בְּאַחַת מִשַּׁבְּתוֹת הַקַּיִץ עָמַד הָרַב מִזּ’וּזִ’יקוֹבְקָה עַל הַבִּימָה, עַל יַד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהִרְצָה אֶת דְּרָשָׁתוֹ בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁבְּסֵפֶר בַּמִּדְבָּר.

הַכָּתוּב דִּבֵּר הַפַּעַם בְּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מִן הַמּוֹאָבִים אֲשֶׁר בִּנְפֹל עָלָיו פַּחַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי נִצְחוֹנָם הַמַּזְהִיר עַל סִיחוֹן וְעוֹג, לֹא יָצָא לִקְרָאתָם, כָּרָגִיל, בְּתַכְסִיסֵי־מִלְחָמָה גְלוּיִים, אֶלָּא הִתְחַכֵּם לְתָקְפָם מִצַּד אַחֵר, בְּשָׁלְחוֹ לִקְרֹא לְבִלְעָם, מִפְּתֹר הָעִיר, שֶׁיְּקַלְּלֵם.

כְּמוֹ חַיָּה הִתְיַצְּבָה לִפְנֵי עֵינֵי רוּחַ הַנֶּאֱסָפִים אֲתוֹנוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁל נְבִיא הָעַכּוּ"ם¹, אֲשֶׁר בַּעֲמֹד לְפָנֶיהָ לְפֶתַע פִּתְאֹם מַלְאַךְ ה', וְהִיא נְתוּנָה בְּמִשְׁעוֹל צַר, גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה (מֵעֵין דֻּגְמָה שֶׁל סִמְטַת הַנּוֹצְרִים שֶׁבִּקְצֵה הָעֲיָרָה) – נִלְחֲצָה בְּכָל גּוּפָהּ אֶל הַקִּיר, בְּלָחֲצָהּ אֶת רֶגֶל אֲדוֹנָהּ אִתָּהּ.

הַדָּבָר הָיָה, כָּאָמוּר, בְּעוֹנַת הַקַּיִץ, בְּיוֹם־שַׁבָּת חַם וּבָהִיר לְהַפְלִיא. דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים נִרְאָה כַּר הַמִּרְעֶה הַקָּרוֹב – גָּלוּי וְיָרֹק וּכְאִלּוּ גַם צָעִיר מִשֶּׁהָיָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקְצַר הַשָּׁבוּעַ, וּבְלִי מֵשִׂים נִמְשְׁכוּ עֵינֵי הָאֲנָשִׁים אֶל עֲרֵמוֹת הַשַּׁחַת, שֶׁהִתְנוֹסְסוּ מְעֻגָּלוֹת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, בְּתָאֵר הָרַב אֶת דְּמוּת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר נֶעֶרְכוּ בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, אֶל מוּל מַחֲנֵה־יִשְׂרָאֵל.

אוּלָם: “כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח” – שָׁאַג הָרַב בְּקוֹל הָאַרְיֵה שֶׁלּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר תֵּאֵר בִּצְבָעִים נֶאֱמָנִים אֶת מַפַּח נַפְשָׁם הַמֻּחְלָט שֶׁל בְּנֵי מוֹאָב.

לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר עוֹד בַּחֲרִיפוּת עַל מְעוֹז הָעָם, תּוֹרָתוֹ, שֶׁעֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְכוּ', הִגִּיעַ אֶל עֶצֶם מַטְּרַת דְּרָשָׁתוֹ בְּשַׁבָּת זוֹ, לִשְׁתֵּי הַהַצָּעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ לְהַצִּיעַ, הָאַחַת: גְּנִיזַת הַ"שֵּׁמוֹת" וּגְוִילֵי הַסְּפָרִים הַפְּסוּלִים, וְהַשְּׁנִיָּה – וְהִיא הַנִּכְבָּדָה – יִסּוּד יְשִׁיבָה לֹא גְדוֹלָה בְּזּ’וּזִ’יקוֹבְקָה עֲיָרָתָם.

אֲבָל שְׁנֵי הַקְּמָטִים אֲשֶׁר הוֹפִיעוּ – כְּאִלּוּ קֶמֶט לְהַצָּעָה, קֶמֶט לְהַצָּעָה – עַל מִצְחוֹ, נִתְפַּשְּׁטוּ מִיָּד, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הָאוֹר, אֲשֶׁר שָׁרָה כִּמְעַט עַל כָּל פָּנִים, עוֹד לִפְנֵי גִשְׁתּוֹ לְדַבֵּר עַל הַפְּרָטִים.

תְּנוּעָה בִּלְתִּי רְגִילָה הֻרְגְּשָׁה בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים, כְּשֶׁנָּגַע בְּדֶרֶךְ אַגַּב בִּשְׁאֵלַת הַ"יָּמִים", שֶׁאוֹתָם יִצְטָרְכוּ מֵעַתָּה לְסַפֵּק לְתַלְמִידֵי הַחוּץ. בְּמֶשֶׁךְ רִגְעֵי מִסְפָּר לֹא פָּסַק שָׁם רִשְׁרוּשׁוֹ שֶׁל הָאַטְלַס הָעַתִּיק לְאֹרֶךְ כָּל הַסַּפְסָל שֶׁבְּכֹתֶל “הַמִּזְרָח”.

– כְּלוּם יָכוֹל לִהְיוֹת סָפֵק בַּדָּבָר? הֵן גַּם מִיר וּוַלּוֹזִ’ין לֹא בֵּין כְּרַכֵּי הַיָּם הֵן, כִּי אִם עָרִים רְגִילוֹת בִּגְבוּלוֹת לִיטָה הָעֲנִיָּה.

– “אִם יִהְיֶה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר”, הִנֵּה “אַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד” – חִזְּקָם הָרַב בִּקְרִיאָה נִלְהֶבֶת וּגְדוֹלָה, וְהוּא עָבַר אֶל הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן, הַמְשַׁעֲשֵׁעַ, שֶׁל הַדְּרָשָׁה: אֶל הַמָּשָׁל, וְהַנֶּאֱסָפִים זָעוּ, נִצְטַפְּפוּ וְאַף גַּם שָׁאֲפוּ רוּחַ לִרְוָחָה

בְּחִבָּה בִּלְתִּי מְדֻמָּה הִבִּיטוּ הַנָּשִׁים אֶל הָרַבָּנִית, אֲשֶׁר עָמְדָה פֹּה בְּשִׂמְלַת הַבַּטִּיסְטָה שֶׁלָּהּ יִשְׂרַת הַגִּזְרָה, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמְמַשֵּׁל אֶל בַּת הַמַּלְכָּה הַיְפֵה־פִיָּה, שֶׁ"הַכֹּל חִבְּבוּהָ חִבָּה יְתֵרָה".

לְאוֹר קַרְנֵי הַשְּׁקִיעָה הִזְהִירָה פְּאָתָהּ הַנָּכְרִית בְּכָל שִׁפְעַת תַּלְתַּלֵי הַזָּהָב עַל רֹאשָׁהּ. וְאָמְנָם, כְּעֵין הוֹד מַלְכוּת שָׁפוּךְ הָיָה עָלֶיהָ, בְּרִדְתָּהּ אַחֲרֵי כֵן מֵעַל מַעֲלוֹת הָעֲזָרָה, כְּשֶׁשּׁוּלֵי שִׁמְלָתָהּ נִגְרָרִים לָהּ וְגוֹלְשִׁים, מַּדְרֵגָה מַדְרֵגָה, אַחֲרֶיהָ.

בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּבוֹי, אֲשֶׁר שָׁם מַרְתֵּף הַקֶּרַח, אָסְפָה בִּתְנוּעַת חֵן אֶת קְצוֹת שִׂמְלָתָהּ וְיָרְדָה, כְּיֶתֶר חַבְרוֹתֶיהָ, לְהַעֲלוֹת אֶת מַאַכְלֵי הֶחָלָב.

עַתָּה כְּבָר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, בְּהַשְׁאִירָהּ רַק אַדְמוּמִית קַלָּה בִּקְצֵה גַג בֵּית־הַכְּנֶסֶת. כַּר הַמִּרְעֶה שֶׁבִּקְצֵה הַסִּמְטָה הִכְחִיל, וַעֲרָפֶל הִתְרוֹמֵם מֵעַל הַנָּהָר ז’וּזִ’יק, וְעִזֵּי הָעֵדֶר, מְרֻשָּׁלוֹת וְכִבְדוֹת עֲטִינִים, עָזְבוּ בֶּהָמוֹן אֶת כַּר־הַמִּרְעֶה.

כִּבְנוֹת־דַּעַת אֲמִתִּיוֹת הִתְעַכְּבוּ בִּקְצֵה הָאָחוּ, עַל־יַד גֶּדֶר בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְהִסְתַּדְּרוּ כְּדֵי לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַמָּבוֹא הַצַּר, וּמֵאֵלֶיהָ, לְלֹא רוֹעֶה וּמַדְרִיךְ, כִּוְּנָה כָּל אַחַת אֶת פָּנֶיהָ לְבֵיתָהּ, גּוֹעָה וְחוֹתֶרֶת לַעֲבִיט הַשּׁוֹפְכִין, זֶה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶלְקַת מֵימָיו – יָדְעָה – תִּמְצָא אֶת קְלִפָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיָּרָק, שֶׁנֶּחְתַּךְ וְהוּכַן לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית.

וְאָכֵן, אִם כִּי עוֹנַת הַקַּיִץ אַךְ זֶה הֵחֵלָּה, וּבְמִקְשׁוֹת הַסְּבִיבָה טֶרֶם הוּצְאוּ הַיְרָקוֹת לִמְכִירָה, הִנֵּה לַסְּעֻדָּה הַזֹּאת, הַשְּׁלִישִׁית בְּשַׁבָּת, הִסְפִּיק גַּם הַיָּרָק, גִּדּוּל סִמְטַת הַנּוֹצְרִים: הַצְּנוֹן הָאָדֹם, אוֹ הַלָּבָן, אֲשֶׁר בְּהֵחָתְכוֹ חֲתִיכוֹת אֶל תּוֹךְ הֶחָלָב הֶחָמוּץ, וּמְעַט מֶלַח פֻּזַּר עָלָיו מִמַּעַל, לֹא נֶחְשַׁב בְּשׁוּם אֹפֶן בֵּין מַאַכְלֵי לִיטָה הַגְּרוּעִים.

