רקע
ברל כצנלסון
לכבוֹד יהוֹשע חַנקין

דוֹרוֹת על דוֹרוֹת היה חזוֹן הקרקע, המוֹלדת והגאוּלה גנוּז ועצוּר בּדמנוּ, מקוּפּל בּפנימיוּתנוּ מבּלי שיגלה סימני חיים פּעילים. אך זה מלפני דוֹר אחד הפך היצר הגנוּז הזה והיה לכוֹח שבּנגלה, פּוֹרץ וסוֹער, מחוֹלל נסים ונפלאוֹת אשר לא יֵאָמנוּ. מה שהיה קוֹדם בּבחינת הזיה רוֹדמת היה – ועוֹדנוּ הוֹלך והוֹוה בּלי חָשׂך – למחשבה החוֹתרת עד תכלית, לרצוֹן לוֹהט, ליצר יוֹקד. כּמה חזיוֹנוֹת ציבּוריים-רוּחניים נתגלוּ בּחיי העם בּתוֹקף היקיצה הזאת: הקוֹמה התחילה מזדקפת, רגש הכּבוֹד האנוֹשי ניעוֹר, נתעמק החוּש החברתי, טוּפּחה הרגשת ה“כּלל” והחרדה לגוֹרלוֹ, גבר הצוֹרך בּהתמַכּרוּת לרעיוֹן, לצרכי הקיבּוּץ – כּל אלה סימנים בּוֹלטים של השבּחת הטיפּוּס האנוֹשי, של העלָאַת רמת החיים. והתעלוּת זוֹ היא שהעלתה מנבכי חיי העם גם יחידים בּעלי אוֹפי, בּעלי שאָר-רוּח, רבּי-עלילה, כּבּירי-מעוּף, אישים עם משקל פּנימי וּמרכּז נפשי. והיא שמילאה את תוֹכן חייהם וקבעה את גוֹרלם. ולא מעטים בּיניהם כּאלה, אשר אם כּחוֹלמי חלוֹמוֹת אוֹ כּאנשי-מעשׂה, כּחלוּצי העבוֹדה אוֹ המדע, כּיוֹצרי הלשוֹן אוֹ כּבוֹני החיים החברתיים, הנם יחידים וּמיוּחדים בּמינם, בּאין שני להם.

“בּן יחיד” לעם, אחד המוּזרים והמוּפלאים שבּדוֹר, אשר אין אנוּ יכוֹלים לתאר לנוּ כּיוֹם את התהווּת מפעלנוּ מבּלעדיהם הנהוּ יהוֹשע חנקין. דמוּתוֹ הזקוּפה והבּהירה, החוֹלמת והמרוּכּזת, נחרתת בּלבבוֹת כּאחד המראוֹת המעוֹדדים והמַרנינים של הדוֹר.

בּשֶלְמָה זכה אדם זה להערצה וּלאהבה? מדוּע אנוּ חרדים לשלוֹמוֹ ואיננוּ מַשלימים עם ששים השנה, שעליהם סוּפּר לנוּ כּיוֹם? מדוּע אנוּ רוֹצים לראוֹתוֹ דוקא כּצעיר העוֹמד בּראשית דרכּוֹ? מה מעשׂהוּ?

בּלשוֹן חוּלין השיבוּ לי כּשבּאתי לארץ: קוֹנה קרקעוֹת. האין המקח והממכּר בּקרקע-העוֹלם אחד הנגעים המחפּירים של החברה האנוֹשית, תעוּדה לעוֹמק שפלוּתה וּשחיתוּתה? האין אנוּ כּאן בּארץ וּבכל רחבי התנוּעה הציוֹנית מוּקפים אנשים, אשר “גאוּלת הארץ” היא בּשבילם שֵם נרדף לבית-בּוּרסה? האם אין משוֹטטים בּינינוּ על כּל שעל אנשים, מן “האספסוּף” ומן ה“פּנֵי”, הסוֹחרים בּגאוּלה זוֹ וּמנצלים את אסוֹננוּ, מרוֹששים את דלוּתנוּ, מַרעילים את אוירנוּ וּממיטים קלוֹן על מפעל חיינוּ? אוּלם אך כּפשׂע בּין הטוּמאה וּבין הטהרה. הנה לעינינוּ אדם אשר עבוֹדה זוֹ היתה לוֹ לעבוֹדת-הקוֹדש, והוּא עשׂה בּה בּחכמת-לב, בּידיעה, בּתבוּנה, בּמעוּף וּבכבוֹד, כּבוֹד האדם העוֹשׂה לכבוֹד העם אשר בּשליחוּתוֹ הוּא הוֹלך. בּתוֹך אויר-הבּיצה של ספסרוּת, של רדיפה אחרי הבּצע, של “עסקנים” אשר לא ישיבוּ ידם מבַּלע תקות-עם וּכבוֹד-עם, גדל אצלנוּ אדם אשר מכּל זה לא דבק בּוֹ מאוּם, ואשר כּל זה לא ריפּה את ידיו מלַחתוֹר מבּלי כּל ליאוּת אל המטרה. ובעבוֹדה זוֹ גילה תכוּנוֹת אמת של גבּוֹר עם, עד כּי אוֹרַח-חייו וּפרשת-מפעליו נראים לפרקים גם לנוּ, לבני דוֹרוֹ, כּאַגדה. אכן, רבּוֹת הדרכים אשר לגבוּרה. והגבּוֹר האמיתי יוֹצר לוֹ את התגָלוּתוֹ וכוֹבש דרכים לגבוּרתוֹ. הנער אשר בּא בּן ט“ז לארץ וספג לקרבּוֹ את להט החלוּצים הראשוֹנים, בּחר לוֹ את גוֹרלוֹ ויצר לוֹ את המערכה שלוֹ: עם ישׂראל צריך לגאוֹל מחָדש את נחלתוֹ. ולמרוֹת כּל ההבטחוֹת הקדוּמוֹת, ולמרוֹת כּל ההזיוֹת הצעירוֹת – האדמה “בּכסף תיגָאל”. ואין בּרירה, צריך לשתוֹת גם את הקוּבּעת הזאת. והעלם עז-הרוּח מטיל על עצמוֹ את העבוֹדה הזאת וּמגיע בּה למדרגה שאין למעלה הימנה. הוּא עשׂה את עצמוֹ ל”בעל מלאכה אחת“, הִזיר את עצמוֹ מכּל ענין אחד בּחיים, אינוֹ יוֹדע לא בֹּטלה, ולא שעשוּעים, ולא מנוּחה. ימיו ולילוֹתיו, מעשׂיו וּמחשבוֹתיו קוֹדש הם ל”מלאכה" האחת.

יקר האדם ליוֹדעיו, אוּלם שבעָתַים יִיקַר שמוֹ לאלה אשר דבקה נפשם בּקרקע המוֹלדת, ואשר מפעלוֹ שלוֹ פּילס את הדרך למפעלם. הוּא אחד המוּעטים והיחידים בּין ראשוֹני החלוּצים אשר יחסי המעמדוֹת בּארץ לא חלוּ עליו ואבק-היחסים האלה לא דבק בּרוּחוֹ. נפשוֹ המרוּכּזת בּמפעלוֹ ותרבּוּתוֹ הפּנימית הצילוּהוּ מכּל אלה. וקירבת-נפש מיוּחדת מוּרגשת בּינוֹ, אחד הראשוֹנים לעבוֹדה ולהגנה, וּבין הצעירים שבּצעירים.

וּבצריפים וּבאוֹהלים, בּין פּוֹעלים שנתאַחזוּ והכּוּ שרשים בּקרקע וּבין פּוֹעלים המצפּים ליוֹם, בּוֹ יביא להם חנקין את הבּשׂוֹרה כּי נגאלה אדמה חדשה לעבדה וּלשָמרָה, נישׂאת לוֹ היוֹם בּרכּת חברים צעירים:

יאריך ימים ויַשׂגיא פּעלוֹ.


כּסליו תרפ"ו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50110 יצירות מאת 2768 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!