רקע
ישראל ישעיהו
יום עיון של חברי הכנסת בטכניון
בתוך: דְּבָרִים בְּעִתָּם

כ"ז בתמוז תשל"ב – 9.7.72


היום, שאינו יום עבודה רגיל של הכנסת, באנו מירושלים וממקומות מגורים אחרים בארץ אל הטכניון כדי לשמוע ולראות ולשאול ולקבל תשובות. במלה אחת: ללמוד. בכך קיימנו צוואתו ויזמתו של יו"ר הכנסת המנוח, ראובן ברקת ז"ל, שטרח בהכנת שני ימי עיון בטכניון, לחברי הכנסת, בעת פגרת הפסח, אך לדאבון הלב הם נדחו ונתבטלו מחמת פטירתו הפתאומית.

היו"ר המנוח והיו"ר שקדם לו, ייבדל לחיים ארוכים מר קדיש לוז, יזמו סלילת מסלולים שיחברו בין הכנסת וחבריה לבין מוסדות ההשכלה הגבוהה וחכמיה (על משקל יבנה וחכמיה), הן בדרך של קשירת קשרי ייעוץ והן בדרך של קיום ימי עיון, מזמן לזמן, ובייחוד בעתות הפגרה.

זוהי יזמה שראוי לנו לטפחה ולעודדה, לפי שיש עמה טובה ותועלת לאלו ולאלו.

מצד אחד חברי הכנסת יצאו נשכרים, שנפתחים לפניהם, אם לא שערים, לפחות אשנבים, אל עולם המחשבה והמדע המתחדש, כמעט יום יום, מעשי בראשית.

מאידך, מוסדות ההשכלה הגבוהה ואנשיה יצאו נשכרים, שנפגשים עם נבחרי העם ושואבים עידוד רב מהתעניינותם, שהרי הם המחליטים והמחוקקים בשם העם ולמען העם.

לא מכבר קיימתי שיחה בנושא זה עם עמיתַי יו"ר הוועדות של הכנסת, במטרה להמשיך וגם להגביר את המירקם הזה, ולטפחו כמסורת. כל אנשי שיחי סמכו ידיהם על המטרה הזאת. אך היו ביניהם שטענו כי ההרצאות של חכמי המוסדות להשכלה גבוהה צריכות להינתן כולן, במשכן הכנסת, ובמסגרת עבודתה, דיוניה ותפקידיה, כגון בדיוני הוועדות.

מפאת קוצר הזמן לא היה סיפק בידי להשיב להם וברשותכם אני מנצל הזדמנות זו כדי לחוות דעתי, שאין להגביל פגישות אלה לא מצד התכנים והנושאים – שראוי וכדאי להיזקק גם לתכנים ונושאים שאין הכנסת עוסקת בהם מכוח עבודתה ולא מצד מקום הפגישות, שפעמים יתקיימו במשכן הכנסת ופעמים יתקיימו בקאמפוס. בעיני עדיפה ההליכה לקאמפוס, שהרי מה שנוגע לדיוני הכנסת בא, ויבוא ממילא לכנסת, בין כחוות דעת של מומחים ובין כעדות או טיעון בנושא פלוני אך הביקור בקאמפוס מאפשר גם לראות את האנשים ואת המיתקנים שאי־אפשר להביאם לירושלים.

הליכתם של חברי הכנסת אל הקאמפוס כדי לשמוע ולראות ולשאול – לשם הרחבת דעתם ואופקי ראייתם היא לכבוד להם, שלא בלבד שאינה גורעת כהוא זה מסמכותם האישית ומחזקתם כראויים ומסוגלים לדבר ולהחליט בשם העם, שבחר בהם אלא היא מוסיפה עומק ובהירות לשיקול דעתם שעה שהם דנים ומחליטים במה שעליהם לדון ולהחליט.

הרשו נא לי לעשות פאראפראזה על מימרא במסכת אבות מפי ר' אלעזר בן ערך שנקרא גם ר' נהוראי.

“הוי גולה למקום תורה (לאו דווקא במובן גלות ממש אלא במובן של הליכה ברצון), אל תאמר שהיא תבוא אחריך, (או) שחבריה יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תישען”.

אנחנו היום לא רק שלא גלינו למקום תורה אלא אנחנו גאים להסתופף בחצרותיו של הטכניון שהוא הותיק במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, בית היוצר של הטכנולוגיה הטכנולוגים בישראל, ומקור לא אכזב של ברכה והצלחה בכל מעשינו בארץ הזאת.

נהנינו מכל מה שראינו ומרוצים מכל מה ששמענו והרינו מודים לכם על הכל תודה מרובה ומאחלים לכם הצלחה בכל מעשיכם, בהעמדת תלמידים הרבה, במחקר ובפירותיו, לעילוי יכולתה הטכנולוגית של מדינת ישראל ולהרמת קרן עמנו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 66832 יצירות מאת 4170 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!