תדפיס מתוך ספונות ספר י"ג (ספר יוון ג) תשל"א–תשל"ח ירושלים מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

 

[א]    🔗

הדפסת התלמוד בשאלוניקי    🔗

קהילת שאלוניקי יחידה ומיוחדת היא שנתנה דעתה משך כל הדורות, למן בואם של גולי ספרד ופורטוגאל, ועד העת האחרונה, להדפיס את התלמוד כולו או מסכתות בודדות הדרושות ללומדים ומתלמדים. אחת עשרה פעמים לפחות נדפסו בה מסכתות התלמוד.

השאיפה להגיע לשלימות ברשימת המהדורות ספק אם תעלה, והסיבה לכך מפורסמת: גמרות שאלוניקי יקרות מציאות מאד. חלקן אבדו מרוב שימוש, ולא נשאר מהן שריד; חלקן נשתמרו בטפסים מעטים שקשה להשיגם, או שהגיעו לידינו דפים בודדים וקטעי דפים שנגנזו בכריכות, ודרך מקרה נתגלו ונפתחו. זמן ההדפסה הוא לפעמים בגדר השערה.

הדעת נותנת שכל שנדפס לא במספר גדול נדפס. לא כבויניציאה, שהגמרות שנדפסו בדפוסיה נועדו לכל קהילות ישראל, בשאלוניקי הדפסת התלמוד מכוונת היתה בעיקר לצורכם של יהודי תורכיה בכלל ושאלוניקי בפרט.

תופעה מיוחדת במינה היתה בשאלוניקי: מאז החלה “חברת תלמוד תורה הגדול” בשאלוניקי (בפעם הראשונה, כנראה, מצויות האותיות ת"ת על גבי שער הסידור שנדפס בשנת הש"ע), להדפיס “הגמרות והספרים הנצרכי' להיות ערוכים לפני התלמדי' הלומדי' בחבר' ת”ת" (הקדמה לסידור, ש"ע), נקבע, כנראה, המנהג לשמור הספרים בחדריה של חברת ת"ת ולא להוציאם החוצה. האיסור הפך לתקנה שנדפסה בנוסחים שונים בגמרות משנת תק"מ בערך ושנת תר"א, (עי' מס' 26, 28)–לפיכך לא נשתמרו בספריות מחוץ לשאלוניקי, אלא מסכתות בודדות, ובקהילת שאלוניקי עשו השריפות הגדולות שמות, ולבסוף ממשלת הזדון בימי המלחמה הביאה כלייה על שארית הספרים.

חלק מהמהדורות וכמה מסכתות ממהדורות מפורסמות לא היו ידועות, וראיתי ברשימתן משום קיום מצוות השבת אבידה. בסידור רשימה זו נסתייעתי בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, בספריית מכון שוקן, בגנזי הספרים של מ' בניהו ובספרייתי הפרטית; בספריות המוזיאון הבריטי והבודלייאנה באוכספורד; בספריית היברו יוניון קוליג' בסינסינאטי ובעיקר באוצר הספרים של הסמינר התיאולוגי בניו-יורק¹.

צילום מתוך מסכת עירובין דפוס גדליה סריקה במקום 3

מהדורה ראשונה

בבית דפוסו של דון יהודה גדליה בשנת רפ"ב (1522) בערך

באותן השנים, שבהן הדפיס דניאל בומבירג את התלמוד הבבלי בשלימותו בפעם הראשונה בויניציאה, בשנות רע"ט–רפ"ג (1519–1523), החל גם דון יהודה גדליה להדפיס את התלמוד בשאלוניקי. כלום לא ידע על מפעלו הכביר של בומבירג? האם סבור היה שאפשר יהיה להפיץ שתי מהדורות בזמן אחד², או שמא לא רחש דון יהודה גדליה המגורש אימון למדפיס נוצרי וחשד בנוסח התלמוד שידפיס?

דון יהודה גדליה היה קודם בן משק ביתו של ר' אליעזר טולידאנו המדפיס באשבונה (ליסאבון). קרוב לוודאי, שעם גירוש פורטוגאל הביא עמו לשאלוניקי את האותיות, שהיו נהוגות בפורטוגאל, ואולי יצק אף חדשות דוגמתן. באותיות אלו הדפיס לא רק את המסכתות אלא גם ספרים אחרים (תורה עם תרגום ורש"י, רע"ד; כתובים עם פי' רש"י, הער"ה=1515; “מפשר חלמין” לר' שלמה אלמולי, רע"ו בערך ועוד).

מהדורה זו לא נדפס בה אלא פירוש רש"י, בלא תוספות, ולא נרשמו בה בראשי העמודים שם המסכת והפרק ולא מספר הדף. למסכתות אלו אין שער, אלא שם המסכת נדפס בדף הראשון באותיות גדולות. הגמרא נדפסה באותיות מרובעות, והפירוש באותיות רש"י, הפורמט–4º גדול (כמעט פוליו קטן); סדר הדפים שונה מסדר מהדורת ויניציאה.

הגמרא ופי' רש"י נדפסו על-פי נוסח ספרדי, השונה בהרבה מנוסחאות דפוסי שונצינו ובומבירג. המדפיס השתמש ספק בכתב-יד ספק בדפוסי ספרד ופורטוגאל. מכל מקום שינויי הנוסח חשובים הם ומאלפים³.

א(1). עירובין. קעה דף. בקולופון כתוב: ותשלום כל המלאכה יום ראשון עשרה ימים לכסלו שנת הרפ"ב (1521) לפרט שלי"ת⁴. טופס שלם היה בידי ר' רנ"נ רבינוביץ וממנו עבר לספרייה העירונית בפרנקפורט דמיין. מנהל הספרייה הודיע, שספר זה עם רוב הספרים העבריים נשמד בימי המלחמה. שמונה דפים, והם יחידים בעולם, נמצאים בסמינר התיאולוגי בניו-יורק.

ב(2). יומא. דף אחד, המקביל לדף כה, ב–סוף כו במהדורת ויניציאה, היה כרוך עם מס' עירובין בטופס של רבינוביץ ואבד.

ג(3). חולין. דף (או שניים) נמצא בספריית הסמינר התיאולוגי בניו-יורק.

בספרייה זו נמצאים גם יב דפים של מס' ראש השנה, ברם טכסט הגמרא נדפס אף הוא באותיות רש"י. כיוון שכך, דומה שהיא נדפסה לא בשאלוניקי, אלא בפאס, בשנות רע"ה–רע"ח. ספק אם בפאס נמצאו הרבה אותיות מרובעות, וכל מה שידוע מן המעט שנדפס בעיר זו נדפס בעיקר באותיות רש"י. רושמי רשומות מזכירים עוד כמה מסכתות, שדפים מהם נשתמרו בספריית קמברידג' ובאוסף אדלר (בסמינר התיאולוגי בניו־יורק) ועוד: ברכות, ביצה, חגיגה, קידושין וכו'⁵, ואולם אין אלה, כנראה, אלא שרידים ממהדורות ספרד.

יש להניח שדון יהודה גדלה הדפיס בשאלוניקי גם מסכתות אחרות, שאבדו כליל ועד כה לא נתגלו מהם שרידים, אך לא זכה להדפיס את הש"ס כולו כדניאל בומבירג.

תמונה בסריקה במקום 4

מסכת ראש השנה, כנראה דפוס פאס

מהדורה שנייה

בבית דפוסו של יוסף יעבץ בשנות שי"ח–שכ"ז (1558–1567) בערך

בראשית שנת שי"ד (1553) נשרפו, בגזירת האפיפיור יוליוס השלישי, ספרי התלמוד ברומא ואחר־כך ברוב מדינות איטליה לאלפים ולרבבות, ובשנת שי"ט הושמדו יותר מעשרת אלפים מסכתות במדינת מילאנו. ספרי התלמוד תמו באיטליה כולה ובשאר המדינות נתמעטו מאד. באיטליה נדחק לימוד התלמוד במשך דורות, וספרי הפוסקים, בייחוד האלפס, תפסו מקומם.

גזירת שריפת התלמוד⁶ עוררה את היהודים בארצות שהיתה להם חירות רוחנית, כגון בפולין ובתורכיה, לחזור ולהדפיס את התלמוד. בשנת שי"ט נדפסה בלובלין ראשונה מסכת שבועות, ובאותה העת התחילה הדפסת התלמוד בשאלוניקי. זכות זאת נפלה בחלקו של המדפיס החשוב ר' יוסף יעבץ, תלמיד חכם ונכד החסיד ר' יוסף יעבץ הראשון. בהקדמה לחלק הראשון של שו"ת מהריב"ל (ר' יוסף ב"ר דוד ן' לב), שנדפס בערך בשנת שי"ח (1558) כתב: “אמר המדפיס… קנא קנאתי לה' אלהי ישראל בראותי כי נשרפו התלמודים… אחר השלמת זה הספר… ב”ה אתחיל להדפיס התלמוד…“. באותה השנה, או שנה אחר כך, יצאה לאור המסכת הראשונה. בדעת ר' יוסף יעבץ היה להדפיס את התלמוד כולו. באלול שכ”ג כתב בסוף הספר “תפלה למשה” לר' משה אלמושנינו שהדפיס: “מי שזכנו להשלים הוא יזכנו להשלים כל התלמוד שהתחלנו” (דף עה, ב), וכן בשער ס' “אות אמת” (שכ"ה). ראשית מלאכתו היתה הדפסת שמונה מסכתות הנדרשות ללומדים. בשער מס' בבא מציעא הודיע שהדפיס כבר שלוש מסכתות וסיים: “ה' ברחמיו יחיינו ויזכנו להדפיס החמשה הנותרות מהשמונה שהזכרנו”. בשנת שכ"ז השלים הבטחתו. מעתה ביקש להשלים הדפסת התלמוד כולו. באותה שנה כתב בשער ס' הגדרים לר' מנחם הפרפנייאני שהדפיס: “ה' ברחמיו יחיינו ויזכנו להשלימו ולהדפיס את כל התלמוד…”. ובלשון זו גם בשער שלחן ערוך יורה דעה, שכ"ח, ובשנה שלאחריה בס' ישע אלהים לר' משה פיזאנטי. אולם תקוותו לא עלתה בידו ולא השלים מפעלו. מחוץ לשמונה הגמרות, שמהן נשתמרו טפסים מעטים או יחידים או קטעי ספרים, לא נודעה מציאות מסכת נוספת. ברם, דומה שהדפיס גם מסכת יומא, והדבר ניתן לשערו מידיעה שבפנקס חברת תלמוד תורה בשאלוניקי (ר' בקובץ זה עמ' רעט).

גילגולים אחדים עברו על מהדורה זו של התלמוד: שלוש המסכתות שנדפסו ראשונה לא נדפסו “דף על דף” לפי דפוסי ויניציאה. בהדפיסו המסכת הרביעית, בבא קמא, עמד כבר כנראה על חשיבות התאמת הדפים לצורך הלומדים ונהה אף הוא אחרי דפוס ויניציאה שסדר דפיו כבר נתקבל. לשם זה הוצרך לשנות גודל אותיות רש"י, שבמסכת זו הן זעירות מאד. טעמו היה בוודאי לא לשנות את גודל ההדפסה, אחרי שכבר נדפסו כמה מסכתות בפורמט הקטן, והוא גם יותר נוח וזול. בשלוש המסכתות הראשונות נדפסו רק רש"י ותוספות ומורה מקום בתלמוד בגיליון. בחמש המסכתות, שנדפסו אחר־כך (בבא קמא, שבועות, ביצה, עבודה זרה וחולין), הוסיף פסקי תוספות, פירוש המשנה להרמב"ם, הרא"ש ועין התלמוד (מורה מקום מדיני התלמוד בפוסקים). גמל אולי בדעתו הרצון לרשת את מקום בומבירג.

תמונה בסריקה במקום 5

מסכת קידושין דפוס יעבץ

מהן שתי המסכתות הראשונות שנדפסו, סתם ולא פירש, ואף החוקרים לא עמדו על כך. בשער מס' בבא מציעא (במסכת השלישית) כתב ר' יוסף יעבץ: “ועד עצם היום הזה הדפסנו שתי מסכתות… רוע התרועעה ההגהה במסכתות הקודמות. אין זה כי אם רוע כלי הדפוס ההפוכים כמו רגע יחוגו וינועו והאותיות פורחות. ועתה על דרכינו אור נגה להגיה פי שניים…”. והנה שתי מסכתות אלו כמעט שלימות הן בידינו. אין ספק שהראשונה היא מס' קידושין והשנייה, אף היא מסדר נשים, מס' כתובות. לאחרונה גילה מ' בניהו מסכת כתובות, ומתוך ההשוואה לא רק שנקבע שהן הן המסכתות הראשונות של המהדורה, אלא שאין ספק גם שמסכת קידושין היא הראשונה בסדרה.

סריקה במקום 5

דף ממסכת קידושין שנשמטו בו דיבורי התוספות

סימני נסיונות הדפסה והתלבטויות ניכרים היטב במס' קידושין. רק במסכת זאת המילה הראשונה “האשה” נקבעה במסגרת ציורית, כנוסח דפוסי בומבירג, ורק בפרק הראשון. ארבעה הדפים הראשונים, שהם דפי הגמרא ב–ה שונים מכל יתר דפי הספר. החלק העליון של הגליון הראשון, כלומר דף ב ודף ה, שונה הוא במיוחד. שם המסכת והפרק, כותרות העמודים וראשי הפסקות נדפסו באותיות מרובעות גדולות. הצורה איננה נאה וכנראה לא נשאה חן בעיני המדפיס, וחזר והדפיס גיליון זה, או רק את חלקו התחתון (דפים ג־ד). גם דפים אלה אינם משוכללים. בראש דף ג, א אין כותרות כלל וצורת העמ' אינה נאה ביותר. עדיין לא גיבש צורת הדף במידות הדרושות לתלמוד עצמו ומה מקום יש לייחד לרש"י ולתוספות. משום כך גם דיבורי התוספות לא כולם באו במקומם (ר' להלן בתיאור הביבליוגראפי).

המסכת השנייה, כתובות, כולה מודפסת בצורה אחידה והיא דומה להפליא למס' קידושין, חוץ מן האותיות הסופיות ך, ץ, שהן מיוחדות במינן ושונות לגמרי במס' קידושין. ברם, אותיות סופיות אלו הן ממש כבמס' בבא מציעא, שהמדפיס עצמו הודיע שהיא שלישית להדפסה. מכאן הוכחה מובהקת, לא רק שזיהוי מסכתות אלו כדפוס יעבץ הוא נכון, אלא שגם יש בידינו סדר הדפסתן ועדות על לבטיו של המדפיס בבעיות הדפסה, על רצונו לשכלל את מהדורתו והצלחתו בכך.

בין מסכת בבא מציעא לקמא עברו למעלה משנתיים וחצי, ובין זו לשבועות כשנתיים. ברם לא נגמרה שבועות, שהתחילו בסידורה בט' באייר שכ"ה וכבר בט"ו באב שנה זו התחילו בהדפסת מס' ביצה. כלום יש להסיק מכאן שלראשונה נמשכה הדפסת מסכת אחת זמן מרובה, או שחלה הפסקה גדולה בין אחת לאחת, עד שהצליח להפיצה ולכסות חלק מהוצאותיו. המסכת האחרונה נדפסה בשנת שכ"ז ואף־על־פי שהוסיף להדפיס בשאלוניקי עוד חמש שנים לא נשתמרה אף מסכת נוספת אחת⁷.

מהדורה זו, לפחות חמש המסכתות האחרונות, נדפסה לפי דפוס בומבירג, אך תוכן השער ושתי תוספות: “מורה מקום בתלמוד” ו"מורה מקום מדיני התלמוד בפוסקים", נלקחו מתלמוד יושטיניאן בויניציאה. גודל הדפוס הוא פוליו קטן.

ואלו הן המסכתות שנודע לנו עליהן:

א(4). [מס' קידושין, עם פיר' רש"י ותוספות ומורה מקום בתלמוד] בערך שי"ח–שי"ט. בגלל קשיים טכניים לא כל “דיבורי תוספות” נמצאים במקום הנכון: בדף ד, א צויין בהבלטה “בכאן שמטנו קצת דיבורים והם דפוסים בעלה הראשון”. כנראה שהכוונה לדף מיוחד שנוסף בין השער והדף השני, או לעמוד שמעבר לשער, החסר גם הוא בטופס זה. בדף ס, ב לא נדפסו התוספות, והמדפיס העיר באותיות גדולות: “בכאן הוצרכנו להשמיט הדיבורם⁸(!) השייכים כאן(!) ובסוף הפרק תמצאם”. ובאמת בסוף הפרק (דף עג, א) מתחילה החזרת ההשמטה במילים: "אלה הם הדיבורים שנשמטו בדף ס' ". הסדר של התוספות רחב מן הרגיל בדף כ, ב; כא, א; צא, א; צז, ב; שני עמודים (דף כח, ב; כט, א) – הפוכים בהדפסה.

טופס כמעט שלם – בספריית שקן. חסרים בו השער וכשלושה דפים בסוף; סוף הדף האחרון (דף צח) מקביל לדף פ, ב (באמצע), לפי הדפסת ויניציאה. דפים אחדים נמצאים בספריית הסמינר התיאולוגי בניו־יורק ובספרייתי.

ב(5) כתובות עם פי' רש"י ותוספות ומורה מקום בתלמוד. שנת ש"כ בערך. קלד דפים. הפרחים המציינים את דפוסי יעבץ נדפסו בדף ג, א בסוף התוספות זה על יד זה, ובדף ט, ב, אף כאן במקום הפנוי בסוף התוספות, זה על גבי זה. בדף נז, ב נשמטו שתי שורות מטכסט הגמרא, וכן בדף ס, ב, ושורה בדף סא, א. שורות אלו הושלמו אם בכ"י המדפיס אם בכ"י אחד מעוזריו. בדף סה, א נשמט דיבור תוספות אחד והונח בסוף הפרק בדף עט, ב. בדף קכה, א אין תוספות. בדף האחרון (קלד, ב): “אלו הדיבורי' מקומ' בדף קכה”. לפעמים רוחב הסדר של התוספות גדול מן הרגיל, כגון בדף קכ, ב. טופס יחיד שנודע בספריית מ' בניהו בירושלים, והוא חסר שער ודפים אחדים באמצע. (הספר היה בידי Yshaq Coriel, שחתם שמו באותיות לאטיניות בכל כמה דפים, וכנראה שגמרא זו היתה באמשטרדם).

ג(6). מסכת מציעא עם פירוש רש"י ותוספות / ומורה מקום בתלמוד / נדפס בעיון רב בבית הצעיר והקטן יוסף בן לאדוני החכם השלם / מהר"ר יצחק בן הרב החסיד ה"ר יוסף יעבץ הדורש זכר צדיקים / וחסידים לחיי העולם הבא / בשאלוניקי /…ממשלת… סולטאן סוליימאן… בהתאסף ראשי מורשי לבבנו להרבות ספרים הרבה בקרב הארץ נמנינו וגמרנו… להדפיס הגמרות… להגות בהן כי התלמוד עקר והיה דבר ה' יקר עד אשר קצור קצרה יד התלמידים… לא מלאו למלא נפשם כי ירעבו ללחמה של תורה ועד עצם היום הזה הדפסנו שתי מסכתות… ואם אמת רוע התרועעה ההגהה במסכתות הקודמות אין זה כי אם רוע כלי הדפוס ההפוכים כמו רגע יחוגו וינועו והאותיות פורחות ועתה על דרכינו אור נגה להגיה פי שניים… גם המורה מקום יהיה עשוי כתיקונו…

היתה התחלת המלאכה… יוד ימים לחדש שבט שנת השכא ליצירה ה' ברחמיו יחיינו ויזכנו להדפיס החמשה הנותרות מהשמונה שהזכרנו…

קלו דף. טופס יחיד הידוע נמצא בגנזי הסמינר התיאולוגי בניו־יורק.

שתי תמונות בסריקה במקום 7

ד(7). מסכת בבא קמא עם פי' רש"י ותוספות ופסקי תוספות ור' אשר ופי' המשניות להרמב"ם ומורה מקום של מסורת התלמוד ומורה מקום מהתוספות ומורה מקום מדיני התלמוד בפוסקים והם הרמב"ם והר"ם מקוצי ורבינו יעקב בעל הטורים כל אחד בדגלו לאותות נקרא עין משפט וספר חיקור דינין על כל הדינין שבתלמוד… וסימני הדינין שבתלמוד נקרא נר מצוה.

נדפס… בבית יוסף… יעבץ בשאלוניקי… ממשלת סולטאן סוליימאן… היתה התחלת המלאכה… שמונה עשר לחודש אלול שנת השכ"ג… (1563). קמד דף.

ה(8). מסכת שבועות. השער כנ"ל. “התחלת המלאכה… תשעה ימים לחודש אייר שנת השכ”ה…" (1565) ס דף.

ו(9). מסכת ביצה. השער כנ"ל. “התחלת המלאכה… בט”ו באב שנת השכ"ה…" (1565)….דף. מסכת זאת בלתי נודעת ונמצאת בספריית היברו יוניון קוליג' בסינסינאטי.

ז(10). מסכת חולין. השער כנ"ל. “התחלת ההדפסה… ארבעה עשר לחודש שבט שנת השכ”ו…" (1565). קעד דף.

ח(11). מסכת עבודה זרה. השער כנ"ל. “התחלת ההדפסה… שבעה עשר לחודש מנחם שנת השכ”ז…" (1567). צו דף.

מהדורה שלישית

בדפוס דוד אזוביב, שנת הש"ם (1580) בערך

בתקופה זו שרר, כנראה, בשאלוניקי מחסור חמור בספרי התלמוד. בלובלין ובקראקא נמשכה הדפסת התלמוד, אך קשרי התחבורה והמסחר של שאלוניקי עם פולין לא היו תקינים, ומן ההכרח היה לדאוג למילוי הצרכים המקומיים. גם בבסיליאה התקדמה במהירות מפליאה הדפסת התלמוד ברשיון האפיפיור (תחילתה בשנת של"ח וסופה בשנת שמ"א), אולם גם אם נניח ששימעה הגיע לשאלוניקי, נרתעו בוודאי היהודים מן השימוש במהדורה זו, שנדפסה בפיקוח צנזור ממונה מטעם הכנסייה, והרבה פיסקאות הושמטו או סורסו.

המהדורה השלישית לא נודעה עד כה כלל. נראה שהיא המשך להדפסת יוסף יעבץ בפורמאט ובשיטה, אבל לא כחמש המסכתות האחרונות, אלא דווקא הראשונות. סדר הדפים אינו “דף על דף” לפי הדפסת בומבירג; כלולים בה רק פי' רש"י ותוספות ומורה מקום בתלמוד. בשער צויין שיודפסו גם פסקי תוספות והרא"ש אבל כנראה מחשבה זאת לא הגיעה לידי מעשה. נוסח השער וכמעט כל אותיות־הדפוס דומים לאלה שבתלמוד יעבץ, אך האותיות נשתחקו מרוב הזמן, ההדפסה אינה טובה ואף הנייר הורע. רק שתי מסכתות נתגלו ממנה.

תמונה בסריקה במקום 8

דף אחרון של מסכת ברכות דפוס אזוביב

א(12). מסכת ברכות עם פירוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות ורבינו אשר ומורה מקום מהתלמוד. נדפס בעיון רב בבית… דוד בן… כהר' אברהם אזוביב… בשאלוניקי… ממשלת… סולטאן מוראד… היתה התחלת המלאכה… ראש חדש כסלו שנת הש"ם… (1579). עו דף. הטופס היחיד שנודע נמצא ב"אוסף מהלמן" בבית הספרים הלאומי בירושלים.

ב(13). מסכת גיטין. של"ט–שמ"א לערך. קה דף. טופס מהמסכת ב"אוסף מהלמן", והוא חסר שער והדף האחרון (מקביל לדף פט, ב בדפוסים שלנו), וחלק גדול מהמסכת באוסף שוקן.

יתכן שנדפסו עוד מסכתות בבית דפוסו של ר' דוד אזוביב, אך לא נודע מהן שריד. קרוב לוודאי שההוצאה נפסקה בשנת שמ"ג (1583), בשנה שהתחילה הדפסה משוכללת של התלמוד בבית דפוסו של יעבץ בקושטא.

מהדורה רביעית

בדפוס אברהם יוסף מגזע בת שבע בשנת שנ"ד (1594) בערך

ר' משה מדינה כותב בהקדמתו לשו"ת של אביו הרשד"ם (חלק א"ח ויו"ד, דף ב, א), שנדפסו בשאלוניקי בשנת שנ"ד⁹, בבית דפוסו של אברהם יוסף מגזע בת שבע: “בזבזתי אוצרותי להביא הנייר והדפוס והפועלים מויניציאה ושני פועלים מהם בראותם יופי המלאכה ועוצם תשוקת כונת מצוה הגונה וטובה נכספת גם כלתה נפשם לבוא ולחסות תחת כנפי השכינ'. וגם זכני ה' במצוה אחרת להדפיס גמרות ומסכתות…”.

מעשה זה של ר' משה די מדינה נזכר פעמים הרבה בספרים שנדפסו בשאלוניקי, כגון בס' שארית יהודה, שנת ש"ס; ס' תורת אמת, והוא קיצור הזהר, שס"ד–שס"ה; ס' בדק הבית, שס"ה; סידור תפלות, ש"ע; ס' ישיר משה, שע"ד.

באגרות ר' יהודה אריה ממודינה, כלולה “אגרת לקהלות על הדפסת התלמוד”¹⁰, בלא חתימה, וברור שאינה אגרת פרטית של ר' יהודה אריה ממודינה אלא שהוא כתבה וחתמו עליה רבני ופרנסי קהילת ויניציאה. קהל שאלוניקי בישרם על תוכנית גדולה להדפסת התלמוד: “והנה מלאכת ההדפסה מחבור גדול בענקים כזה מרובה ורחבה מאד וצריך לכסף רב אשר לא יחשב. ע”כ תעלה עתירתנו לפני כל רואה ושומע לצאת לעזרת ה' בגבורים בהתנדב עם בעזרתם, כי יביאו התלמוד גדול לידי מעשה עט ברזל ועופרת לזכות הרבים. וכל כסף אשר הונף ואשר הורם למצוה זו וכל מרים תרומה להביא נדבה או הלואה, הכל יעלה ויבא ליד מעל' החכם הענו החסיד כמ' יוסף פארדו יצ"ו. והוא אב במצוה פה ויניציאה והוא בכתב ידו יתחייב למביא הכסף לבית גנזיו לעשות מהם כרצונו. ותוכל מצוה זו להיות נקנית בג' דרכים: או בכסף, כי כאשר ימכרו הש"ס ישלמו אותו תיכף לעניי א"י, והיתה צדקת האיש ההוא כפולה ומוכפלת, עושה צדקה בכל עת הכותב ספרים ומשאילן לאחרים וגם פרוס לרעב לחמו; או בשטר אשר יקבל ראיה מהח' הנז' שהש"ס הראשונים אשר ימכרו, יושב כספו באמתחתו דמים בדמים יגעו; או בביאה אשר יביאו לו כ"כ ספרים מהנדפסים בערך הנדבות. ונמצאים אלו מהנים ולא חסרים כלום. ואם המצא תמצא מי שירצה לתת הכל במתנה גמורה ומוחלטת עליו תבוא ברכת טוב…".

תוכנית המפעל על פרטיו מעניינת ביותר, חשובים בייחוד הפרטים על דרכי המימון:

א) נדבה, שמשיופיע התלמוד, יזכו בכספים עניי א"י; ב) הלוואה בשטר; ג) טפסים במחיר הכסף. לשם כך שלחו שליח מיוחד שהגיע לאיטליה, וראשי קהילת ויניציאה ציידו אותו בפנקס למען ירשום בו כל אחד התחייבות: “ושלוח בידו פנקס אשר מסרנו לו בו תעלו עולותיכם נדריכם ונדבותיכם אשר תדרו והכסף תשלחו אל החכם החסיד הנ”ל ואם יהיה כפר או עיר קטנה ואנשים בה מעט ישלחו נדבתם ליד אחד מרבני או מנהיגי עיר גדולה קרובה להם אשר ידריכנו להנ"ל. ועל השליח הנ"ל תביטו בעין יפה וחמלה לתת לו בכל מקום ומקום צדה לדרך, שיוכל להתחזק וללכת דרכו הלאה…".

השליח התעתד לנסוע לקהילות איטליה וגרמניה. מיהו שליח זה ואימתי יצא בשליחותו? האם היה זה בשנת שנ"ד? אותה שנה הגיה המדפיס אברהם בן מתתיה בת־שבע, בוירונה ס' “מנחה בלולה” לר' אברהם מנחם רפא מפורט. מה עלה בגורל השליחות – לא ידוע, כשם שהדפסת מהדורת התלמוד הזאת היא כולה בגדר תעלומה, שעד היום לא נודע ממנה שריד.

מהדורה חמישית

בדפוס האחים שלמה ומשה לבית שמעון בשנת ש"ע–ש"פ (1610–1620) בערך

בשנת ש"ע (1610) נדפס בשאלוניקי סדור תפלות שלא נודע לרושמי רשומות. מעבר לשער כתבו המדפיסים דברים אלה הראויים לתשומת־לב: “ברוך ה' אלהי ישראל אשר לא השבית גואל לעמו… אשר העלה בתחילה על לב… ר' משה די מדינה ז”ל להוציא ממונו אונו והונו ולעזר עזר נמרץ רץ כצבי להביא הדפוס יען ראה שכמעט קט משתכחת תור' מישראל ח"ו כי אזלת יד ושם הגמרות והספרים הנצרכים להיות ערוכים לפני התלמדי' בחבר' ת"ת יע"א אשר בהבל פיה' אנו חיים".

האחים שמעון הדפיסו מסכתות שונות, אך לא נשתמר מהן אלא טופס אחד שלם ושרידים מעטים. את תקופת הדפסת השרידים אפשר לזהות על פי האותיות שהן דומות מאד (כנראה זהות) לאותיות הסידור של שנת ש"ע, האותיות המרובעות הן גדולות ביותר וכמה מהן מודגשות תדיר, כגון האותיות ד, כ, פ.

סדר הדפים לא לפי מהדורת ויניציאה. התבנית פוליו קטן.

א(14). מסכת ברכות. עם פי' רש"י וליקוטי תוספות, בערך ש"ע–ש"פ. הכתובת על גבי הדף: שם הפרק מימין הדף ומספר הפרק משמאל או שם הפרק ומספר הפרק משמאל, ושם המסכת מימין הדף. ב"אוסף מהלמן" דף מהפרק החמישי וחמישה דפים מהפרק השישי: בסמינר התיאולוגי 8 דפים.

ב(15). מסכת כתובות. עם פי' רש"י ותוספות ומראה מקום של התלמוד. בערך ש"ע–ש"פ. ב"אוסף מהלמן" שני דפים לא שלימים מהפרק העשירי.

ג(16). מסכת גיטין. עם פי' רש"י ותוספות ומראה מקום של התלמוד. בערך ש"ע–ש"פ. הכתובת על הדפים: שם הפרק מימין, מספר הפרק באמצע ושם המסכת משמאל. הדפים מסומנים. בספריית מ' בניהו שלושה דפים: סוף פרק ראשון וראשית פרק שני, ועוד שני דפים מהפרק החמישי.

ד(17). מסכת בבא קמא. עם פירוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות ורבינו אשר ופירוש המשניות מהרמב"ם: במלאכת ה' החדשה הזאת נתוסף ונתחדש על הנדפסים מקדם מראה מקום של מסכת התלמוד ומראה מקום מהתוספות ומראה מקום מהפסוקים ומראה מקום מדיני התלמוד בפוסקים והם הרמב"ם והר"ם מקוצי ורבינו יעקב בעל הטורים כל אחד בדגלו לאותות נקרא עין משפט: ובעזר וסיוע החכם, השלם כמהר"ר משה די מדינה ז’להה בן הרב הגאון כמהר"ר שמואל די מדינה זלה"ה אשר הוציא ממונו להביא הדפוס מרחוק לזכות את הרבים זכות הרבים תלוי בו ולזרעו אחריו.

תמונה בסריקה במקום 9

נדפס בדפוס האחים השותפים ה"ר שלמה שמעון וה"ר משה יצ"ו במצות המאירים לארץ ולדרים רבני העיר שאלוניקי / נדפסה לפנים פעמים שלוש ולרוב תועלתם כלם כאחד נמכרו ואין אתנו כהיום רק אחת בעיר ושנים בגליל / על כן לזכות את הרבים נתעוררנו להדפיס רביעית עם חדושים הרבה / תחת ממשלת… שולטאן אחמיט יר"ה / ותהי התחלת המלאכה ביום ב' י"ב לר"ח חשון בשנת השב"ע השבי"ע אל בני ישראל פקד יפקוד / אלהים אתכם / בשאלוניקי.

מספר הדפים קכו. טופס יחיד בגנזי הסמינר התיאולוגי בניו־יורק.

שנת ההדפסה לא ברורה. בשנת שע"ב חל י' חשוון ביום ב ובשנת שע"ז נפל יג חשוון ביום ב. טעות ביום אחד מצוייה מאד בצייונים¹¹ מסוג זה בדפוסים ובמצבות שאלוניקי¹² ודומה שיש לומר שע"ז, אי אפשר לאחר משנת שע"ז, שכן אחמד הראשון מלך עד שנת שע"ח ולא יותר.

המדפיסים מציינים שזו פעם רביעית שמסכת זאת נדפסת. לנו ידועה עוד מהדורה אחת של יעבץ (7) בלבד. ואולי התכוונו גם לקושטא, ושוב תחסר מהדורה אחת. כלום נדפסה בדפוס דוד אזוביב או בדפוס בת שבע?

מהדורה שישית

בדפוס אברהם הגר בשנות תי"א–תט"ו (1651–1655)

הגזירות של שנות ת"ח־ת"ט, שפקדו את יהדות פולין, החרידו את הקהילות היהודיות ובכללן שאלוניקי. אברהם הגר ראה צורך לעצמו להדפיס שנית בשנת תי"ב את “צוק העתים”, תיאור מזעזע של מאורעות האימים. בשנות הפורענות נחרבו קהילות מרובות ונשמד אוצר ספריהן. אם נניח שבשנים כתיקונן באו מעט גמרות מפולין לשאלוניקי, הרי מעתה נסתם מקור זה לגמרי. בשוק מצויות היו רק הגמרות שנדפסו בבית עמנואל בנבנשתי באמשטרדאם (ת"ד–ת"ח, 8–1644), ומהדורה זו לא סיפקה את הצרכים המרובים של תפוצות הגולה (במהדורת באסיליאה, המסורסת מחמת ביקורת הכנסייה, קצה נפש היהודים, ובייחוד בערי המזרח). על כן ראוי לתהילה ר' אברהם הגר, המדפיס בשאלוניקי, שניסה לעמוד בפרץ. עד כה ידועים היו אך ורק שער וששה עשר דפים ממסכת אחת¹³ (בגנזי מכון בן־צבי).

א(18). מסכת בבא מציעא. עם פירוש רשי¹⁴ ותוספות ומורה מקום מהתלמוד. עלינו לשבח בקול תודה לחכמים השלמים פרנסי תלמוד תורה יע"א אשר אזרו חיל ויצאו לעזרת ה' בתת הכסף המתוקן על ידי עושה המלאכה מלאכת שמים, כדי להדפיס המסכתא הזאת לזכות את הרבים ומה' תהיה משכורתם שלמה אמן / ובעזר וסיוע מהרבנים המאירים לארץ ולדרים רבני ומנהיגי / העיר שלוניקי יע"א. תחת ממשלת… המלך סולטאן מיהמיט יר"ה. היתה התחלת המלאכה מלאכת שמים ביום… לחדש תמוז ב… ליצירה / בשאלוניקי נדפס על ידי אברהם הגר.

התאריך נקבו העש, על כל פנים נדפסה מסכת זו בין שנת תי"א לשנת תט"ז, הן השנים שבהן הדפיס אברהם הגר בשאלוניקי. 2º, דף על דף, לפי דפוס בומבירג.

בינתיים נודעו עוד שתי מסכתות מאותן השנים:

ב(19). מסכת ברכות… דף אחד ב"אוסף מהלמן" בספריה הלאומית.

ג(20). מסכת ביצה… דף אחד–ב"אוסף מהלמן".

מהדורה שביעית

בדפוסו של אברהם ב"ר ידידיה גבאי כף־נחת סביב תס"ה–תס"ז (1705–1707)

בתקופה זו נדפסו מסכתות מרובות בזולצבאך, החל בשנת תנ"ד (1694), והתלמוד השלם יצא לאור בפרנקפורט דאודר בשנות תנ"ו–תנ"ט (1696–1699). אף־על־פי־כן הוסיפה קהילת שאלוניקי לספק צורכיהם של תלמידים ותלמידי חכמים. מבחינה זאת עשתה גדולות “החברה הקדושה של תלמוד תורה הגדול”.

הדפים במהדורה זו אינם לפי סדר המדפיסים בויניציאה. התבנית פוליו. ואלה המסכתות שנודעו ממהדורה זו¹⁵.

א(21). מסכת ברכות. עם פירוש רש"י ותוספות. נדפס עתה מחדש באותיות חדשות נעשו לדרישת ובקשת והשתדלות מפרנסי ומנהיגי הזמן של החברה הקדושה של למוד תורה יע"א לזכות את הרבים ללמוד וללמד לתלמידים. ה' ישמרם זכות הרבים תלוי בם וצדקתם עומדת לעד כן יהי רצון / בשאלוניקי / תחת ממשלת אדונינו המלך שולטאן אחמד ירום הודו ותנשא מלכותו אכי"ר / בשנת כל הנשמה תהלל י"ה לפ"ק (תס"ה, 1705).

שלשה כתרים הם וכתר שם טוב עולה על גביהם (עם ציורים) / במצוות בעל הדפוס אברהם בכ"ר ידידיה גבאי כף נחת. קו דף.

בספריית הסמינר התיאולוגי בניו־יורק. דפים אחדים (6) בספריית מכון שוקן.

תמונה בסריקה במקום 10

דף אחרון של מסכת ביצה דפוס גבאי

ב(22). מסכת ביצה. השער כנ"ל. בשנת והייתם קדשים לפ"ג (תס"ו, 1706). סב דף. טופס יחיד ידוע בסמינר התיאולוגי בניו־יורק.

ג(23). מסכת בבא מציעה[!]. השער והתאריך כנ"ל. קסה דף. טופס בסמינר התיאולוגי.

ד(24). מסכת כתובות, השער כנ"ל. בשנת התס"ז ליצירה. בטופס הסמינר התיאולוגי. קכד דף, ואינו שלם בסופו.

ה(25). מסכת גיטין. חמישה דפים וקטעי דפים מהפרקים א, ב, ד – בספריית מ' בניהו; 4 דפים מפרק חמישי – ב"אוסף מהלמן"; 6 דפים במכון בן־צבי.

יתכן שר' אברהם גבאי הדפיס גם מסכתות אחרות, אלא שמהן לא נודע לפי שעה אף שריד.

תמונה בעמוד רלד סריקה במקום 11

מהדורה שמינית

לא ידוע שם המדפיס, תקי"ח (1758)

מאז נדפס התלמוד הבבלי בשלימות בערים שונות וקשרי המסחר התרחבו, לא נעשה עוד בשאלוניקי כל ניסיון להדפיס את התלמוד כולו או רובו. רק מסכתות בודדות נדפסו, שהיו דרושות לתלמידים, בעיקר בזכות החברה “תלמוד תורה”. ראשי מוסד גדול וחשוב זה ביקשו בלי ספק שבידי כל התלמידים תהא מהדורה אחידה, לפיכך דאגו לשמירת הטפסים של הגמרא, ולא התירו מכירתם או הוצאתם מגבולות המוסד. בראשי הדפים הדפיסו אותיות ת"ת ועשו הסכמה בחרם והדפיסוה בסוף המסכתות, להרתיע את פורצי הגדר. לפי שעה אנו יודעים על הסכמה כזאת שנדפסה בבית דפוסו של יהודה קלעי ומרדכי נחמן (בין תקל"ד לתקמ"א) ובדף האחרון של מסכת ברכות משנת תר"א (28, 30).

שתי אגרות באגרון ר' חיים יוסף הכהן ן' ארדוט שבכ"י, באוסף בניהו, מפיצות אור על עניין זה. ר' נסים מודעי מאיזמיר פנה אליו בעשירי בחשון תקנ"ג. הוא שמע על “מסכתות ברכות וביצה דפוס שאלוניקי לתלמידי דבי רב” וביקש לקנות חמישה טפסים ממס' ברכות וחמישה ממס' ביצה. בי"ד חשון חזר וכתב לו: “והן היום הוגד אלי כי קדש הם לחברת ת”ת ולא יראו החוצה. כי ע"כ ישלח אלי מס' ברכות, ביצה וגיטין אחת מכל מין אם ימצאון שם ועלי לשלם כאשר יושת עלי"¹⁶. יש להניח שמס' ברכות היא שנדפסה עשרים וחמש שנים לפני כן (27) וביצה – שלושים וחמש שנים קודם לכן (26), כי קשה לקבוע שבינתיים נדפסו שוב. ברם, אין ידועה הדפסת מס' גיטין בתקופה זאת. ומעניין הדבר שמס' גיטין נדפסה בקושטא בשנת תקט"ז. בכמה טפסים נדפסה הסכמת רבני קושטא, שבה הם כותבים, בכמה טפסים, שעשיר אחד הביא את המסכת לדפוס “לצורך התלמידים של ת”ת רובם לעיר תהלה סאלוניקי יע"א ומיעוטם לחלקם פה קושטאנדינא יע"א ובשאר מקומות… נדפס בראש כל דף ודף אותיות ת"ת לרמוז שהם במתנה לתלמוד תורה" (א' יערי, קרית ספר, טו, תרצ"ח). מכאן אנו למדים שבטרם הדפיסו בשאלוניקי גמרות לצורך הת"ת הדפיסון בקושטא.

א(26). [ביצה עם פירוש רש"י]. נדפסה בלא שער. סדר הדפים שונה מדפוסי ויניציאה. הכתובת על גבי הדפים באמצע: “ביצה” ומספר הפרק, או “יום טוב” ומספר הפרק או שם הפרק (“משילין”) ומספרו.

הקולפון: “תם ונשלם מסכת יום טוב עם פירוש רש”י בשאלוניקי אשר תחת ממשלת… שולטן מוסטאפה… שנת התקי"ח (1758). בטופס אחר בסוף עוד תוספת זו: “ע”י הפועל במלאכת הקדש פנחס בלא"א בכמהר"ר יוחנן קלעי ה"י ע"י הפועל במלאכה הקדש משה פאלקון ה"י". לו דף, תבנית פוליו. בגנזי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי הטופס הראשון, ושניהם בספריית הסמינר התיאולוגי¹⁷.

מהדורה תשיעית

כנראה בדפוס הנ"ל, שנת תקכ"ח (1768)

א(27). [ברכות עם פירוש רש"י]. נדפסה בלי שער. סדר הדפים שונה מסדר דפוסי ויניציאה. הכתובת על גבי הדפים: שם הפרק ומספר הפרק. ברכות ת"ת. בסוף דף קא, א, אחר פי' רש"י: הדרן עליך כיצד מברכין שנת התקכ"ח. עמ' ב חלק. קא דף, 4º.

טופס שלם נמצא בספריית הסמינר התיאולוגי בניו־יורק ושני, חסר כמה דפים, באוסף בניהו.

סריקה של עמוד רלו בספר, מקום 12 בסריקות

מתחת לסריקה:

סף אחרון של מסכת ברכות ת"ת

מהדורה עשירית

בבית הדפוס של רפאל יהודה קלעי וחבירו מרדכי נחמן בשנות תקל"ד–תקמ"א (1774–1781) א(28). [כתובות עם פי' רש"י ותוספות]. נדפס בלי שער, סדר הדפים שונה מסדר דפוסי ויניציאה. הכתובת על גבי הדפים: שם הפרק ומספר הפרק כתובות. בקצת דפים בסוף הכתובת ת"ת. קלח דף, 2º.

בסוף המסכת: להיות כי מעלת הפרנסים של ת"ת הגדול יע"א רבנים חכמים וגברים חשקה נפשם וגמרו בדעתם להדפיס מסכתא זאת של מסכת כתובות לצורך התלמידים שבת"ת יע"א, כי הגמרות שהיו בת"ת משנים קדמוניות ספו תמו ואינם בנמצא ע"כ נמנו וגמרו לחזור ולהדפיס הגמרות הללו כדי שימצא בידי התלמידי' בשעת הלימוד ומפני כי כן דרך התלמי' להוליך בידם הגמרא כשהולכים בבית רבם לעת הצהרים כדי ללמוד עמהם ולפעמים שוכחים אותם בבית רבם ולוקחים אחרי' ועי"ז בקרב שנים באים לאיבוד ע"כ רצו מעלת הפרנסים נר"ו שנדפיס בראש כל דף ודף אותיות ת"ת כדי כי בעת שיראה אותם החכם המלמד מהר ימהרנה וישלחנה לת"ת ע"י בנו או תלמידו שלא יחשב לו עון העכב' וכמו כן כדי שלא ישלחו בהם יד אנשים שאינם מהוגנים ליקח מהם ולמכרם לאחרים ושלא יורשה שום בר ישראל לא למכור ולא לקנות שום מסכתא מאלו הרמוזות בראש הדפי' אותיות ת"ת ואנחנו המדפיסים עשינו רצונם והנחנו בקצת דפים של הגמר' בראש הדפים אותיות ת"ת למען תהיה למזכרת וכל אחד כאשר יראה אותה מהר ישלחנה לת"ת ועליו תבוא ברכת טוב.

נדפס בדפוס המדפיסים הה"ש נז"י [החכם השלם נעים זמירות ישראל] רפאל יהודה קלעי נר"ו וחבירו היקר ונעלה חלקת מחוקק כה"ר מרדכי נחמן ה"י. תחת ממשלת אדוננו המלך שולטן עבדול חמיד יר"ה. נדפס פה שאלוניקי יע"א ע"י העוסקים במה"ק [במלאכת הקודש] פנחס קלעי יצ"ו והח' המ' כה"ר דוד ישראליג’ה יצ"ו והח' המ' כה"ר יעקב יקותיאל יצ"ו.

זמן ההדפסה הוא בין תקל"ג לתקמ"ט, שנות מלכותו של עבדול חמיד הראשון, אך ספק הוא אם מדפיסים אלה הדפיסו אחרי תקמ"א. טופס שלם בספריית הסמינר התיאולוגי בניו־יורק.

ב(29). [בבא מציעא עם פי' רש"י ותוספות]. הכתובת על גבי הדף: שם הפרק ומספר הפרק. שישה דפים ב"אוסף מהלמן" ושלושה בידי מ' בניהו.

יש לשער שבבית דפוס זה נדפסו מסכתות נוספות, שאבדו ולא נודע עליהן דבר.

סריקה של עמוד רלח, במקום 13

מהדורה יא

המדפיס או המו"ל שאול ב"ר יצחק מולכו בשנת תר"א (1841)¹⁸

[ברכות] ק"א דף 4º עם פירש"י¹⁹ בלבד

א(30). בראש הדף הראשון: מאימתי פרק ראשון ברכות ת"ת. נדפס בלי שער. ביתר הדפים: שם הפרק, מספר הפרק, ברכות, קדש לה'. בסופו נוסף דף, מודפס מצד אחד: גזירה דאורייתא… זה שנים רבות שנדפס מס' ברכות לתשוקת תשב"ר [תינוקות של בית רבן] כדי שימצאו בידי התנוקות ללמוד בה ומאז ועד עתה ספו תמו ואינן בנמצא רק אחד מעיר ותנוקות שב"ר ה"י התאוו תאוה לקרוא לדת"ן אי לזאת רוח ה' נוססה לשני צנתרות הזהב תרי גיס"י דנהר"א ה"ה הגבירים הרמים רודפי צדק מחזיקי כל בדק כמוהר"ר אליהו הכהן הי"ו וכמה"ר אברהם בכ"ר שבתי הי"ו וחבריו ונדבה רוחם כדי לזכות את הרבים ונתנו לכסף מוצא למען דפוס את ישראל מס' ברכות הנז' לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל. ויגדיל תורה ויאדיר בכל עיר ועיר כפרים ועיירות אשר שם בני ישראל. ומעתה זוהי ביאה לאחזוקי טיבותא הללו בעלי מצות… הע"י ורב טוב לבית ישראל, זכות הרבים וזכות תורה אגוני מגנא עזרם ומגינם לעיני כל ישראל. ודא גזירה דאורייתא בגזירת עירין ובמאמר קדישין ע"כ [על כל] אשר יכנה בשם ישראל, כי לא יוכל ולא יורשה לקנות או למכו' או לעשות חליפין במסכת ברכות הנז' בשום אופן שבעולם והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע הרי הוא נהנה מההקדש ועובר ע"ד [על דעת] בעלים חר"ם [חכמים ורבנים] בישראל. וזוהי סיבה שנכתב בכל דף ודף קדש לה' שם רמז שהוא הקדש גמור והנהנה ממנה מעל. ולכן החיוב מוטלו (!) לפרנסי ולממוני ת"ת ולהמלמד מתשב"ר די בכל אתר ואתר לעמוד משמר מול משמר כי אחרי שגמר התינוק ללמוד בה שיקחנה מידו וליתנה ביד תינוק אחר בלא כסף ובלא מחיר וכן ע"ז הדרך חוזר חלילה ושכרו כפול מה' אלהי ישראל, כי"ר הלא כה דברי החו"ף שלהי' חדש טבת התר"א ליצי' פה שאלוניקי יע"א ברב עוז ושלום. שאול בכמהר"ר יצחק מולכו זלה"ה.

“גזירה דאורייתא” זו הדפיסה א' מרכס, ZfHB, כרך ח, עמ' 57. ועי' ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה וכו', 1934, עמ' 112.

*

הדפסת התלמוד בשאלוניקי, אחת־עשרה תקופות לה, ספק שלא הכל רשום כאן. יש תקווה שרושמי ספרים יגלו עוד מסכתות בודדות ממהדורות ידועות וגם מהדורות בלתי ידועות, ויפרסמו אותן, וכל המוסיף – יבורך.

לפי רשימה זו נדפסו בעיקר גמרות, שלמדו אותן בישיבות או בת"ת: ברכות שש פעמים (12, 14, 19, 21, 27, 30); כתובות ארבע פעמים (5, 15, 24, 28); בבא מציעא ארבע פעמים (6, 18, 23, 29); ביצה ארבע פעמים (3, 20, 22, 26); גיטין שלוש פעמים (13, 16, 25); בבא קמא שתי פעמים (7, 17); חולין שתי פעמים (3, 10); ופעם אחת בלבד; קידושין (4), יומא (2), עירובין (1), עבודה זרה (11), שבועות (8).

קרוב לוודאי שבשאלוניקי לא נדפס התלמוד הבבלי בשלימותו אפילו פעם אחת.

 

[ב]    🔗

חמישים שנות דפוס בשאלוניקי (של"ח–שפ"ח)    🔗

א. בית דפוסו של ר' דוד אזוביב

דוד ב"ר אברהם אזוביב היה המדפיס העברי בשאלוניקי בתקופת ביניים, לאחר סגירת בית הדפוס הגדול של ר' יוסף ב"ר יצחק יעבץ ולפני ראשית פעולת המדפיסים האחים לבית בת־שבע, על כן לא זכה לתשומת לב הראוייה לו. בעשר שנות פעילות (בערך) הוציא ספרים רבי כמות ורבי ערך, שמהם נשתמרו רק ארבעה עשר, מהם שלימים ומהם שרידים. התעניינותו כמדפיס היתה רבת גוונים: התחיל להדפיס מהדורה חדשה של התלמוד, שלא ידעוה רושמי ספרים; הוציא לאור שלושה קובצי שו"ת (רשד"ם, מהרש"ך, דברי ריבות לר' יצחק אדרבי); חלקי תנ"ך עם תרגום לאדינו באותיות עבריות; ספרי מוסר ופירוש תפילות. רווחת דעה שהוא אשר הוציא בפעם הראשונה ס' קבלה חשוב, הוא ס' פרדס רמונים להרמ"ק.

בפעם הראשונה נזכר שמו כמשתתף בהדפסה בס' תולדות יצחק לר' יצחק קארו, שנשלם “סוף חדש כסלו שנת השל”ב ליצירה" בבית דפוסו של ר' יוסף יעבץ. בסוף הספר כתוב: “והמשתדלים במלאכה בגופם וממונם הלא המה השותפים כ”ר דוד בכ"ר אברהם אזוביב זלה"ה…“. את בית דפוסו ייסד כמה שנים לאחר שר' יוסף יעבץ עבר לקושטא. ממנו רכש חלק מהחומר הטיפוגראפי והוסיף גם אותיות חדשות. הספר הראשון שנודע מבית דפוסו, הופיע בשנת של”ט.

ואלה הספרים שהדפיס:

1] תנחומות אל והוא דרשות על התורה / יסדו וחברו החכם הכולל כמהר"ר / יצחק בכה"ר משה ן' ארויו תנצב"ה / נדפס בעיון רב על יד צעיר המחוקקים דוד בן לאדוני אבי כה"ר אברהם אזוביב תנצב"ה / בשאלוניקי / קרית… סולטאן מוראט… / היתה התחלת המלאכה… / יום ב' כ"ב לחדש אלול משנת השל"ח [1578]…

בסוף הספר בשילהי שירו של ר' סעדיה לונגו, כתוב: “נדפסת(!) בבית המפואר… דוד אזוביב וחובב את המלאכה הגונה חדש כבודו בעמו… נשלם בסיון להשל”ט [1579]…".

קנח דף, 2º: דף א וראשית ב – השער וההקדמה; ב – קנה – דרשות כסדר התורה; סוף קנה – תהילת הספר מפי המשורר סעדיה לונגו וסיומה בצורת שיר בסוף הספר; מפתחות בדפים קנו–קנח.

2] מסכת ברכות, ר"ח כסלו הש"ם (1580).

עי' פרק הדפסת התלמוד בשאלוניקי, סי' 12.

3] ספר דברי שלום / המציאו יסדו חברו וגם חקרו… / …החכם / השלם כמהר"ר / יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה / נדפס בעיון בבית הצעיר והקטן דוד בן לאדוני אבי כה"ר / אברהם אזוביב תנצב"ה / בשאלוניקי / קרית מלך רב ממשלת… / סולטאן מוראד… / היתה התחלת המלאכה… ראש חדש סיון שנת השם (1580)… קפט דף, 2º.

מדברי המחבר מעבר לשער: “והדברים נתנו ריח מר ואהלות להיות ביניהם אמרות טהורות ואשכלות מהנורא תהלות… מרי ורבי כמהר”ר יוסף טייטצק ולה"ה". מדף א עד דף ט, א – מפתחות; מדף ט, ב עד דף קפ, א – שלושים דרושים ופירוש הפרשיות; קפ, ב – קפט, א – קונטריס אחרון, הכולל פ' משניות ופי' כמה פרקי תהילים: ד, קא, קיח, לד, פד, קל; דף קפט – דברי “הכותב” (המעתיק) ר' שלמה ב"ר שמואל בן שושאן, תלמיד המחבר: תהילת הספר ורמזים למאורעות הזמן.

4] מסכת גיטין, בערך של"ט–שמ"א (1579–1581).

עי' פרק הדפסת התלמוד בשאלוניקי, סי' 13.

5] ספר שאלות ותשובות / הנקרא דברי ריבות / המציאו יסדו חברו וגם חקרו המאור הגדול סיני ועוקר הרים בוצינא דנהורא החכם השלם כמהר"ר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה / נדפס בעיון רב בבית הצעיר דוד בן… כה"ר אברהם אזוביב תנצב"ה / בשאלוניקי /… ממשלת… סולטאן מוראד / היתה התחלת המלאכה… ראש חדש אדר שני שנת… ונר"וממ’ה (שמ"ב, 1582)…

סריקה עמוד רמא במקום 14

רכז דף, 2º.

ההקדמה מעבר לשער דומה מאד להקדמת דברי שלום; דף ב–ט, א – מפתחות; דף ט, א–רכז – תל תשובות ופירוש סוגיות ודיבורי תוספות.

6] בית תפלה / והוא פירוש תפלות כל השנה יסדו חברו וגם / חקרו החכם השלם הכולל כהה"ר יצחק בכה"ר משה ן' ארויו זלה"ה / נדפס בעיון רב בבית הצעיר והקטן דוד בכה"ר²⁰ אברהם / אזוביב זלה"ה / בשאלוניקי / היתה התחלת המלאכה המפוארה ח"י לכסלו שנת / ה’שם ג’ואל ישראל (שמ"ג, 1583).

נד דף, 8º.

דף א–ג: פירוש הקדיש; דף ג–כח, א: פי' תפלות של חול; דף כח, א–לח: פי' תפלות שבת; דף לח, ב–לט, א: פי' תפלות מועדים; דף לט, ב–מא: לתענית צבור; דף מ, א–מח, ב: פי' תפלות ראש השנה; דף מט–נ, א: ימי תשובה; דף נ, א–נד: פי' תפלות יום הכפורים.

הטופס היחיד שנודע נמצא בגנזי הספרים של הסמינר התיאולוגי בניו־יורק ותצלומו במכון בן־צבי.

7] ס' תהלים עם לשון לעז, שאלוניקי, בדפוס דוד אזוביב, תחת ממשלת מוראד “ביום שני(?) ר”ח טבת שול"ח" (שמ"ד 1583).

פ דף, 4º.

על־פי שטיינשניידר, קטלוג בודלייאנה, כרך א, סי' 263. כל המאמצים לגלות טופס בספריות העולם לא הצליחו.

8]…ספר קהלת יעקב… מהר"ר יעקב אשכנזי לבית הלוצא[ט]י. כוונות האגדות שבתלמוד ומאמרים מן קצת המדרשות… המפרשים ראשונים ואחרונים מן כמה דרשנים… נקבצים ונקהלים… וגם המחבר הוסיף נופך משלו מחדושים שוני' ועם כי²¹ נדפס כבר זה שלש שנים ולרוב תועלת שבו רבו הקונים, ויטרפו כלם ולא נמצא רק אח' בעיר שנים במשפחה כי בקשו מהמחבר החכמים והתלמידים ובעלי בתים להדפיסו שנית לזכות בו את הרבים. ועוד נתוספו כהנה וכהנה חידושים רבים הנמצאים פה בשאלוניקי טמונים זה כמה ימים באוצרות החכמים מדרושים הקדומים דורשי רשומים אשר כבר היו לעולמים באופן כל חיך יטעם מכל הטעמים. בשאלוניקי אשר תחת ממשלת אדוננו המלך הגדול והאדיר סולטאן מוראט… היתה התחלת המלאכה המפוארת מלאכת שמים זכה וברה מזוקקת שבעתים ביום ד' כ"ח לחדש תמוז משנת הנה אנכי שול"ח (שמ"ד, 1584) לכם את אליה הנביא… נדפס בעיון רב בבית הצעיר והקטן דוד בן לאדוני אבי כה"ר אברהם אזוביב תנצב"ה.

קסח דף, º4.

מהדורה זו שונה בהרבה בתוכנה ובסידורה מהמהדורה הראשונה ס' כונות… בסיליאה שמ"א. במהדורת לבוב תרנ"א הוסיף המהדיר בסוף הספר לקט מדפוס שאלוניקי, שמצא בספריית הרבי מסאדיגורה, וקרא לו בשם קהלת יעקב (עם שער מיוחד. אני מודה למר יוסף הקר שהעירני על כך). המהדורות האחרות נדפסו לפי הדפוס הראשון. ההקדמה שונה בפרטים חשובים ומחולקת לשנים. חלקה האחרון נדפס בראש הספר וחלקה הראשון בסוף הספר.

מאחורי השער שיר: כאשר ראה החכם השלם הרופא המובהק כמהר"ר שמואל בכמהר"ר פרחיה… יופי הוד והדר תפארת הספר ומהללו עליו נשא את משלו ויאמר: ח"ש ב"ז זהב אופיר ומלקוח… שיר זה נמצא שוב בסוף הספר, דף קסא, ב.

וכך פותחת ההקדמה בדפוס זה: “אמר המחבר הצעיר תולעת יעקב בכמה”ר יצחק זלה"ה לבית הלוצאטי. להיות כי יום יום ידרשו ממני התלמידים" וכו', והיתר כנדפס במהדורה הראשונה. פיסקה שניה שונה: “אכן כדי להבדיל בין קדשים קלים לקדשי קדשים וכדי שלא לפגל בצאן קדשים אמרתי דבר בשם אומרו אבל דברי סתומים וחתומים מבלתי אזכרת שם אומרו כי אין לתלות הטעמים הקלושים החלשים בקי וסריקי בשום אחד מן המפרשים, כי ח”ו איך אשיג גבול אשר גבלו ראשונים שעשו כיוונים ולא אתעטף בטלית גזולה מבעלה. ומי האיש אשר על רוחו עולה… לחשוב עלינו מחשבה פסולה לאמר שאנו שואבים מים שלא לנ"ו". והשאר כנדפס בראשונה. פיסקה ג איננה בשאר המהדורות: “והסכמתי לקרות שם זה הספר קהלת יעקב על שם קהלת וקיבוץ המאמרים והחידושים שנתחדשו. ומקדם ומאז נקרא ישרש יעקב ושם זה עקר על שם אולי אבנה ממנו שיהא לי שורש מבני' זכרים ואם לא זכיתי יהיה זה הספר לזכרון לפני ה' ית' נחשב כבנים. וידוע מאבשלום שלא היו לו בנים שנאמר כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה”. ומכאן ואילך עד סוף ההקדמה כנדפס לפני כן.

בדף קסא, ב: וסליק הספר קהלת יעקב שם למישור העקוב. בעמ' זה ובשלאחריו נדפס שנית השיר של ר' שמואל ב"ר פרחיה הכהן.

דף קסב, א: שבח הסופר הנותן אמרי שפר בטוב השלמת הספר… ועלינו לשבח לאדון כל העולם אשר הביאנו עד הלום, בבטח ושלום, עיר ממלכה, בכל טוב מבורכת. עיר גדולה של חכמים וסופרים, חדרים חדרים מלאים ששה סדרים, ומכל הספרים, עיר ואם בישראל שאלוניקי אשר היא אבן שתייה משם ישקו כל העדרים. ואבן העזר דור ופרנסיו דור ודורשיו דור ומנהיגיו השם יתברך יברכם. ופניתי עוד לראות בכל מחנה מצאתי אבן בוחן היתה לראש פנה איש ח"י רב התבונה הצניף הטהור המאור הגדול מלא דעת ובינה ריש גלות מדרבנ' דאומתא הגאון הענו וחסיד כמהר"ר שמואל די מדינה… ראיתי זויות מחוטבות תבנית היכל מלכי מאן מלכי רבנן אנשי הבחינה(?)… ואיש אחד מצאתי בכל אלה הוא הודה של עיר… ביתו פתוח לרוחה לכל ארחא ופרחא בית ועד לחכמים… השר הנגיד… נבון וחכם כה"ר יוסף ן' מובחר יצ"ו אפריין נמטייה על כל הטובות אשר גמלני… להדפסת הספר הזה…

ועדיין לא יצאנו ידי חובותינו בעיקר כוונתינו בחבור הזה להודיע לכל מעיין מה הסבה ועוד להזהיר ולהזכיר איך יתנהגו בו, לפי שראיתי בדורותינו רבו כמו רבו מלגלגי התלמידים אשר לא שמשו כל צרכם יתהלכו מפיהם לפידים יורו חצי סכלום באגדות קשים כגידים אשר המה כל פרי מגדים ומטילים שיבושים בצאן קדשים. ויש כת אחרת אשר ידמו כל הקקיון להר גבוה יצא עתק מפיהם לדבר גבוה גבוה יבקשו כל טצדקי וערמה לפשוט הגמרא ערומה ללבוש לה לבוש מדומה ובונין עליה במה ומגדל הפורח השמימה ודרכו דרך הפילוסופיא המהומה. מביאין ראיה מאפלטון ואריסטו וחביריו האומרים העולם אזלא וקדמא ואין כל מאומה נזכר בזה הספר כי אם קול דממה, ר"ל כך כתבו בעלי החכמה מרבותינו שהאמינו אמונה שלימה אשר כבר עשו כיונים חדשים גם ישנים אשר קבלו מן הגאונים דרכתי גם אני בדרכיהם אחזתי בסנסיניהם ללקוט שונים…

אך בתנאי זה אני מתנה כל המעיין בזה החבור שבתחלת ההשקפה צריך לראות בעין עיונו הטוב להעמיד הגמרא על בוריה כהוויתה וכפשוטה ממש, היינו במקום שאפשר להיות אפילו שיראה בעיניו דבר גוזמא גדולה ונפלא מאד לא יזוז מן הפשט הפשוט, כי אפשר שרבותינו ז"ל כיונו להגדיל ולרומם ולפאר מעשה אלוהינו כי גדולים הם… יכול להיות שיוצא ג"כ איזו כונה או דרוש נאה מהם…

ולפי שראיתי קצתם מבני מתלמידים השכלים הנפרדים מתכשרים ומתחכמים לומר כל מה שאמרו רבותינו אני מאמין כפשוטן, על אלו אני אומר פתי יאמין לכל דבר ונקרא חסיד שוטה. וכדי להרים המכשול מכל אלו הדיעות ולהסתפק במה שכתבתי, נבאר יותר בפירוש העניינים אלו ע"פ רבותינו ז"ל בסימני' ובכללים ידועים.

ודע כי דברי רז"ל נחלקו²² בהגדותיהן על “ששה חלקים” (וכו' כנדפס מקודם). אחרי דברי הריקנטי מזכיר גם שמות בעלי החכמות: “הרמב”ן, הר"ן, הרשב"א, הריטב"א, דרך אמונה, שבילי אמונה²³, נוה שלום, עיקרים, עקידה, בחיי, תורת עולה, פרדס רמונים, תפלה לדוד, עולת שבת, נור' תהלות, תפלה למש', דברי שלום. מרפא לנפש, ראשי' חכמה, ראשית דעת, מעשה השם, גור אריה, ועוד שאר גאונים אשר קבלתי מהם פנים בהרבה גוונים" (דף קסג, א). דפים קסג, א – קסח, ב – מפתחות.

9] תרי עשר / בלשון לעז נדפס שנית בעיון רב בבית הצעיר והקטן דוד בן לאדוני אבי / כה"ר אברהם אזוביב תנצב"ה / בשאלוניקי /… ממשלת… סולטאן מוראד… / היתה התחלתו יום ראשון מראש חדש ניסן / משנת מ' שמ"ה (1585).

54 דפים לא מסומנים (יג קונט’X4; ידX2), 8º.

בפעם הראשונה נדפסו תרי־עשר בלשון לעז בשנת של"א בשאלוניקי. טפסים נמצאים באוסף הסמינר התיאולוגי בניו־יורק ובספרית שוקן.

10] פסקי הגאון מוהר"ר שמואל די מדינה נר"ו. [חלק ראשון]

אין שער וחש"ד. הכתובת באותיות גדולות בראש הדף הראשון. נדפס בשנת שמ"ה–שמ"ו (1585)²⁴.

רנז דף, 2º.

דף א–רנ–שי תשובות; רנא–רנז–מפתחות. בסוף “תושבחות והודאות לאל דעות” מאת המחבר.

11] חלק שני מפסקי מוהר"ר שמואל בכה"ר די מדינה זלה"ה. שמ"ז (1587).

אין שער והכתובת באותיות גדולות בראש הספר בסוף הספר: נדפס בשאלוניקי ע"י צעיר המחוקקים דוד בן לא"א אברהם אזוביב תנצב"ה. בסדר צדק צדק תרדוף… שנת ונרוממ’ה (שמ"ז).

רלח דף, 2º.

דף א–רכח – שטז תשובות; רכט–רלח – מפתחות. בסוף דף רכח תפילה “לצור עליון”: “… לפניו אשפוך את נפשי, ישלים חפצי, להתחיל ולגמור חלק שלישי”. החלק השלישי לא נדפס בחייו, אלא במהדורה השנייה, שאלוניקי שנ"ד–שנ"ז, בשינויים ובתיקונים רבים.

12] תשובות השאלות… מר' שלמה בן כה"ר אברהם הכהן [מהרש"ך].

אין שער לספר ואין לו כותרת, אלא התחלתו הקדמת המחבר, ועל־פיה נקבע שם הספר: “ותהי ראשית מלאכתנו… יום ה' ח' לחדש ניסן… שנת ושם (שמ"ו, 1586) אב[ו]תי אברהם לפ”ק בשאלוניקי. בסוף הספר: “היתה השלמת המלאכה… בר”ח טבת… בשנת ונרוממה (שמ"ז, 1586)… בבית… דוד בן… כה"ר אברהם אזוביב תנצב"ה…".

רמד דף, 2º.

בהקדמת המחבר: אמרתי להוציא לאור משפטי ודיני בטרם אמות יען כי רוב הפסקים אשר לי מלאים הגהו' וגליונות מבית ומחוץ ולא יוכל שום אדם בעולם לעמוד עליהם לכוון הענינים… בלעדי… ועוד… להחזיק טובה לגבירים… תהלת הלת ק"ק מדרש גרוש קשטילייא…“. דף א–ריו, ב: קצז תשובות, אך מניינן אינו מדוייק; שני פסקים אינם של המחבר. האחד לר' יוסף פורמון והשני לר' חיים באסאן (סוף דף רלג). דף ריו, ב–רלז: ביאור הלכות גירושין להרמב”ם. דף רלד, א: דברי הרופא כמהר"ר שמואל ב"ר פרחיה הכהן ושיר בשבח הספר. דף רלד, ב–רמד, א: סימני השאלות. רמד, ב – חלק.

החלק השני של השו"ת יצא לאור בויניציאה, ותוספת בשאלוניקי בשנת שנ"ב (1592); החלק השלישי בשאלוניקי בשנת שנ"ד (1594); החלק הרביעי בשנת ת"צ (1730), גם הוא בשאלוניקי.

13] [יסוד תשובה]. לר' יצחק בן הקדוש ר' משה עליס. נדפס בלי שער. שמ"ח (1587).

יב דף, 4º. אין תוספות השיר “יחיד יחידתי” עם ההקדמה שנדפסה במהדורת קראקא השניה (שמ"ה בערך, סוף דף יא, ד). בדף יב, ד מסתיימות צוואות ר' יהודה החסיד בצוואה זו: “לא יבנה אדם ביתו ולשנות בית מדרשו כי הוא קודש היה” (קראקא יד, ב), וסוף הצוואות: “לא יניח אדם מלזקוק עם אשתו לילה שטבלה בו”. היתר חסר.

בסוף הספר קולופון זה: “ברכות לראשי המשבר השותפי' הר”ר אברה' נר"ו בן הר"ר יצחק זצ"ל קרא מק"ק קאליש והר"ר יקותיאל נר"ו בן מהר"ר אשר זצ"ל… ד' לתשרי שנת והיית אך שמ"ח ליצירה בשאלוניקי". שטיינשניידר סבור שהשותפים היו המדפיסים בשאלוניקי, ואולי לא הדפיסו אלא בבית דפוסו של אזוביב?

14] פרדס רמונים לר' משה קורדואירו (הרמ"ק), “דפוס סאלוניקי” (לפי ר' שבתי בס; וולף); “שאלוניקי, חש”ד", (בן יעקב); “שאלוניקי [שמ”ד]" (פרידברג).

מהדורה זו לא נגלתה על אף חיפושים מרובים. ב"פרדס רמונים", קראקא שנ"ב, כתב בהקדמה ר' יצחק בן ר' משולם ז"ל איש פוזנא (דף ב): “ובה' תתהלל נפשי להוציא אותא…” כנראה לא ידע על מציאות מהדורה אחרת. אפשר שהיתה גם מהדורה קודמת שנדפסה בויניציאה. פרו מזכיר שהס' נדפס תחילה בשאלוניקי ומציין שאחר כך נדפס בויניציאה ונותן סימנים, שנת שמ"ו ובדפוס דה גארה²⁵.

קרוב לוודאי שר' דוד אזוביב הזריז במלאכתו, הדפיס עוד ספרים, שנעלמו ועדיין עקבותיהם לא נודעו.

ב. בית הדפוס של ר' מתתיה בת־שבע ושני בניו ר' אברהם ור' יוסף אברהם

משפחת בת־שבע התייחסה על קהילת האשכנזים באיטליה. אברהם בן יצחק בת־שבע היה מראשי קהל וירונה ונזכר בהחלטות מח' בתמוז שי"ו. על נכבדי הקהל נמנו גם “יצחק ב”ש ובניו… ואחיו כ"מ ישראל וכ"מ קלמן"²⁶. אבי משפחת המדפיסים, מתתיה, הגיע לשאלוניקי זמן קצר לפני יסוד הדפוס, על כן ראה עצמו כזר בארץ נכר. עמו באה אשתו פיוריטה ובנו יוסף אברהם. קשה להכריע, אם הבן השני, ר' אברהם, הצטרף אל המשפחה כולה ואחר כך חזר לאיטליה ושימש אחד המגיהים בבית דפוסו של מיסיריה פרנצישקו די לי דוני בוירונה, או הגיע לשאלוניקי באיחור זמן, בשנת שנ"ד. מכל מקום הגיה ר' אברהם, יחד עם ר' אברהם ב"ר יחיאל כהן פורטו, את הספר “מנחה בלולה”, פירוש על התורה לר' אברהם מנחם ב"ר יעקב כהן ז"ל רפא מפורט, שנדפס בוירונה בשנת שנ"ג–שנ"ד. ההגהה לא היתה משובחת. על כן אמר “המגיעה”(!) השני: “וכמ”ר אברהם ב"ש היה עומד על האמני' עושי המלאכה בחבור אותיות הדפוס. עם כל זה להיות האומנים האילו ערלים וחדשים במלאכת הדפוס העברית לא יכלנו להמלט לבל יצא מעוות מתחת ידיהם" (מנחה בלולה, דף רח). בקולופון לתוספת לחלק השני של שו"ת מהרש"ך (“על יד האחים מגזע בת שבע יצ”ו"), יש מעין ראיה שר' אברהם פעל תחילה בדפוס בשאלוניקי ואחר־כך יצא לוירונה, ואולם הנוסח הסתמי, ללא הזכרת שמות האחים, מותיר מקום לספק.

למעלה משלושים ספרים הדפיסה משפחת בת־שבע בשאלוניקי. בדרך כלל צויין שהאחים הדפיסו במצוות אביהם ר' מתתיה, או שהדפיסו ר' מתתיה ושני בניו. יש ששמות שני הבנים נתמזגו, בייחוד בתוך דגל המדפיס, ונקראו “שני בניו אברהם יוסף”, במקום אברהם ויוסף אברהם. בכמה ספרים נזכר רק שם של אחד האחים כמדפיס: ר' יוסף אברהם (או אברהם יוסף) ב"מגדל דוד", “זוהר חדש”, שו"ת ר' יוסף קארו ועוד, ור' אברהם בס' “התרומות”, “פירוש מגלת איכה”, ועוד. יש שניכרת התחרות בין האחים. בס' “שארית יהודה” שיצא בדפוס “החכם מתתיה מזרע בת שבע יצ”ו עי' ב' בניו יצ"ו", צויין בדגל המדפיס שבסופו ר' אברהם כמדפיס יחיד.

בספרים עממיים קטני־כמות, כגון אגרת הקודש לרמב"ן וס' מזלות של אדם, או בס' פולמוס חריף “פואינטי קלארא” – לא נזכר שם המדפיס.

בשעת הדפסת “עין יעקב” נפטר אבי המשפחה ר' מתתיה, בין ר"ח חשון (עיין “משא מלך”) ובין טו שבט (עיין “עצמות יוסף”) שס"א. מאז נדפסו בבית דפוסה של משפחת בת־שבע ספרי מעטים (“תורת אמת” ו"בדק הבית"), ולא נזכר בהם שם המדפיסים.

המדפיסים מגזע בת־שבע מצויינים היו בהתעניינותם המגוונת בשדה הספרות בתקופתם בבית דפוסם נדפסו ספרי הלכה ושו"ת רבי ערך ורבי כמות, כגון ס' התרומות, כללי התלמוד, משא מלך, שו"ת מהרשד"ם, מהרש"ך ור' יוסף קארו; ספרי מדרש, כגון מדרש רבה ועין יעקב; הקדישו תשומת לב לפירושי מקרא והדפיסו מקהיל קהלות, פירוש מגילת איכה, שמן המור וכו'; התעניינו בדברי שירה והדפיסו שני קבצים חשובים: סדר זמנים וזמירות ישראל. לא התעלמו גם מספרות עממית והדפיסו ספרי מעשיות, כגון מעשה צופר, וספר מוסר, הוא “אגרת הקדש” להרמב"ן ואף ספר בתרגום לאדינו – שיר השירים. ראוייה לתשומת לב העובדה שבבית דפוס זה נדפס ס' פולמוס נגד הנצרות בלאדינו – פואינטי קלארה.

על תנופה גדולה של המדפיסים מעידים הניסיון להדפיס את התלמוד בשלימות והתכנית המפוארת להגשמתו. האם נדפסו לפחות מסכתות בודדות בדפוס זה? תעלומה היא, כי לא נגלה מהן אף שריד (ר' פרק הדפסת התלמוד בשאלוניקי).

בבית הדפוס הזה תמך ר' משה די מדינה ובזבז את ממונו להביא אומנים מומחים וכלי דפוס מאיטליה לסייע לקיומו במשך כל השנים, ונזכר הוא תוך הוקרה בשער רוב הספרים.

ספרי בית הדפוס הזה, שחלקם יקרי מציאות מאד, נרשמו לפי ראשית הדפסתם, וחסרי שנת הדפוס נערכו בסוף הרשימה. קרוב לוודאי שנדפסו עוד כמה ספרים בבית דפוס זה ולא נודעו לרושמי רשומות.

1] ספר שני / משאלות ותשובות / ולשונות הרמב"ם ודבורי התוספות / שנשאלתי והשבותי עליהן /… שלמה בן ה"ר אברהם הכהן ז"ל… [מהרש"ך]… ויניציאה… / שנ"ב (1592).

התוספת, דפים א–כט, נדפסה בשאלוניקי. בהקדמה: “וזאת השארות הנמצאה עתה / בידי ראיתי להדפיסו פה שאלוניקי / ת”ל שנמצא כעת פה דפוס / … והנה התחלת הדפסת הספר / הזה והשלמתו… בזאת השנה שנת שנ"ב /… לפ"ק (1592).

כט דף, 2º.

כח, ב–כט, א: מפתחות. בסוף: “על ידי האחים מגזע בת שבע יצ”ו שנת / ושמו…" בכורי בית הדפוס של משפחת בת שבע. חלק שלישי, ר' סי' 5.

2] ספר / מזלות של אדם / המיוסד על / התכונ' בחכמה / וברוב תבונה / מגיד מראשית / ברייתו כל / הוייתו עד יום / מותו / בשאלוניקי / שמח"ה לפ"ק [במסגרת ציור].

ו דף, 8º קטן.

ספר / רפואת הגוייה / לרבנו יהודה / החרזי / בשאלוניקי / שמחה לפ"ק [במסגרת ציור] ז–יא.

סריקה עמוד רמח בספר, במקום 18

ס' מזלות נדפס ראשונה בפירארה, ס' רפואת הגוייה הנספח לס' לקוטי הפרדס, ויניציאה רע"ט. שלושה טפסים נודעים ואחד מהם ב"אוסף מהלמן". צילום השערים באמרמו²⁷ של י' ריבקינד, גלגולי מסגרות, SBB, כרך ה, 1961, עמ' ב, ו.

3] מדרש רבה / כולל ביאור המדרשים הנדרשים לרז"ל… בחמשה חומשי תורה ובחמש מגלות… עם / הגהות מדויקו'… מהחכם… החסיד יהודה גדליא תנצב"ה… עם מורה מהמקרא… /…היתה המלאכה… / ד' ימים / לירח כסלו משנת דש"ן… לפ"ק (1593)… נדפס… על יד האחים השותפים יצ"ו במצות אביהם /… כהר"ר מתתיא בת שבע יצ"ו / בשאלוניקי / ואשר לווה ממונו להוציא ההדפסה מן הכח אל הפועל הוא /… כמהר"ר משה בן… כמוהר"ר שמואל / די מדינה תנצב"ה / והמחזיק ידי עושי המלאכה… אברהם בכ"ר / מאיר פאראצי נ"ע.

למטה בתוך קישוט של זר: “בבית הצעיר כ”ר / אברהם יוסף י"ץ / מגזע בת שבע. רעב דף, 2º.

משמות רבה עד הסוף – פירוש מתנות כהונה, נדפס למטה מהטכסט. בסוף בראשית רבה (דף פה) “ועת' אנה ה' לידנו הגהות מהר”ר יששכר בער בן נפתלי משעברשין הכהן הנקרא מתנות כהונה. הסכמנו להדפיסו גם כן להיות הבנין נשענת על שני עמודים למען ימצא חפץ כל הקורא בו.

מעבר לשעת הקדמת ר' יהודה גדליה.

4] מדרש חמש / מגילות רבתא / והוא גלי עמיקתא ומסתרתא / צבי לכל המדרשים… / עם פירוש… /…מתנות כהונה /… מה"ר ישכר / בער בן נפתלי משעברשין כהן צדק… / בשאלוניקי /… תחת ממשלת… סולטן / מוראד… / שנת השנ"ד ליצירה / בבית… כ"ר אברהם / יוסף י"ץ מגזע בת שבע.

קלו דף, 2º.

5] [שו"ת ר' שלמה ב"ר אברהם הכהן, חלק שלישי. לא נדפס שער.]

אחרי ההקדמה בדף א “ותהי התחלת המלאכה… ביום שני כ”ו לאלול משנת הדש"ן (1594).

קכו דף, 2º.

א–קיט, א: קכב שו"ת; קיט, ב–קכז: מפתחות, קכח – שאלה נוספת ענם²⁸ תשובתה בצידה. חסרים מקום הדפוס ושם המדפיסים. החלק הראשון נדפס בשאלוניקי בשנת שמ"ו; השני – בויניציאה שנ"ב והתוספת בשאלוניקי שנ"ב; החלק הרביעי בשאלוניקי ת"צ.

6] ספר סדר זמנים [ובמסגרת מקושטת:] והוא ספר קינות ותוכחו' – נכוחות / ומוסרים במשרים / המציאו ויסדו וחברו על העוברים / מעבר בני חלד הה"ר סעדיה לונגו / י"ץ. כי אמ' אין לי בן בעבור הזכיר / את שמי. והיתה התחלת המלאכה / המבהיל' לב… / בחדש אייר משנת משד"י [1594] /… ואשר / צוה… להדפיסו בממונו / אחרי מותו הנבון ונעלה נעי' זמירו' / בישראל הה"ר יצחק ג’וקליל נ"ע… / שאלוניקי / קרי'… סולטן / מוראד… /

עב דף, 8º.

שם המדפיס לא נזכר. הקדמה: ב–יא, א, בראשה “שיר נמרץ מפניני האמרי' קורץ…”; ד, א–ה “ויקרא שמו בישראל סדר זמנים… על תמורות הזמן… אין רגע בלי פגע אין שעה בלי רעה… הפרק הראשון קראתיו שברי לוחות יען וביען, הזמן המר… אחז בלוחו' התורה והמצוה וישבר אות'… הפרק השני קראתי כנסת הגדולה… וקוננתי על גדולי עולם… נשיאי המטות… הפרק השלישי קראתי… הפח בחורי' יען וביען כל התמורות… לא יצדק עליהם בשוה שם מקרים וחלאים רעים… רק בחולם על הבחורים במבחר ימי חייהם… הפרק הרביעי קראתי אותו חכמות נשים קוננתי בו על רבות בנות עשו חיל…”; ז.א. דברי שבח על ר' משה המון “רבן של רופאים” על דון יוסף הנשיא “כוכב מזהיר שבט מישראל ונשא נס ואת נדחי ישראל יכנס” ועל דונא גרסייא דבי נשיאה "היתה אם כל חי הבאים לקרא בשם ה' "; ח–יא, א רשימת “ארבעה ושמונים חכמים אשר בדורינו זה נתבקשו לישיבה של מעלה”, “אלה הם אשר זכוני מן השמים לגמול חסד עמהם…”.

יא, ב–עב: החלק הראשון של הספר “שברי לוחות”, כולל קינות והספדים [הכותרת בראשי הדפים: “פרק שברי לוחות”, אח"כ “שברי לוחות”]. בראש החלק הזה – שירי תהילה על הספר מר' שמואל פרחיה הכהן ומר' אברהם ראובן.

טופס יחיד הנודע לנו נמצא בגנזי הבודלייאנה באוכספורד וצילומו במכון בן־צבי. הספר נפסק בסוף דף עב, ואין להכריע, אם נפסקה ההדפסה או הספר אינו שלם.

7] שאלות ותשובות / השייכו' בטור אורח חיים וביורה דעה / מהחכם… הגאון כמהר"ר שמואל די מדינה זצ"ל / [רשד"ם]… והלכה כמותו בכל מקום ומשנתו קו ונקי / ותהי התחלת המלאכה… / ביום ב' כ"ד לחדש סיון משנת ותתענג בדש"ן [1594] נפשכם / בשאלוניקי / קרית… סולטאן מוראד… / בבית הצעיר כ"ר אברהם / יוסף י"ץ מגזע בת שבע.

יו, כא, קסח דף º2.

דף ב, א הקדמת בן המחבר משה בן שמואל די מדינה ז"ל: “ואשיבה ידי לחזור ולהדפיס שני החבורים הראשוני' אשר כבר נדפסו (“פסקי הרשד”ם" שנדפסו בשאלוניקי שמ"ה–שמ"ז) אשר שניה' לא ישרו בעיני רואיהם, ובפרט האחרון אשר עלה כלו קמשונים כלו מטושטש /… על כן אמרתי להתכשר במלאכתו בסדור / התשובות… מסודרות על פי סדר בעל הטורים… / מיום דעתי את עצמי לא הלכתי לקראת נכסים ולא פניתי אל רהבים… ומעשה כספי /… בזבזתי אוצרותי להביא הנייר הדפוס והפועלים מויניציא ושני פועלים מהם… / נכספה וגם כלתה נפשם לבוא ולחסות תחת כנפי השכינ'. וגם זכני ה' במצוה אחרת / להדפיס גמרות ומסכתות וספרים אחרים…”.

דף ג–יו: מפתחות. א–כא: לו שו"ת מטור אורח חיים, א–קסח: רנד שו"ת מטור יורה דעה. הדפים קכז–קכח נדפסו פעמיים ותשובות שונות יש בהם. וראוי הדבר לחקירה.

8] שאלות ותשובות / השייכות בטור אבן העזר / מהחכם… הגאון כמהר"ר שמואל די מדינה זצ"ל /… והלכה / כמותו בכל מקום ומשנתו קב ונקי / ותהי התחלת המלאכה… / ביום ב' כ"ד לחדש סיון משנת… בדש"ן נפש"י בשאלוניקי / קרית… סולטאן מוראד… [חסר שם המדפיס]. [סמל המדפיס במקום השם שבחלק א].

סריקה של עמוד רנא במקום 19

יו, רד דף, 2º.

א–טו: מפתחות; יו: שיר תהלה מר' סעדיה לונגו; א–רד: רמד תשובות. דף קנז נדפס פעמיים והטכסטים שונים. רק עמודה אחת נשתמרה בטופס זה (ר' תצלום). שני הכרכים, שו"ת השייכות לאו"ח ויו"ד ושו"ת השייכות לטור אבן העזר, ראשית הדפסתם ביום אחד, החלק האחרון ר' סי' 10.

9] פירוש ספר / בראשית רבא ממתנות כהונה / על שם המחבר… / מהר"ר יששכר בער בן נפתלי משעברשין כהן צדק / החזיק בדק… לחבר סדק. בהגהת הספר מראשו ועד / רגליו… / ותהי התחלת המלאכה… / ביום א' כ' לחדש טבת משנת ה"שנה ליצירה (1595) / בשאלוניקי / קרית סולטון מוראד… / נדפס על יד האחים השותפים יצ"ו במצות אביהם /… כהר"ר מתתיא בת שבע יצ"ו מק"ק אשכנזי'. בסוף… השלמת הספר ביום ר"ח (!) משנת השנ"ה (1595).

מ דף, 2º.

הפירוש בלבד, בלי נוסח המדרש. השלמה למהדורות מדרש רבה, שאלוניקי שנ"ד. שבה פי' מתנות כהונה לא נדפס אלא החל משמות. המדרש עם פי' מתנות כהונה נדפס בראשונה בקראקא שמ"ח.

10] שאלות ותשובות / השייכות בטור חשן המשפט / מהחכם… הגאון כמהר"ר שמואל די מדינה זצ"ל /…והלכה כמותו בכל מקום ומשנתו קב ונקי / ותהי התחלת [המלאכה]… / ביום ראש חדש סיון משנת השנ"ה ליצירה (1595) / בשלוניקי… [חסר שם המדפיס]

לו, שכ דף, 2º.

דף ב, א הקדמת בן המחבר ר' משה; ב–לד: מפתחות, ובסופם “השלמת הספר… ביום ג' ה' לכסליו משנת המשוב”ה (שנ"ז, 1596); לו (לה): שיר מר' סעדיה לונגו; מעבר לדף – לוח הטעיות. א–שכ: תסד שו"ת.

11] אגרת הקדש / ששלח המקובל… / הרמב"ן זצ"ל לא' / החברים בענין / חבור האדם אל / אשתו כדי לזכו' / לבנים בעלי / הוראה ראויים / לקבל עול מ"ש / בשאלוניקי / [במסגרת ציור] / בשמח"ה לפ"ק (שנ"ה, 1595). [חסר שם המדפיס].

יג דף, 8º קטן.

נדפס בפעם הראשונה ברומא בשנת²⁹ ש"ו שלושה טפסים ידועים ואחד ב"אוסף מהלמן".

12] פירוש / מגילת איכה להרבה כמהר"ר שמואל / די וידאש זלה"ה / עם ספר אמרות טהורות להרב דון / אברהם חאיון זלה"ה / נדפס… בבית… אברהם / בכמ"ר מתתיה בת שבע נר"ו / ותהי התחל(חל)ת המל[א]כה… / ביום ראשון ז' לחדש תשרי שנת / ויש"ם… ליצירה (שנ"ו, 1595) / בשאלוניקי / קרית… סולטאן מחמד… /

ע דף, 8.

דף א, ב–ז, א: הקדמת המביא לדפוס ר' אברהם ן' דון שלמה עקרה, ובה סיפור תלאותיו וצרותיו, עד שמצא בעיר מולדתו פאס את ספרי ר' שמואל די וידאש גם ס' אמרות טהורות. דף ג: הקדמת המחבר ר' שמואל בר חביב די וידאש: “ופה העיר מודיוג’אר… חנני… באו ימי הפקודה ונקרה נקרא עלי מועד צאתינו מירושלים עיר הקדש… הוצרכתי לעיין במגילה… “; ד–מב: פי' מגילת איכה; מג–נח: אמרות טהורות. בסוף. “ותהי השלמ' השני ספרי' תאומי צבייה ביום ב' ז' למרחשוון שנת ויש”ם (1595)…”. דף נט הקדמת המביא לדפוס: “אנה האלהים לידי ספר קטן הכמות ורב האכות מהרב הגדול… הרמבם זלה”ה הנקרא ספר הנמצא יען נמצא בו דב' טוב… ומרוב תועלתו לחולים מבית ומחוץ ראיתיו להעלותו בדפוס…”.

נט, ב–ע: ס' הנמצא (בכותרת על גבי הדפים: פירוש הרמב"ם), לא נזכר בשער הספר.

ס' “אמרות טהורות” לדון אברהם חאיון נדפס ראשונה, כנראה בקושטא בשנת ר"פ בערך. במהדורה זו חלו שינויים בספר: חסרה התחלת הספר, ובה סיפור התלאות של המחבר, וכן השורות האחרונות. הפרקים סומנו במספרי אותיות; לא מעטים הם השינויים בנוסח הדברים. כנראה נדפסה מהדורה זו על־פי כתב יד, ולא על־פי דפוס קושטא. צילום מן הטופס במוזיאון הבריטי בגנזי מכון בן־צבי.

13] ספר התרומות / שחבר הרב רבי שמואל בן הרב רבי יצחק / הסרדי תנצב"ה / נדפס… בבית… אברהם בכמר"ר מתתיה בת שבע נר"ו במצות… / … רבני העיר / שלוניקי / קרית… סולטאן מחמד / ותהי התחלת המלאכה… / … ביום ו' י"ב לחדש תשרי שנת… /… וישם (שנ"ו, 1595) / ואשר לוה ממונו להביא כלי ההדפסה… הוא החכם… / בן… כמהר"ר שמואל די מדינה זצ"ל.

קיו דף, 2º (קטן).

מעבר לשער שיר לרב המחבר, המתחיל “תרומות קח ושננתם נעימה” ובאמצע “ומי שני בהחלו שלשים”… “והבאתי דבר מלוה ולוה במשפטים בחוקקי' בחכמה”, אחר השיר “כתב הה”ר אברהם זאקוטו זלה"ה בספר יוחסין… ה"ר שמואל הסרדי בין (!) הרב ר' יצחק חבר ספר תרומות הגדול שנת תתקפ"ה לפרט האלף הרביעי, ובסוף העמוד שיר תודה ותפילה. דף ב–ה, א: הקדמה ושערים. ה, ב–קיו, א – שבעים שערי הספר. בעמ' האחרון שיר קצר, מהדורה שנייה ר' פרק ג סי' 13.

14] שולחן ערוך / מטור אורח חיים הנקרא בית יוסף / חברו הגאון מופת הדור… מהר"ר יוסף קארו נר"ו בן / מהר"ר אפרים קארו זצ"ל… וכו' [לפי השער של הדפוס הראשון משנת שכ"ה בויניציאה]. מוגה ומנוקה מכל טעות ושגיאה בבית הצעיר אברהם בכמר"ר מתתיה / בת שבע נר"ו / בשלוניקי / קרית… סולטן מחמד… / ותהי התחלת המלאכה… ביום יז חשון שנת וישם (1595)… וזיכה את הרבים… כמהר"ר משה די מדינה נר"ו בן… כמהר"ר שמואל די מדינה זצ"ל שהלוה ממונו להביא כלי הדפסה לזכות את הרבים. קלה, ב: תם ונשלם ביום ד' י' לשבט שנת המשובח.

קלו דף (דף קלו – מפתחות), 4º.

ב) שולחן ערוך / מטור יורה דעה הנקרא בית יוסף / חברו הגאון מופת הדור… מהר"ר יוסף קארו בן מהר"ר אפרי' קארו זצ"ל… וכו' (לפי השער של הדפוס הראשון משנת שכ"ה בויניציאה)… גם נתווספו בו ענינים מחודשים בדיני שחיטות ובדיקות הריאה כפי מנהג שאלוניקי ממאור הגולה מוהר"ר שמואל דמדינה זלה"ה.

קכח דף (דף אחרון “לוח ההלכות איש על דגלו באותות”), 4º.

דיני שחיטות ובדיקות ממהרשד"ם אינו חיבור שלו אלא ליקוט מדבריו ששולבו לתוך הטכסט והונחו בסוגריים. בפעם הראשונה נדפסו טור או"ח וטור יו"ד בשאלוניקי בבית דפוסו של ר' יוסף יעב"ץ בשנת שכ"ח. לא ידוע אם נדפסו שני הטורים האחרים.

15] ספר שמן המור / והוא פירוש על מגלת אחשורו'… / אשר חבר כמהר"ר אהרן אביוב נר"ו / ובו נכלל פרושי המפרשים חדשי' גם ישנים / עם תוספ' חדושי' וביאור מאמרי' יקרי' הנאמרי' / על מגלת פורים / בשאלוניקי / קרי'… שולטן מחמד / נדפס… בבית הצעיר אברה' / בכמ"ר מתתיה בת שבע נר"ו ביום ו' כ"ו לשבט שנת / המשוב"ח (שנ"ו, 1596). ואשר לוה ממונו להביא כלי ההדפסה הלא / הוא כמהר"ר משה בכמהר"ר שמואל די מדינה / תנצ"בא.

צו דף (אינם מסומנים כהלכה) ועוד 2 דפים לא מסומנים 8º.

מעבר לשער “דברי המחבר”; ב–צו. גוף הספר; דף ראשון לא מסומן: לוח מפתחות המאמרים הנאמרים ומפורשים במגלת פורים…; בדף השני הבלתי מסומן, לוח הטעויות, ותחלתו: “אמר המדפיס ידוע הוא שהטעוי'… מצויה בדפוס ובפרט בזמן החורף שרוב מלאכתינו היא בליל'…”, וסופו “ויותר ויותר כאלה טעויות נפלו בדפוס…”.

16] ספר שארית יעקב /… קצת דרושים ופירוש קצת מאמרי חז"ל שחבר ופירש /… כמהר"ר ר' יעקב בן… / כמוהר"ר שלמה מאטאלון נר"ו / והמאיר לארץ… /… כמהר"ר משה בן… כמוהר"ר שמואל די / מדינה זלה"ה שפיזר ממונו להביא כלי ההדפסה / פה שאלוניקי / קרית… שולטן מאימיט… / בדפוס כה"ר אברהם ב"ר מתתיה בת שבע נר"ו / ותהי התחלת הספר… ביום ד' טו למרחשון שנת / אשכו"ל (שנ"ז, 1596).

עא, ד דפים, 2º.

א,ב:… דברי… שלמה מאטאלון, ואח"כ קינת… הישיש… סעדיה לונגו; ב, א–יו דרושים; א–ד, א מפתחות; ד, ב: דברי אברהם בן… כמה"ר יעקב מוטאל.

ספר תולדות יעקב / אלה דברי האב הנכאב… כמוהר"ר שלמה / מאטאלון נר"ו… דברי מאמרי חז"ל ופסוקים נפרדים…

צ דף, 2º.

א–פו, א קנא מאמרים; פו, ב–צ: מפתחות. בסוף: ותהי השלמת הספר… ביום ג' כט לתמוז שנת אשכול (שנ"ז, 1597).

17] זוהר / ומדרש הנעלם ותיקונים ולקוטי קצת פסוקים / וקצת מסתרי תורה ומתניתין… זה חדש / אשר לא היה… ובכללו יש מה שחסר / מהזוהר ישן שנדפס מקדמת דנא, מסוים מקומו / שנמצ' מכתיבת יד בצפת תוב"ב תוספ' מרובה / על העיקר מהתנא האלהי רשב"י ע"ה / ומשתדל להגיהו ולהביאו לדפוס… החכם /… כה"ר שלמה בן החסיד העניו המקובל /… כמוהר"ר יצחק הכהן האשכנזי נ"ע / נדפס בבית יוסף אברהם בת שבע… / והמזכה את הרבי' להבי' כלי ההדפסה… / החכם… כמהר"ר משה די מדינה נר"ו / בן הרב… שמואל די מדינ' זלה"ה / פה שאלוניקי / קרית… שולטאן מהימיט /… ותהי / התחלתו בר"ח טבת שנת… נשא"ו לפ"ק (שנ"ז, 1596).

מהקדמת ר' נפתלי ב"ר יוסף: “פגעתי… נזיר אלהים… כ”ר יהודה פולי יצ"ו ויאמר אלי… והנה בידי מגילות עפות וקונטרסי'… אשר אוסף… על יד נר מערבי החסיד… כמוהר"ר אברהם הלוי זצ"ל וקחם מידי לחקוק אותם… כי לא נסיתי במלאכת הדפו[ס] גם שאני עסוק במצוה להחזיק ידי לומדי תורה… אשר בצפת תוב"ב…" (דף ב, ג) “אמרתי… והנפש עייפה לקיצור המשיג ועומק המושג… ואין לי עסק בנסתרות ולכן דאגתי על הטעויות ושגיאות… ולא מלאני לבי לתקנו על סמך בינתי… טלטלני הש'… הביאני אל עיר… של חכמים וסופרים… שאלוניקי… ואת יגיע כפי ראה אלהים הביאני… אל גנזי המלך אשר גנז אוצרות… החסיד השוקד על דלתות התורה כמהר”ר יהודה גדילייה זצ"ל… אשר כל ימיו עסק במלאכת שמים ללמוד וללמד ולהגיה ספרים… מפי סופרים וספרים ולא השכין באהלו עולה… צאתו… ברא מזכ' אבא… משה גידליי' נר"ו ויראני את כל בית נכאתה והגהנו מתוכ' ככל האפשרי".

השער השני:

מדרש / שיר השירים ורות וקצת מאיכה מהזהר / מהתנא האלהי רבי שמעון בן יוחאי זלה"ה / והמשתדל להוצי' לאור תעלומו' ולהגיה הספר / הלזה מספר שנמצא בבית החכם… כמהר"ר / יהודה גדיליה זלה"ה ולהביאו לדפוס הלא הוא / החכם… כה"ר שלמה בן… / המקובל… כמוהר"ר יצחק הכהן זלה"ה / נדפס באותיות יוסף אברהם בכמ"ר מתתיה / בת שבע נר"ו / והמזכה את הרבי' להבי' כלי ההדפסה הלא / הוא החכם… בן הרב /… שמואל די מדינה זלה"ה שהוציא ממונו / פה שאלוניקי / קרית… שולטן מאימיט… / ותהי התחלתו ביום טוב לכסלו שנ' אשכ"ול (שנ"ז).

בסוף (דף לו): עד כאן מצאתי… / ותהי השלמת המלאכה כ' לאדר / שנת ה"שנז / פה שאלוניקי. אחרי זאת: תיקונים להרשב"י ע"ה (כותרת לעמ' א); בסוף הספר: ותהי השלמתו בחודש אדר שנת… נשאו…

ו' דף (שער והקדמות); קיב דף (פרשיות על התורה; מדף קט – פסוקים ו"משניות"); לו דף (זהר שיר השירים ואיכה. זהר רות לא נדפס); מח דף (תיקונים), 4º.

השם “זוהר חדש” מופיע ראשונה במהדורה השנייה, שנדפסה בקראקא בשנת שס"ג (1603).

18] מקהיל קהלת /…פי' ספר קהלת יסדו וחברו /… כמה"ר יצחק / בכ"ר משה ן' ארויו תנצב"ה / נדפס… על יד האחים השותפים יצ"ו / במצות אביהם… כהר"ר מתתיא בת שבע³⁰ יצ"ו / בשאלוניקי / בחדש אייר משנת המחד"ש (שנ"ז, 1597)… בבית… אברהם יוסף… מגזע בת שבע.

קלז דף ועוד 3 בלתי מסומנים, 4º.

א,ב–ב הקדמה: “ולא אביא בפירושי זה דברי זולתי כלל כי אין רצוני להרבות כמות הספר בדברי זולתי כלל וכן נהגתי בכל החבורים אשר חברתי…”. קלג, ב: דברי סיום של המחבר. קלז וכן שלושת הדפים שאינם מסומנים: מפתחות ו"אלה הם הענינים אשר נתבארו בספר הזה".

19] מגדל דוד / חיבור יפה אף נעי' על מסכת גיטין חברו הנודע / בשערי' שמו… כמהר"ר דוד בן יעקב הכהן ז"ל אשר היה שם אהלו בקק / בודין יע"א / נדפס בדפוס היקר כה"ר אברהם יוסף / בכמהר"ר מתתיא בת שבע נר"ו / בשאלוניקי / קרית… שולטן מחמד… / ותהי התחלת הספר ביום ח"י לסיון שנת /… נשאו (1597)…

קיח דף, 4º.

ב–ג, א הקדמת בן המחבר: “… המיוחס בשטר יחס מעלי הכהן ז”ל… ואזלת יד התורה ולומדיה. ונשארו המוחות מטורפו"ת… ובפרט בתלמוד בבלי שהוא עמוק עמוק… בעבור זאת עמד גאוני ואבא מורי… ותיקן… ביאור רחב על תלמוד בבלי וקרא שמו מגד"ל דוד…" אח"כ ז פרקים של הספר. בסוף: “סליק מסכת גיטין בסיעתא דשמיא פה שאלוניקי. תושלבע”.

20] שאלות ותשובות / להמאור הגדול… הרב המוסמך כמוהר"ר / יוסף קארו זצ"ל / דיני נשים חלק ג' / שכנגד טור אבן העזר ותהי התחלת המלאכה… בתחלת שנת ישמ"ח (שנ"ח, 1597)… / בשאלוניקי /… תחת ממשלת… שולטן מהמיט יר"ה / מה יקר חסד… כמהר"ר משה די מדינה נר"ו אשר / בממונו זכה וזיכה את הרבים… בהביאו כלי / הדפוס ואומנים טובי' מארץ מרחקים… / גם החכם… כהה"ר שמואל כלב יצ"ו אשר / קידש בהלואה ק' גורושוש להחזיק במעוז הספר… / על יד הצעיר אברהם יוסף בכ"ר מתתיא מגזע בת שבע.

[4]; קנב דף, 2º.

מעבר לשער הקדמת בן המחבר; 3 דפים לא מסומנים: מפתחות; א–קנב: שו"ת. בסוף:… השלמת המלאכה… בסדר ויחי יעקב משנת ישמח.

21] ספר / כללי התלמוד להגאון… רבן של ישראל כמוהר"ר יוסף / בכמוהר"ר אפרים קארו תנצב"ה / וספר הליכות עולם / ותהי התחלת המלאכה… ביום ג / יו לאדר שני משנת ישמ"ח ה' במעשיו (שנ"ח) / ואשר זיכה את הרבים בכלי הדפוס הלא / הוא החכם השלם כמהר"ה משה די מדינה / נר"ו על יד הצעיר אברה' יוסף מגזע בת שבע.

קיב דף, 4º.

מעבר לשער: אני הצעיר יוסף… קארו… ראיתי לכתוב כללי התלמו' להועיל למעיינים ובהיות כי קדמני בעל הליכות עולם ז"ל ומה בצע לכתוב דברי' שכבר נכתבו לכן הסכמתי לכתוב חיבורי זה עליו ולהוסיף מה שהשמיט הוא ועל מה שכתב אדקדק בו ואכתוב מה שנראה לי.

דף ב–ד, א: מפתחות ס' הליכות עולם; ד, ב–ו, א: הקדמת הליכות עולם; ו, ב–סו, א: הליכות עולם עם כללי התלמוד. סו, ב–צט, א: כללי התלמוד; צט, ב–קי, ב: מפתחות כללי התלמוד, בסוף: ותהי השלמתו ביום ג' כ"ו לחודש סיון שנת ישמ"ח לבב אנוש לפ"ק. תושלבע.

22] זמירות ישראל / והוא מחזור / מפיוטים ושירים /… חברתים… אני / ישראל בן הרב… / משה נגארה ז"ל…

מח דף, 4º.

בסוף קישוט, מעין דגל המדפיס, ומשני צדדיו: נדפס פה שאלוניקי בדפוס / מתתיהו יצ"ו מגזע בת שבע… על יד שני בניו אברהם יוסף י"ץ בשנת /… ושמחה (שנ"ט, 1599). בתוך דגל המדפיס: אברהם בן… מתתיה י"צ בת שבע.

עיין ספונות, ספר ו (בין עמ' רסד–רסה). במהדורה זו עוד נח פיוטים ממשוררים אחרים. טופס שלם במוזיאון הבריטי ובלתי שלם בסמינר ע"ש שכטר בניו־יורק. צילומו במכון בן־צבי.

23] ספר שארית יהודה /… מיוסד… בפלפול נאה ומתקבל על דברי /… מהרי"ק בביאורו לטור יורה דעה והפוסקים הנלוים / וגם לקט… יתר דברי הפוסקים /… וגם קצת לשונות… / מן הפוסקים… / מצאתיו… בתוך נמוקי אחי /… כמהר"ר שמואל / טאיטאצאק זלה"ה… /… סדרתיו חברתיו… / יהודה טאיטאצאק… / היתה התחלת הספר הזה יום ששי ראש חדש כסליו שנת… השנ"י… )ש"ס, 1599) / בדפוס הח"ר מתתיה מגזע בת שבע יצ"ו על ידי ב' בניו יצ"ו / פה שאלוניקי… קרית… שולטאן / מהימיט… / ואפריון נמטייה… כמהר"ר משה די מדינה נר"ו / אשר לוה ממונו והונו להביא כלי הדפוס…

פח דף, 4º (קטן).

דף ב: הקדמה; ג–לה: הלכות (לה, ב: “עד הנה נשלם מה שהשיגה ידי… מנמוקי הרב… אחי… שמואל בטור י”ד…), לה, ב–לט, א: לשונות מן הפוסקים; לט, א–מו, א: הגהות טור אבן העזר; מו, א–סג, א: פסקי מר שמואל ז"ל; סג, ב–פד, א: פסקי הגאון מהרי"ט ז"ל; בסוף פד, א: ותהי השלמת המלאכה יום ג' לחדש שבט שנת על ההרים (ש"ס); פד, ב: חתימת ר' יהודה טאיטאצאק ותחתיה ציור־חותמת, ובתוכו: אברהם בן מתתיה י"ץ בת שבע.

24] ספר חשק / שלמה / והוא פרישת דרישת ספר ישעיהו… / … חברתיו… אני עני /… וחרד על דבר עבדי ה' וצדקתם…/ שלמה בן… כמה"ר / יצחק לבית הלוי זל"ה… יראו וירצון מאמרי חז"ל הנמצאים בילקוט הנביאים בספר הזהר… / היתה הדפסתו בשאלוניקי עיר מולדתי ומולדת אבא / בחד' כסליו משנת… קרנ"י (ש"ס)… נדפס בדפוס… הר"ר מתתיה יצ"ו מגזע בת/שבע ע"י שני בניו כמר אברהם וכמר יוסף אברהם יצ"ו / פה שאלוניקי.

קנז דף, 2º.

ב, א: הקדמת “מר שלמה בן כמהר”ר יצחק בן החכם הרופא… שלמה לבית הלוי זלה"ה אשר גורש מספרד ממלכות פורטוגאל ונתישב בשאלוניקי עיר מולדתו… זה קרוב למאה שנה…“; ב, ב: “הקדמת בן הרב המחבר נר”ו”; דף ג–קלט: גוף הספר; קמ, א: הקדמה של המחבר ובה שני שירים. אח"כ דברי המדפיס אברהם בן מתתיה מגזע צבי:… ואנכי גר בארץ נכריה… הטה עלי חסד להיות מבאי שעריו להוציא לאור תעלומות חכמתו… ותהי השלמת הספר… בחמשה בסיון… שנת… השנ"י"; קמ, ב–קנז: מפתחות. בסוף דברי סיום של בן המחבר, תפילה ושיר.

25] שיר השירים / תרגום עם לעז / נדפס בשם היקר כ"ר יעקב בכר יאודה³¹ / אשכנזי ז"ל מוכר ספרים / נדפס בדפוס… כה"ר / מתתיה בת שבע נר"ו וע"י שני בניו יצ"ו / ובעזר… כמהר"ר משה די / מדינה נר"ו אשר לוה ממונו… להביא / כלי הדפוס לזכות את הרבים… / בשנת / אחלק של"ל (ש"ס).

בהקדמה מספר יעקב בר יהודה אשכנזי על תלאותיו ועל מאורעות הזמן ובה משוקע חומר היסטורי על התנפלות הפלורנטינים על האי כיאוס בשנת 1599: “ואני… תחת היותי בבית… בעיר גדולה מכלל יופי… צפת תוב”ב… ומחבק עפר רגלי החכמים… והייתי משמש אותם בין בגופי ובין בממוני ועוסק ומתחשק במלאכ' שמים מוכר וקונה ספרים…".

כז דף ועוד אחד לא מסומן, 8º.

א, ב–ב: הקדמה; ג–כז תרגום עם לעז, עמודה מול עמודה; כז, ב: תם ונשלם… פה שאלוניקי. אח"כ שיר בסדר א"ב המתחיל: אנשי לבב ראו ראה פלאי פלאים / שני פני מלכים למלחמה נקראים; בסוף: דף הקדמה בשנוי סידור ונוסח. טופס יחיד שנודע נמצא בספריית המוזיאון הבריטי ותצלומו במכון בן־צבי. עיין

Jacob Leveen, An Eye-Witness Account of the Expedition of the Florentines against Chios in 1599, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, Vol. 12, 1948, pp. 542–554;

אברהם יערי, מחקרי ספר, ירושלם תשי"ח, עמ' 145–162.

26] ספר / משא מלך / יסדו… החכם… / כמה"ר יוסף ן' עזרא נר"ו… והוא חלק… מספר / גדול… קראו ראש יוסף… / מדבר בדיני המסים / והארנוניות /… ולהיות שדיני / המסים תלוים במנהג יבאר בנעילת שערים דיני / המנהגי' ביאור מספיק… / ולזכות את הרבים הוסיף / המחבר נר"ו קונטריס בסוף החבור לקצר כל הדינים… / הוגה על ידי תלמידי המחבר נר"ו / . היתה התחלת המלאכה ביום ר"ח חשון שנת השס"א (1600) / נדפס בדפוס החכם הנבון ה"ר מתתיה יצ"ו מגזע בת/שבע ע"י שני בניו כמ"ר אברהם וכמ"ר יוסף אברהם יצ"ו.

עב דף, 2º (קטן).

דף ב: הקדמה; ב, ב: “כללות החיבור יש בו שבעה חלקים”; ג–ז, א: מפתחות; ז, ב–סד: משא מלך; סד, ב–סה, א: “אחרית־דבר”; סה, א–עב: מפתחות (מפורטים).

27] עין ישראל [חלק ראשון] / ספר מאסף לכל האמונות ואגדות ומדרשים /… ואצל כל מאמר ומאמר פרש"י ז"ל ותוספות… / וחדושי הרמב"ן ז"ל והריטב"א והר"ן זל³²… / חוברו ע"י… רבי / יעקב בר שלמה חביב תנצב"ה… / נדפס לפנים פעמים שלש ולרוב תועלתם נמכרו… / על כן… נתעוררנו להדפיסו רביעית / עם תוספ' הרבה… / נדפס… בדפוס כהר"ר מתתיה / בת שבע נר"ו על יד שני בניו יצ"ו במצות… / רבני העיר שאלוניקי ובעזר… / כמהר"ר משה נר"ו בן… כמהר"ר / שמואל דמדינה תנצב"ה אשר לוה ממונו להביא / הדפוס… / [שס"א, 1600–1601].

ריו דף, 2º.

מעבר לשער הקדמת המדפיס: “… כי במה אקדם את פני ה' אלהי אשר גמלני ברוב רחמיו להביאני מארץ מרחק אל עיר שלם בגופי וכל בני ביתי… ובמה אתרצה לפני שרי מזרח וטפסרי הארץ… הלא בספרתו ועטו עט ברזל… ולהיות הספר הזה כלו מחמדים… ויען… ראיתי… כל הספרים אשר נדפסו לפני… חסרון… מפני… אימת המציקים… החוקרים… וקצתם מהשמטות ושגגת האומנים גם מזידים… קמתי… להביאו אל הדפוס ובדקתי עד מקום שידי מגעת… אנה ה' לידי מעשה חר”ש… וחקר כל האגדות והמדרשי' להרשים כל המפרשי' המביאי' אותם בחבוריהם… אזן ותקן לוח להם… והקל מעל המעיין משא החיפושים…

40 הדפים הראשונים נדפסו תחילה בצורה מיוחדת: כותרות העמודים גדולות מאד, הקישוטים – שונים, מספרי הפסקות מחוץ לעמוד, דף כד מסומן בטעות מד, ואולם לא נשתמרו כולם אף בטופס אחד מהטפסים שנבדקו, אלא שרידים, בדרך־כלל דפים כא–מ.

בספריית הסמינר ע"ש שכטר בניו־יורק נמצא טופס מקולקל, ובו שער חדש, מסודר מחדש, ושינוייו העיקריים: מתתיהו בת שבע זלה"ה, מעבר לשער לא הקדמת המדפיס אלא הקדמת המהדיר והמביא לבית הדפוס יהודה ביגה. מסתבר שבאמצע ההדפסה נפטר ר' מתתיה בת שבע. לפיכך שנת ההדפסה היא שס"א (ר' מתתיה נפטר בין ר"ח חשון ו־טו שבט שס"א, כפי שמתברר משער “משא מלך” ו"עצמות יוסף"). בסוף, חתימת יהודה בן לא"א הישיש… כהר' משה ביגה יצ"ו. מהדורה זו אינה רביעית, אלא חמישית. קדמו לה מהדורות אלה: שאלוניקי רע"ו בערך, ויניציאה דפוס יוסטיניאן ש"ז, ויניציאה שכ"ו, קראקא ש"נ בערך.

בית ישראל [חלק שני] /… מאסף לכל האמונות ואגדות / ומדרשים… / חברו הרב החסיד ה"ר לוי ן' חביב / תנצב"ה / וקרא לו שם חדש… בית ישראל… / כי הוא מקיף שנים עשר עמודים למספר שבטי בני ישראל /… עם תוספת דברי / חפץ מורה מקום מהדרשנים /… אני המשתדל בזאת המלאכה… / יאודה בן… ה"ר משה ביגה יצ"ו / ובעזר וסיוע החכם… משה בן הגאון / כמהר"ר שמואל די מדינה תנצב"ה אשר הלוה ממונו / להביא הדפוס… פה שאלוניקי [שס"א].

קצג דף ועוד יו, 2º.

מעבר לשער – דברי המחבר. ב–קצג גוף הספר. יו הדפים האחרונים – מפתחות.

28] ספר / עצמות יוסף / והוא ביאור כללים מחודשים שהתורה נדרשת בהם /… גם בא הביאור בעיון ובפלפול נמרץ במסכת קידושין /… ואחר העיון והפלפול אסיק / ההלכה… חברתיו… / יוסף בן לא"א הישיש ונבון כה"ר יצחק ן' עזרא נ"ע… / אעמיק בעיון הסוגיות פרה ורחל בפ' כל הבשר ובסוף / פרק כיצד הרגל בדקדוק… / היתה התחלת המלאכה… בט"ו לחדש שבט שנת לבש"י בגד"י… (שס"א, 1601) / נדפס בדפוס על(!) שני אחים ה"ר אברהם ב"ר מתתיה / בת שבע זלה"ה וה"ר יוסף ב"ר מתתי הבת שבת(!)³³ / פה שאלוניקי.

קכה דף, 2º (קטן).

דף ב: הקדמת המחבר; ב, ב–ח: מפתחות; ח, ב–קיד, א: עצמות יוסף; קיד–סוף: קצת דבורי התוס' וסוגיות וכו'.

29] תורת אמת / והוא קצור הזהר… / עם הגהות רבות וביאור / המלות והפירוש אשר שמעתי מרבותי… / אני התלמי[ד] הלומד מכל חכמיא צדיקיא /… דוד בכמ"ר אברהם שמריה זלה"ה… / ותהי התחלת המלאכה ביום ששי י"ד לחדש / שבט שנת השס"ד (1604). פה שאלוניקי / [חסר שם המדפיס]. ובעזר… / כמר"ר משה בן… כמוהר"ר שמואל די / מדינה ז"ל אשר בממונו זכה וזיכה את הרבי' / בהביאו כלי הדפוס…

רכד דף, 4º.

א, ב–ג הקדמת המעתיק (“… ומפורסם הדבר כי לא נמצא… רק באחד מעיר ומשנים ממשפחה… ספר הזהר”) ובסופה שיר; ג–ריח גוף הספר (הביאור – “דוד הקטן”); ריח, ב–רכג: מפתחות; רכג, ב–רכד: לוח הטעויות. בסוף: ותשלם המלאכה ביום ג' ר"ח אייר שנת השס"ה ליצירה. מי שזכני להשלים הוא יזכני ברחמיו הרבים להתחיל ולהשלים ספר שמות וספר ויקרא…

30] ספר בדק הבית / יסדו… / רבן של ישראל כמוהר"ר יוסף בכמהר"ר / אפרים קארו תנצב"ה… להחזיק את בדק הבית אשר בנה על הארבעה טוב י'… ועלינו לשבח לחכם… / כמה"ר משה בן… / כמוהר"ר שמואל די מדינה זצ"ל אשר בממונו / זכה וזיכה את הרבים בהביאו כלי הדפוס /… פה שאלוניקי.

עד דף, 4º.

מהקדמת המחבר (א, ב): “בית יוסף… והיה בדעתי כשיודפס שנית שיכניסו בו חידושים הנזכרים ולא עלה בידי כי מיהרו להדפיסו שנית טרם יגיע להם כתבי. לכן אמרתי להעלות חידושים הנזכרים על קונדרס ולהדפיסו כדי שיהא מצוי בידי כל אדם…”. בסוף הספר (עד, ב): פה שאלוניקי / תחת ממשלת שולטן אחמיט… / ותהי השלמת המלאכה… ביום ה שלשה / ועשרים לחדש טבת שנת השס"ה.

31] ספר בן סירא / עם מעש' גדול / מחודש מא"א / ע"ה שלא נדפס / עד עתה ועם / מעשיו' שבתלמו' / ועם מעשיות / אחרים שמצאנו / ועם פטי' מרע"ה / ועם פטירת / אהרן ע"ה ועם / דברים אחרים / שבאו בס' הזה [בתוך מסגרת מקושטת] / בשאלוניקי.

ע"ט דף, 8º.

חסרים שנת הדפוס ושם המדפיסים. קישוט השער והאותיות נמצאים גם בס' “מזלות של אדם” ו"רפואת הגוייה", וכן ב"אגרת הקדש" להרמב"ן שנדפסו בשנים שנ"ג–שנ"ה. יש להניח, איפוא, שגם ס' בן סירא נדפס באותן השנים. טופס נמצא בגנזי הסמינר התיאולוגי בניו־יורק ותצלומו במכון בן־צבי. צילום השער במאמרו הנ"ל של ריבקינד, עמ' א.

המדפיס טעה בהערתו “שלא נדפס”, כי בן סירא וכל המעשיות נדפסו בשני קבצים בקושטא: “דברי הימים של משה רבינו” בשנת רע"ז (1516) ו"בן סירא"… “מעשיות התלמוד” וכו' בשנת עטרה (1519).

32] א) מעשה צופר / אמר המדפיס להפיס דעת סיעת ועד האנשי' / אנשי שם אמ' כי בעצם ספרי תור זהב מלהב / תורתינו עתה בעת ובעונה תהיינה צרורות / בכספיהם מונחים בסעיפיהם וכדי לעורר / לבות האנשים הדפסתי קצת חדושים / ממשלים ואף כי יראו התולים אל תפנו אל / האלילים אלא אל ההילולים הנמשכים ואשר / הלך חשכי' בם ילמד יותר וזכות ואלה שמות' / מעשה צופר: משלי עפר: מנחת יהודה" מעשה בשלשה³⁴ נשים וכמה וכמה מעשיות / חדשי' מקרוב באו… כה דברי המדפיס אברהם בת שבע י"ץ.

בדף י, ב משל המחבר בחרוזים, המתחיל “אנוש הזך ויפה בתמונה…” ובסוף: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם / פה שאלוניקי, ומתחת הקולופון – ציור.

ב) מליצה למשכיל חכם / ונבון ונעים הגבר הוקם / על איש שעשועים / חדשים מקרוב באו עת דודים להשתעשע / באהבים ובדברי התולים בימי הפורים / ויקומו הנערים לשחק ויתאוו תאות / להדפיס הספר הישר… בו ירוץ הנלכד… בעבותות / אהבה… / והנה יי' נצב עליו להצילו / מאשה זרה…

השער הזה גם הוא באותה מסגרת הציור. על־גבי העמודים הכתובת: משלי עפר. בדף י “ענין חירם מלך צור”, ובסוף דף י “תם ונשלם”.

ג) מנחת יהודה שונא הנשים /… תולדות איש אשר נפשו בפח אשה לכודה /… וארים קול בתוך קהל ועדה / בקו יושר לכו נא הגברים / השער השלישי במסגרת כקודמים. מעבר לשער הקדמת המחבר: "נאום יהודה הלוי בן שבתי: שאלוני מיודעי הקדומים… השמיעני מטוב שיריך… / ובסופה חרוזים: שלו יהי כל איש אשר / ישמע לקול בן שבתי… בסוף, בדף יג: "אני / יהודה בן שבתי קמתי / לנקום נקמת / אבותי / תם ונשלם שבת לאל פה שאלוניקי. ומתחת – ציור.

ד) רצוף ל"מנחת יהודה" (מדף יד): מעשה בשלשה נשים; מעשה בגוי (בגר) אחד ומעשה בעוֵר אחד. שטיינשניידר רשמם ((Bibl. Bodl. Anon. 3890, 3881 B אך הטופס היחיד שנודע (עי' Bibl. Bodl. 5769, 4 ) נעלם ואיננו.

י דף – מעשה צופר; י דף – מליצה למשכיל; יג דף – מנחת יהודה שונא הנשים. חסרים הדפים האחרונים הכוללים “מעשה בשלושה נשים וכמה וכמה מעשיות”. שנת הדפוס שנ"ג–שנ"ה, השער זהה עם שערי “מזלות” ו"אגרת הקודש". טופס יחיד הידוע נמצא בגנזי הבודלייאנה וצילומו במכון בן־צבי.

ב) “מליצת עפר ודינה” או “מליצת(!) למשכיל חכם” לדון וידאל בנבנשת – נדפסה בפעם הראשונה בתוספת ל"דברי הימים של משה" בשנת רע"ז, בפעם השנייה ברימיני בשנת רפ"ה בערך, בפעם השלישית, בתוספות, בשאלוניקי בשם “מליצה למשכיל חכם” (או “משלי עפר” בכותרות); ג) ס' “מנחת יהודה שונא הנשים” נדפס ראשונה חמו"ד, קושטא בערך ש"ג (1543) וב"טעם זקנים" לאליעזר אשכנזי (פראנקפורט 1854).

33] פואינטי קלארה [מעיין טור]: / אין אישטי ליברו שי קונטיני טודו' לוש פסוקים / די נואיש' ליי שאנטה אי די לוש פרופ’יטש אין / לוש קואליש לוש נומבראדוש טיאולוגוש אי / קירשטיאנו' טראין פאר' אין פ’ורטאלישירין / שו פ’י אי שי דיקלארה פורקי מודו שי שונב / ירון מאל אינטינדיינדו אי קונרונפיינדו לוש / פסוקי' אין לוש קואליש שי אפיגאן כי ישרים / דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו / בם אין לאש קואליש דרכי ה' אישטוש ריבילייאדוריש אינטרופישאן / אין פאזין אינטרופישאר / אפ’ייגוש די ישראל קומו / מוי קלארו שי אינטינדירה. [תרגום: בספר זה כלולים כל הפסוקים של תורתנו הקדושה ושל הנביאים שהתיאולוגים הנזכרים והנוצרים מביאים כדי לחזק את האמונה. ומודיע כיצד נתפתו באי הבנתם ובהשחתתם של הפסוקים שנטפלו בהם. כי ישרים דרכי ד' וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם. בהם, "דרכי ה' ", הפושעים והחוטאים האלה נכשלים ומכשילים את בני ישראל, כפי שיובן זאת בצורה ברורה.

קו דף, 4º.

חמו"ד וחסר שם המדפיס. על־פי ציור השער והאותיות אפשר להכריע שנדפס בשאלוניקי בבית דפוסם של ר' מתתיה בת־שבע ובניו בשאלוניקי. אפשר שמשום שהספר הוא ויכוח נגד הנצרות, לא נזכר שם המדפיס.

א, ב–ו: הקדמה. גוף הספר – מדף ז: “דע מה שתשיב לאפיקורוס. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה”. בסוף הספר – מפתחות. צילומו במכון בן־צבי. עיין משה מארכס. SBB, ב, 1956, עמ' 179–180; יהודה רוזנטאל, ספרות הוויכוח האנטי־נוצרית, ארשת, ב, תש"כ עמ' 162–163. ושם צילום השער.

34]… / זה החיבור… / חברו החכם ר' משה יקר / אשכנזי יצ"ו וקראו פתח / עינים… / פה שאלוניקי [ש"ס–שס"ה]. טז דף. 12º³⁵. ספר־מוסר זה יצא ראשונה לאור בקראקא בבית דפוסו של ר' יצחק בן אהרון, חש"ד, תחת ממשלת זיגמונד אויגוסט, בין השנים שמ"ז–שע"ב, קרוב לודאי – לפני שנת ש"ס. [מעבר לשער במהדורה השניה (שאלוניקי): “… עין לא ראתה זולתו זה ימים רבים…”.] בסוף המהדורה השניה תוספות, קצת דברים מפי ר' אשר ברודו ומפי ר' מרדכי מטאלון.

ג. דפוס האחים שלמה ומשה לבית שמעון

האחים מגזע בת־שבע הדפיסו עד שנת שס"ה, ויצאו חמש שנים עד שהוקם בית דפוס חדש בשאלוניקי של האחים לבית שמעון. הם קיבלו את החומר הטיפוגרפי, כולו או רובו, מבית הדפוס של משפחת בת־שבע והשלימו אותו לפי צורכיהם. האותיות הישנות נשחקו והחומר הטיפוגרפי היה זקוק לחידוש.

בני משפחת די־מדינה, שתמכו תמיכה נדיבה בבית הדפוס של משפחת בת־שבע והביאו עבורם פועלים ומכשירי דפוס מויניציאה, עזרו גם לבית הדפוס של האחים שמעון. אחרי מות ר' משה בן הרשד"ם (בערך בשנת ש"ע), הוסיפו לתמוך בו בניו ר' יהודה, עד שנרצח בשנת שע"ד בידי איש בליעל, רוצח שכיר, ושמעיה אחיו. בשנת שע"ג כתב שמעיה די־מדינה בהקדמתו לס' בני שמואל: “סיבת העיכוב היה בראותי שאותיות הדפוס היו נפסדות ובלתי ראויות ולא יצלחו למלאכה… ועתה הרחיב ה' לנו ועשי המלאכה תקנו אותיות חדשות מזהירות כזוהר הרקיע”.

קשה לדעת מה הם הספרים שהדפיסו האחים שמעון ומתי הפסיקו את פעולתם. בשנת שממ"ה ליצירה (ש"פ או שפ"ה) פרצה שריפה איומה ברובע היהודים בשאלוניקי, וגם אוצרות ספרים עלו באש. על כן גם רוב ספרי האחים שמעוני³⁶ הם יקרי המציאות מאד.

ואלה הספרים מבית דפוס זה שנודעו לנו:

סריקה בספר בעמוד רסג במקום 25

1] סדור תפלות / ת"ת / כל השנה / עם חדושים שהוספנו על הראשונים כגון ברכת המזון / וארבעה צומות / נדפס בעיון רב בדפוס האחים ה"ר שלמה ומשה שמעון יצ"ו במצות המאירי לארץ ולדרים רבני העיר / שאלוניקי ובעזר וסיוע החכם כמהר"ר משה ז"ל בן / החכם השלם כמהר"ר שמואל די מדינה ז"ל אשר / לוה ממונו להביא הדפוס לזכות את הרבים זכות / הרבים תלוי בו / תחת ממשלת… שולטאן אחמיט / בשנת השע (1610) ליצירה / בשאלוניקי.

מעבר לשער: “… ועתה העיר ה' את רוח שנים… החכמים… נשיאי הארץ כמה”ר יהודה די מדינ' וכמה"ר שמעיה נר"ו אשר המה ראו מעשה הבית הגדול והקדוש חברת תלמוד תורה י"א אשר בה חיי רוחנו… אליה התבוננו צורך סידורי תפלה כי לאפס סדורי' המסודרים לפני הנערים… כל אחד ימלא פיהו חצץ צ"ץ מטה השבושים… ושבשתא כיון דעל על…".

מהסידור הבלתי נודע נמצאים שמונה הדפים הראשונים ב"אוסף מהלמן". 8º.

2] מס' ברכות עם פי' רש"י וליקוטי תוספות, ש"ע–ש"פ בערך.

עי' פרק הדפסת התלמוד בשאלוניקי, סי' 14.

3] מס' כתובות עם פי רש"י ותוספות ומראה מקום של התלמוד, ש"ע–ש"פ בערך.

עי' פרק הדפסת התלמוד, סי' 15.

4] מס' גיטין עם פי' רש"י ותוספות ומראה מקום של התלמוד, ש"ע–ש"פ בערך.

עי' הדפסת התלמוד, סי' 16.

5] [לוח] השע"ב, השב"ע השביע אל בני ישראל פקוד יפקוד אלהים אתכם קרבה שנת השב"ע.

נדפס בדפוס האחים השותפים ה"ר שלמה שמעון וה"ר משה יצ"ו בשאלוניקי. שע"א (1611).

למטה שני שירים, האחד מימין: אפתחה במשל פי / אביעה לכם רוחי… והשני משמאל: יפיפיה צבי ארץ תצעק. ראשי חרוזיו י' ה' ו' ד' א' [די מדינה].

דף אחד, פוליו. טופס אחד בגנזי בית הספרים הלאומי בירושלים ושני בספריית הסמינר התיאולוגי בניו־יורק.

6] מס' בבא קמא עם פי' רש"י ותוספות ומראה מקום של התלמוד, שע"ב או שע"ז.

עי' פרק הדפסת התלמוד, סי' 17.

7] ספר/בני/שמואל/חבר/… הרב… שמואל חייון/ ז"ל [נכד מהרשד"ם] והוא מתשובות / אשר השיב לשואלים… וגם בקצת הלכו' מהרב רבינו יעקב בעל הטורים / ולשונות שאר הפוסקים… והובא אל הדפוס / במצות… החכם השלם נגיד ומצוה לאומים כמהר"ר יהודה די מדינה / נר"ו והחכם… כמהר"ר שמעיא די מדינה נר"ו /… וזכה את הרבים… כמהר"ר משה די מדינה ז"ל… / ותהי התחלת המלאכה המפוארה ביום א' י"ד לר"ח סיון שנת… השיבנ"ו (שע"ג, 1613).

קיג דף (האחרון סומן בטעות רצא), 2º.

דף א, ב–ב, א: הקדמת ר' שמעיא די־מדינה נכדו של מהרשד"ם ותלמידו של המחבר. רבו נפטר בגיל צעיר וביקשו להדפיס ספריו: “ומה שמצאתי הוא מעט מהרבה… אך טרדות הזמן וכמה הרפתקי וצוק העתים הם מנעו הטוב ממני ולא יכולתי לבא עד שכונתו ואחר עד עתה. ואף גם זאת סיבת העיכוב היה בראותי שאותיות הדפוס היו נפסדות…. ואבוא היום אל… אחי [יהודה]… ויאמר לי עשה… כאשר עשה אבינו [ר' משה]… אשר בזבז ממונו והונו… להעלות על ספר תורת… זקננו… וקראתי שם הספר בני שמואל להיות כי בנים לא היו לו ודבריו הנחמדים הם בניו…”.

דף ב, ב: הקדמת ר' אברהם מוטאל. אחר־כך גוף החיבור על קצת הלכות מחושן משפט. דף ב ודף ג (“ב”) סודרו מחדש. סימני הבחנה אחדים: במהדורה אחת, כמעט בסוף הקדמת ר' שמעיה “יע”ה", ואילו במהדורה השנייה מתוקן “יעשה”; במהדורה אחת השורות האחרונות של הקדמת ר' אברהם מוטאל (דף ב, ב) קצרות יותר, במהדורה השנייה שוות הן, פרט לשורה האחרונה; במהדורה אחת התחלת הספר: “ברשות אדון האדונים נתחיל לפרש הלכות דיינים” באותיות גדולות לאורך כל העמוד; במהדורה השנייה, בעמודה הימנית בלבד באותיות רגילות בינוניות “הלכות דיינים / ברשות אדון האדונים נתחיל לפרש / הלכות דיינים”. ויש גם מהדורה שלישית. כנראה שהעמוד מאחורי השער היה חלק (השער חסר) ושתי ההקדמות נדפסו בדף ב, בעמודו הראשון כל הקדמת ר' שמעיא די־מדינה ובעמוד השני הקדמת ר' אברהם מוטאל, שלקראת הסוף השורות הולכות ונעשות קטנות יותר.

סריקה עמוד רסה במקום 26

8] ס' בני שמואל, חלק שני.

בלי שער, אלא בראש העמודה הראשונה מסגרת, וזה שכתוב בה: זה חלק אדם / מאל משאלות ותשובות וקצת / קונטריסים וחדושים וקצת / הלכות מהרב בעל הטורים לרב / המחבר זלה"ה.

קמד דף, 2º.

סג שו"ת, ובסוף – הל' יום טוב והל' תערובות; קמב–קמד – מפתחות. בדף קמד, ג: אלה דברי החכם השלם רועה ישראל כמהר"ר שמעיה די מדינה נר"ו. מתלונן כי “פסו אמוני' ממנים שוני' בשנוי אותיות הסיר חליף ויתיר וכמה שבושים כמשים וסמנים ובהרות מסקרות עיני המעיינים אשר לא כדת…”. מזכיר הריגת אחיו יהודה וההרפתקאות הרבות שעברו עליו עצמו עד שניצול. כיוון שר' יהודה די מדינה נהרג בשנת שע"ד, נראה שההדפסה נמשכה זמן הרבה.

9] ספר / ישיר משה / והוא שירה על מגילת אסתר / חברו הרב כמה"ר / משה הכהן / מקורפו זצ"ל / ואפריין / נמטיה לחכם… / כמה"ר דוד מאצה נר"ו אשר / השתדל להוציאה לאורה… / שנת השע"ד ליצירה (1614) / ובעזר וסיוע החכם השלם / כמהר"ר משה די מדינה ז"ל… / אשר הלוה / ממונו להביא הדפוס… בשאלוניקי.

בדף לב: ותכל מלאכת הספר… יום ו' שבעה לחדש שבט השע"ד.

לב דף, 16º.

דף א, ב–ב, א – הקדמת ר' דוד מאצה, תלמיד המחבר: “ובאתי פה שאלוניקי העירה… לשוב ולהדפיס… שנית את השירה הזאת” (מהדורה ראשונה, מנטובה שע"ב); “… יזכנו להדפיס… פירוש שעשיתי על ספר שיר השירים. דף ב, ב – כט, ב – “ישיר משה”; ל, א–לב, א – דברי ר' דוד מאצה “ביום כלות משה ושלמה האחים המדפיסים בשאלוניקי… בתי השירים”. הסיפור על רצח ר' יהודה די־מדינה – מקור היסטורי נוסף הוא למקורות שהביא שלמה א' רוזאניס בספרו קורות היהודים בתורקיה (חלק ג, עמ' 398–405). הספר נדפס לראשונה במנטובה שע”ב. בשלישית ת"ע (?) וברביעית בלבוב תרנ"ג.

10] ספר / משפט צדק / והוא חלק ראשון מתשובות המאור הגדול החכם השל' סיני ועוקר הרים כמהר"ר מאיר מלמד נר"ו בן הרב / הגדול כמהר"ר שם טוב מלמד זצ"ל אשר… חכמתו עמדה לו בקרב חכמים אשר בגלילות / המוריאה יע"א / ואשר זכה… משה די מדינה זלה"ה… אשר הלוה ממונו להביא הדפוס… / הובא אל בית הדפוס יום ב' י"ב שבט שנת השע"ה (1615) / פה שאלוניקי.

רסח (בטעות רעב) דף, 2º. שם המדפיס לא נזכר.

בהקדמת המחבר: “… להביא אל בית הדפוס מעט אשר היה לפני תשובות אשר נשאלתי הלכה למעשה והיו לי לבן עד ישקיף וירא ה'… לרחם עלי לחנותי זרע אנשים…”. דף ב, ב–רסב (בטעות רסו) – שו"ת; דף רסב עד הסוף – מפתחות ולוח טעויות.

11] ספר / משפט צדק / והוא חלק שני מתשובות… החכם… מהר"ר מאיר נר"ו בן הרב / כמוהר"ר שם טוב מלמד זלה"ה / האלי"ם… יזכני / ויתן לי גם את זה והוא יהיה בעזרי… לבל אכשל בדבר הלכה וירפאני רפואה / שלמה… / ותהי התחלת המלאכה ביום ו' כ"ב לר"ח סיון שנת הוש"ע… (שפ"א, 1621).

רפו דף (בטעות רעט), 2º. בשער מעל שם הספר נדפס: סימן א. שני הדפים האחרונים של התשובה האחרונה (שניהם מסומנים בטעות רעד במקום רעז–רעח) נדפסו בפיזור רב והחלק התחתון של העמ' חלק. כנראה שנדפסו שנית. חלק זה היה ידוע רק מן השער של מהדורת שאלוניקי תקנ"ט “ונדפס שנית”, ודאי משום יוקר מציאותו (מה שאין כן חלק א שלא נדפס שנית). טופס אחד בגנזי בית הספרים בירושלים, ושני בידי מ' בניהו. החלק השלישי יצא לאור בשנת תקנ"ה (1795).

12] ספר / לקוטי מנחם / אשר זרע ולקט ומצא מאה שערים… חכם הרזים ארי שבחבורה מושל בגבורה בגמרא ובסברא… החריף והבקי… יניק נהיר וחכים… המקובל האלהי… מרנא ורבנא מוהר"ר מנחם ן'… יעקב הלוי הנקרא מוהר"ר מענדיל לעלוויר חתן החסיד המופלג מוהר"ר משה זצ"ל, שנפטר לעולמו מתוך דברי הלכ' דוקא, מבודון / נדפס פה שאלוניקי עיר ואם בישראל / ותהי תחלת מלאכתו יום שלישי שני ימים לחדש מנחם / שנת כ̇י י̇ביאך י̇דוד א̇להיך א̇ל ה̇ארץ א̇שר א̇תה ב̇א ש̇מה ל̇רשתה (שפ"א, 1621) / תחת ממשלת… שולטן אוזמאן יר"א / נדפס בבית האחים השותפים ה"ר שלמה וה"ר משה / שמעון יצ"ו.

נב דף (אינם מסומנים כראוי). דף ב – הקדמת המחבר; דף ג–נב – מאה שערים בעניני קבלה. במוזיאון הבריטי ובספרייתו של הפרופ' ג' שלום בירושלים.

13] ספר התרומות / שחבר הרב רבי שמואל בן הרב רבי יצחק הסרדי תנצב"ה עם מורה מקום / שיר נאה לרב המחבר זלה"ה. תרומות קח ושננתם נעימה / ותחנה בם ועורה ועורה מתנומה… ימי שני בהחלו שלשים / ויגעתי והשלמתיו בעצמה… והבאתי דבר מלוה ולוה / במשפטים מחוקקים בחכמה… ותהי התחלת המלאכ'… ביום ו' לחדש מנחם שנת השפ"ח… בשאלוניקי.

קלב דף (קלא מסומן בטעות קל, והדף האחרון אינו מסומן), 2º.

השנה אינה מחוורת, משום ש־ו' באב חל בשנת שפ"ח בשבת, ומשום ששבע שנים חלפו מאז נדפס הספר הקודם (האם נדפסו בינתים ספרים אחרים ואבדו?). האותיות הגדולות דומות מאד לאותיות שבשרידי הגמרות, האותיות ד, כ, מ, רובן דגושות, כמו בגמרות שלו, ומכאן ברור שאף־על־פי ששם המדפיס לא נזכר, הספר נדפס בבית דפוסם של האחים שמעוני.

דף א שער, ובו שיר המחבר ופיסקה מ' יוחסין בענין תולדות המחבר, ושיר שני של המחבר. דף ב מתחיל בהקדמה קצרה: “…ואתחיל לתת לי כח עצמה לעלות במסילת האמת והחכמה… לחבר ולפרש הענפים והשרשים… בדיני הנושים כאשר קבלתי מרבותי הקדושים”. דף ב, א–קלא, א – שבעים שערים. קלא–קלב – פסק הרב המובהק כמהר"ר יצחק בארקי זלה"ה. מהדורה זו היא השלישית. הראשונה נדפסה בשאלוניקי שנ"ו (פרק ג, 13) והשנייה בפראג שס"ה (1605).

סריקה בעמוד רסח בספר, במקום 28

ב"אוסף מהלמן" 4 דפים ראשונים מספר זה במהדורה זו, אך פרימיטיבית ואולי קדומה יותר, שהדפסתה נפסקה באמצע. האותיות קטנות יותר ודומות לאותיות שהיו בשימוש בבית הדפוס בשנים שע"ב–שע"ז. הסידור דף על דף לפי מהדורה זו.

14] ספר הושענות כמנהג ק"ק סיסילייא, שנדפס בשאלוניקי השפ"ח (1628).

מו"ל ס' הושענות כמנהג ק"ק סיסילייא, שנדפס בשאלוניקי בשנת תרל"ז, מזכיר בהקדמתו מהדורת השפ"ח, שנוסחה מתוקן ושהיתה ברשותו. המאמצים להשיג טופס ממהדורה זו לא עלו. עי' א' מארכס: 1877, 1766, 1628 הושענות Sicilische, ZfHB, כרך ט, עמ' 124–125.

נספח    🔗

מהדורה בלתי ידועה של “ארבעה טורים”

ארבעה טורים לרבינו יעקב בן הרב רבי / אשר זצ"ל והם אורח חיים ויורה דעה / ואבן העזר וחושן המשפט עם / מורה מקום בתלמוד / נדפס בעיון רב בבית הישיש המעולה(?) / דון יהודה גדליה ס"ט בשאלוניקי / [אשר] תחת ממשלת אדוננו המלך / שולטאן סולימאן ירום הודו ו[תנשא] מלכותו.

ב"אוסף מהלמן" נמצאים³⁷ השער (פגום) ועשרה דפים מאורח חיים, חלקם פגומים, מהדורה זו נדפסה בין השנים ר"צ–רצ"ה (1530–1535). אליעזר ב"ר גרשום איש שונצין טעה וציין על שער ארבעה טורים, שהוציא לאור בשנת ש' (1540) “נדפסו ששית”, ובאמת מהדורתו היא השביעית. אחת מהמהדורות הקודמות נעלמה ממנו, וקרוב לוודאי שזוהי הוצאת דון יהודה גדליה, שהרי כל אחת מהאחרות נשתמרה עד היום בכמה טפסים: 1) פייביא די שאקו רל"ה (1475); 2) שונצינו בערך ר"נ (1490); 3) קושטא רנ"ד (1493); 4) פאנו ער"ו (1516); 5) ויניציאה רפ"ב (1522).

פרידברג (בית עקד הספרים, ט, 102–103) מזכיר טור אורח חיים, שאלוניקי ר"פ ויורה דעה, רצ"ה, ואינו מציין מספר הדפים. לא ברור אם היו בפניו.

מפליאה העובדה ש"מורה מקום בתלמוד", שנזכר בשער, אינו נמצא כלל בשולי הדפים, וקשה להניח שרוכז בסוף כל חלק מארבעה הטורים. בפעם הראשונה נדפס “מורה מקום בכל דין באיזו מסכתא ובאיזה פרק ובאיזה דף מהתלמוד בבלי וירושלמי ופסיקתא וספרא וספרי” במהדורת ר' אליעזר שונצין בקושטא בשנת ש'. מחבר מורה המקום ר' יחיאל ב"ר ראובן אשכנזי, הגדיל לעשות והוסיף וסימן גם דברי הרא"ש, והרי"ף והרמב"ם.

סריקה בעמוד רע מקום 29