רקע
ישראל ישעיהו
סיכום המושב השנתי הראשון של הכנסת השמינית
בתוך: דְּבָרִים בְּעִתָּם

כ"ז באב תשל"ד 15.8.74 בכנסת


חברי הכנסת, הגיעה שעת הסיום. סיימנו את המושב השנתי הראשון של הכנסת השמינית, ואנו יוצאים לפגרת קיץ קצרה מן הרגיל. אנחנו עמוסים בעיות ודאגות בתחומי הבטחון, מדיניות החוץ, המשק והכלכלה, העליה וקליטתה ועוד ועוד. אף על פי כן הכנסת תיקנה את חוק יסוד: הכנסת כדי לאפשר לחבריה, וכמובן גם לעובדי הכנסת, פגרה זו, בהנחה מעוגנת בחוק ובתקנון, שלפי הצורך תתכנס הכנסת לכנס מיוחד, ואולי לכנסים אחדים, בין על פי דרישת הממשלה ובין על פי דרישת שלושים חברי כנסת.

לסיכומה של עבודת הכנסת במושב הזה, אזכיר רק מספרים אחדים הראויים במיוחד לתשומת לבכם, שכן נלמדים מהם לקחים מעניינים, ביחוד מבחינת נוהלי עבודתה של הכנסת: מתוך כ־100 הצעות חוק שהוגשו מטעם הממשלה, נתקבלו בקריאה שניה ושלישית 63, רובם חוקים קטנים, תיקונים לחוקים גדולים. נתקיימו 26 דיונים בנושאים מדינים שונים. עמדו לדיון 95 הצעות דחופות לסדר היום, ורק 70 הצעות רגילות. מתוך 25 הצעות חוק של חברי הכנסת הועברו 20 לוועדות הכנסת, ואחת כבר הובאה לקריאה שניה ושלישית.

ניתנו 1200 תשובות לשאילתות.

נכון שיבול החקיקה במושב הזה היה דל. אבל בכל הכנסות הקודמות היה יבול החקיקה של המושב הראשון מועט, משום היותו מושב של התארגנות עבודת הכנסת ושל התחלות, שפירותיהן מבשילים רק במושבים הבאים שלה.

כל שכן שהמושב הזה עשה עבודתו בנסיבות בלתי־רגילות של מתיחות בטחונית, מדינית, כלכלית וחברתית – לרבות כינון הממשלה פעמיים בכנס אחד, – ואך טבעי הוא שדיוני הכנסת יעמדו בסימן הנושאים הללו.

כפי שזכור לכם נתכנסה הכנסת השמינית בסוף חודש טבת תשל"ד. אורך חייו של המושב הזה היה כששה חודשים, לעומת שמונה חודשים בשנה רגילה אך הפעילות הפרלמנטרית הכוללת, במשך שנת תשל"ד, היתה ממושכת ורצופה יותר מכל מה שידענו בשנים הקודמות. הכנסת השביעית קיימה כנסים מיוחדים, בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע, למן היום העשירי של מלחמת יום הכיפורים – בשלהי חדש תשרי תשל"ד – ועד לבחירות ולכינון הכנסת השמינית.

למותר להדגיש, שהכנסת היתה סיסמוגרף ומרכז העצבים, במאורעות הדרמטיים, שהתרחשו ובאו על מדינתנו בשנת תשל"ד אך ראוי לציין, שבתוקף המאורעות הללו, מצדם הפנימי כמו מצדם החיצוני, גדלה מאד אחריותה של הכנסת, התחזק מעמדה וגברה סמכותה. עיני העם והעולם נשואות אל הכנסת כבית הנציגים הנבחרים של העם בישראל שבו באים לידי ביטוי מלוא רצונו ומיגוון דעותיו.

הכנסת השמינית, לא פחות מן הכנסות הקודמות, מבטאה את יציבותו ואת חסנו של המשטר הדמוקרטי שלנו – יהיו ההרכב והצירופים של הקואליציה הממשלתית אשר יהיו, והוא קיים ומתקיים במלוא שיעורו על אף היותנו שרויים בנסיבות של מלחמות ומצוקות.

עלי לציין בסיפוק ש"נבואות הזעם" שניבאו לכנסת השמינית, בגלל התמורות שחלו במבנה הסיעתי שלה, ובגלל הבסיס המצומצם של הקואליציה הממשלתית – נתבדו.

אדרבה, המבנה הסיעתי המגובש, והבסיס הפרלמנטרי המצומצם של הממשלה, לא זו בלבד שהגדילו את מתח העירנות של חברי הכנסת וסיעות הכנסת, אלא גם הגדילו את מתח הנוכחות במליאת הכנסת ובוועדותיה. מיעוט הנוכחות בכנסת הוא עכשיו מקרה חריג.

אמנם לכל כנסת יש ייחוד משלה אבל נשאר בתוקפו המכנה המשותף לכל הכנסות והוא תחושת האחריות ההדדית הרובצת על חברי הבית ועל סיעותיהם, וכן היחס של כבוד, ואפילו ידידות, בין חברי הכנסת מסיעות שונות, על אף הקיטוב בדעות גם הפולמוס החריף ביותר הינו נעדר מרירות.

זהו נכס שאין יקר ממנו, שעלינו לשמור אותו כבבת־עין: אנחנו מוקפים אוייבים והם עוקבים היטב אחרי מעשינו ודברינו, ומתעניינים ביחסים האישיים והציבוריים במחנותינו, לא מתוך סקרנות אינטלקטואלית אלא כדי למצוא סימוכין לתיאוריות שלהם על מה שהם מכנים: התפוררות החברה הישראלית.

יותר מאשר בכל זמן אחר, מיצווה עלינו להקפיד הקפדה מרובה, שעל אף כל הוויכוחים וחילוקי הדעות בינינו נתרחק מכל מעשה או דיבור שייראה כאילו הוא סדק או חלילה בקע, בשלימותנו הלאומית, שהיא משענתנו מול כל משטמה ומזימה.

עם זאת איני יכול שלא לחזור ולהדגיש, מה שכבר אמרתי בהזדמנויות קודמות, שסדרי העבודה והנוהלים של דיוני הכנסת וועדותיה, מצריכים ריפורמה, לאור הנסיון שרכשנו, כדי להגיע ליתר יעילות ותכליתיות, וכדי שסדרי העבודה והנוהלים יהיו מושכים את לבם של חברי הכנסת ויגדילו התעניינות הציבור, העיתונות וכלי התקשורת בכל המתרחש בכנסת.

לצערי, לא הצלחנו או שמא לא הספקנו, במושב הזה, לצעוד צעד כלשהו בתחום זה; מורגשים חששותיהם של שני צדי הבית שמא השינויים או התיקונים יגרמו לצימצום תחומי זכויותיהם.

ואני חושש מפני התמדתם של החששות הללו.

הייתי מבקש שהחששות שלכם ושלי יסולקו ויחד ניגש לבחון ולתקן כל הטעון תיקון טובת הכנסת כולה.

בשם חברי הסגנים ובשמי הנני מודה לכם על האימון ועל יחס הכבוד שאתם מעניקים לנו בעת מילוי תפקידינו, שזהו כבוד הבית וכבוד כל אחד ואחד מחבריו.

ולבסוף, הנני מברך אתכם, ואת כל בית־ישראל, שסכנות חידוש המלחמה יתרחקו וצעדי השלום ילכו ויתקרבו, ותקופת הפגרה תהיה למנוחה ולרגיעה, שבסיומה נשוב כולנו, במשנה־כוח, כדי להתמודד עם הבעיות והאתגרים העומדים ושיעמדו לפנינו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 66832 יצירות מאת 4170 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!