לֹא בְּקֹשִׁי הֻשְּׂגָה גַם נוֹצַת־הַבָּצָל, אֲשֶׁר נֶאֶכְלָה חַיָּה – שְׁלֵמָה, אוֹ מְרֻסָּקָה וּטְבוּלָה בְּחֹמֶץ – וְגַם הַמְּלָפְפוֹן עוּל הַיָּמִים, אֲשֶׁר לְשֵׁם רֵיחוֹ בִּלְבַד פֵּרְרוּהוּ פֵּרוּרִים לְתוֹךְ חֲמִיצַת הַסֶּלֶק, הַמְתֻבֶּלֶת בְּשַׁמֶּנֶת וְחֶלְמוֹנוֹת שֶׁל בֵּיצִים. וְלָמָּה לְהִתְאוֹנֵן? לֹא רַע הָיָה פֹּה חֶלְקָם שֶׁל אוֹכְלֵי הַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית, אֲפִילוּ בְּפָרָשׁוֹת כְּ"חֻקַּת" וּ"בָלָק".

הָרַבָּנִית הַצְּעִירָה, בְּעָמְדָהּ אַחַר כָּךְ, בָּעֶרֶב, לִפְנֵי הַכִּירָה הַבּוֹעֶרֶת, טוֹרַחַת בַּהֲכָנוֹת לִסְעֻדַּת “מְלַוֶּה מַלְכָּה”, שׂוֹחֲחָה עִם שְׁכֶנְתָּהּ עַל מַאַכְלֵי לִיטָה אֵלֶּה, אֲשֶׁר אִם לִפְנֵי שָׁנִים – חִיְּכָה בַּחִיּוּךְ הַמְיֻחָד שֶׁלָּהּ – בְּרֵאשִׁית בּוֹאָהּ אֶל הָעֲיָרָה, בָּחֲלָה בָּהֶם בְּהֶחְלֵט, הִנֵּה עַתָּה הֲלֹא יֶעֶרְבוּ לְחִכָּהּ מִכָּל מַטְעַמֵּי פּוֹלִין הַמְּדִינָה.

הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה עוֹד אוֹתָהּ שִׁמְלַת בַּטִּיסְטָה יִשְׁרַת גִּזְרָה, וְרַק סִנַּר־בַּד בֵּיתִי קָשׁוּר לְמַטָּה מֵחֲגוֹרָתָהּ – וּבְרַחֲמֵי אֵם הִבִּיטָה אֵשֶׁת הַשָּׁכֵן אֶל יָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת, הַמִּתְנוֹעֲעוֹת נוֹעַ וְהַבְהֵב בְּלַבְנוּנִיתָן, בְּקָלְפָן אֶת תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה הָאֲמֶרִיקָנִּיִּים הַגְּדוֹלִים.

כְּשֶׁהַגֶּחָלִים שֶׁמִּסָּבִיב לַחֲצֻבָּה הוּעַמּוּ, הֵטִילָה לְתוֹכָן בִּתְנוּעַת יָד זְרִיזָה דָג מָלוּחַ הוֹלַנְדִּי לִצְלִיָּה, וְאָז – בַּהֲכִינָהּ לְלִפּוּת תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה אֶת הַצִּיר שֶׁל אוֹתָם הַדָּגִים עַצְמָם, הוֹאִיל וְהָרֹטֶב שֶׁל מְלָפְפוֹנֵי אֶשְׁתַּקֵּד אֲזַל – פָּרְשָׂה בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן מַפַּת חֹל פְּשׁוּטָה, וְשָׁבָה לְדַבֵּר עִם שְׁכֶנְתָּהּ עַל סֵדֶר הַגְּנִיזָה אֲשֶׁר תֵּעָרֵךְ בְּקָרוֹב, תֵּכֶף אַחֲרֵי “תִּשְׁעַת־הַיָּמִים”.

בַּשְּׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת עִם דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָיָה עוֹד הָעֲרָפֶל כָּבֵד וְכֵהֶה, כַּאֲשֶׁר יָרַד הָרַב אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ הַיָּשָׁן.

אַחֲרֵי עָבְרוֹ אֶת “הַמָּדוֹר הַקַּר” עִם שׁוּרוֹת סַפְסָלָיו וּבְרָזָיו הַמְנַטְּפִים, בָּא אֶל הַחֶדֶר הַקָּטָן, אֲשֶׁר בּוֹ מִקְוֵה־הַמַּיִם לִטְבִילָה.

פֹּה חִטֵּט בְּפִי הַתַּנּוּר וְהִדְלִיק קֵיסַם־עֵץ לְהָאִיר, הֵצִיץ כִּמְפַקְפֵּק אֶל חֶלְקַת הַמַּיִם הָאֲפֵלָה שֶׁמִּתַּחַת, וְאַחֲרֵי שֶׁטָּבַל, הִתְעַטֵּף בִּסְדִינוֹ, וּבְמֹחוֹ, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ הִזְדַּכֵּךְ אַחֲרֵי הָרְחִיצָה, עָלוּ, לַמְרוֹת אִי־הַתְאָמַת הַמָּקוֹם, הַדְּבָרִים שֶׁעָלָיו לְאָמְרָם הַיּוֹם בִּשְׁעַת הַגְּנִיזָה.

עַתָּה לֹא הָיָה עוֹד הַחַלּוֹן מְחֻסַּר־הַתְּרִיסִים כֹּה עָכוּר כְּשֶׁהָיָה, וּבַעֲדוֹ נִשְׁקְפוּ כִּמְעַט בִּבְהִירוּת עֲרֵמוֹת הַשַּׁחַת אֲשֶׁר בְּכַר הַמִּרְעֶה הַקָּרוֹב.

בְּתוֹךְ הַמָּבוֹי הַצַּר, זֶה אֲשֶׁר עִזֵּי הָעֵדֶר עוֹבְרוֹת אוֹתוֹ יוֹם יוֹם בַּשּׁוּרָה, נִרְאוּ בְּבֵרוּר פְּנֵי כּוֹרֵךְ־הַסְּפָרִים, אֲשֶׁר נָשָׂא קְנֵי־סוּף רַעֲנַנִּים מְלוֹא זְרוֹעוֹתָיו, כְּדֵי לְקַשֵּׁט בָּהֶם לִכְבוֹד הַיּוֹם אֶת סִמְטָתוֹ – וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל פְּסוּקֵי הָאֵבֶל לַחְדֹּר אֶל אֶרֶג דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב נִתְבַּדְּרוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ.

בְּהַצִּיתוֹ אֶת מִקְטֶרֶת־הָעֶצֶם, שֶׁאוֹתָהּ נָהַג לְקַטֵּר בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּתוֹת, עָבַר, לְשֵׁם קַפֶּנְדַּרְיָא, אֶת הַמָּבוֹי הַסּוֹבֵב אֶת בָּתֵּי “הַהֶקְדֵּשׁ”, וּבָא אֶל “פָּלוּשׁ” בֵּית־הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר שָׁם, בֵּין צִבּוּרֵי “שֵׁמוֹת” וְאַרְגָּזִים, חִכָּה לוֹ בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית, הַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן.

– הַכְּבָר הוּבְאוּ כְּלֵי הַחֶרֶס? – שָׁאַל, בְּמָצְצוֹ אֶת הַמִּקְטֶרֶת, וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הָאַרְגָּזִים שֶׁבִּקְצֵה הַפְּרוֹזְדוֹר הַשֵּׁנִי.

פֹּה, בֵּין יְרִיעוֹת שֶׁל קְלָף, נִמְצְאָה חֲבִילָה אֲשֶׁר הֱבִיאָהּ אֶמֶשׁ מִבֵּית הַקָּהָל, מִתּוֹךְ אֲרוֹנוֹת סְפָרָיו, וְאוֹתָהּ בָּדַק עַתָּה לְאוֹר הַנֵּר שֶׁהֻדְלַק, בְּהַנִּיחוֹ, מֵאַהֲבָתוֹ אֶת הַסֵּדֶר, אֶת הַ"שֵּׁמוֹת" שֶׁל סִפְרֵי הַקַּבָּלָה לְחוּד וְאֶת אֵלֶּה שֶׁל סִפְרֵי הַמֶּחְקָר לְחוּד, וּבְהַבְדִּילוֹ אֲפִילוּ – אִם כִּי נִרְאָה לוֹ לְעַצְמוֹ מוּזָר הַדָּבָר – בֵּין דַּפֵּי הָרַמְבַּ"ם² וַעֲלֵי הָרַאֲבַ"ד³, הוֹאִיל וְהֵם הָיוּ בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּה.

לְבַסּוֹף טִפֵּס לַעֲלוֹת לַעֲלִיַּת הַגָּג, אֲשֶׁר שָׁם נִמְצָא סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד קָטָן וּפָסוּל וְשִׁיּוּרֵי הַגְּוִילִים שֶׁנִּתְחַלְּלוּ בִּפְרָעוֹת סֶמְיוֹנוֹבְקָה הַכְּפָר.

בְּהַגִּיעוֹ לַכַּרְכֹּב הָעֶלְיוֹן, נִשְׁעַן רֶגַע אֶל אֶחָד מִזִּיזֵי הַגַּג, מִתּוֹךְ צִפִּיָּה לַשַּׁמָּשׁ שֶׁעָלָה אַחֲרָיו עִם נֵרוֹ.

– הֲגָנְזוּ כְּבָר בְּיָמֶיךָ, רַ' מוֹטִי? – שָׁאַל.

