הָיָה אִישׁ מִן הַסַּבָּלִים בִּמְדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה רַוָּק. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּשּׁוּק נִשְׁעָן עַל קֻפָּתוֹ, נִצְּבָה לְיָדוֹ אִשָּׁה עוֹטָה אַדֶּרֶת מוּצְלִית שֶׁל מֶשִׁי, נְעָלֶיהָ דִיבָג וּשְׂפָתָן רִקְמַת זָהָב וּצְעִיף רְדִידִים עָלֶיהָ.

הֵרִימָה אֶת צְעִיפָהּ וְנִגְלוּ מִתַּחַת לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וְגַבּוֹת נָאוֹת עַל אַשְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ, וּמַבָּטָהּ עָנֹג וְכֻלָּהּ כְּלִילַת יֹפִי. פָּנְתָה אֶל הַסַּבָּל וְאָמְרָה בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וּבְשָׂפָה נִמְלֶצֶת:“שָׂא קֻפָּתְךָ וּבוֹא אַחֲרָי”. וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע הַסַּבָּל אֶת דְּבָרֶיהָ, וּכְבָר נָטַל אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְנִזְדָּרֵז וְאָמַר:“אַךְ יוֹם שֶׁל מַזָּל טוֹב הוּא זֶה, יוֹם שֶׁל הַצְלָחָה”.

הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה עַל דַלְתָּהּ שֶׁל חָצֵר וְדָפְקָה בַדֶּלֶת. מִיָּד יָרַד אֵלֶיהָ אָדָם, נוֹצְרִי. נָתְנָה לוֹ דִינָר וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ בַקְבּוּק יָרֹק כֵּהֶה. הִנִּיחָה אֶת הַבַּקְבּוּק בַּקֻּפָּה וְאָמְרָה:“שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים, אַךְ יוֹם שֶׁל בְּרָכָה הוּא הַיּוֹם, יוֹם מַזָּל טוֹב וְהַצְלָחָה”. וְנָשָׂא הַקֻּפָּה אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדוּ עַל-יַד חֲנוּת שֶׁמּוֹכְרִים בָּהּ פֵּרוֹת. קָנְתָה מִתּוֹכָהּ תַּפּוּחֵי סוּרְיָה וַחֲבוּשֵׁי עֹתְמָאן וְשְׁזִיפֵי עַמָאן וְיַסְמִין חֲלַבִּי וַחֲבַצְלוֹת. מַיִם שֶׁל דַּמֶשֶׂק וּמְלָפְפוֹנֵי הַסְּתָו וְלִימוֹנֵי מִצְרַיִם וְאֶתְרוֹגִים שֻׂלְטָאנִיִּים וַהֲדַסִּים רֵיחָנִיִּים וְתָמָר הֹדִי וְחַרְצִיּוֹת וּכְרִיזַנְטִימוֹת וּפְרָגִים אֲדֻמִּים וְסִגָּלִיּוֹת וְרִמּוֹנִים וְשׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת. שָׂמָה אֶת כָּל זֶה בְקֻפָּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּל וְאָמְרָה:

“שָׂא”. נָשָׂא וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד קַצָּב וְאָמְרָה לוֹ: “קְצֹב לִי עֲשָׂרָה רוֹטְלִים שֶׁל בָּשָׂר”. קָצַב לָהּ. נָתְנָה לוֹ מְחִירָם וְלִפְּפָה אֶת הַבָּשָׂר בַּעֲלֵי מוֹז וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְקֻּפָּה וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. הֵרִים אֶת הַקֻּפָּה וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ. עָמְדָה לְיַד מוֹכֵר תַּבְלִין וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל צָרְכֵי קִנּוּחַ סְעֻדָּה: לְבָבִין שֶׁל בָּטְנִים, צִמּוּקִים עַרְבִיִּים וּשְׁקֵדִים, וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. נָשָׂא אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר מִינֵי מְתִיקָה, וְקָנְתָה סַלְסִלָּה וּמִלְּאָה אוֹתָהּ מִכָּל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ: דַּקִיקוֹת וְעֻגּוֹת עֲשׂוּיוֹת בְּמוֹר וְעֻגוֹת שְׁקֵדִים וְקוּרְצוֹת עֲשׂוּיוֹת מִלִּימוֹנִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וּמַסְרְקוֹת זַיְנָבּ עֲשׂוּיִים סֻכָּר וּמִינֵי מַאֲפֵה אֶצְבְּעוֹנִין. לָקְחָה מִכָּל מִינֵי הַמְּתִיקָה וְנָתְנָה אוֹתָם בַּקֻּפָּה. אָמַר לָהּ הַסַּבָּל: “אִלּוּ הָיִית מוֹדִיעָה אוֹתִי, הָיִיתִי מֵבִיא עִמִּי פִרְדָּה לְמַשָּׂא, וְהָיִיתִי טוֹעֶנֶת אוֹתָהּ כָּל הַמַּעֲדַנִּים הַלָּלוּ”. חִיְּכָה וְטָפְחָה לוֹ טְפִיחָה קַלָּה עַל גַּבֵּי כְתֵפוֹ וְאָמְרָה לוֹ: הִזְדָּרֵז בְּדַרְכְּךָ וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה. שְׂכָרְךָ מֻבְטָח לְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".

אַחַר-כָּךְ עָמְדָה לְיַד בַּשָּׂם וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה מִינֵי נוֹזְלִים מְבֻשָּׂמִים, וּבָהֶם מֵי וְרָדִים וּמֵי פִּרְחֵי תַּפּוּחַ-זָהָב וּמֵי חֲבַצָּלוֹת וּמֵי פִרְחֵי הָעֲרָבָה. קָנְתָה שְׁנֵי כִּכְּרוֹת שֶׁל סֻכָּר, בַּקְבּוּק מֵי-שׁוֹשַׁנִּים מְסוּכִים בְּמֹר וּקְנֵי לְבוֹנָה אֲחָדִים, עֲצֵי אֲהָלִים, עַנְבָּר וּמֹר וְנֵרוֹת שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. נָתְנָה כָל זֶה בַקֻפָּה וְאָמְרָה: “טֹל קֻפָּתְךָ וְלֵךְ אַחֲרָי”.

הֵרִים קֻפָּתוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָצֵר אַחַת וּלְפָנֶיהָ רַחֲבָה מְרֻוַּחַת, בִּנְיָן בָּנוּי כְּמוֹ רָמִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים, וּלְשַׁעֲרוֹ שְׁתֵּי דְלָתוֹת מֵעֲצֵי הָבְנִים רְקוּעִים רִקּוּעֵי זָהָב אָדֹם. עָמְדָה הָעַלְמָה לְיַד הַשַּׁעַר, הֵרִימָה אֶת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ וְדָפְקָה דְפִיקָה קַלָּה, וְהַסַּבָּל עוֹמֵד מֵאַחֲרֶיהָ וּמְהַרְהֵר בְּלִי הַפְסֵק בְּיָפְיָהּ וּבְחִנָּהּ. נִפְתַּח הַשַּׁעַר עַל צִירֵי שְׁתֵּי דַלְתוֹתָיו. הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּזוֹ שֶׁפָּתְחָה לָהּ אֶת הַשַּׁעַר וְרָאָה אִשָּׁה: קוֹמָתָהּ נָאָה, גְּבוֹהָה עַד חָמֵשׁ רַגְלַיִם, שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, יָפָה וַחֲנוּנָה, חֲמוּדָה וַאֲבָרֶיהָ חֲטוּבִים מַעֲשֵׂה אָמָן, מִצְחָה כְּלֹבֶן הַנִּצָּנִים וּלְחָיֶיהָ אֲדֻמּוֹת כַּפְּרָגִים. עֵינֶיהָ כְּעֵינֵי הָעֶגְלָה אוֹ הָאַיָּלָה וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כַּיָּרֵחַ בְּרֹאשׁ-הַחֹדֶשׁ הַמְבֹרָךְ חֹדֶשׁ הָרַמַצָ’אן. פִּיהָ כְּטַבַּעַת שְׁלֹמֹה וּשְׂפָתֶיהָ אֹדֶם אַלְמֻגִּים וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים אוֹ כַעֲלֵי נִצָּנֵי הַחַרְצִיּוֹת. צַוָּארָהּ כְּצַוַּאר הָרְאֵם, חָזָהּ אַגַּן שַׁיִשׁ וְשָׁדֶיהָ כָּרִמּוֹנִים תּוֹאֲמוֹת, גֵּוָהּ רַךְ כַּקְּטִיפָה וּשָׁרְרָהּ עַר כְּדֵי לְהָכִיל אוֹקִיָּה שֶׁל מִשְׁחַת לוֹבֵן-יָבָה. דּוֹמָה הָיְתָה לְזוֹ שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

חֲזוּ בָהּ: הֵן תַּכְהֶה מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

דָּמְתָה לְיַקִנְתְּ, זֹהַר נִצָּנָיו פּוֹרֵחַ.

עַיִן לֹא רָאֲתָה שְׁחוֹר וָלֹבֶן בְּיֹפִי אֻחָדוּ,

בִּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ עַל לֹבֶן פָּנֶיהָ יָרָדוּ.

וְרֻדִּים לְחָיֶיהָ, וְיָפְיָהּ תְּהִלָּתָהּ יַבִּיעַ,

אִם גַּם רֹב עשֶׁר עָדָהּ לֹא הִגִּיעַ.

אֲחַיֵּךְ לִירֵכוֹתֶיהָ, בְּלֶכְתָּהּ אוֹתָן תָּנֵף,

וּרְאֵה פֶּלֶא, כִּי אֵבְךְּ לְגֵוָּהּ זָקוּף עַד לְהִתְכּוֹפֵף.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסַּבָּל, נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט נָפְלָה הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ:“מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי, בְּכָל יְמֵי חַיַּי, יוֹם מְבֹרָךְ שֶׁכָּזֶה”. אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת לַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הִכָּנְסִי לַשַּׁעַר, וְיִפְרֹק הַסַּבָּל הַמִּסְכֵּן מַשָּׂאוֹ מֵעָלָיו”. נִכְנְסָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהָלְכָה הַשּׁוֹעֶרֶת אַחֲרֶיהָ והַסַּבָּל אַף הוּא. הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוּלָם יָפֶה וּמְרֻוָּח, שֶׁהָיָה בָּנוּי מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן, בְּכָל מִינֵי קִשּׁוּטִים וּקְשָׁתוֹת, גְּזֻזְטְרוֹת וְאִצְטַבָּאוֹת, מִשְׁקָעוֹת וַאֲרוֹנוֹת שֶׁוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין עֲלֵיהֶם. וּבְאֶמְצַע הָאוּלָם בְּרֵכַת מַיִם וּבְתוֹכָהּ בֵּית-סִירָה וּבִקְצֵה הָאוּלָם עָמְדָה עֶרֶשׂ עֲצֵי-עַרְעָר מְשֻׁבָּצָה אֲבָנִים יְקָרוֹת וְחֻפָּה עָלֶיהָ אַטְלַס אָדוֹם, אֲחוּזָה בִּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת כָּאֱגוֹזִים וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה. נִגְלְתָה בְּתוֹכָהּ עַלְמָה מִבְחַר הַיֹּפִי. פָּנֶיהָ חֲמוּדִים, עֵינֶיהָ קֶסֶם וּתְנוּעוֹתֶיהָ מְפִיקוֹת תְּבוּנָה, יָפָה לְמַרְאֶה כַּיָּרֵחַ וְגַבּוֹתֶיהָ כִּקְשָׁתוֹת נְטוּיוֹת. קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה כַּקַּו הַיָּשָׁר, נְשִׁימָתָהּ עַנְבָּר וְשִׂפְתוֹתֶיהָ אֲדֻמּוֹת כְּעָקִיק וּמְתוּקוֹת כְּסֻכָּר. זֹהַר פָּנֶיהָ מְבַיֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה. דּוֹמָה הָיְתָה לְכוֹכָב מָרוֹם אוֹ לְכִפָּה מְצֻפָּה זָהָב אוֹ לְכַלָּה בְּמִבְחַר תַּכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לְנַעֲרָה אֲצִילָה שֶׁל הָעַרְבִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כְּאִלּוּ חָשַׂף חִיּוּכָהּ לְבָנוֹת פְּנִינִים

אוֹ גְבִישֵׁי בָּרָד אוֹ לַחַרְצִית נִצָּנִים.

וּקְוֻצּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת כַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,

וְזֹהַר לָהּ, בְּפָנָיו יֵבוֹשׁ לַשַּׁחַר אוֹר.

קָמָה הָעַלְמָה הַשְּׁלִישִׁית מֵעַל הָעֶרֶשׂ וְטָפְפָה לְאִטָּה עַד שֶׁבָּאָה לְאֶמְצַע הָאוּלָם אֵצֶל אַחְיוֹתֶיהָ וְאָמְרָה:“מַה הִיא עֲמִידַתְכֶם כֹּה? פִּרְקוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל מִסְכֵּן זֶה, הַסַּבָּל, אֶת מַשָּׂאוֹ”. נִגְּשָׁה עֲקֶרֶת הַבַּיִת מִלְפָנָיו וְהַשּׁוֹעֶרֶת מֵאַחֲרָיו וְעָזְרָה לִשְׁתֵּיהֶן הַשְּׁלִישִׁית, וְהֵסִירוּ אֶת הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁ הַסַּבָּל. הֵרִיקוּ מַה שַּׁבְּתוֹכָהּ וְסִדְּרוּ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְנָתְנוּ לַסַּבָּל שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמְרוּ לוֹ: “לֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, סַבָּל”. הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת וּבְיָפְיָן הָרָב וְאֶל שִׂרְטוּטֵי פְּנֵיהֶן הַנָּאוֹת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה יָפוֹת יוֹתֵר מֵהֶן – וְאֵין אִישׁ אִתָּן. הִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֶצְלָן מִן הַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים וְכָל הַמַּעֲדַנִּים הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ אִתָּן. תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְשָׁהָה בִיצִיאָתוֹ. אָמְרָה לוֹ אַחַת הָעֲלָמוֹת: “מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ יוֹצֵא, אֶפְשָׁר שְׂכָרְךָ מְקֻפָּח?”

פָּנְתָה לַאֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “תְּנִי לוֹ עוֹד דִּינָר”. אָמַר הַסַּבָּל:"חֵי-אֱלֹהִים, שָׂרָתִי, אֵינִי מוֹצֵא שְׂכָרִי מְקֻפָּח, שֶׁכֵּן שְׂכָרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים בִּלְבָד, וְאוּלָם אֵין לִבִּי וְנַפְשִׁי הוֹגִים אֶלָּא בָּכֶן, כֵּיצַד הוּא זֶה, שֶׁאַתֶּן לְבַדְכֶן, וְאֵין אִישׁ אִתְּכֶן אוֹ מִי שֶּׁהוּא שֶׁיְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶתְכֶן. כְּלוּם אֵין אַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּגְדַּל הַמִּסְגָּד אֵינוֹ אֶלָּא עַל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מוּסָדִים? וַהֲרֵי אַתֶּן חֲסֵרוֹת אֶת הָרְבִיעִי. אֵין שִׂמְחַת נָשִׁים שְׁלֵמָה אֶלָּא בִּגְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ:

הֲלֹא רָאִיתָ אַרְבָּעָה אֲסוּפִים לְגִיל:

נֵבֶל וְכִנּוֹר וְקַתְרוֹס וַחֲלִיל,

וְאַרְבָּעָה מִן הַבְּשָׂמִים לָהֶם תּוֹאֲמִים:

הֲדַס וְקַרְפּוֹל, פְּרָגִים וְשׁוֹשַׁנִּים.

וְלֹא יִסְכְּנוּ אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם בְּאַרְבָּעָה:

בְּיַיִן, עֲלוּמִים, זָהָב וְשִׁירָה מְשַׁעְשְׁעָה.

וַהֲרֵי אַתֶּן שָׁלשׁ וַחֲסֵרוֹת רְבִיעִי, שֶׁיְהֵא אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, חָרִיף וְיוֹדֵעַ לִשְׁמֹר סוֹד".
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה שָׂשׂוּ עֲלֵיהֶם, וְצָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ: "וּמִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְמַלְּאוֹת לָנוּ זֹאת? הֲרֵי אָנוּ בְתוּלוֹת וְחוֹשְׁשׁוֹת לְגַלּוֹת סוֹדֵנוּ לְמִי שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר אוֹתוֹ. וּכְבָר קָרָאנוּ בְּאַחַד הַסְּפָרִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר אִבְּן אַלְתֻּמַּאם שֶׁאָמַר:

שְׁקֹד לִשְׁמֹר סוֹדְךָ, אַל תְּגַלֶּנּוּ לְאִישׁ,

כִּי מְגַלֶּה סוֹדוֹ אַךְ יֹאבַד מַהֵר חִישׁ.

וְאִם חָזֶךָ מֵהָכִיל סוֹדֶךָ צַר,

אֵיךְ יְכִילוֹ חֲזֵה זֶה גִלִּיתוֹ לוֹ וְהוּא זָר

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אַבּוּ נֻוָאס שֶׁאָמָר:

מִי שֶׁגִּלָּה לִבְנֵי-אָדָם סוֹדֵהוּ,

כְּדָאי הוּא שֶׁתִּכָּוֶה מִכְוָה בְמִצְחֵהוּ".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל דִּבְרֵיהֶן אָמַר: "חַיֵּיכֶן שֶׁאִישׁ חָכָם וְנֶאֱמָן אָנִי. קָרָאתִי בִּסְפָרִים וְעִיַּנְתִּי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. מְגַלֶּה אֲנִי אֶת הַיָּפֶה וּמַסְתִּיר אֶת הַמְכֹעָר, וְנוֹהֵג כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא יַסְתִּיר סוֹד בִּלְתִּי אִם אִישׁ אֱמוּנִים,

וְסוֹדוֹת עִם הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים צְפוּנִים.

הַסּוֹד עִמִּי בְּבַיִת אֲשֶׁר לוֹ מַנְעוּל,

אָבְדוּ מַפְתְּחוֹתָיו וְהַשַּׁעַר נָעוּל“.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת חֲרוּזֵי שִׁירוֹ וּדְבָרָיו שֶׁהִגִּיד לָהֶן אָמְרוּ לוֹ:”יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהוֹצֵאנוּ עַל בִּנְיָן זֶה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ לְשַׁלֵּם לָנוּ עַל זֶה? שֶׁכֵּן אֵין אָנוּ מַנִּיחוֹת לְךָ לָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ וְלִהְיוֹת אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָנֵנוּ וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֵינוּ הַיָּפוֹת וְהַחֲמוּדוֹת, עַד שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לָנוּ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ: אַהֲבָה בְּלִי הוֹן, אֵין בָּהּ כְּמִשְׁקַל הַגַּרְגִּיר אוֹן". וְאָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “אִם רֵיקָם בָּאתָ רֵיקָם תֵּצֵא”.

אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “אַחְיוֹתַי, הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁכֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים, הַיּוֹם לֹא מְעָט. וְאִלּוּ הָיָה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לֹא הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִתָּנוּ. וּמַה שֶׁאַתֶּן מַטִּילוֹת עָלָיו, אֲנִי מְסַלֶּקֶת”. שָׂמַח הַסַּבָּל וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְאָמַר: “שָׂרָתִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁמָּמוֹן רִאשׁוֹן הִרְוַחְתִּי הַיּוֹם לֹא הָיָה אֶלָּא מִיָּדֵךְ”. אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁב עִמָּנוּ בְכָבוֹד וּבְאַהֲבָה”. וְאָמְרָה זוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ: “חֵי-אֱלֹהִים אֵין אָנוּ מְקַבְּלוֹת שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב אֶצְלֵנוּ אֶלָּא בִתְנָאי אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, וְאִם אַתָּה מִתְעָרֵב בָּהֶם הִנְּךָ סוֹפֵג מַלְקוֹת”. אָמַר הַסַּבָּל: “שָׂרָתִי, מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי בְּשִׂמְחָה רַבָּה. רְאֶינָה הֲרֵי נִטְּלָה לְשׁוֹנִי”.

קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְחָגְרָה מָתְנֶיהָ וְסִדְּרָה הַבַּקְבּוּקִים, וְסִנְּנָה אֶת הַיַּיִן עַד שֶׁנַּעֲשָׂה צָלוּל. שָׂמָה יֶרֶק מִסָּבִיב לַכַּד וְעָרְכָה כָּל מַה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לוֹ. הִגִּישָׁה אֶת הַיַּיִן וְיָשְׁבָה הִיא וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְיָשַׁב הַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבַּחֲלוֹם הוּא. נָטְלָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת כַּד הַיַּיִן וּמִלְאָה כוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ, וְכוֹס שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. מִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לְאַחַת אַחְיוֹתֶיהָ, לְבַסּוֹף מִלְאָה וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שִׁיר:

שְׁתֵה לַהֲנָאָתְךָ לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת,

אָכֵן מַשְׁקֶה זֶה בּוֹ לָחֳלִי רִפְאוּת.

נָטַל אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה וְהוֹדָה לָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אֵין שׁוֹתִים בִּלְתִּי אִם עִם אֲחִי-אֱמוּנִים,

טְהוֹר-הַשֹּׁרֶשׁ הַמִּתְיַלֵּד עַל קְדוּמִים.

שֶׁהַיַּיִן כָּרוּחַ בְּנָשְׁבָהּ עַל בֹּשֶׂם, תָּפִיחַ

רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ, וּבְעָבְרָה עַל פֶּגֶר תַּסְרִיחַ.

הוֹסִיף וְאָמַר:

רַק מִידֵי יְפֵה תֹאַר שְׁתֵה הַיָּיִן,

יְשׂוֹחַחֲךָ שִׂיחָה נָאָה, דּוֹמָה לוֹ בְעָיִן.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר שִׁירוֹ נָשַׁק יְדֵיהֶן וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, וְאָמַר כְּשֶׁהוּא נָע בְּשִׁכְרוּתוֹ בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מַשְׁקֶה כָּל שֶׁהוּא מִן הַדָּם נֶאֱסָר,

מִלְּבַד דַּם אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲשֶׁר הֻתָּר.

הַשְׁקִינִי, הֵן בְּעַד עֵינַיִךְ, עָפְרָה,

אֶתֵּן כָּל הוֹנִי וְכָל יֵשׁ לִי כַּפָּרָה.

מִלְאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת כּוֹס וְנָתְנָה לַשּׁוֹעֶרֶת. נָטְלָה אוֹתָהּ מִיָּדָהּ וְהוֹדְתָה לָהּ וְשָׁתְתָה. מִלְּאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ וּמִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל. נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְשָׁתָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הַגִּישֵׁהוּ, חֵי-אֱלֹהִים, חוּשָׁה.

הַגִּישֵׁהוּ בְּכוֹס מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה.

וְהַשְׁקֵנִי מֶנּוּ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ,

כִּי הוּא אַך מֵי-חַיִּים יַבִּיעַ.

נִתְקָרֵב אֶל עֲקֶרֶת הַבַּיִת ואָמַר: “שָׂרָתִי, עַבְדֵּךְ אָנִי וּמִקְנַת כַּסְפֵּךְ וּמְשָׁרְתֵךְ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עֶבֶד מֵעֲבָדַיִךְ עַל הַשַּׁעַר נִצָּב,

מוֹדֶה בִּנְדִיבוּתֵךְ וּבְחַסְדֵּךְ כִּי רָב.

הֲיָבוֹא, אֵשֶׁת נְדִיבוֹת, וְלָשׁוּר יִקְרַב

בְּיָפְיֵךְ, כִּי לֹא נִפָּרֵד אֲנִי וְאַהַב.

אָמְרָה לוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, הֵיטִיבָה לִבֶּךָ וּשְׁתֵה לְחַיִּים, וְתָבוֹא בְרִיאוּת בְּעוֹרְקֶיךָ”. נָטַל אֶת הַכּוֹס וְנָשַׁק יָדָהּ, וְזִמֵּר בְּשֵׂאתוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹשַׁטְתִּי לָהּ, דּוֹמֶה לִלְחָיֶיהָ מַבְהִיקוֹת,

יַיִן יָשָׁן, אוֹרוֹ כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ מַבְרִיקוֹת.

וַתִּגַּע בּוֹ וַתֹּאמֶר וְהִיא צוֹחֲקָת מְחַיְּכָה:

“אִיכָכָה לְחִי אָדָם אָדָם תַּשְׁקֶה, אֵיכָה?”

וָאֹמַר: "שְׁתִי, דִמְעוֹתַי הֵן וְדַם לְבָבִי,

מֶנּוּ אָדָמוּ, מְסָכָן בְכוֹס רוּחַ אַפִּי".

עָנְתָה לְעֻמָּתוֹבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִם דַּם דְּמָעוֹת שָׁפַכְתָּ בְּגִינִי,

הוֹשִׁיטֶנּוּ לִי, יְדִידִי, מֶנּוּ הַשְׁקֵנִי.

נָטְלָה הָעַלְמָה אֶת הַכּוֹס וְהֵרִיקָה אוֹתָהּ לְחַיֵּי אֲחוֹתָהּ. לֹא פָסְקוּ לִשְׁתּוֹת וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן. הָיוּ מְרַקְדוֹת וּמְשַׂחֲקוֹת וּמְזַמְּרוֹת זְמִירוֹת וְשִׁירִים וְשִׁירֵי לַעַג. הִתְחִיל הַסַּבָּל מִתְעַסֵּק אִתָּן, נוֹשֵׁק וְנוֹשֵׁךְ, מְלַטֵּף וּמְגַפֵּף וּמְלַפֵּף אוֹתָן וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תַעְתּוּעִים. הָיְתָה הָאַחַת תּוֹחֶבֶת תּוּפִינִים לְתוֹךְ פִּיו, וְהַשְּׁנִיָּה מְלַטְּפָתוֹ; זוֹ מְטַפַּחַת לוֹ עַל גַּבֵּי לְחָיָיו וְזוֹ מַטִּילָה פֶּרַח כְּלַפָּיו, וְהָיָה מִתְמוֹגֵג בְּתוֹכָן מִתַּעֲנוּג, מִתְמוֹגֵג, כְּאִלּוּ הָיָה שׁוֹכֵן בְּגַן-עֵדֶן עִם הַבְּתוּלוֹת שְׁחוֹרוֹת-הָעָיִן.

הִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן לְרֹאשָׁן, וְלֹא יָדְעוּ נַפְשָׁן. כְּשֶׁגָּבְרָה עֲלֵיהֶן הַשִּׁכְרוּת, קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה עֲרֻמָה וְעֶרְיָה. פָּרְעָה שַׂעֲרָהּ וְנָפַל עַל גֵּוָהּ כְּמָסָךְ, וְהֵטִילָה עָצְמָה לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה. שָׂחֲקָה בַמָּיִם וְצָלְלָה כְּבַר-וָז וְזוֹרְרָה. נָטְלָה מִן הַמַּיִם לְתוֹךְ פִּיהָ וְזָרְקָה אוֹתָם עַל הַסַּבָּל, אַחַר-כָּךְ רָחֲצָה אֶת אֲבָרֶיהָ וּבֵין יְרֵכוֹתֶיהָ. קָפְצָה וְעָלְתָה מִן הַמַּיִם, וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיק הַסַּבָּל, וְאָמְרָה כְּשֶׁהִיא מַרְאָה עַל חֵיקָהּ: “אֲדוֹנִי, מַה שֵׁם זֶה?” אָמַר: “רַחְמֵךְ”. אָמְרָה: “כֵּיצַד? כְּלוּם אִי אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” תָּפְשָׂה בְצַוָּארוֹ וְטָפְחָה לוֹ עָלָיו. אָמַר: “פַרְג שֶׁלָּךְ”. טָפְחָה עָלָיו שׁוּב וְאָמְרָה: “וַי, וַי. כַּמָּה מְכֹעָר הוּא. כְּלוּם אֵין לְךָ עוֹד כָּל בּוּשָׁה?”אָמַר: “כֻּס שֶׁלָּךְ”. אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין אַתָּה בּוֹשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד?” הָדְפָה אוֹתוֹ בְּיָדָהּ וְהִכְּתָה אוֹתוֹ. אָמַר: "זֻנְבּוּר שֶׁלָּךְ ". תָּקְפָה אוֹתוֹ הַבְּכִירָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת וְהִכְּתָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “אֵין הוּא נָאֶה לְךָ לְדַבֵּר כֵּן”. וְהוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ כָּךְ עַל כָּל שֵׁם וָשֵׁם שֶׁקָּרָא, הַכּוֹת וְהוֹסֵף, עַד שֶׁצָּבָה צַוָּארוֹ מִן הַטְּפִיחוֹת, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בָזֶה מַטָּרָה לִצְחוֹקָן. אָמַר לָהֶן: וּמַה כִּנּוּי אַתֶּן מְכַנּוֹת אוֹתוֹ?אָמְרָה הָעַלְמָה: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמַר הַסַּבָּל: “תּוֹדָה לָאֵל שֶׁנִּצַּלְתִּי: דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.

הִקִּיפוּ אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַסֵּפֶל וְשָׁתוּ וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, וְקָמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּהֶן וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ. הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, וְעָשְׂתָה כְמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. עָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל הַסַּבָּל. רִמְזָה עַל בֵּית-הַסְּתָרִים שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה: “אוֹר עֵינַי, מַה שֵּׁם זֶה?” אָמַר: “פַרְג' שֶׁלָּךְ”. אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין הוּא כֵעוּר מִצִּדְּךָ לְדַבֵּר כָּךְ?” וְתָקְעָה לוֹ בְכַפָּהּ מַכָּה עַד שֶׁצָּלַל הָאוּלָם לְקוֹלָהּ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אִי אַתָּה בּוֹשׁ?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמְרָה: “לֹא”. וְהָיְתָה מַכָּה אוֹתוֹ וְטוֹפַחַת עַל צַוָּארוֹ. אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ, כֻּס שֶׁלָּךְ, פַרְג' שֶׁלָּךְ, נֻדוּל שֶׁלָּךְ”. וְהִיא אוֹמֶרֶת: “לֹא וָלֹא”. וְחָזַר וְאָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. צָחֲקוּ הַשָּׁלשׁ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן מִן הַצְּחוֹק, וְהָיוּ מַכּוֹת אוֹתוֹ וְאוֹמְרוֹת: “לֹא, לֹא זֶה שְׁמוֹ”. אָמַר: “אַחְיוֹתַי וּמַה שְּׁמוֹ?” אָמְרוּ: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”.

לָבְשָׁה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת שׁוּב אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְשׁוּב הִתְחִילוּ לִשְׁתוֹת. וְהָיָה הַסַּבָּל מִתְאַנֵּחַ עַל עָרְפּוֹ וּכְתֵפָיו. הִקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה. קָמָה הַבְּכִירָה וְהַיָּפָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, שָׁלַח הַסַּבָּל אֶת יָדוֹ לְעָרְפּוֹ, שִׁפְשֵׁף אוֹתוֹ וְאָמַר: “עָרְפִּי וּכְתֵפוֹתַי, בְּיָדְךָ אֱלֹהִים אַפְקִיד אוֹתָם”. כְּשֶׁפָּשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, צָלְלָה בָהּ וְשָׂחֲקָה בַמַּיִם וְהִתְרָחֲצָה. הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּמַעֲרֻמֶּיהָ וְהָיוּ כְפֶלַח הַסַּהַר, וּפָנֶיהָ דּוֹמִים לְאַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ אוֹ לְדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה, הִסְתַּכֵּל בְּמַרְאֶהָ וּבְחָזָהּ וּבְאוֹתָן הַלְּחָיַיִם הָעֲגַלְגַּלוֹת שֶׁהָיוּ מְרַטְּטוֹת, שֶׁכֵּן עֲרֻמָּה הָיְתָה, כְּמוֹ שֶׁבָּרָא אוֹתָהּ הַיּוֹצֵר, וְאָמַר: “וַי, וַי”, וְדִבֵּר בָּהּבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אוֹתֵךְ שִׁוִּיתִי,

כִּי אָז רַבָּה חַטָּאתִי וְאָשַׁמְתִּי וְעָוִיתִי.

סְעִיףעֵץ יִיף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּבְגָדָיו לֹא מָצִינוּ,

אַךְ יָפְיֵךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמַּיִךְ לֹא חָזִינוּ.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה שִׁיר זֶה, עָלְתָה מִן הַבְּרֵכָה וּבָאָה וְיָשְׁבָה בְּחֵיקוֹ וְרָמְזָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם וְאָמְרָה:“אֲדוֹנְדוֹנִי, מַה הוּא זֶה?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמְרָה: “גֶּשׁ הָלְאָה”. אָמַר: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”. אָמְרָה: “לֹא”. אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ”. חֵרְפָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ. וְכָל כִּנּוּי שֶׁהָיָה מְכַנֶּה, הָיְתָה מוֹסִיפָה וּמַכָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת: “לֹא, לֹא”. עַד שֶׁאָמַר: “אֲחָיוֹת, וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?” אָמְרוּ: “מְלוֹנוֹ שֶׁל אַבּוּ מַנְצוּר”. הָלְכָה הָעַלְמָה וְלָבְשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ. חָזְרוּ לְמִנְהָגָן, וְהָיְתָה הַכּוֹס מַקִּיפָה בֵינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה.

אַחַר-כָּךְ קָם הַסַּבָּל וּפָשַׁט בְּגָדָיו. קָפַץ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְרָאוּ אוֹתוֹ שׂוֹחֶה בְּתוֹךְ הַמָּיִם. רָחַץ מִתַּחַת לְסַנְטָרוֹ הַשָּׂעִיר וּבָתֵי שֶׁחְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָחֲצוּ הֵן. עָלָה וְהֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ חֵיקָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְתָמַךְ זְרוֹעוֹתָיו בְּחֵיק הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהִנִּיחַ רַגְלָיו עַל שׁוֹקֶיהָ שֶׁל עֲקֶרֶת-הַבַּיִת. הֶרְאָה עַל אֵבֶר שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “גְּבִירוֹתַי, מַה הוּא כִנּוּיוֹ שֶׁל זֶה?” צָחֲקוּ שְׁלָשְׁתָּן לִדְבָרָיו עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְאָמְרָה הָאַחַת: “זֻבּ שֶׁלְּךָ”. אָמַר: “לֹא”, וְנָשַׁךְ לְכָל אַחַת מֵהֶן נְשִׁיכָה לְעֹנֶשׁ. אָמְרוּ: “עַיִר שֶׁלְּךָ”. אָמַר: “לֹא”, וְחִבְּקָן כֻּלָּן אִשָּׁה אַחֲרֵי רְעוּתָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָעֲשִׂירִי, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִינַאזָאד: “סַפְּרִי נָא לָנוּ סוֹף סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה: "בְשִׂמְחָה רַבָּה. שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַנָּשִׁים חָזְרוּ וְאָמְרוּ לַסַּבָּל: “זֻבּ שֶׁלְּךָ, עַיִר שֶׁלְּךָ, חָזוּק שֶׁלְּךָ”, וְהָיָה הוּא נוֹשְׁקָן וְנוֹשְׁכָן וּמְחַבְּקָן, עַד שֶׁהִשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ בָהֶן, וְהָיוּ הֵן צוֹחֲקוֹת יָחַד. לְבַסּוֹף אָמְרוּ: “אָחִינוּ, וּמַה שֵּׁם אַתָּה קוֹרֵא לוֹ?” אָמַר: “כְּלוּם אִי אַתֶּן יוֹדְעוֹת מַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?”אָמְרוּ: “לֹא”. אָמַר: “זֶה הוּא הַפֶּרֶד הַפּוֹלֵשׁ בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַדִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב, לִהְיוֹת לוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה. הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף מַאֲכָלוֹ, וּבִמְלוֹן אַבּוּ מַנְצוּר יְבַלֶּה לֵילוֹ”. צָחֲקוּ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְחָזְרוּ לִשְׁתוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַלָּיְלָה. אָמְרוּ לַסַּבָּל: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, חֲבִיבֵנוּ, קוּם וְשִׂים נְעָלֶיךָ בְרַגְלֶיךָ וְסֹב וּפְנֵה לְךָ, וְהַרְאֵנוּ רֹחַב כְּתֵפֶיךָ”. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי-אֱלֹהִים, קַל לִי יוֹתֵר לִפְרשׁ מִנִּשְׁמָתִי מֵאֲשֶׁר לִפְרשׁ מִכֵּן. בֹּאנָה וּנְחַבֵּר אֶת הַלַּיְלָה לַיּוֹם, וּלְמָחָר כָּל אֶחָד מַשְׁכִּים וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ”. אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “חֵי-נַפְשִׁי, הַנַּחְנָה לוֹ שֶׁיָּלוּן אֶצְלֵנוּ וּנְצַחֵק עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מִי הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיִּים אֲרֻכִּים עַד כְּדֵי זֶה שֶּיִּמְצָא שׁוּב כְּמוֹתוֹ. אָמְנָם רֵעַ עַלִּיז הוּא וְיוֹדֵעַ מַהֲתַלּוֹת”. אָמְרוּ לוֹ: “אִי אַתָּה לָן אֶצְלֵנוּ, אֶלָּא בִתְנָאי שֶׁתְּצַיֵּת לָנוּ לְכָל מַה שֶׁנְּצַוֶּה עָלֶיךָ, וְשֶׁלֹּא תִשְׁאַל לְסִבַּת שׁוּם דָּבָר שֶׁתִּרְאֶה”. אָמַר: “מוּטָב”. אָמְרוּ: “קוּם וּקְרָא אֶת הַכָּתוּב עַל הַשַּׁעַר”. הָלַךְ לַשַּׁעַר וּמָצָא כָתוּב עָלָיו בְמֵי-זָהָב: “אַל תָּשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֶךָ”. אָמַר הַסַּבָּל: “מֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶן בִּי שֶׁלֹּא אָשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לִי”. קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְשָׂמָה לִפְנֵיהֶם מַאֲכָל וְאָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ הִדְלִיקוּ נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהִנִּיחוּ לְיַד הַנֵּרוֹת עִנְבָּר וַעֲצֵי אֲהָלִים, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵמִירוּ אוֹתוֹ אוּלָם בְּאַחֵר, וְעָרְכוּ פֵרוֹת וּמַשְׁקָאוֹת. יָשְׁבוּ לִשְׁתוֹת וְשׂוֹחֲחוּ בְּשִׂיחוֹת-אֲהָבִים. לֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּפִטְפּוּטִין וּמִפִּצוּחַ פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וּמִצְּחוֹק וּמַהֲתַלּוֹת שָׁעָה שְׁלֵמָה.

פִּתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל דְּפִיקָה בַדָּלֶת. וְאוּלָם לֹא פָסְקוּ מִמְּסִבָּתָם, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֶן קָמָה וְהָלְכָה לַשַּׁעַר וּמִיָּד חָזְרָה וְאָמְרָה: “אָמְנָם עוֹד תִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה הַלַּיְלָה”. אָמְרוּ לָהּ: מַה הוּא זֶה? אָמְרָה: "עַל הַשַּׁעַר עוֹמְדִים שְׁלשָׁה קַבְּצָנִים פַּרְסִים, שֶׁזִקְנֵיהֶם וּשְׂעַר רֹאשָׁם וְגַבּוֹתֵיהֶם מְגֻלָּחִים, וּשְׁלָשְׁתָּם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית –מַשֶׁהוּ הַמּוּזָר בְּמַה שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת.

הֵם הִגִּיעוּ זֶה עַתָּה מִנְּסִיעָתָם וַעֲדַיִן סִמָּנֶיהָ נִכָּרִים בָּהֶם. הַשָּׁעָה הִגִּיעוּ לְבַגְדָּאד. וְזוֹ הִיא פַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם מְסַיְּרִים בִּמְדִינָתֵנוּ. וְלֹא דָפְקוּ עַל שַׁעֲרֵנוּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצְאוּ לָהֶם מְקוֹם לִינָה. גַּם אָמְרוּ: אֶפְשָׁר יִתֵּן לָנוּ בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְאֻרְוָתוֹ אוֹ לְסֻכָּה שֶׁנָּלוּן בָהּ, שֶׁכֵּן תָּקַף עֲלֵיהֶם הָעֶרֶב, וּמִהְיוֹתָם זָרִים אֵינָם מַכִּירִים אָדָם שֶׁיִּמְצְאוּ אֶצְלוֹ צֵל קוֹרָה. וְדַעְנָה, אַחְיוֹתַי, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם צוּרָתוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ". לֹא פָסְקָה מִלְהַפְצִיר בָּהֶן עַד שֶׁאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ, וְהַתְנִי עֲלֵיהֶם תְּנָאי, שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ מַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנָם”. שָׂמְחָה וְהָלְכָה וְחָזְרָה מִיָּד עִם שְׁלשֶׁת הָעִוְּרִים בְּעֵינָם הָאֶחָת וְשֶׁזִּקְנֵיהֶם וּשִׂפְמֵיהֶם מְגֻלָּחִים. נָתְנוּ שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים, וְחָלְקוּ כָּבוֹד לְבַעֲלוֹת-הַבַּיִת וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם. קָמוּ הָעֲלָמוֹת וּבֵרְכוּ אוֹתָם בְּשָׁלוֹם לְבוֹאָם, וְאֵחֲלוּ לָהֶם הַצְלָחָה לְהַגִּיעָם לְשָׁלוֹם בְּטוּחִים, וְצִוּוּ עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת. רָאוּ הַקַּבְּצָנִים אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנָּאֶה הוּא: אוּלָם נָקִי מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים, נֵרוֹתָיו דּוֹלְקִים וְרֵיחַ לְבוֹנָה עוֹלֶה, פֵּרוֹת וְיַיִן וְשָׁלשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, וְקָרְאוּ קוֹל אֶחָד: “חֵי-אֱלֹהִים, נָאֶה הוּא”. פָּנוּ אֶל הַסַּבָּל וּמָצְאוּ שֶׁרוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, אֶלָּא שֶׁהוּא עָיֵף וְשִׁכּוֹר. אָמְרוּ בְּלִבָּם שֶׁמִּשֶּׁלָּהֶם הוּא, וְאָמְרוּ: “קַבְּצָן כָּמוֹנוּ הוּא, עַרְבִי אוֹ נָכְרִי”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל כָּךְ, נָתַן בָּהֶם עֵינָיו פְּעוּרוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁבוּ בְּלִי פִּטְפּוּטִים, כְּלוּם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעַל הַשַּׁעַר? הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁקַּבְּצָנִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם שֶׁבָּאתֶם אֶצְלֵנוּ, תַּרְחִיבוּ פִּיכֶם עָלֵינוּ?” אָמְרוּ: “הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה מֵאִתְּךָ, פַקִיר, הִנֵּה רָאשֵׁינוּ בְּיָדְךָ”. צָחֲקוּ הַבָּנוֹת וְהִשְׁרוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ וְהַשּׁוֹעֶרֶת מַשְׁקָה אוֹתָם, וּמַקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶם. אָמַר הַסַּבָּל לַקַּבְּצָנִים: “וְאַתֶּם, אַחַי, כְּלוּם אֵין עִמָּכֶם סִפּוּר אוֹ בְּדִיחָה שֶׁתְּסַפְּרוּ אוֹתָם לָנוּ?” וּבִהְיוֹת שֶׁהַיַּיִן כְּבָר בָּעַר בָּהֶם, בִּקְשׁוּ כְּלֵי נְגִינָה, וְהֵבִיאָה לָהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת טַנְבּוּר וְנֵבֶל וְנֵבֶל פַּרְסִי. נָטַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַקַּבְּצָנִים אַחַד כְּלֵי הַנְּגִינָה, וְכִוֵּן אוֹתוֹ, הָאֶחָד אֶת הַטַּנְבּוּר וְהַשֵּׁנִי אֶת הַנֵּבֶל וְהַשְּׁלִישִׁי אֶת הַנֵּבֶל הַפַּרְסִי, פָּרְטוּ עַל גַּבֵּי הַנִּימִין וְשָׁרוּ, וְהָיוּ הָעֲלָמוֹת מְלַוּוֹת אוֹתָם בְּקוֹל רָם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁדָּפְקוּ עַל הַשַּׁעַר. קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת לִרְאוֹת מַה בַּשָּׁעַר.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: וְהָיְתָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַסִּבָּה לַדְּפִיקָה עַל הַשַּׁעַר, שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָרַד הַכַלִיף הַרוּן אַלרְרַשִׁיד מֵאַרְמוֹנוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ מִן הָעִנְיָנִים. הוּא וְגַ’עְפָר, מִשְׁנֵהוּ וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב-הַנָּקָם שֶׁלּוֹ. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁהָיָה מִתְנַכֵּר בִּלְבוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים. כְּשֶׁיָּרְדוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְעָבְרוּ בָּעִיר, הוֹבִילָה אוֹתָם דַּרְכָּם לְאוֹתָהּ חָצֵר, וְשָׁמְעוּ אֶת כְּלֵי הַנְּגִינָה וְאֶת הַזִּמְרָה. אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מִתְאַוֶּה אֲנִי שֶׁנִּכָּנֵס לְחָצֵר זוֹ וְנִשְׁמַע שִׁירִים אֵלּוּ וְנִרְאֶה אֶת הַשָּׁרִים אוֹתָם”. אָמַר גַ’עְפָר: " נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי-אָדָם שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם יַיִן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָנוּ רָעָה". אָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּכָּנֵס, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵעִמְּךָ שֶׁתִּמְצָא תַּחְבּוּלָה שֶׁנִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם”. אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

נִתְקָרֵב גַ’עְפָר וְדָפַק עַל הַשַּׁעַר. יָצְאָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָתְחָה הַשַּׁעַר. נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ מִטְּבֶרְיָה, וְזֶה לָנוּ עֲשָׂרָה יָמִים בְּבַגְדָאד. מָכַרְנוּ סְחוֹרָתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בְּאַכְסַנְיָא שֶׁל הַסּוֹחֲרִים. הִזְמִין אוֹתָנוּ סוֹחֵר אֶחָד לִסְעֻדָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה. סַרְנוּ אֶל בֵּיתוֹ וְהִגִּישׁ לָנוּ אֹכֶל וְאָכַלְנוּ. אַחַר-כָּךְ בִּלִּינוּ אֶצְלוֹ שָׁעָה בְּמִשְׁתֶּה. נָתַן לָנוּ רְשׁוּת וְנִפְטַרְנוּ מִמֶּנּוּ וְיָצָאנוּ בּלַּיְלָה. וּמִהְיוֹתֵנוּ זָרִים תָּעִינוּ וְלֹא מָצָאנוּ אֶת הָאַכְסַנְיָה שֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בָּהּ. אֶפְשָׁר אַתֶּם עוֹשִׂים צְדָקָה עִמּנוּ, וְתַכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לַיְלָה זֶה שֶׁנָּלוּן אֶצְלְכֶם, וּמִן הַשָּׁמַיִם יִגְמְלוּ לָכֶם טוֹב”. הִסְתַּכְּלָה בָּהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת וְרָאֲתָה שֶׁמַּלְבּוּשָׁם כִּלְבוּשׁ הַסּוֹחֲרִים, וּמִנְהָגָם בְּנִמּוּסִין. נִכְנְסָה אֵצֶל שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְהוֹדִיעָה אוֹתָן בְּעִנְיָן גַ’עְפָר. נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵיהֶן עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ”. חָזְרָה וּפָתְחָה לָהֶם הַדֶּלֶת. אָמְרוּ לָהּ: “הֲנִכָּנֵס, בִּרְשׁוּתֵךְ?” אָמְרָה: “הִכָּנְסוּ”. נִכְנְסוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר.

כְּשֶׁרָאוּ הָעֲלָמוֹת אוֹתָם, קָמוּ לִקְרָאתָם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָם וְכִבְּדוּם וְאָמְרוּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, וְהַבַּיִת לִפְנֵיכֶם, אוֹרְחִים. וְאוּלָם תְּנָאי אֶחָד אָנוּ מַתְנוֹת עִמָּכֶם”. אָמְרוּ: "וּמַה הוּא? " אָמְרוּ: “אַל תָּשִׂיחוּ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַנְכֶם, שֶׁלֹּא תִּשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנְכֶם”. אָמְרוּ: “הֵן”. יָשְׁבוּ לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂיחָה. הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף אֶל שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וּמְצָאָם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית, וְתָמַהּ עַל כָּךְ. הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת, בְּיָפְיָן וּבְחִנָּן וְנָבוֹךְ וְהִתְפַּלֵּא. נִתְעַסְּקוּ הָעֲלָמוֹת בְּמִשְׁתֶּה וּבְשִׂיחָה, וְאָמְרוּ לַכַלִיף: “שְׁתֵה”. אָמַר: “כְּבָר קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי קְדֻשַּׁת הָעֲלִיָּה לְרֶגֶל לֶחָג”. קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָרְשָׂה לְפָנָיו מַפָּה רְקוּמָה בְּכֶסֶף וְעָרְכָה עָלֶיהָ סֵפֶל חַרְסִית-סִינִית וְיָצְקָה לְתוֹכוֹ מֵי נִצָּנֵי חִלְפִין, הִכְנִיסָה לְתוֹכָם קַמְצוּץ שֶׁל שֶׁלֶג וְכִכָּרוֹן שֶׁל סֻכָּר. הוֹדָה לָהּ הַכַלִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, לְמָחָר אֲנִי גוֹמֵל עִמָּדֵךְ חֶסֶד עַל מַה שֶּׁעָשִׂית מִן הַטּוֹב”. הִתְחִילוּ הַשְּׁאָר שׁוֹתִים בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה בְּהֶקֵּף. נִכְנַס בָּהֶם הַיַּיִן וְקָמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְהֶחְוְתָה קִידָה לִפְנֵיהֶם וְתָפְסָה בְּיַד עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, קוּמִי וּנְמַלֵּא חוֹבָתֵנוּ”. אָמְרוּ שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת: “הֵן”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהֵסִירָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, הֵטִילָה גֶזֶר לְבֵנָה לְהַעֲלוֹת קְטֹרֶת, פִּנְּתָה אֶת הָאוּלָם בְּאֶמְצָעוֹ, וְהוֹלִיכָה בְּשׁוּרָה אֶת הַקַּבְּצָנִים לְעֵבֶר אִצְטַבָּה לְצַד הָאוּלָם מִזֶּה וְאֶת הַכַלִיף וְאֶת גַ’עְפָר וְאֶת מַסְרוּר בְּשׁוּרָה לְעֵבֶר מִזֶּה, וְקָרְאָה בְּקוֹל לַסַּבָּל וְאָמְרָה: “כַּמָּה קַלָּה יְדִידוּתְךָ, הֲרֵי לֹא זָר אַתָּה, הֵן מִבְּנֵי הַבַּיִת אָתָּה”. קָם הַסַּבָּל וְאָזַר חֲלָצָיו וְאָמַר: “מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה: “עֲמֹד בִּמְקוֹמֶךָ”. קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִצִּיגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שְׁרַפְרַף. פָּתְחָה חֶדֶר וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “קוּם וַעֲזֹר לִי”. רָאָה שְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת וְקוֹלָרִין נְתוּנִים בְּצַוָּארָן. אָמְרָה לַסַּבָּל: “הַחֲזֵק בָּהֵן”. הֶחֱזִיק בָּהֶן הַסַּבָּל וְהוֹצִיאָה לְאֶמְצָעוֹ שֶׁל אוּלָם. קָמָה הָעַלְמָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ עַד מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְנָטְלָה שׁוֹט וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “הַקְרֵב אֵלַי כַּלְבָּה מִשְׁתֵּי אֵלּוּ”. הִקְרִיבָה כְּשֶׁהוּא גוֹרְרָהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, וְהַכַּלְבָּה בוֹכָה וּמְנַעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי הָעַלְמָה. הִתְחִילָה הָעַלְמָה מַצְלִיפָה עָלֶיהָ עַל רֹאשָׁהּ וְהַכַּלְבָּה צוֹוַחַת. לֹא פָסְקָה מִלְּהַצְלִיף עָלֶיהָ עַד שֶׁעָיְפָה זְרוֹעָהּ. הִשְׁלִיכָה אֶת הַשּׁוֹט מִיָדָהּ וְאִמְּצָה אֶת הַכַּלְבָּה אֶל לִבָּהּ, מָחֲתָה בְּעֶצֶם יָדָהּ אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְנָשְׁקָה לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַסַּבָּל: “טוֹל אוֹתָהּ וְהַקְרֵב אֶת הַשְּׁנִיָּה”. הִקְרִיב אֶת הַשְּׁנִיָּה וְעָשְׂתָה בָּהּ כַּמַּעֲשֶׂה בָּרִאשׁוֹנָה.

כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף זֹאת, נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו וְהָיָה לִבּוֹ מֵצֵר וְקָצְרָה רוּחוֹ לָדַעַת עִנְיָנָן שֶׁל שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ. רָמַז לְגַ’עְפָר. פָּנָה אֵלָיו גַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ בְּרָמֶז: “שְׁתֹק”. פָּנְתָה בַּעֲלַת הַבַּיִת אֶל הַשּׁוֹעֶרֶת וְאָמְרָה לָהּ: “קוּמִי וּמַלְּאִי אֶת הַמּוּטָל עָלַיִךְ”. אָמְרָה: “הֵן”. יָשְׁבָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת עַל עַרְשָׂהּ עֶרֶשׂ עֲצֵי-הָעַרְעָר שֶׁהָיְתָה רְקוּעָה רִקּוּעֵי זָהָב וָכֶסֶף וְאָמְרָה לַשּׁוֹעֶרֶת וְלַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הָבֵאנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ אִתְּכֶן”. יָשְׁבָה הַשּׁוֹעֶרֶת עַל שְׁרַפְרַף לְצִדָּהּ. וְאוּלָם עֲקֶרֶת-הַבַּיִת נִכְנְסָה לְחֶדֶר אֶחָד וְיָצְאָה וּבְיָדָהּ כִּיס שֶׁל אַטְלַס, צִיצִיּוֹתָיו יְרֻקּוֹת וּשְׁנֵי חַמָּנִים שֶׁל זָהָב עָלָיו. נִגְּשָׁה אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְנִעֲרָה אֶת הַכִּיס וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ נֵבֶל זִמְרָה. תִּקְּנָה נִימָיו וְהִדְּקָה סְלִילָיו, וְאַחֲרֵי שְׁכִּוְּנָה אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

לְךָ כִּסּוּפַי, תַּאֲוַת לִבִּי.

עֵת אוֹתְךָ אֶחֱזֶה חֲבִיבִי,

אַךְ נְעִימוֹת נֶצַח אָשׁוּר,

וְגֵהִנֹּם מְנָתִי עֵת מֶנִּי תָסוּר.

אַךְ מִיָּדְךָ הָיָה לִי שִׁגְעוֹנִי,

וּלְאֹרֶךְ-זְמַן מֵאִתְּךָ יְגוֹנִי.

וּמִי זֶה מְחָרֵף אוֹתִי יְחָרֵף,

כִּי לְךָ אַהֲבָתִי, לְךָ, אוֹתִי יְגַדֵּף?

נִקְרַע צְעִיפִי קְרָעִים הָיָה,

מֵעֵת אַהֲבָתִי לְךָ נִטָּיָה.

כֵּן תִּקְרַע אַהֲבָה תָמִיד

כָּבוֹד, וְחֶרְפָּה עָלָיו תָּמִיט.

לָבַשְׁתִּי בֶּגֶד חֹלִי, עָטִיתִי,

וַיִּתְגַּל כִּי אָמְנָם שָׁגִיתִי.

וְעֵת הֲמוֹן גַּעְגּוּעִים אוֹתִי עָבָר,

רַק בְּךָ לִבִּי, בְּךָ, אָז בָּחָר.

נָזְלוּ דִמְעוֹת עֵינַי,

וַיְגַלּוּ אֶת צְפוּנַי.

וַיֵּרָאוּ לְעֵין כֹּל קְרָבַי,

עֵת שָׁפַכְתִּי דִמְעוֹתַי.

הוֹאֵל נָא אַתָּה אֶת נְגָעַי לְרַפֵּא,

כִּי אַתָּה גַם מַחֲלָה אַתָּה גַם מַרְפֵּא.

אַךְ זֶה אֲשֶׁר לוֹ אִתְּךָ מָזוֹר,

מֵחָלְיוֹ לוֹ לֹא יִקָּרֵא דְרוֹר.

מְאוֹר עֵינֶיךָ לוֹ יָצִיק וְיָצֵר.

חֶרֶב אַהֲבָתִי לַמָּוֶת אוֹתִי תָּגֵר,

כַּמָּה עֲצוּמִים חֲלָלִים נִשְׁמָדוּ

בְּחֶרֶב אַהֲבָה, אֲשֶׁר לְפָנִים נִכְבָּדוּ.

עַד נֵצַח לֹא אַרְפֶּה מִגַּעְגּוּעִים,

לֹא אֲבַקֵּשׁ לִי נֹחַם בְּשַׁעֲשׁוּעִים,

אַהֲבָה תְּרַפְּאֵנִי חֹק הִיא לִי,

עֶדְיִי בְּסִתְרִי אַף גַּם בִּגְלוּיִי.

אַשְׁרֵי עַיִן תֶּרֶב לַחֲזוֹת בְּךָ,

וְתִתְעַנָּג עַל נֹעַם מַבָּטְךָ,

אַךְ מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי, תָּפוּג.

מִפַּחַד וּמְצוּקָה תִּמַּס תָּמוּג.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר זֶה, אָמְרָה: “אוֹי, אוֹי, אוֹי”, וְקָרְעָה בְּגָדֶיהָ וְנָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת, וְרָאָה הַכַלִיף עִקְבוֹת פְּצָעִים שֶׁל מַכּוֹת שׁוֹט וּרְצוּעוֹת בְּגוּפָהּ, וְתָמַהּ תְּמִיהָה רַבָּה. קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְזָלְפָה עַל פָּנֶיהָ מָיִם, וְהֵבִיאָה בֶּגֶד מְפֹאָר וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ. כְּשֶׁרָאוּ הַנִּמְצָאִים כָּל זֶה, נִתְבַּלְבֵּל רַעְיוֹנָם, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְיַשֵּׁב בְּדַעְתָּם, כֵּיצַד אֵרַע כָּל זֶה וּמַה הָעִנְיָן. אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ עַלְמָה זוֹ וְרִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפָהּ, לֹא אֶשְׁקֹט וְלֹא אָנוּחַ עַד שֶׁאֵדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ בְּעִנְיָן עַלְמָה זוֹ וּבִדְבַר שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַלָּלוּ”. אָמַר לוֹגַ’עְפָר: " הֲרֵי תְּנָאי הִתְנוּ עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֵנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֵנוּ". אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲחוֹתִי, מַלְאִי חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי”. אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה”. נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וְהִסְמִיכָה אוֹתוֹ לְחָזָהּ. פָּרְטָה בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל הַנִּימִין וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַגִּיד?

אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד,

אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה, נִשְׁלָחָה?

הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.

אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחַ? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית,

אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.

לֹא יִצְמְחוּ לוֹ בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,

וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה.

הוֹי הַנִּסְתָּר מִמַּרְאֵה עֵינִי,

וְהוּא בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,

הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרֵךְ? הֲתִזְכֹּר בְּרִית?

רַק כַּמַּיִם הוּא עָבָרוּ, זְמַן יַכְרִית.

אוֹ שָׁכַחְתָּ עִם הִתְרַחֶקְךָ אַהֲבַת אָמָה,

לְךָ דִּמְעָתָהּ גַם אַנְחָתָהּ שָׁמָּה?

וּבְעֵת אַהֲבָה אוֹתִי אִתְּךָ תְּאַסֵּף,

עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, קְשִׁי-לִבְּךָ אֲגַדֵּף.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שֵׁנִי זֶה, קָרְאָה וְאָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, כַּמָּה נָאֶה”, וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהֵטִילָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה. בָּאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ בֶּגֶד פְּאֵר שֵׁנִי אַחֲרֵי שֶׁזָּלְפָה מַיִם עַל פָּנֶיהָ. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרְרָה וְיָשְׁבָה הָכֵן, וְאָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “שִׁירִי לִי לְמַלֵּא חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי, הֲרֵי לֹא נוֹתַר עוֹד אֶלָּא שִׁיר זֶה”. תִּקְּנָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת הַנֵבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְעַד מָתַי קשִׁי זֶה וְלֵב-אַכְזָר,

הַאִם לֹא דַּי בְּדִמְעִי אֲשֶׁר נִגָּר?

כַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ פֵּרוּדְךָ מִנִּי בִּצְדִיָּה,

אִם מַטְּרַת מְקַנְּאִי מַטְּרָתְךָ, הִנֵּה מָלְאָה.

לוּ צָדַק זְמַן בְּשָׁפְטוֹ קָשָׁה אוֹהֵב,

לֹא הָיָה לוֹ לָעִיר לַיְלָה בְּאַהֲבָה לָהּ, דּוֹאֵב.

חוּסָה עָלַי הֵן קַשְׁחוּת הַלֵּב תְּדַכְּאֵנִי,

הוֹי מוֹשְׁלִי, הֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן לְרַחֲמֵנִי.

לְמִי אֲגַלֶּה אַהֲבָתִי, הוֹי הַמְמִיתִי,

אֲשֶׁר בְּהִנְדֹּף אֲמִתְּךָ, לֹא תַקְשִׁיב אַנְחָתִי.

תִּרְבֶּה אַהֲבָתִי לְךָ עִם דִּמְעוֹתַי, תִּגְדַּל,

וּזְמַן קַשְׁחוּת הַלֵּב יֶאֱרַךְ עֲדֵי יֶחְדַּל,

הוֹי, מֻסְלִמִים, קְחוּ לַאֲסִירַת-אַהֲבָה נָקָם,

אֲשֶׁר שְׁנָתָהּ נָדְדָה וְאֹרֶךְ רוּחָהּ תַּם.

הַהֻתַּר, הוֹי גַּעְגּוּעַי, בְּחֻקַּת הַתְּשׁוּקָה,

אֲשֶׁר אֶרְחַק וּתְהִי זוּלָתִי קְרוֹבָה, דְּבוּקָה,

וּמַה שִּׂמְחָה עוֹד בּוֹ אֶתְעַלֵּז?

מַה יָגַּע זֶה הַמְבַכֵּר לְבַזְבֵּז.

בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שְׁלִישִׁי זֶה, צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם עַד לְשׁוּלֵיהֶם וְנָפְלָה לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה פַּעַם שְׁלִישִׁית וְנִתְגַלּוּ שׁוּב צַלְּקוֹת הַמַּכּוֹת.

אָמְרוּ הַקַּבְּצָנִים זֶה אֶל זֶה: “וּלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ נִכְנָסִים לְבַיִת זֶה, וְהָיִינוּ לָנִים עַל גַּל הָאַשְׁפָּה, שֶׁכְּבָר נִתְעַכְּרָה לִינָתֵנוּ כָּאן בְּדִבְרֵי שִׁיר אֵלּוּ הַקּוֹרְעִים לְבָבוֹת”. פָּנָה הַכַלִיף אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “מִשּׁוּם מָה?” אָמְרוּ: “כְּבָר נִזְדַּעְזְעוּ קְרָבֵינוּ עַל-יְדֵי עִנְיָן זֶה”. אָמַר הַכַלִיף: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם מִבַּיִת זֶה?” אמרו: “לֹא, וְלֹא רָאִינוּ מָקוֹם זֶה מֵעוֹלָם קוֹדֵם לְלַיְלָה זֶה”. תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר: “אָדָם זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם, אֶפְשָׁר הוּא יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן”. רָמַז לַסַּבָּל וְנִגַּשׁ, וְשָׁאַל אֶת פִּיו לָעִנְיָנִים. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים אֵל שַׁדַּי, שֶׁכֻּלָּנוּ שָׁוִים בָּאַהֲבָה. אֲנִי נוֹלַדְתִּי בְּבַגְדָאד, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לְבַיִת זֶה מִיָּמַי בִּלְתִּי הַיּוֹם הַזֶּה. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶן סִפּוּר מַפְלִיא הוּא”. אָמְרוּ: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁדּוֹמִים הָיִינוּ שֶׁמֵּהֶן אַתָּה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּמוֹנוּ כָּמוֹךָ”. אָמַר הַכַלִיף: “הֲרֵי אָנוּ שִׁבְעָה גְבָרִים, וְהַלָּלוּ שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן רְבִיעִי, וְאִם כָּךְ שַׁאֲלוּ אוֹתָן לְמַצָּבָן, וְאִם לֹא תַּעֲנֶינָה בְרָצוֹן, תַּעֲנֶינָה בְּאֹנֶס”. הִסְכִּימוּ כֻּלָּם לַדָּבָר. אָמַר גַ’עְפָר: “דַּעְתִּי אֵינָה כָּךְ; הַנִּיחוּ לָהֶן, שֶׁכֵּן אוֹרְחִים אָנוּ אֶצְלָן, וּכְבָר הִתְנוּ עָלֵינוּ וְקִבַּלְנוּ תְּנָאָן כְּפִי שְׁיְדַעְתֶּם. וְאִם כֵּן מוּטָב שֶׁנִּשְׁתֹּק מִזֶּה. וַהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר מִן הַלַּיְלָה אֶלָּא מִקְצָתוֹ, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ”. רָמַז לַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “לֹא נִשְׁאָרָה אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת. לְמָחָר הֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתָן לְפָנֶיךָ וְתִשְׁאַל אוֹתָן לְסִפּוּרָן”. נָשָׂא הַכַלִיף רֹאשׁוֹ וְקָרָא בְּכַעַס וְאָמַר: “קָצְרָה רוּחִי לָדַעַת עִנְיָנָן. הַנַּח אֵפוֹא לַקַּבְּצָנִים וְיִשְׁאֲלוּ אוֹתָן”. אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין דַּעְתִּי כָּךְ”. הִתְנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה בִדְבָרִים וְהִרְבּוּ בְּוִכּוּחַ, מִי יִהְיֶה זֶה שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָן תְּחִלָּה, אָמְרוּ: "הַסַּבָּל ".

אָמְרָה לָהֶם העַלְמָה: “חַבְרַיָּה, עַל מַה אַתֶּם רוֹגְזִים?”. קָם הַסַּבָּל וְנִגַּשׁ אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חַבְרַיָּה זוֹ מִתְאַוָּה הָיְתָה שֶׁתְּסַפְּרִי לָהֶם מָה עִנְיַן שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וּמַה סִּפּוּרָן, וְכֵיצַד הוּא זֶה שֶׁאַתְּ מְיַסֶּרֶת אוֹתָן וְחוֹזֶרֶת וּבוֹכָה וּמְנַשַּׁקְתָּן, וְשֶׁתַּגִּידִי לָהֶם בִּדְבַר אֲחוֹתֵךְ, כֵּיצַד זֶה הִלְקְתָה אוֹתָן בְּשׁוֹטִים שֶׁל עַנְפֵי עֵץ-תָּמָר כְּגֶבֶר. זוֹ הִיא שְׁאֵלָתָם, וְשָׁלוֹם”.

אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת לָאוֹרְחִים: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁזֶּה אוֹמֵר מִשִּׁמְכֶם?” אָמְרוּ כֻלָּם: “הֵן”, מִלְּבַד גַ’עְפָר שֶׁשָּׁתַק. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה דִבְרֵיהֶם אָמְרָה: חֵי-אֱלֹהִים שֶׁהֶעֱלַבְתֶּם אוֹתָנוּ עֶלְבּוֹן קָשֶּׁה, אוֹרְחֵינוּ, וַהֲרֵי הֲתְנֵינוּ עֲלֵיכֶם תְּנָאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, שֶׁמִּי שֶׁיְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנוֹ יִשְׁמַע מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנוֹ. לֹא דַי לָכֶם שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶתְכֶם לְבֵיתֵנוּ וְהֶאֱכַלְנוּ אֶתְכֶם מִצֵידָתֵנוּ? וְאוּלָם אֵין זוֹ אַשְׁמַתְכֶם בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהִיא אַשְׁמַת זֶה שֶׁהוֹבִילְכֶם אֵלֵינוּ". הִפְשִׁילָה שַׁרְוֻלֶיהָ מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְחָבְטָה שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּקַּרְקַע וְאָמְרָה: “מַהֵרוּ”. נִפְתְּחָה דֶלֶת תָּא אֶחָד וְיָצְאוּ מִתּוֹכוֹ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת. אָמְרָה: “כִּבְלוּ אֶת אֵלֶּה הַפַּטְפְּטָנִים וְקִשְׁרוּ אוֹתָם גַּב אֶל גַּב”. עָשׂוּ כֵן וְאָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ הַנַּעֲלָה, צַוִּי עָלֵינוּ וְנַתִּיז רָאשֵׁיהֶם שֶׁל אֵלּוּ”. אָמְרָה: “תְּנוּ לָנוּ שְׁהוּת שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָם, מִי הֵם, לִפְנֵי שֶׁיַּתִּיזוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם”. אָמַר הַסַּבָּל: “יְהֵא אֱלֹהִים סִתְרָה לִי, אַל תָמִיתִי אוֹתִי בַּעֲוֹן זוּלָתִי. וַהֲרֵי כָּל אֵלֶּה חָטְאוּ מִבַּלְעָדַי אָנִי, שֶׁכֵּן הָיָה לֵילֵנוּ נָאֶה, חֵי-אֱלֹהִים, אִלּוּ פְּטוּרִים הָיִינוּ מִקַּבְּצָנִים אֵלּוּ שֶׁאִלּוּ הָיוּ נִכְנָסִים לִמְדִינָה מְרֻבָּה בְּאֻכְלְסֶיהָ, הָיוּ מַחֲרִיבִים אוֹתָהּ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

מַה נָּאָה הַסְּלִיחָה מֵאֵת הַיָּכוֹל,

וּמַה גַּם לַחֲסַר יֶשַׁע בַּכֹּל מִכֹּל.

חֵי קְדֻשַּׁת הַיְדִידוּת אוֹתָנוּ אָפְפָה,

אַל תַּהַרְגִי אֶת הָרֵאשִׁית בְּיַד סוֹפָהּ.

כְּשֶׁגָּמַר הַסַּבָּל אֶת שִׁירוֹ צָחֲקָה הָעַלְמָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָאַחַד עָשָׂר, הִמְשִׁיכָה סִפּוּרָהּ וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעַלְמָה אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּעֲסָה צָחֲקָה וּפָנְתָה לַחַבְרַיָּה וְאָמְרָה: “סַפְּרוּ לִי, מִי אַתֶּם, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה מֵחַיֵּיכֶם אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת. וְאִלְמָלֵא שֶׁאַתֶּם אַנְשֵׁי-מַעֲלָה וְנִכְבָּדִים אוֹ מוֹשְׁלִים בְּעַמְּכֶם לֹא הֱיִיתֶם מְעִזִּים פְּנֵיכֶם עַד כְּדֵי כָּךְ”. וְאָמַר הַכַלִיף: אוֹי לְךָ, גַ’עְפָר, הַגֵּד לָהּ מִי אָנוּ, שֶׁלֹּא תְּמִיתֵנוּ מִתּוֹךְ שְׁגָגָה, וְדַבֵּר אִתָּהּ רַכּוֹת שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ לָנוּ רָעָה". אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין זֶה אֶלָּא מִקְצָת מִמַּה שֶׁאַתָּה רָאוּי לוֹ”. גָּעַר בּוֹ הַכַלִיף וְאָמַר: “לַכֹּל עֵת: עֵת לְמַהֲתַלּוֹת וְעֵת לְכֹבֶד רֹאשׁ”.

כָּךְ הָיָה, וְהָעַלְמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת פָּנְתָה אֶל הַקַּבְּצָנִים וְאָמְרָה לָהֶם: "אַחִים אַתֶּם? " אָמְרוּ לָהּ: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ אֶלָּא פַקִירִים וְזָרִים”. אָמְרָה לְאֶחָד מֵהֶם: “כְּלוּם עִוֵּר מִלֵּדָה אַתָּה בְּעֵינְךָ הָאֶחָת?” אָמַר: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵרַע לִי מְאוֹרָע נִפְלָא כְּשֶׁהֻפְּלָה עֵינִי. וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. שָׁאֲלָה אֶת הַשֵּׁנִי וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְאָמְרוּ לָהּ כְּמָה שֶׁאָמַר הָרִאשׁוֹן. אָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת הוּא, וְכֻלָּנוּ בְּנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בַּאֲרָצוֹת וּבָאָדָם”. פָּנְתָה אֲלֵיהֶם הָעַלְמָה וְאָמְרָה: “כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְסַפֵּר לִי סִפּוּרוֹ וּמַה סִּבַּת בּוֹאוֹ אֶצְלֵנוּ. אַחַר-כָּךְ יַצְדִּיעַ בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ לִפְרִידָה וְיֵלֶךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ”. הָיָה הַסַּבָּל רִאשׁוֹן שֶׁנִּגַּשׁ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי. סַבָּל פָּשׁוּט אָנִי, וְנָתְנָה לִי עֲקֶרֶת-הַבַּיִת מַשָּׂא לְשֵׂאתוֹ, וְהוֹבִילָה אוֹתִי תְּחִלָּה אֶל בֵּית מוֹכֵר-הַיָּיִן וּמִמֶּנּוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַקַּצָּב וּמִן הַקַּצָּב אֶל מוֹכֵר-הַפֵּרוֹת וּמֵאֶצְלוֹ אֶל מוֹכֵר-הַתַּבְלִין וּמִמּוֹכֵר-הַתַּבְלִין לְמוֹכֵר-מִינֵי-מְתִיקוֹת וּלמוֹכֵר-בְּשָׂמִים וּמִמֶּנּוּ לְכָאן, וְאֵרַע לִי מַה שֶּׁאֵרַע. זֶהוּ סִפּוּרִי וְשָׁלוֹם”. צָחֲקָה הָעַלְמָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַצְדַּע בְּיָדְך אֶל מִצְחֲךָ וְלֶךְ-לְךָ”. אָמַר: “וְהָאֱלֹהִים, אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי לִוְיָתִי”. נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לָהּ:

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן    🔗

גְּבִרְתִּי, דְּעִי שֶׁהַסִּבָּה לְגִלּוּחַ זְקָנִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הִיא זוֹ: הָיָה אָבִי מֶלֶךְ וְהָיָה לוֹ אָח. וְהָיָה אָחִיו מֶלֶךְ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת. אֵרַע הַדָּבָר שֶׁבּוֹ בְּיוֹם שֶׁיָּלְדָה אִמִּי אוֹתִי, נוֹלַד בֵּן לְדוֹדִי אֲחִי-אָבִי. עָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁגָּדַלְנוּ. וְהָיִיתִי מְבַקֵּר אֵצֶל דּוֹדִי תְּכוּפוֹת וְשׁוֹהֶה עִמּוֹ חֳדָשִׁים מִסְפָּר. והָיָה בֶּן-דּוֹדִי מְכַבְּדֵנִי תַּכְלִית הַכָּבוֹד, טוֹבֵחַ לִי טֶבַח-צֹאן וְצֹולֵל לִי יָיִן, וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים. כְּשֶׁנִּכְנַס בָּנוּ יַיִן, אָמַר לִי בֶּן-דּוֹדִי: “בַּקָּשָׁה חֲשׁוּבָה לִי אֵלֶיךָ, וּרְצוֹנִי שֶׁלֹּא תְּעַכֵּב עַל יָדִי מִמַּה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְנֶעֱלָם שָׁעָה אַחַת וְחָזַר, וּמֵאַחֲרָיו אִשָׁה רְעוּלָה, מְקֻטֶּרֶת בְּשָׂמִים וּלְבוּשָׁה שִׂמְלוֹת מֶשִׁי שֶׁעֶרְכָּן הוֹן עָצוּם. פָּנָה אֵלַי, כְּשֶׁהָאִשָּׁה מֵאַחֲרָיו וְאָמַר: “טֹל אִשָּׁה זוֹ וַעֲבֹר לְפָנַי אֶל בֵּית-קְבָרוֹת פְּלוֹנִי”. תֵּאַר אוֹתוֹ לְפָנַי וִידַעְתִּיו. הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “הִכָּנֵס עִמָּהּ לְתוֹךְ מְקוֹם-הַקְּבָרוֹת וְהַמְתֵּן לִי שָׁם”. לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ לְהָשִׁיב פָּנָיו מִשּׁוּם הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי. לָקַחְתִּי אֶת הָאִשָּׁה וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְקוֹם-הַקְּבָרוֹת אֲנִי וְהִיא. לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁבָּא בֶּן-דּוֹדִי וְעִמוֹ סֵפֶל וּמַיִם בְּתוֹכוֹ, וְשַׂק וְגֶבֶת בְּתוֹכוֹ וְקַרְדֹּם. תָּפַס בַּקַּרְדֹּם וּבָא לְקֶבֶר שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, בַּתָּוֶךְ. פָּתַח אוֹתוֹ וְחִלֵּץ אֲבָנָיו לְצַד הַקֶּבֶר, חָפַר בַּקַּרְדֹּם בְּקַרְקַע הַקֶּבֶר עַד שֶׁנִּתְגַלָּה בַּקַּרְקַע רִקּוּעַ בַּרְזֶל כְּגָדְלָהּ שֶׁל דֶּלֶת קְטַנָּה. הֵרִים אוֹתָהּ וְנִרְאֲתָה תַּחְתֶּיהָ לוּלִית. פָּנָה לָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי הַבְּרֵרָה בְּיָדֵךְ”. יָרְדָה הָאִשָּׁה בְּאוֹתָהּ לוּלִית. פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-דּוֹדִי, יְהֵא חַסְדְּךָ שָׁלֵם עִמִּי. כְּשֶׁאֵרֵד אֲנִי לְתוֹךְ מָקוֹם זֶה, הַחֲזֵר עָלָיו עַל הָרִקּוּעַ אֶת הֶעָפָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה. וּלְמַעַן מַלֵּא חַסְדְּךָ בִּשְׁלֵמוּת, הֲרֵי גֶבֶת זֶה שֶׁבַּשַּׂק וּמַיִם אֵלֶּה שֶׁבַּסֵּפֶל, גַּבֵּל אֶת הַגֶּבֶת בָּהֶם וְטוּחָה אֶת הַקֶּבֶר כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה מִסָּבִיב לָאֲבָנִים, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: “מֵחָדָשׁ נִפְתַּח זֶה אַךְ תּוֹכוֹ עַתִּיק”, שֶׁכֵּן זֶה לִי שָׁנָה תְּמִימָה שֶׁעָמַלְתִּי בּוֹ בְּאֵין יוֹדֵעַ זוּלָתִי אֱלֹהִים. הִנֵּה זוֹ הִיא בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לִי: “יְהִי רָצוֹן, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁלֹּא נִפָּקֵד מֵאִתְּךָ זְמַן רָב”, וְיָרַד בַּלּוּלִית.

כְּשֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינַי, קַמְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי הָרִקּוּעַ וְעָשִׂיתִי כְּמִצְוָתוֹ, וְחָזַר הַקֶּבֶר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, וַאֲנִי כְּאִישׁ עֲבָרוֹ יַיִן וְשִׁכּוֹר. חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹן דּוֹדִי, וְהָיָה אָז דּוֹדִי בְּצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וְאַיָּל. יָשַׁנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהִרְהַרְתִּי בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וּבְמַה שֶׁאֵרַע בּוֹ בְּבֶן-דּוֹדִי, הִתְחָרַטְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בַּחֲרָטָה תּוֹעֶלֶת, עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ וְעַל זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְקוֹלוֹ. בִּקַּשְׁתִּי לְהַשִּׂיא נַפְשִׁי שֶׁרַק חֲלוֹם הָיָה זֶה. הִתְחַלְתִּי שׁוֹאֵל לְבֶן-דּוֹדִי, וְאֵין אָדָם מֵשִׁיב לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו. יָצָאתִי לְבֵית-הַקְּבָרוֹת אֶל מְקוֹם הַקְּבָרִים, וְחִפַּשְׂתִּי אֶת מְקוֹם הַצִּיּוּן וְלֹא הִכַּרְתִּיו. לֹא פָסַקְתִּי מִלְּהִסְתּוֹבֵב עַל צִיּוּן אַחֲרֵי צִיּוּן וְעַל קֶבֶר אַחֲרֵי קֶבֶר, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא מָצָאתִי דַרְכִּי אֵלָיו. חָזַרְתִּי לָאַרְמוֹן וְלֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי, שֶׁהָיְתָה דַעְתִּי טְרוּדָה בְּבֶן-דּוֹדִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מֶה הָיָה לוֹ. הָיִיתִי מִצְטָעֵר צַעַר רַב וּבִלִּיתִי וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת הַלַּיְלָה בִּדְאָגָה עַד הַבֹּקֶר. בָּאתִי שׁוּב לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁעָשִׂיתִי בְּבֶן-דּוֹדִי, וְהִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁקִּבַּלְתִּי דְבָרָיו. חָזַרְתִּי עַל כָּל צִיּוּנֵי הַקְּבָרוֹת כֻּלָּם וְלֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ צִיּוּן וְאוֹתוֹ קֶבֶר. נִשְׁאַרְתִּי בְּכָךְ שִׁבְעָה יָמִים מִבְּלִי שֶׁאֶמְצָא אֵלָיו דָרֶךְ. תָּקְפוּ עָלַי הַרְהוֹרִים רָעִים עַד שֶׁכִּמְעַט נִטְרָפָה עָלַי דַעְתִּי. לֹא מָצָאתִי לִי מִפְלָט אֶלָּא בְזֶה שֶׁנָּסַעְתִּי וְחָזַרְתִּי אֶל אָבִי. וְאוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינַת אָבִי, קָמָה עָלַי חֲבוּרָה עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה וּכְבָלוּנִי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ כָּל תְּמִיהָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שַׁלִּיטָה שֶׁל הַמְּדִינָה וְהֵם מְשָׁרְתֵי אָבִי וּנְעָרָיו. נָפְלָה עָלַי אֵימָה וָפַחַד מִפְּנֵיהֶם וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מִי יוֹדֵעַ מַהו שֶׁאֵרַע לְאָבִי”. שָׁאַלְתִּי אֶת אֵלֶּה שֶׁתְּפָסוּנִי לְסִבַּת הָעִנְיָן וְלֹא הֵשִׁיבוּ לִי תְּשׁוּבָה. לְאַחַר זְמַן אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לְפָנַי: “בָּגַד הַזְּמַן בְּאָבִיךָ וּבָגְדוּ בוֹ הַחֲיָלוֹת וְהָרַג אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, וּבִפְקֻדָּתוֹ הוּא שֶׁאָנוּ אוֹרְבִים לְךָ”. תְּפָסוּנִי כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ נַפְשִׁי בִּגְלַל הַשְּׁמוּעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעִנְיָן אָבִי, וְהֶעֱמִידוּנִי לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה.

וְהָיְתָה בֵינִי וּבֵין הַמִּשְׁנֶה שִׂנְאָה קְדוּמָה. וְהַסִּבָּה הִיא זוֹ: הָיִיתִי שָׁטוּף בִּירִיָּה בַּקֶּשֶׁת. כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל גַּג אַרְמוֹנִי, יָרַד עוֹף עַל גַּגּוֹ שֶׁל אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה וְעָמַד שָׁם. בִּקַּשְׁתִּי לִירוֹת בָּעוֹף, אַךְ הַכַּדּוּר הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה וּפָגַע בְּעֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, שֶׁכָּךְ נִגְזָרָה גְזֵרָה, כְּמָה שֶׁנֶאֱמַר בְּאַחַד הַמְּשָׁלִים הַקְּדוּמִים:

הָלַכְנוּ בַדֶּרֶךְ עָלֵינוּ נִגְזָרָה,

וּמִי שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו דֶרֶךְ, עֲבָרָהּ.

וְכָל אֲשֶׁר יְחַכֶּה לוֹ מוֹתוֹ בְּאָרֶץ,

לֹא יְבוֹאוֹ בְּזוּלָתָהּ כָּל קָרֶץ.

אָמַר הַקַּבְּצָן: וּכְשֶׁהֻפְּלָה עֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאָבִי הָיָה מֶלֶךְ הַמְּדִינָה. וְהָיְתָה זֹאת סִבַּת הָאֵיבָה בֵינוֹ וּבֵינִי. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו וַאֲנִי כָבוּל בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת, צִוָּה לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאֵיזֶה חֵטְא אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי?” אָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ חֵטְא גָדוֹל מִזֶּה?” וְרָמַז עַל עֵינוֹ שֶׁהֻשְׁחָתָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “שׁוֹגֵג הָיִיתִי”. אָמַר: “אִם אַתָּה בְשׁוֹגֵג עָשִׂיתָ, הֲרֵי אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְמֵזִיד”. אָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”, וְהִגִּישׁוּ אוֹתִי אֵלָיו. שָׁלַח אֶצְבָּעוֹ בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, וְנַעֲשֵׂיתִי מֵאוֹתָהּ שָׁעָה עִוֵּר בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְכָבְלֵנִי וְשָׂם אוֹתִי בְתֵבָה וְאָמַר לְנוֹשֵׂא-הַחֶרֶב: “קַבֵּל לִרְשׁוּתְךָ אֶת זֶה וּשְׁלֹף חַרְבְּךָ וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהָרְגֵהוּ וַעֲזֹב אוֹתוֹ לַחַיָּה וְלָעוֹף שֶׁיֹּאכְלוּהוּ”. נָשָׂא אוֹתִי נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב מִן הָעִיר לְאֶמְצָעָהּ שֶׁל עֲרָבָה, וְהוֹצִיא אוֹתִי מִן הַתֵּבָה כְּשֶׁאֲנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּי יָדַי וְכָבוּל בִּשְׁתֵּי רַגְלָי, וּבִקֵּשׁ לְקַשֵּׁר עֵינַי וּלְהָרְגֵנִי אַחֲרֵי זֶה. בָּכִיתִי בְּכִי מַר עַד שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתוֹ לְבֶכִי. תָּלִיתִי עֵינַי בּוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הֵן שַׂמְתִּי אֶתְכֶם שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,

מִפְּנֵי חִצֵּי מְשַׂנֵּא, וַתְּנַחֲתוּם בְּלִבִּי.

וָאֱהִי מְצַפֶּה לָכֶם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה,

בִּהְיוֹת יַד-יְמִין לְיַד שְׂמֹאל זְקוּקָה.

אַל-נָא יְחָרֶפְכֶם מְחָרֵף בִּגְלָלִי.

וְעִזְבוּ אֶת אוֹיְבִי יִיר הוּא חִצָּיו בִּי.

אִם אַתֶּם לֹא מִשְׁמָּר תִּהְיוּ לִי בִּפְנֵי אוֹיְבַי,

נָא הַחֲרִישׁוּ וּבְעֶזְרוֹ אַל תִּהְיוּ וְלֹא תָקוּמוּ עָלַי.

וְאָמַר עוֹד:

וְאַחִים חֲשַׁבְתִּים שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,

וַיִּהְיוּ כֵן, אַךְ לֹא לִי כִּי אִם לְאוֹיְבִי.

דִּמִּיתִים מוֹרִים בַּחִצִּים וְלֹא יַחְטִיאוּ,

וַיִּהְיוּ כֵּן, אַךְ בְּלִבִּי אוֹתָם הֵבִיאו

כְּשֶׁשָּׁמַע נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב שִׁירִי, – וּכְבָר הָיָה נוֹשֵׂא-חַרְבּוֹ שֶׁל אָבִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי עִמּוֹ טוֹבוֹת הַרְבֵּה – אָמַר: “אֵיכָה אֶעֱשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁאֵינֶנִּי אֶלָּא עֶבֶד סָר לְמִשְׁמַעַת אֲדוֹנָיו?” אַחֲרֵי-כֵן אָמַר: “הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ וְאַל תַּחֲזֹר לְאֶרֶץ זוֹ, שֶׁלֹּא תִּסָּפֶה וְאִסָּפֶה עִמְּךָ” כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ רָעָה,

וְתֵן לִסְפֹּד לֶחָצֵר לְזֶה שֶׁבְּנָאָהּ.

כִּי תִמְצָא לְךָ אֶרֶץ תְּמוּרַת אָרֶץ,

אַךְ לֹא לְנַפְשֶׁךָ בַּעֲלוֹת עָלֶיהָ קָרֶץ.

תָּמַהְתִּי לַחַי בְּאַרְצוֹת בּוּז וְקָלוֹן,

עֵת אֶרֶץ-אֵל רְחָבָה וּדְרוֹר בָּהּ נָכוֹן.

וְאַל תִּשְׁלַח שָׁלִיחַ בִּשְׁלִיחוּת נִכְבָּדָה,

כִּי לֹא תִיעַץ לַנֶּפֶשׁ טוֹב בִּלְתִּי הִיא לְבַדָּה.

וְלֹא יֶחֱזַק לְעוֹלָם עָרְפּוֹ שֶׁל שַׁחַל,

עַד אִם חָזַק בְּרוּחוֹ, הֶאֱמִין וַיּוּכַל.

נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו, וַעֲדַיִן לֹא הָיִיתִי בּוֹטֵחַ בְּהַצָּלָתִי. וְהָיָה עִוְרוֹן עֵינִי קַל בְּעֵינַי עַל-יְדֵי זֶה שֶׁנִּצַּלְתִּי. נָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית-דּוֹדִי. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְשַׂחְתִּי לְפָנָיו מַה שֶּׁאֵרַע לְאָבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵהַפָּלַת עֵינִי. בָּכָה בְּכִי רַב וְאָמַר: “אָכֵן הוֹסַפְתָּ יָגוֹן עַל יְגוֹנִי וְצַעַר עַל צַעֲרִי, שֶׁכֵּן נֶעֱלַם בֶּן-דּוֹדְךָ מֵעֵינֵינוּ זֶה יָמִים רַבִּים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לוֹ, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיד לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו”. וְהָיָה בּוֹכֶה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף, וְהָיִיתִי אֲנִי מִתְאַבֵּל עָלָיו אֵבֶל כָּבֵד. בִּקֵּשׁ לָשִׂים סַמֵּי-מַרְפֵּא עַל עֵינִי, אַךְ נוֹכַח שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כָּאֱגוֹז הַנָּבוּב. אָמַר לִי: “בְּנִי, טוֹב שֶׁנִּפְגַעְתָּ בְּעֵינֶךָ וְלֹא נִפְגַּעְתָּ בְּנַפְשֶׁךָ”.

אָמַר הַקַּבְּצָן: וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. שָׂמַח דּוֹדִי בְּמַה שֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, כְּשֶׁשָּׁמַע בְּעִנְיַן בְּנוֹ, וְאָמַר: “קוּם וְהַרְאֵנִי אֶת צִיּוּן הַקֶּבֶר”. אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ. שֶׁכֵּן הָלַכְתִּי אַחֲרֵי זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ וְלֹא הִכַּרְתִּי מְקוֹמוֹ”. הָלַכְתִּי אֲנִי וְדוֹדִי אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, הִתְבּוֹנַנְתִּי לְצַד יָמִין וּלְצַד שְׂמֹאל וְהִכַּרְתִּי שׁוּב אֶת הַמָּקוֹם. שָׂמַחְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנִכְנַסְנוּ אֲנִי וָהוּא אֶל תּוֹךְ קֻבַּת הַקֶּבֶר. הֵסַרְנוּ אֶת הַטִּיחַ מֵעַל הַקֶּבֶר, וְהֵרַמְנוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרַדְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי חֲמִשִּׁים מַדְרֵגוֹת בְּעֶרֶךְ. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְסוֹפָהּ שֶׁל הַלּוּלִית. וְהִנֵּה עָשָׁן עוֹלֶה וּמְסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ. אָמַר דּוֹדִי אֶת הַמַּאֲמַר שֶׁכָּל אוֹמְרָיו לֹא יֵבוֹשׁוּ, כְּלוֹמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הָלַכְנוּ וּפִתְאֹם הִגַּעְנוּ לְאוּלָם מָלֵא קֶמַח וּתְבוּאָה וְכָל מִינֵי צָרְכֵי אֹכֶל וְזוּלַת זֶה. רָאִינוּ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם כִּלָּה מְשֻׁלְשֶׁלֶת עַל גַּבֵּי מִטָּה. הִסְתַּכֵּל דּוֹדִי בַּמִּטָּה וּמָצָא אֶת בְּנוֹ וְאֶת הָאִשָּׁה שֶׁיָּרְדָה עִמּוֹ חֲבוּקִים, וְהָיוּ שְׁחוֹרִים כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר, כְּאִלּוּ הֵטִילוּ אוֹתָם לְתוֹךְ כִּבְשָׁן שֶׁל אֵשׁ. כְּשֶׁרָאָה דוֹדִי כָּךְ, יָרַק בִּפְנֵי בְּנוֹ וְאָמַר: “כְּדָאי וְרָאוּי אַתָּה לְכָךְ, מְתֹעָב, זֶהוּ עָנְשְׁךָ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר עֹנֶשׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא קָשֶׁה יוֹתֵר וְקַיָּם יוֹתֵר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשְּׁנֵים עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן סִפֵּר לָעַלְמָה, בְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרָיו וְהַכַלִיף וְגַ’עְפָר שׁוֹמְעִים, כָּך: טָפַח דּוֹדִי בְנַעַל עַל בְּנוֹ, כְּשֶׁזֶּה מוּטָל כַּעֲרֵמָה שֶׁל פֶּחָם שָׁחוֹר. תָּמַהְתִּי עַל מִנְהָגוֹ בּוֹ, וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל בֶּן-דּוֹדִי וְהָעַלְמָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפֶחָם שָׁחוֹר. אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, כָּל קְרָבַי וַהֲגִיגַי מְלֵאִים יָגוֹן עַל מַה שֶּׁאֵרַע לְבִנְךָ, כְּלוּם אֵין דַּי בְּכָל זֶה עַד שֶׁאַתָּה מְטַפֵּחַ עָלָיו גַם בְּנַעַל?” אָמַר: “בֶּן-אָחִי, בְּנִי זֶה מִקַּטְנוּתוֹ לָהוּט הָיָה אַחֲרֵי אַהֲבַת אֲחוֹתוֹ, וְהָיִיתִי מוֹנְעוֹ מִמֶּנָּה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאָמַרְתִּי: הֲרֵי שְׁנֵיהֶם קְטַנִּים הֵם. כְּשֶׁגָּדְלוּ עָשׂוּ מַעֲשֵׂה חֵטְא, וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה. וְאִם גַּם כִּי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַשְּׁמוּעָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן תְּפַסְתִּיו וְנָזַפְתִּי בּוֹ נְזִיפָה חֲמוּרָה, וְאַף הָעֲבָדִים הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ תוֹכֵחָה נִמְרֶצֶת. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֱוֵה נִזְהָר מִמַּעֲשֵׂה חֵטְא כָּזֶה שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ אָדָם לְפָנֶיךָ וְלֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אָדָם אַחֲרֶיךָ, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְךָ שֵׁם רָע בֵּין הַנְּסִיכִים וְהָיִיתָ לְחֶרְפָּה וְלִשְׁנִינָה עַד אַחֲרִית הַיָּמִים, וְיֵצֵא סוּרֵנוּ רָע עַל יְדֵי הַשַּׁיָּרוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת. הִשָּׁמֶר לְךָ מֵעַתָּה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, שֶׁאִם לָאו, הֲרֵינִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ וּמוֹצִיאֲךָ לַהֲרִיגָה”. הִפְרַדְתִּי אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וְאוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. וְהָיְתָה אוֹתָהּ בַּת-בְּלִיַּעַל אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וְהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם הַשָּׂטָן, וְיִפָּה מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה בְּנִי שֶׁהִפְרַדְתִּי בֵּינֵיהֶם, בָּנָה לוֹ מְאוּרָה זוֹ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְסִדֵּר אוֹתָהּ, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכָהּ צָרְכֵי אֹכֶל, כִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהֵעָדְרִי, כְּשֶׁיָּצָאתִי לְצַיִד, וּבָא לְכָאן עִם אֲחוֹתוֹ. וּבָא עֲלֵיהֶם שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וּשְׂרָפָם. אַךְ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא קָשֶׁה מִזֶּה וְקַיָּם יוֹתֵר”. בָּכָה וּבָכִיתִי עִמּוֹ. הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “בְּנִי, מֵעַתָּה אַתָּה תְּמוּרָתוֹ”. הִרְהַרְתִּי שָׁעָה בָּעוֹלָם-הַזֶּה וּבַחֲלִיפוֹתָיו, בָּזֶה שֶׁהָרַג הַמִּשְׁנֶה אֶת אָבִי וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ תַּחְתָּיו, וְשִׁחֵת עֵינִי, וּבָזֶה שֶׁאֵרַע לְבֶן-דּוֹדִי מִן הַמְּאוֹרָע הַמְשֻׁנֶּה – וּבָכִיתִי וּבָכָה דוֹדִי עִמִּי.

אַחַר-כָּךְ עָלִינוּ וְהֶחֱזַרְנוּ אֶת רִקּוּעַ הַבַּרְזֶל לִמְקוֹמוֹ וְכִסִּינוּ אוֹתוֹ בְּעָפָר, וְאַחַרֵי שֶׁסִּדַּרְנוּ אֶת הַקֶּבֶר חָזַרְנוּ לְאַרְמוֹנֵנוּ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ עַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ רַעַשׁ תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת וּמְצִלְתַּיִם, וְקוֹל רָמְחֵיהֶם שֶׁל קַלְגַּסִּים מִשְׁתַּקְשֵׁק, בְּנֵי אָדָם מְרִיעִים וְרִסְנֵי סוּסִים מְקַשְׁקְשִׁים, סוּסִים דוֹהֲרִים וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָטוּף אָבָק וָחוֹל מִשַּׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים. בָּאנוּ בִּמְבוּכָה, שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מֶה הָעִנְיָן. שָׁאַלְנוּ וְהֻגַּד לָנוּ:" מִשְׁנֶה זֶה שֶׁהָרַג אֶת אָבִיךָ וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, גִּיֵּס גְּיָסוֹת וְאָסַף חֵילוֹת-צָבָא מִן הַבֵּדוּאִים הַפְּרָאִים, וַהֲרֵי הוּא וְצִבְאוֹתָיו בְּדַרְכָּם, רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְאֵין מִסְפָּר לָהֶם, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם". הִסְתָּעֲרוּ פִּתְאֹם עַל הַמְּדִינָה. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחַ הַתּוֹשָׁבִים לְהִתְנַגֵּד לָהֶם, מָסְרוּ אֶת הַמְּדִינָה לְיָדוֹ. נָפַל דּוֹדִי, וַאֲנִי בָּרַחְתִּי אֶל מִחוּץ לַמְּדִינָה, שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִם אַתָּה נוֹפֵל בְּיָדוֹ הוּא הוֹרֵג אוֹתְךָ”. נִתְחַדְּשׁוּ עָלַי יְגוֹנִי וְהִרְהַרְתִּי בְּמַה שֶׁאֵרַע לְאָבִי וּלְדוֹדִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁכֵּן אִם יִרְאוּ אוֹתִי, יַכִּירוּנִי אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה וְצִבְאוֹת אָבִי, וְהָיְתָה זֹאת מִיתָתִי וּכְלָיָה שֶׁלִּי. לֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ שֶׁאֶמָּלֵט בָּה אֶלָּא בְּגִלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי. וְכָךְ עָשִׂיתִי וְשִׁנִּיתִי לְבוּשִׁי וְיָצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְשַׂמְתִּי פָּנַי לְעִיר זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא מִי שֶׁיְבִיאֵנִי לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁאֲסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִגַּעְתִּי למְדִינָה זוֹ בְלֵיל אֶמֶשׁ וְעָמַדְתִּי נָבוֹךְ מִבְּלִי דַעַת לְאָן אֶפְנֵה. וְהִנֵּה קַבְּצָן זֶה הַשֵּׁנִי עוֹמֵד. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “נָכְרִי אָנִי. אָמַר לִי: “וְאַף אֲנִי כָךְ, זָר”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְּכָךְ, עַד שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ זֶה בֶּן-הַלְּוָיָּה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּנוּ וְנָתַן לָנוּ שָׁלוֹם וְאָמַר: “נָכְרִי אָנִי”. אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ כָךְ, זָרִים”. הָלַכְנוּ בַּדֶּרֶךְ, עַד שֶׁתָּקְפָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה, וְהוֹלִיכָנוּ גוֹרָלֵנוּ אֲלֵיכֶם. זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית. אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת ,הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ. אָמְרָה אֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל זוּלָתִי”. תָּמְהוּ כֻּלָּם עַל סִפּוּרוֹ, וְאָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “חֵי-אֱלֹהִים, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי כְּמָה שֶׁאֵרַע לְקַבְּצָן זֶה”.

נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וּפָתַח וְאָמָר:

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי    🔗

גְּבִרְתִּי, אַף אֲנִי לֹא נוֹלַדְתִּי סוּמָא בְּעֵינִי, וְאַף לִי סִפּוּר נִפְלָא שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי, וְהָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַקֻּרְאָן בְּכָל שֶׁבַע גִּרְסוֹתָיו, וְקוֹרֵא סְפָרִים וּמַרְצֶה אוֹתָם לִפְנֵי זִקְנֵי-חָכְמָה, וְעָסַקְתִּי בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וּבִדְבֵרי הַמְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹקֵד עַל כָּל שְׁאָר הֶחָכְמוֹת, עַד שֶׁעָלִיתִי עַל בְּנֵי דוֹרִי, וְעָלָה כְּתַב-יָדִי עַל כָּל כִּתְבֵי-יָדָם שֶׁל הַסּוֹפְרִים כֻּלָּם, וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמִי בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְאֵצֶל כָּל הַמְּלָכִים כֻּלָּם. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתִי לְמֶלֶךְ הֹדּוּ וְשָׁלַח לְאָבִי לְהַזְמִין אוֹתִי לָבוֹא אֵלָיו, וְשָׁלַח לְאָבִי מַתָּנוֹת וּכְלֵי-חֵפֶץ הָרְאוּיִים לִמְלָכִים. צִיֵּד אוֹתִי אָבִי בְּשֵׁשׁ סְפִינוֹת, וְנָסַעְנוּ בַּיָּם מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים וְהִגַּעְנוּ לְיַבָּשָׁה. הוֹצֵאנוּ סוּסִים שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בַּסְּפִינוֹת וְהִטְעַנּוּ אֶת הַמַּתָּנוֹת עַל עֲשָׂרָה גְמַלִּים. הָלַכְנוּ קְצָת לְדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה אָבָק עָלָה וְנִתְעוֹרֵר עַד שֶׁסָּתַם אֶת חֲלַל הָאָרֶץ בְּאֵין לִרְאוֹת כְּלוּם. אַחֲרֵי שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, סָר הָאָבָק, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחַת לוֹ חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים, אֲרָיוֹת מַפִּילִים אֵימָה וּלְבוּשָׁם בַּרְזֶל. הִסְתַּכַּלְנוּ בָּהֶם וְהִנֵּה הֵם עַרְבִיִּים, לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ, שֶׁאָנוּ מְתֵי-מִסְפָּר וְעִמָּנוּ עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹשְׂאִים מַתָּנוֹת לְמֶלֶךְ הֹדּוּ, הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ וְשָׁלְחוּ רָמְחֵיהֶם נֶגְדֵּנוּ. רָמַזְנוּ לָהֶם בְּאֶצְבְּעוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ לָהֶם: “שְׁלִיחֵי מֶלֶךְ הֹדּוּ הַמְרוֹמָם אָנוּ, אַל תַּזִּיקוּ לָנוּ”. אָמְרוּ: " אֵין אָנוּ בְּאַרְצוֹ וְלֹא תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ". הָרְגוּ אֲחָדִים מֵהַנְּעָרִים וּבָרְחוּ הַנִּשְׁאָרִים, וּבָרַחְתִּי אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁנִּפְצַעְתִּי פֶּצַע אָנוּשׁ. הִשִּׂיאוּ הַמָמוֹן וְהַמַּתָּנוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ אֶת דַּעַת הָעַרְבִיִּים מִמֶּנִּי, וְהָיִיתִי כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ, הָיִיתִי נִכְבָּד וְנַעֲשֵׂיתִי נִקְלֶה. הָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְרֹאשׁ הַר, וּבִקַּשְׁתִּי לִי מַחֲסֶה בְּתוֹךְ מְעָרָה עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. לֹא פָּסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינָה יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח וּבְצוּרָה שֶׁסָּר מִמֶּנָּה הַחֹרֶף עִם קָרָתוֹ וְסָר אֵלֶיהָ הָאָבִיב בְּנִצָּתוֹ, וְעָלוּ פְּרָחֶיהָ וְזָרְמוּ פְּלָגֶיהָ וְצִפְצְפוּ צִפֳּרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר בְּמָקוֹם שֶׁתֵּאֵר אוֹתָהּ:

עִיר לֹא פַחַד לַיּוֹשֵׁב בִּגְבוּלָהּ,

וְהַבִּטָּחוֹן רֵעַ, חָבוּר לָהּ.

כְּאִלּוּ הָיְתָה תוֹכָהּ לְיוֹשְׁבֶיהָ,

גִּנַּת פְּאֵר נִגְלוּ פִלְאוֹתֶיהָ.

שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, שֶׁכְּבָר עָיַפְתִּי מִן הַדֶּרֶךְ, וְהָיִיתִי מָלֵא יָגוֹן וּבְפָנַי חִוָּרוֹן. וְעִם זֶה הֲרֵי הָיָה מַצָּבִי בְּרָע, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן לִפְנוֹת. סַרְתִּי אֶל חַיָּט בַּחֲנוּתוֹ. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלֹום, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְהִסְבִּיר לִי פָּנִים, וּשְׁאָלַנִי לְסִבַּת בּוֹאִי לְמָקוֹם זָר. סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. נִצְטָעֵר עָלַי וְאָמַר: “בָּחוּר, אַל תְּגַלֶּה מַה שֶּׁאִתְּךָ, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מַלְכָּהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ, שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בְּאוֹיְבֵי אָבִיךָ, וְהוּא דוֹרֵשׁ מֵעמּוֹ דָמִים לִגְאֹל אוֹתָם”. שָׂם לְפָנַי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכַלְתִּי וְאָכַל עִמִּי וּבִלִּינוּ הַלַּיְלָה בְּשִׂיחָה. אַחַר-כָּךְ הִקְצָה לִי בְרָצוֹן מָקוֹם בְּפִנַּת חֲנוּתוֹ, וְהֵבִיא לִי מַה שֶּׁאֲנִי זָקוּק לוֹ מִכַּר וָכֶסֶת. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהִיתִי אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, אָמַר לִי: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה אוּמָנוּת שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חָכָם אֲנִי בְּחָכְמַת הַמִּשְׁפָּטִים וְיוֹדֵעַ סֵפֶר וּכְתָב וְחֶשְׁבּוֹן, וְאָמָּן בִּמְלֶאכֶת יְפִי הַכְּתָב”. אָמַר: “אוּמָנוּתְךָ אוּמָנוּת סְרָק הִיא בְּאַרְצֵנוּ. אֵין בְּעִירֵנוּ יוֹדֵעַ בְּמַדָּע וְלֹא בִּכְתָב, זוּלָתִי בְּרֶוַח מָמוֹן”. אָמַרְתִּי: " חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם מִלְּבַד מַה שּׁמָּנִיתִי לְפָנֶיךָ". אָמַר: “אֱזֹר חֲלָצֶיךָ וְטֹל גַּרְזֶן וְחֶבֶל וַחֲטֹב עֵצִים בָּעֲרָבָה, שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּזֶה עַד שֶׁיַּעֲזָרְךָ הַשֵּׁם. וְאַל תַּגֵּד לְאָדָם מִי אַתָּה, שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךָ”. קָנָה לִי גַרְזֶן וְחֶבֶל, וּמְסָרַנִי לַאֲחָדִים מֵחוֹטְבֵי הָעֵצִים. וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי. יָצָאתִי עִמָּם וְחָטַבְתִּי עֵצִים כָּל יוֹמִי כֻּלּוֹ, וְהֵבֵאתִי מַשָּׂא עֵצִים עַל רֹאשִׁי וּמְכַרְתִּיו בַּחֲצִי הַדִּינָר, אָכַלְתִּי בְּמִקְצָתוֹ וְהִנַּחְתִּי עִמִּי מִקְצָתוֹ, וְהִמְשַׁכְתִּי בְּכָךְ זְמַן שֶׁל שָׁנָה. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה בָּאתִי יוֹם אֶחָד אֶל הָעֲרָבָה כְּמִנְהָגִי. עָזַבְתִּי אֶת חֲבֵרַי וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי סְבָךְ-עֵצִים בְּשִׁפּוּלֵי מָקוֹם אֶחָד, וּבוֹ עֲצֵי דֶלֶק לְמַכְבִּיר. נִכְנַסְתִּי לְשִׁפּוּלֵי אוֹתוֹ מָקוֹם וּמָצָאתִי גֶזַע אַלּוֹן עָבֶה. חָפַרְתִּי מִסָּבִיב לוֹ וְהֵסַרְתִּי אֶת הֶעָפָר. נִתְקַל הַגַּרְזֶן בְּטַבַּעַת שֶׁל נְחשֶׁת. נִקִּיתִיהָ מִן הֶעָפָר, וְהִנֵּה הִיא תְּקוּעָה בְּרִקּוּעַ שֶׁל עֵץ. הֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְנִתְגַּלְּתָה מִתַּחְתָּיו מַדְרֵגָה. יָרַדְתִּי עַד לְשִׁפְלָהּ שֶׁל הַמַּדְרֵגָה וְרָאִיתִי דֶלֶת. נִכְנַסְתִּי בָּהּ וְרָאִיתִי אַרְמוֹן מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבִּנְיָנִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים. מָצָאתִי בְּתוֹכוֹ עַלְמָה כַּפְּנִינָה הַיְקָרָה, כָּל דְּאָגָה וְכַעַס וָצַעַר מִן הַלֵּב מְסִירָה. קוֹלָהּ מַרְפֵּא לְכָל יָגוֹן, וְלוֹקֵחַ שְׁבִי כָּל חָכָם וְנָבוֹן. קוֹמָתָהּ נָאָה לִרְאוֹת, וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ תָּאֳמֵי צְבִיּוֹת. לְחָיֶיהָ רַכּוֹת וּמַזְהִירוֹת בְּזֹךְ צִבְעָן, וּלְהַפְלִיא עֵין רוֹאִים עוֹרָן. פָּנֶיהָ נִשְׁקָפוֹת מֵאֲפֵל לֵיל תַּלְתַּלֶיהָ, וּמֵעַל לְכִתְפוֹתֶיהָ מַבְרִיק בְּרַק שִׁנֶּיהָ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ:

תַּלְתַּלֶיהָ שְׁחוֹרִים וְזָקוּף גֵּוָהּ,

עַל תְּלוּלִית נִשָּׂאָה כַּעֲרָבָה עֲנֵפָה.

וְאָמַר אַחֵר:

אַרְבָּעָה לַאֲחָדִים כְּמוֹ בָהּ, לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,

אֶת כָּל דְּמֵי לְבָבִי אֶשְׁפֹּךְ בִּשְׁבִילָם:

אוֹר זֹהַר הַמֵּצַח, שְׁחוֹר-לֵיל תַּלְתַּל צָנוּף,

לְחָיַיִם שׁוֹשַׁנִּים וַעֲדִי הַגֵּו הַזָּקוּף.

כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ הִשְׁתַּחֲוֵיתִי וְנָתַתִּי שֶׁבַח לְיוֹצְרָהּ עַל מַה שֶּׁבָּרָא מִן הַחֵן וְהַיֹּפִי. הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “מָה אַתָּה, אָדָם אוֹ שֵׁד?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אָדָם”. אָמְרָה: “וּמִי הוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁזֶּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי כָאן, לֹא רָאִיתִי בוֹ שׁוּם אָדָם כְּלָל?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, מָצָאתִי קוֹלָהּ עָרֵב, וְנִכְנַס אֶל קִרְבִּי עַד עִמְקֵי הַלֵּב, וְאָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי, כּוֹכָבִי הַטּוֹב הוֹבִילַנִי לְהָסִיר דְּאָגָה וְיָגוֹן מִמֶּנִּי”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הָיָה מַצָּבִי קָשֶׁה בְּעֵינֶיהָ וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “אַף אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי. דַּע שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס אָנִי, אֲדוֹן אִיֵּי עֲצֵי הַהָבְנִים, וְהִשִּׂיא אוֹתִי אָבִי לְבֶן-דּוֹדִי בֶּן-אָחִיו. אַךְ בְּלֵיל נִשּׂוּאַי חֲטָפַנִי שֵׁד, גַּרְגַרִיס בֶּן רַגְמוּס שְׁמוֹ, בֶּן-אֲחוֹתוֹ שֶׁל אִבְּלִיס. טָס אִתִּי וְהוֹרִיד אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכוֹ כָּל מַה שֶּׁאֲנִי זְקוּקָה לוֹ מִכְּלֵי-מִלַּת וְתַכְשִׁיטִים וּבִגְדֵי שֵׁשׁ וְכֵלִים וּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה. וְאַחַת לַעֲשָׂרָה יָמִים הוּא בָּא אֶצְלִי וְלָן לַיְלָה כָאן, וְהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, שֶׁכֵּן לְקָחַנִי שֶׁלֹּא בְּהַסְכָּמַת קְרוֹבָיו. וְהִסְכִּים עִמִּי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶהֱיֶה זְקוּקָה לְמַשֶּׁהוּ אִם בַּיּוֹם וְאִם בַּלַּיְלָה, אַעֲבִיר יָדִי עַל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֵלּוּ הָרְשׁוּמוֹת עַל הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל, וּבְטֶרֶם אָסִיר יָדִי אֶרְאֶה אוֹתוֹ אֶצְלִי. וְזֶה לוֹ הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים, וְנוֹתְרוּ לוֹ שִׁשָּׁה יָמִים עַד שֶׁיָּבוֹא. רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁהֶה אֶצְלִי חֲמִשָּׁה יָמִים, וְתִסְתַּלֵּק מִכָּאן יוֹם אֶחָד לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא”? אָמַרְתִּי: “הֵן, בְּרָצוֹן רָב, אִם רַק יִתְקַיְּמוּ חֲלוֹמוֹתַי”. שָׂמְחָה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְתָפְסָה בְּיָדִי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי דֶרֶךְ שַׁעַר-קֶשֶׁת, וְנִכְנְסָה עִמִּי לְאַמְבַּטְיָה מְפֹאָרָה וְנֶהְדָּרָה. כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, פָּשַׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי. פָּשְׁטָה אַף הִיא שִׂמְלוֹתֶיהָ וְנִכְנְסָה לָאַמְבַּטְיָה וְעָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְיָשְׁבָה עַל סַפָּה. הוֹשִׁיבָה אוֹתִי לְצִדָּהּ וְהֵבִיאָה מַשְׁקֵה-סֻכָּר מָסוּךְ בּמשֶׁק וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי. שָׂמָה לְפָנַי מַאֲכָל וְאָכַלְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה אֶחָת. אָמְרָה: וְעַכְשָׁו שְׁכַב וְתָנוּחַ שֶׁעָיֵף אָתָּה". שָׁכַחְתִּי, גְּבִרְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לִי, וְהוֹדֵיתִי לָהּ וְשָׁכַבְתִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְׁנָתִי, חַשְׁתִּי שׁהִיא מְשַׁפְשֶׁפֶת רַגְלַי וּמְעַסָּה אוֹתָן. הִתְפַּלַּלְתִּי לְבִרְכוֹת אֱלֹהִים שֶׁתָּחֹלְנָה עָלֶיהָ, וְיָשַׁבְנוּ שׁוּב שָׁעָה אַחַת וְשׂוֹחַחְנוּ. אָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, מֵצַר הָיָה לִבִּי, כְּשֶׁהָיִיתִי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים יְחִידָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה מִבְּלִי לִמְצֹא מִי שֶׁיְשִׂיחֵנִי. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁלַח אוֹתְךָ אֵלָי”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “בָּחוּר, רְצוֹנְךָ בְּמַשְׁקֶה”? אָמַרְתִּי: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”. נִגְּשָׁה לְאָרוֹן וְהוֹצִיאָה יַיִן יָשָׁן חָתוּם בְּקַנְקַנּוֹ, וְקִשְּׁטָה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּיֶרֶק וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,

דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.

וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,

לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, שִׁבַּחְתִּי אוֹתָהּ וְהוֹדֵיתִי לָהּ; וּכְבָר חָדְרָה אַהֲבָתָהּ לְתוֹךְ לִבִּי וּפָסְקוּ צַעֲרִי וְדַאֲגָתִי, וְיָשַׁבְנוּ יַחַד בְּמִשְׁתֵּה-הַיָּיִן עַד הָעֶרֶב, וּבִלִּיתִי עִמָּה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה – מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי קָשַׁרְנוּ שִׂמְחָה אֶל שִׂמְחָה עַד הַצָּהֳרַיִם. נִכְנַס ביִּ יַיִן עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹד בְּדַעְתִּי. קַמְתִּי מִתְנוֹדֵד לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְאָמַרְתִּי לָהּ: “קוּמִי יָפָתִי, שֶׁאוֹצִיא אוֹתֵךְ מִבֵּית-כִּלְאֵךְ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְאָנִיחַ לָךְ מִשֵּׁד זֶה”. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “הִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וּשְׁתֹק, שֶׁהֲרֵי לַשֵּׁד אֶחָד לַעֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבָד, וְנִשְׁאֲרוּ לְךָ תִּשְׁעָה יָמִים”. אָמַרְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעֲבָרַנִי הַיָּיִן: “הֲרֵי אֲנִי מַחֲרִיב בְּשָׁעָה זוֹ אֶת הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל שֶׁכְּתֹבֶת זוֹ חֲקוּקָה בָהּ, וְהַנִּיחִי לוֹ לְשֵׁד זֶה שֶׁיָּבוֹא כְּדֵי שֶׁאַהַרְגֶנּוּ, שֶׁכֵּן מֻמְחֶה אֲנִי בַּהֲרִיגַת שֵׁדִים”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי הֶחֱוִירוּ פָּנֶיהָ וְאָמְרָה לִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל תַּעַשׂ כֵּן”. וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

מַעַשׂ שֶׁבּוֹ אָבְדַן נַפְשֶׁךָ,

לְהִזָּהֵר מִפָּנָיו חוֹבָה עָלֶיךָ.

אַחַר נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הוֹי אַתָּה הַמְבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאָט!

וְסוּס מְהִיר הַמֵּרוֹץ, כִּמְעָט קָט

הִתְאַפֵּק, שֶׁמִּטֶּבַע הַזְּמָן בְּגִידָה,

וְסוֹף כָּל חֲבִילָה אַךְ לִפְרִידָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, לֹא הִשְׁגַּחְתִּי בִּדְבָרֶיהָ וּבָעַטְתִּי בְּרַגְלִי בַּמִּשְׁקַעַת בְּעִיטָה חֲזָקָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ כָּךְ: וּכְשֶׁבָּעַטְתִּי גְּבִרְתִּי, בַּמִּשְׁקַעַת בְּרַגְלִי, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, חָשַׁךְ הָעוֹלָם, וְרָעֲמוּ רְעָמִים וּבָרְקוּ בְרָקִים וְרָעֲשָׁה הָאָרֶץ וְחָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. מִיָּד פָּג שִׁכְרוֹנִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מָה הָעִנְיָן?” אָמְרָה: “כְּבָר הִגִּיעַ הַשֵּׁד אֵלֵינוּ. כְּלוּם לֹא הִזְהַרְתִּיךָ מִפְּנֵי זֶה? חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר גָּרַמְתָּ לִי רָעָה. הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, וַעֲלֵה בַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאתָ בָּהּ”. אַךְ מֵרֹב פַּחֲדִי שָׁכַחְתִּי אֶת נְעָלַי וְאֶת גַּרְזִנִּי. כְּשֶׁעָלִיתִי שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, הָפַכְתִּי פָּנַי וּבִקַּשְׁתִּי לִמְצֹא אוֹתָם. רָאִיתִי וְהִנֵּה נִבְקְעָה הָאָרֶץ וְעָלָה מִתּוֹכָהּ שֵׁד מְכֹעָר הַמַּרְאֶה וְאָמַר: “מָה הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁהֶחֱרַדְתִּנִי בוֹ, וּמָה רָעָה הִגִּיעָה אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא הִגִּיעָה לִי שׁוּם רָעָה, אֶלָּא שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה וּבִקַּשְׁתִּי לִשְׁתּוֹת יָיִן, שֶׁיִּרְחַב לְלִבִּי. לָקַחְתִּי לִי קְצָת מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁקַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, כָּבֵד רֹאשִׁי עָלַי וְנָפַלְתִּי עַל הַמִּשְׁקַעַת”. אָמַר הַשֵּׁד: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, בַּת זְנוּנִים”. הִתְבּוֹנֵן לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְרָאָה אֶת הַנַּעַל וְאֶת הַגַּרְזֶן. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אֵלֶּה לָאו שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הֵם? מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא רְאִיתִים אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְבְּקוּ בְךָ כְּשֶׁעָלִיתָ”. אָמַר הַשֵּׁד: “דִּבְרֵי הֶבֶל הֵם וְאֵינָם מְקֻבָּלִים עָלַי, בַּת בְּלִיַּעַל”. פָּשַׁט אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וְהִצְלִיב אוֹתָהּ בֵּין אַרְבַּע יְתֵדוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהִתְחִיל מְעַנֶּה אוֹתָהּ שֶׁתּוֹדֶה. לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינַי, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹחַ לִשְׁמוֹעַ קוֹל בִּכְיָתָהּ. וְעָלִיתִי בַּמַּדְרֵגָה נִרְעָשׁ וְנִפְחָד. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַעְלָה הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בֶּעָפָר וְהִתְחָרַטְתִּי תַּכְלִית חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. הָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּנַּעֲרָה וּבְיָפְיָהּ, וְכֵיצַד הָיָה מְעַנֶּה אוֹתָהּ אָרוּר זֶה, וְשֶׁזֶּה לָהּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁהִיא בוֹדְדָה, וְכָל מַה שֶּׁנִּגְרַם לָהּ בִּגְלָלִי. הִרְהַרְתִּי בְּאָבִי וּבְמַלְכוּתוֹ, וְכֵיצַד נַעֲשֵׂיתִי חוֹטֵב-עֵצִים, וּכְבָר נֶעְכְּרוּ חַיָּי אַחֲרֵי שֶׁהֵאִיר לִי הַזְּמָן פָּנִים, וּבָכִיתִי וְאָמַרְתִּי בֵּית-שִׁיר זֶה:

אִם הַזְּמָן בְּאַחַד הַיָּמִים אָסוֹן עָלֶיךָ יָמִיט,

הִנֵּה יֵשׁ יוֹם קַל תִּרְאֵהוּ וְיוֹם קָשֶׁה תַּבִּיט.

הָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶל יְדִידִי הַחַיָּט, וּמְצָאתִיו כְּיוֹשֵׁב עַל גַחֲלֵי-אֵשׁ בַּעֲבוּרִי, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לִי. אָמַר: “כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עָבַר עָלַי כְּשֶׁלִבִּי אֶצְלְךָ, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ מִפְּנֵי חַיָּה רָעָה אוֹ זוּלַת זֶה. תְּהִלָּה לָאֵל שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ”. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל רַחֲמָיו עָלַי וּפָרַשְׁתִּי לְזָוִיתִי וְהִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּנְקוּטֹתִי בְּנַפְשִׁי עַל שֶׁבָּעַטְתִּי בַּמִּשְׁקַעַת.

וּבְעוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נַפְשִׁי, נִכְנַס אֵלַי יְדִידִי הַחַיָּט וְאָמַר לִי: “בַּחוּץ עוֹמֵד אִישׁ פַּרְסִי זָקֵן הַשּוֹאֵל עָלֶיךָ וְעִמּוֹ גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ, שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים וְאָמַר לָהֶם: יָצָאתִי בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיז הַכָּרוֹז עַל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמָצָאתִי שְׁנֵי אֵלֶּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי הֵם. הַרְאוּ לִי אֶת בַּעֲלֵיהֶם. הִכִּירוּ חוֹטְבֵי הָעֵצִים אֶת גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים אֵלֶּה, הֶחֱוִירוּ פָּנַי מִפַּחַד וְדַעְתִּי נִטְרְפָה עָלַי. וְעוֹדֶנִּי בְּכָךְ עַד שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ בְּזָוִיתִי וְעָלָה מִתּוֹכָהּ הַפַּרְסִי, וְהִנֵּה הוּא הַשֵּׁד. שֶׁאַחֲרֵי שֶׁעִנָּה אֶת הָעַלְמָה כָּל עִנּוּי וְלֹא הוֹדְתָה לוֹ בִכְלוּם, נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן וְאֶת הַנַּעַל וְאָמַר לָהּ: “אִם גַּרְגַּרִיס מִזֶּרַע אִבְּלִיס אֲנִי, הֲרֵינִי מֵבִיא לָךְ לְכָאן אֶת בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל גַּרְזֶן זֶה וְנַעַל זוֹ”. וּלְשֵׁם זֶה בָּא אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים מִתְנַכֵּר בִּבְגָדִים כָּאָמוּר, וּבָא אֵלָי. לֹא נָתַן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁחֲטָפַנִי וְטָס עִמִּי לְמַעְלָה וְיָרַד שׁוּב וְשָׁקַע עִמִּי בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּשֶׁאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס עִמִּי לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן שֶׁהָיִיתִי בוֹ, וְרָאִיתִי אֶת הָעַלְמָה עֲרֻמָּה וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ כְּבוּלוֹת לְאַרְבַּע יְתֵדוֹת וְדָמָהּ שׁוֹתֵת מִצַּלְעוֹתֶיהָ, וְזָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת. תָּפַס אוֹתָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר לָהּ: “זוֹנָה, אֵין זֶה אֲהוּבֵךְ?” הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “אֵינִי מַכִּירָה לוֹ לְזֶה, וּמֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “כֵּיצַד זֶה? כְּלוּם אֵין אַתְּ מוֹדָה אַחֲרֵי כָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה”? אָמְרָה בְּשֶׁקֶט: “מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אָדָם זֶה, וְלֹא הִתִּיר אֱלֹהִים לְהָעִיד בּוֹ שֶׁקֶר”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “אִם אֵין אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ, הֲרֵי טְלִי סַיִף זֶה וְהַתִּיזִי רֹאשׁוֹ בוֹ”. נָטְלָה אֶת הַסַּיִף וּבָאָה אֵלַי וְעָמְדָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי, וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּגַבּוֹת עֵינָי, כְּשֶׁדִּמְעוֹתַי עוֹבְרוֹת עַל לְחָיַי. הֵבִינָה אֶת הָרֶמֶז שֶׁלִּי וְרָמְזָה בְּעֵינֶיהָ כְּאוֹמֶרֶת: “אֵיכָה זֶה הֵמַטְתָּ עָלֵינוּ כָל זֶה”? רָמַזְתִּי לָהּ: “שָׁעָה זוֹ שְׁעַת סְלִיחָה וּמְחִילָה הִיא”. וּכְאִלּוּ אָמְרָה לְשׁוֹנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

יְהִי מֶבָּט עֵינִי מֵלִיץ לִלְשׁוֹנִי, וְאוֹתָךְ יוֹדִיעַ,

וַאֲשֶׁר בִּצְפוּנִי אַסְתִּיר, לְמַעֲנִי אוֹתָךְ יַשְׁמִיעַ.

וּבְעֵת נִפְגַּשְׁנוּ וְהָיוּ הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת,

הֶחֱרַשְׁתִּי וְהָגוּ בָּכֶם עֵינַי עוֹרְגוֹת.

רָמְזָה וָאֵדַע אֶת אֲשֶׁר תַּבִּיעַ בְּמֶבָּטָהּ,

נָתַתִּי לָהּ אוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת, וְהֵבִינָה בְּדַעְתָּהּ.

וּבְעֵת אֲשֶׁר מֶבָּט יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתֵנוּ,

נַחֲרִישָׁה, וְאַהֲבָה תְּהִי לְפֶה לַאֲשֶׁר בְּלִבֵּנוּ.

כְּשֶׁהֵבִינָה הָעַלְמָה רִמְזִי, גְּבִרְתִּי, הִשְׁלִיכָה אֶת הַסַּיִף מִיָּדָהּ וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה אַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁאֵינִי מַכִּירָה וְשֶׁלֹּא עָשָׂה לִי רָעָה. אֵין דָּבָר זֶה מֻתָּר לִי עַל פִּי דָתִי”, וְנִרְתְּעָה לְאָחוֹר. אָמַר הַשֵּׁד: “אֵין הַדָּבָר קַל בְּעֵינַיִךְ לַהֲרֹג אֶת אֲהוּבֵךְ. וְאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבִּלָּה אִתָּךְ לַיְלָה אֶחָד, שֶׁאַתְּ סוֹבֶלֶת יִסּוּרִים אֵלֶּה וְאֵינֵךְ מוֹדָה בְּעִנְיָנוֹ. מֵעַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁאֵין רֶגֶשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל מִין אֶלָּא כְּלַפֵּי בֶּן-מִינוֹ”. פָּנָה אֵלַי הַשֵּׁד וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, וְאַף אַתָּה אֵין אַתָּה מַכִּיר אֶת זוֹ”? אָמַרְתִּי: וּמִי הִיא זֹאת? מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיהָ אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ". אָמַר: “אִם כָּךְ טֹל סַיִף זֶה וְהַתֵּז אֶת רֹאשָׁהּ וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְתֵלֵךְ לְדַרְכְּךָ, שֶׁאָז יִהְיֶה בָּרוּר בְּעֵינַי שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ כְּלָל”. אָמַרְתִּי: “מוּטָב”. נָטַלְתִּי אֶת הַסַּיִף וְנִגַּשְׁתִּי בִּזְרִיזוּת וְהֵרַמְתִּי יָדִי. אָמְרָה לִי בְּגַבּוֹת עֵינֶיהָ: “אֲנִי לֹא קִפַּחְתִּי זְכוּתְךָ, כְּלוּם כָּךְ אַתָּה גוֹמֵל עָלַי?” הֲבִינוֹתִי מַה שֶּׁאָמְרָה וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּעֵינָי: “תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתֵךְ”. וּכְאִלּוּ הִבִּיעָה לְשׁוֹנִי אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הָאוֹמְרִים:

מָה רַב אֲשֶׁר שׁוֹתֵק סִפְּרָה עֵינוֹ

לַאֲהוּבָתוֹ אֶת אֲשֶׁר לִבּוֹ יַצְפִּינוֹ.

גָּלוּי יַבִּיעַ מֶבָּט עַפְעַפָּיו:

“יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר יִשָּׂא הַגּוֹרָל בִּכְנָפָיו”.

וּמַה יָּפֶה לְהַבִּיט בִּפְנֵי דוֹדָה,

וּמַה נֶּחְמָד הַמֶּבָּט יְגַלֶּה סוֹדָהּ.

אָכֵן זֶה יִכְתֹּב בִּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו,

וְזֶה יִקְרָא קָרוֹא בְּאִישׁוֹנָיו.

נִתְמַלְּאוּ עֵינַי דְמָעוֹת וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַסַּיִף מִיָּדִי וְאָמַרְתִּי: “הוֹי שֵׁד אַדִּיר וְגִבּוֹר כַּבִּיר, אִם אִשָּׁה שֶׁדַּעְתָּה קַלָּה וְכֵן דָתָהּ, לֹא מָצְאָה הַתֵּר לְעַצְמָהּ לְהַתִּיז רֹאשִׁי, כֵּיצַד אַתִּיר לְעַצְמִי אֲנִי לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ מֵעוֹדִי? אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מַשְׁקֵנִי אֶת כּוֹס הַמָּוֶת וְהַכִּלָּיוֹן”. אָמַר הַשֵּׁד: “אַתֶּם אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם”. תָּפַס בַּסַּיִף וְהִכָּה עַל יַד הָעַלְמָה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, חָזַר וְהִכָּה בַּשְּׁנִיָּה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, וְקִצֵּץ בְּאַרְבַּע מַכּוֹת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְעֵינַי רוֹאוֹת. הָיָה בָּרִי לִי שֶׁאָמוּת. רָמְזָה לִי הָעַלְמָה בְּעֵינֶיהָ בִּרְכַּת פְּרִידָה מִמֶּנִּי. רָאָה זֹאת הַשֵּׁד וְצָוַח: “כְּבָר זָנִית בְּעֵינַיִךְ”. הִכָּה בְּרֹאשָׁהּ וְנִתָּז. אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, בְּדִינֵנוּ מֻתָּר לַהֲרֹג אִשָּׁה שֶׁשָּׁטְתָה. וַהֲרֵי עַלְמָה זוֹ חֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל חֻפָּתָהּ, כְּשֶׁהָיְתָה בַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא יָדְעָה אִישׁ זוּלָתִי. הָיִיתִי בָּא אֵלֶיהָ אַחַת לַעֲשָׂרָה לֵילוֹת בְּצוּרַת גֶּבֶר פַּרְסִי. וּמִשֶּׁנִּתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגְדָה בִּי, הֲרַגְתִּיהָ. וְאוּלָם אַתָּה, הֲרֵי לֹא נִתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגַדְתָּ אַתָּה בִּי. אַךְ אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא אוֹצִיאֲךָ בְּשָׁלוֹם. עַכְשָׁו בַּקֵּשׁ לְךָ מֵאִתִּי חֶסֶד שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ”. נִתְמַלֵּאתִי, גְּבִרְתִּי, שִׂמְחָה וְאָמַרְתִּי: “מַה חֶסֶד אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ?” אָמַר:

“בְּרֹר לְךָ אֶת הַצּוּרָה שֶׁאֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לָהּ, צוּרַת כֶּלֶב אוֹ חֲמוֹר אוֹ קוֹף”. וּבִהְיוֹת שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁיִּמְחַל לִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “מְחַל לִי, שֶׁיִּמְחַל אֱלֹהִים לְךָ בַּעֲבוּר מְחִילָתְךָ שֶׁמָּחַלְתָּ לְאָדָם מֻסְלִם, שֶׁלֹּא עָשָׂה לְךָ רָעָה מֵעוֹלָם”. הִתְרַפַּסְתִּי לְפָנָיו תַּכְלִית הַהִתְרַפְּסוּת, וְנִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד לְפָנָיו וְאוֹמֵר לוֹ: “עָשׁוּק אֲנִי”. אָמַר: “אַל תַּאֲרֵךְ בִּדְבָרִים עָלַי. אֵין דָּבָר קַל בְּעֵינַי מֵאֲשֶׁר לְהָרְגֶךָ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן הַבְּרֵרָה בְּיָדֶךָ”. אָמַרְתִּי: “שֵׁד, נָאֶה לְךָ יוֹתֵר שֶׁתִּמְחַל לִי. מְחַל לִי כְּשֵׁם שֶׁמָּחַל לַמְקַנֵּא זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ”. אָמַר הַשֵּׁד: "וְכֵיצַד הָיָה זֶה: פָּתָחְתִּי וְאָמַרְתִּי:

סִפּוּר הַמְקַנֵּא וְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ    🔗

מְסַפְרִים, הַשֵּׁד, שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הָיוּ גָרִים בִּשְׁנֵי בָּתִּים דְּבוּקִים זֶה לָזֶה בְּכֹתֶל אֶחָד. הָיָה הָאֶחָד מְקַנֵּא בַּשֵּׁנִי וּמַזִּיקוֹ בְּעַיִן-רָעָה, וְהָיָה מַפְלִיג בְּהֶזֵּקוֹ. הָיָה מְקַנֵּא בוֹ בְּכָל שָׁעָה וְגָדְלָה וְרָבְתָה קִנְאָתוֹ עַד שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּנְעִימוּת-הַשֵּׁנָה. וְאוּלָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לֹא נִתּוֹסְפָה לוֹ אֶלָּא טוֹבָה, וּכְכָל אֲשֶׁר קִנֵּא בוֹ שְׁכֵנוֹ יוֹתֵר, כֵּן הוּטַב מַצָּבוֹ יוֹתֵר. הִגִּיעָה לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁשְּׁכֵנוֹ מְקַנֵּא בוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהַזִּיקוֹ. נָסַע מִשְּׁכֵנוּתוֹ וְהִתְרַחֵק מֵאַרְצוֹ, שֶׁאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי פּוֹרֵשׁ מִן הָעוֹלָם בִּגְלָלוֹ”. הִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת וְקָנָה לוֹ בָּהּ קַרְקַע. וְהָיָה בְּאוֹתָהּ קַרְקַע בּוֹר קָדוּם. בָּנָה לוֹ בֵּית תְּפִלָּה מְיֻחָד לִפְרשׁ לְתוֹכוֹ וּלְהִתְבּוֹדֵד וְקָנָה לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְהָיָה עוֹבֵד בּוֹ אֶת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמָסַר עַצְמוֹ כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. הָיוּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בָּאִים מִכָּל צַד, וְיָצְאָה שְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה בְּכָל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ לִשְׁכֵנוֹ הַמְקַנֵּא בוֹ בִּדְבַר הַטּוֹבָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו, וְשֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ. בָּא אֵלָיו וְנִכְנַס לְמִנְזָרוֹ. קִבֵּל אוֹתוֹ הַשָּׁכֵן שֶׁקִּנֵּא בוֹ בִידִידוּת וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְכִבְּדוֹ תַּכְלִית הַכָּבוֹד. אָמַר לוֹ הַמְקַנֵּא: “דְּבָרִים לִי לָקַחַת עִמְּךָ, וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁנָּסַעְתִּי אֵלֶיךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לְבַשֶּׂרְךָ טוֹב, קוּם וְלֵךְ עִמִּי לְתָאֲךָ”. קָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְתָּפַס בְּיָדוֹ שֶׁל הַמְקַנֵּא. וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַתָּא. אָמַר הַמְקַנֵּא: “אֱמֹר לַעֲנִיֶּיךָ שֶׁיִּפְרְשׁוּ לִמְקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָהֶם, שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לְךָ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר אֶלָּא בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יִשְׁמָעֵנוּ אָדָם”. אָמַר זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לַעֲנִיָּיו: “הִכָּנְסוּ לַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָכֶם”. עָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ. הָלַךְ עִמּוֹ קְצָת עַד שֶׁהִגִּיעַ אִתּוֹ אֶל הַבּוֹר הַקָּדוּם, דָּחַף הַמְקַנֵּא לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְהִפִּילוֹ לַבּוֹר, בְּאֵין אָדָם יוֹדֵעַ, וְיָצָא וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהֲרָגוֹ. הָיָה אוֹתוֹ בּוֹר מְיֻשָּׁב בְּשֵׁדִים. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל כַּפֵּיהֶם וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל צוּר וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הוּא זֶה?” אָמְרוּ: “לֹא”. אָמַר מִי שֶׁאָמַר מֵהֶם: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי זֶה שֶׁמְּקַנֵּא בוֹ וְנִתְיַשֵּׁב בִּמְדִינָתֵנוּ וְהֵקִים מִנְזָר זֶה, וְשֶׁאָנוּ מִתְעַנְּגִים עַל תְּפִלָּתוֹ וּקְרִיאָתוֹ בַּקֻּרְאָן. וּכְבָר בָּא הַמְקַנֵּא וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ וְהֶעֱרִים עָלָיו עַד שֶׁהֱטִילוֹ אֶצְלְכֶם. וּכְבָר הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ הַטּוֹבָה הַלַּיְלָה לְשֻׂלְטָאן מְדִינָה זוֹ, וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְבַקְּרוֹ מָחָר בִּגְלַל בִּתּוֹ”. אָמַר זֶה לָזֶה: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה לְבִתּוֹ?” אָמַר: “נִכְנַס בָּהּ דִבּוּק, וְאִלּוּ הָיָה מַכִּיר רְפוּאָתָהּ הָיָה מְרַפְּאָה, וּרְפוּאָתָהּ קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “וּמַה רְפוּאָתָהּ?” אָמַר: "אֵצֶל חָסִיד זֶה יֶשְׁנוֹ חָתוּל שָׁחוֹר, שֶׁבִּקְצֵה זְנָבוֹ נְקֻדָּה לְבָנָה כְגֹדֶל הָאֲדַרְכְּמוֹן. וְאִלּוּ נָטַל הֵימֶנָּה שֶׁבַע מִן הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת וְהָיָה מַקְטִיר עַל הַנַּעֲרָה בָּהֶן, הָיְתָה נִצֶּלֶת מִן הַשֵּׁד הַמָּארִד וְלֹא הָיָה חוֹזֵר אֵלֶיהָ עוֹלָמִית, וְהָיְתָה מַבְרִיאָה מִיָּד.

וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁהָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ שׁוֹמֵעַ. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם וְעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה, בָּאוּ הָעֲנִיִּים אֶל הַשַּׁיְךְ וּמְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה מִן הַבּוֹר, וְגָדַל עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר. נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ לֶחָתוּל הַשָּׁחוֹר וְלָקַח מִן הַנְּקֻדָּה הַלְּבָנָה שֶׁבִּזְנָבוֹ שֶׁבַע שְׂעָרוֹת. וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, עַד

שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא בִּגְיָסוֹת שֶׁלּוֹ. נִכְנְסוּ הוּא וּגְדוֹלֵי מַלְכוּתוֹ וְצִוָּה לִשְׁאָר גֵּיסוֹתָיו לַעֲמֹד בּחוּץ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם לְבוֹאוֹ וְקֵרְבוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲגַלֶּה לְךָ לְשֵׁם מַה בָּאתָ אֵלַי?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר: “בָּאתָ כְּאִלּוּ לְבַקְּרֵנִי, וְאוּלָם בְּלִבְּךָ לִשְׁאֹל אֶת פִּי בִּדְבַר בִּתֶּךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: " כֵּן הַדָּבָר, שַׁיְךְ יָשָׁר“. אָמַר זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ: “שְׁלַח מִי שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ אֵלַי, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁתַּבְרִיא מִיָּד, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אֶת עוֹזְרָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא כְּפוּתָה וּכְבוּלָה. הוֹשִׁיב אוֹתָהּ זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ וּפָרַשׂ לְפָנֶיהָ מָסָךְ וְהוֹצִיא הַשְּׂעָרוֹת וְהִקְטִיר אוֹתָן עָלֶיהָ. צָרַח זֶה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וְיָצָא מִתּוֹכָהּ. חָזְרָה אֵלֶיהָ דַעְתָּהּ וְהִסְתִּירָה פָּנֶיהָ, וְאָמְרָה: “מַה הוּא הַמַּצָּב הַזֶּה, וּמִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה?” שָׂמַח הַשֻּׁלְטָאן שִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְנָשַׁק שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְנָשַׁק שְׁתֵּי יְדֵי הַשַּׁיְךְ שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ. פָּנָה אֶל רַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “מָה אַתֶּם אוֹמְרִים? מַה הוּא שֶׁרָאוּי לוֹ זֶה שֶׁרִפֵּא אֶת בִּתִּי?” אָמְרוּ: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה”. אָמַר: “צְדַקְתֶּם”. נָתַן אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְנַעֲשָׂה זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁמֵּת הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֶת מִי נְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה?” אָמְרוּ: “אֶת חֲתָנֶךָ”. מִנּוּ אֶת זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. וְשׁוּב לֹא עָבָר אֶלָּא זְמַן מוּעָט עַד שֶׁמֵּת הַשֻּׁלְטָאן. שָׁאֲלוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה: “אֶת מִי נַמְלִיךְ?” אָמְרוּ: " אֶת הַמִּשְׁנֶה”. הִמְלִיכוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה לְשֻׁלְטָאן, וְהָיָה לְמֶלֶךְ מוֹשֵׁל.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, וְעָבָר הַמְקַנֵּא בְּדַרְכּוֹ, וְרָאָה לְפָנָיו אֶת זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ עוֹבֵר בְּתִפְאֶרֶת יְקָר מַלְכוּתוֹ בֵּין נְסִיכָיו וּמִשְׁנָיו וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ. נָתַן עֵינָיו בַּמְקַנֵּא וּפָנָה אֶל אַחַד מִמִּשְׁנָיו וְאָמַר: “הָבֵא לְפָנַי אוֹתוֹ אָדָם, וְאַל תַּטֵּל עָלָיו אֵימָה”. הָלַךְ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְקַנֵּא שְׁכֵנוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “תְּנוּ לוֹ אֶלֶף מִשְׁקַל זָהָב מִבֵּית גְּנָזַי וּשְׂאוּ לוֹ מַשְׂאַת מֵאָה גָמָל מִן הַסְּחוֹרָה וְשִׁלְחוּ עִמּוֹ מִשְׁמָר שֶׁיְלַוֶּה אוֹתוֹ לְאַרְצוֹ”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וּפִטְּרָהוּ מִבְּלִי לְהַעֲנִישׁוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ. רְאֵה מֵעַתָּה, הַשֵּׁד, כֵּיצַד מָחַל זֶה שֶׁקִּנְּאוֹ בוֹ לַמְקַנֵּא. כַּמָּה קִנֵּא בוֹ בִּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָסַע אֵלָיו וְהִזִּיקוֹ, וְהִגִּיעַ עַד כְּדֵי זֶה שֶהֱטִילוֹ לְבוֹר וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אַךְ זֶה לֹא גָמַל לוֹ כְרָעָתוֹ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁסָּלַח לוֹ וּמָחַל לוֹ". אַחַר-כָּךְ בָּכִיתִי לְפָנָיו, גְּבִרְתִּי, בְּכִי מַר שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְנָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי בְּשִׁיר:

מָחֲלוּ הַנְּדִיבִים, וְלֹא יֶחְדְּלוּ חֲכָמִים

מִנְּשׂא לְפוֹשְׁעִים פְּשָׁעִים וַאֲשָׁמִים.

וְאִם אֵין חֵטְא לְךָ לֹא חֲטָאתִיו,

אֱחֹז בְּמִדָּתְךָ סְלִיחַת נָדִיב.

כִּי מְבַקֵּשׁ סְלִיחַת גָּבוֹהַּ מֵעָלָיו,

יִמְחַל חֲטָאִים לָזֶה שֶׁמִּתַּחְתָּיו.

אָמַר הַשֵּׁד: “אַל תַּאֲרֵךְ עָלַי בְּדִבּוּרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמִיתָה, הֲרֵי אֵין לְךָ לַחֲשׁשׁ מִמֶּנָּה. אַךְ סְלִיחָה אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ. הֲרֵי אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ כְּשָׁפִים”. הֶעְתִּיק אוֹתִי בְּכֹחַ מִן הָאֲדָמָה וְטָס עִמִּי בָּאֲוִיר עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ מִתַּחַת לִי כְּאִלּוּ הִיא קְעָרָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אוֹתִי עַל הַר, וְנָטַל קְצָת מִן הֶעָפָר וְלָחַשׁ עָלָיו לַחַשׁ שֶׁל כְּשָׁפִים וְזָרַק אוֹתוֹ עָלַי וְאָמַר: "צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת קוֹף ", מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשֵׂיתִי קוֹף בֶּן מֵאָה שָׁנָה. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְּצוּרָה כְעוּרָה זוֹ, בָּכִיתִי עַל עַצְמִי וְהִשְׁלַמְתִּי עִם גּוֹרַל הַזְּמָן הַקָּשֶׁה, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם בְּיָדוֹ.

יָרַדְתִּי מִמַּעֲלֵה הָהָר לְשִׁפּוּלָיו וּמָצָאתִי מִדְבָּר רְחַב-יָדַיִם. נָסַעְתִּי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ. לְבַסּוֹף הוֹבִילוּנִי רַגְלַי לְחוֹפוֹ שֶׁל הַיָּם הַמָּלוּחַ. עָמַדְתִּי שָׁעָה אַחַת, וְרָאִיתִי סְפִינָה בְּלֵב הַיָּם, וְהָרוּחַ יָפָה לָהּ חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה. הִסְתַּתַּרְתִּי מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע שֶׁבְּצַד הַיַּבָּשָׁה, וְהִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁבָּאָה הַסְּפִינָה וְיָרַדְתִּי בָּהּ, אָמַר אַחַד הַנּוֹסְעִים: “הוֹצִיאוּ מְכֹעָר זֶה מֵעַל פָּנֵינוּ”. אָמַר רַב-הַחוֹבֵל: "נַהֲרֹג אוֹתוֹ ". אָמַר אַחֵר: “הִרְגוּהוּ בְּחֶרֶב זוֹ”. תָּפַסְתִּי בְּשׁוּלֵי בִּגְדוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וּבָכִיתִי וְהָיוּ דִמְעוֹתַי זוֹלְגוֹת. נִכְמְרוּ עָלַי רַחֲמָיו שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וְאָמַר: “סוֹחֲרִים, קוֹף זֶה בִּקֵּשׁ לוֹ מַחֲסֶה מִמֶּנִּי, וּכְבָר הָיִיתִי מַחֲסֶה לוֹ וַהֲרֵי הוּא בְּחָסוּתִי, וְשׁוּב אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְגוֹעַ בוֹ לְרָעָה וּלְהַכְלִים אוֹתוֹ”. הָיָה רַב-הַחוֹבֵל מֵיטִיב עִמִּי, וְכָל מַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אֵלָי הָיִיתִי מְבִינוֹ וּמְמַלֵּא כָל חֶפְצוֹ כֻלּוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ בַּסְּפִינָה עַד שֶׁהִתְחִיל מְחַבְּבֵנִי. הָיְתָה הָרוּחַ יָפָה לָאֳנִיָּה מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהֵטַלְנוּ עֹגֶן לְחוֹפָה שֶׁל מְדִינָה גְדוֹלָה וּבָהּ אוּכְלְסִין רַבִּים, אֵין מוֹנֶה לְמִסְפָּרָם זוּלָתִי אֲלֹהִים. בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ וְעָגְנָה סְפִינָתֵנוּ, בָּאוּ אֵלֵינוּ מַמְלוּכִּים שְׁלוּחִים מֵאֵת מַלְכָּהּ שֶׁל הַמְּדִינָה וְעָלוּ עַל הָאֳנִיָּה וּבֵרְכוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים לְשָׁלוֹם וְאָמְרוּ: “מַלְּכֵּנוּ מְבָרֵךְ אֶתְכֶם לְהַגִּיעֲכֶם בְּשָׁלוֹם, וְשׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם מְגִלּוֹת נְיָר אֵלּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִכְתֹּב שׁוֹרָה אַחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ מִשְׁנֶה בַּעַל כְּתָב-יָד יָפֶה וּמֵת. נִשְׁבַּע הַשֻּׁלְטָאן שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּאָלָה, שֶׁלֹּא יְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה אֶלָּא זֶה שֶׁיִּכְתֹּב יָפֶה כִּכְתָבוֹ”. מָסְרוּ לַסּוֹחֲרִים מְגִלַּת נְיָר אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה בְּרֹחַב אַמָּה, וְכָתַב כָּל הַיּוֹדֵעַ כְּתִיבָה עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. קַמְתִּי, וַאֲנִי בְּצוּרַת קוֹף, וְחָטַפְתִּי הַמְּגִלָּה מִידֵיהֶם. חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא אֶקְרַע אוֹתָהּ וְגָעֲרוּ בִי. רָמַזְתִּי לָהֶם: “יוֹדֵעַ אֲנִי כְּתֹב”. רָמַז לָהֶם רַב-הַחוֹבֵל: “הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב וְאִם יְשַׁרְבֵּב בִּכְתָבוֹ נְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵעַל פָּנֵינוּ. וְאִם יֵיטִיב לִכְתֹּב, הֲרֵינִי מְאַמְּצוֹ לִי לְבֵן, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי קוֹף מֵבִין דָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. נָטַלְתִּי אֶת הַקּוֹלְמוֹס וּטְבַלְתִּיו בַּדְיוֹ שֶׁבַּדְּיוֹתָה וְכָתַבְתִּי בַּקּוֹלְמוֹס בַּכְּתָב הַמְשֻׁפָּע שְׁנֵי בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

כְּבָר רָשַׁם זְמַן חֶסֶד נְדִיבֵי עָם,

אַךְ חַסְדְּךָ עַד הֵנַּה עוֹד לֹא נִרְשָׁם.

אַל נָא אֱלֹהִים בְּמוֹתְךָ יָתוֹם יְיַתֵּם,

שֶׁאַתָּה לַחֶסֶד גַּם אָב אַתָּה גַּם אֵם.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מְאֹרָךְ:

לוֹ עֵט תּוֹעַלְתּוֹ מָלֵא עוֹלָם,

וְכָלְלוּ תּוֹעֲלִיּוֹתָיו הָאָדָם כֻּלָּם,

וְאֵין אֶרֶץ אֲשֶׁר כְּמַתַּת יָדְךָ לָהּ נִתָּן,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ חָמֵשׁ שְׁלַחְתָּן.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מִדְרוֹנִין:

וְאֵין סוֹפֵר לֹא יִפְנֶה וְיַחֲלֹף,

וְיָקוּם כְּתָבוֹ לְדוֹרוֹת אֵין סוֹף,

אַל תִּכְתֹּב אֵפוֹא בְּכַפְּךָ כָּל מְאוּם,

לֹא תִשְׂמַח לִרְאוֹתוֹ יוֹם לִתְחִיָּה תָקוּם.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב חֲרָטִין:

כַּאֲשֶׁר הֻגַּד לָנוּ דְבַר הַפְּרִידָה,

מְסִבַּת-זְמַן בָּהּ אוֹתָנוּ הֶחֱרִידָה,

חָזַרְנוּ עַל פִּיּוֹת דְּיוֹ וַנִּתְאוֹנֵן,

עַל כְּאֵב פְּרִידָה בִּלְשׁוֹן עֵטִים נְקוֹנֵן.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב תְּעוּדוֹת-מִסְמָכִין:

אֵין לְאָדָם שִׁלְטוֹן לָעַד קַיָּם,

וְאִם תְּכַחֵשׁ זֹאת, הָרִאשׁוֹנִים אַיָּם?

מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים לְךָ טַע זַלְזַל,

אֲשֶׁר גַּם בְּחָלְפְךָ הוּא לֹא יֶחְדָּל.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב עִטּוּרִין:

פְּתַח קֶסֶת הָעשֶׁר וְהַטּוֹבוֹת,

וְשִׂים דְּיוֹךָ אֲצִילוֹת וּנְדִיבוֹת.

כְּתֹב הַטּוֹב מֵאֲשֶׁר לָאֵל יָדֶךָ,

כִּי בָזֹאת יִרְבֶּה כְּבוֹדְךָ וְשֵׁם עֵטֶךָ.

אַחֲרֵי-כֵן הוֹשַׁטְתִּי לָהֶם הַמְּגִלָּה. נְטָלוּהָ וְהוֹלִיכוּהָ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בַּמְגִלָּה, לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו כְּתָב זוּלָתִי כְּתָבִי, וְאָמַר לָעוֹמְדִים עָלָיו מִן הַשָּׂרִים: “לְכוּ אֶל בַּעַל כְּתָב זֶה וְהַלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אֵלֶּה וְהַרְכִּיבוּהוּ עַל פִּרְדָּה וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ בִּכְלֵי-זֶמֶר וְהַכְנִיסוּהוּ אֵלָי”.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ חִיְּכוּ. כָּעַס עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “אֲרוּרִים, אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם דָּבָר וְאַתֶּם מְצַחֲקִים עָלָי?” אָמְרוּ: “יֵשׁ סִבָּה לַצְּחוֹק שֶׁלָּנוּ”. אָמַר: “וּמַה הִיא?” אָמְרוּ: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנָּבִיא לְפָנֶיךָ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב כְּתָב יָפֶה זֶה, וּמַצַּב הָעִנְיָן הוּא שֶׁזֶּה שֶׁכְּתָבוֹ קוֹף הוּא וְאֵינוֹ בֶּן-אָדָם. וַהֲרֵי הוּא עִם רַב-הַחוֹבֵל שֶׁל הַסְּפִינָה”. אָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ: “הֵן, חֵי-אֱלֹהִים וּבְחַסְדְּךָ אָנוּ נִשְׁבָּעִים”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵיהֶם וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: "רְצוֹנִי לִקְנוֹת קוֹף זֶה מֵרַב-הַחוֹבֵל ". שָׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַסְּפִינָה, וְאֶת הַפִּרְדָּה וְהַמַּחֲלָצוֹת וּכְלֵי-זֶמֶר וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתַּלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אלֶּה וְתַרְכִּיבוּהוּ עַל הַפִּרְדָּה וְתָבִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַסְּפִינָה וְתַכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלָי”. הָלְכוּ אֶל הַסְּפִינָה וּלְקָחוּנִי מֵרַב-הַחוֹבֵל וְהִלְבִּישׁוּנִי הַמַּחֲלָצוֹת וְהִרְכִּיבוּנִי עַל הַפִּרְדָּה. הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם נִדְהָמִים, וְנֶהְפְּכָה הַמְּדִינָה בְּגִינִי, שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בִּי. כְּשֶׁהֶעֱלוּנִי לַמֶּלֶךְ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים. צִוָּה אוֹתִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכַּי וְעל עֶצֶם-הַכֶּרַע שֶׁלִּי. הִתְפַּלְּאוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד עַל נִימוּסִין שֶׁלִּי. וְהָיָה הַמֶּלֶך זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּא יוֹתֵר מִכֻּלָּם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּלֵּק, וְנִסְתַּלְּקוּ, וְלֹא נִשְׁאַרְנוּ אֶלָּא אֲנִי וְהוֹד מַלְכוּתוֹ הַמֶּלֶךְ וְסָרִיס וְעֶבֶד קָטָן לָבָן. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁוּ שֻׁלְחַן מַאֲכָלִים. וְהָיוּ בָהֶם מִמַּה שֶּׁמְנַתֵּר וּמִמַּה שֶׁעָף, וְהַשּׁוֹכֵן לְזוּגוֹתָיו בְּקִנָּיו, מִתַּרְנְגוֹלֵי הֹדּוּ וְהַשְּׂלָו וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת אֲחֵרִים. רָמַז לִי הַמֶּלֶךְ שֶׁאֹכַל עִמּוֹ. קַמְתִּי וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁבְתִּי וְאָכַלְתִּי עִמּוֹ. הֶעֱבִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. רָחַצְתִּי אֶת יָדַי שֶׁבַע פְּעָמִים וְלָקַחְתִּי הַקֶּסֶת וְהָעֵט וְכָתַבְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

סוּרָה אֱלֵי בַעֲלֵי-כָנָף וּבַרְבּוּרִים לִמְקוֹם מִשְׁכָּנָם,

וּבְכֵה עֲלֵי צָלִי וְתַרְנְגוֹלֵי-בָר, כִּי נִפְקַד מְקוֹמָם,

וְקוֹנֵן עֲלֵי בְּנוֹת תַּרְנְגוֹלֵי-הֹדּוּ, לֹא פוּגַת לְבִכְיִי עֲלֵיהֶן,

עִם עֲדַת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְכָל הָאֶפְרוֹחִים כֻּלָּם לְמִינֵיהֶן.

מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי עַל שְׁנֵי מִינֵי הַדָּגָה,

עַל כִּכַּר לֶחֶם עוֹלֶה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּדְרָגָה.

מְזוֹן שָׁמַיִם הַצָּלִי, הֶאָח מַה יִּיטָב,

וְהַחֵלֶב שׁוֹקֵעַ בְּחֹמֶץ קַנְקַנִּים כִּי רָב.

לֹא הֱנִיעַנִי רָעָב כַּאֲשֶׁר בְּלֵיל עָמְדִי עָצוּר

בִּתְפִלָּתִי, לִפְנֵי דַיְסָה לְאוֹר סַלְעֵי צוּר,

וָאֲהַרְהֵר בְּמַאֲכַל, בְּרֵיחַ בְּשָׂמָיו,

עַל שֻׁלְחַן מַפָּתוֹ קְטִיפָה, רַבּוּ מַטְעַמָּיו.

נַפְשִׁי הוֹחִילִי, כִּי רַבּוּ פִּלְאֵי הַזְּמָן,

אִם יוֹם יָצַר, מִשְׁנֵהוּ רֶוַח יָבִיא לָן.

קַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי בְּרִחוּק מָקוֹם. הִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי וְקָרָא אוֹתוֹ וְתָמַהּ וְאָמַר: “פֶּלֶא הוּא קוֹף שֶׁלּוֹ מְלִיצָה כָּזוֹ וּכְתָב שֶׁכָּזֶה. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאוֹת”. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לַמֶּלֶךְ יַיִן מְיֻחָד בִּכְלִי שֶׁל זְכוּכִית, וְשָׁתָה הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיט לִי אַחַר-כָּךְ. נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ וְשָׁתִיתִי וְכָתַבְתִּי:

שָׂרְפוּ אוֹתִי בָּאֵשׁ וַיְעוֹרְרוּנִי לִדְבַר שְׂפָתַיִם,

וַיִּמְצְאוּ אוֹתִי בַצָּרָה מַאֲרִיךְ אַפַּיִם,

וַיְנַשְּׂאוּנִי וַיְנַטְּלוּנִי עַל כַּפַּיִם,

וָאֶטֹּל נְשִׁיקַת שִׂפְתֵי יְפַת-לְחָיַיִם.

וְעוֹד זֹאת:

חִלָּה בֹקֶר אֲפֵלַת-לַיִל: הַשְׁקִינִי נָא מְעַט

יַיִן צָלוּל יַהֲפֹךְ אֶת הַמָּתוּן לְקַל דַּעַת.

זַכִּים וּצְלוּלִים הַשְּׁנַיִם עֲדֵי מַבְחִין אָיִן,

אִם הַיַּיִן בַּכּוֹס וְאִם הַכּוֹס בַּיָּיִן.

קָרַא הַמֶּלֶךְ אֶת הַשִּׁיר וְנֶאֱנַח וְאָמַר: "אִלּוּ הָיְתָה דַעַת בְּבֶן-אָדָם הָיָה עוֹלֶה עַל כָּל בְּנֵי-דוֹרוֹ וְכָל בְּנֵי מְאַת הַשָּׁנִים שֶׁהוּא חַי בָּהּ. צִוָּה וְהִגִּישׁוּ לוֹ אֶת טַבְלַת הַשָׁאח-מַאתְּ וְאָמַר: “רְצוֹנְךָ לְשַׂחֵק עִמִּי?” רָמַזְתִּי לוֹ בְּרֹאשִׁי: “הֵן”. וְנִגַּשְׁתִּי וְסִדַּרְתִּי אֶת הַטַּבְלָא בְּצוּרוֹתֶיהָ וְשִׂחַקְתִּי עִמּוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְהָיִיתִי אֲנִי הַמְנַצֵחַ. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ בְּדַעְתּוֹ. תָּפַסְתִּי בַקֶּסֶת וּבַקּוּלְמוּס וְכָתַבְתִּי עַל פִּתְקָה שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִלְחֲמוּ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת כָּל יוֹמָן,

וְהָלַךְ וָרָב כָּל שָׁעָה קֵרְבָן,

עֲדֵי כַאֲשֶׁר אוֹתָן חשֶׁךְ עָטָה,

יָשְׁנוּ חֲבוּקוֹת בְּאוֹתָה מִטָּה.

כְּשֶׁקָרָא הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, הִתְפַּלֵּא וְחָרַד וּבָאָה מְבוּכָה בְנַפְשׁוֹ וְאָמַר לְסָרִיסוֹ: “לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן וֶאֱמֹר לָהּ: הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ שֶׁתָּבוֹאִי וְתִתְבּוֹנְנִי לְקוֹף נִפְלָא זֶה”. הָלַךְ הַסָּרִיס וְחָזַר וְעִמּוֹ הַגְּבִירָה. כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה בִי כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי, כֵּיצַד זֶה יִיטַב בְּעֵינֶיךָ שֶׁתִּשְׁלַח אֵלַי לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי גְבָרִים זָרִים?” אָמַר: “סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן, אֵין אֶצְלִי זוּלָתִי הָעֶבֶד הַקָּטָן וְהַסָּרִיס שֶׁגִּדְלֵךְ וַאֲנִי אָבִיךְ. וְאִם כָּךְ בִּפְנֵי מִי אַתְּ מְכַסָּה פָנַיִךְ?” אָמְרָה: “קוֹף זֶה בָּחוּר הוּא, בֶּן-מֶלֶךְ, וּכְשָׁפִים עָשׂוּ לוֹ. עָשָׂה לוֹ אוֹתָם הַשֵּׁד גַּרְגַּרִיס מִזַּרְעוֹ שֶׁל אִבְּלִיס, אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת אִשְׁתּוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס מוֹשֵׁל אִיֵּי הָהָבְנִים. וְזֶה שֶׁאַתָּה חוֹשְׁבוֹ לְקוֹף, אָדָם מְלֻמָּד וּמַשְׂכִּיל הוּא”.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵי בִתּוֹ, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת עָלֶיךָ?” אָמַרְתִּי בִתְנוּעַת רֹאשׁ: “הֵן”, וּבָכִיתִי. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְבִתּוֹ: “מִנַּיִן לָךְ שֶׁעָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים?” אָמְרָה: “אָבִי, הָיְתָה אֶצְלִי בְקַטְנוּתִי אִשָּׁה זְקֵנָה בַּעֲלַת-מְזִמּוֹת וּמְכַשֵּׁפָה, וְלִמְּדָה אוֹתִי חָכְמַת הַכְּשָׁפִים וּמַעֲשֵׂיהֶם. וְלָמַדְתִּי אוֹתָם וְהִתְמַחֵיתִי בָהֶם, וּשְׁמוּרִים בְּדַעְתִּי מֵאָה וְשִׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַּׁעֲרֵיהֶם, שֶׁבַּשַּׁעַר הַפָּחוֹת שֶׁבָּהֶם אוּכַל לְהַעְתִּיק אֶת אַבְנֵי מְדִינָתְךָ אֶל מֵעֵבֶר לְהַר קָאף, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לִתְהוֹמוֹ שֶׁל יָם וְלַהֲפֹךְ בְּתוֹכוֹ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ לְדָגִים”. אָמַר אָבִיהָ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, הַצִּילִי לָנוּ בָּחוּר זֶה, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה לִי, שֶׁהוּא בָּחוּר הָגוּן וְנָבוֹן”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נָטְלָה סַכִּין בְּיָדָהּ וְעָגָה עוּגָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר הַקַּבְּצָן לָעַלְמָה: גְּבִרְתִּי, נָטְלָה בַּת-הַמֶּלֶךְ סַכִּין בְּיָדָהּ שֶׁשֵּׁמוֹת קְדוֹשִׁים בְּעִבְרִית חֲקוּקִים עָלֶיהָ וְעָגָה עוּגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שֶׁל הָאַרְמוֹן, וְכָתְבָה בְּתוֹכָהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִסְתּוֹרִין, וְלָחֲשָׁה לַחַשׁ וְאָמְרָה דְבָרִים הַמּוּבָנִים וְשֶׁאֵינָם מוּבָנִים. אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה חָשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדֵנוּ, וְעָלָה הַשֵּׁד לְפָנֵינוּ בְמַרְאֵהוּ וּבְצוּרָתוֹ: יָדָיו כְּמִזְרוֹת וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים וּשְׁתֵּי עֵינָיו כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ. נִבְעַתְנוּ מִפָּנָיו. אָמְרָה בַּת-הַמֶּלֶךְ: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם וְאַל תְהִי בָרוּךְ”. הִתְהַפֵּךְ הַשֵּׁד לְצוּרַת אַרְיֵה וְאָמַר לָהּ: “בּוֹגֶדֶת, הֵפַרְתְּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה, כְּלוּם לֹא נִשְׁבַּעְנוּ זֶה לְזוֹ שֶׁלֹּא נַעֲמֹד זֶה לְזוֹ בְדַרְכֵּנוּ?” אָמְרָה לוֹ:“אָרוּר, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינִי וּבֵין שֶׁכְּמוֹתְךָ שְׁבוּעָה?” אָמַר הַשֵּׁד: “טְלִי מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לָךְ”, וּפָתַח הָאַרְיֵה אֶת פִּיו וְהִתְנַפֵּל עַל הָעַלְמָה. נִזְדָרְזָה וְנָטְלָה שַׂעֲרָה מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, הֵנְיפָה אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וְלָחֲשָׁה בִּשְׂפָתֶיהָ. נַעֲשְׂתָה הַשַּׂעֲרָה חֶרֶב חַדָּה, וְהִכְּתָה בוֹ אוֹתוֹ אַרְיֵה וְשִׁסְּעָה אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם, הָפַךְ רֹאשׁוֹ עַקְרָב. הָפְכָה הָעַלְמָה נַחַשׁ עָצוּם וְהִתְנַפְּלָה עַל אָרוּר זֶה כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת עַקְרָב וְנִלְחֲמוּ מִלְחָמָה קָשָׁה. הָפַךְ הָעַקְרָב נֶשֶׁר וְהָפַךְ הַנַּחַשׁ פֶּרֶס שֶׁרָדַף אַחֲרֵי הַנֶּשֶׁר וּבִקֵּשׁ שָׁעָה זְמַן לְתָפְסוֹ. הָפַךְ הַנֶּשֶׁר חָתוּל שָׁחוֹר וְהָפְכָה הָעַלְמָה זְאֵב מְנֻמָּר וְנִלְחֲמוּ בָּאַרְמוֹן שָׁעָה זְמָן. רָאָה הֶחָתוּל אֶת עַצְמוֹ מְנֻצָּח וְהָפַךְ וְנַעֲשָׂה רִמּוֹן אָדֹם גָּדוֹל, וְיָשַׁב הָרִמּוֹן בְּאֶמְצַע הַבְּרֵכָה הַמּוֹצֶקֶת מַיִם, שֶׁבָּאַרְמוֹן. בָּא אֵלָיו הַזְּאֵב וְהִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר וְנָפַל עַל רִצְפַּת הָאַרְמוֹן וְנִשְׁבַּר, וְנִתְפַּזְּרוּ הַגַּרְגִּירִים כָּל גַּרְגִּיר לְחוּד, עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה קַרְקַע הָאַרְמוֹן גַּרְגִּירִים. הִתְנָעֵר הַזְּאֵב וְנַעֲשָׂה תַּרְנְגוֹל וְלִקֵּט אוֹתָם גַּרְגִּירִים שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיר גַּרְגִּיר אֶחָד. וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה מִן הַשָּׁמַיִם נִשְׁאַר גַּרְגִּיר אֶחָד בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה. הִתְחִיל הַתַּרְנְגוֹל מְצַעֵק וּמְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּמְרַמֵּז לָנוּ בְּמַקּוֹרוֹ, וַאֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ מְבִינִים מַה הוּא אוֹמֵר. נָתַן עָלֵינוּ בְקוֹל צְעָקָה, עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה לָנוּ שֶׁהָאַרְמוֹן נֶהְפַּךְ עָלֵינוּ, וְהָיָה סוֹבֵב עַל קַרְקַע הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ עַד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ גַּרְגִּיר שֶׁהִסְתַּתֵּר בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה. חָשׁ אֵלָיו לְלַקְּטוֹ, וְהִנֵּה צָלַל הַגַּרְגִּיר בְּתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּבְּרֵכָה וְנַעֲשָׂה דָג וְצָלַל בְּתַחְתִּיתָם שֶׁל הַמַּיִם. הָפַךְ הַתַּרְנְגוֹל לְתַנִּין גָּדוֹל וְיָרַד אַחֲרָיו וְנֶעֱלַם שָׁעָה אֶחָת. אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְנוּ קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה וְנִזְדַּעְזַעְנוּ. אַחֲרֵי-כֵן יָצָא הַשֵּׁד כְּשֶׁהוּא אֲבוּקַת אֵשׁ. פָּתַח פִּיו וְיָצְאָה אֵשׁ מִתּוֹכוֹ, וּמִתּוֹךְ עֵינָיו וְאַפּוֹ אֵשׁ וְעָשָׁן. יָצְאָה הָעַלְמָה כְּשֶׁהִיא גַּחֲלַת אֵשׁ עֲצוּמָה. נִלְחֲמוּ זֶה בְּזוֹ שָׁעָה עַד שֶׁנִּבְלְעוּ הָאִשִּׁים זוֹ בְּזוֹ וְנִתְמַלֵּא הָאַרְמוֹן עָשָׁן וְנֶעֱלַמְנוּ בְּתוֹכוֹ. פָּחַדְנוּ וּבִקַּשְׁנוּ לִצְלֹל בְּתוֹךְ הַמַּיִם מֵחֲשַׁשׁ שְׂרֵפָה וַאֲבָדוֹן. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵטִיל עָלֶיהָ לְהַצִּיל קוֹף זֶה וְלֹא הָיִיתִי מְיַגְּעָהּ יְגִיעָה עֲצוּמָה זוֹ עִם שֵׁד אָרוּר זֶה, שֶׁאֵין כָּל הַשֵּׁדִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירִים קוֹף זֶה. אַל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה שֶׁבָּא לְכָאן. בִּקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה לְשֵׁם-שָׁמַיִם וּלְהַצִּילוֹ מִן הַכְּשָׁפִים, וְהִגִּיעָה לָנוּ מְגִנַּת-לֵב”. וְאוּלָם אֲנִי, גְבִרְתִּי, הָיְתָה לְשׁוֹנִי קְשׁוּרָה וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהַגִּיד לוֹ כְלוּם. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁנוּ, עַד שֶׁהַשֵּׁד צָרַח מִתַּחַת לָאִשִּׁים, וְעָמַד אֶצְלֵנוּ בְאוּלָם הָעַמּוּדִים וְהֵפִיח בְּפָנֵינוּ אֵשׁ. הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה וְהֵפִיחָה בְּפָנָיו, פָּגְעוּ בָנוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ מִמֶּנָּה וּמִמֶּנּוּ. וְאוּלָם רְשָׁפֶיהָ לֹא הִזִּיקוּ לָנוּ, אַךְ בַּאֲשֶׁר לִרְשָׁפָיו, הִנֵּה פָּגַע בִּי רֶשֶׁף בְּעֵינִי וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, כְּשֶׁעוֹדֶנִּי בְּצוּרַת קוֹף. וּפָגַע רֶשֶׁף מִמֶּנּוּ בַמֶּלֶךְ בְּפָנָיו, וְשָׂרַף אֶת חֲצִי פָּנָיו, אֶת זְקָנוֹ וְאֶת לִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה וְהִפִּיל אֶת מַעֲרֶכֶת שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנָה. וְנָפַל רֶשֶׁף בַּחֲזֵה הַסָּרִיס וְנִשְׂרַף תֵּכֶף וּמִיָּד. הָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ אֲבוּדִים וְהִתְיָאַשְׁנוּ מִן הַחַיִּים. אַךְ בְּעוֹד אֲנַחְנוּ בְּכָךְ וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלֵינוּ: “אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, נָתַן תְּשׁוּעָה וְעֶזְרָה וְעָשָׂה כָלָה בַכּוֹפֵר בְּדַת מֻחַמָּד אֲדוֹן כָּל הָאָדָם”. וּכְבָר שָׂרְפָה בַת-הַמֶּלֶךְ אֶת הַשֵּׁד וְנַעֲשָׂה גַל שֶׁל אֵפֶר.

פָּנְתָה הָעַלְמָה אֵלֵינוּ וְאָמְרָה: “הַגִּישׁוּ לִי סֵפֶל מָיִם”. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לָהּ. לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹנוּ אוֹתָם. אַחַר-כָּךְ הִזְלִיפָה עָלַי מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “הִנָּצֵל בְכֹחַ אֱלֹהִים אַדִּיר וָאֱמֶת וּבְכֹחַ שֵׁם אֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַחֲזוֹר לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. הִתְנָעַרְתִּי וְנַעֲשֵׂיתִי אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיִיתִי, וְאוּלָם עֵינִי אָבְדָה. אָמְרָה הָעַלְמָה: “הָאֵשׁ, הָאֵשׁ, אָבִי. אֵינִי נִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים, שֶׁאֵינִי רְגִילָה לְהִלָּחֵם עִם שֵׁדִים. וְאִלּוּ הָיָה בֶן-אָדָם, הָיִיתִי הוֹרְגוֹ מִזְּמָן. וְלֹא סָר כֹּחִי, אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ גַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וְלִקַּטְתִּי גַרְגִּירָיו וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַגַּרְגִּיר שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הַשֵּׁד בְּתוֹכָהּ, וְאִלּוּ הָיִיתִי מְלַקְּטוֹ, הָיָה מֵת מִיָּד. וְאוּלָם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה לֹא רְאִיתִיו, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי בוֹ עַד שֶׁתָּקַף אוֹתִי, וְהָיְתָה בֵינֵינוּ מִלְחָמָה קָשָׁה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וּבָאֲוִיר וּבַמַּיִם. וְכָל אֵימַת שֶׁפָּתַחְתִּי עָלָיו שַׁעַר שֶׁל כְּשָׁפִים, פָּתַח הוּא עָלַי שַׁעַר עָצוּם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁפָּתַח אֶת שַׁעַר הָאֵשׁ. וּמְעַטִּים הֵם אֵלּוּ שֶׁפָּתְחוּ עֲלֵיהֶם שַׁעַר הָאֵשׁ וְנִצְלוּ מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם הַמַּזָּל עָמַד לִי בְפָנָיו עַד שֶׁשְּׂרַפְתִּיו לִפְנֵי שֶׁנִּשְׂרַפְתִּי, אַחֲרֵי שֶׁהִכְרַחְתִּיו לְקַבֵּל עָלָיו אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אֲבָל אֲנִי, מֵתָה אֲנִי, וְהַמָּקוֹם יְנַחֶמְכֶם אַחֲרָי…” הִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים, וְלֹא פָסְקָה מִבַּקֵּשׁ רַחֲמִים מִפְּנֵי הָאֵשׁ. וְהִנֵּה רֶשֶׁף אֵשׁ שָׁחוֹר עָלָה עַל חָזָהּ וְעָבַר עַל פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל פָּנֶיהָ בָּכְתָה וְאָמְרָה: “מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה וּמֻחַמָּד נְבִיא אַללָּה”. הִסְתַּכַּלְנוּ בָהּ וְרָאִינוּ שֶׁנַּעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר לְצַד אֶפְרוֹ שֶׁל הַשֵּׁד. הִתְאַבַּלְנוּ עָלֶיהָ, וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ בְּלִבִּי לִהְיוֹת אֲנִי בִמְקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתָן הַפָּנִים הַחֲמוּדוֹת שֶׁעָשׂוּ עִמִּי טוֹבָה שֶׁכָּזוֹ נַעֲשִׂים אֵפֶר. וְאוּלָם אֵין מֵשִׁיב מִשְׁפַּט-אֱלֹהִים.

כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּתּוֹ נַעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר, מָרַט שְׁאֵרִית זְקָנוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְעָשִׂיתִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הוּא, וּבָכִינוּ לָהּ. בָּאוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּמָצְאוּ אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּאֵין-אוֹנִים וְאֶת שְׁנֵי גַלֵּי הָאֵפֶר. נִדְהֲמוּ וְעָמְדוּ סְבִיב הַמֶּלֶךְ כְּשָׁעָה אֶחָת. כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר, סִפֶּר לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע לְבִתּוֹ עִם הַשֵּׁד, וְגָדְלָה צָרַת נַפְשָׁם וְהֵרִימוּ קוֹל זְעָקָה הַנָּשִׁים וְהַשְּׁפָחוֹת, וְעָשׂוּ מִסְפֵּד שִׁבְעַת יָמִים. קָם הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִבְנוֹת עַל אֵפֶר בִּתּוֹ כִפָּה עֲצוּמָה וְהִדְלִיק בָּהּ נֵרוֹת שַׁעֲוָה וּמְנוֹרוֹת. אַךְ בַּאֲשֶׁר לְאֵפֶר הַשֵּׁד, הֲרֵי זָרוּהוּ לָאֲוִיר לְקִלְלַת אֱלֹהִים.

אַחֲרֵי זֶה חָלָה הַמֶּלֶךְ מַחֲלָה, שֶׁהָיָה צָפוּי בָּהּ לְמִיתָה, וְנִשְׁאַר חֹדֶשׁ יָמִים בְּמַחֲלָתוֹ. אַחַר-כָּךְ הִבְרִיא וְצָמַח זְקָנוֹ. נִתְבַּקַּשְׁתִּי לָבוֹא לְפָנָיו, וְאָמַר לִי: "בָּחוּר, בִּלִּינוּ זְמַנֵּנוּ בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים, שַׁאֲנַנִּים מִמִּקְרֵי הַזְּמָן, עַד שֶׁבָּאתָ אֵלֵינוּ. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתְךָ וְלֹא אֶת יוֹם בּוֹאֲךָ הַמְכֹעָר. אָבַדְנוּ בִּגְלָלֶךָ. רֵאשִׁית כֹּל שִׁכַּלְתִּי אֶת בִּתִּי שֶׁהָיְתָה שָׁוָה מֵאָה גְבָרִים, וְשֵׁנִית קָרָה אוֹתִי מִן הַשְּׂרֵפָה מַה שֶּׁקָרָה וְאִבַּדְתִּי אֶת שִׁנַּי וּמֵת נַעֲרִי. וְעִם כָּל זֶה לֹא רָאִיתִי קוֹדֵם לָכֵן דָּבָר רַע מִמְּךָ, וְאוּלָם הַכֹּל מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא, עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים. הִנֵּה הִצִּילָה אוֹתְךָ בִּתִּי בְּשָׁעָה שֶׁאִבְּדָה אֶת עַצְמָהּ. עַכְשָׁו, בְּנִי, צֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, צֵא בְשָׁלוֹם מִמְּדִינָתִי. דַּי הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בִּגְלָלְךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל זֶה נִגְזַר עָלֵינוּ וְעָלֶיךָ. צֵא אֵפוֹא בְשָׁלוֹם, וְאִם אָשׁוּב לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ.

נָזַף בִּי וְיָצָאתִי, גְבִרְתִּי, מֵעַל פָּנָיו, כְּשֶׁאֵינִי בָּטוּחַ כִּמְעַט בְּהַצָּלָתִי, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן אֶפְנֶה. עָבַר לְנֶגֶד עֵינַי כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי: זֶה שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי בַדֶּרֶךְ וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם מִיָּדָם, וְהָלַכְתִּי חֹדֶשׁ וְנִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זָרָה, פְּגִישָׁתִי עִם הַחַיָּט וּפְגִישָׁתִי עִם הָעַלְמָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהַצָּלָתִי מִידֵי הַשֵּׁד אַחֲרֵי שֶׁשָּׂם בְּדַעְתּוֹ לְהָרְגֵנִי – וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית. נָתַתִּי הוֹדָיָה לָאֵל וְאָמַרְתִּי: “בְּעֵינִי וְלֹא בְנַפְשִׁי”. נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַמֶּרְחָץ לִפְּנֵי שֶׁיָּצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְגִלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְלָבַשְׁתִּי מְעִיל-נְזִירִים שָׁחוֹר, וְשַׂמְתִּי פָנַי לַעֲלוֹת לָחֹג בְּמֶכָּה, גְבִרְתִּי. וּבְכָל יוֹם בּוֹכֶה אֲנִי וּמְהַרְהֵר בַּצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ לִי וּבְאִבּוּד עֵינִי וְנוֹשֵׂא קוֹלִי וְאוֹמֵר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

נְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, אֵין-סָפֵק, חֵי-הָרַחֲמָן.

וַיַּקִּיפוּנִי יְגוֹנִים, לֹא אֵדַע מֵאָן מְקוֹמָן.

אֲיַחֵל עֲדֵי תוֹחֶלֶת תִּיעַף לְתוֹחַלְתִּי.

וַאֲיַחֵל עֲדֵי יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים מִשְׁפָּטִי.

וַאֲיַחֵל מְנֻצָּח מִבְּלִי הִתְאוֹנֵן,

כְּיַחֵל צָמֵא מְקוֹם חֲרֵרִים מִתְלוֹנֵן.

אֲיַחֵל עַד יֵדַע אָדָם כִּי אָנֹכִי אָנֹכִי,

בְּדָבָר מַר מִתּוֹחֶלֶת הֶאֱרַכְתִּי כֹחִי,

וְאֵין מְאוּם כְּתוֹחֶלֶת מָר. וְאוּלָם מְאֹד מְאֹד

מַר מִשְּׁנֵיהֶם, אִם תּוֹחַלְתִּי בִּי תִבְגֹּד.

מִסְתְּרֵי צְפוּנִי הֵם פֶּה לְמַצְפּוּנִי,

אִם צְפוּנֵי-צָפוּן לָךְ יְגַלּוּ צְפוּנִי.

וְאִלּוּ הָיָה בֶהָרִים אֲשֶׁר בִּי, חָרָבוּ.

וּבָאֵשׁ – כָּבְתָה, וּבָרוּחוֹת – לֹא נָשָׁבוּ.

וְכָל הָאוֹמֵר: זְמַן מְתִיקוֹת תוֹכֵהוּ,

לֹא יִמָּלֵט מִיּוֹם מַר מִמַּר, יְבוֹאֵהוּ.

נָסַעְתִּי מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְיָרַדְתִּי לֶעָרִים וְשַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר הַשָּׁלוֹם בַּגְדָאד, אֶפְשָׁר שֶׁאַגִּיעַ שָׁם אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וַאֲסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִגַּעְתִּי לְבַגְדָאד בַּלַּיְלָה הַזֶּה וּמָצָאתִי אֶת אָחִי זֶה הָרִאשׁוֹן עוֹמֵד נָבוֹךְ. אָמַרְתִּי: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ” וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ, וְהִנֵּה קָרַב אָחִינוּ הַשְּׁלִישִׁי וּבָא אֵלֵינוּ וְאָמַר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אִישׁ נָכְרִי אָנִי”. אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ נָכְרִים וְהִגַּעְנוּ בְלַיְלָה מְבֹרָךְ זֶה”. הָלַכְנוּ אֲנַחְנוּ הַשְּׁלשָׁה, וְאֵין בְּתוֹכֵנוּ אִישׁ יוֹדֵעַ סִפּוּרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. הוֹבִילָנוּ הַגּוֹרָל לְדֶלֶת זוֹ וְנִכְנַסְנוּ אֲלֵיכֶן. זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְעִוְרוֹן עֵינִי.

אָמְרָה בַעֲלַת-הַבַּיִת: “אָכֵן מוּזָר סִפּוּרְךָ. הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ”. אָמַר: “אֵינִי יוֹצֵא עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרוֹ שֶׁל בֶּן-לִוְיָתִי”. נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֵין סִפּוּרִי כְּסִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-לִוְיָתִי, נִפְלָא הוּא וּמַתְמִיהַּ מִשֶּׁלָּהֶם, וְהוּא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְעִוְרוֹן עֵינִי. שֶׁכֵּן הֵם בָּא עֲלֵיהֶם הַדָּבָר עַל-פִּי הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל, וַאֲנִי הֵבֵאתִי עָלַי הַגּוֹרָל וְגָרַמְתִּי לִי אֲנִי בְעַצְמִי עַגְמַת נָפֶשׁ. וְזֶהוּ סִפּוּרִי”.

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי    🔗

מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי. מֵת אָבִי, וְתָפַסְתִּי הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו וּמָשַׁלְתִּי וְעָשִׂיִתי הַיָּשָׁר וְהֵטַבְתִּי לַנְּתִינִים. וְהָיְתָה בְלִבִּי חִבָּה יְתֵרָה לִנְסִיָעה בִסְפִינוֹת בַּיָּם. שֶׁהָיְתָה מְדִינָתִי עַל הַיָּם, וְהַיָּם רְחַב יָדַיִם, וּבִסְבִיבָתֵנוּ אִיִּים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּלֵב הַיָּם, וְהָיוּ לִי בַיָּם חֲמִשִּׁים סְפִינָה לְמִסְחָר, וַחֲמִשִּׁים סְפִינָה קְטַנּוֹת מֵהֶן לְטִיּוּל, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים סְפִינַת-מָשׁוֹט מוּכָנוֹת לְמִלְחֶמֶת רְשׁוֹת וּלְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה. בִּקַּשְׁתִּי לְטַיֵּל בָּאִיִּים וְיָרַדְתִּי בְעֶשֶׂר סְפִינוֹת. וְלָקַחְתִּי עִמִּי צֵדַת חֹדֶשׁ תָּמִים וְנָסַעְתִּי עֶשְׂרִים יוֹם. בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת נָשְׁבָה עָלֵינוּ רוּחַ מִנֶּגֶד לָנוּ וְקָם עָלֵינוּ הַיָּם בִּסְעָרָה עֲצוּמָה וְהִכּוּ גַּלָּיו עַד שֶׁנִּתְיָאַשְׁנוּ מֵחַיִּים. יָרְדָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה, וְאָמַרְתִּי: “אֵין לְשַׁבֵּחַ אֶת זֶה שֶׁמִּסְתַּכֵּן וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹצֵא בְשָׁלוֹם”. הִתְפַּלַּלְנוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהִתְחַנַנּוּ אֵלָיו. וְלֹא פָסְקוּ הָרוּחוֹת לִהְיוֹת נֶגְדֵּנוּ וְהַגַּלִּים לְהַכּוֹת עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר וְשָׁקַט הָרוּחַ וְרָגַע הַיָּם. אַחַר-כָּךְ זָרְחָה הַחַמָּה וְנִגְלָה לְעֵינֵינוּ אִי. עָלִינוּ לַיַּבָּשָׁה וּבִשַּׁלְנוּ מַשֶּׁהוּ לְאָכְלֵנוּ וְאָכָלְנוּ. נַחְנוּ יוֹמַיִם וְנָסַעְנוּ עֶשְׂרִים יוֹם. זָרְמוּ הַמַּיִם כְּנֶגְדֵּנוּ, וְהָיָה הַיָּם מוּזָר לְרַב-הַחוֹבֵל, אָמַרְנוּ לַצּוֹפֶה: “עֲלֵה לַמִּצְפֶּה בְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהַשְׁקֵף עַל הַיָּם”. עָלָה הַצּוֹפֶה לְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהִשְׁקִיף וְאָמַר לְרַב-הַחוֹבֵל: “רַב-הַחוֹבֵל, רָאִיתִי לִימִינִי דָגִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהִסְתַּכַּלְתִּי לְלֵב הַיָּם וְרָאִיתִי מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר מֵרָחוֹק. שָׁעָה הוּא מְנוֹצֵץ שָׁחוֹר וְשָׁעָה לָבָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב-הַחוֹבֵל אֶת דִּבְרֵי הַצּוֹפֶה, הִשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ לָאָרֶץ וּמָרַט זְקָנוֹ וְאָמַר לַאֲנָשִׁים: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְאָבְדָנֵנוּ כֻלָּנוּ יַחַד, שֶׁכֵּן לֹא יֵצֵא בְשָׁלוֹם גַּם אֶחָד מִמֶּנּוּ”. הִתְחִיל בּוֹכֶה, וְאָנוּ כֻלָּנוּ בוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. אָמַרְתִּי: “רַב-הַחוֹבֵל, הַגֵּד לָנוּ מַה הוּא שֶׁרָאָה הַצּוֹפֶה?” אָמַר: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁתָּעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ בוֹ בְיוֹם שֶׁסָּעֲרוּ הָרוּחוֹת נֶגֶד דַּרְכֵּנוּ וְלֹא שָׁקְטוּ עַד מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְעָמַדְנוּ שְׁנֵי יָמִים. אָז תָּעִינוּ בַיָּם, וּכְבָר עָבְרוּ עָלֵינוּ אַחַד-עָשָׂר יוֹם מֵאוֹתוֹ לַיְלָה, וְאֵין לָנוּ רוּחַ שֶׁתַּחֲזִיר אוֹתָנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, וּבִנְטוֹת הַיּוֹם בְּיוֹם מָחָר אָנוּ מַגִּיעִים לְהַר שֶׁל אֶבֶן שְׁחוֹרָה, הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת, וְיִסְחֲבוּ אוֹתָנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ לְרַגְלָיו, וְתִתְרַסֵּק הַסְּפִינָה וְיֵלֵךְ כָּל מַסְמֵר שֶׁבַּסְּפִינָה אֶל הָהָר וְיִדְבַּק בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה צָפַן בְּאֶבֶן-שׁוֹאֶבֶת זוֹ סוֹד, הַיְנוּ שֶׁכָּל בַּרְזֶל הוֹלֵךְ אֵלָיו. וּבְאוֹתוֹ הַר הַרְבֵּה בַּרְזֶל שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אוֹתוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים בְּהַר זֶה סְפִינוֹת הַרְבֵּה. וּמֵאַחֲרָיו שֶׁל הַיָּם כִּפַּת נְחשֶׁת-קָלָל הַמִּתְנַשְּׂאָה עַל עֲשָׂרָה עַמּוּדִים. וְעַל הַכִּפָּה לְמַעְלָה פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת. וּבְיָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָרָשׁ רֹמַח שֶׁל נְחשֶׁת. וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים בּוֹ”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵין מַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי-הָאָדָם אֶלָּא זֶה שֶׁרוֹכֵב עַל אוֹתוֹ סוּס, וְאֵין הַצָּלָה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיִּפֹּל פָּרָשׁ זֶה מֵעַל אוֹתוֹ סוּס”. בָּכָה, גְבִרְתִּי, רַב-הַחוֹבֵל בְּכִי מָר, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ מֵתִים בְּאֵין מוֹצָא. נִפְרַד כָּל אָדָם מֵאִתָּנוּ מֵחֲבֵרוֹ וּמָסַר לוֹ צַוָּאתוֹ אִם יֵצֵא בְשָׁלוֹם, וְלֹא יָשְׁנוּ כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְקָרַבְנוּ לְאוֹתוֹ הַר, וְהוֹבִילוּנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ אֵלָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַסְּפִינוֹת לְרַגְלָיו יָצְאוּ הַמַּסְמְרוֹת, וְכָל בַּרְזֶל שֶׁבַּסְּפִינוֹת שָׁאַף לְאֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְדָבַק בָּהּ. וּכִנְטוֹת הַיּוֹם הִסְתּוֹבַבְנוּ מִסָּבִיב לָהָר. וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁטָּבַע וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁנִּצָּל. וְאוּלָם רֻבֵּנוּ טָבְעוּ, וְאֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ בְשָׁלוֹם לֹא יָדְעוּ זֶה עַל אֹדוֹת זֶה דָבָר, מִשּׁוּם שֶׁהַגַּלִּים וְרוּחוֹת הַפְּרָצִים הֵטִילוּ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְצַד אַחֵר. וּבַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הִצִּילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, בִּרְצוֹנוֹ לְעַנּוֹתֵנִי וּלְיַסְּרֵנִי. רָכַבְתִּי עַל לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת. טִלְטֵל אוֹתוֹ הָרוּחַ וְדָבַק בָּהָר וּמָצָאתִי דֶרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל שִׂיאוֹ בְצוּרַת מַדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בְּאֶבֶן, וְקָרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָחֲמִשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי סִפֵּר לָעֲלָמוֹת, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ מְרֻתָּקִים, וְהָעֲבָדִים עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת: אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֵלָיו וְהִתְחַנַּנְתִּי, תָּפַסְתִּי בַמַּדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בָּאֶבֶן, וְעָלִיתִי מְעַט מְעָט. וְנָתַן אֱלֹהִים רְשׁוּת לָרוּחוֹת לִשְׁקֹט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְעָזַר בְּיָדִי לַעֲלוֹת וְעָלִיתִי בְשָׁלוֹם לְשִׂיא הָהָר, וְלֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ אֶלָּא לַכִּפָּה, שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. נִכְנַסְתִּי לַכִּפָּה וְרָחַצְתִּי כַּדָּת לִתְפִלָּה, וְהִתְפַּלַּלְתִּי כְּשֶׁאֲנִי כוֹרֵעַ שְׁתֵּי כְרִיעוֹת כַּהֲלָכָה, הוֹדָיָה לָאֵל עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. אַחַר-כָּךְ נִרְדַּמְתִּי בְתוֹךְ הַכִּפָּה, וְשָׁמַעְתִּי בַחֲלוֹמִי קוֹל קוֹרֵא אֵלָי: "הוֹי בֶּן-חַצִ’יב, כְּשֶׁתִּיקַץ מִשְּׁנָתְךָ, תַּחְפֹּר לְמַרְגְּלוֹתֶיךָ וְתִמְצָא קֶשֶׁת שֶׁל נְחשֶׁת-קָלָל וּשְׁלשָׁה חִצִּים שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁקָּמֵיעוֹת חֲקוּקוֹת עֲלֵיהֶן, וְלָקַחְתָּ אֶת הַקֶּשֶׁת וְאֶת הַחִצִּים וְיָרִיתָ בַפָּרָשׁ שֶׁעַל הַכִּפָּה וְתָנִיחַ לִבְנֵי-אָדָם מִצָּרָה קָשָׁה זוֹ, וּכְשֶׁתִּירֶה בַפָּרָשׁ יִפֹּל בַּיָּם וְהַקֶּשֶׁת תִּפֹּל מִיָּדְךָ. וְלָקַחְתָּ שׁוּב אֶת הַקֶּשֶׁת וְטָמַנְתָּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וּכְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָךְ יָצוּף הַיָּם וְיַעֲלֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגֹבַהּ הָהָר, וְתַעֲלֶה סִירָה וּבְתוֹכָהּ אָדָם שֶׁל נְחשֶׁת, אָדָם אַחֵר מִזֶּה שֶׁיָּרִיתָ בוֹ, וּבָא אֵלֶיךָ וּבְיָדוֹ מָשׁוֹט. וְעָלִיתָ אֵלָיו לַסִּירָה וְאַל תַּזְכֵּר אֶת שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהוּא יַחְתֹּר בַּמָּשׁוֹט וְנָסַע עִמְּךָ מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, עַד הֲבִיאוֹ אוֹתְךָ לְיַם-הַשָּׁלוֹם. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם, תִּמְצָא מִי שֶׁיּוֹבִילְךָ לְאַרְצְךָ. וְאוּלָם כָּל זֶה יָבוֹא לְךָ כְתֻמּוֹ רַק אִם לֹא תַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים. הִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי וְקַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְעָשִׂיתִי כְפִי שֶׁאָמַר הַקּוֹל הַקּוֹרֵא. יָרִיתִי בַפָּרָשׁ וְנָפַל לַיָּם וְנָפְלָה הַקֶּשֶׁת מִיָּדִי. תָּפַסְתִּי בַקֶּשֶׁת וּטְמַנְתִּיהָ. מִיָּד גָּעַשׁ הַיָּם וְעָלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגָבְהוֹ שֶׁל הָהָר וּלְגָבְהִי שֶׁלִּי. לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁרָאִיתִי סִירָה בְלֵב הַיָּם בָּאָה אֵלַי, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּירָה אֵלַי, מָצָאתִי בְתוֹכָהּ אִישׁ שֶׁל נְחשֶׁת וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים עָלָיו. עָלִיתִי בַסִּירָה וַאֲנִי שׁוֹתֵק וְאֵינִי מְדַבֵּר דָּבָר. חָתַר הָאִישׁ בַּמָּשׁוֹט יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי עַד שֶׁתַּמּוּ הָעֲשָׂרָה. הִסְתַּכַּלְתִּי וְרָאִיתִי אֶת אִיֵּי הַשָּׁלוֹם, וְשָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּבְשִׂמְחָתִי הָעֲצוּמָה זָכַרְתִּי אֶת אֱלֹהִים וְאָמַרְתִּי: “כְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְקָרָאתִי בִשְׁמוֹ וְגִדַּלְתִּי לוֹ. וּכְשֶׁעָשִׂיתִי כָךְ, נָטְתָה הַסִּירָה וְהֵטִילָה אוֹתִי לַיָּם, וְהִתְנַשְּׂאָה שׁוּב וְשָׁקְעָה בְתוֹךְ הַיָּם. וְהָיִיתִי יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת. שָׂחִיתִי אוֹתוֹ הַיּוֹם עַד הַלַּיְלָה, עַד שֶׁעָיְפוּ זְרוֹעוֹתַי וְיָגְעוּ כִתְפוֹתַי, וְהָיִיתִי צָפוּי לְמִיתָה וּכְשֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי מֵת, אָמַרְתִּי מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, מֵעִיד אֲנִי עַל אֱמוּנָתִי בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ. וַעֲדַיִן הָיָה הַיָּם סוֹעֵר מֵרִבּוּי הָרוּחוֹת. בָּא גַל כְּטִירָה עֲצוּמָה וּנְשָׂאַנִי וְטִלְטֵל אוֹתִי טַלְטֵלָה עֲצוּמָה, עַד שֶׁמָּצָאתִי עַצְמִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן רָצָה אֱלֹהִים.

עָלִיתִי לַחוֹף וְסָחַטְתִּי אֶת בְּגָדַי וְיִבַּשְׁתִּי אוֹתָם וּפָרַשְׂתִּי אוֹתָם עַל הָאָרֶץ לְהִתְיַבֵּשׁ וְלַנְתִּי שָׁם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְקַמְתִּי לָתוּר לִי מָקוֹם לָלֶכֶת אֵלָיו וּמָצָאתִי בִקְעָה. בָּאתִי אֵלֶיהָ וְהִקַּפְתִּיהָ וּמָצָאתִי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ אִי קָטָן הוּא שֶׁהַיָּם מַקִּיפוֹ. אָמַרְתִּי: “כָּל אֵימַת שֶׁאֲנִי נִמְלָט מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְּקָשָׁה הֵימֶנָּה”. וּבְעוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי וּמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לָמוּת, רָאִיתִי אֳנִיָּה וַאֲנָשִׁים בְּתוֹכָהּ, וְהִיא חוֹתֶרֶת לְהִתְקָרֵב לָאִי שֶׁאֲנִי עָלָיו. קַמְתִּי וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ, וְהִנֵּה כְבָר עָגְנָה הַסְּפִינָה וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ עֲשָׂרָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וְעִמָּם מַעְדְּרִים. הָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע הָאִי וְחָפְרוּ בָּאֲדָמָה וְחָשְׂפוּ רִקּוּעַ. הֵרִימוּ אֶת הָרִקּוּעַ וּפָתְחוּ דַלְתּוֹ וְחָזְרוּ לַסְּפִינָה וְהֶעְתִּיקוּ מִתּוֹכָהּ לֶחֶם, קֶמַח, חֶמְאָה וְשַׁמֶּנֶת צֹאן וְכֵלִים וְכָל צָרְכֵי דִירָה. וְלֹא פָסְקוּ הָעֲבָדִים לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְלָרֶדֶת מִמֶּנָּה עַד שֶׁהֶעֱבִירוּ כָּל מַה שֶׁבַּסְּפִינָה לַבּוֹר. אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ וְעִמָּם מֵהַיָּפִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וּבְתוֹכָם יָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים, שֶׁהֶחֱלִישׁוֹ הַזְּמַן עַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְכָלֶה, כִּי הַשָּׁנִים הִכְבִּידוּ אַכְפָּם עָלָיו, וּמַרְאֵהוּ כְפֶגֶר מֵת, וְהוּא לָבוּשׁ סְחָבוֹת תְּכֵלֶת שֶׁרוּחוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב עוֹבְרוֹת בּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

כְּבָר הֶחֱרִיד הַזְּמָן – וְאֵיזוֹ חֲרָדָה.

וְהָעֵת רַבַּת אוֹנִים אֵיתָן עָמָדָה.

הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְלֹא יָדַעְתִּי חֵלֵכָה,

וְכַיּוֹם נֶחֱלֵיתִי וְלֹא אוּכַל אֲהַלֵכָה.

הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן בְּיָדוֹ שֶׁל עֶלֶם, שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְאִלּוּ הֻצַּק בִּדְפוּסָם שֶׁל הַנֹּעַם וְהַחֵן וְהַשְּׁלֵמוּת, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיָה יָפְיוֹ לְמָשָׁל מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב. וְהוּא כַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן מַקְסִים כָּל לֵב בְּנֹעַם תָּאֳרֵהוּ וְכוֹבֵשׁ כָּל לֵב בְּחֵן מַרְאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:

הֵבִיאוּ אֶת הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,

וַיָּכֹף יֹפִי אֶת רֹאשׁוֹ, בּוֹשׁ כְּלַפָּיו.

אָמְרוּ: “יֹפִי, כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁכְּמוֹתוֹ?”

אָמַר: “כָּזֶה לֹא פִּלַּלְתִּי לִרְאוֹתוֹ”.

לֹא פָסְקוּ, גְבִרְתִּי, מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדֶלֶת וְיָרְדוּ כֻלָּם בַּדֶּלֶת וְנֶעֶלְמוּ שָׁעָה אַחַת אוֹ יוֹתֵר מִכֵּן. אַחַר-כָּךְ עָלוּ הָעֲבָדִים וְהַיָּשִׁישׁ. וְאוּלָם הַנַּעַר לֹא עָלָה. הֶחֱזִירוּ אֶת הַדֶּלֶת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה וְיָרְדוּ בַּסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ. כְּשֶׁפָּנוּ וְהָלְכוּ, יָרַדְתִּי מִן הָעֵץ וְהָלַכְתִּי אֶל הַגָּל, גֵּרַפְתִּי אֶת הֶעָפָר וַהֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁהֲסִירוֹתִי אֶת כָּל הֶעָפָר. נִגְלְתָה הַדֶּלֶת וְהִנֵּה הִיא עֵץ בְּגֹדֶל אֶבֶן-הָרֵיחַיִּם. הֲרִימוֹתִי אוֹתָהּ, וְנִרְאֲתָה מִתַּחַת לָהּ לוּלִית שֶׁל אֶבֶן. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְיָרַדְתִּי בַלּוּלִית עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסוֹפָהּ וּמָצָאתִי אוּלָם נָאֶה מֻצָּע בְּכָל מִינֵי מַצָּעוֹת וּכְלֵי-מִילַת. יָשַׁב שָׁם הַנַּעַר עַל גַּבֵּי עֶרֶשׂ נִשָּׂא וּמֻסָּב עַל כַּר עָגֹל, בְּיָדוֹ מַפּוּחַ, וּלְפָנָיו פְּרָחִים וַעֲשַׂבִּים נוֹתְנִים רֵיחַ, וְהָיָה יְחִידִי. כְּשֶׁרָאַנִי הִלְבִּינוּ פָּנָיו. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ:“תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְהֵרָגַע וְהִשָּׁקֵט. אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ. אָדָם אֲנִי כְמוֹתְךָ וּבֶן-מֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל הוֹבִילַנִי אֵלֶיךָ לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתְךָ בִּבְדִידוּתְךָ. וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ אָתָּה, וּמַה סִפּוּרְךָ, שֶׁיְחִידִי אַתָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה?” כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲנִי בֶן-אָדָם מִמִּינוֹ, שָׂמַח וְחָזַר צִבְעוֹ לְפָנָיו וְקֵרַב אוֹתִי אֵלָיו וְאָמַר:

"אָחִי, סִפּוּרִי מַתְמִיהַּ. וְכָךְ הוּא: אָבִי הוּא סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִסְחָרוֹ פָרַץ בָּאָרֶץ, וְלוֹ עֲבָדִים שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים. סוֹחֲרִים נוֹסְעִים לוֹ בִסְפִינוֹת בִּסְחוֹרָה לְקַצְוֵי אֶרֶץ, וּשְׁיָרוֹת שֶׁל גְּמַלִּים לוֹ וּנְכָסִים רַבִּים. אַךְ לֹא חוּנַן כָּל וָלָד בָּרִאשׁוֹנָה. פַּעַם רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁיּוּחַן בֵּן, וְאוּלָם יְמֵי חַיָּיו יִהְיוּ קְצָרִים. קָם אָבִי מִמָּחֳרָת בִּזְעָקָה וָבֶכִי. בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחֲרֵי-כֵן הָרְתָה אִמִּי אוֹתִי. רָשַׁם לוֹ אֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ. וּכְשֶׁמָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת יָלְדָה אוֹתִי. שָׂמַח אָבִי וְעָשָׂה מִשְׁתָּאוֹת, וְהֶאֱכִיל הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאֶבְיוֹנִים, בִּהְיוֹת שֶׁנּוֹלַדְתִּי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו. אָסַף אֶת הָאִצְטַגְנִינִים וְאֶת הַבְּקִיאִים בְּמַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְאֶת חַכְמֵי הַדּוֹר וְאֶת הַמֻּמְחִים בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הַיָּמִים וְהַתּוֹלָדוֹת, וּבָדְקוּ אֶת שְׁעַת מוֹלָדִי, וְאָמְרוּ לוֹ: "בִּנְךָ יִחְיֶה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז צְפוּיָה לוֹ סַכָּנָה וְאִם יֵצֵא מִמֶּנָּה בְשָׁלוֹם יִחְיֶה זְמַן רָב. וְסִבַּת מִיתָתוֹ תְּהֵא זוֹ: יֵשׁ בְּיַם הָאֲבַדּוֹן הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְעָלָיו פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת, וְהַפָּרָשׁ לוּחַ בְּחָזֵהוּ מֵעוֹפֶרֶת. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּפֹּל הַפָּרָשׁ מִסּוּסוֹ יָמוּת בִּנְךָ מִקֵּץ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְרוֹצְחוֹ הוּא זֶה שֶׁיִּירֶה בַפָּרָשׁ, וְהוּא מֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ.

נִתְעַצֵּב אָבִי עֶצֶב גָּדוֹל. גִּדֵּל אוֹתִי וְהֵיטִיב לְגַדְּלֵנִי עַד שֶׁמָּלְאוּ לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. עַכְשָׁו הִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַפָּרָשׁ נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם, וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּרָה בוֹ עַגִ’יבּ בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ חַצִ’יבּ שְׁמוֹ. חָשַׁשׁ אָבִי לְמִיתָתִי וְהֶעֱבִירַנִי לְכָאן. זֶה הוּא סִפּוּרִי וְסִבַּת בְּדִידוּתִי".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי סִפּוּר תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי כָּל זֶה. וְאוּלָם בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי הוֹרְגוֹ לְעוֹלָם”. אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, נִמְלַטְתָּ מֵחֹלִי וְהִנְּךָ בָּטוּחַ מִנֶּזֶק, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא תִרְאֶה לֹא דְאָגָה וְלֹא יָגוֹן וְהָיִיתָ שַׁאֲנָן. הֲרֵינִי נִשְׁאָר עִמְּךָ וּמְשָׁרֵת אוֹתְךָ, וְאַחַר אֵלֵךְ לִי לְדַרְכִּי, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאֲשַׁעְשֵׁעַ אוֹתְךָ בְּיָמִים אֵלֶּה תְּשַׁלְּחֵנִי בְלִוְיָתָם שֶׁל מַמְלוּכִּים אֲחָדִים שֶׁאֶסַּע עִמָּם לְאַרְצִי”. יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ עַד הַלָּיְלָה. קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי נֵר גָּדֹל וְעָרַכְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְיָשַׁבְנוּ, אַחֲרֵי שֶׁשַּׂמְנוּ לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכַלְנוּ. קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְאָכַלְנוּ מֵהֶם. יָשַׁבְנוּ לְבַדֵּנוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רֻבּוֹ. שָׁכַב לִישֹׁן וְכִסִּיתִיו וְקַמְתִּי גַם אֲנִי וְשָׁכַבְתִּי לִישֹׁן.

כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר קַמְתִּי וְחִמַּמְּתִּי קְצָת מִן הַמַּיִם. וְעוֹרַרְתִּיו בְּרַכּוֹת עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר. הֵבֵאתִי לוֹ אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים וְרָחַץ פָּנָיו וְאָמַר :“יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּשֻׁלַּם טוֹבָה, עֶלֶם. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכְּשֶׁאֵצֵא בְשָׁלוֹם מִמַּה שֶׁאֲנִי בוֹ וּמִזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ, אֲבַקֵּשׁ אֶת אָבִי לִגְמָלְךָ טוֹב. אַךְ אִם אָמוּת, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת בִּרְכָתִי שָׁלוֹם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יָבוֹא יוֹם שֶׁתִּפְגָּעֲךָ בוֹ רָעָה, וּלְוַאי שֶׁיָּשִׂים אֲלֹהִים שֶׁיָּבוֹא יוֹמִי לִפְנֵי בוֹא יוֹמְךָ”. הִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַלְנוּ, וְסִדַּרְתִּי לוֹ לְבוֹנָה וְהִתְקַטֵּר. סִדַּרְתִּי לוֹ מִשְׂחַק שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְשִׂחַקְנוּ אֲנִי וְהוּא. אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ מַשֶׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְשִׂחַקְנוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה. קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וְיָשַׁבְתִּי לְשׂוֹחֲחוֹ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא זְמַן מוּעָט מִן הַלַּיְלָה. וְיָשֵׁן. כִּסִּיתִיו וְיָשַׁנְתִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁנִּכְנְסָה אַהֲבָתוֹ בְלִבִּי, וּמָצָאתִי תַּנְחוּמִים לְעַצְמִי, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “שֶׁקֶר דִּבְּרוּ הַחוֹזִים-בַּכּוֹכָבִים. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלּאֹ אַהַרְגֶנוּ”. לֹא חָדַלְתִּי לְשָׁרְתוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ עַד זְמַן שְׁלשִׁים וְתִשְּׁעָה יָמִים.

בְּלֵיל אַרְבָּעִים שָׂמַח וְאָמַר: “אָחִי, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהִצִּילַנִי מִמָּוֶת, וְזֶה בְּבִרְכָתְךָ וּבְבִרְכַּת בּוֹאֲךָ. שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֱלֹהִים שֶׁיַחְזִירְךָ לְאַרְצְךָ. וְעַכְשָׁו אָחִי, חָפֵץ אֲנִי, שֶׁתְּחַמֵּם לִי מַיִם שֶׁאֶתְרַחֵץ וְאֶטְבֹּל גּוּפִי בָהֶם”. אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. חִמַּמְתִּי לוֹ מַיִם בְּשֶׁפַע, וְהִכְנַסְתִּים לוֹ וְרָחַצְתִּי אֶת גּוּפוֹ רַחֵץ הֵיטֵב בְּקֶמַח שֶׁל תֻּרְמוּס מַעֲלֶה קֶצֶף, וּמְשַׁחְתִּיו וְשִׁפְשַׁפְתִּיו וְהֶחֱלַפְתִּי לוֹ אֶת בְּגָדָיו וְהִצַּעְתִּי לוֹ מִטָה גְבוֹהָה, וּבָא הַבָּחוּר וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ וְנָח אַחֲרֵי שֶׁרָחַץ בַּמֶּרְחָץ, וְאָמַר: “אָחִי, פְּתַח לִי אֲבַטִּיחַ וְהָמֵס בּוֹ מִקְצָת מִן הַסֻּכָּר שֶׁל צְמָחִים”. נִכְנַסְתִּי לְאוֹצַר הַמָּזוֹן וְנָטַלְתִּי אֲבַטִּיחַ יָפֶה שֶׁמָּצָאתִי בִקְעָרָה וְקָרָאתִי לוֹ וְאָמַרְתִּי: " אֲדוֹנִי, אֵין אִתְּךָ סַכִּין?" אָמַר: “הֲרֵי הוּא מֵעַל לְרֹאשִׁי עַל הַזֵּר הָעֶלְיוֹן”. קַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְלָקַחְתִּי הַסַּכִּין וּתְפַסְתִּיהָ בְנִצָּבָהּ וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי. נִתְקְלָה רַגְלִי וְנָפַלְתִּי בְּכָל כֹּבֶד מַשָּׂאִי עַל הַנַּעַר וְהַסַּכִּין בְּיָדִי. חָשָׁה הַסַּכִּין לְמַלֵּא מַה שֶׁנִּכְתַּב מִבְּרֵאשִׁית וְנִתְקְעָה בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר וּמֵת מִיָּד, וּכְשֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, זָעַקְתִּי זְעָקָה גְדוֹלָה וְטָפַחְתִּי עַל פָּנַי וְקָרַעְתִּי אֶת בְּגָדַי וְאָמַרְתִּי: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. הוֹי מֻסְלִמִים, נַעַר זֶה לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ מִן הַסַּכָּנָה שֶׁהוֹדִיעוּ עָלֶיהָ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים וְהַחֲכָמִים, עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם אֶלָּא לַיְלָה אֶחָד, וּבָא קִצּוֹ שֶׁל בָּחוּר חֶמֶד זֶה. אֵין זֶה אֶלָּא הַכּוֹכָב הָרָע. אֵיזֶה אָסוֹן. וְאוּלָם אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר גָּזָר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר לָהּ עַגִ’יבּ לָעַלְמָה: כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לִי וַדַּאי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, קַמְתִּי וְיָצָאתִי בְדֶרֶךְ הַלּוּלִית וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בְּעָפָר. הִשְׁקַפְתִּי עַל פְּנֵי הַיָּם וְרָאִיתִי אֶת הַסְּפִינָה בּוֹקַעַת לָהּ דַּרְכָּהּ בַּיָּם כְּשֶׁהִיא חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה. פָּחַדְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו הֵם בָּאִים וּמוֹצְאִים אֶת בְּנָם הָרוּג וּמַכִּירִים שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו וְהוֹרְגִים אוֹתִי בְּלִי סָפֵק”. שַׂמְתִּי פָנַי אֶל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָלִיתִי עָלָיו וְהִתְחַבֵּאתִי בְעָלָיו. לֹא יָשַׁבְתִּי הָכֵן עַל הָעֵץ עַד שֶׁיָּצְאוּ הָעֲבָדִים וְעָלָה עִמָּם הַזָּקֵן הַיָּשִׁישׁ, אֲבִי הַנַּעַר. בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם וְהֵסִירוּ אֶת הֶעָפָר וּמָצְאוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרְדוּ וּמָצְאוּ אֶת הַנַּעַר שׁוֹכֵב, פָּנָיו מְאִירִים מִן הַמֶּרְחָץ וְהוּא לָבוּשׁ נְקִיִּים וְהַסַּכִּין תְּקוּעָה בְחָזֵהוּ. זָעֲקוּ וּבָכוּ וְטִפְּחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ “אוֹי וָשֶׁבֶר”. וְנִתְעַלֵּף הַזָּקֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְדָמוּ הָעֲבָדִים שֶׁהַזָּקֵן לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי מוֹת בְּנוֹ. כָּרְכוּ אֶת הַנַּעַר בִּבְגָדָיו וְעָטוּ אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִין שֶׁל מֶשִׁי וְהָלְכוּ לַסְּפִינָה. עָלָה הַזָּקֵן אַחֲרֵיהֶם וְרָאָה אֶת בְּנוֹ מוּטָל, נָפַל לָאָרֶץ וְשָׂם עָפָר עַל רֹאשׁוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ. הָיָה מְהַרְהֵר בַּהֲרִיגַת בְּנוֹ וְרָבְתָה בְּכִיָּתוֹ וְנִתְעַלֵּף שׁוּב. עָלָה עֶבֶד מֵהֶם וְהֵבִיא מִכְסֶה שֶׁל מֶשִׁי, וְהִנִּיחוּ אֶת הַזָּקֵן עַל כַּר וְיָשְׁבוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. כָּל זֶה הָיָה כְּשֶׁאֲנִי עַל הָעֵץ מִמַּעַל לְרָאשֵׁיהֶם וְרוֹאֶה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. וְנִזְרְקָה שֵׂיבָה בְלִבִּי לִפְנֵי שֶׁנִּזְרְקָה שֵׂיבָה בְרֹאשִׁי מִתּוֹךְ הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר שֶׁחָזְקוּ עָלַי, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר:

וְכַמָּה מֵחַסְדֵי אֱלֹהִים צְפוּנִים,

עֲמֻקָּה תַעֲלוּמָתָם מֵחֲכָמִים וּנְבוֹנִים.

וְיֵשׁ מִקְרִים יֵרַע לְךָ בֹּקֶר בָּאוּ,

וְתַשִּׂיג שָׂשׂוֹן לָעֶרֶב עֵת נִתָּעוּ,

וְהַרְבֵּה יֵשׁ קַל בָּא אַחֲרֵי הַקָּשֶׁה עָבָר,

וְהֵסִיר יָגוֹן מִלֵּב נִדְכֶּה וְנִשְׁבָּר.

גְּבִרְתִּי, לֹא חָדַל הַזָּקֵן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד שֶׁקָּרַב הָעֶרֶב לָבוֹא. אָז הִתְעוֹרֵר וְהִסְתַּכֵּל בִּבְנוֹ וְהִרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּגֹר מִפָּנָיו בָּא עָלָיו. טָפַח עַל פָּנָיו וְעַל רֹאשׁוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִפֵּרוּד אֲהוּבִים הֻכָּה רְסִיסִים הַלֵּב.

וְדִמְעַת עֵינִי תִּזַּל פְּלָגִים לַכְּאֵב.

כָּל גַּעֲגוּעַי נָדְדוּ אִתָּם, הוֹי לִיגוֹנִי.

הָבוּ עֵצָה: מַה אֲדַבֵּר, אֶפְעַל בַּאֲסוֹנִי?

מִי יִתֵּן וּמֵעוֹלָם אוֹתָם לֹא רָאִיתִי.

מַה עֵצָה? צָרוּ כָּל שְׁבִילִים לִנְתִיבָתִי.

אֵיכָה אֶשְׁקֹט, אֶשְׁלַו וּכְבָר שֻׁלָּחָה

אֵשׁ יְגוֹנִים בִּלְבָבִי וְנִתְלַקָּחָה.

מַה מְּאֻשָּׁרִים הָיִינוּ בְצֵל קוֹרָה מְאֻחָדִים,

שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה וּבַחַיִּים מְאֻשָּׁרִים,

עַד בָּנוּ שֻׁלַּח חֵץ פֵּרוּד, בֵּינֵינוּ הִפְרִיד,

כִּי מִי זֶה חֵץ פֵּרוּד אוֹתוֹ לֹא יַחֲרִיד?

נָשָׂאתִי אֵלָיו קוֹלִי אַךְ לְשׁוֹן גוֹרָל אוֹתוֹ עָבָר,

מִי יִתֵּן בְּנִי וְקֵץ כָּל חַי עָלֶיךָ לֹא גָבָר.

מַה הִיא הַדֶּרֶךְ אֲמַהֵרָה לִפְגִישָׁתֶךָ,

אֶת נַפְשִׁי נָתַתִּי, לוּ קִבְּלוּ, כַּפָּרָתֶךָ.

אִם יָרֵחַ אֲכַנְּךָ, הֵן יָרֵחַ יַחֲלֹף זָהֳרוֹ.

אוֹי לְאֶבְלִי עָלֶיךָ וְעַל זְמַן, אֲבוֹי, יַגֵּנִי.

אֵין תְּמוּרָה לְךָ, וּמַה הוּא אוֹתְךָ יַשְׁכִּיחֵנִי?

אָבִיךָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ וְתֵצֵא אֵלֶיךָ,

בִּגְזֹל מָוֶת אוֹתְךָ אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעַ עָדֶיךָ.

עֵין מְקַנְּאִים הִיא אֲשֶׁר בָּנוּ הַיּוֹם שָׁלָטָה,

וַיַּצְלִיחוּ בְפָעֳלָם. הוֹי לָרָעָה יָדָם עָשָׂתָה.

נֶאֱנַח אֲנָחָה אַחַת וְיָצְאָה נַפְשׁוֹ בְאַנְחָתוֹ וָמֵת. זָעֲקוּ הָעֲבָדִים: “הוֹי אָדוֹן” וְשָׂמוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם וְהִגְדִּילוּ בְכִיָּתָם. הוֹרִידוּהוּ לַסְּפִינָה לְצַד בְּנוֹ וְהִתִּירוּ קַלְעֵי הַסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָי. יָרַדְתִּי מֵעַל הָעֵץ וְנִכְנַסְתִּי בַדֶּלֶת וְהִרְהַרְתִּי בַּבָּחוּר, וְרָאִיתִי אֲחָדִים מֵחֲפָצָיו וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר וָאֹמַר:

רָאִיתִי רִשְׁמֵיהֶם וּנְמַסֹּתִי מִכִּסּוּפִים,

וּבְמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עֲזוּבִים דְמָעַי עֲרוּפִים,

וָאֶשְׁאַל מֵאֵת גָּזַר רַחֲקִי מֵהֶם,

יְהִי חַסְדּוֹ יוֹם לַהֲשִׁיבֵנִי אֲלֵיהֶם.

אַחַר-כָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת, וְהָיִיתִי בַיּוֹם מְשׁוֹטֵט בָּאִי וּבַלַּיְלָה יוֹרֵד לָאוּלָם. וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל לִקְצֵה הָאִי שֶׁבְּצַד מַעֲרָב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ שָׁם הַיָּם וְחָרֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר, עַד שֶׁקַּלּוּ הַמַּיִם מִצַּד מַעֲרָב וּפָסְקוּ לִזְרֹם. כְּשֶׁנִּשְׁלַם הַחֹדֶשׁ חָרַב הַיָּם בְּאוֹתוֹ צַד וְשָׂמַחְתִּי, שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא בְשָׁלוֹם. קַמְתִּי וְחָצִיתִי בְמַה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַיָּם וְיָצָאתִי לְעִקָּרָה שֶׁל הַיַּבָּשָׁה, וּמָצָאתִי שָׁם תֶּל שֶׁל חוֹל, שֶׁהָיְתָה שׁוֹקַעַת בּוֹ רֶגֶל הַגָּמָל עַד לְבִרְכָּיו. חִזַּקְתִּי רוּחִי וְעָבַרְתִּי בַחוֹל, וְהִנֵּה אֵשׁ נוֹצֶצֶת מֵרָחוֹק, וְהִיא מִתְלַקַּחַת הִתְלַקְּחוּת עֲצוּמָה. שַׂמְתִּי פָנַי אֵלֶיהָ אוּלַי אֶמְצָא יֶשַׁע, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּשִׁיר לֵאמֹר:

מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יֵט זְמָן רִסְנוֹ, וְאֵלַי

יָבִיא טוֹבָה, אִם כִּי הַזְּמָן קַנָּאי,

וְיַשְּׁלִים כָּל חֶפְצִי וִימַלֵּא תִקְווֹתַי,

וִיחַדֵּשׁ עָלַי טוֹבוֹת אַחֲרֵי תְלָאוֹתַי.

הָלַכְתִּי אֶל הָאֵשׁ, וְכַאֲשֶׁר קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ, רָאִיתִי אַרְמוֹן וְשַׁעֲרוֹ נְחשֶׁת קָלָל. וּכְשֶׁזָּרְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִיר מֵרָחוֹק כְּאִלּוּ הוּא אֵשׁ. שָׂמַחְתִּי לְמַרְאֵהוּ וְיָשַׁבְתִּי מִמּוּל לְשַׁעֲרוֹ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּאוּ עֲשָׂרָה בַחוּרִים לוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְעִמָּם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, אֶלָּא שֶׁהַבַּחוּרִים עִוְרִים בְּעֵינָם הַשׂמָּאלִית. תָּמַהְתִּי לְתָאֳרָם וֶהֱיוֹתָם תּוֹאֲמִים בְּעִוְרוֹנָם. כְּשֶׁרָאוּנִי נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּלְסִפּוּרִי. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ עָלַי כְּתֻמָּם. הִשְׁתָּאוּ לְסִפּוּרִי וּנְטָלוּנִי וְהֶעֱלוּנִי לָאַרְמוֹן. רָאִיתִי בְהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן עֶשֶׂר סַפּוֹת, וְכָל סַפָּה וְסַפָּה מַצָּעֶיהָ וְכִסְתוֹתֶיהָ תְכֵלֶת. וּבְאֶמְצַע אוֹתָן סַפּוֹת בַּתָּוֶךְ סַפָּה קְטַנָּה, וְהִיא כְמוֹתָן, כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ תְכֵלֶת. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ עָלָה כָל בָּחוּר לְסַפָּה וְנִגַּשׁ הַזָּקֵן לְאוֹתָהּ סַפָּה קְטַנָּה שֶׁבֵּין הַסַּפּוֹת בַּתָּוֶךְ וְאָמַר: “שֵׁב בְּאַרְמוֹן זֶה וְאַל תִּשְׁאַל לְמַצָּבֵנוּ וְלֹא לְעִוְרוֹן עֵינֵינוּ”. אַחַר-כָּךְ קָם הַזָּקֵן וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מַאֲכָל בְּכֶלִי וּמַשְׁקֶה בְּכֶלִי, וְאַף לִי הִגִּישׁ כָּךְ. הֵסֵבּוּ וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וַאֲנִי מְסַפֵּר לָהֶם עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל לַיְלָה. אָמְרוּ הַבַּחוּרִים: “זָקֵן, הַגֵּשׁ לָנוּ הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ”. אָמַר: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. קָם וְנִכְנַס לְתוֹךְ תָּא שֶׁבָּאַרְמוֹן וְנֶעֱלַם וְחָזַר כְּשֶׁעַל רֹאשׁוֹ עֶשְׂרִים צַלָּחוֹת, כָּל צַלַּחַת מְכֻסָּה בְמִכְסֵה תְכֵלֶת. הִגִּישׁ לְכָל בָּחוּר צַלַּחַת. הִדְלִיק עֲשָׂרָה נֵרוֹת שַׁעֲוָה וְהִדְבִּיק לְכָל צַלַּחַת נֵר. אַחַר-כָּךְ הֵסִיר אֶת הַמִּכְסוֹת וְנִגְלָה מִתַּחְתָּם בַּצַּלָחוֹת עָפָר וּפִיחַ פֶּחָם שָׁחוֹר שׁוּלֵי קְדֵרָה. הִפְשִׁילוּ כֻלָּם אֶת שַׁרְווּלֵיהֶם מֵעַל לִזְרוֹעוֹתֵיהֶם וּבָכוּ וְנֶאנְחוּ וְהִשְׁחִירוּ פְנֵיהֶם וְקָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִכּוּ עַל חָזֵיהֶם וְאוֹמְרִים:

“יוֹשְׁבִים הָיִינוּ בְשַׁלְוָה וְלֹא הִנִּיחָה לָנוּ פְזִיזוּתֵנוּ”. וְלֹא חָדְלוּ מִזֶּה עַד שֶׁמִּשְׁמֵשׁ הַבֹּקֶר וּבָא. קָם הַזָּקֵן וְחִמֵּם לָהֶם מַיִם. רָחֲצוּ פְנֵיהֶם וְלָבְשׁוּ בְגָדִים אֲחֵרִים. כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, גְּבִרְתִּי, הָלְכָה תְבוּנָתִי וְנָבוֹכָה דַעְתִּי, וְהָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּלִבִּי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁתֹּק שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מַה הוּא זֶה שֶׁהֵבִיא אֶתְכֶם לִידֵי כָךְ, אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ בְרַחֲבוּת הַדַּעַת וְעָיַפְנוּ? הֲרֵי אַתֶּם, תְּהִלָּה לָאֵל, שֵׂכֶל בָּרִיא בָּכֶם, וּמַעֲשִׂים אֵלֶּה לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתָם אֶלָּא הַמְשֻׁגָּעִים. שׁוֹאֵל אֲנִי אֶתְכֶם וּמַשְׁבִּיעֲכֶם בַּיָּקָר מִכֹּל עֲלֵיכֶם, שֶׁתְּסַפְּרוּ לִי עִנְיַנְכֶם, וְסִבַּת עִוְרוֹן עֵינֵיכֶם וְהַשְׁחָרַת פְּנֵיכֶם בְּאֵפֶר וָפִיחַ”. פָּנוּ אֵלַי וְאָמְרוּ לִי: “אַל יַתְעוּךָ יְמֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וַחֲדַל מִשְּׁאֵלוֹתֶיךָ”. קָמוּ וְקַמְתִּי עִמָּם וְהִגִּישׁ הַזָּקֵן מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ וְהֵסִירוּ אֶת הַכֵּלִים, יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. קָם הַזָּקֵן וְהִדְלִיק הַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת וְהִגִּישׁ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וּכְשֶׁגָּמַרְנוּ יָשַׁבְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ וְהִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמְרוּ הַבַּחוּרִים לַזָּקֵן: “הָבָה לָנוּ אֶת הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה”. קָם הַזָּקֵן וְהֵבִיא הַצַּלָּחוֹת שֶׁבָּהֶם הָאֵפֶר הַשָּׁחוֹר, וְעָשׂוּ כְמוֹ שֶׁעָשׂוּ בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

יָשַׁבְתִּי אִתָּם בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהֵם מַשְׁחִירִים פְּנֵיהֶם בָּאֵפֶר בְּכָל לַיְלָה וְאַחֲרֵי-כֵן רוֹחֲצִים אוֹתָם וּמַחֲלִיפִים בִּגְדֵיהֶם, וַאֲנִי תָמֵהַּ עַל כָּךְ. וְהָיָה הוֹלֵךְ וָרָב הַנִּסָּיוֹן שֶׁעָמַדְתִּי בוֹ עַד שֶׁמָּנַעְתִּי עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אָמַרְתִּי לָהֶם: “בַּחוּרִים, הָסִירוּ דְאָגָה מִלִּבִּי וְהַגִּידוּ הַסִּבָּה שֶׁאַתֶּם מַשְׁחִירִים פְּנֵיכֶם”. אָמְרוּ: “מוּטָב שֶׁנִּשְׁמֹר עַל סוֹדֵנוּ”. נִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנָם וּמוֹנֵעַ עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁתַּגִּידוּ לִי מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמְרוּ: “דָּבָר זֶה יָמִיט רָעָה עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן תִּהְיֶה כְמוֹתֵנוּ”. אָמַרְתִּי: "אֵין מָנוֹס מִזֶּה, וְאִם לָאו הַנִּיחוּ לִי שֶׁאֶסַּע מֵאֶצְלְכֶם וְאֶחֱזֹר לְבֵיתִי וְיָנוּחַ לִי מִמַּרְאֵה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. שֶׁכֵּן יֹאמַר הַמָּשָׁל: “טוֹב שֶׁאֶרְחַק מִכֶּם, שֶׁהָעַיִן לֹא תִרְאֶה וְלֹא יֵעָצֵב הַלֵּב”. נִגְּשׁוּ אֶל אַיִל וְזָבְחוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לִי: “טֹל סַכִּין זוֹ וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ עוֹר זֶה, וְאָנוּ נִתְפֹּר אוֹתוֹ עָלֶיךָ, שֶׁאָז יָבוֹא אֵלֶיךָ עוֹף אַלרְרֻס שְׁמוֹ, וִינַשְּׂאֶךָ וִינַטְּלֶךָ עַל הָר. אָז תְּבַקַּע אֶת הָעוֹר וְתֵצֵא מִתּוֹכוֹ, וְיִבָּהֵל הָעוֹף וְיַנִּיחֲךָ וְיֵלֵךְ. תֵּלֵךְ חֲצִי יוֹם וְתִמְצָא אַרְמוֹן שֶׁתָּאֳרוֹ זָר וְתִכָּנֵס בּוֹ, וְאָז תִּמָּלֵא מִשְׁאַלְתְּךָ, שֶׁכֵּן כְּנִיסָתֵנוּ לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן הִיא הַסִּבָּה לְהַשְׁחָרַת פָּנֵינוּ וְשִׁחוּת עֵינֵינוּ. וְאִלּוּ אָמַרְנוּ אֲנַחְנוּ לְסַפֵּר לְךָ תֶאֱרַךְ פָּרָשָׁתֵנוּ. שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵרַע לוֹ מְאֹרָע בְּשִׁחוּת עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית”. שָׂמַחְתִּי בָזֶה. עָשׂוּ בִי כְּפִי שֶׁאָמְרוּ, וְנָשָׂא הָעוֹף אוֹתִי וְהִנִּיחַנִי עַל הָהָר. יָצָאתִי מִן הָעוֹר וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים נַעֲרָה יָפוֹת כַּלְּבָנָה, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹתָן. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי אָמְרוּ יַחְדָּו: “הַבַּיִת בֵּיתְךָ, וּמָקוֹם רְחַב-יַדַיִם בּוֹ לְךָ, וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ אֲדוֹנֵנוּ. זֶה חֹדֶשׁ יָמִים שֶׁאָנוּ מְצַפּוֹת לְךָ. הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשָּׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הָרָאוּי לָנוּ, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ רְאוּיוֹת לוֹ”. הוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עַל דַּרְגָּשׁ גָּבוֹהַּ וְאָמְרוּ: “אַתָּה הַיּוֹם אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ וְאָנוּ שִׁפְחוֹתֶיךָ הַסָּרוֹת לְמִשְׁמַעְתֶּךָ. צַוֵּה אֵפוֹא כְכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֶךָ”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ. הֵבִיאוּ לִי אֹכֶל וְאָכַלְתִּי אֲנִי וָהֵן. הִגִּישׁוּ לִי מַשְׁקֶה וְקָמוּ חָמֵשׁ מֵהֶן וּפָרְשׂוּ לִי מַחֲצֶלֶת, וְשָׂמוּ מִסָּבִיב זֵר פְּרָחִים וּפֵרוֹת וּמִינֵי מְתִיקָה הַרְבֵּה וְהֵבִיאוּ יַיִן, וְיָשַׁבְנוּ לִשְׁתּוֹת. לָקְחוּ הַנְּעָרוֹת נֵבֶל וּפָרְטוּ עָלָיו וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת וְהַסְּפָלִים, וְעָבְרָה אוֹתִי שִׂמְחָה שֶׁהִשְׁכִּיחָה אוֹתִי אֶת כָּל דַּאֲגוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאָמַרְתִּי: “אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים לַאֲמִתָּם”. עָמַדְתִּי עִמָּן עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה אָמְרוּ: “קַח עִמְּךָ מֵאִתָּנוּ אֶת זוֹ שֶׁאַתָּה חָפֵץ בָּהּ שֶׁתִּתְרוֹעֵעַ לְךָ בְּמִשְׁכָּבֶךָ”. בָּחַרְתִּי לִי בְאַחַת מֵהֶן. פָּנֶיהָ יָפוֹת וְעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת, שְׂעָרָהּ שָׁחוֹר וְזוּג שְׂפָתֶיהָ נָאוֹת, גַּבּוֹתֶיהָ חָבְרוּ לָהֶן יַחְדָּו וְכֻלָּהּ נֶחְמָדָה לְמַרְאֶה. דּוֹמָה הָיְתָה לַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן אוֹ לִסְעִיף עֵץ-הֲדַס, לוֹקַחַת שְׁבִי אֶת הַלֵּב. כְּמוֹ שֶׁשָּׁרוּ עָלֶיהָ לְפָנִים הַמְשׁוֹרְרִים:

אַךְ הֶבֶל אִם לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אַשְׁוֶה אוֹתָהּ,

וְרָחוֹק הוּא אִם לְעֵין עֹפֶר אֲדַמֶּה מֶבָּטָהּ.

מֵאַיִן לְעֹפֶר רַךְ כִּיצִירֶיהָ זְקוּפִים?

אוֹ כִדְבַשׁ שִׂפְתוֹתֶיהָ נֹפֶת צוּפִים?

אוֹ עַיִן רְחָבָה אַהֲבָה כַּמָּוֶת תַּלְהֵב,

בְכַבְלֵי מָוֶת תֶּאֱסֹר לֵב אוֹהֵב?

קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בְּאַהֲבַת פְּרָאִים אֱלִילִית.

וּמַה פֶּלֶא אִם לֵב חוֹלֶה בְתַאֲוָה תַּלְהִיט.

וְחָזַרְתִּי עַל דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

תָּשׁוּר עֵינִי תָּמִיד אֶל יִפְעָתֵךְ,

וְלֹא תְמַלֵּא לִבִּי בִּלְתִּי אִם תְּמוּנָתֵךְ,

וְכָל הֲגִיגִי, גְּבִרְתִּי, אַךְ בְּהַדְרָתֵךְ,

אָמוּת גַּם אָקוּם לִתְחִיָּה בְאַהֲבָתֵךְ.

בִּלִּיתִי אוֹתוֹ לַיְלָה אֶצְלָהּ. וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי לַיְלָה יָפֶה מִזֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הוֹלִיכוּ אוֹתִי הַנְּעָרוֹת לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְרָחֲצוּ אוֹתִי וְהִלְבִּישׁוּנִי בַּמְּפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים. הֵבִיאוּ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת בְּתוֹכֵנוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. בָּחַרְתִּי לִי שׁוּב פַּעַם בְּאַחַת מֵהֶן יָפָה לְמַרְאֶה וְרַכָּה לְתֹאַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

רָאִיתִי עַל חָזָהּ שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת, מֹר חוֹתְמֵיהֶם,

לְבַל יִגַּע בָּם אוֹהֵב וְלֹא יַהֲרֹס לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.

וּלְמִשְׁמָר עַל שְׁנֵיהֶם פָּקְדָה חִצֵּי עֵינֶיהָ,

תִּירֶה אֶת חִצָּהּ בַּאֲשֶׁר יָקוּם עָלֶיהָ.

בִּלִּיתִי גַם אִתָּהּ לַיְלָה יָפֶה עַד הַבֹּקֶר. אֲקַצֵּר בִּדְבָרִים, גְּבִרְתִּי. עָמַדְתִּי אֶצְלָן בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה אָמְרוּ לִי: “וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירוֹת אוֹתְךָ. אַךְ אִם לַעֲצָתֵנוּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ, יִהְיֶה זֶה לְתַקָּנָתְךָ”. וְהִתְחִילוּ לִבְכּוֹת. תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “מֶה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ בְנוֹת מְלָכִים, וְנִתְאַסַּפְנוּ לְכָאן מִזֶּה שָׁנִים. אַרְבָּעִים יוֹם אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן וְשׁוֹהוֹת אַחֲרֵי כֵן שָׁנָה כָאן, אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת וּמִתְעַנְּגוֹת וּמִתְעַלְּסוֹת, וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן. זֶה מִנְהָגֵנוּ וְחוֹשְׁשׁוֹת אָנוּ שֶׁמָּא תַמְרֶה מִצְוָתֵנוּ שֶׁאָנוּ מְצַוּוֹת עָלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁנֵּעָלֵם מֵעֵינֶיךָ. וַהֲרֵי אָנוּ מוֹסְרוֹת לְיָדֶיךָ אֶת מַפְתְּחוֹת הָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ אַרְבָּעִים חֲדָרִים. הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לִפְתֹּחַ תִּשְׁעָה וּשְׁלשִׁים דֶּלֶת, אַךְ חָלִילָה לְךָ מִפְּתֹחַ אֶת דֶּלֶת הָאַרְבָּעִים”. נִפְרַדְנוּ וְאָמַרְתִּי לָהֶן “אֵינִי פוֹתֵחַ אוֹתוֹ, אִם בְּכָךְ תְּלוּיָה פְרִישָׁתִי מִכֶּן”. נִגְשָׁה אַחַת מֵהֶן אֵלַי, חִבְּקָה אוֹתִי וּבָכְתָה וְאָמְרָה בֵּית-שִׁיר זֶה:

אִם קִרְבָה תְּאַחֲדֵנוּ אַחֲרֵי יְמֵי פְרִידָה חָלָפוּ,

יִצְהֲלוּ פְנֵי הַזְּמַן אַחֲרֵי רָעָמוּ, זָעָפוּ.

וְאִם מֶבָּטְךָ אַתָּה אֶת עֵינַי יְיַפֶּה,

אֶסְלַח לוֹ לַזְּמַן וְעַל חַטָּאתוֹ אֲחַפֶּה.

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

קָרַבְתִּי לִפְרִידָה וְנִתְמַלֵּא הַלֵּב

כִּסּוּפִים עַזִּים, וְגָדַל הַכְּאֵב.

זָלְגוּ פְנִינִים וְעֵינַי יַהֲלוֹמִים יָרְדוּ,

עַל חָזָהּ עָלוּ וְאוֹתוֹ יַעֲדוּ.

רְאִיתִיהָ בוֹכָה וְאָמַרְתִּי: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי פוֹתֵחַ דֶּלֶת זוֹ לְעוֹלָם”. וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה. יָצְאוּ כֻלָּן וְטָסוּ לְדַרְכָּן, כְּשֶׁקָּרַב הָעֶרֶב, פָּתַחְתִּי דַלְתוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּמָצָאתִי עַצְמִי בְמָקוֹם דּוֹמֶה לְגַן עֵדֶן. וְהָיָה בְתוֹכוֹ גַן שֶׁאִילָנוֹתָיו יְרֹקִים וּפֵרוֹתָיו נָאִים וּבְשֵׁלִים, וְצִפָּרָיו מְצַפְצְפוֹת וּפְלָגָיו זַכִּים וּמְפַכִּים. נָחָה בָהֶם דַּעְתִּי וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בֵּין הָעֵצִים וְהֵרַחְתִּי רֵיחַ הַפְּרָחִים, וְהִקְשַׁבְתִּי לְזִמְרַת הַצִּפֳּרִים, כְּשֶׁהֵן מְשַׁבְּחוֹת אֶת הָאֶחָד הָאַדִּיר. וְרָאִיתִי אֶת צֶבַע הַתַּפּוּחִים בֵּין הָאָדֹם וּבֵין הַצָּהֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

נָטַל תַּפּוּחַ שְׁנֵי צְבָעִים כְּאֶחָד, וְדָמָה

לִלְחִי הָאֲהוּבָה מִכִּסּוּפִים קִרְבָּה הָמָה.

הִסְתַּכַּלְתִּי בַחֲבוּשִׁים, שָׁאַפְתִּי רֵיחַ בִּשְׂמֵיהֶם הַמְבַיֵּשׁ אֶת רֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר וְהוּא כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

נָטַל חֲבוּשׁ כָּל נְעִימוֹת אָדָם,

בְּמַעֲלָה עָלָה עַל הַפֵּרוֹת כֻּלָּם.

כְּיַיִן לְטַעַם וּכְמֹר לוֹ רֵיחַ,

כַּזָּהָב לוֹ צֶבַע וּמַרְאֶה כַיָּרֵחַ.

הִסְתַּכַּלְתִּי בָּאֲפַרְסֵק, הַמַּקְסִים בְּיָפְיוֹ אֶת הָעַיִן כְּאִלּוּ הוּא סַפִּיר מְלֻטָּשׁ. אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מֵאוֹתוֹ מָקוֹם וְנָעַלְתִּי אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. וּכְשֶׁהִגִּיעָה מָחֳרַת הַיּוֹם פָּתַחְתִּי חֶדֶר שֵׁנִי וְנִכְנַסְתִּי בּוֹ וּמָצָאתִי בּוֹ כִּכָּר רָחָב, וּבוֹ תְּמָרִים רַבִּים וְנָהָר שׁוֹטֵף וְשִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים וְיַסְמִין וְשִׁמְשׁוּק וּוֶרֶד אֲדַמְדַּם וְנַרְקִיסוֹת וְצִפֹּרֶן. וְהָיוּ הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת עַל אוֹתָם הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים, וְהִתְפַּשֵּׁט רֵיחַ זֶה שֶׁל הַבְּשָׂמִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִשַּׂגְתִּי מִזֶּה שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מִמָּקוֹם זֶה וְנָעַלְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הַשְּׁלִישִׁי, וְרָאִיתִי בְּתוֹכוֹ אוּלָם גָּדוֹל רָצוּף שַׁיִשׁ מְגֻוָּן וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת וְאַבְנֵי חֵן, וּבְתוֹכוֹ כְּלוּבִים מֵעֲצֵי-צַנְדָּל וַאֲהָלִים וּבָהֶם צִפָּרִים מְזַמְּרוֹת כְּגוֹן הַזָּמִיר וְהַחֲמִימָה וְהַשַּׁחְרוּר וְהַכַּנָּרִי וְהַנּוּבִי הַמְצַפְצֵף. נָחָה דַּעְתִּי מִכָּל זֶה, וְנִסְתַּלְּקָה דַּאֲגָתִי וְיָשַׁנְתִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד הַבֹּקֶר. אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הָרְבִיעִי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ בַּיִת גָּדוֹל, וּבְאוֹתוֹ בַּיִת אַרְבָּעִים חֶדֶר שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶם פְּתוּחוֹת. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָם וְרָאִיתִי מִן הַפְּנִינִים וְהַסַּפִּירִים וְהַפִּטְדּוֹת וְהַזְּמָרַגְדִּין וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אוֹתָן בַּלָּשׁוֹן. נִדְהַמְתִּי מִכָּל זֶה וְאָמַרְתִּי: “מֵעַתָּה אֲנִי מֶלֶךְ דּוֹרִי אָנִי, וְאוֹצְרוֹת אֵלֶּה הֵם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶצְלִי”. לֹא פָּסַקְתִּי מֵעֲבֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁעָבְרוּ תִשְׁעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם, וּכְבָר פָּתַחְתִּי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה אֶת הַחֲדָרִים כֻּלָּם זוּלָתִי הַחֶדֶר שֶׁאָסְרוּ עָלַי פְּתִיחַת דַּלְתּוֹ. נִשְׁאֲרָה דַּעְתִּי,ג ְּבִרְתִּי, עֲסוּקָה בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים לָאַרְבָּעִים, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלַי הַשָׂטָן לְהַוָּתִי, וְהִשִּׁיאַנִי שֶׁאֶפְתַּח אוֹתוֹ. וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְשֹׁל בְּרוּחִי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת זֹאת, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִן הַמּוֹעֵד אֶלָּא יוֹם אֶחָד. נִגַּשְׁתִּי לַחֶדֶר הַנִּזְכָּר וּפָתַחְתִּי דַלְתּוֹ וְנִכְנַסְתִּי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ רֵיחַ עַז, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵרַחְתִּי כְּמוֹתוֹ, וְהָמַם רֵיחַ זֶה אֶת דַּעְתִּי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף שָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ. אַחַר-כָּךְ אִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְנִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר וְרָאִיתִי אֶת קַרְקָעוֹ רְפוּדָה בְּכַרְכֹּם, וּבוֹ מְנוֹרוֹת זָהָב וּפְרָחִים שֶׁרֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר מִתְפַּשֵּׁט מֵהֶם, וְהָיוּ מְפִיצוֹת אוֹר בָּהִיר. וְרָאִיתִי שְׁנֵי בָזִיכִים עֲצוּמִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מָלֵא אֲהָלִים וְעִנְבָּר וּדְבַשׁ רֵיחָנִי. וְנִתְבַּשֵּׂם כָּל הַמָּקוֹם מֵרֵיחָם. וְרָאִיתִי, גְּבִרְתִּי, סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר כְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה בְּהַחֲשִׁיכוֹ, וּלְפָנָיו אֵבוּס שֶׁל בְּדֹלַח לָבָן, וּבוֹ שֻׂמְשְׁמִין קְלוּפִים, וְאֵבוּס שֵׁנִי וּבוֹ מֵי-שׁוֹשַנִּים מְסוּכִים בְּמֹר. וְהַסּוּס חָבוּשׁ וְרֶסֶן לוֹ וְאֻכָּפוֹ זָהָב אָדֹם. כְּשֶׁרְאִיתִיו הִתְפַּלֵּאתִי עָלָיו וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁעִנְיָן חָשׁוּב בּוֹ”. הִתְעַנִי הַשָּׂטָן וְהוֹצֵאתִי אוֹתוֹ וְרָכַבְתִּי עָלָיו, אַךְ הוּא לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. דָּפַקְתִּי אוֹתוֹ בַּעֲקֵבַי וְלֹא נָע וְלֹא זָע. תָּפַסְתִּי בַשּׁוֹט וְהִכִּיתִיו בּוֹ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בַּמַּכָּה, צָהַל בְּקוֹל גָּדוֹל דּוֹמֶה לָרַעַם הַמַּרְעִיד, וְנִפְתְּחוּ לוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס עִמִי עַד שֶׁנֶּעֱלַם מִן הָעַיִן בְּגָּבְהֵי מְרוֹמִים, שָׁעָה אֶחָת. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַנִי עַל גַּג וְהוֹרִידַנִי וְהִכָּה אוֹתִי בִּזְנָבוֹ עַל פָּנַי וְהוֹצִיא אֶת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית עַד שֶׁהִזִּילָה עַל לְחָיַי, וְנִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי.

יָרַדְתִּי מֵעַל הַגַּג וּמָצָאתִי אֶת עֲשֶׂרֶת הַבַּחוּרִים הָעִוְרִים בְּעֵינָם הָאַחַת וְאָמְרוּ לִי: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לֹא שָׁלוֹם וְלֹא בָרוּךְ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֲרֵי הָיִיתִי כְּאַחַד מִכֶּם, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתִּתְּנוּ לִי צַלַּחַת פִּיחַ שֶׁאַשְׁחִיר בּוֹ אֶת פָּנַי, וְקַבְּלוּ אוֹתִי לְחֶבְרַתְכֶם שֶׁאֵשֵׁב אֶצְלְכֶם”. אָמְרוּ: “צֵא מִכָּאן. חֵי אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תֵשֵׁב אֵצְלֵנוּ”. וּכְשֶׁגֵּרְשׁוּנִי, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִיתִי בְצָרָה, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּכָל מַה שֶׁאֵרַע לִי, – יָצָאתִי מֵאֶצְלָם וְלִבִּי אָבֵל עָלַי וְעֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְאָמַרְתִּי בְלַחַשׁ “הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה, אַךְ פְּזִיזוּתִי לֹא הִנִּיחָה לִי”. גִּלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְאֶת שְׂפָמִי, וְהָיִיתִי מְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת. וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁאֶסַּע בְּשָׁלוֹם, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי בְעֶרֶב לַיְלָה זֶה, וּמָצָאתִי אֶת אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הָעוֹמְדִים נְבוֹכִים. וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי: “זָר אָנֹכִי”. אָמְרוּ: “וְאַף אָנוּ זָרִים”. וְכָךְ נִזְדַמַּנּוּ אָנוּ שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שְׁלָשְׁתֵּנוּ עִוְרִים בְּעֵינֵינוּ הַשְּׂמָאלִית. וְזוֹהִי, גְּבִרְתִּי, סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְחֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל אֵלֶּה".

פָּנְתָה הָעַלְמָה אֶל הַכַלִיף וְאֶל גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְאָמְרָה לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי אַתֶּם סִפּוּרְכֶם”. נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְסִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁסִּפֵּר לַשּׁוֹעֶרֶת בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָם לַבַּיִת. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרָיו אָמְרָה: “הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לָכֶם אֶת חַיֵּיכֶם בְּמַתָּנָה יַחְדָּו”. יָצְאוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָרְחוֹב. אָמַר הַכַלִיף לַקַּבְּצָנִים: “חַבְרַיָּה, לְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת עַכְשָׁו, וַעֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַשַּׁחַר?” וְאָמַר לְגַ’עְפָר: “קַח אוֹתָם וְהַעֲמֵד אוֹתָם לְפָנַי מָחָר שֶׁנִּרְשֹׁם מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”. מִלֵּא גַ’עְפָר אֶת פְּקֻדַּת הַכַלִיף, עָלָה הַכַלִיף לְאַרְמוֹנוֹ וְלֹא רָאָה שֵׁנָה בְאוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו רַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְאָמַר:“הָבֵא לְפָנַי אֶת שְׁלשׁ הָעֲלָמוֹת וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת וְאֶת הַקַּבְּצָנִים”. קָם גַ’עְפָר וְהֵבִיא אוֹתָם לְפָנָיו, וְהִכְנִיס אֶת הָעֲלָמוֹת כְּשֶׁפְּנֵיהֶן מְכֻסּוֹת בִּצְעִיף. פָּנָה אֲלֵיהֶן גַ’עְפָר וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְנוּ לָכֶן, מִשּׁוּם שֶׁנְּהַגְתֶּן אִתָּנוּ בְטוֹבָה בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתֶּן אוֹתָנוּ. וַהֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶן מִי אָנוּ: עוֹמְדוֹת אַתֶּן לִפְנֵי הַחֲמִשִּׁי לְשׁוֹשֶׁלֶת בְּנֵי עַבָּאס, לִפְנֵי הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָחִיו שֶׁל הַכַלִיף מוּסַא אַלְהָאדִי בֶּן מֻחַמָּד אַלְמַהְדִי בְּנוֹ שֶׁל אַבּוּ גַ’עְפָר אַלְמַנְצוּר בֶּן מֻחַמָּד אָחִיו שֶׁל אַלסַּפְפָאח בֶּן מֻחַמָּד. וּבְכֵן אַל תַּגִּידוּ לָנוּ אֶלָּא דְבַר אֱמֶת”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר בְּשֵׁם נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, נִגְּשָׁה הַגְּדוֹלָה וְאָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, לִי סִפּוּר, שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה בוֹ מָשָׁל ומוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר, וְעֵצָה טוֹבָה לִמְבַקֵּשׁ עֵצָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, כְּשֶׁנִגְּשָׁה לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הַגְּדוֹלָה בָּעֲלָמוֹת    🔗

לִי סִפּוּר נִפְלָא, וְהוּא: שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ הַשְּׁחוֹרוֹת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי הֵן שֶׁכֵּן הָיִינוּ שָׁלשׁ אֲחָיוֹת אֲהוּבוֹת לְאֵם וּלְאָב. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁתֵּי נְעָרוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ זוֹ שֶׁעָלֶיהָ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת וְהַשְּׁנִיָּה עֲקֶרֶת הַבָּיִת, לְאֵם אַחֶרֶת הֵן. כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִינוּ נָטְלָה כָל אַחַת מֵאִתָּנוּ חֶלְקָהּ בַּיְרֻשָּׁה. לְיָמִים נִפְטְרָה אִמִּי וְעָזְבָה לָנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָטְלָה כָל אַחַת יְרֻשָּׁתָהּ אֶלֶף דִּינָר. וְהָיִיתִי אֲנִי הַצְּעִירָה בָהֶן לְשָׁנִים. הֵכִינוּ אַחְיוֹתַי לְעַצְמָן צָרְכֵי נִשּׂוּאִין, וְנִשְּׂאָה כָל אַחַת מֵהֶן לְאִישׁ וְשָׁהוּ אִתּוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר-כָּךְ זִמֵּן לוֹ כָל אֶחָד מִבַּעֲלֵיהֶן סְחוֹרָה וְלָקַח מֵאִשְׁתּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְנָסְעוּ יָחַד וְעָזְבוּ אוֹתִי, וְנֶעֶדְרוּ מִמֶּנִּי חָמֵשׁ שָׁנִים. אִבְּדוּ בַעֲלֵיהֶן אֶת הַמָּמוֹן וּפָשְׁטוּ אֶת הָרֶגֶל וְעָזְבוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם בַּנֵּכָר. אַחֲרֵי חָמֵשׁ שָׁנִים בָּאָה אֵלַי הַגְּדוֹלָה בְצוּרַת קַבְּצָנִית לְבוּשָׁה בְלָיוֹת וְאַדַּרְתָּהּ מְלֻכְלֶכֶת וִישָׁנָה, וְהִיא עַצְמָה בַּשֵּׁפֶל שֶׁבַּמַּצָּב. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נִרְאֲתָה לִי זָרָה וְלֹא הִכַּרְתִּיהָ. וּלְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִכַּרְתִּיהָ, אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה הוּא מַצָּב זֶה?” אָמְרָה: “אֲחוֹתִי אֵין תּוֹעֶלֶת בִּדְבָרִים, וּמַה שֶׁנִּגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם, נִתְמַלֵּא”. שְׁלַחְתִּיהָ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתָהּ מַחֲלָצוֹת וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, הֲרֵי אַתְּ לִי תַּחַת אָבִי וְאִמִּי, וְהַיְרֻשָּׁה שֶׁעָלְתָה בְחֶלְקִי שָׁלַח בָּהּ אֱלֹהִים בְּרָכָה, וּמַצָּבִי טוֹב וּרְכוּשִׁי פָרַץ לָרֹב. שֻׁתָּפוֹת אָנוּ בוֹ אֲנִי וָאָתְּ”. הֵיטַבְתִּי עִמָּהּ תַּכְלִית הַהֲטָבָה וְיָשְׁבָה אֶצְלִי זְמַן שֶׁל שָׁנָה תְמִימָה, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ נְתוּנָה עַל אֲחוֹתֵנוּ הַשְּׁנִיָּה. לֹא עָבְרוֹ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁבָּאָה וּמַרְאָהּ גָרוּעַ מִזֶּה שֶׁבָּאָה בוֹ הָאָחוֹת הַבְּכִירָה. עָשִׂיתִי עִמָּהּ טוֹבָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנָה, וְחִלַּקְתִּי אִתָּן חֵלֶק כְּחֵלֶק בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה לִי. לְיָמִים אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מְבַקְּשׁוֹת אָנוּ לְהִנָּשֵׂא, שֶׁאֵין אָנוּ סוֹבְלוֹת לִהְיוֹת שְׁרוּיוֹת בְּלִי בַעַל”. אָמַרְתִּי לָהֶן: “אַתֶּן שְׁתֵּי עֵינַי, לֹא נִשְׁאֲרָה טוֹבָה בְנִשּׂוּאִין, וּבְיָמֵינוּ הֲרֵי גֶבֶר הָגוּן יְקַר הַמְּצִיאוּת הוּא. אֵינִי רוֹאָה בְרָכָה לָכֶן בְּמַה שֶׁאַתֶּן אוֹמְרוֹת, וַהֲרֵי כְבָר נֻסֵּיתֶן בְּנִשּׂוּאִין”. לֹא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרַי, וְנִשְּׂאוּ שֶׁלֹּא בְהַסְכָּמָתִי. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נָתַתִּי לָהֶן נְדוּנְיָה מִמָּמוֹנִי, וְכִסִּיתִי אוֹתָן וְנָסְעוּ עִם בַּעֲלֵיהֶן.

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁמָּעֲלוּ בָהֶן בַּעֲלֵיהֶן וְלָקְחוּ מַה שֶּׁהָיָה אִתָּן, וְהָלְכוּ לָהֶם וְעָזְבוּ אוֹתָן. שָׁבוּ אֶצְלִי עֲלוּבוֹת וְהִצְטַדְּקוּ לְפָנַי. אָמְרוּ: “אַל נָא תַקְפִּידִי אִתָּנוּ, שֶׁאִם אָמְנָם צְעִירָה אַתְּ מֵאִתָּנוּ לְשָׁנִים, הֲרֵי שְׁלֵמָה אַתְּ יוֹתֵר לְשֵׂכֶל. וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ שׁוֹעוֹת יוֹתֵר בְּנִשּׂוּאִין לְעוֹלָם. קְחִי אוֹתָנוּ לִשְׁפָחוֹת לָךְ, וְאָכַלְנוּ פַּת-לַחְמֵנוּ”. אָמַרְתִּי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶן, אַחְיוֹתַי, אֵין יָקָר לִי מִכֶּן”. קִבַּלְתִּי אוֹתָן וְהוֹסַפְתִּי לְכַבְּדָן יוֹתֵר. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. שַׂמְתִּי בְדַעְתִּי לְצַיֵּד סְפִינָה שֶׁתֵּצֵא לְבָצְרָה. טָעַנְתִּי סְפִינָה גְדוֹלָה וְשַׂמְתִּי בָהּ סְחוֹרָה וְקִנְיָן לְמִסְחָר וְכָל צֵדָה שֶׁאֲנִי זְקוּקָה לָהּ, וְאָמַרְתִּי: “אַחְיוֹתַי, רְצוֹנְכֶן לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת עַד שֶׁאֶסַּע וְאֶחֱזֹר, אוֹ נוֹסְעוֹת אַתֶּן עִמִּי?” אָמְרוּ: “נוֹסְעוֹת אֲנַחְנוּ עִמָּךְ, שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לָשֵׂאת פְּרִידָתֵךְ”. לָקַחְתִּי אוֹתָם עִמִּי, חִלַּקְתִּי מָמוֹנִי לַחֲצָאִין, וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַחֵצִי וְטָמַנְתִּי אֶת הַחֵצִי, שֶׁכֵּן אָמַרְתִּי: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיִּקְרֶה אָסוֹן אֶת הַסְּפִינָה וְאָנוּ נִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וּכְשֶׁנָּשׁוּב נִמְצָא מַשֶׁהוּ שֶׁיּוֹעִיל לָנוּ”.

נָסַעְנוּ יָמִים אֲחָדִים וְלֵילוֹת, וְתָעֲתָה סְפִינָתֵנוּ, שֶׁלֹּא נָתַן רַב-הַחוֹבֵל דַּעְתּוֹ עַל הַדֶּרֶךְ, וְנִכְנְסָה הַסְּפִינָה בְּיָם אַחֵר, לֹא זֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים, וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר מֶשֶׁךְ זְמַן, שֶׁכֵּן הָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. כְּשֶׁעָלָה הַצּוֹפֶה לַמִּצְפָּה, אָמַר: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְטוֹבָה, רָאִיתִי מֵעֵין מְדִינָה שֶׁמַּרְאֶה לָהּ כְּמַרְאֵה הַיּוֹנָה”. שָׂמַחְנוּ, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁרָאִינוּ אֶת הַמְּדִינָה מֵרָחוֹק. שָׁאַלְנוּ אֶת רַב-הַחוֹבֵל: “מַה שְּׁמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ הַנִּשְׁקֶפֶת לָנוּ?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא רְאִיתִיהָ מֵעוֹלָם, וּמֵעוֹדִי לֹא עָבַרְתִּי בְיַם זֶה. וְאוּלָם הָעִנְיָן נִגְמַר בְּכִי טוֹב, וְלֹא נִשְׁאַר לָכֶן, אֶלָּא לָרֶדֶת לִמְדִינָה זוֹ וּלְהַצִּיעַ סְחוֹרַתְכֶן. וְאִם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לְמָכְרָהּ, מִכְרוּהָ וּקְנוּ בִמְחִירָהּ מַה שֶׁתִּמְצְאוּ בָהּ. וְאִם לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לִמְכֹּר, נִשְׁהֶה כָּאן רַק יוֹמַיִם וְנִצְטַיֵּד וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ”.

נִכְנַסְנוּ לַנָּמָל, וְעָלָה רַב-הַחוֹבֵל וְשָׁהָה שָׁעָה וְחָזַר אֵלֵינוּ וְאָמַר: “קֹמְנָה צְאֶינָה לַמְּדִינָה וְהִתְפַּלְּאוּ עַל מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים בִּבְרוּאָיו, וְהַעְתֵּרְנָה לוֹ לִהְיוֹת לָכֶן לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי זַעֲמוֹ”. עָלִינוּ לַמְּדִינָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַשַּׁעַר, רָאִיתִי עָלָיו בְּנֵי אָדָם וּמַקְלוֹתָם בִּידֵיהֶם. קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם הֲפוּכִים לְאֶבֶן מִזַּעַם אֱלֹהִים. נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וּמָצָאנוּ כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ הָפוּךְ לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה, אֵין בָהּ לֹא יוֹשֵׁב וְלֹא נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ, וְהִדְהִימָנוּ הַדָּבָר. עָבַרְנוּ בַשְּׁוָקִים וּמָצָאנוּ אֶת הַסְּחוֹרוֹת נְטוּשׁוֹת וְאֶת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף עֲזוּבִים בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם. הִתְבּוֹנַנּוּ וְאָמַרְנוּ: “הֲלֹא דָבָר הוּא”. פָּשַׁטְנוּ בִּרְחוֹבוֹת הַמְּדִינָה, וְהִסִּיחָה כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ אֶת דַּעְתָּהּ מֵאֲחוֹתָהּ, מֵהֱיוֹתֵנוּ עֲסוּקוֹת לְכַנֵּס אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הָאֲרִיגִים הַיְקָרִים. וְאוּלָם אֲנִי עָלִיתִי לַטִּירָה וּמָצָאתִי אוֹתָהּ בְנוּיָה אֵיתָן. נִכְנַסְתִּי לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וּמָצָאתִי כָל כֵּלָיו כֻּלָּם זָהָב וָכֶסֶף, וְרָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּלְיָדוֹ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ וּנְצִיבָיו וּמִשְׁנָיו, וְהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים הַמְבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת בְּיִקְרָתָם. כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ מְצָאתִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, לְבוּשׁוֹ מַחֲלָצוֹת שֶׁל זָהָב, וּבָהֶן כָּל אֶבֶן יְקָרָה מַזְהִירָה כַכּוֹכָב. וּמִסָּבִיב לוֹ עוֹמְדִים חֲמִשִּׁים עֲבָדִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין שֶׁל מֶשִׁי וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, וּכְשֶׁרָאִיתִי זֹאת נִדְהַמְתִּי. הִמְשַׁכְתִּי אֶת דַּרְכִּי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַנָּשִׁים, וּמָצָאתִי עַל קִירוֹתָיו וִילָאוֹת שֶׁל מֶשִׁי רְקוּמוֹת בְּזָהָב, וּמָצָאתִי אֶת הַמַּלְכָּה שׁוֹכֶבֶת בִּלְבוּשׁ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְעַל רֹאשָׁהּ זֵר כָּלוּל בְּמִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת וּבְצַוָּארָהּ מַחְרֹזוֹת וְתַכְשִׁיטִין. וְכָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַלְּבוּשִׁים וְהַתַּכְשִׁיטִין נִשְׁאַר כַּאֲשֶׁר הוּא, וְרַק הִיא נֶהְפְּכָה מֵחֲרוֹן אַף הָאֱלֹהִים לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה. מָצָאתִי דֶלֶת פְּתוּחָה וְנִכְנַסְתִּי בְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי בָהּ מַדְרֵגָה שֶׁל שֶׁבַע מַעֲלוֹת. עָלִיתִי בָהּ וְהִגַּעְתִּי לְאוּלָם, רִצְפָּתוֹ שַׁיִשׁ וּמַצָּעָיו רִקְמוֹת-זָהָב. וְעָמַד בַּתָּוֶךְ כִּסֵּא מַלְכוּת שֶׁל עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָיָה שָׁם מִשְׁקָע בַּקִּיר שֶׁוִּילוֹנוֹ אָחוּז בְּחֶבֶל שֶׁל פְּנִינִים. עָלִיתִי לְשָׁם וּמָצָאתִי אֶבֶן יְקָרָה בְגָדְלָהּ שֶׁל בֵּיצַת בַּת-הַיַּעֲנָה, שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּקָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כִּסֵּא-מַלְכוּת קָטָן, וְהָיָה יוֹצֵא מִמֶּנָּה אוֹר בָּהִיר וּמִתְפַּשֵּׁט. וְהָיָה אוֹתוֹ כִסֵּא מְכֻסֶּה בְּכָל מִינֵי אֲרִיגֵי מֶשִׁי הַמְבַלְבְּלִים בְּמַרְאָם אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאָם. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל אֵלֶּה תָּמַהְתִּי. רָאִיתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם נֵרוֹת שַׁעֲוָה דוֹלְקִים, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁמִּי שֶׁהוּא הִדְלִיק נֵרוֹת אֵלֶּה”. הִמְשַׁכְתִּי בְדַרְכִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְחֶדֶר אֶחָד וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ. עָבַרְתִּי בְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְשָׁכַחְתִּי אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ זֶה שֶׁתְּקָפַתְנִי תְּמִיהָה מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְשָׁקַעְתִּי בְּהִרְהוּרִים עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה. בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת וְלֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְאִבַּדְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ, וְחָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ מִשְׁקָע, לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים. יָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפָּה וְהִתְכַּסֵּיתִי בִשְׂמִיכָה, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן. בִּקַּשְׁתִּי לִישֹׁן וְלֹא יָכֹלְתִּי, וְעָבְרָה אוֹתִי חֲרָדָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת-לַיְלָה שָׁמַעְתִּי נְעִימַת קֻרְאָן בְּקוֹל יָפֶה הַקּוֹרֵא בְלַחַשׁ. הָלַכְתִּי בְשִׂמְחָה אַחֲרֵי הַקּוֹל, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחֶדֶר שֶׁדַּלְתּוֹ סְגוּרָה. פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְהֵצַצְתִּי לְתוֹךְ הַמָּקוֹם, וְהִנֵּה הוּא מְקוֹם תְּפִלָּה וּבְתוֹכוֹ מִשְׁקָע מְיֻחָד לִתְפִלָּה כְּאוֹתוֹ שֶׁבַּמִּסְגָּדִים, וּבְתוֹכוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת תְּלוּיוֹת וּשְׁנֵי נֵרוֹת שַׁעֲוָה, וְשָׁטִיחַ הַמְיֻחָד לִכְרִיעָה לִתְפִלָּה שָׁטוּחַ, וְעָלָיו יוֹשֵׁב נַעַר יָפֶה לְמַרְאֶה, לְפָנָיו סֵפֶר קֻרְאָן שֶׁהוּא קוֹרֵא בוֹ, עַל גַּבֵּי כּוֹנָנִית. תָּמַהְתִּי כֵּיצַד יָצָא בְשָׁלוֹם מִכָּל שְׁאָר אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה, נִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם. נָשָׂא עֵינָיו וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת זֶה שֶׁקָּרָאתָ שֶׁתַּעֲנֶה לִי עַל שְׁאֵלָתִי”. הִסְתַּכֵּל בִּי הַנַּעַר וְחִיֵּךְ וְאָמַר: "שִׁפְחַת אֱלֹהִים, הַגִּידִי לִי, מַה הִיא סִבַּת כְּנִיסָתֵךְ לְמָקוֹם זֶה, וְאַגִּיד לָךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּלְאַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ. אָמַר לִי: “הַמְתִּינִי לִי קְצָת,אֲחוֹתִי”. סָגַר אֶת הַסֵּפֶר וְשָׂם אוֹתוֹ בְתוֹךְ תִּיק שֶׁל אַטְלַס וְהוֹשִׁיבַנִי לְצִדּוֹ. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וְהִנֵּה הוּא יָפֶה כַּסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ, הָדוּר בְּיָפְיוֹ וִיצוּרֵי גֵווֹ רַכִּים, מָתוֹק לְמַרְאֶה כְכִכָּר שֶׁל סֻכָּר, וְקוֹמָתוֹ יְשָׁרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:

אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו,

יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.

סְמָכוֹ שַׁבְּתָאי שְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתָיו,

וְהַמֻּשֶׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,

וְחָשׁ מַאֲדִים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,

וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו,

וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה לְהַבִּיט אֶל פָּנָיו.

נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,

וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.

וְהִלְבִּישׁוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מַחֲלָצוֹת הַשְּׁלֵמוּת וְעִטֵּר אֶת לְחָיָיו בְּנֹעַם מַזְהִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

נִשְׁבַּעְתִּי בְרֵיחַ שְׁמוּרוֹתָיו, וּבְקוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה,

בְּחִצָיו קֶסֶם יִיר, לֹא לָמוֹ תְרוּפָה,

בִּיצִירָיו רַכִּים, בְּזֹהַר דֹּק מֶבָּטָיו,

בְּלֹבֶן מִצְחוֹ, בִּשְׁחוֹר עֲבוֹת תַּלְתַּלָּיו,

בְּאֵלֶּה לָקְחוּ אִישׁוֹן עֵינִי שֶׁבִי – גַּבּוֹתָיו,

בִּלְחָיָיו שׁוֹשַׁנִּים, בִּבְרַק כִּשּׁוּת שַׂעֲרוֹתָיו,

בְּאַלְמֻגֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וּבְמַחְרֹזֶת פְּנִינֵי שִׁנָּיו,

בְּצַוָּארוֹ, בְּגֵווֹ יַטֶּנּוּ בְּחֵן קְסָמָיו,

וְעַל חָזֵהוּ יֵרָאוּ נִצָּנֵי רִמּוֹנָיו,

בְּכֹבֶד יְרֵכוֹתָיו מְרַטְּטוֹת בַּהֲלִיכוֹתָיו,

אַף בְּנוּחוֹ, בְּזָקוּף בֶּהָדָר, גּוּפוֹ,

בְּמֶשִׁי עוֹרוֹ, בְּרֹךְ נִשְׁמַת אַפּוֹ.

בְּיָדוֹ נְדִיבוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹ צַחוֹת דּוֹבָרֶת,

בְּיַחַס מוֹלַדְתּוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ עַל כָּל גוֹבָרֶת.

לוֹ הַמֻּשֶׁק בִּרְקֹחַ אוֹתוֹ יִתֵּן רֵיחוֹ,

עֲנַן עִנְבָּר יִמְלָא יְקוּם עֵת יְפִיחוֹ.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לְעֻמָּתוֹ אַךְ חִוְרוֹת.

לִקְצֵה צִפָּרְנוֹ לֹא יוּכְלוּ הִשְׁתַּוּוֹת.

הִסְתַּכַּלְתִּי אֵלָיו בְּמֶבָּט שֶׁעוֹרֵר בִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת שֶׁל גַּעֲגוּעִים, וְהִצִּית בְּלִבִּי אֶת כָּל גַּחֲלֵי הָאַהֲבָה, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָשִׁיבָה לִי תְשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ”. אָמַר: "שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֲשֶׂה. דְּעִי, שִׁפְחַת-אֱלֹהִים, שֶׁמְּדִינָה זוֹ הָיְתָה בִירָתוֹ שֶׁל אָבִי הַמֶּלֶךְ, זֶה שֶׁרָאִית אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הָפוּךְ מִזַּעַם אֱלֹהִים לְאָבֶן. וְהַמַּלְכָּה שֶׁרָאִית אוֹתָהּ בַּכִּלָּה, אִמִּי הִיא. וְהָיוּ הֵם וְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה אַמְגּוּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר. וְהָיוּ נִשְׁבָּעִים בָּאֵשׁ וּבָאוֹר, בַּצֵּל וּבְלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ וּבַגַּלְגַּלִּים הַסּוֹבְבִים. לֹא הָיָה לְאָבִי כָל וָלָד, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְנָתַן אוֹתִי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו. גִּדְּלַנִי עַד שֶׁגָּדַלְתִּי. וְהָיָה הָאשֶׁר מְקַדֵּם אֶת פָּנַי בְּכָל אֲשֶׁר פָּנִיתִי. הָיְתָה אֶצְלֵנוּ זְקֵנָה בָאָה בַיָּמִים, מַאֲמִינָה בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ בַסֵּתֶר, וּמַסְכִּימָה לְדַעַת בְּנֵי עַמִּי לְמַרְאִית-עַיִן. הָיָה אָבִי בּוֹטֵחַ בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בָּהּ מִן הַנֶּאֲמָנוּת וְהַמִּנְהָג הַטּוֹב, וְהָיָה מְכַבְּדָהּ וְמוֹסִיף לְכַבְּדָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁהָיָה מַאֲמִין שֶׁהִיא מַחֲזִיקָה בְדָתוֹ. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי מְסָרַנִי אָבִי לְיָדָהּ וְאָמַר: “טְלִי אוֹתוֹ וְחַנְּכִי אוֹתוֹ וְלַמְּדִי אוֹתוֹ עִנְיָנֵי דָתֵנוּ, וְטַפְּלִי בוֹ כַהֲלָכָה, וְעִמְדִי לְפָנָיו לְשַׁמְּשׁוֹ”. נְטָלַתְנִי הַזְּקֵנָה וְלִמְּדָה אוֹתִי אֶת דַּת הָאִסְלָאם, הִלְכוֹת טָהֳרָה וְהִלְכוֹת הָרְחִיצָה לִתְפִלָּה וְהַתְּפִלָּה, וְהוֹרְתָה אוֹתִי לָדַעַת אֶת הַקֻּרְאָן בְּעַל-פֶּה, וְאָמְרָה: “אַל תַּעֲבֹד זוּלָתִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁהִשְׁלַמְתִּי כָל זֶה, אָמְרָה לִי: “בְּנִי, הַסְתֵּר עִנְיָן זֶה מֵאָבִיךָ, וְאַל תְּגַלֶּה לוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶךָ”. הִסְתַּרְתִּי מִמֶּנּוּ וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, עַד שֶׁמֵּתָה הַזְּקֵנָה לְיָמִים מוּעָטִים.

וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה מוֹסִיפִים כְּפִירָה עַל כְּפִירָתָם וְגַאֲוָה עַל גַּאֲוָתָם וְטָעוּת עַל טָעוּתָם. וּבְעוֹד הֵם בְּמַה שֶׁהֵם בּוֹ, שָׁמְעוּ כָרוֹז מַכְרִיז בְּעֹז קוֹלוֹ כָּרַעַם הַמַּחֲרִיד, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק, וְאוֹמֵר: “הוֹי בְּנֵי-מְדִינָה זוֹ, חִזְרוּ בָכֶם מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְעִבְדוּ אֶת אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר”. תָּקְפָה אֵימָה אֶת בְּנֵי הַמְּדִינָה, וְנִתְאַסְּפוּ אֵצֶל אָבִי, שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא קוֹל מַבְעִית זֶה שֶׁשָּׁמַעְנוּ וְנִדְהַמְנוּ מֵעֹז אֵימָתוֹ?” אָמַר לָהֶם: “אַל יַבְהִילְכֶם הַקּוֹל וְאַל יַחֲרִידְכֶם וְאַל יְסִירְכֶם מֵאַחֲרֵי דַתְכֶם”. נָטָה לִבָּם אַחֲרֵי דִבְרֵי אָבִי, וְלֹא פָסְקוּ מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְהִמְשִׁיכוּ בְמִרְדָּם עַד זְמַן שָׁנָה, לַמּוֹעֵד שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן. נִגְלָה עֲלֵיהֶם קוֹל שֵׁנִי וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ, וְקוֹל שְׁלִישִׁי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים בְּכָל שָׁנָה פַּעַם. לֹא פָסְקוּ מִלַּעֲמֹד בְּסוּרָם, עַד שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה מִן הַשָּׁמַיִם אַחֲרֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְנַעֲשׂוּ אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת הֵם וּבְהֶמְתָּם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְלֹא יָצָא בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי מְדִינָה זוֹ זוּלָתִי. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ אֵרַע מְאֹרָע זֶה, הִנְנִי בְמַצָּב זֶה שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתִי בֹו, עוֹסֵק בִּתְפִלָּה וְצוֹם וּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. וּכְבָר פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי מִן הַבְּדִידוּת, שֶׁאֵין לִי מִי שֶׁאֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתוֹ“. בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר אֶת לִבִּי:” בָּחוּר, רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וְתִרְאֶה אֶת חַכְמֵי-הַתּוֹרָה וְאֶת הַיּוֹדְעִים דִּין, שֶׁתּוֹסִיף חָכְמָה וּבִינָה וְדַעַת הַתּוֹרָה? וְדַע שֶׁשִּׁפְחָתְךָ הַנִּצֶּבֶת לְפָנֶיךָ, גְּבִירַת בְּנֵי-עַמָּהּ הִיא וְשׁוֹלֶטֶת בִּבְנֵי-אָדָם, סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים. וְעִמִּי סְפִינָה טְעוּנָה בִסְחוֹרָה. וְלֹא הֵטִיל אוֹתִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, אֶלָּא לְשֵׁם זֶה שֶׁאַכִּיר עִנְיָנִים אֵלֶּה. וּמִן הַמַּזָּל יָצָא הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁנִּפָּגֵשׁ". לֹא פָסַקְתִּי לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיִּסַּע וּלְהַפְצִיר בּוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים, עַד שֶׁהָיָה נָכוֹן לְכָךְ וְנַעֲנָה לִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעַלְמָה לֹא פָסְקָה לְפַתּוֹת אֶת הָעֶלֶם עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ וְאָמַר: “כֵּן”. אָמְרָה הָעַלְמָה: וְלַנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה לְמַרְגְּלוֹתָיו. כְּשֶׁאֵינִי יוֹדַעַת נַפְשִׁי מִשִּׂמְחָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְנוּ וְנִכְנַסְנוּ לְבָתֵּי הַגִּנְזַכִּים, וְנָטַלְנוּ כָל מַה שֶׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר לִמְחִיר, וְיָרַדְנוּ מִן הַטִּירָה לָעִיר. בָּאוּ לִקְרָאתֵנוּ רַב-הַחוֹבֵל וְהָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתִי. כְּשֶׁרָאוּנִי שָׂמְחוּ. הִגַּדְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁרָאִיתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, וְסִבַּת הֲפִיכַת מְדִינָה זוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, וְתָמְהוּ עַל כָּךְ. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי, אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, וְעִמִּי בָחוּר זֶה, נִתְקַנְאוּ בִי בַּעֲבוּרוֹ וּבָאוּ לִידֵי כַעַס וְזָמְמוּ מְזִמָּה בְקִרְבָּן. הָלַכְנוּ שְׂמֵחִים לַחוֹף, וְהָיִינוּ מַמָּשׁ טָסִים מִשִּׂמְחָה בָּרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבָּא לְיָדֵנוּ. עָמַדְנוּ וְהִמְתַּנּוּ עַד שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ, וּפָרַשְׂנוּ אֶת הַקְּלָעִים וְנָסַעְנוּ. יָשְׁבוּ אַחְיוֹתַי אֶצְלִי וְהָיוּ מְשִׂיחוֹת. אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מַה תַּעֲשִׂי בְעֶלֶם יָפֶה זֶה?” אָמַרְתִּי לָהֶן: “מִתְכַּוֶּנֶת אֲנִי לְקַחְתּוֹ לִי לְבַעַל”. פָּנִיתִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לוֹמַר לְךָ דָּבָר, וְאַל תָּשֵׁב אֶת פָּנַי, וְהוּא: כְשֶׁנַּגִּיעַ לְבַגְדָּאד עִירֵנוּ, אַצִּיעַ עַצְמִי לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת שִׁפְחָתֶךָ כְּדַת הַנִּשּׂוּאִין, וְתִהְיֶה לִי בַעַל וְאֶהֱיֶה אֲנִי לְךָ לְאִשָּׁה”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. פָּנִיתִי אֶל אַחְיוֹתַי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “רַב לִי בְּבָחוּר זֶה, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַשֶּׁהוּ מֵרְכוּשִׁי, לוֹ הוּא”. אָמְרוּ לִי: “יָפֶה עָשִׂית”. אַךְ בְּקִרְבָּן צָפְנוּ לִי רָעָה.

לֹא פָסַקְנוּ מִנְּסוֹעַ, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִיַּם הָאֵימוֹת וְנִכְנַסְנוּ לְיַם הַבִּטְחָה. נָסַעְנוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וּכְשֶׁהוֹפִיעוּ לְעֵינֵינוּ חוֹמוֹתֶיהָ, הִשִּׂיגָנוּ הָעֶרֶב. כְּשֶׁתָּקְפָה אוֹתָנוּ שֵׁנָה קָמוּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וּנְשָׂאוּנִי בְמִטָּתִי וְהֵטִילוּ אוֹתִי לַיָּם, וְכָךְ עָשׂוּ בָעֶלֶם. וּבִהְיוֹת שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׂחוֹת טָבַע. וְכָתַב אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְתוֹךְ הַמּוּמָתִים עַל קִדּוּשׁ-שְׁמוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי טוֹבַעַת עִמּוֹ – אַךְ אֱלֹהִים גָּזַר שֶׁאֶהֱיֶה מִן הַיּוֹצְאִים בְּשָׁלוֹם. וּכְשֶׁנָּפַלְתִּי לַיָּם, זִמֵּן לִי אֱלֹהִים קוֹרַת-עֵץ וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, וְטִלְטְלוּנִי הַגַּלִּים עַד שֶׁהֱטִילוּנִי לְחוֹפוֹ שֶׁל אִי. לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בָּאִי שְׁאֵרִית לֵילִי. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָאִיתִי דֶרֶךְ בְּרֹחַב כַּף רַגְלוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, הַמּוֹבִילָה מִן הָאִי לַיַּבָּשָׁה, וּכְבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. יִבַּשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי בַּשֶּׁמֶשׁ וְאָכַלְתִּי מִפֵּרוֹתָיו שֶׁל הָאִי וְשָׁתִיתִי מִמֵּימָיו וְהָלַכְתִּי בַדֶּרֶךְ. לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בַּשְּׁבִיל עַד שֶׁקָּרַבְתִּי לַיַּבָּשָׁה וּכְשֶׁלֹּא נִשְׁאַר בֵינִי וּבֵין הָעִיר אֶלָּא מַהֲלַךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, רָאִיתִי נָחָשׁ מְכַוֵּן דַּרְכּוֹ אֵלַי. עָבְיוֹ כַּעֲבִי הַתֹּמֶר, וְהָיָה מְמַהֵר בִּמְרוּצָתוֹ. כְּשֶׁבָּא לִקְרָאתִי רְאִיתִיו אוֹחֵז דַּרְכּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלִי. וְהִנֵּה לְשׁוֹנוֹ מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִתּוֹךְ פִּיו עַל הָאָרֶץ בְּגֹדֶל כַּף יָדוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, וְהוּא גוֹרֵף אֶת הֶעָפָר בְּאָרְכָּהּ. וּמֵאַחֲרָיו אֶפְעֶה רוֹדֵף אַחֲרָיו, וְהָיָה אָרֹךְ וְדַק, אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הָרֹמַח. הָיָה הַנָּחָשׁ בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו, וְנוֹטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אַךְ הָאֶפְעֶה כְבָר תְּפָסוֹ בִזְנָבוֹ. הָיָה מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְנִשְׁתַּרְבְּבָה לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת מְרוּצָתוֹ. נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמַי עַל הַנָּחָשׁ, וְהֵרַמְתִּי אֶבֶן וְהֵטַלְתִּי אוֹתָהּ עַל רֹאשׁ הָאֶפְעֶה, וּמִיָּד מֵת. פָּרַשׂ הַנָּחָשׁ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס בָּאֲוִיר עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינָי. יָשַׁבְתִּי תְמֵהָה עַל כָּךְ, שֶׁהָיִיתִי עֲיֵפָה וַאֲחוּזַת תְּנוּמָה, וְנִרְדַּמְתִּי שָׁעָה אֶחָת. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי, מָצָאתִי נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתַי וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כְלָבוֹת, וְהִיא מְעַסָּה אֶת רַגְלַי. הִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּפָנֶיהָ וְקַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “מַה מִּהַרְתְּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי. אֲנִי הִיא זוֹ שֶׁעָשִׂית עִמִּי טוֹבָה וְזָרַעְתְּ זֶרַע הַחֶסֶד וְהָרַגְתְּ אֶת אוֹיְבִי, אֲנִי הַנָּחָשׁ שֶׁהִצַּלְתִּנִי מִן הָאֶפְעֶה. שֵׁדָה אֲנִי, וְאֶפְעֶה זֶה שֵׁד וְהָיָה אוֹיְבִי. וְלֹא בָאָה הַצָּלָתוֹ מִיָּדוֹ אֶלָּא עַל יָדֵךְ. וּכְשֶׁהִצַּלְתְּ אוֹתִי מִיָּדוֹ טַסְתִּי בָּרוּחַ וְהָלַכְתִּי לַסְּפִינָה שֶׁהֵטִילוּ אַחְיוֹתַיִךְ אוֹתָךְ מֵעָלֶיהָ, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ לְבֵיתֵךְ וְטִבַּעְתִּי אוֹתָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַחְיוֹתַיִךְ, הִנֵּה הָפַכְתִּי אוֹתָן לִשְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת אֵלּוּ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַעְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָךְ אִתָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם, הֲרֵי טָבַע בַּיָּם”. נָטְלָה אוֹתִי וְאֶת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וְנָשְׂאָה אוֹתָנוּ וֶהֱטִילַתְנוּ עַל גַּבֵּי גַג בֵּיתִי. וְרָאִיתִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי כָּל מַה שֶׁהָיָה בַסְּפִינָה מִן הַהוֹן, לֹא אָבַד מִמֶּנּוּ כְלוּם. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אֵלַי זוֹ שֶׁהָיְתָה נָחָשׁ:“מַשְׁבִּיעָתֵךְ אֲנִי בָּזֶה שֶׁחָקוּק עַל חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מַלְקָה כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת בְּכָל יוֹם, הֲרֵינִי בָאָה וְעוֹשָׂה אוֹתָךְ כְּמוֹתָן”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. לֹא פָסַקְתִּי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, מֵהַלְקוֹתָן מַלְקוֹת אֵלּוּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי מְרַחֶמֶת עֲלֵיהֶן. וְיוֹדְעוֹת הֵן, שֶׁלֹּא אַשְׁמָתִי הִיא כְשֶׁאֲנִי מַלְקָה אוֹתָן וְסוֹלְחוֹת לִי, זֶהוּ סִפּוּרִי וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי.

תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר לָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה: “וְאַתְּ, מַה סִבַּת רִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפֵך?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הָעַלְמָה הַשּׁוֹעֶרֶת    🔗

נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הָיָה לִי אָב וּמֵת, וְעָזַב הוֹן רָב. שָׁהִיתִי אַחֲרָיו זְמַן מוּעָט וְנִשֵּׂאתִי לָאִישׁ הַמְאֻשָּׁר בְּדוֹרוֹ. יָשַׁבְתִּי עִמּוֹ שָׁנָה תְמִימָה וּמֵת, וְיָרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים אֶלֶף דִּינָר, לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְחֶלְקִי עַל-פִּי הַדִּין. הִתְעַשַּׁרְתִּי עשֶׁר רָב וּשְׁמִי יָצָא בְכָל הָאָרֶץ. עָשִׂיתִי לִי עֶשֶׂר חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת, כָּל שִׂמְלָה בְּאֶלֶף דִּינָר. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנְסָה אֵלַי זְקֵנָה אַחַת, לְחָיֶיהָ נְפוּלוֹת וְגַבּוֹתֶיהָ דְלִילוֹת וְעֵינֶיהָ טְרוּטוֹת וְשִׁנֶּיהָ שְׁבוּרוֹת וּפָנֶיהָ כְתוּמוֹת וּנְחִירֶיהָ נוֹזְלוֹת וְשִׁכְמָהּ עָקֹם, שַׂעֲרָה אָפֹר וְגוּפָהּ צָרוּעַ וְצִבְעָהּ מִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

זְקֵנַת הַכֵּעוּר, בַּשָּׁוְא כָּלוּ לָהּ עֲלוּמִים,

וּבְיוֹם מוֹתָהּ לֹא תִמְצָא רַחֲמִים,

תְּרַסֵּן אֶלֶף פִּרְדָּה בָרְחוּ חִישׁ,

בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ, בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ.

כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה נָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנַי וְאָמְרָה: “בַּת יְתוֹמָה לִי, וְהַלַּיְלָה אֲנִי מַשִּׂיאָה לְאִישׁ וְעוֹשָׂה לָהּ חַתְנוּת. וְאוּלָם נָכְרִים אֲנַחְנוּ בִמְדִינָה זוֹ וְלִבֵּנוּ נִשְׁבָּר. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אֵפוֹא לְזַכּוֹתֵךְ בְּשָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא וּגְמוּל הַטּוֹב, בּוֹאִי נָא לְשִׂמְחַת כְּלוּלוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁתִּשְׁמַעְנָה נְשֵׁי-הַמְּדִינָה, שֶׁאַתְּ בָּאת, תּוֹפַעְנָה אַף הֵן. וְהָיָה זֶה מַרְפֵּא לְשִׁבְרָהּ, שֶׁרוּחָה נְכֵאָה וְאֵין לָהּ אֶלָּא אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”. בָּכְתָה וְנָשְׁקָה אֶת רַגְלַי, וְאָמְרָה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בּוֹאֵךְ לְכָבוֹד הוּא לָנוּ,

זֹאת גָּלוּי נְמַלֵּלָה.

אַךְ כִּי תִרְחֲקִי מֵאִתָּנוּ,

אֵין מִי מְקוֹמֵךְ יְמַלֵּאָה.

הָיִיתִי מְצֵרָה עָלֶיהָ וְנִכְמְרוּ רַחֲמַי, וְאָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי, וּכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. וְהוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עוֹד אוֹסִיף אֶעֱשֶׂה לְמַעְנָהּ יוֹתֵר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הַיְנוּ שֶׁאוֹבִילָה אֶל בַּעֲלָהּ בִּלְבוּשַׁי וּבְתַכְשִׁיטַי וּבְסִבְלוֹנוֹתַי”. שָׂמְחָה הַזְּקֵנָה וְהִטְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְרַגְלַי וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְאָמְרָה: “יְשַׁלֵּם אֱלֹהִים טוֹב לָךְ וִינַחֵם לִלְבָבֵךְ, כְּשֵׁם שֶׁנִּחַמְתְּ אוֹתִי. וְאוּלָם, גְּבִרְתִּי, אַל תְּהִי דְאָגָה בְלִבֵּךְ בַּעֲשׂוֹתֵךְ עִמִּי חֶסֶד בְּשָׁעָה זוֹ. הֱיִּי נְכוֹנָה, שֶׁבִּשְׁעַת הָעֶרֶב אָבוֹא וּלְקַחְתִּיךְ”. נָשְׁקָה יָדִי וְהָלְכָה לָהּ. הֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי, וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה בָאָה וְאָמְרָה: “הִנֵּה גְבִירוֹת הָעִיר בָּאוּ, שֶׁכֵּן הוֹדַעְתִּי לָהֶן אֶת דְּבַר בּוֹאֵךְ, וְשָׂמְחוּ, וַהֲרֵי הֵן מְצַפּוֹת לְהוֹפָעָתֵךְ”. קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי אֶת מְעִילִי עָלַי וְלָקַחְתִּי אֶת נַעֲרוֹתַי עִמִּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְסִמְטָא מְרֻבֶּצֶת בְּמַיִם וּמְטֻאְטְאָה יָפֶה, וְרוּחַ צַח וְנָעִים מְנַשֵּׁב בָּהּ. נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן, רָם וּמִתְנַשֵּׂא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמַגִּיעַ לֶעָבִים, וְעַל הַשַּׁעַר כְּתוּבִים בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲנִי בַיִת בָּנוּי בְּשָׂשׂוֹן,

לְשִׂמְחָה וְצָהֳלָה תָּמִיד נָכוֹן.

בַּחֲצֵרִי בּוֹר מֵימָיו יָקֵר,

כָּל דְּאָגָה יַשְׁכַּח וְיָסֵר.

עָלָיו כְּסוּת כַּלָּנִיּותֹ,

הֲדַסִּים וּמְעֻיָּנוֹת.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַשַּׁעַר, דָּפְקָה הַזְּקֵנָה עָלָיו, וְנִפְתַּח לָנוּ. נִכְנַסְנוּ וּמָצָאנוּ מִסְדְּרוֹן מֻצָּע שְׁטִיחִים, וּבוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי חֵן. הָלַכְנוּ דֶרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאוּלָם שֶׁאֵין לִמְצֹא כְדֻגְמָתוֹ, וְהָיָה מֻצָּע שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי וּתְלוּיוֹת בוֹ מְנוֹרוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, עוֹמְדִים בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת. וּבְרֹאשׁ הָאוּלָם עֶרֶשׂ עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְעָלָיו הָאַפִּרְיוֹן שֶׁל קְטִיפָה מְרֻקֶּמֶת בִפְנִינִים. יָצְאָה מֵאַחֲרֵי הַכִּלָּה עַלְמָה יָפָה כַלְּבָנָה בְמִלּוּאָהּ, וּמִצְחָהּ כְּאוֹר הַשַּׁחַר בַּעֲלוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירוֹ:

רַק לַחֲדַר כַּלַּת קֵיסָר הָיִית יְעוּדָה,

וּבְתוֹךְ בְּחִירוֹת כּוֹזְרָי בְּתוּלָה כְּבוּדָה.

עַל לְחָיֶיהָ טֶרֶף עֲלֵי אֹדֶם-שׁוֹשָׁן.

מַה יָּפוּ הַלְּחָיַיִם בִּלְבוּשָׁן אַרְגָּמָן.

זְקוּפָה, מֶבָּטֶיהָ אוֹר עֲיֵפוֹת וְתוֹהוֹת,

כָּל תִּפְאֶרֶת, כָּל יֹפִי הָיוּ בָהּ לַאֲחָדוֹת.

כְּאִלּוּ תַלְתַּלָהּ עַל פְּנֵי מִצְחָהּ יֵרַחֵף,

כַּלַּיִל הֶעָגוּם עַל פְּנֵי שַׁחַר יְרַפֵרף.

יָרְדָה הָעַלְמָה מִן הָאַפִרְיוֹן וְאָמְרָה אֵלַי: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ וּבֵיתֵךְ הוּא לְפָנַיִךְ, אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה וְהַנַּעֲלָה”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

לוּ יָדַע הַבַּיִת מִי מְבַקְּרוֹ, שֵׁשׁ וַיָּגֶל,

וְהִתְבַּשֵּׂר וְנָשַׁק מִדְרַךְ כַּף הָרֶגֶל,

וְהוֹדִיעַ בִּשְׂפַת אֵלֶם בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים:

בָּרוּךְ בּוֹאָם שֶׁל בְּנֵי נָדִיב וְשָׂרִים.

יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי, הִנֵּה אָח לִי, שֶׁכְּבָר רָאָה אוֹתָךְ פְּעָמִים בַּחֲתוּנוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְהוּא עֶלֶם יָפֶה מִמֶּנִּי, וְאָהַב אוֹתָךְ אַהֲבָה עַזָּה, שֶׁכֵּן אִחֵד בָּךְ הַמַּזָּל הַטּוֹב כָּל יֹפִי וְכָל חֵן. שָׁמַע כִּי שָׂרָה בְעַמֵּךְ אַתְּ, וְאַף הוּא שַׂר בְּעַמּוֹ, וְלָזֹאת רְצוֹנוֹ לִקְשֹׁר חַיַּיִךְ בְּחַיָּיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ חִבֵּל תַּחְבּוּלָה, שֶׁנִּפָּגֵשׁ שְׁנֵינוּ אֲנִי וָאָתְּ. רְצוֹנוֹ לָשֵׂאת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה כְּדַת אֱלֹהִים וּנְבִיאוֹ. וְאֵין גְּנָאי בַּדָּבָר הַמֻּתָּר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ וְרָאִיתִי שֶׁאֲנִי שְׁבוּיָה בַבַּיִת, אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְקִבַּלְתִּי”. שָׂמְחָה עַל כָּךְ וְסָפְקָה כַפֶּיהָ, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת, וְיָצָא עֶלֶם, בְּעֶצֶם פֶּרַח עֲלוּמָיו, וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר. תָּאֳרוֹ קָצוּב, וְהוּא יָפֶה וְנָעִים. מָלֵא חֵן וְתָמִים, וְרַךְ וְחָבִיב. גַּבּוֹתָיו כִּקְשָׁתוֹת הַמּוּכָנוֹת לִירוֹת, וְעֵינָיו לוֹקְחוֹת כָּל לֵב בְּקִסְמָן, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:

פָּנָיו כַּיָּרֵחַ בְּהִוָּלְדוֹ, יָאִירוּ,

כַּפְּנִינָה בְּזָהֳרָה בְּיָפְיָם יַזְהִירוּ.

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אָכֵן הוֹסִיף יֹפִי, יִתְבָּרֵךְ בּוֹרְאֵהוּ

וְיִתְהַדָּר, שֶׁצְּבָרוֹ וַיַּעֲשֵׂהוּ.

נָטַל כָּל חֵן אַךְ לוֹ לְבַדֵּהוּ,

אַךְ תֹּהוּ כָל הוֹד מוּל הִנֵּהוּ.

כְּבָר כָּתַב הַיֹּפִי עַל לֶחְיֵהוּ,

מֵעִידֵנִי: אֵין יֹפִי מִבַּלְעָדֵיהוּ.

כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ נָטָה לִבִּי אֵלָיו. בָּא וְיָשַׁב אֶצְלִי, וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ שָׁעָה קַלָּה. הִכְּתָה הָעַלְמָה כַּף אֶל כַּף, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת מִן הַצַּד, וְהוֹפִיעַ הַקָאצִ’י וְעִמּוֹ אַרְבָּעָה עֵדִים. נָתְנוּ לָנוּ שָׁלוֹם וְיָשְׁבוּ וְכָתְבוּ אֶת כְּתָב קֶשֶׁר הַנִּשׂוּאִין בֵּינִי וּבֵין הָעֶלֶם וְהִסְתַּלָּקוּ. פָּנָה הָעֶלֶם אֵלַי וְאָמַר: “יְבֹרַךְ לֵילֵנוּ” וְהוֹסִיף וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, תְּנַאי אֶחָד אֲנִי מַתְנֶה עִמָּךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּמַה הוּא”. קָם וְהֵבִיא לְפָנַי אֶת סֵפֶר הַקֻּרְאָן וְאָמַר: “הִשָּׁבְעִי לִי שֶׁלֹּא תִּשְׂאִי עַיִן אֶל אִישׁ זוּלָתִי וְלֹא תִטִּי אֵלָיו”. נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְחִבְּקַנִי, וּמִלְּאָה אֲהַבָתוֹ אֶת כָּל לִבִּי. עָרְכוּ לְפָנֵינוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ. כְּשֶׁבָּא עָלֵינוּ הַלַּיְלָה, הוֹבִיל אוֹתִי לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּנְשָׁקַנִי וְחִבְּקַנִי חַבֵּק וְנַשֵּׁק וְהוֹסֵף עַד לַבֹּקֶר. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים בְּתַעֲנוּגוֹת וּשְׂמָחוֹת.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי אָרִיג. וְנָתַן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת. לָבַשְׁתִּי אֶת מְעִילִי וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַזְּקֵנָה וְשִׁפְחָה אַחַת וְיָרַדְתִּי לַשּׁוּק, וְיָשַׁבְתִּי לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל עֶלֶם סוֹחֵר, שֶׁהָיְתָה הַזְּקֵנָה מַכִּירָה אוֹתוֹ. אָמְרָה לִי: “עֶלֶם זֶה מֵת אָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד וְעָזַב לוֹ הוֹן רַב, וְיֵשׁ לוֹ אוֹצַר רַב שֶׁל סְחוֹרָה וְאֶצְלוֹ תִמְצְאִי אֶת מְבֻקָּשֵׁךְ, שֶׁאֵין בְּכָל הַשּׁוּק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲרִיגִים יָפִים מֵאֵלּוּ שֶׁאֶצְלוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “שִׂים לִפְנֵי עַלְמָה זוֹ מִן הַיָּקָר מִזֶּה שֶׁאִתְּךָ מִן הָאֲרִיגִים”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה לְתַנּוֹת אֶת תְּהִלָּתוֹ. אָמַרְתִּי: “אֵין לָנוּ חֵפֶץ בִּתְהִלּוֹתַיִךְ אוֹתוֹ, שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ הִיא לָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ וְלַחֲזֹר לִמְעוֹנֵנוּ”. הֵבִיא לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי. נָתַתִּי לוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְסֵרֵב לָקַחַת כָּל שֶׁהוּא,וְאָמַר: “יְהִי זֶה תִּקְרֹבֶת שֶׁאֲנִי מַגִּישׁ לָכֶן, אוֹרְחוֹתַי”. אָמַרְתִּי לַזְּקֵנהָ: “אִם אֵינוֹ נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, הָשִׁיבִי לוֹ אֶת אֲרִיגָיו”. אָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמֵּךְ כְּלוּם, וְהַכֹּל הוּא מַתָּנָה מֵאִתִּי חֵלֶף נְשִׁיקָה אַחַת, הַיְקָרָה לִי מִכָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתִי”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה מוֹעִיל לְךָ בַּנְּשִׁיקָה?” וְהוֹסִיפָה וְלָחֲשָׁה לִי: “בִּתִּי, כְּבָר שָׁמַעְתְּ מַה שֶּׁעֶלֶם זֶה אוֹמֵר? וּמַה מִּמֵּךְ יַהֲלֹךְ אִם יְקַבֵּל מִמֵּךְ נְשִׁיקָה וְתִטְּלִי כָל מַה שֶּׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמַרְתִּי:“כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה?” אָמְרָה: “הַנִּיחִי לוֹ וִינַשֵּׁק אוֹתָךְ כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹתֶקֶת וְלֹא יִהְיֶה בָךְ חֵטְא, וְתִקְּחִי את כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה”. לֹא פָסְקָה לְיַשֵּׁר אֶת הַדָּבָר בְּעֵינַי עַד שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת רֹאשִׁי בַמַּלְכֹּדֶת וְנִתְרַצֵּיתִי לַדָּבָר. כִּסִּיתִי אֶת עֵינַי בַּצָּעִיף וְהִסְתַּרְתִּי אֶת פָּנַי מֵרוֹאִים תַּחַת הָעֵבֶר הָאֶחָד שֶׁל מְעִילִי. שָׂם אֶת פִּיו מִתַּחַת לִמְעִילִי עַל לֶחְיִי. אַךְ כְּשֶׁנָּשַׁק אוֹתִי נְשָׁכַנִי נְשִׁיכָה עַזָּה, עַד שֶׁקָּרַע חֲתִיכַת בָּשָׂר מֵלֶחְיִי. נִתְעַלַּפְתִּי וּלְקָחַתְנִי הַזְּקֵנָה בְּחֵיקָהּ.

וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי אֶת הֶחָנוּת סְגוּרָה, וְהַזְּקֵנָה מִתְרָאָה בְפָנַי כְּמִתְאַבֶּלֶת וְאוֹמֶרֶת: “מַה שֶּׁהֶעֱבִיר אֱלֹהִים מִן הָרָעָה הוּא רַב מִזֶּה” וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “קוּמִי וְנָקוּמָה וְנֵלְכָה הַבַּיְתָה. וְאַמְּצִי אֶת לִבֵּךְ, בְּטֶרֶם יִהְיֶה עָלַיִךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וּכְשֶׁתָּבוֹאִי הַבַּיְתָה שִׁכְבִי וְהִתְחַלִּי, וַאֲכַסֵּךְ בְּמִכְסֶה וְאָבִיא לָךְ רְפוּאוֹת שֶׁתְּרַפְּאִי בָהֶן נְשִׁיכָה זוֹ וְתִתְרַפְּאִי בָהֶן”. קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁאֲנִי תְפוּסַת דְּאָגָה, מִשּׁוּם שֶׁגָּבַר פַּחְדִּי, וְהָלַכְתִּי לְאִטִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה. שָׁכַבְתִּי וְהִתְחַלֵּיתִי. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִכְנַס בַּעֲלִי וְאָמַר: “מַה הָרָעָה שֶׁמָּצְאָה אוֹתָךְ גְּבִרְתִּי, בִּיצִיאָה זוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי בְקַו הַבְּרִיאוּת רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי”. הִדְלִיק נֵר וְנִגַּשׁ אֵלַי, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “מַה הַפֶּצַע שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּלֶחְיֵךְ בַּמָּקוֹם הָרַךְ בְּיוֹתֵר?” אָמַרְתִּי: “כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ הַיּוֹם רְשׁוּת לָצֵאת לִקְנוֹת אֶת הָאֲרִיגִים, דְּחָפַנִי גָמָל טָעוּן עֲצֵי-דֶלֶק, וְקָרַע אֶת צְעִיפִי וּפָצַע אוֹתִי כְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, מִשּׁוּם שֶׁהַדְּרָכִים צָרוֹת בְּעִיר זוֹ”. אָמַר: “לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַמּוֹשֵׁל וּמִתְאוֹנֵן לְפָנָיו, וְהוּא תוֹלֶה כָּל חוֹטֵב עֵצִים שֶׁבַּמְּדִינָה”. אָמַרְתִּי מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, אַל תֶּחֱטָא לְאָדָם וְלֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְנִכְשַׁל עִמִּי וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ וְנִתְקַלְתִּי בְבוּל עֵץ וְשָׂרַט לֶחְיִי וּפְצָעַנִי". אָמַר: “אִם כָּךְ עוֹלֶה אֲנִי לְמָחָר בַּבֹּקֶר אֶל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וּמְסַפֵּר לוֹ אֶת הַדָּבָר וְהֵמִית כָּל חַמָּר שֶׁבְּעִיר זוֹ”. אָמַרְתִּי: “כְּלוּם תַּשְׁמִיד אֶת כָּל בְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם בִּגְלָלִי? וַהֲרֵי מַה שֶּׁקָּרָה לִי בִגְזֵרַת אֱלֹהִים וּמִשְׁפָּטוֹ הוּא”. אָמַר: “אֵין מִפְלָט מִזֶּה”. קָפַץ עַל רַגְלָיו וְהֵצִיק לִי עַד שֶׁבָּחַלְתִּי בוֹ, וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ קָשׁוֹת. אָז הִכִּיר, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֶת אֲשֶׁר הָיָה עִמִּי וְקָרָא: “חִלַּלְתְּ אֶת שְׁבוּעָתֵךְ”. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים. פָּקַד עֲלֵיהֶם לִסְחֹב אוֹתִי מִן הַמִּטָּה וְלַהֲטִילֵנִי בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר. פָּקַד עַל אַחַד הָעֲבָדִים שֶׁיִּתְפְּשֵׂנִי בִּכְתֵפִי וְיִרְבַּץ לִמְרַאֲשׁוֹתַי וּפָקַד עַל שֵׁנִי שֶׁיֵּשֵׁב עַל בִּרְכַּי וְיִתְפְּשֵׂנִי בְרַגְלַי, וּבָא הַשְּׁלִישִׁי וּבְיָדוֹ חֶרֶב. אָמַר לוֹ: “פְּגַע בָּהּ וְשַׁסְּעֶנָּה לִשְׁנַיִם, וְיִקַּח כָּל אֶחָד בֶּתֶר מִבְּתָרֶיהָ וְיָטִיל אוֹתוֹ לִנְהַר חִדֶּקֶל שֶׁיֹּאכְלוּהָ הַדָּגִים. זֶהוּ גְמוּל כָּל מֵפֵר שְׁבוּעָה וּמְחַלֵּל אַהֲבָה”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

אִם הָיָה לִי בַאֲשֶׁר אָהַבְתִּי שֻׁתָּף,

חָשַׂכְתִּי מֵאַהַב נַפְשִׁי וְאִם בִּיגוֹנִי אִסָּף,

וָאֹמַר לָהּ: נַפְשִׁי, מוּתִי מוֹת נָדִיב,

שֶׁאֵין טוֹב בְּאַהֲבָה יַחַד עִם יָרִיב.

אַחַר-כָּךְ אָמַר שׁוּב לָעֶבֶד: “פְּגַע בָּהּ, סַעַד”. כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּקֻדָּה בְרוּרָה לָעֶבֶד, גָּחַן אֵלַי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, אִמְרִי אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, וְחַשְּׁבִי בְמַה שֶּׁיֵּשׁ לָךְ מִן הַחֲפָצִים וְצַוִּי צַוָּאָתֵךְ,שֶׁקָּרוֹב קִצֵּךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “עֶבֶד טוֹב, הַמְתֵּן לִי קְצָת עַד שֶׁאֹמַר מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת וַאֲצַוֶּה צַוָּאָתִי”. נָשָׂאתִי אֶת רֹאשִׁי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְמַצָּבִי, וְכֵיצַד נָפַלְתִּי מִפִּסְגַת הָאשַׁר לְשֵׁפֶל הַצָּרָה. זָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת וּבָכִיתִי מָרָה. וְאוּלָם בַּעֲלִי הִבִּיט בִּי בְעֵינֵי זַעַם וְאָמַר אֶת בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לַאֲשֶׁר בָּזְתָה אַהֲבָתֵנוּ וְאוֹתָנוּ זָנָחָה,

וַתֵּט חַסְדָּה לִמְאַהֵב וְאַחֲרָיו הָלְכָה:

שָׂבַעְנוּ אוֹתָךְ בְּטֶרֶם תַּחְזְרִי לְסוּרֵךְ,

מֵאָז תִּעַבְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינֵינוּ וּבֵינֵךְ.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בָכִיתִי וְנָשָׂאתִי עֵינַי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בִּצַּעְתֶּם פֵּרוּדִי מִן אַהֲבָה, וְנַחְתֶּם,

וַתַּדֵּדוּ שְׁנַת שְׁמוּרוֹתַי פְצוּעוֹת, וְנַמְתֶּם.

וַתָּבִיאוּ עַל עֵינַי לֵילוֹת אָעִירָה,

אַךְ לֹא יִשְׁכָּחֲכֶם הַלֵּב, וְדִמְעָה אַגִּירָה.

ִהְיוֹת נֶאֱמָנִים בְּרִית עִמִּי כְּרַתֶּם,

וְכַאֲשֶׁר רְכַשְׁתֶּם אֶת לִבִּי בְגַדְתֶּם.

כְּלוּם לֹא יָדַעְתִּי מֵאַהֲבָה, כְּיֶלֶד אֲהַבְתִּיךָ,

אַל תְּמִיתֵנִי אֵפוֹא, כִּי לְאַהֲבָה אֲנִי חֲנִיכָה,

בֵּאלֹהִים אֶשְׁאָלְכֶם, בְּמוֹתִי כִתְבוּ נָא

עַל לוּחַ קִבְרִי: אֲסִיר אַהֲבָה כָּאן יִשְׁכֹּנָה.

אוּלַי יוֹדֵעַ יִסּוּרֵי אַהֲבָה, נַפְשׁוֹ עֲגוּמָה,

יַעֲבֹר עַל פְּנֵי קֶבֶר אוֹהֵב, וְאוֹתוֹ יְרַחֵמָה.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַשִּׁיר וְרָאָה בִכְיָתִי הוֹסִיף זַעַם עַל זַעֲמוֹ, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נָטַשְׁתִּי אֶת אֲהוּבַת-הַלֵּב לֹא מֵאֲשֶׁר קַצְתִּי בָהּ,

וְאוּלָם פִּשְׁעָה הוּא אֲשֶׁר הֵנִיעֲנִי לְעָזְבָהּ,

כִּי בִקְּשָׁה שֻׁתָּף לְאַהֲבָה בֵּינָהּ וּבֵינִי,

וֶאֱמוּנַת לִבִּי כָּל שִׁתּוּף לֹא תַרְשֵׁנִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָכִיתִי שׁוּב וּבִקַּשְׁתִּי רַחֲמִים, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אֶתְרַפְּסָה לְפָנָיו וַאֲדַבֵּר רַכּוֹת, אוּלַי יִסְלַח לִי וְלֹא יַהַרְגֵנִי, גַּם אִם יִקַּח אֶת כָּל רְכוּשִׁי. הִתְאוֹנַנְתִּי לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי וְשַׁרְתִּי לְפָנָיו אֶת בָּתֵּי-שִׁיר הָאֵלֶּה:

חַיֶּיךָ לוּ בְצֶדֶק שָׁפַטְתָּ, אוֹתִי לֹא הֵמַתָּ,

הִטַּלְתָּ עָלַי מַשָּׂא כִסּוּפִים, וְאוּלָם אָנֹכִי

חָלַשְׁתִּי מִשֵּׂאת כֻּתָּנְתִּי, לֹא יַעֲצֹר כֹּחִי.

וְלֹא אָבְדַן נַפְשִׁי הוּא אֲשֶׁר יַפְלִיאֵנִי, וְאָכֵן

תְּמֵהֲנִי אִם גּוּפִי בִּלְעָדֶיךָ לְהַכִּיר יִתָּכֵן.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב. הִבִּיט בִּי וְגָעַר בִּי וְחֵרֵף אוֹתִי וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

דַּעְתֵּךְ מֶנִּי הִסַּחְתְּ לֶאֱהֹב זוּלָתִי,

וַתָּבִיאִי פֵרוּד, אַךְ לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי.

בַּאֲשֶׁר לְעָזְבֵנִי הִקְדַּמְתְּ, אֶעֱזֹב אוֹתָךְ,

וְכַאֲשֶׁר אָהַבְתְּ אַחֵר אֹהַב אַחֶרֶת אַחֲרָיִךְ,

אָכֵן חִלּוּל אַהֲבָה לֹא עָלַי יָחוּל כִּי עָלָיִךְ.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ קָרָא לְעֶבֶד וְאָמַר: “שַׁסְּעֶנָה לִשְׁתַּיִם וּפַטְּרֵנוּ מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין לָנוּ בָהּ עוֹד מוֹעִיל”. וְאוּלָם, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בְּעוֹד אָנוּ פּוֹנִים אִישׁ לִרְעוּתוֹ בַחֲרוּזִים וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאָמוּת וְהִתְיָאַשְׁתִּי מִן הַחַיִּים, וְהִפְקַדְתִּי עִנְיָנִי בְיַד אֱלֹהִים יִתְעַלֶה, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה וְנָפְלָה לְרַגְלֵי הָעֶלֶם וּנְשָׁקָתָן וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בְזֶה שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ שֶׁתִּסְלַח לְעַלְמָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא חָטְאָה חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְאַתָּה צָעִיר הִנְּךָ עֲדַיִן וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי קִלְלוֹתֶיהָ. שֶׁכֵּן נֶאֱמָר: מָוֶת תַּחַת מָוֶת. מַה לְּךָ וּלְזוֹנָה זוֹ? הַנַּח לָהּ וְתֵלֵךְ, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ מִדַּעְתְּךָ וּמִלְּבָבֶךָ”. בָּכְתָה וְלֹא פָסְקָה מֵהַפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁאָמַר: “סָלַחְתִּי לָהּ. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָשִׂים לָהּ אוֹת שֶׁיֵּרָאֶה עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ”. צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים וְגֵרְרוּ אוֹתִי וּפָשְׁטוּ אֶת שִׂמְלוֹתַי וְהֵבִיא עֲנַף עֵץ-חֲבוּשִׁים וְהִצְלִיף עָלַי עַל גַּבִּי וְעַל צַלְעוֹתַי, עַד שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתִּי עָלַי מֵעָצְמַת הַמַּכּוֹת וְנוֹאַשְׁתִּי מֵחַיִּים. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה יִשָּׂאוּנִי וְיִקְּחוּ אֶת הַזְּקֵנָה עִמָּם וְיָטִילוּ אוֹתִי בְּבֵיתִי שֶׁהָיִיתִי בוֹ קוֹדֶם לְכֵן. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִוָּה אוֹתָם אֲדוֹנָם וֶהֱטִילוּנִי בְּבֵיתִי וְהָלְכוּ לָהֶם. נִשְׁאַרְתִּי מִתְעַלֶּפַת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. טִפַּלְתִּי בִּפְצָעַי בִמְשָׁחוֹת וְאַסְפְּלָנִיּוֹת, וּבִקַּשְׁתִּי לְרַפֵּא אֶת גּוּפִי. וְאוּלָם עַל צַלְעוֹתַי נִשְׁאָרוּ צַלְּקוֹת הַשּׁוֹט, כְּפִי שֶׁרָאִיתָ. שָׁכַבְתִּי חוֹלָה אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים אֲסוּרָה לְמִטָּתִי, עַד שֶׁחָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי וְהִבְרֵאתִי. אַחֲרֵי זֶה בָאתִי לֶחָצֵר שֶׁבָּהּ קָרָה לִי כָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, וּמְצָאתִיהָ חֲרֵבָה, וְאֶת הַסִּמְטָא הֲרוּסָה מִן הַמַּסַּד וְעַד הַטְּפָחוֹת, וּמָצָאתִי בִמְקוֹם הֶחָצֵר תֵּל שְׁמָמָה, וְאֵינִי יוֹדַעַת אֶת הַסִּבָּה לַדָּבָר. בָּאתִי אֶל אֲחוֹתִי זֹאת מֵאָבִי וּמָצָאתִי אֶצְלָהּ אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת. שָׁאַלְתִּי לָהּ לְשָׁלוֹם וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִפִּגְעֵי הַזְּמָן? הַתּוֹדָה לָאֵל, שֶׁנִּמְלַטְתְּ בַּחַיִּים”. וְאָמְרָה:

כָּזֶה הוּא הַגּוֹרָל, שָׂאֶנּוּ בְדֻמִיָּה וּסְבֹל,

אִם אָבְדַן רְכוּשְׁךָ אוֹ פֵּרוּד מֵאוֹהֵב עָלֶיךָ יִטֹּל.

אַחַר-כָּךְ סִפְּרָה לִי אֶת סִפּוּרָהּ, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, וְכֵיצַד נִשְׁתַּנְּתָה צוּרָתָן. יָשְׁבְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנִי וְהִיא, מִבְּלִי לְהַעֲלוֹת כָּל זֵכֶר נִשּׂוּאּין עַל לְשׁוֹנֵנוּ, לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁרֵעֲתָה לָנוּ עַלְמָה זוֹ, עֲקֶרֶת-הַבַּיִת, וּבְכָל בֹּקֶר הִיא יוֹצֵאת וְקוֹנָה לָנוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ. הִמְשַׁכְנוּ בְּכָךְ עַד הַיּוֹם שֶׁעָבַר. יָצְאָה אֲחוֹתֵנוּ לִקְנוֹת לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ כְּמִנְהָגָהּ, וְאֵרַע לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע מִבּוֹא הַסַּבָּל וּשְׁלשֶׁת קַבְּצָנִים אֵלֶּה. שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם וְנָתַנּוּ לָהֶם לְהִכָּנֵס אֶצְלֵנוּ וְאֵרַחְנוּ אוֹתָם בְּיַד נְדִיבָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מוּעָטָה מִן הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ שְׁלשָׁה סוֹחֲרִים נִכְבָּדִים מִמּוֹצָל וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרָם. שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם, אֶלָּא שְׁתְּנַאי הִתְנֵינוּ עֲלֵיהֶם, וְהֵפֵרוּ אוֹתוֹ, וְנָהַגְנוּ בָהֶם כְּמִנְהָג שֶׁנּוֹהֲגִים עִם מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לִמְאֹרְעוֹתֵיהֶם וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם. סָלַחְנוּ לָהֶם וְיָצְאוּ מֵעַל פָּנֵינוּ, וְהַבֹּקֶר הוּבַלְנוּ, מִבְּלִי שֶׁצִּפִּינוּ לְכָךְ, אֵלֶיךָ. זֶה הוּא סִפּוּרֵנוּ.

הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף עַל כָּךְ וּפָקַד לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעָהֹ-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף צִוָּה לִכְתֹּב סִפּוּר זֶה בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵית-גִּנְזֵי הַמַּלְכוּת. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָעַלְמָה הַגְּדוֹלָה: "כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ הֵיכָן הַשֵּׁדָה שֶׁעָשְׂתָה כְשָׁפִים לְאַחְיוֹתַיִךְ? אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הִיא נָתְנָה לִי תַּלְתַּל מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: כְּשֶׁתַּחְפְּצִי שֶׁאוֹפִיעַ שִׂרְפִי אַחַת מִשְּׂעָרוֹת אֵלּוּ וַאֲנִי מוֹפִיעָה מִיַּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה מֵעֵבֶר לָהָר קָאף”. אָמַר הַכַלִיף: “הָבִיאִי לִי אֶת הַשֵּׂעָר”. הֵבִיאָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה, וְלָקַח אוֹתוֹ הַכַלִיף וּשְׂרָפוֹ. כְּשֶׁנָּתַן הַשֵּׂעָר רֵיחוֹ, רָעַש הָאַרְמוֹן וְשָׁמְעוּ קוֹל סוֹאֵן וְסוֹעֵר, וְהוֹפִיעָה הַשֵּׁדָה. הִיא הָיְתָה מֻסְלִמִית וְאָמְרָה: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ כַלִיף אַללָּה”. אָמַר: “וְעָלַיִךְ הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אַללָּה וּבִרְכוֹתָיו”. אָמְרָה: “דַּע, עַלְמָה זוֹ זָרְעָה עִמִּי חֶסֶד וְאֵין בְּיָדִי רַב כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, שֶׁכֵּן הִצִּילָה אוֹתִי מִמָּוֶת וְהֵמִיתָה אֶת אוֹיְבִי. וּכְשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁעָשׂוּ לָהּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, לֹא נִרְאָה לִי אֶלָּא שֶׁאֶקַּח נִקְמָתָהּ מֵהֶן, וּבִקַּשְׁתִּי תְחִלָּה לְהָרְגָן, אֶלָּא שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי, שֶׁמָּא יִהְיֶה לָהּ דָבָר זֶה קָשֶׁה מִנְּשׂא, וַהֲפַכְתִּין לִכְלָבוֹת. וְאוּלָם אִם אַתָּה חָפֵץ עַכְשָׁו בְּהַצָּלָתָן, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי מַצִּילָה אוֹתָן לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן מִן הַמֻּסְלִמִים אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף: “הַצִּילִי אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ נָדוּן בְּעִנְיָן הָעַלְמָּה הַמֻּכָּה וְנַחֲקֹר בְּמַצָּבָהּ, וּכְשֶיִּתְבָּרֵר לָנוּ צִדְקָתָהּ נִקֹּם נִקְמָתָהּ מִיַּד זֶה שֶׁעֲשָׁקָהּ”. אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנִי מַצִּילָה אוֹתָן וְגַם אַרְאֶה לְךָ מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְעַלְמָה זוֹ מַעֲשֶׂה זֶה וְעָשַׁק אוֹתָהּ וְלָקַח הוֹנָהּ, שֶׁאֵין אָדָם קָרוֹב לְךָ מִמֶּנּוּ”.

נָטְלָה הַשֵּׁדָה סֵפֶל מַיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וּמִלְמְלָה דְבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹתִי אוֹתָם, וְזָרְקָה אוֹתָם עַל פְּנֵי שְׁתֵּי הַכְלָבוֹת וְאָמְרָה: “חֲזֹרְנָה לִדְמוֹת אָדָם כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶן”. חָזְרוּ וְהָיוּ שְׁתֵּי עֲלָמוֹת, יִשְׁתַּבַּח יוֹצְרָן שֶׁיָּצַר יָפוֹת כְּמוֹתָן. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן זֶה שֶׁהִכָּה אֶת הָעַלְמָה הַזֹּאת בִּנְךָ אַלְאַמִין אֲחִי אַלְמַאֲמוּן הוּא. שָׁמַע עַל דְּבַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְזָמַם לָהּ מְזִמָּה, וּנְשָׂאָה לְאִשָּׁה כַּדָּת. אַךְ אֵין בּוֹ חֵטְא עַל שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הִתְנָה עִמָּהּ תְּנַאי, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שְׁבוּעָה לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כֵּן. וְאוּלָם הִיא הֵפֵרָה אֶת שְׁבוּעָתָהּ, וּבִקֵּשׁ לְהָרְגָהּ, אַךְ מִיִּרְאָתוֹ אֶת הָאֱלֹהִים הָרַחֲמָן לֹא הֲרָגָהּ, וְרַק הִלְקָה אוֹתָהּ כָּךְ וְשָׁלַח אוֹתָהּ חֲזָרָה לְבֵיתָהּ. זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה, וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁדָה, וְנוֹדַע לוֹ מִי הוּא שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, הִתְפַּלֵּא עַד מְאֹד וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר, שֶׁעָשָׂה עִמִּי טוֹבָה לְהָבִיא עַל יָדִי אֶת הַצָּלַת שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ וְאֶת פטוּרָן מִיִּסּוּרִים, וַאֲשֶׁר הוֹדִיעַ לִי בְּחַסְדּוֹ אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, שֶׁיִּכָּתֵב לְזִכָּרוֹן אַחֲרֵי מוֹתִי”. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ אַלְאַמִין, וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה, וְסִפֵּר לוֹ זֶה הַכֹּל, אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה. צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְכֵן אֶת שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וְאֶת הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת אַחְיוֹתֶיהָ, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶן כְּשָׁפִים, וְהִשִּׂיא אֶת הַשָּׁלשׁ לִשְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שֶׁסִּפְּרוּ שֶׁמְּלָכִים הָיוּ, וְשָׁת אוֹתָם לְשׁוֹמְרֵי-הֶחָצֵר אֶצְלוֹ, וְקָצַב לָהֶם מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְנָתַן לָהֶם דִּירָה בְאַרְמוֹנוֹ בְּבַגְדָאד, וְאֶת הַנַּעֲרָה עִם הַצַּלָּקוֹת הֶחֱזִיר לִבְנוֹ אַלְאַמִין, וְעָשָׂה לָהֶם חַתְנוּת מֵחָדָשׁ וְנָתַן לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וְצִוָּה לִבְנוֹת אֶת הֶחָצֵר יָפָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה. וּלְעַצְמוֹ נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת עֲקֶרֶת הַבַּיִת. בָּא אֵלֶיהָ בְאוֹתוֹ לַיְלָה. וּלְמָחֳרָת הִקְצָה לָהּ בַּיִת וּשְׁפָחוֹת שֶׁיְשָׁרְתוּהָ, וְקָצַב לָהּ הַכְנָסוֹת וְנָתַן לָהּ מָקוֹם בְּתוֹךְ נְשׁוֹתָיו.

וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְּאִים עַל גֹּדֶל רוּחוֹ שֶׁל הַכַלִיף וְעַל טוּב-לִבּוֹ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ וְעַל חָכְמָתוֹ. וְהַכַלִיף חָזַר וְצִוָּה לִרְשֹׁם אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה בְּתוֹךְ קוֹרוֹת-הַיָּמִים שֶׁלּוֹ.

אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהַרָזָאד: “אֲחוֹתִי, חֵי-אֱלֹהִים זֶהוּ סִפּוּר יָפֶה וְנֶחְמָד שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ. וְאוּלָם בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ סַפְּרִי לָנוּ עוֹד סִפּוּר חָדָשׁ, כְּדֵי שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ שְׁאָר שְׁעוֹת לַיְלָה זֶה”. אָמְרָה: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה, אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָך”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי סִפּוּרֵךְ, וְחוּשִׁי לְסַפְּרוֹ”. פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה: