תקצח אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.
כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם: מָה לְמַעְלָה, מָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר. וְכָל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם (חגיגה יא ע"ב).
אֵין דּוֹרְשִׁין וגו' – אין מלמדים את סודותיו הנשגבים של סיפור בריאת העולם (בראשית פרק א) לשני אנשים, אלא לאחד בלבד.
וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה וגו' – אין עוסקים בחוכמה נשגבה ונסתרת בעניני האלוהים, בכוחותיו ובהתגלמותו (הנלמדת בחלקה מתיאור הופעת הקב"ה בראש ספר יחזקאל), אף לא בפני אדם אחד בלבד.
הָיָה – הלומד.
רָתוּי לוֹ – ראוי, מוטב היה.
מָה לְמַעְלָה וגו' – מה מצוי מעל לעולמנו במישור המקום או הזמן.
לֹא חָס וגו' – ועוסק בנושאים אלו שלא כראוי.
קוֹנוֹ – הקב"ה.
*
תקצט הַתּוֹרָה הַזּוֹ דּוֹמָה לִשְׁנֵי שְׁבִילִין: אֶחָד שֶׁל אוּר וְאֶחָד שֶׁל שֶׁלֶג. הִטָּה בָּזֶה – מֵת בָּאוּר; הִטָּה בָּזֶה – מֵת בַּשֶּׁלֶג. מָה יַעֲשֶׂה? – יְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע (ירושלמי חגיגה ב, א).
הַתּוֹרָה הַזּוֹ – תורת הסוד.
אוּר – אש.
הִטָּה – נטה (יתר על המידה) לכיוון זה.
יְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע – במתינות ובזהירות.
*
תר שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לְפַרְדֵּס, וְאֵלּוּ הֵם: בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא, אַחֵר וְרַ' עֲקִיבָא. אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִים אֵצֶל אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ: מַיִם, מַיִם! מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי” (תהלים קא, ז). בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וּמֵת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו” (שם קטז, טו). בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וְנִפְגַּע, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ” (משלי כה, טז). אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. רַ' עֲקִיבָא יָצָא בְשָׁלוֹם, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה” (שיר השירים א, ד). וְאַף רַ' עֲקִיבָא בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדָחֳפוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ לְזָקֵן זֶה, שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדִי (חגיגה יד ע"ב-טו ע"ב).
פַּרְדֵּס – כינוי פיוטי לעולם חוכמת הנסתר.
אַחֵר – הוא אלישע בן אבויה (שנתכנה בכינוי זה על שום שהתפקר כאמור להלן [ראו לעיל, חלק שני, מעשי חכמים, קטע קצא]).
אַל תֹּאמְרוּ וגו' – אל תטעו בהבנת מה שאתם רואים (ולא תבחינו, למשל, בין אבן שיש שקופה לגלי מים).
נִפְגַּע – נטרפה דעתו.
“דְּבַשׁ מָצָאתָ” וגו' – והפסוק נדרש כאומר כי אל לו לאדם לנסות ולספוג מעבר ליכולתו.
קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת – כפר בעיקרי האמונה ויצא לתרבות רעה, דבר המסומל בעקירת עצי הפרדס.
לְדָחֳפוֹ – לגרשו.
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדִי – לעשות שימוש באחד משמותיו המכובדים של הקב"ה, שבעזרתם עולים המיסטיקנים לעולמות עליונים.
*
תרא מַעֲשֶׂה בְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת וּבֶן זוֹמָא בָּא כְנֶגְדּוֹ, הִגִּיעַ אֶצְלוֹ וְלֹא שָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן וּלְאַיִן, בֶּן זוֹמָא? אָמַר לוֹ: מִסְתַּכֵּל הָייִתִי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְאֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָא שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם” (בראשית א, ב) – כְּיוֹנָה זוֹ שֶׁמְּרַחֶפֶת עַל בָּנֶיהָ, נוֹגַעַת וְאֵינָהּ נוֹגָעַת. אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו: כְּבָר בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ. לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק בֶּן זוֹמָא (חגיגה טו ע"א; תוספתא חגיגה ב, ז).
עַל גַּב מַעֲלָה – על מדרגה.
