בִּהְיוֹתָהּ בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵתָה עָלֶיהָ אִמָּהּ, וְאֶל הַבַּיִת הוּבְאָהּ אִשָּׁה אַחֶרֶת, זָרָה.

הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד בָּאָה אָז, הוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ, אֶת מוּשָׁה הַקְּטַנָּה, עַל בִּרְכֶּיהָ, וּבָכְתָה.

– עַכְשָׁו, הִנֵּה רַק עַכְשָׁו – אָמְרָה – נִתְיַתַּמְתְּ.

אַחַר הוּצְאָה יּוֹם אֶחָד מִן הַבַּיִת תְּמוּנָתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָאֵם, כְּשֶׁפָּנֶיהָ הַיָּפִים מְהַבְהֲבִים בְּחִוָּרוֹן מַבְעִית, וּבַחֲדָרִים הִתְחִיל מְהַדֵּד קוֹלָם הַצּוֹרֵם שֶׁל “הָאַדְמוֹנִיִּים”, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל הָאַחֶרֶת.

אֲנָשִׁים נִזְעָמִים הָיוּ אֵלֶּה, אֲדֻמֵּי שֵׂעָר כִּקְרוֹבָתָם, וְעֵינֵיהֶם – מַבָּט עוֹקֵץ לָהֶן, חַד.

אֵלֶיהָ, אֶל הַיַּלְדָּה, אִם הִבִּיטוּ, וְהִזְדַקֵּר זֶה כְּחֻדָּהּ שֶׁל הַמַּחַט, וְהִיא, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בּוֹ, הִסְתַּלְקָה וּבָאָה לְחַדְרָהּ, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכְלָה לְסַדֵּר לָהּ חוּג־מִשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ מִבֻּבּוֹתֶיהָ הַיְשָׁנוֹת, אוֹ לְשַׂחֵק בְּסוּסֵי הָעֵץ, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ אֵלֶיהָ בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת, מַסְבִּירוֹת.

הָיָה עוֹד לְפָנֶיהָ הַמִּטְבָּח עִם הַמְבַשֶּׁלֶת הַזְּקֵנָה חַיָּה־רִישָׁה, וְהֶחָצֵר עִם הַנַּדְנֵדָה וְהָאֱגוֹזוֹת שֶׁבְּקָצֶהָ.

בַּקַּיִץ יָשְׁבָה פֹּה עַל הַסַּפְסָל מִתַּחַת לָעֵצִים וְחָרְזָה לָהּ מַחֲרֹזוֹת מֵאֱגוֹזֵי הַבֹּסֶר, בְּשַׁוּוֹתָהּ לָהֶן בְּדִמְיוֹנָהּ אֶת הַבָּרָק שֶׁל הַפְּנִינִים, אוֹ שֶׁהִסְתַּכְּלָה בְּרֶשֶׁת הַצֵּל הַפְּרוּשָׂה לְרַגְלֶיהָ, וְצָדָה בְּמַבָּטָהּ אֶת זִהוּרֵי הָאוֹר הַמְרַצְּדִים בְּתוֹכָהּ.

בַּמּוֹרָד, מֵאֲחוֹרֵי דִיר הָעֵצִים, גָּבַל אֶת חֲצֵרָם גַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן בִּנְיָמִין־לֵיבּ. מִפְּנֵי הַוְּרָדִים יִקְרֵי הַמְּצִיאוּת שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ, הָיְתָה הַכְּנִיסָה לִילָדִים אֲסוּרָה לְשָׁם, אֲבָל הַנַּעַר נַחוּם, אִם הוּא נִמְצָא לְבַדּוֹ, פְּעָמִים שֶׁהִכְנִיס אוֹתָהּ.

עַל זְרוֹעוֹתָיו הֶעֱבִיר אוֹתָהּ אֶת הַשְּׁבִיל שֶׁבֵּין הַמְשֻׂכּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא תִּסָּרֵט בַּצְּמָחִים הַדּוֹקְרָנִיִים, וְנָתַן לָהּ לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין עֲרוּגוֹת הַיָּרָק וְשִׂיחֵי הַוְּרָדִים, עַד אֲשֶׁר שָׁמַע כִּי מִישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַבַּיִת בָּא, שֶׁאָז הוֹצִיאָהּ, וְהִיא, בְּהִתְיַשְּׁבָהּ לְיַד הַגָּדֵר, הִבִּיטָה מִבַּעַד לַסְּדָקִים אֶל הַנַּעֲשֶׂה שָׁם, בִּפְנִים.

כָּכָה עָבְרוּ עָלֶיהָ הַיָּמִים בְּיַלְדוּתָהּ.

הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד, אֲחוֹת הָאֵם, הִתְגַּנְּבָה וּבָאָה פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לְחַדְרָהּ. הִיא חִטְּטָה בֵּין שַׁעֲרוֹתֶיהָ לִרְאוֹת אִם חָפְפוּ אֶת רֹאשָׁהּ, הֵצִיצָה לְתוֹךְ אָזְנֶיהָ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּדְקָה עוֹד אֶת הַלְּבָנִים בָּאָרוֹן, יָצְאָה וְהָלְכָה דֶרֶךְ הַמָּבוֹא הָאֲחוֹרַנִּי.

לְשָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם בָּא מוֹרֶה לְלַמְּדָהּ קְרִיאָה וּכְתִיבָה, אֶחָד מִן “הָאַדְמוֹנִיִּים” הָיָה וְהִבִּיט אֵלֶיהָ בְּעֵינַיִם עוֹקְצוֹת, אֲבָל לְהָבִין בְּסֵפֶר לִמֵּד אוֹתָהּ.

בְּיוֹם מְלֹאת לָהּ שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים שָׁלְחָה לָהּ הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד אֶחָד מִסִּפְרֵי הָאֵם, שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים אֶצְלָהּ בָּאַרְגָּז. פָּרָשַׁת חַיָּיו שֶׁל הָאִישׁ רוֹבִּינְסוֹן הָיְתָה זֹאת. הַמְבַשֶּׁלֶת חַיָּה־רִישָׁה, עִם גְּמַר הָעֲבוֹדָה בָּעֶרֶב, הִכְנִיסָה אֵלֶיהָ אֶת עֲשָׁשִׁית הַמִּטְבָּח, וְלֹא אָרְכוּ הַשָּׁעוֹת וְהַחֶדֶר הַקָּטָן נִתְמַלֵּא הֶמְיָה שֶׁל דָּכְיֵי יָם עִם נִיחוֹחַ דַּק שֶׁל יַעֲרוֹת עַד.

אַחֲרֵי כָּל הַטִּלְטוּלִים וְהַלְּבָטִים הַקָּשִׁים בָּא, לְבַסּוֹף, הָאִישׁ אֶל הָאִי הַמְבֹרָךְ, כֻּבַּשׁ בֵּין אִילָנֵי־בְּרֵאשִׁית שְׁבִיל רִאשׁוֹן וְהוּקְמָה סֻכַּת הַשָּׁלוֹם.

לֹא קוֹל נוֹגְשִׂים וּנְזִיפוֹת וְתוֹכְחוֹת מוּסָר, כִּי אִם רַק אִוְשָׁה שֶׁל עֲצֵי שִׂכִּים וּפְעִיָּה רַכָּה שֶׁל גְּדִי, הַצּוֹעֵד אַחֲרֶיךָ בְּטוּחוֹת, בְּאֵמוּן.

הַמְבַשֶּׁלֶת הַזְּקֵנָה, כְּשֶׁנִּכְנְסָה הֵנָּה בַּבֹּקֶר, מָצְאָה אֶת הַנַּעֲרָה מֻטֶּלֶת בְּמִטָתָהּ בִּבְגָדֶיהָ, וְהִיא מִהֲרָה לְהַעִירָהּ לִפְנֵי שֶׁיּוּכַל מִי מִבְּנֵי הַבַּיִת לְהַרְגִּישׁ בְּכָךְ. אָז לָקְחָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַסֵּפֶר רַק כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנוֹתָיו – וְשָׁכְחָה אֶת כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָהּ.

הָאֵם הַנִּזְעָמָה, הַתִּינוֹקֶת הָאַדְמוֹנִית, זִיזִי, שֶׁנּוֹלְדָה פֹּה וְהַחֲדָרִים עִם כָּל הֲמוֹנָם, נִתְרַחֲקוּ וְנִמְצְאוּ אֵי־שָׁם מֵאֲחוֹרֵי מֶרְחֲבֵי יָם.

אֵיזוֹ קְרוֹבוֹת מֵעִיר הַמָּחוֹז בָּאוּ לְהִתְאָרֵחַ פֹּה אֵצֶל הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הַשָּׁעָה שִׂחֲקָה לָהֶם, וּבִשְׁעַת אֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם לֹא הִקְפִּידוּ אִם הִיא, הַבַּת בִּלְתִּי־הָאֲהוּבָה, לֹא בָּאָה לְהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן, אֲשֶׁר הַמָּקוֹם עַל יָדוֹ לֹא הָיָה מְרֻוָּח בְּיוֹתֵר.

לִפְנֵי שְׁטִיפַת הַכֵּלִים הִכְנִיסָה חַיָּה־רִישָׁה אֶת חֶלְקָהּ שֶׁלָּהּ הֵנָּה, אֶל הַחֶדֶר, וְהִיא לָעֲסָה אֶת קְצִיצַת הַבָּשָׂר, גָּמְעָה אֶת הַמָּרָק וְחָתְרָה מִתּוֹךְ כָּךְ בְּסֵפֶר הַקְּרִיאָה לְסוֹפָם שֶׁל הַדְּבָרִים, כְּשֶׁלִבָּהּ יֵשׁ בּוֹ כְּבָר מִן הַצִּפִּיָּה הַמְּתוּקָה לְכָל אוֹתָם מְאֹרְעוֹת תֵּבֵל, הַצְּפוּנִים בִּשְׁבִילָהּ בְּאַרְגַּז־הַסְּפָרִים שֶׁל הַדּוֹדָה – וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ פִּתְאֹם אֲחוֹרַנִּית הַגַּלְגַל בְּעִסְקֵי אָבִיהָ הַסּוֹחֵר.

מַכִּיר אֶחָד שֶׁלּוֹ הוֹצִיא בְּעָרְמָה מִיָּדָיו סְכוּם כֶּסֶף וְנֶעְלַם בִּן לַיְלָה מִן הַמָּקוֹם. סָמוּךְ לְאוֹתוֹ זְמַן נִשְׂרְפָה בִּכְפַר אוּשָׁה טַחֲנָתוֹ, וְהִיא לֹא מְבֻטָּחָה בְּאַחֲרָיוּת, וּלְבַסּוֹף בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְהֵבִיאוּ כְּלָיָה עַל הַדֹּבְרוֹת, שֶׁשָּׁלַח עַל פְּנֵי הַנָּהָר לַמֶּרְחַקִּים.

כְּמוֹ בִּסְפִינָה זוֹ שֶׁנִּפְגְעָה, נִסּוּ בַּתְּחִלָּה הַקְּרוֹבִים פֹּה לִסְתֹּם אֶת הַפְּרָצִים, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה כִּי אֵלֶה הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים, מִהֵר כָּל אֶחָד לְהַצִּיל אֶת אֲשֶׁר לוֹ.

הֵן סוֹף־סוֹף לֹא הָיוּ אֶלָּא אַנְשֵׁי־מִסְחָר קְטַנִּים, אֲשֶׁר מְעַט הַכֶּסֶף הַמְזֻמָּן הוּא אֶצְלָם נִשְׁמַת הַדְּבָרִים, הַמִּשְׁעֶנֶת, אֲשֶׁר בִּלְעָדֶיהָ לֹא יִתָּכֵן לָהֶם כָּל מַעֲמָד.

עוֹד נִשְׁאֲרוּ לוֹ, לָאִישׁ, כַּמָּה בָּתֵּי דִירָה בְּעִיר הַמָּחוֹז, וְאוֹתָם מָכַר, סִלֵּק לִקְרוֹבָיו אֶת הַמַּגִיעַ לָהֶם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְפַּשֵּׁר עוֹד עִם יֶתֶר הַנּוֹשִׁים, בָּא וְיָשַׁב בְּבֵיתוֹ.

בִּשְׁבִיל כַּלְכָּלַת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מָכַר כְּפַעַם בְּפַעַם אֶחָד מִן הַחֲפָצִים שֶׁהוּבְאוּ בִּזְמַנָּם מֵאַרְצוֹת הַחוּץ.

כְּמוֹ לְפָנִים בְּמִצְרַיִם הָיָה זֶה פֹּה, אֲשֶׁר הַשָּׁנִים הָרָעוֹת אָכְלוּ אֶת הַטּוֹבוֹת.

הָרָהִיטִים בְּתוֹךְ הָאוּלָם נִתְעַרְטְלוּ מְעַט מְעַט מִצִּפּוּיֵיהֶם הַיְקָרִים, מַעַרְכוֹת כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַחַרְסִינָה נֶעֶלְמוּ, אוֹמַנְתָּהּ שֶׁל זִיזִי, וְכֵן גַּם נַעֲרַת הַבַּיִת, פֻּטְּרוּ, וְהִנֵּה הִגִּיעַ גַם תּוֹרָהּ שֶׁל חַיָּה־רִישָׁה.

הָאִשָּׁה אֲדֻמַּת הַשֵּׂעָר סָבְרָה שֶׁכֹּחָהּ אִתָּהּ, וְכִי בִּתָּהּ הַחוֹרֶגֶת תּוּכַל אַף הִיא לַעֲזֹר עַל יָדָהּ בַּעֲבוֹדַת הַבַּיִת.

הַמְבַשֶּׁלֶת הַזְּקֵנָה, לְאַחַר שֶׁקִבְּלָה אֶת שְׂכָרָהּ, נִשְׁאֲרָה עוֹד כַּמָּה יָמִים כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת מוּשָׁה אֶת מְלֶאכֶת חֲלִיבַת־הַפָּרָה.

הִיא גַם נִפְּתָה בִּשְׁבִילָה חוֹל לְשִׁפְשׁוּף הַסִּירִים וְהִזְהִירָה אוֹתָהּ עַל כָּל הַסַכִּינִים וְהַקּוֹפִיצִים הַחַדִּים, וּלְבַסּוֹף, בָּעֶרֶב הָאַחֲרוֹן, קִצְּרָה וְהִקְטִינָה לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית אֶת סִנַּר־הַבַּד הָרָחָב שֶׁלָּהּ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִלְבִּישָׁה אֶת הַנַּעֲרָה אֶת בֶּגֶד הַשֵּׁרוּת הַזֶּה, הָלְכָה וְנָשְׁקָה מִתּוֹךְ גִּשּׁוּשׁ אֶת כָּל הַמְּזוּזוֹת, מָשְׁכָה אֵלֶיהָ אֶת חֲנִיכָתָהּ וְנָשְׁקָה גַם אוֹתָהּ אֶת נְשִׁיקַת הַפְּרֵדָה וְהָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהִיא עֲטוּפָה בְּמִטְפַּחַת הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁלָהּ, וְהַנַּעֲרָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה פֹּה לְבַדָּהּ, הֵרִימָה אֶת קְצֵה הַסִנָּר וּבָכְתָה לְתוֹכוֹ בְּכִי אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה כָּמוֹהוּ לְעֶצֶב וּלְנֹעַם.

בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה הָעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. אֶת שְׁנַיִם שְׁלֹשֶׁת הַתַּבְשִׁילִים לַאֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם יָדְעָה הַנַּעֲרָה לְהַתְקִין עוֹד מִימֵי הֱיוֹתָהּ מִתְהַלֶכֶת פֹּה, בַּמִּטְבָּח, עִם הַזְּקֵנָה. אָז רַק הִסְתַּכְּלָה בְּבַעְבּוּעַ הַשֻּׁמָּן בְּתוֹךְ הַמַּחֲבַת וְהִקְשִׁיבָה לְהֶמְיַת הַסִּיר עַל הַכִּירַיִם. עַכְשָׁו הָפְכָה בְּעַצְמָהּ אֶת קְצִיצוֹת הַבָּשָׂר וּבָחֲשָׁה בַּכַּף אֶת הַמָּרָק, וּבֵין בְּחִישָׁה לִבְחִישָׁה טִאטְאָה אֶת הַחֲדָרִים, בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁאִמָּהּ־חוֹרַגְתָּהּ עִם הַמַּטְלִית בַּיָּד, הָלְכָה אַחֲרֶיהָ וְהֵסִירָה מֵעַל הָרָהִיטִים אֶת הָאָבָק.

בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, בַּצָּהֳרַיִם, הִגִּישָׁה הִיא, כְּמוֹ חַיָּה־רִישָׁה בִּזְמַנָּהּ, אֶת הַתַּבְשִׁילִים אֶל הַשֻּׁלְחָן.

בִּתְנוּעַת כָּתֵף פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת בְּשָׁעָה שֶׁנָּשְׂאָה אֶת קַעֲרַת־הַמָּרָק הַמְּלֵאָה, וְעָבְרָה לֹא בְּלִי חֲרָדָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְשֻׁלְחַן הָאוֹכְלִים, בְּעוֹד אֲשֶׁר זִיזִי, אֲחוֹתָהּ הַחוֹרֶגֶת, מַבִּיטָה אֵלֶיהָ מִמְּקוֹמָהּ בְּסַקְרָנוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַצִפִּיָּה לְאֵיד.

אַחֲרֵי כֵן רָחֲצָה אֶת הַכֵּלִים עַל הַסַּפְסָל בַּחוּץ וְחָלְבָה אֶת הַפָּרָה מוּלְקָה, אֲשֶׁר קִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ בִּגְעִיּת רָצוֹן, בְּבוֹאָהּ אֶל הָרֶפֶת. עַד אֲשֶׁר הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, הִסְפִּיקָה עוֹד לַעֲמֹד קְצָת עַל יַד הַחַלּוֹן, אוֹ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּעוֹבְרִים וְשָׁבִים.

אֲבָל הִנֵּה בָּא הַחֹרֶף עִם קַרְחוֹ וּשְׁלָגָיו. הַמַּיִם בִּשְׁעַת שְׁטִיפַת הָרְצָפוֹת צָרְבוּ אֶת הַיָּדַיִם, הַתַּנּוּרִים עָשְׁנוּ, וְאֶת הָעֵצִים לְהַסָּקָה צָרִיךְ הָיָה לְהָבִיא מִן הַדִּיר הָרָחוֹק שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הֶחָצֵר.

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִתְעַלְפוּ אֶצְלָהּ לִפְעָמִים זְרוֹעוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲנוּסָה הָיְתָה לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּשָּׂא לְפָנֶיהָ, עַל הָאָרֶץ, צוֹפָה מִתּוֹךְ כָּךְ בַּחֲרָדָה אֶל הַחַלּוֹן לִרְאוֹת אִם אֵין מִי מֵצִיץ מִשָּׁם וְרוֹאֶה אוֹתָהּ בְּחֻלְשָׁתָהּ.

בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף חָדְלָה הַכּוֹבֶסֶת לְקַבֵּל אֶת הַלְּבָנִים לִכְבִיסָה, כִּי לֹא נִתַּן לָהּ שְׁכָרָהּ. וְהִנֵּה, כְּשֶׁסַּל הַכְּבָסִים נִתְמַלֵּא, אָמְרָה הָאֵם הַחוֹרֶגֶת, כִּי עֲלֵיהֶן לָגֶשֶׁת בְּעַצְמָן אֶל הָעֲבוֹדָה.

הֻכְנְסוּ, אֵפוֹא, אֶל הַמִּטְבָּח הַכֵּלִים הַדְּרוּשִׁים, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵי־הָאֵפֶר הֻתְקְנוּ, בָּאָה אָמְנָם הָאִשָּׁה וְיָשְׁבָה אֶל גִּגִּית הַכּוֹבְסִים, אֶלָא שֶׁלֹא עָבַר זְמַן רַב וְיָדֶיהָ הַלְּבָנוֹת, הַמְנֻמָּרוֹת בְּבַהֲרוֹת־קַיִץ, הִתְאַדְּמוּ, וְאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הִתְחִילָה שׁוֹתֶתֶת דָּם, וְאָז קָמָה וְהָלְכָה מִתּוֹךְ אֶנְקַת כְּאֵב, וְהַנַּעֲרָה נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ עַל גַּל הַכְּבָסִים.

רַק עִם עֶרֶב, לְאוֹר הַמְּנוֹרָה, גָּמְרָה אֶת שִׁפְשׁוּף כְּלֵי הַלָּבָן הַגְּדוֹלִים, בַּגִּגִּיּוֹת, מִן הַצַּד, הָיוּ שְׁרוּיִים הַבְּגָדִים הַצִּבְעוֹנִיִּים, אֲשֶׁר הַשְּׁהִיָּה הָאֲרֻכָּה בַּמַּיִם אֵינָהּ יָפָה לָהֶם. וּמִן הַחוּץ צָרִיךְ הָיָה לְהַכְנִיס אֶת וִילָאוֹת הַתַּחֲרִים עִם הַמַּפּוֹת שֶׁהִסְפִּיקוּ כְּבָר לְהִתְיַבֵּשׁ.

הָאִישׁ רוֹבִּינְסוֹן וְכָל הַדּוֹמִים לוֹ, נִמְצְאוּ עַתָּה אֵי־שָׁם, הַרְחֵק, בְּאָהֳלֵיהֶם הַשַּׁאֲנַנִים. בְּמִטָתָהּ, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, כְּשֶׁנִּסְּתָה לָקַחַת אֵיזֶה סֵפֶר, נִשְׁמַט זֶה מִיָּדָהּ תֵּכֶף. כְּמוֹ הִתְעַלְפוּת נָפְלָה עָלֶיהָ עִם הַשְּׁכִיבָה, וּכְשֶׁהֵקִיצָה נִשְׁמַע כְּבָר קוֹל צַעֲדֵיהֶם שֶׁל שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם בַּחוּץ. מַרְעִידָה בָּאָה אֶל הַמִּטְבָּח וְהִדְלִיקָה מִתּוֹךְ גִּשׁוּשׁ אֶת הָעֲשָׁשִׁית. שְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה חֲסִילֵי־בַּיִת בָּרְחוּ בְּבֶהָלָה מֵהַשֻּׁלְחָן. וּבַחַלּוֹן, מְחֻסַּר־הַתְּרִיסִים, הִשְׁחִיר גוּשׁ הָעֲלָטָה שֶׁבְּטֶרֶם בֹּקֶר. הִיא הִפְשִׁילָה אֶת שַׁרְווּלֶיהָ וְעָמְדָה לְדַשֵּׁן אֶת הַתַּנּוּר.

בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ הִיא כְּמוֹ קִוְּתָה, כִּי הִנֵּה תִּפָּתַח מֵאַחוֹרֶיהָ הַדֶּלֶת, וְהַזְּקֵנָה חַיָּה־רִישָׁה תִּכָּנֵס, כְּשֶׁהִיא עֲטוּפָה בְּמִטְפַּחַת הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁלָּהּ.

כִּי מִי אַחֵר יָכוֹל הָיָה לָבוֹא אֵלֶיהָ בְּשָׁעָה אֲשֶׁר כָּזֹאת? הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד שָׁכְבָה חוֹלַת אַסְטְמָה בְּמִטָּתָהּ, וְהַמַּחֲשָׁבָה בִּלְבַד, כִּי הָיְתָה בַּת אֲחוֹתָהּ לְשִׁפְחָה, הֵבִיאָה עָלֶיהָ הַתְקָפוֹת חֶנֶק, וְאָבִיהָ – זֶה, מֵאָז שֶׁבָּאָה הֵנָּה הָאִשָּׁה הַזָּרָה, לֹא רָאָה אוֹתָהּ. מַבָּטוֹ הַמְפֻזָּר רַק תָּעָה לִפְעָמִים מִסְּבִיבָהּ, אֲבָל בָּהּ לֹא נִתְקַל.

יוֹם אֶחָד נִמְכְּרָה הַפָּרָה מוּלְקָה, שֶׁעָמְדָה “עֲצוּרָה” בָּרֶפֶת. מִבַּעַד לַחַלּוֹן רָאֲתָה אוֹתָהּ מוּשָׁה מוּבֶלֶת עַל יְדֵי זָרִים, וְהִיא יָצְאָה אֵלֶיהָ בְּחֻלְצָתָהּ הַדַּקָּה לְתוֹךְ הַצִּנָּה.

הַבְּהֵמָה מְדֻלְדֶּלֶת הַחֹרֶף נָשְׂאָה אֵלֶיהָ עַיִן גְדוֹלָה, שְׁטוּפַת דֶּמַע, וְגָעֲתָה גְעִיַּת עֶצֶב – וְאָז נִפְנְפָה לָהּ בְּיָדָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לְמִישֶׁהוּ קָרוֹב בִּשְׁעַת פְּרֵדָה, וּמִהֲרָה לָשׁוּב לַעֲבוֹדָתָהּ.

כְּבָר קָרְבוּ יְמֵי הַפֶּסַח לָבוֹא, וְהַחֲדָרִים הָעֲזוּבִים מִימֵי־הַחֹרֶף זְקוּקִים הָיוּ לְנִקּוּי יְסוֹדִי, וּמִי פֹּה בַּבַּיִת, חוּץ מִמֶּנָּה, יָכֹל הָיָה לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לְאַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת וּלְהַגִּיעַ בְּמַטְלִית הָרְחִיצָה עַד לָאֶשְׁנָב שֶׁבִּמְרוֹמֵי הַדֶּלֶת?

לֹא הָיָה כְּלָל צֹרֶךְ לְלַמְדָהּ, אוֹ לְזָרְזָהּ. כִּבְנוֹת הַפַּרְבָּר הַשְּׁכִירוֹת הָפְכָה וְרָחֲצָה כָּל כְּלִי, מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, שִׁפְשְׁפָה אֶת רִצְפַּת הָעֵץ בְּחוֹל וּבְסַבּוֹן, וְאֶת הַמַּיִם לִשְׁטִיפָה הֵבִיאָה בְּעַצְמָהּ מִן הַבְּאֵר.

הַשְּׂעָרוֹת נִשְׁמְטוּ וְיָרְדוּ לָהּ עַל פָּנֶיהָ הַמְשֻׁלְהָבִים, אָז סִלְּקָה אוֹתָן בִּתְנוּעַת רֹאשׁ, וְאֶת צַמָּתָהּ, לְבַל תַּפְרִיעַ, כָּרְכָה בְּעִגּוּל מִסָּבִיב לְקָדְקֳדָהּ.

תּוֹךְ כְּדֵי טִאטוּא הַמַּיִם, בַּשְּׁלוּלִית שֶׁנִּקְוְתָה לְרַגְלֶיהָ, נִבְהֲלָה פַּעַם לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אִמָּהּ מְצִיצִים אֵלֶיהָ מִמַּעֲמַקִּים, אֲבָל מִיָּד הֵבִינָה, כִּי רַק הַצַּמָּה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ – צוּרַת תִּסְרָקְתָּהּ שֶׁל הָאֵם – הִיא הַמְשַׁוָּה לָהּ אֶת הַדְּמוּת הַזֹּאת, וְהִיא הִתְנַעֲרָה מַהֵר מִגַּל הַשְּׁכוֹל אֲשֶׁר הֵצִיף אוֹתָהּ.

הָיָה עוֹד לְפָנֶיהָ הַפְּרוֹזְדוֹר הַקַּר עִם מַדְרְגוֹת הַמַּרְתֵּף וְהַגְּזוֹזְטְרָה בַּחוּץ עִם שִׁכְבַת הַבֹּץ הַמְעֻבֶּה, וּבַמִּטְבָּח עָמְדוּ כְּבָר מוּכָנִים לִרְחִיצָה כְּלֵי הַפֶּסַח, קְעָרוֹת עִם סִירִים וַעֲרֵבוֹת־עֵץ.

כְּדֵי שֶׁלֹא לְעַרְבְּבָם בִּכְלֵי הֶחָמֵץ, נָשְׂאָה אוֹתָם אֶל הַבְּאֵר שֶׁבִּקְצֵה הֶחָצֵר, שָׁקְעָה, מִתּוֹךְ כָּךְ, לִרְגָעִים בְּתוֹךְ הַבֹּץ הַצּוֹנֵן, כְּשֶׁאֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַנִּקְשׁוֹת הִיא נוֹשֵׂאת כְּפַעַם בְּפַעַם לְפִיהָ וְנוֹשֶׁפֶת עֲלֵיהֶן, לְחַמְּמָן.

בִּשְׁעַת צִחְצוּחַ אֵיזֶה כְּלִי־נְחֹשֶׁת פַּעַם, הֵצִיץ פֹּה אֵלֶיהָ מִבַּעַד לִסְרִיגֵי הַגָּדֵר נַחוּם, בְּנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, זֶה אֲשֶׁר יָשַׁב עַכְשָׁו בִּקְבִיעוּת בְּעִיר הַמָּחוֹז וְשֶׁבָּא, כַּנִּרְאֶה, הַבַּיְתָה לִימֵי הֶחָג. קָרוֹב עָמַד פֹּה, וּמַבָּטוֹ כֹּה חַם הָיָה וּמְלַטֵּף, שֶׁהִיא, בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, אָמְרָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו, אֲבָל חָזְרָה בָּהּ מִיָּד, וּבְאָסְפָהּ בְּחִפָּזוֹן אֶת הַכֵּלִים, נִפְנְתָה וְהָלְכָה מִתּוֹךְ הַקְשָׁחַת־לֵב. אֲפִילוּ אֶל הַשָּׁמַיִם, שֶׁגָּבְהוּ עַכְשָׁו וְהִכְחִילוּ, לֹא הִבִּיטָה וְלֹא לַעֲצֵי הַגָּן, אֲשֶׁר הֶעֱלוּ כְּבָר פְּקָעִים – מֵעֹצֶר כַּעַס וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה.

בְּסוֹף הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, הָרָעָה, נִסָּה הַסּוֹחֵר הַיָּרוּד שוּב אֶת כֹּחוֹ בְּעֵסֶק הָעֵצִים. בְּיַחַד עִם אֶחָד מִשֻּׁתָּפָיו לְשֶׁעָבָר פָּתַח חָצֵר לְמַעֲשֵׂי יַעַר, וְהַפַּעַם עָשָׂה וְהִצְלִיח.

בִּכְפַר קַמִּינְקָה בָּנוּ בָּעֵת הַהִיא כְּנֵסִיָּה, וְאֶת הָעֵצִים לְסִפּוּן לָקְחוּ אֶצְלוֹ. הַגְּרָפִית מִקּוֹכְפִיץ, שֶׁעָשׂוּ אֶצְלָהּ תִּקּוּנִים בָּאַרְמוֹן, הִזְמִינָה אַף הִיא פֹּה אֶת כָּל הַחֹמֶר הַדָּרוּשׁ, וּלְיַד תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת עָמְדוּ לְהָקִים כַּמָּה מַחְסָנִים, וְהָיָה גַם שָׁם צֹרֶךְ בְּמַעֲשֵׂי עֵץ.

מִקֵּץ שָׁנָה הָיָה מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִישׁ כָּךְ, שֶׁהוּא יָכוֹל הָיָה לְהוֹצִיא מִידֵי הַמַּלְוֶה אֶת כָּל הַחֲפָצִים הָעֲבוּטִים. בִּמְקוֹם מוּלְקָה, הָעֲצוּרָה, קָנוּ פָּרָה אַחֶרֶת, שׁוֹפַעַת חָלָב, וְהָאִשָּׁה “הָאַדְמוֹנִית”, כְּשֶׁיָּצְאָה בְּשַׁבָּת לְכִכַּר הַטִּיוּלִים, נִרְאוּ שׁוּב עֲגִילֵי־הַיַּהֲלֹם בְּאָזְנֶיהָ.

אָז אָמְרָה הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד:

– עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהוֹצִיא מִידֵיהֶם אֶת מוּשָׁה בַּת אֲחוֹתִי.

רוֹפֵא אֶחָד מֵעִיר הַמָּחוֹז נָתַן לָהּ מִין סַם, שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהַפְסִיק כָּל הַתְקָפַת חֶנֶק. וְהִיא לֹא חָשְׁשָׁה, אֵפוֹא, לִתְנוּעוֹת חֲזָקוֹת, אֶלָא שֶׁטֶּרֶם יָדְעָה אֵיךְ לָגֶשֶׁת אֶל הַדָּבָר, וְהִנֵּה הֻגַּד לָהּ, כִּי בִּנְיָמִין־לֵיבּ, בֶּן הַמֵּצַר שֶׁל מִי שֶׁהָיָה גִּיסָהּ, שָׁב נַחוּם בְּנוֹ מֵעִיר הַמָּחוֹז וְהוּא רוֹצֶה בְּבַת־אֲחוֹתָהּ.

עֶלֶם חָסֹן הָיָה זֶה וּמְיֻשָּׁב בְּדַעַת, וְהוּא גַם מֻשְׁלָם בְּאֻמָּנוּת הַצַּלָּמִים, שֶׁלָּמַד בְּעִיר הַמָּחוֹז, אֶלָּא שֶׁאָבִיו הַסּוֹחֵר בֶּן תַּחֲרוּת הָיָה לָ"אַדְמוֹנִיִּים", וְחָשְׁשׁוּ שֶׁהַלָּלוּ יַפְרִיעוּ.

כְּדֵי לְהִמָּנַע, אֵפוֹא, מִסִּבּוּכִים, הֶחְלִיטָה הָאִשָּׁה כִּי אֶת קְרוֹבָתָהּ יֵשׁ לְהַרְחִיק לְאֵיזֶה זְמַן מֵהָעֲיָרָה.

מִבִּגְדֵי הָאֵם הַמְּנוֹחָה עָשְׂתָה בִּשְׁבִילָהּ שִׂמְלַת קְפָלִים, וּמְעִיל קָצָר, כָּזֶה שֶׁתִּלְבַּשְׁנָה הַנְּעָרוֹת, וּבְיוֹם הַשּוּק, כְּשֶׁקְּרוֹבָהּ, הַמֻּכְסָן מִזַּבֶּלִיץ בָּא, לָקַח, לְפִי הוֹרָאָתָהּ, אֶת הַנַּעֲרָה, עַל מְנָת לְאָרְחָהּ כַּמָּה יָמִים בְּבֵיתוֹ.

בִּמְבוֹאֵי הָעִיר מָסְרָה לָהֶם הַדּוֹדָה אֶת חֲבִילַת הַבְּגָדִים וְגַם זוּג שֶׁל נַעֲלֵי־שְׁרוֹךְ חֲדָשׁוֹת, וְכַעֲבֹר יוֹמַיִם נָסְעָה כְּבָר הִיא עַצְמָהּ דֶּרֶךְ הַיַּעַר הַמּוֹבִיל לְזַבֶּלִיץ עִם הָעֶלֶם הַמְדֻבָּר לְצִדָּהּ – חָשָׁה כָּל הַזְּמַן בֶּחָזֶה רֶגֶשׁ שֶׁל הַרְוָחָה מֵרֵיחַ־הָאֳרָנִים הַמַּחֲלִים וּמִשִּׂיחַת בֶּן לְוָיָתָהּ, אֲשֶׁר עִם כָּל פַּרְסָה נוֹסֶפֶת נִתְגַּלּוּ בּוֹ יוֹתֵר טוּב טַעַם וְרֹחַב דַּעַת.

בִּשְׁבִיל הַמֻּכְסָנִית קְרוֹבָתָהּ, שֶׁיָּדְעָה אוֹתָהּ כְּאִשָּׁה צָרַת־עַיִן, הֵבִיאָה מִן הַבַּיִת עוּגַת־דְּבַשׁ וּמַחֲרֹזֶת שֶׁל כַּעֲכֵי־בֵּיצִים – בְּאֹפֶן שֶׁזּוֹ לֹא הָיָה לָהּ עוֹד צֹרֶךְ לְהַגִּישׁ מִינֵי מַאֲפֶה מִשֶּׁלָהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן – וְאַחֲרֵי מִשְׁתֵּה־הַתֵּה שָׁלְחָה אֶת בְּנֵי הַזּוּג אֶל הַיַּעַר, הִקְשִׁיבָה פֹּה בְּסַבְלָנוּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה לְשֶׁפֶךְ שִׂיחָהּ שֶׁל קְרוֹבָתָהּ קְשַׁת הָרוּחַ, וּכְשֶׁהַשְּׁנַיִם שָׁבוּ, לֹא הָיָה לָהּ עוֹד צֹרֶךְ לִשְׁאֹל אֶת הַנַּעֲרָה לְדַעְתָּהּ.

עַל פִּי הָאֹדֶם שֶׁנִּתְפַּשֵׁט בִּלְחָיֶיהָ יָדְעָה זֹאת, עַל פִּי זֶה אֵיךְ שֶׁנֶּעְגַּם מַבָּטָהּ, כְּשֶׁבָּא הָאוֹרֵחַ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה בְּבִרְכַּת הַפְּרֵדָה.

בַּעֲיָרָה אַחַת קְרוֹבָה נִתְפַּנָּה בָּעֵת הַהִיא מְקוֹמוֹ שֶׁל הַצַּלָּם, וְהִיא יָעֲצָה, אֵפוֹא, אֶת הָעֶלֶם שֶׁהוּא יִתֵּן אֶת דַּעְתּוֹ לְכָךְ וְהִיא עַצְמָהּ, כְּשֶׁבַּעְלָהּ, הַנֶּאֱמָן מֵחַוַּת קוֹכְטִיץ, בָּא, שָׁלְחָה אוֹתוֹ אֶל גִיסָהּ לְשֶׁעָבַר לִשְׁאֹל, מַה הוּא סְכוּם הַנְּדֻנְיָה שֶׁהוּא פּוֹסֵק לַנַּעֲרָה.

הֵן הוּא לֹא יָכֹל לְהִתְרָעֵם עַל זֶה שֶׁבִּתּוֹ הוֹלֶכֶת לִמְצֹא מְנוּחָה בְּבֵית אִישׁ שֶׁהוּא מְצֻיָּן בְּמִדּוֹתָיו וְשֶׁיֵּשׁ גַּם בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת הַמַּבְטִיחָה לָהּ חַיֵּי רְוָחָה.

אָמְנָם בְּבֵיתוֹ גָדוֹל הָיָה אָז הָרֹגֶז עַל מַעֲשֵׂה חִתּוּן זֶה בָּאֲנָשִׁים שֶׁהֵם שְׁנוּאִים מֵאָז וּמִתָּמִיד עַל “הָאַדְמוֹנִיִּים”.

הָאִשָּׁה הַנִּזְעָמָה לֹא רָצְתָה עוֹד לְהַאֲמִין כִּי אָכֵן הָלְכָה מִמֶּנָּה בִּתָּהּ־חוֹרַגְתָּהּ לְלֹא שׁוּב.

הַנְּעָרוֹת הַשְּׂכִירוֹת רַק בִּזְבְּזוּ לָהּ אֶת הַנֵּפְט וְאֶת הַשֻּׁמָּן, לא יָדְעוּ מֵעוֹלָם לִקְבֹּעַ אֶת מִדַּת הַתַּבְלִין בַּתַּבְשִׂילִים, וְאֶת הַמֵּחַם הִגִּישׁוּ תָּמִיד אֶל הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁהוּא מְפֻחָם וּמַעֲלֶה עָשָׁן.

קָשֶׁה הָיָה לָהּ גַּם לְהָבִין אֵיךְ יָכוֹל הָיָה אִישׁ הַיַּעַר הַכָּשֵׁר הַזֶּה – הַמֻּכְסָן – לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל תָּם, בִּזְמַן שֶׁבְּלִבּוֹ יָדַע, כִּי לִגְנֹב אֶת הַנַּעֲרָה מִבֵּיתָהּ בָּא.

בַּעְלָהּ חַלַּשׁ־הָאֹפִי, כְּשֶׁדְּבָרֶיהָ חָזְקוּ עָלָיו מְאֹד, עָמַד וְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּרֶךְ וְיָצָא לְעִיר הַמָּחוֹז, כְּאִלּוּ בִּכְדֵי לְסַדֵּר שָׁם אֵיזוֹ עִסְקֵי מִסְחָר.

וְהַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד כְּבָר הָיָה מוּכָן בָּעֵת הַהִיא בְּבֵיתָהּ חֵלֶק גָּדוֹל מִבִּגְדֵי הַמֹּהַר שֶׁל הַנַּעֲרָה.

מִשִּׂמְלוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֵם הַמְּנוֹחָה נַעֲשׂוּ בְּרֻבָּם, אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּזְמַנָּן נִתְפְּרוּ אַף הֵן פֹּה בַּבַּיִת; וְהוֹאִיל וְהַמּוֹדָה בְּגִלְגּוּלֶיהָ הִגִּיעָה עַכְשָׁו שׁוּב לְאוֹתוֹ אֹפֶן הַגִּזְרָה – לֹא הָיוּ זְקוּקוֹת אֶלָּא לְתִקּוּנִים קַלִּים, אֲשֶׁר הִיא, הַדּוֹדָה בְּעַצְמָהּ, עָשְׂתָה אוֹתָם. מִתּוֹךְ כָּךְ הִתְאַמְּצָה כָּל הַזְּמַן לְהַבְלִיג עַל רִגְשׁוֹת הַתּוּגָה שֶׁנֵּעוֹרוּ לְמַרְאֵיהֶן בְּלִבָּהּ, וְשֶׁהָיוּ עֲלוּלִים לְהַזִיק לָהּ.

כְּדֵי שֶׁלֹא לְהָבִיא בִּמְבוּכָה אֶת קְרוֹבָתָהּ הַמֻּכְסָנִית, אֲשֶׁר בְּבֵיתָהּ נֶעֶרְכָה הַחֲתֻנָּה, הֵכִינָה אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַדְּרוּשִׁים אֶצְלָהּ בַּבַּיִת, וְהֵבִיאָה אוֹתָם בְּיַחַד עִם אַרְגְּזֵי הַמֹּהַר לְבֵית הַיַּעַר, וּפֹה, עַד שֶׁהַקָּהָל הִתְאַסֵּף, הִסְפִּיקָה עוֹד לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, עָזְרָה לַכַּלָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּלוּלוֹתֶיהָ, וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הֶמְיַת־לֵב כְּבוּשָׁה לַחֻפָּה, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁזּוֹ בָּאָה לְהִתְיַשֵּׁב בָּעֲגָלָה, הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל זֶה שֶׁלָּהּ וּבָכְתָה בְּכִי חַם, מִתּוֹךְ לֵב פָּתוּחַ, מִבְּלִי לַחֲשׁשׁ עוֹד לְשׁוּם דָּבָר.

לַעֲיָרָה כְמִילוֹבְקָה הוּבְאָה הַנַּעֲרָה, לְבֵית־עֵצִים קָטָן, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְהַלְּכָה בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן כְּחוֹלֶמֶת.

עוֹד לֹא נָדַם בְּאָזְנֶיהָ קוֹל הֲמוֹנוֹ שֶׁל בֵּית אִמָּהּ־חוֹרַגְתָּהּ, גַּעֲרוֹת הַזַּעַם שֶׁמִּסְּבִיבָהּ וּקְרִיאוֹת הַבּוּז, וְהִנֵּה בָּאָה לְנָוֶה שַׁאֲנָן, אֲשֶׁר רַק נוֹחוּת וְנֹעַם יְסוֹבְבוּהָ בּוֹ וּדְרִישַׁת טוֹב.

כְּעֵין תְּהִיָּה הֵעִירָה בָּהּ נְעִימַת הַשִׁדּוּל שֶׁבְּקוֹלוֹ שֶׁל נַחוּם, לְטִיפַת יָדוֹ, אֲשֶׁר שָׁפְעוּ מִמֶּנָּה גַם רֹךְ וְגַם אֹמֶץ. מִמַּבָּטוֹ, כְּשֶׁנִּמְצָא בִּמְחִצָתָהּ, נִמְשַׁךְ אֵלֶיהָ קַו שֶׁל אוֹר, שֶׁהָיָה מִתְקַצֵּר וּמִתְאָרֵךְ לְפִי מִדַּת הָרֶוַח שֶׁבֵּינֵיהֶם, וַאֲשֶׁר הִיא, מְטֻפַּחַת הַקֹּר, הִתְעַדְּנָה בּוֹ כְּמוֹ בְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ.

לְפָנִים, בְּיַלְדוּתָהּ, נָהֲרָה אַחֲרֵי הַמְבַשֶּׁלֶת חַיָּה־רִישָׁה מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ הֶרְאֲתָה לָהּ פָּנִים מַסְבִּירוֹת. אֲפִילוּ עַל מוּלְקָה, הַפָּרָה הַטּוֹבָה, הִתְרַפְּקָה בְּצִמְאוֹנָהּ לְטִפַּת אַהֲבָה – וְהִנֵּה שָׁתְתָה עַתָּה מִן הַכּוֹס הַמְּלֵאָה.

בְּסוֹף הַקַּיִץ, בִּמְלֹאת שָׁנָה לַחֲתֻנַּת בְּנֵי הַזּוּג, נוֹלַד לָהֶם בֵּן.

הַדּוֹדָה יּוֹכֶבֶד הִבְטִיחָה לָבוֹא לָעֵת הַזֹּאת, אֲבָל נִתְאַחֲרָה מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה, וּמוּשָׁה הָיְתָה נְתוּנָה, אֵפוֹא, לְהַשְׁגָּחָתָהּ שֶׁל הַמְשָׁרֶתֶת בִּלְבָד. לֹא הָיָה לָהּ גַּם צֹרֶךְ בְּטִפּוּל מְיֻחָד, מֵאַחַר שֶׁהִיא הָיְתָה כִּבְרִיאָה לְכָל דָּבָר, אָכְלָה מִכָּל מַה שֶּׁאָכְלוּ הָאֲחֵרִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָשְׁבָה יְשִׁיבַת הַסִּבָּה בְּמִטָּתָהּ וְהִתְעַסְּקָה בִּמְלֶאכֶת יָד.

מִפְּנֵי שֶׁבַּצַּלְמָנִיָּה רַבּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם הַמְבַקְּרִים, יָכֹל הָיָה נַחוּם לְהָצִיץ אֵלֶיהָ רַק בְּרִגְעֵי הַפְּנַאי. מְאֻשָּׁר וְחָרֵד – קַו הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מֵעֵינָיו הִפְצִיעַ וְנֶחֱלַק עַתָּה, בְּנָגְעוֹ גַם בַּתִּינוֹק הַמֻּטָּל עַל יָדָהּ.

עוֹד תָּמוּהַּ הָיָה בְּעֵינֵיהֶם הַיְצוּר הָרַךְ, אֲשֶׁר בּוֹ נִתְאַחֲדוּ בְּאַהֲבָתָם, וְשֶׁקְּלַסְתֵּר פְּנֵי שְׁנֵיהֶם נִשְׁקַף לָהֶם מִפָּנָיו הַזְּעִירִים, הַמֻּפְלָאִים.

עִם עֲרוֹב הַיּוֹם הוּבְאָה מִבֵּית הַנַּגָּר עֲרִיסָתוֹ – הַמִּשְׁכָּב הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, וּמוּשָׁה, לְאַחַר שֶׁהִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ, נִדְנְדָה אוֹתוֹ נִדְנוּד קַל, מְהַלֵּךְ תַּרְדֵּמָה, נִרְדְּמָה הִיא עַצְמָהּ מִתּוֹךְ כָּךְ, וְיָשְׁנָה, כְּכָל אֲשֶׁר זָכְרָה אַחַר כָּךְ, שֵׁנָה כִּבְדַת סִיוּט.

תּוֹעָה הָיְתָה כְּאִלּוּ בְּתוֹךְ יַעַר עָבֹת, אֲשֶׁר רַק עִם דִּמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר עָלָה בְּיָדָהּ לְהֵחָלֵץ מִמֶּנּוּ, וְאָז רָאֲתָה לְפָנֶיהָ שְׁבִיל עִם שִׁיחֵי וְרָדִים מִזֶּה וּמִזֶּה הֵבִינָה, כִּי זֹאת הִיא “הַדֶּרֶךְ הַסּוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים”, אֲשֶׁר עָלֶיהָ דֻּבַּר בְּמִכְתָּב־הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְקַבֵּל בְּיוֹם חֲתֻנָּתָם, וְהִיא בִּקְשָׁה לִצְעֹד בָּהּ, וְהִנֵּה נִשְׁתַּתְּקוּ רַגְלֶיהָ, וּמִפְּנֵי שֶׁיָּדְעָה, כִּי כָּכָה יִקְרֶה לִפְעָמִים בַּחֲלוֹם, עָשְׂתָה הִתְאַמְּצוּת וְהֵקִיצָה, וְהִנֵּה הָיוּ רַגְלֶיהָ מְאֻבָּנוֹת.

כְּמוֹ לִפְנֵי כֵן, לְיַד הַשְּׁבִיל, הָיָה מִסָּבִיב אוֹר מְדֻמְדָּם, וְנַחוּם, מְלֻבָּשׁ כְּבָר בִּבְגָדָיו, עָמַד עַל יָדָהּ, וְאָז אָמְרָה לוֹ, רָאֲתָה אֵיךְ שֶׁיָּדוֹ, הַנְּתוּנָה עַל דֹפֶן הַמִּטָּה, רָעֲדָה, וְאַף הִיא תָּקַף אוֹתָהּ רַעַד קָשֶׁה, מְסַמֵּר, שֶׁלֹּא הִרְפָּה עוֹד מִמֶּנָּה.

כְּמוֹ מִבַּעַד לַעֲרָפֶל שָׁמְעָה אֵיךְ שֶׁזּוֹסְיָה, הַמְשָׁרֶתֶת, נִשְׁלְחָה בְּחִפָּזוֹן אֶל הָרוֹפֵא, וְאֵיךְ שֶׁנַּחוּם הִתְפַּלֵּץ, בְּשָׁמְעוֹ כִּי לֹא נִמְצָא זֶה בְּבֵיתוֹ. הַתִּינוֹק הֵקִיץ בַּעֲרִיסָתוֹ בְּקוֹל בְּכִי, וּבִמְבוֹא הַצַּלְמָנִיָּה, בַּחוּץ, הִתְדַפֵּק מִי עַל הַדֶּלֶת מִבְּלִי לְהֵעָנוֹת, וְהִנֵּה הִתְעַכְּבָה עֲגָלָה עַל יַד הַבַּיִת: הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד בָּאָה.

הִיא, לְשֵׁמַע זֶה שֶׁקָּרָה, רַק נָשְׁמָה כַּמָּה פְּעָמִים עֲמֻקּוֹת, כְּדֵי לְהָכִין לָהּ מְעַט אַוִּיר, וְהִתְאוֹשְׁשָׁה מִיָּד.

אֶת בַּעַל־הָעֲגָלָה שָׁלְחָה עִם מִכְתָּב אֶל הָרוֹפֵא הַנּוֹדָע מֵעִיר הַמָּחוֹז, לְהַזְמִינוֹ, וְאֶת נַחוּם בִּקְשָׁה לְהוֹצִיא אֶת הָעֲרִיסָה אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְעָמְדָה לְהַתְקִין בִּשְׁבִיל הַיֶלֶד מַשְׁקֶה חָם.

כָּל כָּךְ בְּטוּחָה הָיְתָה כִּי הָאִישׁ הַנַּעֲרָץ יָבִיא מַרְפֵּא לִקְרוֹבָתָהּ, עַד כִּי צִוְּתָה עַל הַמְשָׁרֶתֶת לָגֶשֶׁת לְנִקּוּי הַחֲדָרִים, וְעָמְדָה הִיא עַצְמָהּ לְטַפֵּל בַּהֲכָנוֹת לְיוֹם הַבְּרִית.

וְזֶה בָּא וְנִגַּשׁ אָמְנָם תֵּכֶף לִבְדִיקַת הַחוֹלָה. מְרֻכָּז הָיָה, רַב קֶשֶׁב וּמָלֵא רָצוֹן טוֹב. אֲבָל לְהוֹעִיל לֹא יָכֹל. מִנְּעִימַת הָרַחֲמִים שֶׁבְּקוֹלוֹ שָׁמְעָה זֹאת מוּשָׁה, מִן הַשְּׁתִיקָה שֶׁנִּשְׂתָּרְרָה שָׁם, בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי, לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר וְהָלַךְ.

הַדֶּרֶךְ שֶׁהָרְאֲתָה בַּחֲלוֹמָהּ, דֶּרֶךְ חַיֶּיהָ הָיְתָה, וְהִיא יָרְטָה מִנֶּגְדָּהּ כְּשֶׁאַךְ בָּאָה לְהַצִּיג אֶת רַגְלָהּ בָּהּ.

הֻזְמַן עוֹד הָרוֹפֵא הַמְּקוֹמִי הַזָּקֵן וְהַחוֹבֵשׁ מֵהָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה. הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד, לְאַחַר שֶׁעָשְׂתָה אֶת מִסְפַּר הָאַמְבַּטָאוֹת שֶׁנִּקְבַּע וְהוֹצִיאָה לְלֹא הוֹעִיל אֶת כָּל מִשְׁחוֹת הַמְּרִיחָה, הָלְכָה וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ, הַתִּינוֹק, בְּאֵין בִּשְׁבִילוֹ חֲלֵב־אֵם, הָעֳבַר אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וּמִשָּׁם נִשְׁמָע הָיָה אֵיךְ שֶׁקּוֹלוֹ הוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ, עַד אֲשֶׁר נִשְׁתַּתֵּק יוֹם אֶחָד לְגַמְרֵי.

– כֵּן יִיטַב לוֹ – אָמְרָה מוּשָׁה מִתּוֹךְ הַקְשָׁחַת לֵב.

מֵרָחוֹק רָאֲתָה אֶת נַחוּם עוֹמֵד וּפָנָיו אֶל הַחַלּוֹן, וּלְפִי תְּנוּעוֹת גַבּוֹ הֵבִינָה, כִּי הוּא בּוֹכֶה. הִיא הָיָה לִבָּהּ מְאֻבָּן. אִלּוּ הָיוּ רַגְלֶיהָ אִתָּהּ, הָיְתָה אוּלַי קָמָה וּמִתְהַלֶּכֶת קְצָת, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת כְּאֵבָהּ, עַכְשָׁו לֹא יָכְלָה אֶלָּא לַהֲפֹךְ אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַקִּיר.

וְהִנֵּה עָבְרוּ הַיָּמִים, וְהַצְּלָלִים מִסְּבִיבָהּ, כְּמוֹ מִתַּחַת לָאֱגוֹזוֹת לְפָנִים, עִם נְשִׁיבַת הָרוּחַ, הִתְחִילוּ לְהֵרָאוֹת בָּהֶם נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר.

הַמֻּכְסָנִית מִזַּבֶּלִיץ בָּאָה לְבַקְּרָהּ, וְהֵבִיאָה בִּשְׁבִילָהּ מִשְׁחָה, שֶׁאֶת תּוֹעַלְתָּהּ אֵצֶל חוֹלֵי־רַגְלַיִם רָאֲתָה בְּמוֹ עֵינֶיהָ, וְהִיא גַם אֲשֶׁר יָעֲצָה לְהוֹצִיא אֶת מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי מִטָּתָהּ. וְהַחֶדֶר, כְּשֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה, נִתְרַוַּח אָמְנָם וְנִפְתַּח לְכָל צַד.

מִנֶּגֶד, בְּתוֹךְ הַמָּבוֹא, נִרְאָה הַמְּזָוֶה וְחֵלֶק מִן הַמִּטְבָּח, וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי נִגְלוּ, וּכְמוֹ נִתְקָרְבוּ, חַדְרֵי הַצִּלוּם, וְנַחוּם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא שָׁם, נִרְאָה לָהּ מֵעַתָּה בְּכָל עֵת.

הוּא – הָיָה קַו הָאוֹר מֵעֵינָיו נִמְשָׁךְ וּבוֹקֵעַ אֵלֶיהָ עַכְשָׁו תְּכוּפוֹת. עַל פִּי אֵיזֶה חוּשׁ מְיֻחָד כִּוֵּן תָּמִיד לְהַגִּישׁ לָהּ כָּל דָּבָר הַדָּרוּשׁ לָהּ בְּעִתּוֹ, הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ בַּבֹּקֶר אֶת כְּלִי הָרַחְצָה כָּךְ, שֶׁהִיא יָכְלָה לְהִתְרַחֵץ כְּאִלּוּ עָמְדָה לְיַד הַכִּיּוֹר. בַּצָּהֳרַיִם נָתַן לָהּ לְחַלֵּק אֶת מְנוֹת הָאֹכֶל, בְּהַקְרִיבוֹ לְשֵׁם כָּךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן לְמִטָּתָהּ, וּבָעֶרֶב, כְּשֶׁזּוֹסְיָה בָּאָה לְנַעֵר אֶת מַצָעֶיהָ, הוֹצִיא אוֹתָהּ מִן הַמִּטָה וְהֶעֱבִירָהּ בִּזְהִירוּת, כְּמוֹ לְפָנִים, דֶּרֶךְ שְׁבִיל הַקּוֹצִים, אֶל הַסַּפָּה.

“עַל כַּפַּיִם אֶשָּׂאֵךְ” – אָמַר לָהּ פַּעַם בִּהְיוֹתָם בְּבֵית הַיַּעַר. וְהִנֵּה נָשָׂא אוֹתָהּ עַל כַּפָּיִם.

עִם בּוֹא הָאָבִיב הָעָמְדָה מִטָּתָהּ עַל יַד הַחַלּוֹן, וּבָזֶה כְּאִלּוּ הוּצָא עוֹד חַיִץ אֶחָד מִלְּפָנֶיהָ.

כְּמוֹ בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, יָכְלָה לִרְאוֹת מִפֹּה אֶת תְּנוּעַת הָאֲנָשִׁים בָּ"עִגּוּל", לְלַוּוֹת בְּמַבָּטָהּ אֶת הַיּוֹצְאִים אֶל הַמִּקְשָׁאוֹת בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר וּלְצַפּוֹת אַחַר כָּךְ, בְּיַחַד עִם כָּל הַקְּרוֹבִים לָהֶם, לְשׁוּבָם.

שָׁב וְנִקְשַׁר, כִּבְיָכֹל, הַחוּט שֶׁל שִׁתּוּף הַחַיִּים בֵּינָהּ וּבֵין הָאֲחֵרִים.

אָמְנָם, הִיא רַק יָשְׁבָה מִן הַצַּד, וּבְכָל אֵלֶּה לֹא הָיְתָה, וְאוּלָם הֵן גַּם לְפָנִים, כַּאֲשֶׁר נִבְצַר מִמֶּנָּה לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁל הַשָּׁכֵן, הִסְתַּפְּקָה בָּזֶה שֶׁיָּשְׁבָה עַל יָדוֹ וְהִבִּיטָה מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר אֶל הַנַּעֲשֶׂה בּוֹ.

כְּבָר נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת בְּבָתֵּי הָ"עִגוּל", וּמַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם, כַּנָּהוּג בְּכָל קַיִץ, הוּבְאוּ עַד לִפְנֵי פִּתְחֵי הַמְּבוֹאוֹת.

בְּבֵית הָאַכְסַנְיָה מִנֶּגֶד קִצְּצָה הָאִשָּׁה לִיפְשָׁה אֶת עֲלֵי הַחַמְצִיץ לְיַד מַדְרְגוֹת הַמִּטְבָּח. בַּעֲלַת הַמַּחֲלֵבָה רִיבָה־לֵאָה גִבְּנָה אֶת עוּגוֹת הַגְּבִינָה שֶׁלָּהּ בְּפֶתַח חֲנוּתָהּ, וְנִשְׁמָע הָיָה אֵיךְ שֶׁהִיא רוֹגֶנֶת עַל כַּלָּתָהּ הַצְּעִירָה, חַסְרַת הַמָּגֵן, בְּאֵין בַּעְלָהּ אִתָּהּ, וְהֶנְיָה לֶוִין הַשְּׁחַרְחָרָה וְהָעֲנֻגָּה, הֵצִיצָה כְּפַעַם בְּפַעַם מִמַּעֲקֵה־בֵּיתָהּ אֶל עֵבֶר חֲנוּת הַמַּנּוּפַקְטוּרָה, שֶׁשָּׁם נִמְצָא בַּעְלָהּ הַיָּפֶה, בֶּן הַכְּרַכִּים.

לֹא פָּג חֹם אַהֲבָתָהּ אֵלָיו מֵאָז הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. וּכְאָז כֵּן עַתָּה קָרְנוּ פָּנֶיהָ כַּאֲשֶׁר נַעֲנָה לָהּ מִשָּׁם בְּמַבָּט חָטוּף.

פְּעָמִים עָבְרָה רוּחַ רָעָה בֵּין הַשְּׁנַיִם, וְאָז יָשְׁבָה הִיא שָׁם, עַל הַסַּפְסָל, מְדֻלְדֶּלֶת וְקוֹדֶרֶת כַּצֶּמַח שֶׁנָּבַל, וְהוּא אַף הוּא לֹא עוֹד הֵאִיר בִּמְקוֹמוֹ אֶת פָּנָיו לַקּוֹנִים, וְהִבִּיט בְּכָל פַּעַם בְּאִי סַבְלָנוּת הַחוּצָה, עַד אֲשֶׁר עָמַד, לְבַסּוֹף, וְסָגַר אֶת דֶּלֶת הַחֲנוּת וּפָנָה לָלֶכֶת אֶל עֵבֶר הַבַּיִת. וּמוּשָׁה, בְּהִתְרוֹמְמָהּ קְצָת, צִפְּתָה לִרְאוֹת אִם יִשְׂתָּרֵר הַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.

כִּבְתוֹךְ סֵפֶר קְרִיאָה נָגֹלּוּ פֹּה לְפָנֶיהָ הַדְּבָרִים, וְהִיא, מִתּוֹךְ שִׁכְחָה עַצְמִית, כְּמוֹ לְפָנִים בִּשְׁעַת קְרִיאָה, בִּקְשָׁה לָדַעַת אֶת הַהֶמְשֵׁךְ.

יֵשׁ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ כָּךְ נִפְנְתָה פִּתְאֹם לַאֲחוֹרֶיהָ וְזָכְרָה אֶת זֶה שֶׁהָיָה לָהּ, וְרֶגֶשׁ שֶׁל הִתְמוֹטְטוּת תָּקַף אוֹתָהּ, כְּאֶת זֶה שֶׁהֵצִיץ לְפִתְחֵי תְּהוֹם, אֲבָל אָז בָּא נַחוּם וְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת קַו הָאוֹר שֶׁבְּעֵינָיו, וְהִיא נֹאחֲזָה בּוֹ וְשָׁבָה לְשִׁוּוּי מִשְׁקָלָהּ.

מִשְׁפָּחָה אַחַת בָּאָה בָּעֵת הַהִיא לָשֶׁבֶת פֹּה, בָּעֲיָרָה, מְיֻדָּעָיו שֶׁל נַחוּם, שֶׁבְּבֵיתָם, בְּעִיר הַמָּחוֹז, יָשַׁב בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי לִמּוּדָיו, וַאֲשֶׁר הוּא, נִכָּר הָיָה בּוֹ, חִבֵּב אוֹתָם בְּיוֹתֵר. אָז אָמְרָה מוּשָׁה – אַף כִּי הַמַּגָּע עִם אֲנָשִׁים זָרִים הָיָה קָשֶׁה לָהּ – שֶׁיַּזְמִינֵם לְבֵיתָם – וּבַשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה בָּאוּ, הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. הוּא גְדָל־מִדּוֹת וַעֲטוּר־שֵׂיבָה, וְהִיא כָּמוֹהָ כְּחַיָּה־רִישָׁה. אוֹתוֹ אוֹר הַהֲבָנָה בֵּין קִמְטִי הַפָּנִים וַאֲפִילוּ אוֹתָהּ הַמִּטְפַּחַת – עֲשׂוּיָה מִשְׁבְּצוֹת שֶׁל שָׁחוֹר וְלָבָן.

הֵם לֹא הִרְגִישׁוּ כְּלָל בְּמַצָּבָהּ הַמְּיֻחָד שֶׁל מוּשָׁה, טָעֲמוּ בְּרָצוֹן מִן הַפֵּרוֹת שֶׁהוּשְׂמוּ לִפְנֵיהֶם, וְדִבְּרוּ כָּל הַזְּמַן עַל שְׁמוּאֵל־אֵלִיָּה בְּנָם, חֲבֵרוֹ וּבֶן־גִילוֹ שֶׁל נַחוּם, וְהוּא אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ בִּזְמַנּוֹ, בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה דַרְכּוֹ סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.

הָיְתָה פֹּה אִתָּם בִּתּוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנִּתְיַתְּמָה מֵאִמָּהּ. וְהֵם, בְּבוֹאָם הֵנָּה בַּשַּׁבָּתוֹת, הֵבִיאוּ אוֹתָהּ. אֶטְיָה הָיָה שְׁמָהּ – תִּינוֹקֶת תְּמִימַת עֵינַיִם, אֲשֶׁר כָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ וְזָכַר אֶת טַעַם יַלְדוּתוֹ שֶׁלּוֹ.

לִפְעָמִים, בִּהְיוֹת מֶזֶג הָאַוִּיר טוֹב, הֵבִיאוּ אוֹתָהּ הַזְּקֵנִים, הַהוֹמֶנִּים (עַל שֵׁם עִירָם נִקְרְאוּ כֵּן), גַּם בִּימוֹת הַחֹל, וּמוּשָׁה, נִשְׁעֶנֶת עַל כָּרֶיהָ, שִׂחֲקָה אִתָּהּ.

הַחֶדֶר עַל רָהִיטָיו נֶהְפַּךְ אָז לִרְצוֹנָן לֶחָצֵר, וְהֵן הִתְנַדְנְדוּ בָּהּ בְּנַדְנֵדָה, אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ וְהִתְקִינוּ מֵחֲזַרְזִירֵי־בֹּסֶר מַחֲרֹזוֹת, בְּשַׁוּוֹתָן לָהֶן בְּדִמְיוֹנָן אֶת הַבָּרָק שֶׁל הַפְּנִינִים. הַזְּקֵנָה, מִלִּפְנֵי פֶּתַח הַמִּטְבָּח, הִבִּיטָה אֲלֵיהֶן בְּעֵינֶיהָ הַמַּסְבִּירוֹת שֶׁל חַיָּה־רִישָׁה, וּמִן הַצַּד דָּמְתָה מוּשָׁה לִשְׁמֹעַ אִוְשָׁה שֶׁל עֵצִים, וְקוֹל צְעָדָיו שֶׁל נַחוּם, הַבָּא לְהַכְנִיסָהּ אֶל עֲרוּגוֹת הַוְּרָדִים שֶׁבַּגָּן.

רַע הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר נַחוּם, לְשֵׁם סִדּוּר עִנְיָנָיו, יָצָא וְהָלַךְ, וְהִיא, בְּאֵין זוֹסְיָה הַזְּקֵנָה אִתָּהּ, נִשְׁאֲרָה פֹּה לְבַדָּהּ.

כָּל זְמַן שֶׁהוּא נִמְצָא בָּ"עִגּוּל", בְּחוּג רְאִיָּתָהּ, נִלְוְתָה אֵלָיו, כִּבְיָכֹל, וְהָיְתָה אִתּוֹ.

הִיא בָּאָה עַד לַחֲנוּת הַצְּבָעִים, הִתְעַכְּבָה לִפְנֵי בֵּית הַסַגָּר, וְעָמְדָה וְחִכְּתָה בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁעָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ עִם הָאוֹפֶה, וְיָצָא וְנִגְלָה שׁוּב לְפָנֶיהָ.

אֲבָל קָרָה אֲשֶׁר הוּא בָּא לְאַחַת הַסִּמְטָאוֹת, וְנִשְׁתַּהָּה שָׁם וְלֹא שָׁב, וְאָז יָרַד צַלְמָוֶת עָלֶיהָ.

הָ"עִגּוּל" שֶׁמִּנֶּגְדָּהּ נִתְרוֹקֵן וְאָבְדָה לוֹ מַמָּשׁוּתוֹ, וְהִיא, נְקוּעָה מִן הַהֲוָיָה, צָנְחָה וְנָפְלָה לַאֲחוֹרֶיהָ כְּצֶמַח שֶׁנִּתְלַשׁ.

חֻרְבָּה עֲזוּבָה הָיְתָה מֵעַתָּה, גַּל שֶׁל מַפֹּלֶת, אֲשֶׁר אֵין לֹא צֹרֶךְ וְלֹא תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לְשׁוּם אִישׁ.

מִתּוֹךְ תְּנוּעָה שֶׁל קַבָּלַת הַדִּין הִתְמַתְּחָה וְהִרְגִּישָׁה אֵיךְ שֶׁחַיֶיהָ, כִּמְנוֹרָה זוֹ עִם כְּלוֹת חֹמֶר־הַדֶּלֶק שֶׁבָּהּ, הוֹלְכִים וְדוֹעֲכִים עִם כָּל נְשִׁימָה, וְהִנֵּה חָרַק בַּדֶּלֶת הַמַּפְתֵּחַ – נַחוּם בָּא, וְרוּחָהּ שָׁבָה אֵלֶיהָ כְּהֶרֶף עָיִן.

עִם דִּמְדוּמֵי־בֹקֶר אֶחָד – בְּסוֹף הַקַּיִץ הָיָה זֶה גַם הַפַּעַם – יָלְדָה מוּשָׁה בֵּן.

מְיַלֶּדֶת פְּשׁוּטָה מִן הַכַּפְרִיוֹת הוּבְאָה אֵלֶיהָ, כִּי אֶת הַמֻּמְחִית מִן הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה לֹא הִשִּׂיגָה יָדָהּ לְהַזְמִין.

כְּשֶׁהַיֶּלֶד הֻגַּשׁ אֵלֶיהָ, וְהִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, וְהַדְּמָעוֹת הִתְפָּרְצוּ מֵהֶן, חֲרִישִׁיּוֹת, בְּשֶׁטֶף, וְנַחוּם שֶׁעָמַד פֹּה מִן הַצַּד, נִגֵּב אוֹתָן בְּלִי אֹמֶר בְּמִטְפַּחְתּוֹ.

כַּאֲשֶׁר הֵאִיר הַיּוֹם, הֶעֶלְתָה זוֹסְיָה הַזְּקֵנָה אֶת צִפִּיוֹת־הַצִּבְעוֹנִין עַל הַכִּסְאוֹת וְעָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּיַיִן וּבְמִינֵי מַאֲפֶה, וּבַבַּיִת, בְּיַחַד עִם דִּמְמַת הַמְּנוּחָה, הִשְׂתָּרְרָה רוּחַ שֶׁל חֲגִיגִיּוּת וְשִׂמְחָה תַּמָּה.

לֹא כֵן הָיָה זֶה כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר בַּחוּץ.

מִין הִשְׁתּוֹמְמוּת הַקְרוֹבָה לְלַעַג תָּקְפָה פֹּה אֶת הָאֲנָשִׁים.

אֵיךְ זֶה הִיא, פְּלָג־הַגּוּף, אֲשֶׁר תּוּכַל לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ לֹא יוֹתֵר מִן הַמִּטָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ?

מָשָׁל לְאֶבֶן מֵאַבְנֵי הָרְחוֹב שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמְבִיאָה נֶפֶשׁ אָדָם לָעוֹלָם.

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, לְטֶקֶס הַבְּרִית, אָסַף הַזָּקֵן הַהוֹמֶנִּי בְּקשִׁי אֶת הַ"מִּנְיָן" הַדָּרוּשׁ.

הָאֲנָשִׁים נִמְצְאוּ פִּתְאֹם עֲסוּקִים, אוֹ מֻזְמָנִים לְשִׂמְחוֹת־מִצְוָה אֲחֵרוֹת, אֲפִילוּ הַמַּשְׁקָאוֹת, שֶׁנִּשְׁלְחוּ הֵנָּה בִּפְקֻדַּת הַגְּרָפִית, כְּאוֹת חֶסֶד לַצַּלָם שֶׁלָּהּ, לֹא הוֹעִילוּ.

כְּשֶׁהַתִּינוֹק הֻחְזָר, לְבַסּוֹף, אֶל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי, הִכְנִיס הַזָּקֵן אֶת רֹאשׁוֹ בַּפֶּתַח וְקָרָא אֶת בִּרְכַּת הַ"מַּזָל טוֹב" בְּקוֹל רָם וּבְחֶמְלָה אֲבָהִית כָּזֹאת, עַד כִּי מוּשָׁה עָלָה אֹדֶם בִּלְחָיֶיהָ, וְעֵינֶיהָ, כְּמוֹ תָּמִיד בִּשְׁעַת הִתְרַגְּשׁוּת, כֻּסוּ בְּדֹק שֶׁל עֲרָפֶל. בִּנְיָמִין קָרְאוּ לַיֶּלֶד עַל שֵׁם אֲבִי אָבִיו, שֶׁמֵּת סָמוּךְ לְאוֹתוֹ זְמַן, וְהִיא קָרְאָה לוֹ מוּנִי, מֻתְאָם לְנוּנִי, שֵׁם הַהַקְטָנָה שֶׁל נַחוּם.

מִתּוֹךְ הֲסִבָּה עַל כָּרִים, כְּשֶׁסְּמָכוּהָ בָּהֶם, יָכְלָה לִרְחֹץ אוֹתוֹ בָּאַמְבַּטְיָה, לְחַתְּלוֹ בְּחִתּוּלָיו, וְגַם – כְּשֶׁנִּכְמַר אֵלָיו לִבָּהּ – לְהַקְרִיבוֹ אֶל פָּנֶיהָ, לֶחִי אֶל לֶחִי, וְלִסְפֹּג כֵּן אֶת מֶתֶק יַנְקוּתוֹ.

וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדָהּ לְהַשְׁכִּיבוֹ בְּתוֹךְ הָעֲרִיסָה, וְאָז יִשְּׁנָה אוֹתוֹ מִתּוֹךְ זֶמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַם חֶדְוַת אֵם וְגַם תּוּגַת אֵם.

לֹא שִׁיר עֶרֶשׂ הָיָה זֶה, שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ פַּעַם, כִּי אִם בַּת קוֹל מֵהֶמְיַת לֵב אִמָּהוֹת מִדּוֹר־דּוֹר, אֲשֶׁר חָרְדוּ. כָּמוֹהָ הִיא, לְגוֹרָל בְּנֵיהֶן בֶּעָתִיד.

נֶעְכְּרָה רוּחָהּ כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁלֹא תּוּכַל לְהַאֲכִיל אוֹתוֹ דֵי שָׁבְעוֹ, כִּי חֲלָבָהּ, כְּכָל אֲשֶׁר גָּדַל תַּאֲבוֹנוֹ, הָלַךְ וּפָחַת.

עַל פִּי עֲצָתָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִּית הִתְחִילָה לְהַשְׁקוֹתוֹ מֵי אֹרֶז וְחָלָב מְמֻתָּק, אֲבָל זֶה רַק גָרַם לוֹ כְּאֵב, וְהוּא בָּכָה בְּקוֹל נוֹקֵב, מֻכָּר לָהּ, זֶה שֶׁבָּא כְּהֵד מִבְּכִי יַלְדָּהּ הַהוּא, הָרִאשׁוֹן, הַמֻּרְעָב אַף הוּא.

בַּלֵּילוֹת הִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ נַחוּם הֵנָּה וָהֵנָּה עַל פְּנֵי הַחֶדֶר, כְּדֵי לְהַשְׁקִיטוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הִתְרוֹצֵץ בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ בְּתוֹךְ הַחַוּוֹת לְבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילוֹ מֵינֶקֶת.

זוֹסְיָה הַזְּקֵנָה עָמְדָה בְּפֶתַח הַצַּלְמָנִיָּה וְהֵשִׁיבָה רֵיקָם אֶת כָּל הַבָּא שָׁמָּה. וּפֹה, בִּפְנִים, יָשְׁבָה עַל פִּי רֹב אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים וְהִשְׁתַּדְּלָה לְהַשְׁתִּיק אֶת הַיֶּלֶד. אֲבָל הוּא – גָבַר קוֹלוֹ וְהֶחֱרִישׁ אֶת זֶה שֶׁלָּהּ, וּמוּשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹא לִשְׁמֹעַ אֶת הַבְּכִי הַזֶּה, הַקּוֹבֵל וְהַמָּלֵא, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לָהּ, נְזִיפָה, הִפְנְתָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַחַלּוֹן, וְהִנֵּה רָאֲתָה, כִּי הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְרִים שָׁם יֵשׁ גַּם בְּמַבָּטָם מַשֶׁהוּ הַדּוֹמֶה לִנְזִיפָה.

כְּשֶׁנִּתְקַבְּלָה יוֹם אֶחָד הַצָּעָה מִקְּרוֹבֶיהָ לִמְסֹר אֶת הַיֶלֶד לִידֵיהֶם, לֹא יָכְלָה לְסָרֵב.

הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד הַחוֹלָה, הָלְכָה וּבָאָה לְבֵית גִּיסָהּ לְשֶׁעָבַר, וְאַחֲרֵי טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת, הֻסְכַּם אֲשֶׁר בִּנְיָמִין הַקָּטָן יֻקַּח לְחַוַּת זַרֶצְ’יָה הַקְּרוֹבָה, אֵשֶׁת הַנַּפָּח שָׁם, אֲשֶׁר יַלְדָּהּ שֶׁלָּהּ מֵת, הִיא אֲשֶׁר תֵּינִיקוֹ, וְזִיזִי, כְּבָר גְּבֶרֶת הַחַוָּה בָּעֵת הַהִיא, תַּשְׁגִיחַ עָלָיו, וּתְנַאי הֻתְנָה גַם אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא הָאָב לְהֵרָאוֹת שָׁם כָּל זְמַן הֱיוֹת הַיֶּלֶד בִּרְשׁוּתָם. וְאָז, לְאַחַר שֶׁתְּשׁוּבַת הַהַסְכָּמָה שֶׁל מוּשָׁה הִגִּיעָה, נִשְׁלְחָה אֵשֶׁת הַנַּפָּח לִכְמִילוֹבְקָה.

בְּמִרְכֶּבֶת הָאֲדוֹנִים בָּאָה זוֹ לְבֵית הַצַּלָּם, אִשָּׁה גִדְלַת־גוּף אֲשֶׁר תְּנוּעוֹת חֲזָקוֹת וְתַקִּיפוֹת לָהּ, וְהִיא, אַךְ קָלְטָה אֶת הַתִּינוֹק לְבֵין זְרוֹעוֹתֶיהָ, צִוְּתָה עַל הָרַכָּב לָזוּז, בְּעוֹד שֶׁיַּלְדֵי הָ"עִגּוּל", אֲשֶׁר נִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ הֵנָּה מַשְׁמִיעִים בֶּהָמוֹן קוֹל קְרִיאַת הֵידָד אָרֹךְ.

מוּשָׁה, שֶׁנִּבְּטָה פֹּה מִן הַחַלּוֹן, לֹא עָלָה כְּלָל עַל דַעְתָּהּ, כִּי לָהּ וּלְיַלְדָּהּ זֶה מִכֻוָּן.

הֵן הָיְתָה הָעֲגָלָה מְרֻפָּטָה, וְהַיְרִיעָה הַסּוֹכֶכֶת עָלֶיהָ מְשֻׁנַת צוּרָה וַעֲשׂוּיָה בֶּאֱמֶת לְעוֹרֵר צְחוֹק.

כְּשֶׁזּוֹסְיָה בָּאָה, צִוְּתָה עָלֶיהָ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֲרִיסָה לַעֲלִיַּת הַגָּג, וְהַחֶדֶר הָיְתָה בּוֹ מֵעַתָּה רְוָחָה, אוֹתָהּ הָרְוָחָה וְאוֹתָהּ הַדְּמָמָה שֶׁנִּשְׂתָּרְרוּ בּוֹ לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר לֻקַּח מִפֹּה יַלְדָּהּ הָרִאשׁוֹן.

נַחוּם, פָּנוּי עַתָּה לַעֲבוֹדָה, נִמְצָא עַל פִּי רֹב בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי הָרָחוֹק, וְהָאֲנָשִׁים בַּחוּץ, מֵאַחַר שֶׁהִיא שָׁבָה לָשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן, דּוֹמֶמֶת, מַצָב שֶׁהוּא הוֹלֵם אוֹתָהּ, שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם עִנְיָן לְעַכֵּב אֶת מַבָּטָם עָלֶיהָ.

הַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִּית סָרָה לִפְעָמִים הֵנָּה עִם פְּנוֹת הַיּוֹם.

הָיָה לָהּ מִשְׁקָהּ שֶׁלָּהּ וּשְׁתֵּי פָּרוֹתֶיהָ, אֲבָל הִיא מָצְאָה לָהּ זְמַן גַּם לְהִכָּנֵס וְלָשֶׁבֶת פֹּה קְצָת עַל מְלֶאכֶת יָד, וְיָדְעָה הִיא לָשֶׁבֶת כָּךְ, אֲשֶׁר מוּשָׁה, בְּדַבְּרָהּ, הָיָה זֶה לָהּ כְּאִלּוּ רַק עִם לִבָּהּ הִיא מְשִׂיחָה.

הֵן לֹא נֶעְלַם מִמֶּנָּה כָּל מַה שֶׁדִּבְּרוּ בָּהּ הַבְּרִיּוֹת, זוֹסְיָה הַטּוֹבָה לֹא נִמְנְעָה מִלִּמְסֹר לָהּ אֶת זֹאת, וְהִנֵּה שָׁאֲלָה, אִם לֹא צָדְקוּ אֵלֶּה.

כְּלִי רָצוּץ, פְּלָג־גּוּף, מַה־לָּהּ כִּי תָבִיא יֶלֶד לְאַוִּיר הָעוֹלָם?

הֲתוּכַל לְטַפֵּל בּוֹ כַּאֲשֶׁר יֶחֱלֶה, לְהַצְעִידוֹ, בְּבוֹא הָעֵת, אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים, וְלַהֲקִימוֹ, כַּאֲשֶׁר יִכָּשֵׁל וְיִפֹּל?

אוֹ הֲתָקוּם עִם אִמָּהוֹת לְהָכִין לוֹ אֶת אָכְלוֹ, תִּשְׁמֹר אוֹתוֹ מִפְּגִיעַת עֲגָלָה בַּחוּץ, וְתִשָּׂא אוֹתוֹ לְבֵית רַבּוֹ בִּימֵי סַגְרִיר וָקר?

הֵן הִיא עַצְמָהּ תִּרְעַב, אִם לֹא יֻגַּשׁ לָהּ אָכְלָהּ, לֹא תָמוּשׁ מִמְּקוֹמָהּ, אִם אֵין תּוֹמֵךְ בָּהּ.

עֵץ שָׁבוּר מַה־לּוֹ, אֵפוֹא, כִּי יַצְמִיחַ זַלְזַלִּים? אֶבֶן דּוֹמֶמֶת. הַאֵין טוֹב אֲשֶׁר תִּהְיֶה מֻטֶּלֶת עֲרִירִית בִּמְקוֹמָהּ?

הַזְּקֵנָה מֵעַל מְלֶאכֶת הַסְּרִיגָה עָנְתָה לָהּ מִבְּלִי שֶׁתֵּרָאֶה מִפִּנָּתָהּ, בְּאֹפֶן שֶׁמּוּשָׁה דּוֹמֶה הָיָה לָהּ שׁוּב, כִּי רַק אֶת קוֹל עַצְמָהּ הִיא שׁוֹמַעַת.

– כִּי נֵלֵד אֶת בָּנֵינוּ בְּעֶצֶב, בָּזֹאת קֻלַּלְנוּ כֻּלָנוּ, אֲבָל לֹא מְעַטּוֹת הֵן אִתָּנוּ אַף אֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּעִצָּבוֹן גַּם תְּגַדֵּלְנָה אוֹתָם.

אֵיךְ יִהְיֶה זֶה לִנְשֵׁי הָעֹנִי, יוֹשְׁבוֹת הַמַּרְתְּפִים בַּכְּרַכִּים, הָאֲנוּסוֹת לְהִשָּׂכֵר לַלֶּחֶם, שֶׁעִם שַׁחַר תֵּצֵאנָה לַעֲבוֹדָתָן?

מִי יַאֲכִיל אֶת יַלְדֵיהֶן כְּשֶׁיִּרְעֲבוּ, יַשְׁקֶה אוֹתָם אִם יִצְמְאוּ, אוֹ יִשְׁמֹר אוֹתָם מִלַּהַט שֶׁמֶשׁ, מִמָּטָר עַז לְבַל יַרְטִיבֵם?

הֵן עֲזוּבִים הֵם לְלֹא הַשְׁגָּחָה, צְפוּיִים תָּמִיד לְכָל פֶּגַע, אֵין שׁוֹמֵעַ לְנַאֲקָתָם וְאֵין עוֹזֵר לָהֶם וּמְנַחֵם, וּבְכָל זֹאת – אִם רָצוֹן הָאֱלֹהִים הוּא – וְיִגְדְּלוּ וְאַף גַּם יִהְיוּ לְסַעַד לְאִמּוֹתֵיהֶם.

צְעִירָה הִיא לְלֹא נִסָּיוֹן, וְגַם אֵין אֱמוּנָה בְּלִבָּהּ, עַל כֵּן תֶּעְגַּם וְתִתְיָאֵשׁ.

מִי זֶה אָמַר, כִּי אֵין עוֹד תִּקְוָה לָהּ, וְהִיא לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא? הַאִם זֶה שֶׁיַּכְאִיב לֹא יוּכַל לַחֲבֹשׁ, וּמִי שֶׁיִסֵּר – לֹא יְרַחֵם? כַּאֲשֶׁר בָּא פִּתְאֹם חָלְיָהּ, כֵּן יִרְפֶּה מִמֶּנָּה וְיַעֲבֹר וְהִיא תָּקוּם לִהְיוֹת אֵם לְיַלְדָּהּ וּגְבֶרֶת לְבֵיתָהּ.

מֵחוּטֵי הַצֶּמֶר, שֶׁהָיוּ אֶצְלָהּ בְּאַרְגָּזָהּ, נָתְנָה לָהּ כַּמָּה פְּקָעוֹת, וְגַם הֵבִיאָה אֶת הַצִנּוֹרוֹת הַדְּרוּשִׁים, וּמוּשָׁה, כְּשֶׁהַקֹּר גָבַר, וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן, יָכְלָה לְהִתְעַסֵּק מֵעַתָּה בִּמְלֶאכֶת סְרִיגָה.

הִיא עָשְׂתָה חָזִיָּה לְנַחוּם, סוּדָר לְעַצְמָהּ, וְגַם כַּמָּה קִטְעֵי אָרִיג, אֲשֶׁר מֵהֶם, בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, אֶפְשָׁר הָיָה לְהָכִין מְעִיל־תִּינוֹקוֹת חַם.

הֵן עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַנָּהָר נִקְפָּא וְהַדֶּרֶךְ מִזַּרֶצְ’יָה נִתְקַצְּרָה, יָכוֹל הָיָה לְהִזְדַמֵּן פֹּה בְּכָל יוֹם אֶחָד מִבְּנֵי הַסְּבִיבָה הַהִיא, וַאֲפִילוּ הַנַּפָּח שֶׁל הַחַוָּה בְּעַצְמוֹ.

נַחוּם, בְּיָמִים מְעֻנָּנִים, בְּאֵין עֲבוֹדָה בַּצַלְמָנִיָּה, הָיָה עוֹמֵד וְצוֹפֶה מִתּוֹךְ עֲצִירַת נְשִׁימָה לְעֶגְלוֹת הַחֹרֶף הַבָּאוֹת מִשָּׁם, וְיָדָיו פְּשׁוּטוֹת אָז לְפָנָיו מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַבָּעַת הַכְּמִיהָה, שֶׁבָּהּ רָגִיל הָיָה לִקְלֹט לְתוֹכָן אֶת יַלְדּוֹ.

כְּשֶׁדֶּרֶךְ הַחֹרֶף נִתְחַלְּפָה, לְבַסּוֹף, בְּקֵיצִית, וּמִן הַבָּתִּים, שֶׁחַלּוֹנוֹתֵיהֶם הַכְּפוּלִים הוּצְאוּ, הִתְחִיל לִבְקֹעַ בְּכִי הַתִּינוֹקוֹת בַּלֵּילוֹת, אָמַר פַּעַם נַחוּם, שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לָגֶשֶׁת לְכַמָּה שָׁעוֹת לְטוּחַנּוֹבְקָה. כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם אֵיזוֹ צָרְכֵי צִלּוּם, וּמוּשָׁה לֹא הִתְנַגְּדָה לְכָךְ.

בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְּדֶמֶת עָלָה לִקְרוֹן הַנּוֹסְעִים הַטּוּחַנּוֹבְקָאִי וְהִיא, מִמְּקוֹם שִׁבְתָּהּ, לִוְּתָה אוֹתוֹ עַד לִקְצֵה הַמִּדְרוֹן וְ"יָרְדָה" אִתּוֹ אֶל הַמִּשְׁעוֹל, אֲשֶׁר אוֹתוֹ עָבְרָה יוֹם יוֹם בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ.

הִיא “חָצְתָה” אִתּוֹ אֶת שְׂדוֹת־הַמִּרְעֶה, “עָקְפָה” אֶת חֻרְשׁוֹת הַגְּרָפִית וְעָבְרָה בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת כָּל הַיַּעַר הַזַבֶּלִיצִי עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַסּוֹף לְטַחֲנוֹת זַרֶצְ’יָה, אֲשֶׁר שָׁם יוֹרְדִים אֲחָדִים מִן הַנּוֹסְעִים וַאֲחֵרִים בָּאִים בִּמְקוֹמָם, וְעַד אֲשֶׁר הַקָּרוֹן עָמַד, יָכוֹל הָיָה נַחוּם לְהַחֲלִיק בַּשְּׁבִיל הַיּוֹרֵד אֶל הַמַּפָּחָה, אֲשֶׁר שָׁם גַּם בֵּיתוֹ שֶׁל הַנַּפָּח.

עִם עֲרוֹב הַיּוֹם בָּאָה אֵלֶיהָ אֶטְיָה בְּאֵיזוֹ שְׁלִיחוּת מִזְּקֶנְתָּהּ, וְהִיא הִתְרַפְּקָה אֲרֻכּוֹת עַל הַיַּלְדָּה זַכַּת הָעֵינַיִם הַזֹּאת, וְאַחַר יָשְׁבָה הוֹזָה עַל יַד הַחַלּוֹן וְהִבִּיטָה אֶל הָ"עִגּוּל", אֲשֶׁר יוֹשְׁבָיו כְּבָר הָיוּ חַיִּים אֶת חַיֵּי יוֹמָם בַּחוּץ.

בַּעֲלֵי הַמִּקְשָׁאוֹת הָלְכוּ וְשָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם, כָּל אֶחָד מִתְכּוֹפֵף כָּעֵץ הַנִּדְחָף בָּרוּחַ אֶל מוּל יְלָדָיו הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ.

יְרֻחָם בֶּר הַגְּבַרְתָּן, שֶׁנִּתְאַחֵר הַפַּעַם מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה, הָיְתָה הַבָּעָה שֶׁל כְּמִיהָה בְּיָדָיו, כְּשֶׁשָּׁלַח אוֹתָן לִקְרַאת תִּינוֹקוֹ, וּמוּשָׁה, בְּהִתְרוֹמְמָהּ מְעַט, בִּקְשָׁה לִרְאוֹת אֵיךְ יִקָּלֵט זֶה לְתוֹכָן, וְהִנֵּה נִרְאָה בַּמִּדְרוֹן נַחוּם.

לֹא הָיָה לָהּ כְּלָל צֹרֶךְ לִפְנוֹת אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת. מֵהִלּוּכוֹ הַכּוֹשֵׁל יָדְעָה אֶת אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִתְּנוּעַת הַהִתְחַמְּקוּת שֶׁבָּהּ עָבַר אֶת הָרְחוֹב, כְּזוֹ שֶׁל הַנִּכְלָמִים אוֹ הַנִּרְדָּפִים עַל יְדֵי הַצְלָפַת שׁוֹט.

הַשְּׁבִיל, אֲשֶׁר פִּלְּשָׁה בַּהֲגִיגֶיהָ וְרִפְּדָה אוֹתוֹ בִּנְהִיָּתָהּ, גֻּדַּר בַּעֲדָהּ וְנֶחְסַם.

עַתָּה קָדַר הַבַּיִת, חַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁלְיַד הַמָּבוֹא, לֹא צֻחְצְחוּ שִׁמְשׁוֹתָיו, וְעַל חֲדַר הַצִלּוּם הָיוּ הָאֲנָשִׁים פּוֹסְעִים וְעוֹבְרִים כְּמוֹ בִּימֵי הַסַּגְרִיר, בִּהְיוֹת דַּלְתּוֹ מוּגֶפֶת מִבַּחוּץ.

וְאָמְנָם מִי הוּא אֲשֶׁר יִנְעַם לוֹ לָבוֹא וּלְהִתְקַבֵּל עַל יְדֵי אִישׁ, אֲשֶׁר סֵבֶר פָּנָיו נִזְעָם, וְשֶׁהוּא, דּוֹמֶה כִּי אַחַת הִיא לוֹ, אִם יְסַפְּקוּ אוֹ לֹא יְסַפְּקוּ לוֹ עֲבוֹדָה?

יוֹשְׁבֵי הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, הֵבִיא לָהֶם שָׁם בֶּן הָרוֹקֵחַ מַצְלֵמָה מֵעִיר הַמָּחוֹז, וְהֵם הִסְתַּפְּקוּ הַקַּיִץ בִּתְמוּנוֹת הַחוֹבְבִים שֶׁזֶּה עָשָׂה לָהֶם, וַאֲשֶׁר לִצְעִירֵי הַגַּנָּנִים, הִנֵּה, בִּשְׁעַת הָעוֹנָה, בִּזְמַן הוֹבָלַת הַיְרָקוֹת לְטוּחַנּוֹבְקָה, לָקְחוּ רַבִּים מֵהֶם אֶת בִּגְדֵי שַׁבַּתָּם אִתָּם וְהִצְטַלְּמוּ שָׁם.

בְּסוֹף הַקַּיִץ, כְּשֶׁבָּא נַחוּם לְחַדֵּשׁ אֶת חַלּוֹן הָרַאֲוָה, לֹא נִמְצָא בְּיָדוֹ מִסְפַּר הַתְּמוּנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת, וּבִשְׁבִיל שְׂכַר הַדִּירָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן, אָנוּס הָיָה לְבַקֵּשׁ הַלְוָאָה מִמַּכִּירָיו שֶׁ"בָּרְחוֹב הָעֶלְיוֹן".

הָאֲנָשִׁים שָׁם נָשְׂאוּ אָמְנָם אֶת פָּנָיו וְנָתְנוּ לוֹ, אֶלָּא שֶׁבְּיַחַד עִם זֶה לֹא יָכְלוּ לִכְבֹּשׁ בְּלִבָּם אֶת רֶגֶשׁ הַתַּרְעֹמֶת עַל אִשְׁתּוֹ, אֲשֶׁר בְּשֶׁלָּהּ הִגִּיעַ לְמַצָּבוֹ הָרָע.

אֵלֶה שֶׁהֻכְרְחוּ לַעֲבֹר יוֹם יוֹם דֶּרֶךְ הָ"עִגּוּל", נִמְאַס לָהֶם גַּם לִרְאוֹתָהּ שָׁם תָּמִיד בְּמִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן, כַּאֲשֶׁר הִיא, בְּעֵינֶיהָ הָאֲפֵלוֹת, סוֹקֶרֶת אוֹתָם כָּךְ, כְּאִלוּ חֵטְא חָטְאוּ בָּזֶה שֶׁרַגְלַיִם בְּרִיאוֹת לָהֶם.

בְּיִחוּד מַרְגִּיז הָיָה זֶה בִּשְׁעַת שִׂמְחוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, כַּאֲשֶׁר לְתוֹךְ הַקָּהָל הַחוֹגֵג, שְׁטוּף הַגִּיל, נִתְקְעוּ פִּתְאֹם הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, הַחֲשׁוּכִים וְהָאֲבֵלִים, כְּעֵין כֶּתֶם כֵּהֶה הָיָה זֶה עַל רֶקַע חַיֵּיהֶם הַבָּהִיר.

הָאַלְמָנָה מִיכְלִין, אִשָּׁה נְשׂוּאַת פָּנִים, וְהִיא אַחַת מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ לָקַח לִפְעָמִים נַחוּם מְעַט כֶּסֶף בְּהַלְוָאָה, נִכְנְסָה פַּעַם בַּאֲמַתְלָה אֶל הַצַּלְמָנִיָה, וּבְרֶגַע שֶׁנַּחוּם הָיָה עָסוּק לְיַד מְכוֹנַת הַצִּלּוּם, בָּאָה אֶל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי וְשָׁאֲלָה אֶת הָאִשָּׁה הַחוֹלָה קְצָרוֹת, בְּלִי כָּל הַקְדָּמָה, לָמָּה הִיא שׁוֹכֶבֶת כָּךְ, מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ כָּל תְּרוּפָה וּמַרְפֵּא, וּמַחֲשִׁיכָה כֵּן אֶת חַיֵי בַעְלָהּ.

מוּשָׁה הוּצְפוּ פָּנֶיהָ דָּם, וְהִיא עָשְׂתָה תְּנוּעָה שֶׁל הַחַיָּה בַּסּוּגַר, כַּאֲשֶׁר הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ עוֹמְדִים לְהִתְעַלֵּל בָּהּ.

לִבְכּוֹת אִלּוּ יָכְלָה, הָיָה זֶה בְּוַדַּאי מֵקֵל עָלֶיהָ, אֲבָל הִיא, מֵאָז שֶׁלֻקַּח מִמֶּנָּה יַלְדָּהּ, קָפְאוּ בְּקִרְבָּהּ הַדְּמָעוֹת, עַד כִּי רָאֲתָה לִפְעָמִים אֶת עַצְמָהּ כִּכְלִי הָפוּךְ זֶה, אֲשֶׁר, מֵרֹב הֱיוֹתוֹ מָלֵא וּמְמֻלָּא, אֵין הַנּוֹזְלִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ.

אוּלָם פַּעַם הָיָה זֶה אֲשֶׁר הַסְּאָה, שֶׁהָיְתָה כְּבָר מְלֵאָה – הֻגְדְּשָׁה.

בְּיוֹם קַיִץ קָרָה הַדָּבָר, כַּאֲשֶׁר נַחוּם, לְשֵׁם גְּבִיַת אֵיזֶה חוֹב, יָצָא אֶל “הָרְחוֹב הָעֶלְיוֹן”, וְהִיא מִמְּקוֹמָהּ, כְּמוֹ תָּמִיד, לִוְּתָה אוֹתוֹ בְּמַבָּטָהּ.

הִיא הִבִּיטָה אַחֲרָיו עַד אֲשֶׁר עָלָה בַּמִּדְרוֹן וּבָא אֶל רַחֲבַת הַשִּׁטִּים, אֲשֶׁר שָׁם נִמְצָא הָרְחוֹב, וְעַד אֲשֶׁר הוּא שָׁהָה שָׁם, הִסְתַּכְּלָה בִּקְרוֹנוֹת הַיְרָקוֹת שֶׁהִתְנַהֲלוּ בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל נֵפֶץ מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּכְשֶׁהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ, רָאֲתָה חוּט שֶׁל עָשָׁן מִתְפַּתֵּל וְיוֹצֵא מִן הַמִּטְבָּח, וְלִבָּהּ עָמַד מִדְּפֹק.

בְּמַבָּט חָטוּף אֶחָד הִקִּיפָה אֶת זָוִית הָ"עִגּוּל" שֶׁבְּקִרְבָתָהּ: בְּמִרְפֶּסֶת בֵּית הָאַכְסַנְיָה נִמְצְאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהִיא יְכוֹלָה הָיְתָה לִקְרֹא לָהֶם, אֲבָל הֵן הַבַּיִת פֹּה הָיְתָה דַלְתּוֹ נְעוּלָה, וְהַמַּפְתֵּחַ – בִּידֵי נַחוּם. וְאָז, בִּתְנוּעָה אֲשֶׁר הִיא עַצְמָהּ לֹא הֵבִינָה אַחַר כָּךְ כֵּיצַד בִּצְּעָה אוֹתָהּ, יָרְדָה מֵעַל הַמִּטָּה, וּבִזְחִילָה, כְּבַעֲלֵי הַחַיִּים הַהוֹלְכִים עַל גְּחוֹנָם, הִגִּיעָה עַד לִמְבוֹא הַמִּטְבָּח, אֲשֶׁר שָׁם הַדֶּלֶת הָאֲחוֹרַנִּית, וְהִנֵּה לֹא קָרָה פֹּה שׁוּם דָּבָר. אֵיזוֹ קֵיסָמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּכִּירָה, הִתְלַקְּחוּ בְּתוֹךְ הָרֶמֶץ מֵאֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָאֲרֻבָּה הָיְתָה סְתוּמָה, נִמְשַׁךְ הֶעָשָׁן אֶל הַחֶדֶר.

עַתָּה שָׁבָה רוּחָהּ אֵלֶיהָ, וְהִיא רָאֲתָה וְהִנֵּה רְבוּצָה הִיא כְּחַיָּה עַל אַרְבַּע, וְהַסְּחִי הָיָה מִסָּבִיב לָהּ: קְלִפּוֹת בָּצָל וְשׁוּם, וְשִׁכְבַת אֵפֶר עִם מֵי שׁוֹפְכִין בְּתוֹךְ הֶעָבִיט. וּמִמַּעַל נִתְּלוּ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ עַל הַכְּתָלִים, אֲשֶׁר לֹא סֻיְּדוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים.

וּפִתְאֹם הִבְהִירָה כְּנֶגְדָּהּ מִבֵּין כָּל אֵלֶּה רְצוּעַת תְּכֵלֶת בְּתוֹךְ הָאֶשְׁנָב הָעֶלְיוֹן, קֶטַע קָטָן מִשְּׁמֵי הַמְּרוֹמִים, אֲשֶׁר הִיא, מִפְּנֵי גִּבּוּבֵי הַבִּנְיָנִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי חַלּוֹנָהּ, לֹא רָאֲתָה אוֹתָם, וַאֲשֶׁר מֵהֶם – הוֹרְתָה אוֹתָהּ לְפָנִים חַיָּה־רִישָׁה – יַשְׁקִיף אֵלֵינוּ הָאֱלֹהִים, וְהִיא, בְּזָקְפָהּ אֶת עֵינֶיהָ, שָׁאֲלָה:

“עַד אָנָה עוֹד?”

“עַד אָנָה תְּשִׂימֵנִי כֶּעָפָר לְשֵׁפֶל וְכַתּוֹלַעַת לְמִאוּס?” קָרְאָה. וּפִסַּת הַזֹּהַר מִנֶּגְדָּהּ נִתְעַמְעֲמָה וְכֻסְּתָה בַּעֲרָפֶל. וְאָז לָקְחָה מֵהָאֶצְטַבָּה הַקְּרוֹבָה מִטְפַּחַת וְכָבְשָׁה בָּהּ אֶת פָּנֶיהָ, כִּי בָּאוּ לָהּ הַדְּמָעוֹת.

בִּהְיוֹת בִּנְיָמִין בֶּן אַרְבַּע שָׁנִים עָבְרוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַנַּפָּח מִזַּרֶצְ’יָה אֶל הָעֲיָרָה הַקְרוֹבָה, וְאוֹתוֹ, אֶת חֲנִיכָם, לָקְחוּ אִתָּם.

זִיזִי הִיא שֶׁהוֹסִיפָה לָתֵת אֶת דְּמֵי כַּלְכָּלָתוֹ, וְהַהַשְׁגָּחָה עָלָיו נִמְסְרָה לְאִמָּהּ בָּעִיר. וְאוּלָם הָאִשָּׁה הַמִּזְדַּקֶּנֶת, אִם מִפְּנֵי רִחוּק הַמָּקוֹם, אוֹ מֵחֹסֶר פְּנַאי, לֹא הִרְבְּתָה לְבַקֵּר אֶצְלוֹ, וּבְכָךְ נִפְתַּח פֶּתַח בַּקִיר שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הוֹרָיו.

אֶחָד מִגַּנָּנֵי הָ"עִגוּל", שֶׁיָּרַד בִּקְרוֹנוֹ לְטוּחַנּוֹבְקָה. רָאָה שָׁם נַעַר זָר עַל יַד הַמַּפָּחָה, וְהוּא הֵבִין כִּי חֲנִיכוֹ שֶׁל הַנַּפָּח הוּא. וְהֶנְיָה לֶוִין מֵחֲנוּת הַמַּנּוּפַקְטוּרָה, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה אַף הִיא שָׁם, הִכִּירָה אוֹתוֹ עַל פִּי שְׁעָרוֹ הַמְסֻלְסָל, כָּזֶה שֶׁל נַחוּם, וְהִיא, הָאִשָּׁה דַּקַּת הָרֶגֶשׁ, נָח אוֹר שֶׁל חֲנִינָה עַל פָּנֶיהָ, כְּשֶׁסִּפְּרָה, אֵיךְ עָמַד שָׁם בְּמִכְנְסֵי־הַמּוּלְט הַקְּצָרִים שֶׁלּוֹ וְנָשַׁךְ לְתֻמּוֹ מִן הַתַּפּוּחַ שֶׁבְּיָדוֹ.

בְּיוֹם שֵׁנִי־בְּשַׁבָּת אֶחָד יָצָא נַחוּם לָלֶכֶת לְטוּחַנּוֹבְקָה מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ עוֹד שׁוּם אֲמַתְלָה לְכָךְ. בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת בַּבֹּקֶר הָלַךְ, וְעִם עֶרֶב שָׁב, וְהוּא אָז מְחֻדָּשׁ. מַבָּטוֹ הַכָּבוּי שָׁב וְהִתְלַקַּח בּוֹ קַו הָאוֹר, וְהוּא בָּקַע וְהִגִּיהַ שׁוּב אֶת הַחֲשֵׁכָה מִסָּבִיב.

אָמְנָם רַק שָׁעָה קַלָּה נִתַּן לוֹ לִרְאוֹת אֶת הַנַּעַר, בִּגְנֵבָה, אֲבָל בִּימֵי הַשּׁוּק – נֶאֱמַר לוֹ – אִם יָבוֹא בָּעֵת שֶׁרַבָּה לְיַד הַמַּפָּחָה הַצְּפִיפוּת, יוּכַל לְהִשְׁתַּהוֹת יוֹתֵר.

וְהִנֵּה בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בְּטוּחַנּוֹבְקָה יוֹם הַשּׁוּק, הָיָה יוֹצֵא מֵעַתָּה עִם כָּל הַתַּגְרָנִים בַּבֹּקֶר, וְלָעֶרֶב שָׁב, וְאֵין בְּיָדוֹ אָז כָּל צְרוֹר אוֹ אַמְתַּחַת, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה הָיָה בְּכָל זֹאת כְּאִישׁ הַנּוֹשֵׂא עֹמֶס שֶׁל טוּב רָב.

בִּתְחִלַּת הַקַיִץ, כְּשֶׁהָאִשָּׁה הָאַדְמוֹנִית יָצְאָה לְחַוַּת זַרֶצְ’יָה, עָשְׂתָה הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד בְּחָכְמָתָהּ, שֶׁהַיֶּלֶד יוּבָא לְכַמָּה יָמִים לְבֵיתָהּ.

מְבַקֶּשֶׁת הָיְתָה כְּאִלּוּ לִתְפֹּר בִּשְׁבִילוֹ אֵיזוֹ חֲלוּקֵי קַיִץ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִיא, בְּרַגְלֶיהָ הַחַלָּשׁוֹת, לֹא יָכְלָה לָלֶכֶת אֵלָיו לִמְדֹד, הֻרְשָׁה הוּא לָבוֹא לִזְמַן הַתְּפִירָה לְבֵיתָהּ.

הִיא הוֹצִיאָה מִמּגֵרַת הַקּוֹמוֹדָה אֶת הָאֲרִיגִים, וְלִקְרוֹבֶיהָ בִּכְמִילוֹבְקָה שָׁלְחָה לְהוֹדִיעַ שֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת לְכַמָּה שָׁעוֹת אֶת הַנַּעַר.

אִישׁ מְהֵימָן צָרִיךְ לָקַחַת אוֹתוֹ בַּצָּהֳרַיִם, וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר לַהֲשִׁיבוֹ, וְיִסַּע הוּא, לְשֵׁם זְהִירוּת, לֹא דֶּרֶךְ זַרֶצְ’יָה, כִּי אִם בַּשְּׁבִילִים הַהֲרָרִיִּים, דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת קוֹכְטִיץ.

פְּתָק מִן הַשָּׁמַיִם לוּ נָפַל, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה פֹּה בַּבַּיִת רשֶׁם גָּדוֹל כָּל כָּךְ.

מוּשָׁה, מִשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת, עָשְׂתָה תְּנוּעָה בְּגוּפָהּ, כְּדֵי לְהִתְרוֹמֵם וְלָקוּם, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרַגְלֶיהָ נִשְׁאֲרוּ כְּבוּלוֹת, הִתְיַשְּׁבָה יְשִׁיבָה מְאֻשֶּׁשֶׁת בַּמִּטָה וְנָתְנָה מִפֹּה

אֶת הוֹרָאוֹתֶיהָ.

אֶת נַחוּם שָׁלְחָה לְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַקְּרוֹנוֹת, שֶׁיְדָעוּהוּ כְּבַר־דַּעַת וּמָהִיר בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֶת זוֹסְיָה בִּקְשָׁה לְהַקְרִיב אֵלֶיהָ אֶת אַרְגַּז הַמֹּהַר.

עוֹד הָיוּ שְׁמוּרִים פֹּה, בֵּין יֶתֶר הַדְּבָרִים, כַּמָּה חֶפְצֵי עֵרֶךְ, וְאֶת אֵלֶּה נָשְׂאָה הַזְּקֵנָה הַנְּבוֹנָה לְבֵית־הַמַּלְוֶה, קָנְתָה בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתָהּ צָרְכֵי אֹכֶל בַּחֲנוּת־הַמַּכֹּלֶת הַגְּדוֹלָה, וְאַחַר עָמְדָה עוֹד לְנַעֵר בַּחוּץ אֶת הַמַּפּוֹת עִם הַצִּפִּיּוֹת, שֶׁהָיוּ מֻנָּחוֹת, כָּרָגִיל, בָּאָרוֹן.

כְּשֶׁהַיּוֹם עָרַב, יָצָא נַחוּם אֶל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לְיַעֲרוֹת קוֹכְטִיץ, וּמוּשָׁה, בְּמִפְתַּח הַחַלּוֹן, נִרְאֲתָה כִּמְמַלְּאָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ. אֲפִילוּ בַּעֲלַת הָאַכְסַנְיָה, לִיפְשֶׁה, הִבִּיטָה מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ לְעֵבֶר הַמִּדְרוֹן, וּבְפָנֶיהָ, בְּיַחַד עִם הַסַּקְרָנוּת, נִצְנֵץ מָה, הַדּוֹמֶה לְרַחֲשֵׁי־כָּבוֹד. וְהִנֵּה נִרְאָה הָאִישׁ בְּבוֹאוֹ, וְהוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַקָּרוֹן שֶׁלּוֹ בִּמְפֻלָּשׁ, לְמַעַן יֵרָאֶה עוֹד מֵרָחוֹק בְּרֵיקוּתוֹ.

עֲצַת הַדּוֹדָה סֻכְּלָה. הַנַּעַר לֻקַּח מִמֶּנָּה עוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ.

לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שֶׁל אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים, בָּא מֵעִיר הַפֶּלֶךְ אָבִיהָ שְׁמוּאֵל־אֵלִיָּה, הַצַּלָּם, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָלַךְ עִם בְּנֵי הַבַּיִת לְבַקֵּר אֶת נַחוּם, חֲבֵרוֹ לְשֶׁעָבָר.

אִישׁ מִדּוֹת הָיָה, טוֹב עֵינַיִם וְצָנוּעַ בַּהֲלִיכוֹתָיו. אַף הוּא, כְּהוֹרָיו, לֹא הִרְגִּישׁ בְּמוּמָהּ שֶׁל מוּשָׁה וְשׂוֹחַח אִתָּהּ כְּעִם אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אֶל הַשֻּׁלְחָן.

אֶת בִּתּוֹ אָהַב עֲנֻגּוֹת, הֶחֱלִיק חֶרֶשׁ אֶת צַמָּתָהּ, שֶׁעָבְתָה פֹּה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים, וְהוֹשִׁיט לָהּ כְּפַעַם בְּפַעַם אֲחָדוֹת מִן הַסֻּכָּרִיּוֹת הַחֲבִיבוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהֱבִיאָן בִּשְׁבִילָהּ בִּמְיֻחָד מִן הַכְּרָךְ, וַאֲשֶׁר הִיא, מִתּוֹךְ תְּנוּעַת שׁוֹבְבוּת, כִּבְּדָה בָּהֶן אֶת כָּל הָאֲחֵרִים, וְהָאַוִּיר פּה נִתְמַלֵּא עַד מְהֵרָה רֵיחַ חֲמַצְמַץ וּצְלִילֵי צְחוֹק.

עִם נַחוּם דִּבֵּר הָאוֹרֵחַ רַק עַל עִסְקֵי צִלּוּם, סִפֵּר לוֹ עַל כָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּמִקְצֹעַ זֶה, וְהָלַךְ אִתּוֹ לִרְאוֹת אֶת חַדְרֵי הָעֲבוֹדָה.

מִפְּנֵי שֶׁהַצַּלְמָנִיָּה שֶׁלּוֹ בַּכְּרָךְ נִשְׁאֲרָה לְלֹא הַשְׁגָּחָה, אָנוּס הָיָה לַחֲזֹר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְהוּא אֲפִילוּ לְבָרֵךְ אֶת יְדִידוֹ בְּבִרְכַּת הַפְּרֵדָה לֹא הִסְפִּיק, אוּלָם בְּדַרְכּוֹ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת, בְּעָבְרוֹ אֶת עִיר מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל זֶה, הִתְעַכֵּב שָׁם כְּדֵי לְבָרֵר אֶת עִנְיַן יַלְדּוֹ.

בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל מַכִּיר אֶחָד הִגִּיעַ לְחַוַּת זַרֶצְ’יָה, הִזְמִין לְשָׁם גַּם אֶת הָאִשָּׁה “הָאַדְמוֹנִית” עִם בַּעְלָהּ, וְדִבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת.

עוֹד לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת אֲשֶׁר זְכוּת הַהוֹרִים עַל יַלְדָּם תִּפָּקַע רַק מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִתְיַסְּרוּ בְּעֹנִי וּבְמַחֲלוֹת.

הַנַּעַר זָקוּק לְטִפּוּל וּלְחִנּוּךְ – אוֹמְרִים הֵם – וּבְכֵן מַצִּיעַ הוּא, שֶׁיִּמְסְרוּ אוֹתוֹ לְיָדָיו, תַּחַת הַשְׁגָּחָתוֹ, בְּבֵיתוֹ, יִתְחַנֵּךְ, וְהוּא גַם יְלַמְּדוֹ, בְּבוֹא הָעֵת, אֶת אֻמָּנוּת הַצַּלָּמִים.

זִיזִי, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל קְרוֹבֶיהָ עַצְמָם, לֹא הִתְנַגְּדָה. הִיא דָרְשָׁה רַק אֲשֶׁר הוֹרֵי הַיֶּלֶד לֹא יִרְאוּהוּ, בְּטֶרֶם שֶׁיְסַלְּקוּ אֶת כָּל הַמַּגִיעַ לָהּ, וְעִם גְּמַר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הִגִּישָׁה גַם לָאִישׁ חֶשְׁבּוֹן מְפֹרָט מִכָּל מַה שֶּׁהוֹצִיאָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים.

רְשִׁימָה אֲרֻכָּה הָיְתָה זֹאת, אֲשֶׁר הַשְּׁנַיִם, נַחוּם וּמוּשָׁה, כְּשֶׁזּוֹ הִגִּיעָה לְיָדָם, עִיְּנוּ בָּהּ מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל חֲנִינָה וּפַחַד כְּאַחַת.

נִרְגָּשִׁים הָיוּ מִשְּׁמוֹת הַבְּגָדִים שֶׁל יַלְדָּם: “גַּרְבַּיִם”, “חֻלְצוֹת מַלָּחִים”, “נַעֲלֵי שְׂרוֹךְ”, וְנִבְהָלִים – מֵעֹצֶם הַחוֹב.

עַל שְׁאֵלַת יְדִידָם, אִם לְרָצוֹן הוּא לָהֶם עֶצֶם הָעִנְיָן – מַה־יָּכְלוּ לְהָשִׁיב?

יוֹם אֶחָד לִפְנֵי צֵאת הַנַּעַר לְדַרְכּוֹ, יָרַד נַחוּם בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר לְטוּחַנּוֹבְקָה, וְשָׁב בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹל עוֹד שׁוּם אִישׁ לִרְאוֹתוֹ פֹּה, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה עָמַד לְהַכְנִיס תִּקּוּנִים בַּצַּלְמָנִיָה, כְּדֵי לְהַגְדִּיל עַל יְדֵי כָךְ אֶת רְוָחָיו.

הֵן עִם כָּל פְּרוּטָה שֶׁיְּנַכֶּה מִן הַחוֹב, כְּלוּם אֵין הוּא מְסַלֵּק, כִּבְיָכוֹל, גַּם אֶבֶן מִן הַחוֹמָה, אֲשֶׁר הוּקְמָה בֵּינוֹ וּבֵין יַלְדּוֹ?

הוּא קָבַע שֶׁלֶט חָדָשׁ מִמַּעַל לְפֶתַח הַמָּבוֹא, צִחְצַח אֶת חַלּוֹן הָרַאֲוָה, וּבַפִּתְקָה שֶׁהִדְבִּיק פֹּה, הוֹדִיעַ עַל הוֹזָלַת הַמְּחִיר שֶׁל תְּמוּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה.

בּוֹ בַּזְמַן הֵבִיא גַּם מֵעִיר הַמָּחוֹז כַּרְטִיסֵי־דֹאַר, אֲשֶׁר נִתְפַּרְסְמוּ תֵּכֶף בֵּין בְּנֵי הַנֹּעַר הַמְּקוֹמִי.

גְּלוּיוֹת עִם צִיּוּרִים סִמְלִיִים הָיוּ אֵלֶּה, כְּמוֹ: מֹאזְנַיִם שֶׁעַל כַּפּוֹתֵיהֶם יִשָּׁקֵל לֵב אָדָם בְּכֶסֶף, אוֹ נָשִׁים אֲשֶׁר חֵץ שֶׁל אֱלֹהֵי הָאַהֲבָה פָּגַע בָּהֶן – מִינֵי אִגְּרוֹת, אֲשֶׁר נְעָרוֹת מְאֻכְזָבוֹת, אוֹ חוֹלוֹת אַהֲבָה, יָכְלוּ לְשָׁלְחָן עַל פִּי הַכְּתֹבֶת הָרְצוּיָה, מִבְּלִי לְהוֹסִיף כָּל בִּאוּר בִּכְתָב.

אָז לָמַד נַחוּם גַּם אֶת מַעֲשֵׂה צִיּוּר הַשְּׁלָטִים, וְהוּא רָאָה בְּרָכָה גַּם בָּזֶה.

כָּל שֶׁלֶט, שֶׁבָּא לְיָדוֹ, נִתְחַדְּשָׁה צוּרָתוֹ, וּבְעָלָיו – נִתְבַּלֵּט שְׁמוֹ וְשֵׁם עִסְקוֹ בִּבְהִירוּת כָּזוֹ, עַד כִּי הָאֲחֵרִים, כְּדֵי שֶׁלֹא לְהִשָּׁאֵר בֵּין הַנֶּעְלָמִים, הֻכְרְחוּ לְחַדֵּשׁ גַּם אֶת שִׁלְטֵיהֶם הֵם – וַחֲצַר הַצַּלְמָנִיָּה נִתְמַלְּאָה מִלּוּחוֹת־עֵץ אֵלֶּה עַד אֶפֶס מָקוֹם.

בַּחוּץ, עַל יַד הַפֶּתַח הָאֲחוֹרַנִּי, עָשָׂה הָאִישׁ בִּימוֹת הַקַּיִץ אֶת מְלַאכְתּוֹ, זִמֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵיזֶה זֶמֶר, לְמַעַן תַּרְגִישׁ בּוֹ מוּשָׁה, וּמָשַׁח בְּמִכְחוֹלוֹ אֶת רִבּוּעֵי הָעֵץ, שֶׁעָמְדוּ, בְּשׁוּרָה לְיַד הַקִּיר.

צְרָצָרִים צִרְצְרוּ בְּתוֹךְ עֵשֶׂב הַבָּר הַמְגֻדָּל שֶׁמִּסָּבִיב, וּמִלְּמַטָּה, מִן הַמִּדְרוֹן, עָלְתָה שִׁירַת הַנְּעָרוֹת הַמְנַכְּשׁוֹת בָּעֲרוּגוֹת, מְמֻזֶּגֶת בְּרֵיחַ שֶׁל יְרַק גַּן, נַחוּם, כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחַ, הִצִּית לוֹ סִיגָרָה, עָמַד וְהִבִּיט אֶל “גִּבְעַת הַחֻרְשׁוֹת” אֲשֶׁר מִנֶּגֶד, וְרָאָה אֵי־שָׁם, הַרְחֵק, בְּחֶבְיוֹנֵי הֶעָתִיד, אֶת עַצְמוֹ יוֹשֵׁב בְּיַחַד עִם בִּנְיָמִין בְּתוֹךְ הַצַּלְמָנִיָּה, וּמוּשָׁה, בְּפָנִים קוֹרְנִים, נִבֶּטֶת אֲלֵיהֶם מִן הַחֶדֶר הַפְּנִימִי – שְׁלֵמָה בְּגוּפָהּ.

הֵן שׁוּם רוֹפֵא לֹא אָמַר, כִּי חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא הִיא וְאֵין לָהּ עוֹד כָּל תִּקְוָה.

אִם שְׁנֵיהֶם יַחַד יַעַבְדוּ, הוּא עִם בְּנוֹ, יוּכְלוּ אוּלַי לַהֲבִיאָהּ, פַּעַם לְאֶחָד מֵאוֹתָם מְקוֹמוֹת־הַמַּרְפֵּא, אֲשֶׁר שָׁמַע אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם, כִּי הַחוֹלֶה הַמּוּבָא אֲלֵיהֶם בַּאֲלֻנְקָה, יָשׁוּב לָלֶכֶת מִשָּׁם בְּרַגְלָיו.

בְּתוֹךְ הָאָרוֹן שֶׁבְּפִנַּת הַחֶדֶר יִחֵד לוֹ מְגֵרָה, וּבָהּ שָׂם כָּל מַטְבֵּעַ שֶׁל חִסָּכוֹן, כַּגְּדוֹלָה כַּקְטַנָּה, וּכְשֶׁאֵלֶּה נִצְטָרְפוּ לְאֵיזֶה סְכוּם, שָׁלַח אוֹתוֹ לְנוֹשָׁיו, סִלֵּק אֶבֶן מִתּוֹךְ הַחוֹמָה – וְהָרֶוַח הָלַךְ כֵּן וְגָדַל.

בִּימֵי שִׁבְתּוֹ בְּעִיר הַמָּחוֹז, לִמְּדוֹ פַּעַם מַכִּיר אֶחָד לְהַתְקִין מִסְגָּרוֹת מִקַּרְטוֹן, וְהִנֵּה עַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּא הַסְּתָו וְהָעֲבוֹדָה בַּבַּיִת וּבֶחָצֵר נִתְמַעֲטָה, הִתְחִיל לְהִתְעַסֵּק בִּמְלֶאכֶת־כַּפַּיִם זוֹ.

מִנְּיָר עָבֶה וְדֶבֶק הֵכִין אֶת הָרִבּוּעִים, מְשָׁחָם בְּצֶבַע וּבְלַכָּה וְשָׁלַח אוֹתָם לְעִיר הַפֶּלֶךְ לִמְכִירָה.

הִנֵּה כִּי כֵן הָיָה יוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ מָלֵא, וְהַחֶדֶר הַפְּנִימִי – בְּיִחוּד בִּימֵי הַחֹרֶף – קִבֵּל אֶת הַצּוּרָה שֶׁל בֵּית־הַמְּלָאכָה, עִם כָּל הָעַרְבּוּבְיָה וְחֶדְוַת הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּזֶה.

מִסְגָּרוֹת הֶאֱפִירוּ כְּאֶשְׁנַבִּים רֵיקִים בְּכָל פִּנָה.

בְּפִי הַתַּנּוּר הָמָה סִיר הַדֶּבֶק בְּתוֹךְ לַהֲבוֹת אֵשׁ, וְנַחוּם, לְיַד הַשֻּׁלְחָן הֶעָרֹם, לְלֹא מַפָּה, גָּזַר בְּמִסְפָּרַיִם אֶת לוּחוֹת הַכַּרְטוֹן,¹ מִתּוֹךְ יְגִיעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשִּׂמְחַת הַיְצִירָה.

אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים, בָּאָה לִפְעָמִים בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם וְהִכְנִיסָה הֵנָּה נְשִׁיבָה מְרַעֲנֶנֶת בְּנִפְנוּף מְעִילָהּ הַכְּרַכִּי, זֶה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת זֵכֶר בֵּית אָבִיהָ עַל הַלֵּב.

עוֹד נִשְׁתַּמֵּר תֹּם הַיַּלְדוּת בְּפָנֶיהָ, אֲבָל עֵינֶיהָ הָיָה כְּבָר בָּהֶן מִן הַבּוּשָׁה הַכְּבוּשָׁה שֶׁל הַבּוֹגְרִים, וּמוּשָׁה – הֵצִיף גַּל שֶׁל עֶדְנָה אֶת לִבָּהּ, כַּאֲשֶׁר זוֹ הֶעֱבִירָה דֶּרֶךְ לִטּוּף אֶת יָדָהּ עַל חֻלְצַת הַצֶּמֶר שֶׁסָּרְגָה בִּשְׁבִיל בְּנָהּ, אוֹ שֶׁהֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אֵיזוֹ בְּלִיטָה יוֹצֵאת דֹּפֶן, הָעֲשׂוּיָה לְהָצִיק אַחַר כָּךְ לַנַּעַר.

לְעֵת הִמָּלֵא לָהּ שְׁנָתָהּ הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה נָסְעָה לְעִיר הַפֶּלֶךְ, לְאָבִיהָ, שָׁהֲתָה שָׁם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וּכְשֶׁחָזְרָה וְהוֹפִיעָה שׁוּב לִפְנֵי הַשְּׁנַיִם, הָיָה זֶה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּרַם מָסָךְ מֵעַל פְּנֵי בְּנָם.

הִיא לֹא הִרְבְּתָה לְסַפֵּר, וְרַק הֶעֱבִירָה לִפְנֵיהֶם קְבוּצָה מִתְּמוּנוֹתָיו, וּכְמוֹ פֵּרְשָׁה כֵּן לִפְרָטֶיהָ אֶת פָּרָשַׁת חַיָּיו, קִטְעֵי הָרֶקַע, לְאַחַר שֶׁהוּאֲרוּ בְּהֶעָרוֹת הָאַגַּב שֶׁלָּהּ, הָפְכוּ לִהְיוֹת סְבִיבָה חַיָּה, שֶׁבָּהּ נִרְאָה הַנַּעַר פַּעַם עַל לִמּוּדָיו בְּחַדְרוֹ, וּפַעַם לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּאוּלָם־הָאֲכִילָה, אוֹ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ, בְּתוֹךְ הַצַּלְמָנִיָּה, וְהוּא מְזֹרָז תָּמִיד וְעֵר, וּמְלֻבָּשׁ בִּבְגָדָיו הַכְּרַכִּיִּים, אֲשֶׁר יּוֹסִיפוּ לוֹ לִוְיַת חֲשִׁיבוּת.

בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה הָיָה, וּבִשְׁנָתוֹ הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה עָתִיד הָיָה לִהְיוֹת, כְּהַבְטָחַת מְחַנְּכוֹ, מֻשְׁלָם בְּאֻמָּנוּתוֹ – וְלָעֵת הַזֹּאת קִוָּה נַחוּם לְהָסִיר גַּם אֶת הַנִּדְבָּכִים הָאַחֲרוֹנִים מִן הַקִּיר הַחוֹצֵץ בֵּינֵיהֶם. הוּא רַק אִמֵּץ יוֹתֵר, לְשֵׁם כָּךְ, אֶת שְׁרִירָיו וְהֶאֱרִיךְ אֶת יוֹם הָעֲבוֹדָה, עַל יְדֵי זֶה שֶׁאֵחֵר לָשֶׁבֶת בַּלֵּילוֹת וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לָקוּם.

מְרֻכָּז הָיָה עַתָּה וּמְמַעֵט, כְּכָל הָעֲמֵלִים מְאֻמְּצֵי־הַכֹּחַ, בְּדִבּוּר, וְגוּפוֹ נוֹטֶה בְּלֶכְתּוֹ מַשֶּׁהוּ לְפָנָיו, כָּזֶה שֶׁל הַמְטַפְּסִים וְעוֹלִים לִמְרוֹמֵי הָר, הִרְגִּישׁ, כְּרֹב הַמַּעְפִּילִים, פִּיק בִּרְכַּיִם וְסִבּוּב רֹאשׁ, וּכְמוֹ אֵלֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל הַמַּטָּרָה, לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לְכָךְ.

בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים שֶׁבְּרֵאשִׁית קַיִץ – יוֹם שֶׁהָיָה זָכוּר אַחַר כָּךְ לְרַבִּים – הָיָה נַחוּם כָּבֵד מְאֹד בָּעֲבוֹדָה.

בִּתְחִלַּת הַבֹּקֶר נִקְרָא לְאַחַת הַחַוּוֹת לְצַלֵּם שָׁם אֵיזוֹ בִּנְיָנִים, אַחַר הָיָה עָלָיו לֶאֱרֹז מִסְגָּרוֹת, כְּדֵי לְשָׁלְחָן לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת, וּכְבָר הָיָה בַּעַל הָעֲגָלָה עוֹמֵד וּמְחַכֶּה לוֹ, וְהִנֵּה הִגִּיעָה מִבּוֹרִיסוֹבְקָה הַסְּמוּכָה עֲגָלָה עִם שְׁלָטִים לִצְבִיעָה.

שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל חֲנֻיּוֹת הִתְפָּרְקָה מִשְּׁלָטֶיהָ וְנִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת שָׁם, כִּקְבוּצַת אֲנָשִׁים נְטוּלֵי שֵׁם, בְּכְכַּר הַשּׁוּק – וְהוּא נִגַּשׁ, אֵפוֹא, תֵּכֶף אֶל הָעֲבוֹדָה, צָבַט לוֹ פְּרוּסָה מִן הַלֶּחֶם שֶׁמָּצָא עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, וְעָמַד לְסַדֵּר, תּוֹךְ כְּדֵי לְעִיסָה, אֶת לוּחוֹת הָעֵץ, וְאֶת הַנַּעַר מֵחֲנוּת הַצְּבָעִים, שֶׁנִזְדַּמֵּן פֹּה, בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לוֹ שֶׁמֶן, וְגַם הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַפַּךְ, וְהִנֵּה נִשְׁמַט זֶה מִיָּדוֹ וְהוּא עַצְמוֹ צָנַח לְאִטּוֹ לְיַד הַקִּיר, וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה עוֹד מִתְחַיֵּךְ, וּפָנָיו הָיָה לָהֶם הַסֵּבֶר הָרָגִיל שֶׁל דְּרִישַׁת טוֹב, חָשַׁב הַנַּעַר, כִּי אַךְ מְשַׁטֶּה הוּא בּוֹ, וּדְחָפוֹ קַלּוֹת בְּיָדוֹ. רָאָהוּ שֶׁהוּא מִשְׁתַּטֵּחַ עַל הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ הָיָה לִשְׁכַּב בְּנוֹחוּת, וְאָז הִתְפָּרֵץ אֶל הַצַּלְמָנִיָה, הֵצִיץ מִבַּעַד לַפֶּתַח לָזֶה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּרֶגַע זֶה בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי, וְרָץ מַהֵר, בְּקוֹל צְעָקָה, הַחוּצָה.

כְּתָמוּהַּ יֵרָאֶה זֶה, אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַשּׁוֹאָה, פְּעָמִים שֶׁיֵּעָקֵר דַּוְקָא הָאַדִּיר בָּאִילָנוֹת, בּוֹ בִּזְמַן שֶׁהַצִּיץ הַדַּל, הָעוֹמֵד עַל יָדוֹ, אֲפִילוּ לֹא יִפָּגַע. שֶׁבַע יְזַעְזַע וִיטַלְטֵל אוֹתוֹ הָרוּחַ, וּכְשֹׁךְ הַסַּעַר יִרְאוּהוּ וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד מְעֹרֶה וְשָׁלֵם בִּמְקוֹמוֹ.

הָאִשָּׁה חוֹלַת הָרַגְלַיִם, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים רָאוּהָ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בִּמְקוֹמָהּ הַקָּבוּעַ, לְיַד הַחַלּוֹן, תְּקָפָם אוֹתוֹ מִין תִּמָּהוֹן, שֶׁנִּצְטָרְפָה לוֹ גַּם הַרְגָּשָׁה שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ, כִּי הֲלֹא בְּיַחַד עִם הַחֲרָדָה אֶמֶשׁ, בְּמוֹתוֹ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הָאִישׁ, חָשׁוּ רַבִּים מֵהֶם גַּם כְּעֵין נְקִיפַת לֵב.

חָלָל כִּי נִמְצָא לְפָנִים בְּסָמוּךְ לְאֵיזוֹ עִיר, וְעָמְדוּ טוֹבֵי הַמָּקוֹם הַהוּא וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן לְכִפּוּר הֶעָוֹן.

רַק הֵלֶךְ זָר הָיָה זֶה, אֵיזֶה עוֹבֵר־אֹרַח, שֶׁלֹא רָאוּהוּ וְלֹא יְדָעוּהוּ, וּבְכָל זֹאת רָחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם לְאוֹת נִקָּיוֹן לֵאמֹר: יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה, וּפֹה הֲלֹא הָיָה זֶה מַכִּיר וּמוֹדָע, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים שְׁחוֹחַ וְנִדְכֶּה, וְאִישׁ לֹא בָא לְסַעֲדוֹ, אוֹ לוּ גַם לְעוֹדֵד אוֹתוֹ בְּמִלָּה חַמָּה.

עַל חַלּוֹנוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי אִי אֶפְשָׁר הָיָה אֲפִילוּ לְהַבִּיט. מִמֶּנּוּ סָלְדָה הָעַיִן כְּמוֹ מֵהַפֶּצַע שֶׁהוּסְרָה מֵעָלָיו הַתַּחְבּשֶׁת. וְהַבַּיִת, בְּסִיּוּט הַלַּיְלָה אַחַר כָּךְ, הִבְהֵב רוֹפֵף וּמְעֻרְעָר, כְּאִלּוּ נִטַּל מִתַּחְתָּיו הַיְסוֹד.

וְהִנֵּה קָמוּ לְמָחֳרָת וְרָאוּהוּ שֶׁהוּא עוֹמֵד נָכוֹן בִּמְקוֹמוֹ. הֶעָשָׁן עוֹלֶה מֵאֲרֻבָּתוֹ וְהַחַלְבָּן מוֹזֵג שָׁם אֶת חֲלָבוֹ, וּבַחֲדָרִים פְּנִימָה מִתְהַלֵּךְ הַבֵּן וּמַמְשִׁיךְ אֶת אֲרִיגַת הַהֲוָי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הַחוּט נִקְרַע בּוֹ אֶמֶשׁ וְנִפְסַק.

– כַּנֵּר שֶׁנִּקְבַּע בִּזְמַנּוֹ בִּמְקוֹם זֶה שֶׁנִּכְבָּה – הִגְדִּירָה אֶת זֹאת הַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִית רַבַּת הַתְּבוּנָה.

בְּנָהּ, שְׁמוּאֵל־אֵלִיָּה, הוּא שֶׁבָּא לְסַדֵּר פֹּה עִם גְּמַר יְמֵי “הַשִּׁבְעָה” אֶת הָעִנְיָנִים.

הוּא עָשָׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הָאַחֲרוֹן עִם אֲדוֹנֵי זַרֶצְ’יָה, סִלֵּק אֶת כָּל יֶתֶר הַחוֹבוֹת, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר פִּנָּה עוֹד אֶת הַבַּיִת מִכָּל הַשְּׁלָטִים עִם הַמִּסְגָּרוֹת, יָצָא וְהָלַךְ מִתּוֹךְ הַבִּטָּחוֹן הַמָּלֵא שֶׁחֲנִיכוֹ יִמְצָא אֶת פַּרְנָסָתוֹ מֵאֻמָּנוּת הַצִּלּוּם בִּלְבָד.

וְאָמְנָם הַצַּלְמָנִיָּה, אַךְ נִרְאוּ בְּחַלּוֹנָהּ תְּמוּנוֹת הָעֶלֶם, נִפְתְּחָה דַלְתָּהּ לִרְוָחָה.

בְּנוֹת הָרוֹקֵחַ רָעוֹת־הַמַּרְאֶה הֵן שֶׁהִצְטַלְּמוּ פֹּה הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהִנֵּה רָאוּ לְתִמְהוֹן עַצְמָן, כִּי בַּתְּמוּנוֹת נִתְוַסְּפָה לָהֶן אֲרֶשֶׁת חֵן, וְאָז בָּאוּ גַם הָאֲחֵרִים מֵ"הָרְחוֹב הָעֶלְיוֹן" לְהִצְטַלֵּם, וְגַם אֵלֶּה נִתְגַּלּוּ בָּהֶם קַוֵּי יֹפִי, שֶׁהָיוּ סְמוּיִים עַד עַתָּה מֵעֵין הָרוֹאִים.

כִּי הָעֶלֶם, בְּאֵיזֶה כִּשְׁרוֹן מְיֻחָד, יָדַע לִדְלוֹת מִכָּל אֶחָד אֶת הַטּוֹב וְהַנַּעֲלֶה שֶׁבּוֹ – כָּל נִיצוֹץ שֶׁל עֲדִינוּת וּנְדִיבוּת, אוֹ רֹךְ.

הַנְּעָרוֹת “הַבִּלְתִּי מַזְהִירוֹת”, מִשֶּׁרָאוּ אֶת עַצְמָן בְּאוֹר חָדָשׁ זֶה, נִתְמַלֵּא לִבָּן רַחֲשֵי עֶצֶב – מִין הֶמְיַת רַחֲמִים לְעַצְמָן, כָּזוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה לַמְקֻפָּחִים, אוֹ לָאֵלֶּה שֶׁהֶעֱרִיכוּ אוֹתָם הַעֲרָכָה לֹא נְכוֹנָה.

וְכֵן הָיָה זֶה גַם לְכָל הָאֲחֵרִים. הַהַכָּרָה בְּעֵרֶךְ עַצְמָם נִתְעַמְּקָה בָּהֶם, וְהֵם נַעֲשׂוּ זְקוּפִים יוֹתֵר וְהוֹגִים כָּבוֹד יוֹתֵר גַּם לְעַצְמָם וְגַם לָאֲחֵרִים, וְכָךְ הִנֵּה נִמְצָא, כִּי הָעֶלֶם, עַל יְדֵי הַבָּטָה זוֹ, שֶׁהִבִּיט בָּהֶם מִבַּעַד לִשְׁפוֹפַרְתּוֹ, רוֹמֵם אוֹתָם, וְאֶת הָאֲוִירָה כֻּלָּהּ עָשָׂה לְנֶאֱצָלָה יוֹתֵר, רוּחָנִית יוֹתֵר.

וְאוּלָם הִפְלִיא הוּא לַעֲשׂוֹת בְּיִחוּד, כְּשֶׁבָּא לְצַלֵּם אֶת אִמּוֹ. בָּהּ חָשַׂף וְגִלָּה אֶת כָּל הַגָּנוּז, מִצָּה אוֹתָהּ כֻּלָהּ, וְהֶרְאָה אוֹתָהּ כֵּן לָהּ לְעַצְמָהּ.

אֶת כָּל עֱנוּתָהּ, אַהֲבָתָהּ הַכְּאוּבָה, חֶרְדַּת לִבָּהּ וְדַאֲבוֹן לִבָּהּ, אַנְחוֹתֶיהָ שֶׁלֹא בָּאוּ, בִּכְיָהּ הֶעָצוּר עִם אִמָּהוּתָהּ הַמְקֻפַּחַת, אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁאַב בְּצוּרַת קַרְנֵי אוֹר וְהִקְרִין בָּהֶן כָּל קֶמֶט, כָּל חָרִיץ בְּפָנֶיהָ, אֵלֶּה אֲשֶׁר נָבְלוּ בְּלֹא עֵת.

כַּאֲשֶׁר הִגִּישׁ לָהּ אֶת הַתְּמוּנָה הַזֹּאת, סָקְרָה אוֹתָהּ בְּאֵין אֹמֶר וּבָכְתָה אוֹתוֹ הַבְּכִי, שֶׁהָיָה עָצוּר בְּקִרְבָּהּ, וְאָז בָּא וְהִנִּיחַ עָלֶיהָ אֶת יָדָיו שׁוֹפְעוֹת הַנֶּחָמָה, יָדַיִם שֶׁל בֵּן נִדָּח, אֲשֶׁר שָׁב לְחֵיק הוֹרָתוֹ.

בָּעֵת הַהִיא כְּבָר הוּשְׁבוּ הֵנָּה מִבֵּית הַמַּלְוֶה כָּל הַחֲפָצִים הָעֲבוּטִים, וְגַם זוֹסְיָה, אֲשֶׁר פֻּטְּרָה בִּימֵי הָרָעָה, חָזְרָה, וְהַבַּיִת שָׂרְרוּ בּוֹ נִקָּיוֹן וָסֵדֶר.

בְּיַחַד עִם אֵיזוֹ רָהִיטִים בִּשְׁבִיל חֲדַר הַהַמְתָּנָה הֵבִיא הָעֶלֶם מֵעִיר הַפֶּלֶךְ גַּם כֻּרְסָה בִּשְׁבִיל אִמּוֹ, מִין כִּסֵּא־גַּלְגַּלִּים, אֲשֶׁר בּוֹ, עַל יְדֵי תְּנוּעָה שֶׁעָשְׂתָה בְּמַרְפְּקֶיהָ. יָכְלָה לַעֲבֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

וְכָךְ הִנֵּה, כָּל מַה־שֶּׁהָיָה רָחוֹק וְנִבְצָר מִמֶּנָּה בְּמַגָּע, נִתְקָרֵב עַתָּה.

לְאִטָּה, בִּזְהִירוּת, הִתְהַלְּכָה בְּכַרְעֵי מַתֶּכֶת אֵלֶּה. מִתּוֹךְ חֶדְוַת הַתְּהִיָּה שֶׁל הַתִּינוֹק, אֲשֶׁר בָּא עִם “נִתּוּק כְּבָלָיו” לִצְעֹד אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים.

הִיא הֵבִיאָה לָהּ בְּעַצְמָהּ אֶת אָכְלָהּ מִן הַמִּטְבָּח, הִגִּיעָה עַד לְחַלּוֹן הַצַּלְמָנִיָּה וְהֵצִיצָה מִפֹּה לְחֻרְשַׁת הָאֳרָנִים, אֲשֶׁר עַד עַתָּה רַק שָׁמְעָה אֶת אִוְשָׁתָהּ, וּבָאָה עַד לְפֶתַח הַמָּבוֹא וְעָשְׂתָה עִם זוֹסְיָה בַּעֲבוֹדוֹת הַמִּטְבָּח:

קָלְפָה בְּיָדֶיהָ הַנֶּחֱלָשׁוֹת, אֵלֶּה שֶׁהָיוּ כִּמְנֻדּוֹת כָּל הַיָּמִים, אֶת הַסֶּלֶק וְהַלֶּפֶת, אוֹ שֶׁקִּצְצָה פֹּה בַּעֲרֵבָה עֲלֵי חַמְצִיץ, לְהֵד קוֹל הַקּוֹפִיצִים הָעוֹנִים לָהּ מִפִּתְחֵי הַבָּתִּים הָאֲחֵרִים, בְּעֵת אֲשֶׁר נָשִׁים טְרוּדוֹת, מִבַּעַד לְזָהֳרֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הִרְכִּינוּ לָהּ בְּרֹאשָׁן מִתּוֹךְ סֵבֶר טוֹב.

בְּחֻלְשַׁת לִבָּהּ שֶׁגָּבְרָה, הָלְכוּ פָּנֶיהָ וְהֶחֱוִירוּ, וּשְׂעָרָהּ הַמַּלְבִּין הִבְהִיר עַל קָדְקָדָהּ בְּנֹגַהּ כֶּסֶף, אֲשֶׁר מֵרָחוֹק נִרְאָה לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים כְּהִלָּה – זוֹ אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים מַתְחִילִים לִרְאוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן עַל רָאשֵׁי הַמְעֻנִּים בִּמְקוֹם עַטְרוֹת הַקּוֹצִים, אֲשֶׁר הֵם עַצְמָם קְשָׁרוּן לָהֶם.

כְּדֵי שֶׁלֹא תָּבוֹא לִידֵי עֲיֵפוּת, אָסְרוּ עָלֶיהָ אֶת “הַהֲלִיכָה” בַּכִּסֵּא בְּכֹחוֹת עַצְמָהּ, וּבְנָהּ הוּא אֲשֶׁר הִסִּיעַ אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עָסוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ, בָּאָה בִּמְקוֹמוֹ אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים, וְעָשְׂתָה הִיא זֹאת בְּאוֹתָהּ הַזְּרִיזוּת וּבְאוֹתָהּ תְּנוּעַת הָרֹךְ, עַד כִּי הַמֻּסַּעַת פְּעָמִים שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהַבְחִין מִי מִשְּׁנֵיהֶם הוּא הַצּוֹעֵד שָׁם מֵאַחֲרֵי מִסְעַד־כִּסְאָהּ.

וְהַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִית, אֲשֶׁר לְפִי הַמַּבָּט הַמְיֻחָד שֶׁזּוֹ מַשְׁהָה עַל הַשְּׁנַיִם, הֵבִינָה כִּי רוֹצָה הָיְתָה לִרְאוֹתָם קְשׁוּרִים בְּקֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא, פָּתְחָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה בִּדְבָרִים עַל כָּךְ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנֶּכְדָּתָהּ גְּדוֹלָה הָיְתָה מֵהָעֶלֶם בְּשָׁנִים, קָטְנָה תַּחַת זֹאת מִמֶּנּוּ בְּקוֹמָתָהּ, וְנִזְקְקָה תָּמִיד לְעֶזְרָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה לְבַצֵּעַ דָּבָר הַדּוֹרֵשׁ כֹּחַ גּוּפָנִי, אוֹ כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה.

וְכָךְ הִנֵּה זָכְתָה עוֹד הָאִשָּׁה לָשֶׁבֶת בִּמְחִצָּתָם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג, וְלֵהָנוֹת עִם שְׁקִיעַת יוֹמָהּ מִן הַזִּיו אֲשֶׁר מִסְּבִיבָהּ.

בְּכִסְאָה הַנּוֹחַ יָשְׁבָה עַל פִּי רֹב, וְהָיְתָה מַרְבָּה לַהְגּוֹת, כְּמוֹ שֶׁזֶּה רָגִיל בִּשְׁעוֹת דִּמְדּוּמִים כָּאֵלֶּה, בִּימֵי יַלְדוּתָהּ, שֶׁהָיוּ זְרוּעִים אַף הֵם אוֹר שֶׁל חֶסֶד אַחֲרוֹן זֶה.

הִיא זָכְרָה אֶת בֻּבּוֹתֶיהָ הַיְשָׁנוֹת, אֲשֶׁר הִמְתִּיקוּ לָהּ לְפָנִים אֶת שְׁעוֹת בְּדִידוּתָהּ, אֶת הַמִּטְבָּח עִם חַיָּה־רִישָׁה זַכַּת הָעֵינַיִם, הָאִמָּהִית, וְאֶת הָאֱגוֹזוֹת בֶּחָצֵר, שֶׁסָּכְכוּ עָלֶיהָ מִגֶּשֶׁם וּמִשֶּׁמֶשׁ, וַאֲשֶׁר מִתַּחְתֵּיהֶן לָמְדָה פַּעַם לְבַקֵּשׁ בַּצֵּל נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר.

נְתוּנָה בְּמַצָּב שֶׁל דִּמְדּוּם, בֵּין חֲלוֹם וְהָקִיץ הִבְהֵב לְפָנֶיהָ לִפְעָמִים גַּם הַשְּׁבִיל הַצַּר עִם שְׁתֵּי הַמְּשֻׂכּוֹת הַנִּזְעָמוֹת שֶׁבְּגַן הַשָּׁכֵן, וְהִיא יָדְעָה אָז, כִּי דֶּרֶךְ חַיֶּיהָ הִיא הַמָּרְאָה לָהּ פֹּה, זוֹ שֶׁכָּל כָּךְ מְלֵאָה הָיְתָה קוֹצִים וָעֳקָצִים, אֲבָל הִיא, כְּמוֹ לְפָנִים, בִּהְיוֹת נַחוּם אִתָּהּ, הִתְאַמְּצָה לְהַבִּיט לְפָנֶיהָ, הָלְאָה שָׁם – אֶל הַוְּרָדִים.