בכנסת, ח' בניסן תשל"ה – 20.3.75
חברי הכנסת, נסתיים כנס החורף של המושב השנתי השני של הכנסת השמינית, ואנו מפסיקים ישיבותינו כדי לצאת לפגרה קצרה, לכבוד חג הפסח, שתימשך עד לאחר חג העצמאות.
הכנס הסתיים, אך עבודתו לא נסתיימה. הנושאים המרכזיים בחיינו נמצאים בעיצומם של דיונים ופעילות. המצב הבטחוני והמדיני והמשא ומתן הקדחתני המתנהל אודותיו, ממלאים את כל חלל הווייתנו ותשומת לבנו. היום אישרנו תקציב ביניים, כאשר הדיונים בבעיות המשק והכלכלה, התקציב השנתי הכולל של המדינה ושיטות המיסוי והמימון, עדיין בראשיתם, הן במליאה והן בוועדות. כן הדבר לגבי הצעות חוקים ולגבי נושאים שונים העומדים עדיין בסדר־יומה של המליאה או בדיוני הוועדות. כל שכן, שאין אנו יכולים להסיח דעתנו מן הבעיות הכאובות של השכבות החלשות, ומן הפערים החברתים, וגם לא מן הדאגה לקיים טוהר המידות ותיקון המעשים נוכח הגילויים בזמן האחרון שהסבו לנו עגמת נפש ובושת פנים.
נניח אפוא, את סיכום עבודת הכנסת לסוף המושב השנתי, דהיינו בסיום כנס הקיץ. מקווה אני, שבכנס הקיץ תהיה לנו גם הזדמנות לקיים דיון מלא על עבודת הכנסת. על השיטות והנהלים והסדרים של דיוניה וסיכומיה במטרה להביא לידי תיקונם, שיפורם וייעולם.
בהזדמנות זו עלי להביע מורת רוח ולגנות בכל לשון של גינוי את המנהג, שאנו עדים לו בזמן האחרון, לערוך ליד הכנסת הפגנות אלימות, תוך כדי פגיעות באנשים וברכוש. אנו נותנים רשות לכל מי שמבקש לבוא ולהפגין את דרישותיו לפני משכן הכנסת אבל הבית הזה הוא גולת הכותרת של עצמאות ישראל ומבצר הדמוקרטיה וחופש הדיבור ובו מקיימים נבחרי העם דיונים גלויים ופתוחים לציבור. החובה לשמר על כבוד הכנסת מוטלת אפוא, גם על מי שבא להפגין ברחבתה.
ועכשיו, תרשו לי לומר דברי ברכה קצרים. מובטחני, שבלב כל אחד ואחד מכם ומאזרחי ישראל, רוחשת משאלה גדולה אחת, שהיא מרוממת על כל ברכה ותפילה, והיא השלום שאנו מבקשים לעצמנו ולזולתנו, בעולם כולו ובאזורנו. עמנו שבע תלאות, פורענויות ויסורים, שבאו עליו בכל הדורות ובייחוד בדור הזה, דור השואה הנוראה ודור המלחמות העקובות מדם על תקומתנו ועל חרותנו. השלום הוא איפוא, נשמת אפנו, ואנו מתפללים עליו ורוצים בו, אולי יותר מאשר כל עם אחר וכל אדם בעולם. אבל האיבה, המשטמה, העריצות, צרות העין, הייצר הרע של התנשאות על הזולת והתשוקה החייתית לרמוס, לדכא ולשפוך דם – עדיין לא פסו מן העולם, ולצערנו אנחנו מוקפים באלה מקרוב ומרחוק
על אף הכל, גדולה אמונתנו, שסוף סוף יגבר הייצר הטוב על הייצר הרע, תבוא התפכחות, תישוך החימה והרשעות כעשן תכלה. עד אז נוסיף לעמוד כצור איתן, מתוך אחדות גמורה, מעל ומעבר לכל חילוקי דעות עקרוניים או מעשיים שבינינו, כשידינו האחת מושטת בכנסת לשלום ולברכה, לבנין וליצירה, והשניה מחזקת השלח להגן על זכותנו לחיים של כבוד ושל בטחון במולדתנו, נחלת אבותינו.
ברכי נפשי, בברכת עוז ושלום, את אזרחי מדינת ישראל ואת עם ישראל בתפוצות הגולה, את נשיא ישראל, את ראש־הממשלה והשרים, את צבא הגנה לישראל ואת כל כוחות המגן והבטחון הפרוסים והדרוכים על פני כל הארץ ובכל גבולותיה.
ברכה מיוחדת למשפחות שאיבדו יקיריהן במערכות ישראל: יהי רצון שיסבו לסדר, יחד עם כל בית ישראל, בהרגשת ניחומים ותקווה לעתיד טוב יותר לכלל ולפרט.
ויבואו על הברכה כל עובדי הכנסת ומשפחותיהם, ובכללם שומרי הכנסת והכתבים הפרלמנטריים שכולם יחד, וכל אחד לחוד, עושים את מלאכת הכנסת, ונותנים לה שירותים טובים, באמונה ובמסירות הראויים לשבח ולהוקרה.
ואחרון אחרון –אתם ידידי וחברי, חברי הכנסת. אני מאחל לכם ולמשפחותיכם סיפוק נפשי ובריאות גופנית ולכולנו יחד חג שמח וכשר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות