הכנסת, כ"ג בסיון תשל"ו, 21.6.76
חברי הכנסת,
הנושא העומד לדיון היום הוא: שיבוש הלשון העברית בדיבור ובכלי התקשורת וחובת חברי הכנסת.
הכנסת החליטה לקיים דיון בנושא הזה, על־פי הצעתו של חבר הכנסת שלום לווין, ברשותכם אומר לחבר־הכנסת לווין פעמיים יישר־כוח: 1) על שזכה לקבל מן האוניברסיטה העברית תואר “דוקטור לפילוסופיה” בעד עבודת מחקר בנושע “עיצוב האופי המוסרי והכשרת המורים לחינוכו”. עבודת מחקר זו הוא עשה תוך כדי כהונתו ועבודתו בכנסת, בלי להיעדר מישיבות המליאה והוועדות שהוא חבר בהן, וגם תוך כדי מילוי תפקיד בכיר בהסתדרות המורים; 2) על שיזם והציע לדון בבעיה המובאת היום לדיון, שרבים מדברים בה בדאגה אבל אף אחד לא רצה להיחשב תמהוני ורחוק מהבעיות האקטואליות הבוערות בבואו להעלות נושא תרבותי ורוחני כזה לדיון בכנסת כאחד הנושאים החשובים והרציניים.
כי השגיאות, השיבושים, העיוותים והעילוגים בלשון הדיבור ובמבטא העברי שלנו הולכים ומתרבים, הולכים ומשתרשים. הדבר פוגם בכבודה של הלשון העברית, שפת מורשתו וחכמתו של עם ישראל, שעל תחייתה תפארתנו, והיא אחד היסודות של זהותנו הלאומית.
יתר על כן, דיבור צולע ומבטא משובש משבשים את נתיבות ההבנה. הנביא ישעיהו מזכיר לגנאי “נלעג לשון – אין בינה”. לא בכדי הזהיר אותנו הרמב"ם לאמור: “אל תדברו בלעגי שפה, דברו במבחר הלשון”, אין ספק שלשון צחה ומבטא נכון הם סגולה בדוקה לבהירות המחשבה, ובייחוד להגברת ההבנה. במשלי נאמר: “לשון חכמים תיטיב דעת”.
אנחנו עשויים להבין איש את רעהו יותר אם שפתנו תהא ברורה יותר ומדוייקת יותר, והגיית אותיותיה ומילותיה – במבטא ובניגוד נכונים.
בעיית השיבושים והעיוותים בלשון העברית היא בעיה של כל המדברים בה, בבית־האולפנא, ברחוב, באמצעי התקשורת ובאמנות הבמה. אך חומרה יתרה נודעת ממנה לגבי הכנסת, כיוון שהכנסת היא דוגמא שלומדים ממנה או מחקים אותה. שגיאות לשון היוצאות מפי שרים וחברי הכנסת לא זו בלבד שצורמות אזנם של תלמידי־חכמים, אלא שהם בבחינת חטאת הרובצת לפתחם של סתם בני־אדם.
היו זמנים שבכנסת ישבו קנאי לשון, והם היו מעירים ומתקנים לכל מי ששוגה בדיבור או בניסוח, ומפני מוראם נזהרו הכל בלשונם והקפידו לדבר עברית צחה ומתוקנת, דבר דבור על אופניו, אך כבר אז היו שהסתייגו מדרך זו של הערות הגורמות לקיטוע חוטי המחשבה, ואין אפוא טעם לחזור לאותה דרך.
אבל בשנים האחרונות הותרה רצועת הלשון לגמרי, ואין דורש ואין מבקש. יש דוגמאות למכביר, שמקצתן העלה חבר הכנסת לוין בדבריו.
אשר על כן, יזמתו של חבר הכנסת לוין היא דבר בעיתו ובמקומו, שתכליתה להעיר ולעורר לביקורת עצמית, שכל אחד יפשפש בלשונו ויתקן דיבורו. “מרפא לשון עץ חיים”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות