סאמארא    🔗

(“המליץ”, יום ו' כ"ו אדר שני תרס"ב, יוצא בפטבורג מדי יום ביומו)

הציונים בעירנו קבלו בסבר פנים יפות את מי שהיה ציר פלכי הוואלגא על הקונגרס החמישי, את הזקן הנכבד מר פוזניא מניז’ני־נאווגאראד. הוא בא הנה על ימי הפורים ליתן דין וחשבון מכל מה שראה ושמע בימי האספה הגדולה. זאת היא הפעם הראשונה כי ציוני עירנו ישמעו את פרשת הקונגרס מאיש חי ולא מאותיות מתות. ואף כי נקרא כבר לא פעם ולא שתים על דבר הקונגרס, בכל זאת כאשר נודע כי הישיש פוזניאק סר הנה, נקבצו ובאו המון רב איש ואשה, צעירים וזקנים לשמוע אל דבריו. כארבע מאות איש נקבצו אל בית הכנסת של ה' צאקאווסקי לשמוע את הרצאת ה' פוזניאק. בין הנאספים היו גם “משכילי עירנו ונאוריה” שיוקירו תמיד את רגליהם מבית הכנסת ולא יבואו אל שעריו כי אם פעם בשנה.

ה' פוזניאק קרא מפי הכתב בדבר הרושם החזק שעשה עליו הקונגרס ויספר פרטים רבים שלא ידענו אותם. ואחרי אשר נתן לנו תמונה נהדרה מהקונגרס בכלל מסר לנו בפרטרט את כל שהוחלט בימי האספה. ביחוד השכיל לתאר את ערך המוסד החדש – הקופה הלאומית לגאולת הארץ שנוסדה על הקונגרס החמישי. רשם אדיר עשו על הנאספים דברי פוזניאק על אדות הרגעים האחרונים לפני סגירת הקונגרס. כל העם עמד בהדרת קדש ובדממה כאלו בעצמם נמצאו עתה על הקונגרס, אחרי ה' פוזניאק דבר המטיף ה' גראגיטשין על דבר חג הפורים. אחרי הדרשות שרו ה"ציונים הצעירים" שירי ציון בשפה העברית ויפיקו רצון מכל הנאספים. ובזה כלתה החגיגה, שפעולתה היתה גדולה עד מאד.

יושבי עירנו ידעו להוקיר את ה' פוזניאק אשר אף כי איש אמיד הוא ותמיד טרוד בעסקיו, בכל זאת מצא לו פנאי להקדיש זמנו לנסיעה כזאת. לא רק בעירנו אך גם בקאזאן ובסאראטוב ובפנזא ועוד בקר ה' פוזניאק. ציוני עירנו מאספים עתה הסכום הדרוש כדי לרשום את שם ה' פוזניאק ב"ספר הזהב" של הקופה הלאומית.

יהודה מהרש"ק

מאספת גליל וואלגא.    🔗

(“המליץ”, יום ו' ט"ו סיון תרס"ב, יוצא בפטרבורג מדי יום ביומו)

בימי י"א, י"ב, י"ג, י"ד לחודש אייר היתה בעיר ניז’ני־נאווגאראד אספה מבאי כח כל אגודות גליל וואלגא וקאמא. בשנים האחרונות נראה כי האספות הגליליות ב"תחום המושב" כבר קנו להן זכות אזרח בתנועתנו החדשה וכי רב טוב מביאות הנה לציוניות, יען תראינה בעליל כי ישנם אנשים העוזבים “חיי שעה”: את עסקיהם ואת חשבנותיהם הם – וילכו לעסוק ב"חיי עולם" של עם היהודים. אגיטציה יותר טובה מזאת לא תמצא.

לדאבון לבבנו, אספות ממין זה עוד לא מצאו להן דרך ללבות הציונים “מחוץ לתחום”, אף כי מספר האגודות הציוניות שם מתרבים מיום ליום וגם באיכות גם בכמות תוכלנה להתחרות עם אגודות “תחום המושב”. והנה נסיון קטן כדבר שתילת האספות הנציונליות גם “מחוץ לתחום” נעשה לפני שנתים. ע"י הצעת אגודת הציונים בסאמארא נקראו באי כח הערים הקרובות להועץ בדבר קריאת אספה גלילית מפלכי הוואלגא. באשר באו בכתובים עם האגודות, נדרשו הרבה ערים לאשר בקשון ולפני שנה היתה האספה הגלילית הראשונה בעיר סאמאראַ, אשר החיתה את הציוניות בפלכי הוואלגא ורב טוב הביאה לכל האגודות. אולם מפני הרבה סבות לא נודע דבר האספה לקהל הקוראים העברים למרות היות מצב הציוניות, “מחוץ לתחום” ענין מלבב לכל איש יהודי. ובבואי היום למסור לקוראי ה"מליץ" מושג נאמן מאספת הגליל, שזכיתי לקחת חלק בעבודתה בתור ציר אחת האגודות, אין את נפשי להוציא עליה משפט אם לשבט או לחסד; כי אם אשתדל להעביר לפני הקוראים את הענינים השונים שבעלי האספה דנו עליהם, את הוכוחים ואת ההחלטות היותר מענינות וגם את תמצית הדין וחשבון של כל האגודות למען יראו כל הקוראים את מצב הציוניות מ"חוץ לתחום" וישפטו עליו בעצמם.

באסיפה הגלילית בעיר ניז’ני־נאווגאראד לקחו חבל כעשרים צירים באי־כח אגודות פלכי הוואלגא מלבד אורחים רבים שבאו מהערים הקרובות ושגם הם השתתפו בכל ימי האספה בוכוחים. כעשרים עיר שלחו הרצאות על דבר מצב הציוניות וע"ד המצב החומרי והרוחני של עדותיהם.

ביום א, י"א לאייר בשעה התשיעית בערב נכנסו הצירים לישיבה הראשונה שהיתה בבית הכנסת בפומבי. המון עם נאסף אל בית הכנסת לראות את האורחים הנכבדים ולשמוע מה ידובר ויוחלט. כל הנאספים חלקו כבוד להצירים ויחשבום כאנשים “בחירי העם”, במלוא מובן המלה, דבר שלא תמיד נמצא בין המון עמנו. את האספה פתח היושב ראש באגודה המקומית ה' פ–ק בנאום יפה בשפת עבר. אחרי ברכת שלום אמר בין יתר דבריו: “עת לעשות עתה, אחי, אנחנו נאספנו הנה אך לעבודה. בגלל הציוניות עזבנו כלנו את עסקינו ואת מלאכתנו ונבוא כולנו לעבוד שכם אחד לטובת עמנו. ולא לריק נעבוד: התפתחות הציוניות בגלילנו בשנת החשבון היתה גדולה עד מאד ובא האות לזה כי לפני שנה השתתפו באספתנו הגלילית שהיתה בסאמארא רק שבע ערים ובשנה הזאת באו צירים מחמש עשרה עיר. מטרת אספתנו היא לחבר ולקשר את כל אגודות פלכי הוואלגא ולאגדן בקשר של קיימא. עלינו להשתדל בכל מאמצי כחותינו כי שלום אמת יהיה בינינו והשלום הוא גם מטרת הציוניות. בכלל אין דבר יותר טוב ומועיל לעם ישראל מהשלום. גם לציונים נחוץ לכל לראש השלום; ואחרי אשר אתם כלכם הנכם “מלאכי השלום”, – לכן נאמר לכם בשם כל הציונים מעירנו: שלום עליכם, מלאכי השלום”.

אחריו דבר הרב הרוחני מעיר ניז’ני בשפה הז’רגנית. בדברים חמים היוצאים מן הלב מטעים הרב כי אך מהציוניות נשקפה הצלה ליהדות משבולת הזמן ולכן על החרדים ביחוד לקחת חלק בתנועה הזאת ואך שגגה היא מאת אלה החרדים, אשר יגזרו כליה על הציוניות. לו התבוננו היטב אל ההרס והכליון שנראו במחנה ישראל בשנים האחרונות לרגלי סבות שונות, כי אז לא קראו: שלום לנו, ואז בודאי ידעו ויבינו כי הציוניות היא חיים לעם ישראל. אבל חובת הנאורים, אלה הבנים שנתרחקו ושבו עתה לעמם, לבלי להקל ראשם לעומת החרדים, שהם רב מנין ובנין אומתנו. “אתם נצבים כלכם היום” גמר הרב את דבריו, “מתי אתם “נצבים” אם “כלכם” תהיו כאחים בני עם אחד ומהאספה הזאת נוכל לחכות, כי גם היא תעבוד להרבות את השלום בין כל מפלגות עמנו שהיא יסוד נחוץ לתחית עמנו”.

אחרי הרב דבר הד"ר ס–ן, אחד מציוני ניז’ני־נאווגאראד על דבר הציוניות בכלל, התפתחותה והשתלשלותה בכל שנות גלותנו בכלל ובשנים האחרונות בפרט. אחרי כן הראה לדעת כי אך הציוניות היא הפתרון הנכון “לשאלת היהודים” ולכן נחוצה היא לכל מפלגות עמנו גם להזכיר את העבודה הרוחנית, אשר על הציונים לעבוד להרבות את הדעת בין בני עמם, וגומר את דבריו, כי מקוה הוא שחברי האספה יבינו את אשר לפניהם וימלאו את חובתם כראוי לציונים, אוהבי עמם.

באחרונה דבר שעות אחדות אחד מהאורחים, ציוני נכבד ה' אבינאוויצקי. הוא ספר אחת לאחת את כל המגרעות שנדבקו בנו במשך שנות גלותנו ושרק אז תוסרנה כאשר ימצא לו ה"נודד הנצחי" כברת ארץ ויעמוד על הקרקע. גם ספר ע"ד מצב הציוניות ב"תחום המושב" ואיך יקבצו שם את הכסף לטובת המוסדים הציונים. הוא היטיב לנאום ודבריו מצאו חן ומחיאת כפים ארוכה וקריאות של “הידד” נשמעו מפי כל הנאספים בבית הכנסת כאשר גמר את דבריו. בזאת תמה הישיבה הראשונה שהיתה ביותר אגיטאציונית וערוכה כלפי חוץ לעורר את יושבי העיר היהודים אל הציונות והדבר הזה צלח עד מאד. הרבה דברו ועוד ידברו אחרי האספה ע"ד הרשם החזק שעשתה הישיבה הראשונה על המון העם. במכתבי הבאים אמסור את הענינים שנדברו עליהם הצירים בישיבותיהם במשך שלשת הימים.

יהודה מהרש"ק