק-מָה מָצְאוּ גַם בָּזֶה, שֶׁהָאָרֶץ, שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים, עוֹדֶנָּה עוֹמֶדֶת – כְּפִי שֶׁהֻגַּד לָהֶם – בְּשִׁמְמוּתָהּ. אֵינָהּ מַצְמִיחָה יֶרֶק וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת, וּמִתְאַבֶּלֶת עֲלֵיהֶם כְּאֵם זוֹ שֶׁנִּטְרְדוּ מִמֶּנָּה בָּנֶיהָ.

אַף הֵם שָׁמְרוּ כָּל הַיָּמִים אֶת אֱמוּנָם רַק לָהּ. הִתְפַּלְלוּ עַל הַטַּל וְעַל הַגֶּשֶׁם רַק בְּשָׁעָה שֶׁאֵלֶּה הָיוּ דְרוּשִׁים לָהּ, בִּזְמַן גִשְׁמֵי הַסְּתָו, בַּשַּׁלֶּכֶת, יָשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. בְּיֶרֶק עֵצִים, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת בִּימֵי הָאָסִיף בָּהּ, וְאֶת הַיּוֹם הַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר בִּשְׁבָט – עֵת סוּפוֹת שֶׁלֶג וְקֹר – חָגְגוּ בַּאֲכִילַת פֵּרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָיָה יוֹם חַג הָאִילָנוֹת שֶׁלָּהּ.

הַיְשִׁיבָה שָׁם הָיְתָה, אֵפוֹא, רַק אַרְעִית, יְשִׁיבַת לְעֵת עַתָּה, בְּדוֹמָה לְזוֹ שֶׁהִיא, נָעֳמִי וְכָל יֶתֶר הַגּוֹלִים, יוֹשְׁבִים עַכְשָׁו פֹּה.

וַדַּאי אֲשֶׁר בְּתוֹךְ כָּךְ הִמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת אֶת חַיֵּי יוֹמָם. בָּנוּ בָּתֵּי דִירָה, עָסְקוּ בְּמִקָּח וּמִמְכָּר וְהִשִּׂיאוּ בָּנִים וּבָנוֹת, אֶלָּא שֶׁבְּכָל אֵלֶּה לֹא הִסִּיחוּ מֵעוֹלָם אֶת דַעְתָּם מִן הָאָרֶץ.

בַּיִת אִם סֻיָּד, וְהִשְׁאִירוּ בּוֹ רִבּוּעַ שָׁחוֹר כְּזֵכֶר לְחֻרְבֵּן בֵּיתָהּ שֶׁלָּהּ. אֵיזֶה מְאֹרָע, כְּשֶׁנִּרְשַׁם בְּסִפְרֵי הַזִּכָּרוֹן, וְקָבְעוּ תָּמִיד אֶת זְמַנּוֹ לְפִי מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁלְאַחַר חֻרְבָּנָה שֶׁלָּהּ, וּכְשֶׁהִזְכִּירוּ אֶת הַשֵׁם יְרוּשָׁלַיִם, הוֹסִיפוּ בְּכַוָּנַת-הַלֵּב אֶת הַמִּלִים: תִּבָּנֶה, וְתִכּוֹנֵן.

עִם כָּל זֶה לֹא פָּסַק פֹּה מֵעוֹלָם הַפַּחַד מִפְּנֵי הַגּוֹיִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב.

פָּחֲדוּ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר הֵם חָגְגוּ שָׁם, בַּכְּפָרִים, אֶת חַגֵּיהֶם, פָּחֲדוּ פֹּה. כַּאֲשֶׁר הִתְהוֹלְלוּ, שְׁתוּיִים לְשָׁכְרָה, לְיַד בָּתֵּי מִרְזָחָם, פָּחֲדוּ גַם כֵּן כֹּה, וּכְשֶׁאֶחָד מֵהֶם פָּגַע שָׁם בַּחֲבֵרוֹ, אוֹ בִּקְרוֹבוֹ, נָפַל שׁוּב פַּחַד עַל הָאֲנָשִׁים פֹּה.

מַה-נּוֹרָא הָיָה זֶה בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, בַּאֲפֵלָה, כַּאֲשֶׁר מִסָּבִיב נָבְחוּ נְבִיחַת זוֹמְמִים כַּלְבֵיהֶם, אוֹ בְּחַג פִּסְחָם, כַּאֲשֶׁר הֵם יָצְאוּ מְשֻׁסִּים עַל יְדֵי כָּמְרֵיהֶם מִבָּתֵּי-תְּפִלָּתָם.

וְהֵן לֹא הָיָה זֶה פַּחַד שָׁוְא, כִּי כְּפַעַם בְּפַעַם, כְּשֶׁמָּצְאוּ לָהֶם אֵיזוֹ תֹּאֲנָה, בָּאוּ לַחְבּוֹל בִּבְנֵי הָעֲיָרָה.

בַּהֲמוֹנִים בָּאוּ. טְעוּנִים סַכִּינִים וְקַרְדֻּמּוֹת, וְהָאֲנָשִׁים פֹּה, הַמְּעַטִּים וְחַסְרֵי הַנֶּשֶׁק – מַה־יָּכְלוּ, אִם לֹא לָבוֹא לִמְקוֹם־סֵתֶר וּלְהִתְחַבֵּא?

אֶת הַבַּיִת עָזְבוּ וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ הִפְקִירוּ, וְרַק אֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַצִּיל. עֲלֵיהֶם מוּכָנִים הָיוּ לָתֵת אֶת חַיֵּיהֶם, כִּי הֲלֹא אִם אֵין אֵלֶּה לָהֶם – מַה, אֵפוֹא, יֵשׁ לָהֶם?

הֵן דּוֹמִים הָיוּ אָז לְנוֹסֵעַ בְּאַרְצוֹת נֵכָר שֶׁאָבְדָה לוֹ תְּעוּדַת זֶהוּתוֹ, אוֹ לְאִישׁ שֶׁחָלָה בְּאוֹתָהּ הַמַּחֲלָה הַנּוֹרָאָה, שֶׁבָּהּ הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ וְיִחוּסוֹ.

בָּעֲיָרָה טוּחַנּוֹבְקָה, מְקוֹם כְּהֻנַּת אָבִיהָ-זְקֵנָהּ שֶׁלָּהּ, שֶׁל נָעֳמִי, הָרַב ר' נַחְמָן, קָרָה זֶה אֲשֶׁר בְּנֵי הַסְּבִיבָה עָלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת הָיָה הַדָּבָר, וְהָרַבָּנִית הַזְּקֵנָה עָמְדָה וְטִפְּלָה לְיַד הַתַּנּוּר בְּמִינֵי הַמַּאֲפֶה, וְהִנֵּה דָפְקָה אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת עַל הַחַלּוֹן וְאָמְרָה, כִּי עוֹלִים עֲלֵיהֶם.

הָיְתָה לָהֶם עֲלִיַּת־גַּג, שֶׁפִּתְחָהּ אֵינוֹ נִרְאֶה לָעַיִן, וְשָׁמָּה בָּאוּ בְּנֵי הַבַּיִת וּבִקְשׁוּ לְסַלֵּק אֶת הַסֻּלָּם, וְהִנֵּה אָמַר הַזָּקֵן, כִּי עָלָיו לָרֶדֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, לְסִפְרֵי-הַתּוֹרָה.

וְהוּא עָמַד וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדּוֹ הַטּוֹב וְיִשֵּׁב עַל ראשׁוֹ אֶת הַכּוֹבַע, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהַג לַעֲשׂוֹת עִם הִתְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת, וְיָצָא לָלֶכֶת, בְּעוֹד הָאֲחֵרִים, מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב, מַבִּיטִים אַחֲרָיו.

כְּבָר הָיָה הֶהָמוֹן מֵעִיף אָז אֶת הַסִּמְטָה וְגוֹעֵשׁ בָּהּ כְּזֶרֶם עַז, אֲבָל הוּא, שָׁם לְמַטָּה, נִרְאָה מְאֻשָּׁשׁ וְשָׁלֵו, וּפָסַע וְהָלַךְ כְּאֶחָד הַפּוֹסֵעַ וְעוֹבֵר בֵּין גַּלֵּי נָהָר, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַ"פָּלוּשׁ", בִּמְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ חִכָּה לוֹ, וְהֵם בָּאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַקֹּדֶשׁ.

כְּדֵי שֶׁיֵּקַל לָהֶם לָשֵׂאת אֶת סִפְרֵי-הַתּוֹרָה, כָּרְכוּ אוֹתָם בְּטַלִּיתוֹת, וְהֵם כְּבָר עוֹמְדִים הָיוּ לַעֲלוֹת לַעֲלִיַּת-הַגָּג, וְהִנֵּה נִשְׁמַע מִבַּחוּץ קוֹל הַפּוֹרְעִים, הֵם נִגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר אֶת הַדֶּלֶת.

– וְסָבָא? – נֶחֶרְדָה נָעֳמִי.

אֲבָל הָאֵם הַנֶּעֱצֶבֶת לֹא הֵשִׁיבָה כְּלוּם, וְהִיא רַק הִבְטִיחָה לְסַפֵּר לָהּ פַּעַם בִּמְיֻחָד עַל זֶה אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.