– בְּיָמַי לֹא גָנְזוּ, בִּימֵי אֲבִי־אָבִי גָנְזוּ, – נֶאֱנַח רַ' מוֹטִי, בְּגַשְּׁשׁוֹ לִמְצוֹא אֶת הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן. וּפֹה – בְּבוֹאָם שְׁנֵיהֶם לְתוֹךְ תָּא צַר, אֲשֶׁר רֵיחַ שֶׁל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה עַתִּיקִים מְאֹד וּמְאֻבָּקִים מְאֹד נָדַף בּוֹ – הֵרִים הַזָּקֵן אֶת נֵרוֹ וְהֵאִיר לְכָל מְלֹא קוֹמָתוֹ אֶת אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַיָּשָׁן, זֶה אֲשֶׁר מִבֵּין פִּתּוּחֵי עֵצָיו הֵצִיצָה, חֲרֵדָה וּכְמוֹ חַיָּה, יוֹנַת־אֵלֶם הַנְּתוּנָה בֵּין לוֹעֵי אֲרָיוֹת – סֵמֶל הָעָם הָעִבְרִי בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

“הִנֵּה כִּי־כֵן, נִפְלָא, נִפְלָא” – לָחַשׁ הָרַב בְּהִזְדַּקְּפוֹ, מִבְּלִי אֲשֶׁר יָדַע מַה־נִּפְלָא כָּאן בְּעֶצֶם, וּבְהַרְגִּישׁוֹ כִּי הַצְּמַרְמֹרֶת הַמְחַלְחֶלֶת בְּגַבּוֹ הִיא קָשָׁה מִנְּשׂוֹא, וְדִבְרֵי הָאַגָּדָה, אֲשֶׁר “מַה־יּוֹנָה זו פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ לִשְׁחִיטָה וְאֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים אֶת נַפְשָׁם עַל קָדְשֵׁיהֶם”, חִתְּלוּ כְּמוֹ בַּעֲרָפֶל אֶת עֵינָיו, כַּאֲשֶׁר גָּחַן אֶל תֵּבַת הָעַמּוּד, שֶׁמִּתּוֹכָהּ בִּצְבְּצוּ גְוִילֵי סֶמְיוֹנוֹבְקָה הַמְחֻלָּלִים.

וּפִתְאֹם נִרְתַּע הַשַּׁמָּשׁ מִן הָאַרְגָּז שֶׁבַּפִּנָּה וְצָעַק:

– אֲבָל הוּא הֲלֹא עָרֹם, רַבִּי.

– מִי? – נִבְהַל הָרַב, מִבְּלִי אֲשֶׁר יַכִּיר בְּעַצְמוֹ אֶת קוֹלוֹ, אֲשֶׁר שׁוּם הֵד לֹא הָיָה לוֹ פֹּה.

– “סֵפֶר הַטָּהֳרָה!” – הוֹרִיד הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַנֵּר אֶל הָאַרְגָּז, שֶׁבּוֹ הָיָה מֻטָּל סֵפֶר תּוֹרָה קָטָן, עָרֹם אָמְנָם, לְלֹא מְעִיל וּמַפָּה – וְהָרַב, בְּאָחֳזוֹ בַּ"עֲצֵי חַיָּיו" בִּזְהִירוּת, הִכְנִיס אוֹתוֹ בְּרַחֲמֵי אָב אֶל תַּחַת כַּנְפֵי בִּגְדּוֹ, וְכָכָה גַם יָרַד, נִרְגָּשׁ וּמְגַשֵּׁשׁ בְּרַגְלָיו בַּסֻּלָּם, אֲשֶׁר לְיַד שְׁלַבָּיו הָאַחֲרוֹנִים, בְּצִדֵּי הַפָּלוּשׁ, עָמְדוּ כְּבָר מִתְפַּלְּלֵי “וְתִיקִין” הָרִאשׁוֹנִים.

מִינָה, הַזְּקֵנָה מִינָה, מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים, וְהִיא אַלְמָנָה וּבָנִים אֵין לָהּ, הִשְׁכִּימָה בְּכַוָּנָה לָקוּם בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר, בְּהַחְלִיטָהּ לְהוֹצִיא אֶת הָעֵז אֶל הַמִּרְעֶה עוֹד לִפְנֵי גְמַר תְּפִלַּת הַ"מִּנְיָן" הָרִאשׁוֹן.

אוּלָם עַד אֲשֶׁר יָצְאָה אֶל הָרֶפֶת וְחָזְרָה וְעַד שֶׁסִּנְּנָה אֶת הֶחָלָב וְהִרְתִּיחָה, הִגִּיעוּ כְּבָר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ עַד קְצֵה טַס נְחֹשֶׁת הַקָּלָל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַמַּדָּף. וְאָז – בְּלָבְשָׁהּ אֶת בֶּגֶד הָאַטְלַס הַמּוּצָק שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר הֵד קוֹל שֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחָסִין עַתִּיקָה מְאֹד עָלָה מֵרִשְׁרוּשׁוֹ, וּבְחָבְשָׁהּ לְרֹאשָׁהּ אֶת שְׁבִיס הַצִּיצִין “מִתּוֹךְ הַשְׁעָרָה”, מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה, כִּי מַרְאָה לֹא הָיְתָה לָהּ, הוֹצִיאָה מִתַּחַת לַקּוֹרָה – אוֹי לְגוֹרָלָהּ, גּוֹרָל אִשָּׁה עֲלֵי אֲדָמוֹת – אֶת חֲבִילַת דַּפֵּי הַ"צְּאֶינָה וּרְאֶינָה", יְרֻשַּׁת הָאִמָּהוֹת, וְיָצְאָה וְסָגְרָה אַחֲרֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת.

כִּי הַשָּׁעָה לֹא הָיְתָה שְׁעַת כּשֶׁר, זֶה לֹא הָיָה מֻטָּל בְּשׁוּם סָפֵק. מִתּוֹךְ הַבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד – זֹאת רָאֲתָה הֵיטֵב – יָצָא גַבַּאי בֵּית־הַכְּנֶסֶת, פָּרוּף כֻּלּוֹ, בְּקַפּוֹטַת צֶמֶר, וְהַנְּעָרִים בָּנָיו, נוֹשְׂאִים אַחֲרָיו סַל “שֵׁמוֹת” (עֲלֵי סְפָרִים מַמָּשׁ) בַּמּוֹט בִּשְׁנָיִם.

מִתּוֹךְ חֻלְשַׁת דַּעַת אָחֲזָה בַּחֶבֶל, הַנָּתוּן בְּקַרְנֵי הָעֵז וּמָשְׁכָה אוֹתָהּ מָשֹׁךְ וּפָסֹעַ בְּצִדֵּי הָרְחוֹב עִם חֲבִילַת הַ"שֵּׁמוֹת" הַמְסֻפָּקִים מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיָהּ, עַד אֲשֶׁר בָּאָה לִבְאֵר הַמַּיִם, שֶׁשָּׁם קָשְׁרָה אֶת קְצֵה הַחֶבֶל לְעַמּוּד הַקִּילוֹן, וּבְהִתְכַּוּצָה, כִּי נָסַבּוּ עָלֶיהָ מִכָּל צַד הַנְּעָרִים, כִּוְּנָה אֶת פָּנֶיהָ לְעֵבֶר “עֶזְרַת הַנָּשִׁים”. אֲבָל הַיְלָדִים חָסְמוּ בְּפָנֶיהָ אֶת הַדֶּרֶךְ, בְּאַיְּמָם לְהַתִּיר וְלָשֶׁבֶת בִּרְכִיבָה עַל הָעֵז.

– הִנֵּה מִינָה עִם הַתְּחִנָּה – אָמְרוּ – וּמִבֵּית הַתְּפִלָּה יוֹצְאִים אוֹתָהּ שָׁעָה הַמִּתְפַּלְּלִים, כִּי נִגְמַר שָׁם הַ"מִּנְיָן" הַשֵּׁנִי, וּבַצַּר לָהּ, בִּקְשָׁה מִפְלָט בְּצִדֵּי הַפָּלוּשׁ, וְהִנֵּה נִתְקַל מַבָּטָהּ בְּעֵינֵי הָרַב, הָעוֹמֵד בְּכָל מְלֹא תִּלְבּשֶׁת הַשִּׁירָאִין עַל יַד הָאַרְגָּזִים, וְלָהּ הָיָה כְּאִלּוּ עָבְרָה פִּתְאֹם מִמִּדְבָּר לוֹהֵט לְגַן מֵצֵל.

– פַּנּוּ דֶרֶךְ לְמִינָה מִבֵּית הַכֹּהֲנִים – אָמַר, בְּפָשְׁטוֹ אֶת יָדוֹ לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת חֲבִילָתָהּ.

בִּמְהִירוּת הַבָּרָק הִתְנַשֵּׂא לְפָנָיו זֵכֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵבִיאָה אֶת קֹמֶץ הַסֹּלֶת שֶׁלָּהּ לְקָרְבָּן, כַּאֲשֶׁר לַכֹּהֵן נִרְאָה: “אַל תְּבַזֶּה עָלֶיהָ, כְּאִלּוּ נַפְשָׁהּ הִקְרִיבָה” – וְגַבּוֹתָיו אֲשֶׁר הוּרְמוּ, זָעוּ רֶגַע, וְאָז מִהֵר וְגָחַן אֶל אַרְגָּז הַ"שֵּׁמוֹת".

כַּעֲבוֹר שָׁעָה הָיָה מַצַּב הַדְּבָרִים כָּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִשְׁלֹחַ אֶת בַּעֲלֵי־הָעֲגָלָה אַחֲרֵי הַסּוּסִים הָרוֹעִים בָּאָחוּ – וְלִרְתֹּם.

שׁוּרַת כְּלֵי הַחֶרֶס, שְׁלֹשִׁים בְּמִסְפָּר, נִמְלְאוּ, וְסֻדְּרוּ וְכֻסּוּ בַּמִּכְסָאוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא וְשָׁם עֲלֵיהֶם הַשַּׁמָּשׁ אֶת שִׁיּוּרֵי הַפָּרֹכֶת. וְהִנֵּה נִזְכַּר בָּרוּךְ בְּרֶן – וְהוּא מִזִּקְנֵי הָעֵדָה וְגָדוֹל, אַחֲרֵי הָרַב, מִכֻּלָּם בַּתּוֹרָה – כִּי בִּמְזָוֵה־בֵּיתוֹ, מִתַּחַת לַמְּרִישִׁים, יֵשׁ עוֹד חֲבִילָה שְׁלֵמָה שֶׁל “שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת” אֲשֶׁר נִתְחֲבוּ שָׁמָּה עַל־יְדֵי אָבִיו־זְקֵנוֹ – וְהוּא סִלֵּק אֶת כַּנְפֵי בִּגְדּוֹ לִצְדָדִין וְרָץ כֹּה קַל בְּרַגְלָיו וְנִלְהָב דֶּרֶךְ הָרְחוֹב, שֶׁשּׁוּם נֶכֶד מִנְּכָדָיו לֹא יָכֹל לְהַדְבִּיקוֹ.

עַתָּה נִצְטַוּוּ הַמְנַגְּנִים לְהִסְתַּדֵּר בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת, שְׁנַיִם מוּל שְׁנַיִם, בִּכְלֵיהֶם, בְּעוֹד אֲשֶׁר בַּעֲלֵי־הָעֲגָלָה, אָב וּבְנוֹ, לְבוּשִׁים שְׁנֵיהֶם בְּקַפּוֹטוֹת קַמְלֶט – וְשׁוֹט אוֹ רְצוּעָה לְזֵרוּז הַסּוּסִים אֵין בִּידֵיהֶם – הִסִּיעוּ אֶת עֶגְלוֹתֵיהֶם אֶל מוּל הַסִּמְטָה הַמּוֹבִילָה לְכִכַּר הַשּׁוּק.

כְּעֵין חִיּוּךְ שֶׁל בּוּשָׁה נִרְאָה עַל פָּנֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית, כַּאֲשֶׁר יָצְאָה מֵחֲצַר בֵּית־הַקָּהָל לְבוּשָׁה בְּשִׂמְלַת צֶמֶר, וְרַק סוּדָר קַל וְשָׁקוּף עַל כְּתֵפֶיהָ, בּוֹ בִּזְמַן שֶׁעַל הָרֹב הַגָּדוֹל שֶׁל הַנָּשִׁים – וְהֵן בַּעֲלוֹת־הַבַּיִת הָאֲמִתִּיּוֹת בָּעֲיָרָה – שׂוּמָה הָיְתָה הַתִּלְבּשֶׁת הַזּ’וּזִ’יקוֹבְקָאִית הַמְיֻחֶדֶת, הַיְנוּ: שִׂמְלַת אַטְלַס, סִנַּר־קְפָלִים, וְשָׁבִיס קָטָן, שָׁחוֹר וְחָלָק, עִם שְׁנֵי צִיצִים הַמִּזְדַּקְרִים וְזָעִים בִּשְׁעַת הֲלִיכָה.

אוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק וְהַמְנַגְּנִים הֵרִימוּ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים אֶת כְּלֵיהֶם – שְׁנֵי חֲלִילִים, חֲצוֹצְרָה אַחַת וְכִנּוֹר דַּק צְלִילִים, נוֹגֵעַ עַד הַלֵּב – שׁוּב לֹא הָיָה פֹּה מָקוֹם לְהִסְתַּכְּלוּת בִּפְרָטֵי תִּלְבּשֶׁת.

בְּהַכָּרַת עֶרֶךְ הַתַּפְקִיד וְכֹבֶד הָרֹאשׁ, אֲשֶׁר הָיָה אוּלַי רַק לַפָּרוֹת הֶעָלוֹת, בְּהוֹלִיכָן אֶת הָאָרוֹן מִשְּׂדֵה פְּלִשְׁתִּים לְבֵית־שֶׁמֶשׁ, פָּסְעוּ הַסּוּסִים פֲּסֹעַ וְהַיְשֵׁר לְאֹרֶךְ הַשּׁוּק, בֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַבָּתִּים וְהַחֲנֻיּוֹת הַסְּגוּרִים, בְּתוֹךְ עֲתֶרֶת הָאָבָק וְהַקָּהָל הַנִּלְהָב.

תְּמֵהִים עָמְדוּ פְּקִידֵי הַפּוֹסְטָה וְלַבְלְרֵי בֵּית־הַפְּקִידוּת מִזֶּה וּמִזֶּה לְיַד בָּתֵּי־מִשְׂרָדָם. גְּלוּיֵי רֹאשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, עִם הַבָּעָה שֶׁל קֹצֶר הַשָּׁגָה עַל מִצְחוֹת בְּנֵי הַנֵּכָר שֶׁלָּהֶּם – וְהֵם גַּם נִמְשְׁכוּ עִם הַהוֹלְכִים עַד לְעֶצֶם בֵּית הַקְּבָרוֹת, אֶל הַקֶּבֶר הַפָּתוּחַ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר, בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים וְרַק בְּקוֹלוֹ בִּלְבַד, הֶעֱבִיר הָרַב רַעַד טָמִיר וּבִלְתִּי נִתְפָּס בִּלְבַבָם.

וְאָמְנָם מְזַעֲזֵעַ הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב, בְּדַבְּרוֹ עַל הַזִּוּוּג הַנִּפְלָא הַזֶּה, יִשְׂרָאֵל וְאוֹרַיְתָא, אֲשֶׁר לֹא יִפָּרֵדוּ, וְעַל “הַמּוּבָן מֵאֵלָיו” גַּם, אֲשֶׁר בְּבוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם הַגְּאֻלָּה, וְכָל הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת תִּחְיֶינָה – וְחָיוּ אִתָּן גַּם הַגְּוִילִים הָאֵלֶּה, שֶׁאוֹתָם אָנוּ מוֹרִידִים הַיּוֹם אֶל הַקֶּבֶר.

“הִנֵּה אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל” – שָׁלַח הָרַב אֶת יָדוֹ וְהוֹשִׁיטָהּ פַּעַם כְּלַפֵּי הָ"אֹהָלִים" וְקִבְרֵי הָאָבוֹת וּפַעַם כְּלַפֵּי הַמַּצֵּבוֹת וְ"הַצִּיּוּנִים" שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת – וּכְמוֹ אֲנָחָה עָבְרָה בֵּין הָאִילָנוֹת, אֲשֶׁר זָעוּ מֵעֲבָרִים וְכָפְפוּ רֹאשָׁם.

זֹאת לֹא הָיְתָה עוֹד עֲדַת ז’וּזִ’יקוֹבְקָה הַמִּצְעָרָה, אֲשֶׁר בְּחִירֵי בָנֶיהָ יִנְהֲרוּ זֶה עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים לִמְדִינוֹת הַיָּם, אֶלָּא קִבּוּץ בֶּן אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה עִם שׁוּרָה שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר רַבָּנִים מֻפְלָגִים בְּרֹאשׁוֹ, עִם מִשְׁפְּחוֹת־כֹּהֲנִים, פַּרְנְסֵי־דוֹר וְגִבּוֹרִים־חֲלָלִים, אֲשֶׁר מֵתוּ מוֹת יְשָׁרִים, עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם – וִיבָבָה לֹא רְגִילָה, רְחוֹקָה בְּהֶחְלֵט מִיִּבְבַת־אוֹנְנִים, נִשְׁמְעָה בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים בְּלִי הֶפְסֵק בִּמְלֹא כָּל הֶחָלָל.

בָּרוּךְ בְּרֶן, זְקֵן הָעֵדָה, זֶה שֶׁהוּא גַם גָּדוֹל מִכֻּלָּם בַּתּוֹרָה, פָּרַשׂ אֶת מִטְפַּחַת הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁלּוֹ עַל גַּג אֹהֶל אָבִיו וְגָחַן וְכָבַשׁ בָּהּ מִתּוֹךְ הִתְיַפְּחוּת אֶת פָּנָיו, בְּעוֹד אֲשֶׁר הָאַלְמָנָה מִינָה מִבֵּית־הַכֹּהֲנִים, נִדְחֲקָה וּבָאָה עַד מְקוֹם “אֲחֻזַּת־נַחֲלָתָהּ”, אַרְבַּע הָאַמּוֹת שֶׁקָּנְתָה לָהּ עַל יַד קֶבֶר בַּעְלָהּ, וּבַאֲשֶׁר עָמְדָה – שָׁם צָנְחָה וְגַּם דָּבְקָה בָּעֲשָׂבִים אֲשֶׁר מִתַּחַת, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ עוֹד צְרִיף קָטָן עִם רֶפֶת בְּצִדּוֹ בְּטַבּוּר הָעֲיָרָה, וְעֵז חוֹלֶבֶת בְּכַר הַמִּרְעֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בֵּית־הַכְּנֶסֶת.

אֲבָל דַּוְקָא עַתָּה סִיֵּם הָרַב בְּ"וּבָא לְצִיּוֹן" רָגִיל וְנִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן לִסְתִימַת הַקֶּבֶר.

אַחֲרֵי הַמְנַגְּנִים עִם כְּלֵיהֶם יָרְדוּ הַנֶּאֱסָפִים חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת אֶל הַכִּכָּר הַקְּרוֹבָה לְמַעְבְּרוֹת הַנָּהָר, וְכָאן, עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, לְקוֹל תְּרוּעוֹת הַחֲצֹצְרָה וּצְלִילֵי הַכִּנּוֹר, רָאוּ הַכֹּל בְּגֶשֶׁת הָרַב אֶל בַּעַל־הָעֲגָלָה הַזָּקֵן, כְּדֵי לְבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם לִפְנֵי צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ.

– הוֹלֵךְ הוּא לְטוּחַנּוֹבְקָה לְהָבִיא בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה – הֻבְרַר לְכֻלָּם, בִּרְאוֹתָם אֶת הָאוֹר אֲשֶׁר נָח עַל פְּנֵי הָרַב, בְּעוֹד אֲשֶׁר שׁוּלֵי בִּגְדּוֹ מִתְנַפְנְפִים לוֹ נִפְנוּף שֶׁל שְׁאָר רוּחַ בָּאֲוִּיר – וּמַחֲרִישִׁים עָמְדוּ רֶגַע אֶחָד תַּחְתֵּיהֶם, בְּהַבִּיטָם אֶל הָעֶגְלוֹן הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק, מְעֻמָּד, בְּעֶגְלָתוֹ, בֵּין שְׁנֵי שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדֶּרֶךְ, מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.