לֹא שָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ – משום שהיה שקוע במחשבות עמוקות.
מִסְתַּכֵּל הָייִתִי וגו' – עוסק בסודות הבריאה (וראו קטע תקצח).
מַיִם הָעֶלְיוֹנִים וגו' – ראו בראשית א, ז.
כְּבָר בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ – אין הוא נחשב עוד כבן עולמנו.
נִסְתַּלֵּק – מת.
*
תרב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹרֵא בְּבֵית רַבּוֹ בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל, וְהָיָה מֵבִין בְּחַשְׁמַל, וְיָצְאָה אֵשׁ מֵחַשְׁמַל וּשְׂרָפַתּוּ. וּבִקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל. אָמַר לָהֶם חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה: אִם זֶה חָכָם – הַכֹּל חֲכָמִים הֵם? (חגיגה יג ע"א).
תִּינוֹק – ילד צעיר.
מֵבִין בְּחַשְׁמַל – מתבונן בעניין החשמל הנזכר כחלק מתיאור דמות הקב"ה (יחזקאל א, כז), והוא עניין מסודות המרכבה (ראו קטע תקצח).
לִגְנֹז – כדי שלא ילמדו בו.
אִם זֶה וגו' – נער זה אכן חכם היה, אך לא כל בני האדם חכמים כמותו (ואין סכנה שיעסקו בנושאי המרכבה).
*
תרג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה? אָמַר לוֹ: נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטַלִּית לְבָנָה וְהִבְהִיק זִיו הֲדָרו מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. אָמַר לוֹ בִּלְחִישָׁה. אָמַר לוֹ מִקְרָא מָלֵא הוּא, “עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה” (תהלים קד, ב) וְאַתָּה אוֹמְרָהּ לִי בִּלְחִישָׁה? אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ בִּלְחִישָׁה כָּךְ אֲמַרְתִּיהָ לְךָ בִּלְחִישָׁה (בר"ר ג, ד; מד"ת קד, ד).
בַּעַל אַגָּדָה – חכם הבקיא במיוחד באגדה.
מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה? – מהיכן נבע אור היום הראשון, שקדם ליצירת המאורות (שנבראו ביום הרביעי)?
טַלִּית – בגד.
בִּלְחִישָׁה – כעניין סודי, שאין לאמרו בקול רם.
מִקְרָא מָלֵא – פסוק מפורש וידוע לכול.
*
תרד "זֶה שְׁמִי… וְזֶה זִכְרִי" (שמות ג, טו) – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא. נִכְתָּב אֲנִי בְּיוֹ"ד הֵ"א, וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת – חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְתַלְמִידֵיהֶם פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ.
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה שֵׁם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתוֹ לְכָל אָדָם; מִשֶּׁרַבּוּ הַפָּרִיצִים, הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבִּכְהֻנָּה, וְהַצְּנוּעִים שֶׁבִּכְהֻנָה מַבְלִיעִים אוֹתוֹ בִּנְעִימַת אֲחֵיהֶם הַכּוֹהֲנִים.
שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' טַרְפוֹן: פַּעַם אַחַת עָלִיתִי אַחַר אֲחִי אִמִּי לְדוּכָן, וְהִטֵּיתִי אָזְנִי אֵצֶל כּוֹהֵן גָּדוֹל, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהִבְלִיעַ שֵׁם בִּנְעִימַת אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים.
אָמַר רַ' יְהוּדָה אָמַר רַב: שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָא לְמִי שֶׁצָּנוּעַ וְעָנָו, וְעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו, וְאֵינוֹ כּוֹעֵס, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר, וְאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו; וְכָל הַיּוֹדְעוֹ וְהַזָּהִיר בּוֹ וְהַמְּשַׁמְּרוֹ בְּטָהֳרָה – אָהוּב לְמַעְלָה, וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְאֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא (קידושין עא ע"א).
לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב וגו' – אין קוראים את שם הקב"ה כפי שהוא נכתב בספר התורה. נכתב כשם של ארבע אותיות (י-ה-ו-ה) ונקרא כ"אדוני".
מוֹסְרִין – מגלים (את דרך הגייתו).
שָׁבוּעַ – שבע שנים.
שֵׁם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת – שם סודי נוסף של הקב"ה (וכן להלן: שם של 42 אותיות).
פָּרִיצִים – חוטאים (שאינם זהירים בשמירת סוד השמות).
מַבְלִיעִים אוֹתוֹ וגו' – הוגים אותו בלחש אגב ברכת הכוהנים את העם במקדש הנאמרת בקול.
רַ' טַרְפוֹן – שהיה כוהן.
לְדוּכָן – הבימה שעליה עומדים הכוהנים בבית המקדש.
חֲצִי יָמָיו – מבוגר (ומיושב בדעתו).
וְאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו – אינו מתעקש על זכויותיו ואינו קפדן.
נוֹחֵל – יורש.
*
תרה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְחַמֵּר אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: “אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ”? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתַּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר.
מִיָד יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מֵעַל הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב עַל הָאֶבֶן תַּחַת הַזָּיִת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה יָרַדְתָּ מֵעַל הַחֲמוֹר? אָמַר: אֶפְשָׁר אַתָּה דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּשְׁכִינָה עִמָּנוּ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּים אוֹתָנוּ, וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר?
מִיָּד פָּתַח רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ וְדָרַשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְסִכְסְכָה כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה. פָּתְחוּ כָּל הָאִילָנוֹת וְאָמְרוּ שִׁירָה. מָה שִׁירָה אָמְרוּ? – “הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת… עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים… הַלְלוּ-יָה!” (תהלים קמח, ז-יד).
וְאַף מַלְאָךְ נַעֲנָה מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְאָמַר: וַדַּאי, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה!
עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר: בָּרוּךְ ה' אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בֵּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלַחְקֹר וְלִדְרשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם – וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ; אַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. אַשְׁרֶיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ!
וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה הוּא וְרַ' יוֹסֵי הַכּוֹהֵן מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ, אָמְרוּ: אַף אָנוּ נִדְרשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. פָּתַח רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְדָרַשׁ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם תְּקוּפַת תַּמּוּז הָיָה, נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאָה כְּמִין קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ, כִּבְנֵי אָדָם שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּבָאִים לִרְאוֹת בְּמַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה.
הָלַךְ רַ' יוֹסֵי הַכּוֹהֵן וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמַר: אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּכֶם! אַשְׁרֵי עֵינַי שֶׁכָּךְ רָאוּ! וְאַף אֲנִי וְאַתֶּם בַּחֲלוֹמִי מְסֻבִּים הָיִינוּ עַל הַר סִינַי וְנִתְּנָה עָלֵינוּ בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַים: עֲלוּ לְכָאן, עֲלוּ לְכָאן! טְרַקְלִין גְּדוֹלִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת מֻצָּעוֹת לָכֶם, אַתֶּם וְתַלְמִידֵיכֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיכֶם מְזֻמָּנִים לְכַת שְׁלִישִׁית (חגיגה יד ע"ב).
מְחַמֵּר – מנהיג את החמור.
שְׁנֵה – למד.
מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה – ראו קטע תקצח.
שָׁנִיתִי לָכֶם וגו' – ראו שם.
נִתְעַטֵּף – במעילו (ביטוי של כבוד).
סִכְסְכָה – נאחזה וליחכה.
נַעֲנָה – פתח (ואמר).
הֵן הֵן – דבריו של ר' אלעזר.
דוֹרֵשׁ – מלמד תורה.
מְקַיֵּם – את המצוות.
יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ – נולד מזרעך.
נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים – סוּפּר מעשה זה.
תְּקוּפַת תַּמּוּז – כשהשמיים בהירים.
נִתְקַשְּׁרוּ בְּעָבִים – כוסו בעננים.
מַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה – הילולים ושעשועי שמחה בשעת חתונה.
יוֹלַדְתְּכֶם – אמכם.
נִתְּנָה עָלֵינוּ בַּת קוֹל – שמענו קול משמים.
טְרַקְלִין – חדר מפואר לקבלת אורחים.
כַּת שְׁלִישִׁית – קבוצת צדיקים היושבת במקום מובחר בגן עדן.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות