קצט "וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ" (ישעיה נח, יא) – אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: זוֹ מְעֻלָּה שֶׁבַּבְּרָכוֹת (יבמות קכ ע"ב).


“יַחֲלִיץ” – ידשן ויחזק.

*


ר אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ רוֹפֵא (ירושלמי קידושין ד, יב).


לָדוּר – ראו קטע קפג.

*


רא הַגּוּף הַזֶּה – תּוֹלְדוֹתָיו נִתְלוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְאִם אֵין זוֹ אֵין זוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהֵן מִתְפָּרְקוֹת אַחַת מֵחֲבֶרְתָּהּ הַגּוּף נָגוּעַ וּמֵת; כְּמוֹ הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה צְדָדִים – אִם נִתְפָּרֵק אֶחָד מֵהֶם – הַבַּיִת נוֹפֵל (מד"ש ד, א).


תּוֹלְדוֹתָיו וגו' – איבריו קשורים ומחוברים זה לזה.

נָגוּעַ – נפגע.

*


רב שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; “וְרַפֹּא יְרַפֵּא” (שמות כא, יט) – מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת (ברכות ס ע"א).


דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל – חכמים מבית מדרשו של ר' ישמעאל.

“וְרַפֹּא יְרַפֵּא” – ומן הצורה הכפולה נלמד שהקב"ה (המרפא חולים) התיר גם לרופא בשר ודם לעשות כך.


רג מַעֲשֶׂה בְּרַ' יִשְׁמָעֵאל וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְהָיָה עִמָּהֶם אָדָם אֶחָד. פָּגַע בָּהֶם אָדָם חוֹלֶה. אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתַי, אִמְרוּ לִי, בַּמֶּה אֶתְרַפֵּא? אָמְרוּ לוֹ: קַח לְךָ כָּךְ וְכָךְ עַד שֶׁתִּתְרַפֵּא. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמָּהֶם: וּמִי הִכָּה אוֹתוֹ בְּחֹלִי? אָמְרוּ לוֹ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם הִכְנַסְתֶּם עַצְמְכֶם בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם – הוּא הִכָּה וְאַתֶּם מְרַפְּאִים?! אָמְרוּ לוֹ: מָה מְלַאכְתְּךָ? אָמַר לָהֶם: עוֹבֵד אֲדָמָה אֲנִי, וַהֲרֵי הַמַּגָּל בְּיָדִי. אָמְרוּ לוֹ: מִי בָּרָא אֶת הַכֶּרֶם? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ – הוּא בָּרָא אוֹתוֹ וְאַתָּה אוֹכֵל פֵּרוֹתָיו מִמֶּנּוּ?! אָמַר לָהֶם: אֵין אַתֶּם רוֹאִים הַמַּגָּל בְּיָדִי? אִלּוּלֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא וְחוֹרְשׁוֹ וּמְכַסְּחוֹ וּמְזַבְּלוֹ וּמְנַכְּשׁוֹ לֹא הֶעֱלָה מְאוּמָה. אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא שָׁמַעְתָּ מָה שֶׁכָּתוּב: “אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו” (תהלים קג, טו)? – כְּשֵׁם שֶׁהָעֵץ אִם אֵינוֹ נִזְבָּל וּמִתְנַכֵּשׁ וְנֶחֱרָשׁ אֵינוֹ עוֹלֶה, וְאִם עָלָה וְלֹא שָׁתָה מַיִם אֵינוֹ חַי וְהוּא מֵת, כָּךְ הַגּוּף הוּא הָעֵץ, הַזֶּבֶל הוּא הַסַּם, אִישׁ הָאֲדָמָה הוּא הָרוֹפֵא! (מד"ש ד, א).


פָּגַע – פגש.

כָּךְ וְכָךְ – תרופות אלה או אחרות.

הִכְנַסְתֶּם עַצְמְכֶם – התערבתם.

מְכַסְּחוֹ – מקצץ את הקוצים.

מְנַכְּשׁוֹ – עוקר עשבים הרעים.

לֹא הֶעֱלָה מְאוּמָה – לא נתן יבול.

הַסַּם – תרופות.

*


רד מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב הוֹלֵךְ לְבֵית הָרוֹפֵא (בבא קמא מו ע"א).

*


רה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כַּבֵּד אֶת רוֹפַאֲךָ עַד שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לוֹ (ירושלמי תענית ג, ו).


עַד שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לוֹ – גם לפני שתזדקק לו.

*


רו אָסְיָא דְּמַגָּן – מַגָּן שָׁוֵי (בבא קמא פה ע"א).


אָסְיָא וגו' – פתגם עממי (בארמית): רופא שמרפא בחינם, שווה חינם (כלומר: אינו שווה כלום).

*


רז רוֹפֵא רָחוֹק – עַיִן עִוֶּרֶת (בבא קמא פה ע"א).


רוֹפֵא רָחוֹק – פתגם עממי (במקורו ארמי) שפירושו: רופא שמרפא מרחוק דומה לעין עיוורת.

*


רח עֲלוּבָה הִיא הַמְּדִינָה שֶׁרוֹפְאָהּ חוֹלֶה בְּרַגְלָיו (ויק"ר ה, ו).


עֲלוּבָה הַמְּדִינָה – מסכנה העיר.

חוֹלֶה בְּרַגְלָיו – ואינו יכול לבוא ולרפא את החולים.

*


רט רוֹפֵא, רְפָא חֲגִירָתְךָ! (בר"ר כג, ה).


רְפָא חֲגִירָתְךָ – רפא את צליעתך (כלומר: רפא את עצמך קודם שתבוא לרפא אחרים).

*


רי טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנּוֹם (קידושין פב ע"א).


לְגֵיהִנּוֹם – כיוון שלעיתים הוא טועה ומסכן את החולה.

*


ריא חִזְקִיָּה גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת – וְהוֹדוּ לוֹ (ברכות י ע"ב).


סֵפֶר רְפוּאוֹת – חיבור קדום ובו תרופות שונות (ועשה כך כדי שיתפללו האנשים לקב"ה ולא יסמכו על הספר).

הוֹדוּ לוֹ – אישרו (חכמים) את מעשיו.

*


ריב אָמַר לוֹ רַב לְחִיָּא בְּנוֹ: לֹא תִשְׁתֶּה סַמִּים וְלֹא תְּקַפֵּץ בְּרַגְלַיִם, וְלֹא תַּעֲקֹר שִׁנַּיִם וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּנָחָשׁ (פסחים קיג ע"א).


סַמִּים – תרופות (ללא צורך [וכן לגבי עקירת שן]).

תְּקַפֵּץ בְּרַגְלַיִם – תלך בקפיצות ובדילוגים.

*


ריג "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ) – אָמַר אַבַּיֵּי: מִכְּלָל שֶׁזֹּהַר הַחַמָּה מְרַפֵּא (נדרים ח ע"ב).


מִכְּלָל – מכאן נלמד.

זֹהַר – אור וחום.

*


ריד הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: עָלָה הַיּוֹם – עָלָה הַחוֹלֶה (בבא בתרא טז ע"ב).


הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין – פתגם עממי (במקורו ארמי) שפירושו: עם זריחת החמה עולה החולה ממיטתו (כלומר מתרפא).


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 66970 יצירות מאת 4184 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!