אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בִּזְּמַן קַדְמוֹן וּבַדּוֹר שֶחָלַף וְעִתּוֹת שֶׁעָבְרוּ אִישׁ סוֹחֵר בְּמִצְרַיִם וּשְׁמוֹ שַׁמְס אַלדִּין. וְהָיָה מִן הַמְעֻלִּים שֶׁבַּסּוֹחֲרִים וְהַנֶּאֱמָנִים שֶׁבָּהֶם בְּדִבּוּרָם, וְהָיוּ לוֹ סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים-כּוּשִׁים וּשְׁפָחוֹת וּמַמְלוּכִּים וְהוֹן רַב. וְהָיָה נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּמִצְרַיִם. הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה שֶׁהָיָה אוֹהֲבָהּ וְהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁכְּבָר חַי עִמָּהּ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא חוֹנַן מִמֶּנָּה וָלָד. יָשַׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּחֲנוּתוֹ וְרָאָה אֶת הַסּוֹחֲרִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם לוֹ יֶלֶד אוֹ שְׁנֵי יְלָדִים אוֹ יוֹתֵר, וְהֵם יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶם כַּאֲבוֹתֵיהֶם. וְאוֹתוֹ יוֹם, יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה. נִכְנַס אוֹתוֹ סוֹחֵר אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ רְחִיצַת יוֹם-הַשִּׁשִׁי כַּדָת. כְּשֶׁיָצָא נָטַל מַרְאָה שֶׁל הַסַּפָּר וְרָאָה אֶת פָּנָיו בְּתוֹכָהּ וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלֹהַ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”. הִתְבּוֹנֵן בִּזְקָנוֹ וְרָאָה שֶׁהַלָּבָן חִפָּה עַל הַשָּׁחוֹר, וְהִרְהֵר בָּזֶה שֶׁהַשֵּׂיבָה הִיא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַמָּוֶת. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹדַעַת מוֹעֵד בּוֹאוֹ, וְהָיְתָה רוֹחֶצֶת וּמְתַקֶּנֶת עַצְמָהּ לוֹ. נִכְנַס אֵלֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “עַרְבָא טָבָא” אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא רָאִיתִי טוֹבָה”. וּכְבָר אָמְרָה לִפְנֵי כֵן לַמְשָׁרֶתֶת: “הָכִינִי אֶת הַשֻּׁלְחָן לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב”. וְהֵבִיאָה אֶת הָאֹכֶל. אָמְרָה לוֹ: “נֹאכַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב, אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “לֹא אֹכַל כְּלוּם” וְהֵסֵב פָּנָיו מִן הַשֻּׁלְחָן. אָמְרָה לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה, וּמַה הוּא שֶׁמַּעֲצִיב אוֹתְךָ?” אָמַר לָהּ: “אַתְּ הִיא סִבַּת יְגוֹנִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַׁמְס אַלדִּין אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “אַתְּ הִיא סִבַּת יְגוֹנִי”. אָמְרָה לוֹ: “עַל שׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: “כְּשֶׁפָּתַחְתִּי הַיּוֹם אֶת חֲנוּתִי, רָאִיתִי כַל אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, וְלוֹ יֶלֶד אוֹ שְׁנֵי יְלָדִים אוֹ יוֹתֵר וְהֵם יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת כַּאֲבוֹתֵיהֶם. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ,וּלְוַאי שֶׁזֶּה שֶׁלָּקַח אֶת אָבִיךְ, לֹא יַעַזְבֵךְ גַּם אַתְּ, שֶׁהֲרֵי בַּלַּיְלָה שֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ הִשְׁבַּעַתְּ אוֹתִי שֶׁלֹא אֶשָּׂא עליךְ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלֹא אֶקַּח לִי לְפִלֶּגֶשׁ לֹא נַעֲרָה כּוּשִׁית וְלֹא רוֹמִית וְלֹא זוּלַת אֵלּוּ מִן הַנְּעָרוֹת וְשֶׁלֹּא אָלוּן לַיְלָה רָחוֹק מִמֵּךְ'. וַהֲרֵי אַתְּ עֲקָרָה אַתְּ, וְאֵין טוֹבָה בְעֵץ בְּלֹא פֶּרִי”. אָמְרָה לוֹ: “אֱלֹהִים הוּא עֵדִי שֶׁהַמְּנִיעָה מִמְּךָ וְלֹא מִמֶּנִּי הִיא, שֶׁהַזֶּרַע שֶׁלְךָ קָלוּשׁ הוּא”. אָמַר לָהּ: “וּמַה לְּגֶבֶר שֶׁהַזֶּרַע שֶׁלּוֹ קָלוּשׁ הוּא?” אָמְרָה לוֹ: “אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מוֹלִיד”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הַתְּרוּפָה לָזֶה? וְהֵיכָן הִיא שֶׁאֶקְנֶהָ? אֶפְשָׁר שֶׁיְעַבֶּה אֶת הַזֶּרַע”. אָמְרָה לוֹ: “שְׁמָה מַדְלַחַת הַמַּיִם וְהִיא נִמְצֵאת אֵצֶל הָרוֹקְחִים”. לָן הַסּוֹחֵר וְקָם בַּבֹּקֶר מִתְחָרֵט עַל שֶׁגִּדֵּף אֶת אִשְתּוֹ, וְהִתְחָרְטָה גַם הִיא עַל שֶׁגִּדַּפְתְהוּ. פָּנָה וְהָלַךְ לַשּׁוּק וּמָצָא אִישׁ רוֹקֵחַ. אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ”. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ: “יֶשְׁנָהּ אֶצְלְךָ רְפוּאָה פְלוֹנִית?” אָמַר לוֹ: “הָיְתָה אֶצְלִי וְאָזְלָהּ, וְאוּלָם שְׁאַל אֶת שְׁכֵנִי”. הִסְתּוֹבֵב לִשְׁאֹל עַד שֶׁשָּׁאַל אֶת כָּל הָרוֹקְחִים, וְהֵם צוֹחֲקִים עָלָיו. חָזַר אֶל חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב. וְהָיָה בַשּׁוּק רֹאשׁ הַכָּרוֹזִים, אָדָם מְעַשֵּׁן חֲשִׁישׁ, שֶׁהִתְמַכֵּר לְסַמִּים מְשַׁכְּרִים מִכָּל הַמִּינִים וּמִשְתַּמֵּשׁ בַּחֲשִׁישׁ הַיָּרֹק. וְהָיָה שֵׁם אוֹתוֹ רֹאשׁ הַכָּרוֹזִים הַשֵּׁיךְ מֻחַמָּד סִמְסִם, וְהָיָה עָנִי מָרוּד, וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹם הַסּוֹחֲרִים כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר. בָּא כְמִנְהָגוֹ וְאָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם כְּשֶׁהוּא רָגוּז. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לְךָ שֶׁאַתָּה רָגוּז?” שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין אִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לו: “הֲרֵי זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי נָשׂוּא לָהּ וְלֹא הָרְתָה לִי, וְאָמְרוּ לִי: ,סִבַּת אִי-הֶרְיוֹנָהּ מִמְּךָ הִיא', חִפַּשְׂתִּי תְרוּפָה וְלֹא מְצָאתִיהָ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְפוּאָתְךָ אֶצְלִי. וּמַה תֹּאמַר לְזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת אִשְׁתְּךָ הָרָה לְךָ אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן אֲנִי מֵיטִיב לְךָ וּמַשְׁפִּיעַ עָלֶיךְ חֶסֶד”. אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי דִינָר”. אָמַר לוֹ: “טֹל שְׁנֵי דִינָרִים אֵלֶּה”. לְקָחָם וְאָמַר: “תֵּן לִי סֵפֶל זֶה שֶׁל חַרְסִינָה”. נָתַן לוֹ אֶת הַסֵּפֶל. נְטָלוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל מוֹכֵר הַחֲשִׁישׁ וְלָקַח מִמֶּנּוּ סַם מְשַׁכֵּר רוֹמִי שְתֵּי אוֹקִיּוֹת בְּמִשְׁקָל. נָטַל מִקְצָת מִן הַכַּבָבָּה הַסִּינִית וְהַקִּנָּמוֹן וְהַצִּפֹּרֶן וְהַזַּנְגְּבִיל וְהַפִּלְפֵּל הַלָּבָן וּלְטָאַת הֶהָרִים. וְשָׁחַק אוֹתָם יַחַד וְהִרְתִּיחָם בְּשֶׁמֶן הַזַּיִת הַטּוֹב. וְלָקַח שָׁלשׁ אוֹקִיוֹת לְבוֹנָה וְלָקַח גָבִיעַ מִן הַכַּמּוֹן הַשָּׁחוֹר בְּמִדָּה, וְהִשְׁרָה אוֹתוֹ בְמַיִם. וְעָשָׂה אֶת כָּל זֶה מִשְׁחָה בִּדְבַשׁ וְשָׂם אוֹתָה בַּסֵּפֶל וְחָזַר עִמּוֹ אֶל הַסּוֹחֵר וּנְתָנוֹ לוֹ וְאָמַר: “זוֹ הִיא הָרְפוּאָה, וְצָרִיךְ שֶׁתִּקַּח מִמֶּנָּה עַל קְצֵה הַמַּאֲרוֹפִית אַחֲרֵי שֶׁתֹּאכַל בָּשָׂר שֶׁל כֶּבֶשׂ וְיוֹנַת-הַבַּיִת וְתַרְבֶּה הַתְּבָלִין עֲלֵיהֶם, וְתֹאכַל אוֹתָם בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב וְתִשְׁתֶּה סֻכָּר הַמְּזֻקָּק”. הֵכִין הַסּוֹחֵר כָּל זֶה וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְאִשְתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “בַּשְּׁלִי זֶה בַּשֵּׁל יָפֶה, וּקְחִי אִתָּךְ אֶת הָרְפוּאָה לְעַבּוֹת הַמַּיִם וְשִׁמְרִי אוֹתָהּ יָפֶה יָפֶה עַד שֶׁאֶדְרְשֶׁנָּה מֵאִתָּךְ”. עָשְׂתָה מַה שֶּׁצִּוָּה עָלֶיהָ וְשָׂמָה לְפָנָיו אֶת הָאֹכֶל וְאָכַל אוֹתוֹ בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת הַסֵּפֶל וְאָכַל מִמֶּנּוּ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְאָכַל מִמֶּנּוּ עַד תֻּמּוֹ. בָּא אֶל אִשְׁתּוֹ וְהָרְתָה לוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁעָבְרוּ הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי חָדַל לִהְיוֹת לָהּ אֹרַח כַּנָּשִׁים, וּפָסְקוּ דָמֶיהָ, וְהִכִּירָה שֶׁהָרָה הִיא. כְּשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת אֲחָזוּהָ צִירִים וַחֲבָלִים, וְגָדְלָה הַשִּׂמְחָה. וְעָמְלָה הַמְיַלֶּדֶת בִּגְלַל קְשִׁי הַלֵּדָה, וְקָרְאָה אֶת הַנּוֹלָד בִּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת, מֻחַמָּד וְעַלִי לְשֵׁם סְגֻלָּה, וְגִדְּלָה אוֹתוֹ לְאַללָּה וְלָחֲשָׁה תְפִלָה עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. חִתְּלָה אוֹתוֹ בְּחִתּוּלִים וּמָסְרָה אוֹתוֹ לְאִמּוֹ. חָלְצָה לוֹ שַׁד וְהֵנִיקָה אוֹתוֹ וְיָנַק וְשָׂבַע וְיָשֵׁן. עָמְדָה הַמְיַלֶּדֶת אֶצְלָם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁתִּקְּנוּ הַמְתִיקוֹת לְחַלְּקָן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אַחַר-כָּךְ זָרוּ מֶלַח¹ וְנִכְנַס הַסּוֹחֵר וּבֵרַךְ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׁלוֹם וְאָמַר לָהּ: “הֵיכָן פִּקְדוֹן אֱלֹהִים שֶׁהִפְקִיד עַל יָדֵנוּ?” הִגִּישָׁה לוֹ יֶלֶד מַזְהִיר בְּחִנּוֹ, מַעֲשֵׂה מַנְהִיג כָּל נִמְצָא, וְהוּא בֶן שִׁבְעַת יָמִים. וְאוּלָם כָּל רוֹאֵהוּ הָיָה אוֹמֵר שֶׁבֶּן-שָׁנָה הוּא. הִסְתַּכֵּל הַסּוֹחֵר בְּפָנָיו וְרָאָה אוֹתוֹ אַגַּן-יָרֵחַ זוֹרֵחַ, וְלוֹ נְקֻדּוֹת חֵן בִּשְׁתֵּי לְחָיָיו. אָמַר לָהּ: “מַה שֵּׁם קָרָאת לוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אִלּוּ הָיְתָה בַת הָיִיתִי אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ שֵׁם, וַהֲרֵי זֶה בֵן, לֹא תִקְרָא לוֹ שֵׁם אֶלָּא אָתָּה”. וְהָיוּ בְנֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר קוֹרְאִים לִבְנֵיהֶם שֵׁם עַל פִּי נַחַשׁ. וַעֲדַיִן הֵם נוֹעָצִים בִּדְבַר הַשֵּׁם, וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: “הוֹי אָדוֹן עַלַא אַלדִּין”. אָמַר לָהּ: “נִקְרָא לוֹ שֵׁם עַלַא אַלדִּין אֲבִי אַלשַּׁמָאת”². מִנָּה לוֹ מֵינִיקוֹת וְאוֹמְנוֹת. וְיָנַק שְׁנָתַיִם וּגְמָלוּהוּ. גָּדַל וְרָבָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שֶׁבַע שָׁנִים הִכְנִיסוּהוּ בְתוֹךְ חֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה מֵחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, שֶאָמַר אָבִיו: “לֹא יֵצֵא זֶה מִן הַחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה עַד שֶׁיִּצְמַח זְקָנוֹ”. וּמִנָּה לוֹ שִׁפְחָה וָעֶבֶד. הָיְתָה הַשִּׁפְחָה מְתַקֶּנֶת לוֹ אֲרוּחָתוֹ וְהָעֶבֶד נוֹשֵׂא אוֹתָהּ אֵלָיו. אַחַר-כָּךְ מָלוּ אוֹתוֹ וְעָשׂוּ לוֹ מִשְׁתֶּה גָדוֹל. הֵבִיאוּ אֵלָיו מוֹרֶה שֶׁיְּלַמְּדוֹ. הוֹרָה אוֹתוֹ כְּתָב יָפֶה וְקֻרְאָן וּמַדָּע עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֻמְחֶה.

קָרָה בְאַחַד הַיָּמִים שֶׁהָעֶבֶד הֵבִיא אֵלָיו אֶת הָאֲרוּחָה וְשָׁכַח וְעָזַב אֶת הַחֶדֶר פָּתוּחַ. עָלָה עַלַא אַלדִּין מִן הַחֶדֶר שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ, וְהָיְתָה אֶצְלָה חֲבוּרָה מִנִּכְבְּדוֹת הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ מְשׂוֹחֲחוֹת עִם אִמּוֹ. נִכְנַס אֲלֵיהֶן כְּמַמְלוּךְּ לָבָן מֵעָצְמַת חִנּוֹ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַנָּשִׁים כִּסּוּ אֶת פְּנֵיהֶן וְאָמְרוּ לְאִמּוֹ: “יַעֲנִישֵׁךְ אֱלֹהִים, פְּלוֹנִית, כֵּיצַד זֶה תַּכְנִיסִי אֵלֵינוּ מַמְלוּךְּ נָכְרִי זֶה? כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַצְּנִיעוּת מֵעִקָּרֵי הָאֱמוּנָה הִיא?” אָמְרָה לָהֶן: “בְּנִי הוּא זֶה וּפְרִי לְבָבִי וּבְנוֹ שֶׁל נְגִיד הַסּוֹחֲרִים שַׁמְס אַלדִּין, בֵּן שֶׁטִּפְּחוּהוּ אוֹמְנוֹת, וַעֲנָק לְגַרְגְּרוֹתָיו, וְדַיְסוֹת וּפִתִּים מְזוֹנוֹתָיו”. אָמְרוּ לָהּ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ לָךְ בֵּן”. אָמְרָה: “חוֹשֵׁשׁ לוֹ אָבִיו מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא מְגַדְּלוָ בְּחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אָמְרָה לַנָּשִׁים: “אָבִיו חוֹשֵׁשׁ לוֹ מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא מְגַדְּלוֹ בְּחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה. אֶפְשָׁר שָׁכַח הָעֶבֶד וְעָזַב הַחֶדֶר פָּתוּחַ וְיָצָא מִתּוֹכוֹ. וְאֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי שֶׁיִּצְמַח זְקָנוֹ”. בֵּרְכוּ אוֹתָהּ הַנָּשִׁים בְּמַזָּל טוֹב לְכָךְ. יָצָא הַנַּעַר מִלִּפְנֵי הַנָּשִׁים אֶל חֲצַר הַבַּיִת, וְעָלָה לַטְּרַקְלִין וְיָשַׁב בּוֹ. בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב נִכְנְסוּ הָעֲבָדִים וְאִתָּם פִּרְדַּת אָבִיו. אָמַר לָהֶם עַלַא אַלדִּין: “הֵיכָן הָיְתָה פִּרְדָּה זוֹ?” אָמרוּ לוֹ: “אֲנַחְנוּ הוֹבַלְנוּ אֶת אָבִיךָ לַחֲנוּת כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עָלָיו וְהֶחֱזַרְנו אוֹתָה”. אָמַר לָהֶם: “מַה הִיא אוּמָנוּת אָבִי?” אָמְרוּ לוֹ: “נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא נְשִׂיא בְּנֵי עֲרָב”. נִכְנַס עַלַא אַלדִּין אֶל אִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, אוּמָנוּת אָבִי מַה הִיא?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אָבִיךָ סוֹחֵר וְהוּא נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּנְשִׂיא בְנֵי עֲרָב. וַעֲבָדָיו אֵינָם חַיָּבִים לְהִוָּעֵץ בּוֹ בִּמְכִירָה אִם לֹא בִּמְכִירָה שֶׁמְּחִירָה לְכָל הַפָּחוֹת אֶלֶף דִּינָר. וְאוּלָם בִּמְכִירָה שֶׁהִיא בִּתְשַׁע מֵאוֹת דִּינָר וּפָחוֹת מִזֶּה אֵינָם נוֹעָצִים בּוֹ, אֶלָּא מוֹכְרִים אוֹתָהּ לְבַדָּם. וְאֵין סְחוֹרָה בָאָה מֵאַרְצוֹת בְּנֵי-אָדָם אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת תַּחַת יַד אָבִיךָ. וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה נָתַן לְאָבִיךָ, בְּנִי, הוֹן אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרוֹב”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂמַנִי בֶּן נְשִׂיא בְּנֵי-עֲרָב וְשֶׁאָבִי נְגִיד-הַסּוֹחֲרִים. וּמִשּׁוּם מָה, אִמִּי, תַּנִּיחוּ אוֹתִי בִּדְיוֹטָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְתַעַזְבוּ אוֹתִי חָבוּשׁ בָּהּ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ כָךְ אֶלָּא חוֹשְׁשִׁים לְךָ מֵעֵינָם הָרָעָה שֶׁל בְּנֵי-אָדָם. שֶׁהָעַיִן-הָרָעָה אֱמֶת הִיא, וְרֹב יוֹרְדֵי-קֶבֶר הֵם מֵעַיִן-רָעָה”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, וְהֵיכָן אֶפְשָׁר לִמְצֹא מִפְלָט מִפְּנֵי הַגּוֹרָל? הַזְּהִירוּת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת בְּעַד הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, וּמַה שֶּׁנִכְתַּב אֵין מִפָּנָיו מָנוֹס. וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח אֶת סָבִי לֹא יַעַזְבֵנִי לֹא אוֹתִי וְלֹא אֶת אָבִי. וְאִם חַי הוּא הַיּוֹם, לֹא יִחְיֶה מָחָר. וַהֲרֵי אִם יָמוּת אָבִי פִתְאֹם וְאֵצֵא אֲנִי וְאֹמַר:,אֲנִי עַלַא אַלדִּין בֶּן הַסּוֹחֵר שַׁמְס אַלדִּין‘, לֹא יַאֲמִין לִי אִישׁ מִבְּנֵי-הָאָדָם, וְהַזְּקֵנִים יֹאמְרוּ: ,מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ לְשַׁמְס אַלדִּין בֵּן’. וְיֵרֵד אוֹצַר הַמְדִּינָה וְיִּקַח אֶת רְכוּשׁ אָבִי. וְאָכֵן יְרַחֵם אַללָּה נִשְׁמַת זֶה שֶׁאָמַר:,יָמוּת אָדָם וְיֹאבַד הוֹנוֹ, וְיִקְחוּ הַשְּׁפָלִים בָּאָדָם נְשׁוֹתָיו'. אִם כָּךְ אֵפוֹא דַּבְּרִי אַתְּ, אִמִּי, אֶל אָבִי עַד שֶׁיִּקָּחֵנִי עִמּוֹ לַשּׁוּק וְיִפְתַּח לִי חֲנוּת שֶׁאֵשֵׁב בָּהּ בִּסְחוֹרָה, וִילַמְּדֵנִי מִקָּח וּמִמְכָּר, וּמַשָּׁא וּמַתָּן”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כְּשֶׁיָּבוֹא אָבִיךָ אַגִּיד לוֹ זֹאת”. כְּשֶׁחָזַר הַסּוֹחֵר לְבֵיתוֹ, מָצָא אֶת בְּנוֹ עַלַא אַלדִּין אַלשַּמָאת יוֹשֵׁב אֵצֶל אִמּוֹ. אָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם מָה הוֹצֵאת אוֹתוֹ מִן הַחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה?” אָמְרָה לוֹ: “בֶּן-דוֹדִי, אֲנִי לֹא הוֹצֵאתִיו. וְאוּלָם הָעֲבָדִים שָׁכְחוּ וְעָזְבוּ אֶת הַחֶדֶר פָּתוּחַ. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֶׁבֶת וְאֶצְלִי חֲבוּרָה מִן הַנָּשִׁים הַכְּבוּדוֹת, נִכְנַס פִּתְאֹם אֵלֵינוּ”. סָחָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאָמַר בְּנוֹ. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, לְמָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, אֲנִי נוֹטֶלְךָ עַמִּי לַשּׁוּק. וְאוּלָם בְּנִי, יְשִיבַת שְׁוָקִים וַחֲנֻיּוֹת צְרִיכָה נִימוּסִין וּשְׁלֵמוּת עַל כָּל פָּנִים”. לָן עַלַא אַלדִּין אוֹתוֹ לַיְלָה שָׂמֵחַ עַל דִּבְרֵי אָבִיו. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הִכְנִיס אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבִּישׁוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים הַשָּׁוָה סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן, וְאַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ אֲרוּחַת-הֹּבֶקר וְשָתוּ, רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְהִרְכִּיב אֶת בְּנוֹ עַל פִּרְדָּה, וּלְקָחוֹ מֵאַחֲרָיו, וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַשּׁוּק. רָאוּ בְּנֵי-הַשּׁוּק אֶת נְגִיד הַסּוֹחַרִים הוֹלֵךְ וּבָא וְאַחֲרָיו עֶלֶם, שֶׁפָּנָיו כְּאִלּוּ הֵם אַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “רְאוּ עֶלֶם זֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, הַרֵי חָשַׁבְנוּ עָלָיו טוֹבָה, וְאוּלָם הוּא כַּכָּרֵשָׁה: סָב מִבַּחוּץ וְלִבּוֹ יָרֹק”. אָמַר הַזָּקֵן מֻחַמָּד סִמְסִם רֹאשׁ הַשּׁוּק, שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל, לַסּוֹחַרִים: “אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים עוֹד לְעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה זֶה נָגִיד לָנוּ”. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל נְגִיד הַסּוֹחַרִים, כְּשֶׁהָיָה בָא מִבֵּיתוֹ בַּבֹּקֶר וְיוֹשֵׁב בַּחֲנוּתֹו, הָיָה נִגָּשׁ אֵלָיו רֹאשׁ-הַשׁוּק וְקוֹרֵא אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה שֶׁבַּקֻּרְאָן לִפְנֵי הַסּוֹחֲרִים, שֶׁכֵּן הָיוּ קָמִים עִמּוֹ וּבָאִים אֶל נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, וְקוֹרְאִים לְפָנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת הַשַּחַר, וְנִפְטָרִים מִמֶּנּוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם לַחֲנוּתוֹ. כְּשֶׁיָּשַׁב נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בַּחֲנוּתוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמִנְהָגוֹ, לֹא בָאוּ אֵלָיו הַסּוֹחֲרִים כְּפִי שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים. קָרָא לְרֹאשׁ הַשּׁוּק וְאָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה לֹּא הִתְאַסְּפוּ אֵלַי הַסּוֹחֲרִים כְּמִנְהָגָם?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ לִמְסֹר דִּבְרֵי מַחְלֹקֶת. הֲרֵי הִסְכִּימוּ הַסּוֹחֲרִים לְפַטֶּרְךָ מִן הַנְּגִידוּת וְלֹא יִקְרְאוּ לְפָנֶיךָ אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה”. אָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה?” אָמַר לוֹ:”וּמָה עִנְיָן יֶלֶד זֶה הַיּוֹשֵׁב לְצִדְּךָ וְאַתָּה זָקֵן וְרֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים. כְּלוּם יֶלֶד זֶה מַמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ הוּא אוֹ קָרוֹב לְאִשְׁתֶּךָ? דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ נְטִיָּה לְעֶלֶם". גָּעַר בּוֹ וְאָמַר: “שְׁתֹק, יְשִׁיתְךָ אֱלֹהִים לְבוּז, אוֹתְךָ וְאֶת הַדּוֹמִים לְךָ. בְּנִי הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ לְךָ בֵן”. אָמַר לוֹ: “אַתָּה הֵבֵאתָ לִי רְפוּאָה שֶׁהָרְתָה אִשְׁתִּי וְיָלְדָה אוֹתוֹ, וְאוּלָם מֵחֲשָׁשִׁי לוֹ מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, גִּדַּלְתִּיו בִּדְיוֹטָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְהָיָה בִרְצוֹנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה מִן הַדְּיוֹטָא עַד שֶׁיַּחֲזִיק זְקָנוֹ בְיָדוֹ, וְלֹא הִסְכִּימָה אִמּוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּי שֶׁאֶפְתַּח חֲנוּת וְאָשִׂים אֶצְלוֹ סְחוֹרָה וַאֲלַמֵּד אוֹתוֹ מֶקָּח וּמִמְכָּר”. הָלַךְ רֹאשׁ הַשּׁוּק אֶל הַסּוֹחֲרִים וְהוֹדִיעַ לָהֶם הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ. קָמוּ כֻלָּם מְלַוִּים אוֹתוֹ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל נְגִיד הַסּוֹחֲרִים וְקָראוּ אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְּמַזָּל טוֹב לְאוֹתוֹ עֶלֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: “אֱלֹהֵינוּ יַשְׁאִיר בַּחַיִּים אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְאֶת הֶעָנָף. וְאוּלָם הֶעָנִי שֶׁבָּנוּ כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ בֵן, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהוּא עוֹשֶה לְאֶחָיו קַלַּחַת רְבִיבַת קֶמַח וּמַזְמִין מַכָּרָיו וּקְרוֹבָיו, וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כֵן”. אָמַר לָהֶם: “לָכֶם הִיא זֹאת עָלַי, וְיִהְיֶה מְקוֹם הִתְאַסְּפוּתֵנוּ בַּגָּן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִינָזָאד: “אֲחוֹתִי, סַפְּרִי לָנוּ הֶמְשֵׁךְ סִפּוּרֵךְ, אִם עֵרָה עֲדַיִן אַתְּ וְאֵינֵךְ יְשֵׁנָה”. אָמְרָה לָהּ: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנְּגִיד הַסּוֹחֲרִים הִבְטִיחַ לַסּוֹחֲרִים לְתֵּקן לָהֶם סְעֻדָּה, וְאָמַר לָהֶם: “בָּגָּן יִהְיֶה מְקוֹם הִתְאַסְּפוּתֵנוּ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר שָׁלַח אֶת מְשָׁרֵת הַבַּיִת אֶל הָאוּלָם וְהַבִּיתָן וְצִוָּהוּ לְהַצִּיעַ בָּהֶם שְׁטִיחִים. וְשָׁלַח צָרְכֵי בִּשּׁוּל, בָּשָׂר וְחֶמְאָה מוּמַסָּה וְכָל מַה שֶּׁהַמַּצָּב דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ, וְעָרַךְ שְנֵי שֻׁלְחָנוֹת, שֻׁלְחָן בַּבִּיתָן וְשֻׁלְחָן בָּאוּלָם. חָגַר הַסּוֹחֵר שַׁמְס אַלדִּין חֲגוֹרָה וְחָגַר בְּנוֹ עַלַא אַלדִּין חֲגוֹרָה. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּשֶׁיִכָּנֵס אִישׁ שֵׂבָה, אֲקַבֵּל אֲנִי פָנָיו וְאוֹשִׁיב אוֹתוֹ לַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּבִּיתָן. וְאַתָּה, בְּנִי, כְּשֶׁיִּכָּנֵס נַעַר שֶׁלֹּא צָמַח לוֹ עֲדַיִן זְקָנוֹ, קַח אוֹתוֹ וְהַכְנֵס אוֹתוֹ לָאוּלָם וְהוֹשֵׁב אוֹתוֹ לַשֻּׁלְחָן”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה, אָבִי? מַה הַסִּבָּה שָׁאַתָּה עוֹרֵךְ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת, אֶחָד לַאֲנָשִׁים מְגֻדָּלִים וְאֶחָד לַצְּעִירִים?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַצָּעִיר שֶׁלֹּא צָמַח לוֹ זָקָן יִתְבַּיֵּשׁ לֶאֱכֹל עִם אִישׁ הַשֵּׂבָה”. מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי בְנוֹ.

כְּשֶׁבָּאוּ הַסּוֹחֲרִים הָיָה שַׁמְס אַלדִּין מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְגֻדָּלִים וּמוֹשִׁיבָם בַּבִּיתָן, וּבְנוֹ עַלַא אַלדִּין מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַצְּעִירִים וּמוֹשִׁיבָם בָּאוּלָם. הֶעֱלוּ אֶת הָאֹכֶל וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ וְשָׁתוּ מַשְׁקָאוֹת, וְהָיוּ הַמְשָׁרְתִים מַקְטִירִים לְבוֹנָה. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ הַזְּקֵנִים בְּמוֹשַׁב-מַדָּע וּבְשִׂיחַת רֵעִים. וְהָיָה בֵינֵיהֶם אִישׁ סוֹחֵר

מַחְמוּד אַלבַּלְכִּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מֻסְלִם בְּגָלוּי וְאַמְגּוּשִׁי בַסֵּתֶר. וְהָיָה חוֹמֵד הוֹלְלוּת וְחוֹשֵׁק בִּנְעָרִים. הֵצִיץ בְעַלַא אַלדִּין בְּמַבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת, וּכְאִלּוּ תָּלָה לוֹ הַשָּׂטָן לַנַּעַר אֶבֶן יְקָרָה בְּפָנָיו. תָּקְפוּ אוֹתוֹ כִּסּוּפִים לַנַּעַר וּתְשׁוּקָה וְעֶרְגָּה לוֹהֶטֶת. וְהָיָה אוֹתוֹ סוֹחֵר שֶׁשְּׁמוֹ מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי קוֹנֶה אֲרִיגִים וּסְחוֹרוֹת מֵאָבִיו שֶׁל עַלַא אַלדִּין. קָם וְהִתְהַלֵּךְ קְצָת וְנָטָה לְעֵבֶר הַנְּעָרִים. קָמוּ לִקְרָאתוֹ. וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין חָשׁ בְאוֹתָהּ שָׁעָה צֹרֶךְ וְהָלַךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. פָּנָה הַסּוֹחֵר מַחְמוּד אֶל הַיְלָדִים וְאָמַר לָהֶם: “אִם אַתֶּם מְרַצִּים לִי אֶת עַלַא אַלדִּין שֶׁיִּסַּע עִמִּי, אֲנִי נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִכֶּם חֲלִיפַת בְּגָדִים הַשָּׁוָה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן”. אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הָאֲנָשִׁים הַמְגֻדָּלִים. וּבְעוֹד הַיְלָדִים יוֹשְׁבִים, קָרַב עַלַא אַלדִּין וּבָא אֲלֵיהֶם. קָמוּ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בֵינֵיהֶם בַּמָּקוֹם בְּרֹאשׁ. קָם יֶלֶד מֵהֶם וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: “אֲדוֹנִי חַסַן, הַגֵּד לִי מַה הוּא הַקֶּרֶן שֶׁל הוֹנְךָ שָׁאַתָּה קוֹנֶה וּמוֹכֵר בּוֹ, וּמֵאַיִן בָּא לְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי, כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְרָבִיתִי וְהִתְבַּגַּרְתִּי אָמַרְתִּי לְאָבִי:,אָבִי, תֵּן לִי סְחוֹרָה‘. אָמַר לִי: ",בְּנִי, אֵין לִי כְּלוּם, וְאוּלָם לֵךְ קַח לְךָ מָמוֹן מֵאַחַד הַסּוֹחֲרִים וּסְחַר בּוֹ וְתִלְמַד מִקָּח וּמִמְכָּר וּמַשָּׁא-וּמַתָּן’. הָלַכְתִּי אֶל אַחַד הַסּוֹחַרִים וְלָוִיתִי מִמֶּנּוּ דִינָר וְקָנִיתִי בָהֶם אֲרִיגִים וְנָסַעְתִּי בָהֶם לְדַמֶּשֶׂק וְהִרְוַחְתִּי מִשְׁנֵה הַכֶּסֶף. וְלֹא פָסַקְתִּי לִסְחוֹר עַד שֶׁהָיָה קֶרֶן הוֹנִי קָרוֹב לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”. וְהָיָה כָל אֶחָד מִן הַנְּעָרִים אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מֵעֵין זֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת לְדַבֵּר דְּבָרָיו. אָמְרוּ לוֹ: “וְאַתָּה אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין?”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי גָדַלְתִּי בִדְיוֹטָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְעָלִיתִי מִמֶּנָּה בַּשָּׁבוּעַ הַזֶּה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַחֲנוּת וְחוֹזֵר מִמֶּנָּה לַבָּיִת”. אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה הָרְגַלְתָּ לָשֶׁבֶת בָּיִת, וְאִי-אַתָּה יוֹדֵעַ תַּעֲנוּגָהּ שֶׁל נְסִיעָה, אָכֵן הַנְּסִיעָה אֵינָהּ אֶלָּא לַאֲנָשִׁים”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בִּנְסִיעָה, וְהַמְּנוּחָה יְקָרָה לְאֵין עֲרֹךְ”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “זֶה דוֹמֶה לַדָּג שֶׁבְּפָרְשׁוֹ מִן הַמָּיִם יָמוּת”. אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי עַלַא אַלדִּין אֵין תִּפְאֶרֶת בְּנֵי סוֹחֲרִים אֶלָּא בִנְסִיעָה בִּגְלַל הָרֶוַח”. הִגִּיעַ לוֹ רֹגֶז לְעַלַא אַלדִּין בְּסִבַּת זֶה, וְהָלַךְ מִן הַיְלָדִים, עֵינוֹ בוֹכִיָּה וְלִבּוֹ אָבֵל, וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וּפָנָה לַבַּיִת. רָאֲתָה אוֹתוֹ אִמּוֹ רָגוּז מְאֹד וְעֵינוֹ בוֹכִיָּה. אָמְרָה לוֹ: “מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי בְכִי, בְּנִי?” אָמַר לָהּ: “יַלְדֵי הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם יַחַד גִּנּוּ אוֹתִי וְאָמְרוּ לִי:,אֵין תִּפְאֶרֶת בְּנֵי סוֹחֲרִים אֶלָּא בִנְסִיעָה כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֲדַרְכְּמוֹנִים וְדִינָרִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָמַר לְאִמּוֹ: “בְּנֵי הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם יַחַד גִּנּוּ אוֹתִי וְאָמְרוּ: אֵין תִּפְאֶרֶת בְּנֵי סוֹחֲרִים אֶלָּא בִנְסִיעָה כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֲדַרְכְּמוֹנִים וְדִינָרִים”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִנְסֹעַ?” אָמַר: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “לְאֵיזוֹ מְדִינָה?” אָמַר לָהּ: “לְעִיר בַּגְדָאד, שֶׁכֵּן מַרְוִיחִים בָּהּ בְּנֵי-אָדָם מִשְׁנֵה כַסְפָּם”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה אָבִיךָ לוֹ הוֹן רָב, וְאִם אֵין הוּא מְצַיֶּדְךָ בִּסְחוֹרָה מֵהוֹנוֹ, אֲנִי מְצַיַּדְתְּךָ בִּסְחוֹרָה מֵאֶצְלִי”. אָמַר לָהּ: “הַטּוֹב בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים הוּא כְּשֶׁמְּמַהֲרִים לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאִם חֶסֶד הוּא הֲרֵי זֹאת שַׁעְתוֹ”. הֵבִיאָה לְפָנֶיהָ אֶת הָעֲבָדִים וְשָלְחָה אוֹתָם אֶל אוֹרְזֵי הָאֲרִיגִים וּפָתְחָה מַחְסַן סְחוֹרָה וְהוֹצִיאָה לוֹ מִתּוֹכוֹ אֲרִיגִים, וְאָרְזוּ לוֹ עֲשָׂרָה מִטְעָנִים.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אִמּוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו, הִנֵּה פָּנָה כֹה וָכֹה וְלֹא מָצָא אֶת בְּנוֹ עַלַא אַלדִּין בַּגָּן. שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְהָלַךְ הַבַּיְתָה”. רָכַב בַּדֶּרֶך אַחֲרָיו. כְּשֶׁנִּכְנַס לִמְעוֹנוֹ רָאָה מִטְעָנִים אֲרוּזִים. שָׁאַל עַל דְּבָרָם, וְהִגִּידָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מַה שֶׁקָרָה מִצַּד בְּנֵי הַסּוֹחֲרִים לִבְנוֹ עַלַא אַלדִּין. אָמַר לוֹ: "בְּנִי, יָשִׂים אֱלֹהִים לְאַכְזָב אֶת הַתּוֹחֶלֶת מִן הַנְּסִיעָה לַנֵּכָר. וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם:,מֵאָשְׁרוֹ שֶׁל אָדָם הוּא שֶׁיִּמְצָא פַּרְנָסָתוֹ בְעִירוֹ'. וְאָמרוּ הַקַּדְמוֹנִים: “הַנַּח לָהּ לַנְּסִיעָה וַאֲפלּוּ מִיל אֶחָד”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לִבְנוֹ: “עוֹמֵד אַתָּה בְּתֹקֶף עַל הַנְּסִיעָה וְאֵינְךָ חוֹזֵר בְּךָ?” אָמַר לוֹ בְנוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֶל בַּגְדָד בִּסְחוֹרָה. וְאִם לָאו, הַרֵינִי פוֹשֵׁט אֶת בְּגָדַי וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי דַרְוִישִׁים וְיוֹצֵא לְמַסָּעַי בַּאֲרָצוֹת”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “אֵין אֲנִי נִצְרָךְ וְלֹא חֲסַר-כֹּל, שֶׁהֲרֵי אֶצְלִי מָמוֹן רָב”. הֶרְאָה לוֹ כָל מַה שֶּׁאֶצְלוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים, וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי אֶצְלִי לְכָל אֶרֶץ מַה שֶּׁמַּתְאִים לָהּ מִן הָאֲרִיגִים וְהַסְּחוֹרָה”. הֶרְאָה לוֹ אַרְבָּעִים מִטְעָנִים אֲרוּזִים כָּתוּב עַל כָּל מִטְעָן מְחִירוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, טֹל אַרְבָּעִים מִטְעָנִים אֵלֶּה וַעֲשֶׂרֶת הַמִּטְעָנִים מִשֶּׁל אִמְּךָ וְסַע בְּשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ, בְּנִי, מִפְּנֵי יַעַר שֶׁבְּדַרְכְּךָ, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם יַעַר הָאַרְיֵה, שֶׁשָּׁם נַחַל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם נַחַל הַכְּלָבִים, שֶׁבִּשְׁנֵי אֵלֶּה תֹאבַדְנָה הַנְּפָשׁוֹת מִבְּלִי רַחֲמִים”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה, אָבִי?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם בַּדַוִי הַמְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים, עַגְ’לָאן שְׁמוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַמִּחְיָה מִחְיַת אֱלֹהִים הִיא וְאִם חֵלֶק לִי בָּהּ לֹא יַשִּׂיגֵנִי נֵזֶק”. רָכַב עַלַא אַלדִּין עִם אָבִיו וְנָסַע אֶל הַשּׁוּק, וְהִנֵּה נַהַג אוֹרְחוֹת יוֹרֵד מֵעַל גַּבֵּי פִּרְדָּה. נָשַׁק יַד נְגִיד הַסּוֹחַרִים וְאָמַר לוֹ: “מִזְּמַן, אֲדוֹנִי, לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּנוּ בְּעִסְקֵי מִסְחָרְךָ”. אָמַר לוֹ: “לְכָל זְמַן שׁוּשַׁלְתּוֹ וַאֲנָשָׁיו”. יְרַחֵם אֱלֹהִים נִשְׁמַת זֶה שֶׁאָמַר:

וְזָקֵן שַׁח לָאָרֶץ יֵלֵךְ דַּרְכּוֹ,

וּזְקָנוֹ יוֹרֵד לוֹ עַד בִּרְכּוֹ.

אָמַרְתִּי לוֹ: “עַל מַה לָּאָרֶץ תֵּט?”

אָמַר, וַיָּנַע לְמוּלִי בַּיָּד:

"עֲלוּמַי בֶּעָפָר אָבְדוּ מִנִּי

וָאָכֹף, מְחַפֵּשׂ אוֹתָם הִנְנִי".

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר: “נָהָג מֻמְחֶה, אֵין אֲנִי בְּכַוָּנָתִי לִנְסֹעַ, אֶלָּא בְּנִי זֶה”. אָמַר לוֹ נַהַג הַשַּׁיָּרָה: “יִשְׁמְרֵהוּ לְךָ אֱלֹהִים”. סִדֵּר נְגִיד הַסּוֹחֲרִים חוֹזֶה בֵּין בְּנוֹ וּבֵין נַהָג הַשַּׁיָּרָה, וְשָׁת אוֹתוֹ בֵן לוֹ וְצִוָּהוּ עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “טֹל מְאַת דִּינָר אֵלֶּה לִנְעָרֶיךָ”. קָנָה נְגִיד הַסּוֹחֲרִים שִׁשִּׁים פִּרְדָּה וּמְנוֹרָה וּפָרֹכֶת לְקִבְרוֹ שֶל הַסַּיִּד עַבְּד אַלְקָאדִר אַלְגִ’לָאנִי³ וְאָמַר לִבְנוֹ: “אֲנִי לֹא אֶהְיֶה אֶצְלְךָ וַהֲרֵי זֶה אָבִיךָ בִּמְקוֹמִי, וּלְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר לְךָ שְׁמַע בְּקוֹלוֹ”. פָּנָה עִם הַפְּרָדִים וְהַמְּשָׁרְתִים לְבֵיתוֹ, וְסִדֵּר קְרִיאַת קֻרְאָן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְחַג מוֹלָד לַשֵּיךְ עַבְּד אַלְקָאדִר אַלְגִ’לָאנִי. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נָתַן נְגִיד הַסּוֹחֲרִים לִבְנוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס לְבַגְדָאד וּמוֹצֵא אֶת הָאֲרִיגִים מְבִיאִים רֶוַח, מְכֹר אוֹתָם. אוּלָם אִם תִּמְצָא מַצָּבָם עוֹמֵד בְּעֵינוֹ, תּוֹצִיא לְהוֹצָאוֹתֶיךָ דִינָרִים אֵלֶּה”. טָעֲנוּ אֶת הַפְּרָדוֹת וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם עַד שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעִיר. וּכְבָר צִיֵּד עַצְמוֹ מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי לִנְסֹעַ לְעֵבֶר בַּגְדָאד וְהוֹצִיא מִטְעָנָיו וְנָטָה אֹהָלָיו מִחוּץ לָעִיר, שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא תַשִּׂיג נַעַר זֶה אֶלָּא בְּמָקוֹם עָזוּב, שֶׁאֵין שָׁם לֹא מְרַגֵּל וְלֹא מַשְׁגִּיחַ שֶׁיְּקַלְקֵל לְךָ”. וְהָיָה לְאָבִיו שֶׁל הַנַּעַר אֶלֶף דִּינָר בְּיַד מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי, שְׁאֵרִית שֶׁל פְּעֻלָּה מִסְחָרִית. הָלַךְ אֵלַיו וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: “תֵּן אֶת אֶלֶף הַדִּינָר לִבְנִי עַלַא אַלדִּין”. וְצִוָּהוּ עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הַרֵי הוּא כְּבִנְךָ”, וְכָךְ נִתְחַבֵּר עַלַא אַלדִּין לְחֶבְרָה לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין נִתְחַבֵּר לְחֶבְרָה לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי. קָם מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי וְצִוָּה אֶת טַבָּחוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין שֶׁלֹּא יְבַשֵּׁל דָּבָר. וְהָיָה מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי מַגִּישׁ לְעַלַא אַלדִּין מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לוֹ וְלַחֲבוּרָתוֹ. יָצְאוּ לְמַסָּעָם. וְהָיוּ לַסּוֹחֵר מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי אַרְבָּעָה בָתִּים, אֶחָד בְּמִצְרַיִם וְאֶחָד בְדַמֶּשֶׂק וְאֶחָד בְּחַלַבּ וְאֶחָד בְּבַּגְדָאד. לֹא פָסְקוּ נוֹסְעִים בְּמִדְבָּרִיּוֹת וַעֲרָבוֹת עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה לָהֶם דַּמֶּשֶׂק. שָׁלַח מַחְמוּד אֶת עַבְדוֹ אֶל עַלַא אַלדִּין, וּמָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא. נִגַּשׁ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו. אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ שָׁלוֹם וּמַזְמִין אוֹתְךָ לִמְסִבָּתוֹ בִּמְעוֹנוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶוָּעֵץ תְּחִלָה בְּאָבִי כַּמָאל אַלדִּין מְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה”. נוֹעַץ בּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “לָאו”. נָסְעוּ מִדַּמֶּשֶׂק עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְחַלַבּ. סִדֵּר מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי מְסִבָּה וְשָׁלַח לְהַזְמִין אֶת עַלַא אַלדִּין. נוֹעַץ בִּמְנַהֵג הַשַּיָּרָה, וּמָנַע אוֹתוֹ מִזֶּה. נָסְעוּ מֵחַלַבּ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינֵיהֶם וּבֵין בַּגְדָאד מַסַּע יוֹם אֶחָד, סִדֵּר מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי מְסִבָּה וְשָׁלַח לְהַזְמִין אֶת עַלַא אַלדִּין. נוֹעַץ בִּמְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה, וּמָנַע אוֹתוֹ מִזֶּה, אָמַר: “אֵין מִפְלָט מִזֶּה”. קָם וְחָגַר חֶרֶב תַּחַת בְּגָדָיו וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו. קָם לִקְרָאתוֹ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְעָרַךְ שֻׁלְחָן חָשׁוּב, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. גָּחַן מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי עַל עַלַא אַלדִּין, לַחְטֹף מִמֶּנּוּ נְשִׁיקָה. פָּגְעָה בְכַף יָדוֹ. אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה?” אָמַר לוֹ: "הִנֵּה הֲבֵאתִיךָ הֵנָּה, וּמְבֻקָּשִׁי לְהִתְעַלֵּס בְּךָ בְּמָקוֹם זֶה, כְּפִי דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הֲלֹא תָסוּר אֵלַי רֶגַע קַל עַד מְאֹד,

כְּדֵי חֲלֹב כִּבְשָׂה אוֹ קְלוֹת בֵּיצָה וְלֹא עוֹד.

וְכָל מִגְדָּנוֹת כַּאֲשֶׁר יִנְעַם לְךָ אֱכֹל,

וּמַטְבְּעוֹת כֶּסֶף מוּלְךָ תְצַלְצֵלְנָה, טֹל.

וְשָׂא בְלִי עָמָל אֲשֶׁר לְךָ יֶעֱרַב,

אִם כְּאֶצְבַּע אוֹ קֵיסָם אוֹ מְלֹא הַכַּף".

קָם עַלַא אַלדִּין וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְאָמַר לוֹ: "אוֹי לְקָדְקָדְךָ שֵׂיבָה, כְּלוּם אִי-אַתָּה יָרֵא אֶת אֱלֹהִים שַׁדַּי לִכְעֹס? וְלֹא שָׁמַעְתָּ דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:

שְמֹר שֵׂיבָתְךָ מִבּוּז יַכְתִּימָהּ וְהִזָּהֵר,

שֶׁכֵּן הַלָּבָן מְקַבֵּל לִכְלוּךְ מַהֵר".

כְּשֶׁגָּמַר עַלַא אַלדִּין שִׁירוֹ אָמַר לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי: “הֲרֵי סְחוֹרָה זוֹ פִּקָּדוֹן אֱלֹהִים הִיא לֹא תִמָּכֵר. וְאִלּוּ מְכַרְתִּיהָ לְזוּלָתְךָ בְּזָהָב הָיִיתִי מוֹכְרָה לְךָ בְּכֶסֶף. וְאוּלָם בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, נָבָל, שֶׁאֵינִי בָא בְחֶבְרָתְךָ עוֹד לְעוֹלָם”. חָזַר אֶל מְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה כַּמָאל אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “אָכֵן אָדָם זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְאֵינִי חוֹזֵר וּבָא בְחֶבְרָתוֹ עוֹד לְעוֹלָם, וְאֵינִי הוֹלֵךְ עּמוֹ בְדֶרֶךְ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ אֶצְלוֹ? וְאוּלָם אִם אָנוּ נִפְרָדִים מֵעָלָיו, יֵשׁ חֲשָׁשׁ לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִשָּׁמֵד. הַנַּח לָנוּ אֵפוֹא וְנֵלֵךְ בְּשַׁיָּרָה אַחַת”. אָמַר לוֹ: “אִי-אֶפְשָׁר שֶׁאֶלָּוֶה אֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בְּשׁוּם פָּנִים”. טָעַן עַלַא אַלדִּין אֶת מִטְעָנָיו וְנָסְעוּ הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ עַד שֶׁבָּאוּ לְנַחַל וּבִקְּשׁוּ לַחֲנוֹת בּוֹ. אָמַר מְנַהֵג-הַשַּׁיָּרָה: “אַל תַּחֲנוּ כָאן, אֶלָּא הַמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ, וּמַהֲרוּ בִנְסִיעַתְכֶם, אֶפְשָׁר נַגִּיעַ לְבַגְדָאד לִפְנֵי שֶׁיִּנָּעַלוּ שְׁעָרֶיהָ, שֶׁכֵּן אֵינָם פּוֹתְחִים אוֹתָם וְאֵינָם סוֹגְרִים אֶלָּא בְּעוֹד שֶׁמֶשׁ מֵחֲשָׁשׁ לָעִיר, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְטוּ עָלֶיהָ הַכּוֹפְרִים וְיַשְׁלִיכוּ אֶת סִפְרֵי הַדַּעַת לַחִדֶּקֶל”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא שַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר זוֹ בִסְחוֹרָה בִגְלַל הַסַּחַר אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ וְאֶת בְּנֵי הָאָדָם”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ וְלִרְכוּשְׁךָ מִפְּנֵי הַבְּדוּאִים”. אָמַר לוֹ: “בֶּן-אָדָם, הַאִם אַתָּה מְשָׁרֵת אוֹ אָדוֹן? אֲנִי אֵינִי נִכְנָס לְבַגְדָאד אֶלָּא עִם בֹּקֶר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְנֵי בַגְדָאד רוֹאִים אֶת מַרְכֻּלְתִּי וּמַכִּירִים בְּעֶרְכִּי”. אָמַר לוֹ מְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה: “עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, אֲנִי הֲרֵי יְעַצְתִּיךָ, וְאַתָּה רְאֵה אֵיךְ תִּנָּצֵל”. צִוָּה אוֹתָם עַלַא אַלדִּין לִפְרֹק הַמִּטְעָנִים מֵעַל הַפְּרָדוֹת. נָטוּ הָאֹהָלִים וְנִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. יָצָא עַלַא אַלדִּין לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, וְרָאָה מַשֶּׁהוּ מִתְנוֹצֵץ מֵרָחוֹק. אָמַר לְנַהַג-הַשַּׁיָּרָה: “מְפַקֵּד, מַה הוּא הַדָּבָר הַמִּתְנוֹצֵץ?” הִתְבּוֹנֵן נַהַג- הַשַּׁיָּרָה וְעִיֵּן הֵיטֵב וְרָאָה שֶׁזֶּה הַמִּתְנוֹצֵץ הוּא חֻדֵּי רְמָחִים נוֹצְצִים וּכְלֵי מִלְחָמָה שֶׁל בַּרְזֶל וְנֶשֶׁק וַחֲרָבוֹת בְּדוּאִיּוֹת. וְהָיוּ אֵלֶּה בְּדוּאִים וּנְשִׂיאָם שְׁמוֹ שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים עַגְ’לָאן אַבּוּ נָאאִב. כְּשֶׁקָּרְבוּ הַבְּדוּאִים אֲלֵיהֶם וְרָאוּ מִטְעֲנֵיהֶם אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “לֵיל שָׁלָל הוּא זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתָם אוֹמְרִים כָּךְ, אָמַר הַמְפַקֵּד כַּמָאל אַלדִּין נַהַג הַשַּׁיָּרָה: “הִסְתַּלְּקוּ, אַתֶּם הַפְּחוּתִים שֶׁבַּבְּדוּאִים”. דָּקַר אוֹתוֹ אַבּוּ נָאאִב בְּכִידוֹנוֹ בְּחָזֵהוּ וְיָצָא מִתְנוֵצץ מִתּוֹךְ גַּבּוֹ, וְנָפַל הָרוּג עַל פֶּתַח הָאֹהֶל. אָמַר שׁוֹאֵב הַמַּיִם: “הִסְתַּלְּקוּ, הַבְּזוּיִים שֶׁבַּבְּדוּאִים”. הִכּוּהוּ בְחֶרֶב עַל עָרְפּוֹ וְיָצְאָה מִתְנוֹצֶצֶת מִן הַוְּרִידִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ וְנָפַל הָרוּג. וְאֵרַע כָּל זֶה כְּשֶׁעַלַא אַלדִּין עוֹמֵד וְרוֹאֶה. שׁוֹטְטוּ הַבְּדוּאִים וְהִתְנַפְּלוּ עַל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה וְהָרְגוּ אוֹתָם וְלֹא נִשְׁאַר אֶחָד מֵחֲבוּרַת עַלַא אַלדִּין. טָעֲנוּ אֶת הַמִּטְעָנִים עַל גֵּבֵּי הַפְּרָדוֹת וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. אָמַר עַלַא אַלדִּין בְּלִבּוֹ: “אֵין הוֹרְגִים אוֹתְךָ אֶלָּא בַּעֲבוּר פִּרְדָּתְךָ וַחֲלִיפַת בְּגָדֶיךָ”. קָם וּפָשַׁט אֶת חֲלִיפַת בְּגָדָיו וְהִשְׁלִיכָהּ עַל גַּב הַפִּרְדָּה, וְהָיָה רַק בְּכֻתָּנְתּוֹ וּמִכְנָסָיו. הִתְבּוֹנֵן לְפָנָיו לְפֶתַח הָאֹהֶל וּמָצָא שְׁלוּלִית דַּם זוֹרֶמֶת מִן הַהֲרוּגִים. הִתְפַּלֵּשׁ בָּהּ בְּכֻתָּנְתּוֹ וּמִכְנָסָיו עַד שֶׁנִּהְיָה כְהָרוּג הַשּׁוֹקֵעַ בְּדָמוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשֵׁיך הַבְּדוּאִים עַגְ’לָאן, הִנֵּה אָמַר לַחֲבוּרָתוֹ: “בְּדוּאִים, שַׁיָּרָה זוֹ נִכְנֶסֶת הִיא בְדַרְכָּה מִמִּצְרַיִם אוֹ יוֹצֵאת מִבַּגְדָאד?” אָמְרוּ לוֹ: “נִכְנֶסֶת הִיא בְדַרְכָּה מִמִּצְרַיִם אֶל בַּגְדָאד”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִּשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַנְשֵׁי חֲבוּרָתוֹ שֶׁל שֵיךְ הַבְּדוּאִים, כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָם: “בְּדוּאִים, שַׁיָּרָה זוֹ נִכְנֶסֶת הִיא בְּדַרְכָּהּ מִמִּצְרַיִם אוֹ יוֹצֵאת מִבַּגְדָאד?” אָמרוּ לוֹ: “נִכְנֶסֶת הִיא בְדַרְכָּה מִמִּצְרַיִם אֶל בַּגְדָאד”. אָמַר לַהֶם: “חִזְרוּ אֶל הַהֲרוּגִים, שֶׁמְּדַמֶּה אֲנִי שֶׁבְּעָלֶיהָ שֶׁל שַׁיָּרָה זוֹ לֹא מֵת”. חָזְרוּ הַבְּדוּאִים אֶל הַחֲלָלִים, וְהוֹסִיפוּ לִדְקֹר וּלְהַכּוֹת בָּהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל עַלַא אַלדִּין, שֶׁכְּבָר הֵטִיל עַצְמוֹ בֵּין הַחֲלָלִים. כְּשְׁהִגִּיעוּ אֵלָיו אָמְרוּ: “אַתָּה מֵשִׂים עַצְמְךָ כְּמֵת וְאָנוּ נַשְלִים הֲרִיגָתְךָ”. שָׁלַח בְּדוּאִי אֶת כִּידוֹנוֹ וּבִקֵּשׁ לְנָעֲצוֹ בְּחָזֵהוּ. אָמַר עַלַא אַלדִּין: “הָבָה בִרְכָתְךָ, אֲדוֹנִי עַבְּד אַלְקָדִר קְדוֹשׁ אַלְגִ’לָאן”. רָאָה עַלַא אַלדִּין לְיָד שֶׁהֶעֱבִירָה אֶת הַכִּידוֹן מֵעַל חָזֵהוּ לְחָזֵהוּ שֶׁל הַמְפַקֵּד כַּמָּאל אַלדִּין נַהַג הַשַּׁיָּרָה, וְדָקַר אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי בּוֹ, וְנִזַּר מֵעַלַא אַלדִּין. טָעֲנוּ הַמִּטְעָנִים עַל גַּבֵּי הַפְּרָדוֹת וְהָלְכוּ אִתָּם. הִסְתַּכֵּל עַלַא אַלדִּין וְרָאָה עוֹף שֶׁעָף לְטַרְפּוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְרָץ. וְהִנֵּה הַבְּדוּאִי אַבּוּ נָאאִבּ אוֹמֵר לִבְנֵי לִוְיָתוֹ: “רָאִיתִי דְמוּת נָעָה, בְּדוּאִים”. מִהֵר אֶחָד מֵהֶם וְרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין שֶׁהָיָה רָץ. אָמַר לוֹ: “לֹא תוֹעִיל לְךָ הַבְּרִיחָה שֶׁאָנוּ אַחֲרֶיךָ” וְהִדְהִר אֶת סוּסוֹ וּמִהֵר אַחֲרָיו. וּכְבָר רָאָה עַלַא אַלדִּין לְפָנָיו בְּרֵכָה שֶׁמַּיִם בְּתוֹכָהּ, וּלְצִדָּהּ בִּנְיָן כְּדֶרֶךְ הַבִּנְיָנִים שֶׁלְּיַד הַבְּאֵרוֹת. עָלָה לְחַלּוֹן הַבִּנְיָן וּמָתַח אֶת עַצְמוֹ וְשָׂם אֶת עַצְמוֹ יָשֵׁן, וְאָמַר: “הוֹי הַנָּאֶה בַּמַּחֲסִים, תֵּן לִי חָסוּתְךָ אֲשֶׁר לֹא תֵחָשֵׂף”. וְהִנֵּה הַבְּדוּאִי עוֹמֵד מִתַּחַת לַבִּנְיָן, וְשָׁלַח יָדוֹ לָצוּד אֶת עַלַא אַלדִּין. אָמַר: “הָבִי בִרְכָתֵךְ, נַפִיסָה⁴ הַגְּבִירָה, זוֹ הִיא שַׁעְתֵּךְ”. עָקַץ עַקְרָב אֶת הַבְּדוּאִי בְּכַפּוֹ וְצָעַק וְאָמַר: “בְּדוּאִים בּוֹאוּ אֵלַי, שֶׁנֶּעֱקַצְתִּי”. וְצָנַח מֵעַל גַּב סוּסוֹ. בָּאוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו וְהִרְכִּיבוּהוּ שׁוּב עַל סוּסוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא שֶׁפְּגָעֲךָ?” אָמַר לָהֶם: “עַקְרָב עֲקָצָנִי”. נָטְלוּ אוֹתוֹ אֶל הַשַּׁיָּרָה וְנָסְעוּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין, הִנֵּה נִשְׁאַר שׁוֹכֵב בַּחַלוֹן הַבִּנְיָן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי, הִנֵּה צִוָּה לִטְעֹן אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיַעַר הָאַרְיֵה וּמָצָא אֶת נַעֲרֵי עַלַא אַלדִּין כֻּלָּם הֲרוּגִים. שָׂמַח בְּכָךְ וְהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַבִּנְיָן וְאֶל הַבְּרֵכָה. וְהָיְתָה פִּרְדָּתוֹ צְמֵאָה מְאֹד וְנָטְתָה לִשְתּוֹת מִן הַבְּרֵכָה. רָאֲתָה אֶת דְּמוּת עַלַא אַלדִּין וְנִבְעֲתָה מִמֶּנָּה. נָשָׂא מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין שׁוֹכֵב וְהוּא עָרֹם רַק בְּכֻתָּנְתּוֹ וּמִכְנָסָיו. אָמַר לוֹ: “מִי עָשָׂה בְךָ מַעֲשִׂים אֵלּוּ וְעָזַב אוֹתְךָ בָּרָע שֶׁבַּמַּצָבִים?” אָמַר לוֹ: “הַבְּדוּאִים”. אָמַר לוֹ: "בְּנִי, הָיוּ כַפָּרָתְךָ הַפְּרָדוֹת וְהָרְכוּשׁ. וְהִתְנַחֵם בְּדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:

אִם קָדְקֹד אָדָם יָצָא שָׁלֵם מִכִּלָּיוֹן,

אֵין בִּלְתִּי אִם כְּגִזַּת צִפָּרְנוֹ כָּל הוֹן.

וְאוּלָם בְּנִי, רֵד וְאַל תִּירָא כָּל רָע". יָרַד עַלַא אַלדִּין מֵחַלּוֹן הַבִּנְיָן. הִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסְעוּ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי. צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת עַלַא אַלדִּין לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְאָמַר לוֹ: “הַהוֹן וְהַמִּטְעָנִים כַּפָּרָתְךָ הֵם, בְּנִי, וְאִם אַתָּה נִשְׁמָע לִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ עֵרֶךְ הוֹנְךָ וּמִטְעָנֶיךָ כִּפְלַיִם”. אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַמֶּרְחָץ הִכְנִיסוֹ לִטְרַקְלִין מְקֻשָּׁט בְּזָהָב וְלוֹ אַרְבָּעָה אִצְטַבָּאוֹת. צִוָּה לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בְּכָל מַטְעַמִּים, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. גָּחַן מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי עַל עַלַא אַלדִּין לְנַשְּׁקוֹ. הִקְדִימוֹ עַלַא אַלדִּין בְּכַף יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם הִנְּךָ שׁוֹגֶה עַד עַכְשָׁו בְּתַעֲלוּלֶיךָ? וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מוֹכֵר סְחוֹרָה זוֹ לְזוּלָתְךָ בְּזָהָב, הָיִיתִי מוֹכְרָהּ לְךָ בְכֶסֶף”. אָמַר לוֹ: “לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶת הַסְּחוֹרָה וְאֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת חֲלִיפַת בְּגָדֶיךָ אֶלָּא בִּגְלַל עִנְיָן זֶה, שֶׁחִשְׁקִי מוֹרִידֵנִי שְׁאוֹל”. וּמַה יָפוּ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

מִשּׁוּם אַחַד רַבּוֹתָיו אָמַר אַבּוּ בִּלָאל

הַשֵּׁיךְ שֶׁתּוֹרָתוֹ לָנוּ עַל כָּל מֵעָל:

חוֹשֵׁק לֹא לוֹ מָזוֹר, בְּחַבְּקוֹ וּבְנַשְּׁקוֹ,

מִחָלְיוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן מִלֵּא סִפְּקוֹ.

אָמַר עַלַא אַלדִּין: “דָּבָר זֶה הוּא שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְעוֹלָם. קַח אֶת חֲלִיפָתְךָ וּפִרְדָּתְךָ וּפְתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁאֵלֵךְ לִי”. פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת. יָצָא עַלַא אַלדִּין, וְהַכְּלָבִים נוֹבְחִים אַחֲרָיו, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. בְּעוֹד הוּא הוֹלֵךְ רָאָה שַׁעַר שֶׁל מִסְגָּד. נִכְנָס לִפְרוֹזְדוֹר הַמִּסְגָּד, וּבִקֵּשׁ מַחֲסֶה בוֹ. רָאָה אוֹר בָּא עָלָיו. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְרָאָה שְׁנֵי פַנָּסִים בְּיַד שְׁנֵי עֲבָדִים, הַהוֹלְכִים לִפְנֵי שְׁנַיִם מִן הַסּוֹחֲרִים, אֶחָד מֵהֶם זָקֵן בַּעַל צוּרָה נָאָה וְהַשֵּׁנִי בָּחוּר. שָׁמַע אֶת הַבָּחוּר אוֹמֵר לַזָּקֵן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, דוֹדִי, שֶׁתַּחֲזִיר לִי אֶת בַּת-דּוֹדִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא הֲנִיאוֹתִיךָ כַמָּה פְעָמִים כְּשָׁאַתָּה מְבַטֵּא אֶת אִמְרַת הַגֵּרוּשִׁין לְפִי סֵפֶר הַתּוֹרָה?” פָּנָה הַזָּקֵן לִימִינוֹ וְרָאָה אוֹתוֹ נַעַר כְּאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר. אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ”. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ: “בָּחוּר, מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי עַלַא אַלדִּין בֶּן שַׁמְס אַלדִּין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּמִצְרַיִם, וּבִקַּשְׁתִּי מֵאָבִי סְחוֹרָה, וְצִיֵּד אוֹתִי בַחֲמִשִּׁים מִטְעָן מִן הַסְּחוֹרָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָמַר: “וְצִיֵּד אוֹתִי אָבִי בַחֲמִשִּׁים מִטְעָן מִן הַסְּחוֹרָה וְנָתַן לִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְיַעַר הָאַרְיֵה. תָּקְפוּ אוֹתִי בְּדוּאִים וְנָטְלוּ הוֹנִי וּמִטְעָנִי. נִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זוֹ, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אָלוּן. רָאִיתִי מָקוֹם זֶה וְסַרְתִּי אֵלָיו”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַה תֹּאמַר לָזֶה, שֶׁאֶתֵּן לְךָ אֶלֶף דִּינָר וַחֲלִיפַת בְּגָדִים בְּאֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “בְּאֵיזוֹ צוּרָה תִתֵּן לִי זֶה, דּוֹדִי?” אָמַר לוֹ: "הֲרֵי עֶלֶם זֶה שֶׁעִמִּי בֶּן אָחִי הוּא, וְלֹא הָיָה לְאָבִיו זוּלָתוֹ, וַאֲנִי בַּת אֶצְלֶי, וְאֵין לִי זוּלָתָהּ, זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת שְׁמָהּ, וְהִיא בַעֲלַת חֵן וָיֹפִי, הִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לוֹ. הָיָה הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ וְהִיא מוֹאֶסֶת בּוֹ. בִּטֵּא בִּשְׁבוּעָה אֶת מַאֲמַר הַגֵּרוּשִׁין הַמְשֻׁלָּשׁ, וְאַךְ שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ זֹאת, עָזְבָה אוֹתוֹ מִיָּד. שָׁלַח אֵלַי כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁאַחְזִירֶנָּה לוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “דָּבָר זֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי מַתִּיר⁵. וְהִסְכַּמְתִּי עִּמּוֹ שֶׁיְּהֵא הַמַּתִּיר אִישׁ נָכְרִי, שֶׁלֹּא יְבַיְשֶׁנּוּ אָדָם בְּדָבָר זֶה. וּבִהְיוֹת שֶׁנָּכְרִי אַתָּה, בּוֹא עִמָּנוּ שֶׁתִּכְתֹּב לָהּ שְׁטָר נִשּׂוּאִין, וְתָלוּן אֶצְלָהּ לַיְלָה זֶה וְתַשְׁכִּים וּתְגָרְשָׁהּ, וְאָנוּ נִתֵּן לְךָ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ”. אָמַר עַלַא אַלדִּין בְּלִבּוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, לָלוּן לַיְלָה עִם כַּלָּה בְּבַיִת עַל מִטָּה, טוֹב מֵאֲשֶׁר לָלוּן בָּרְחוֹב אוֹ בִּפְרוֹזְדוֹר”. הָלַךְ עִמָּם אֶל הַקָאצִ’י. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַקָאצִ’י אֶל עַלַא אַלדִּין נָפְלָה אַהֲבָתוֹ בְלִבּוֹ, וְאָמַר לַאֲבִי הַבַּת: “מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?” אָמְרוּ לוֹ: “שֶׁתַּעֲשֶׂה לָנוּ אֶת זֶה מַתִּיר לְבִתֵּנוּ. וְאוּלָם נִכְתֹּב עִמּוֹ חוֹזֶה לְפֵרָעוֹן שֶׁל מֹהַר בִּסְכוּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. וּכְשֶׁיָּלוּן אֶצְלָהּ וּבַבֹּקֶר יְגָרְשֶׁנָּה, נִתֵּן לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים בְּאֶלֶף דִּינָר וּפִרְדָּה בְאֶלֶף דִּינָר וְנִתֵּן לוֹ בִּמְזֻמָּן אֶלֶף דִּינָר, וְאִם אֵינוֹ מְגָרְשָׁהּ יְשַׁלֵּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”. סִדְּרוּ אֶת הַחוֹזֶה עַל תְּנַאי זֶה. נָטַל אֲבִי הַבַּת אֶת שְׁטַר הַחוֹזֶה בְּכָךְ, וְלָקַח אֶת עַלַא אַלדִּין עִמּוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ אֶת הַחֲלִיפָה וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעוֹן בִּתּוֹ. הֶעֱמִידוּהוּ עַל שַׁעַר הֶחָצֵר, וְנִכְנַס הָאָב אֶל בִּתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “קְחִי שְׁטַר חוֹזֶה מָהֳרֵךְ, שֶׁכֵּן כָּתַבְתִּי לָךְ שְׁטַר נִשּׂוּאִין לְבָחוּר נָאֶה, עַלַא אַלדִּין אַלשַּׁמָאת שְׁמוֹ, וַאֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל צִוּוּי שֶׁתִּנְהֲגִי בוֹ יָפֶה”. נָתַן לָהּ אֶת שְׁטַר הַחוֹזֶה וּפָנָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-דּוֹדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה, הִנֵּה הָיְתָה לוֹ מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק בֵּיתוֹ, שֶׁהָיְתָה נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת אֵצֶל זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת בַּת דּוֹדוֹ, וְהָיָה מֵיטִיב עִמָּה. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הֲרֵי זֻבַּיְדָה בַת דּוֹדִי, כְּשֶׁתִּרְאֶה בָּחוּר נָאֶה זֶה, לֹא תַּסְכִּים לִי אַחֲרֵי זֶה. מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִמֵּךְ שֶׁתִּמְצְאִי תַּחְבּוּלָה לִמְנֹעַ אֶת הַנַּעֲרָה מִמֶּנּוּ”. אָמְרָה לוֹ: “בְּחַיֵּי עֲלוּמֶיךָ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁלֹּא אַנִּיחַ לוֹ לִקְרַב אֵלֶיהָ”. בָּאָה אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, עֵצָה טוֹבָה אֲנִי מַשִּׂיאָתְךָ, שְׁמַע אֵפוֹא לַעֲצָתִי, וְלֹא תִגַּשׁ אֶל אוֹתָה הַנַּעֲרָה וְהַנַּח אוֹתָהּ שֶׁתִּישַׁן לְבַדָּה, וְאַל תִּגַּע בָּהּ וְאַל תִּקְרַב אֵלֶיהָ”. אָמַר לָהּ: “וּמִשּׁוּם מָה?” אָמְרָה לוֹ: “גּוּפָה מָלֵא צָרַעַת, וְחוֹשֵׁשׁ⁶ אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תַּדְבִּיק אֶת עֲלוּמֶיךָ הַנָּאִים”. אָמַר לָהּ: “אֵין לִי צֹרֶךְ בָּהּ”. אַחַר-כָּךְ עָבְרָה מִמֶּנּוּ אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה לְעַלַא אַלדִּין. אָמְרָה לָהּ: “אֵין לִי חֵפֶץ בּוֹ. אַנִּיחַ לוֹ שֶׁיִּישַׁן יְחִידִי, וּכְשֶׁיַּשְׁכִּים יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ”. קָרְאָה לְשִׁפְחָה וְאָמְרָה לָהּ: “טְלִי הַשֻּׁלְחָן עִם אֹכֶל זֶה וּתְנִי לוֹ שֶׁיֹּאכַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב”. נָשְׂאָה אֵלָיו הַשֻּלְחָן עִם הָאֹכֶל וְשָׂמָה לְפָנָיו. אָכַל דֵּי שָׂבְעוֹ. אַחַר-כָּךְ יָשַׁב וְקָרָא פָּרָשַׁת י. ס.⁷ בְּקוֹל יָפֶה. הֶאֱזִינָה לוֹ הַנַּעֲרָה וּמָצְאָה אֶת קוֹלוֹ שָׁוֶה לְמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁל בֵּית דָּוִד, אָמְרָה בְלִבָּהּ: “יַעְכֹּר אֱלֹהִים זְקֵנָה זוֹ שֶׁאָמְרָה לִי שֶׁנָּגוּעַ הוּא בְּצָרַעַת. מִי שֶׁכָּךְ הוּא, לֹא יְהֵא קוֹלוֹ כֵן. וְאָכֵן רַק שֶׁקֶר עָנְתָה בוֹ”. נָטְלָה בְיָדֶיהָ כְּלֵי מֵיתָרִים מַעֲשֵׂה הֹדּוּ, תִּקְּנָה מֵיתָרָיו וְזִמְּרָה עָלָיו בְּקוֹל הַמַּפְסִיק עוֹף בְּלֵב הַשָּׁמַיִם מֵעוּף, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּהָ:

אָהַבְתִּי צְבִי אֲחוּז תְּנוּמָה שְׁחוֹרוֹת עֵינָיו,

יְקַנְּאוּ עַנְפֵי צַפְצָפָה בַּהֲלִיכוֹתָיו.

רָחַק מִנִּי, אַחֶרֶת תְּאֻשַּׁר בּוֹ לִדְבַּק,

חֶסֶד אֵל הוּא יִתְּנֶנּוּ לַאֲשֶׁר בּוֹ יֶחֱשַׁק.

כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּדְבָרִים אֵלֶּה אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר קְרִיאַת הַפַּרְשָׁה. זִמֵּר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

שְׁלוֹמוֹתַי לְגִזְרָה זוֹ בַּבְּגָדִים,

וְלַאֲשֶׁר בְּגַנֵּי הַלְּחָיַיִם מִן הַוְּרָדִים.

קָמָה הַנַּעֲרָה, שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפָה אַהֲבָתָהּ לוֹ, וְהֵרִימָה אֶת הַמָּסָךְ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה עַלַא אַלדִּין, נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִגְלָה אַגַּן סַהַר וַיֵּט סְעִיף צַפְצָפָה,

וְעַנְבָּר נָתַן רֵיחוֹ וּבְעֵין אַיָּלָה נִשְקָפָה.

כְּאִלּוּ בְלִבִּי יָגוֹן אַהֲבָה יָקָדָה,

וַיִּמְצָא אִחוּד בִּשְׁעַת הִפָּרְדָהּ.

יָצְאָה כְּשֶׁהִיא מְנוֹעַעַת יַרְכוֹתֶיהָ כְּעָנָף. הִבִּיט כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בַּחֲבֵרוֹ מֶבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת. וּכְשֶׁנִּנְעֲצוּ בְלִבּוֹ חִצֵּי שְׁתֵּי עֵינֶיהָ נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִבִּיטָה אֱלֵי יָרֵחַ שָׁמַיִם וַתַּזְכִּירֵנִי

לֵילוֹת אִחוּדָהּ, בִּמְצָרֵי יֶרֶק תְּחָבְרֵנִי.

שְׁנֵינוּ מַבִּיטִים בַּיָּרֵחַ, וְאוּלָם אֲנִי

הִבַּטְתִּי בְּעֵינָהּ, וַתַּבֵּט בְּעֵינִי.

כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בֵינָהּ וּבֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי פְּסִיעוֹת נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִיר אֵלֶּה:

ּפָרְשָׂה שָׁלשׁ קְוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ

לַיְלָה. וָאֵרֶא לֵילוֹת אַרְבָּעָה.

וַתַּקְבֵּל פָּנֶיהָ לְיָרֵחַ שָׁמַיִם,

וַתַּרְאֵנִי כְּאַחַת יְרֵחַיִם.

כְּשֶׁנִגְּשָׁה אֵלָיו אָמַר לָהּ: “הִתְרַחֲקִי מִמֶּנִּי שֶׁלֹּא תַּדְבִּיקִינִי”. חָשְׂפָה אֶת מַרְפֵּקֶיהָ, וְנִרְאָה הַמַּרְפֵּק בַּעֲבֹר בּוֹ הָעוֹרֵק כִּשְׁנַיִם. וְלִבְנָתוֹ כְּלִבְנַת עֶשֶׁת כֶּסֶף. אָמְרָה לוֹ: “הִתְרַחֵק מִמֶּנִּי, שָׁאַתָּה נָגוּעַ בְּצָרַעַת שֶׁלֹּא תַּדְבִּיקֵנִי”. אָמַר לָהּ: “מִי הִגִּיד לְךָ שֶׁאֲנִי מְצוֹרָע?” אָמְרָה לוֹ: “הַזְּקֵנָה הִגִּידָה ליִ זֹאת”. אָמַר לָהּ: “וְאַף אֲנִי כֵן, הִגִּידָה לִי הַזְּקֵנָה, שֶׁמֻכַּת שְׁחִין אַתְּ”. גִּלָּה לְפָנֶיהָ אֶת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו וּמָצְאָה אֶת גּוּפוֹ כְּכֶסֶף טָהוֹר. אִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ, וְהִתְחַבְּקוּ. מָשְׁכָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְהִתִּיר אֶת בְּגָדֶיהָ. נִתְרַגֵּשׁ אֶצְלוֹ מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לוֹ אָבִיו, וְקָרָא וְאָמַר: “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי זְכַרְיָה, אֲבִי הַגִּידִין”. שָׂם אֶת יָדָיו עַל צַלְעוֹתֶיהָ וְכִוֵּן אֶת גִּיד הַנֹּפֶת כְּלַפֵּי שַׁעַר הַשּׁוּחָה, וְחָדַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדֶלֶת הַשְּׂבָכָה. עָבַר אֶת שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן, וְהִגִּיעַ לְשׁוּק יוֹם שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי וַחֲמִשִּׁי, וּמָצָא אֶת הַשָּׁטִיחַ גָּדְלוֹ כְּגֹדֶל הָאִצְטְבָּא. הִתִּיק אֶת הַכְּסוּי שֶׁעַל הַקֻּפְסָה, עַד שֶׁפָּגַע בָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר אָמַר לָהּ: “הוֹי הַשִּׂמְחָה אֵינָהּ שְׁלֵמָה. נָטַל אוֹתָהּ הָעוֹרֵב וּפָרַח לוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “מַה פֵּרוּשׁ זֶה?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, לֹא נִשְׁאַר לִי לָשֶׁבֶת אִתָּךְ זוַּלת שָׁעָה זוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “מִי אוֹמֵר זֹאת?” אָמַר לָהּ: “אָבִיךְ כָּתַב עָלַי שְׁטָר בִּסְכוּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר מָהֳרֵךְ, וְאִם אֵינִי מֵבִיא אוֹתָם הַיּוֹם הַזֶּה, יַחְבְּשׁוּ אוֹתִי עֲלֵיהֶם בְּבֵית הַקָּאצִ’י, וּבְשָׁעָה זוֹ יָדִי קְצָרָה מִתֵּת אֲפִלּוּ חֲצִי פְּרוּטָה אַחַת מֵעֲשֶׂרֶת אַלְפֵי דִינָר”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַבְּרֵרָה בְּיָדְךָ הִיא אִם בְּיָדָם?” אָמַר לָהּ: “הַבְּרֵרָה בְּיָדִי, וְאוּלָם אֵין לִי כְּלוּם”. אָמְרָה לוֹ: “הָעִנְיָן קַל, אַל תַּחֲשׁשׁ לִכְלוּם. קַח אֵלֶּה מְאַת הַדִּינָרִים. וְאִלּוּ הָיָה לִי מִלְּבַד זֶה, הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לְךָ מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ. וְאוּלָם אָבִי מֵאַהֲבָתוֹ לְבֶן אָחִיו הֶעֱבִיר אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ מֵאֶצְלִי לְבֵיתוֹ, וַאֲפִלּוּ אֶת תַּכְשִׁיטַי לְקָחָם כֻּלָּם. וַהֲרֵי כְּשֶׁיִּשְׁלַח אֵלֶיךָ שְׁלִיחַ בֵּית-הַדִּין מָחָר…”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְעַלַא אַלדִּין: “כְּשֶׁיִּשְׁלִחוּ אֵלֶיךָ שְׁלִיחַ בֵּית-הַדִּין מָחָר, וְיֹאמְרוּ לְךַ הַקָּאצִ’י וְאָבִי:,גָּרֵשׁ‘, אֱמֹר לִשְׁנֵיהֶם:,לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה מֻתָּר הוּא לִי לָשֵׂאת בָּעֶרֶב וּלְגָרֵשׁ בַּבֹּקֶר’. אַחַר כָּך נַשֵּׁק אֶת יַד הַקָּאצִ’י, וְתֵן לוֹ מַתָּנָה יָפָה, וְכֵן לְכַל עֵד, נַשֵּׁק אֶת יָדוֹ וְתֵן לוֹ עֳשָׂרָה דִינָרִים, וִידַבְּרוּ עִמְךָ כֻלָּם. וּכְשֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ:,מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ וְנוֹטֵל אֶלֶף דִּינָר וְאֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים כְּפִי הַתְּנַאי שֶׁהִתְנוּ עָלֶיךָ?' אֱמֹר לָהֶם:,אֲנִי שָׁוָה בְעֵינַי כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה שֶׁלָהּ אֶלֶף דִּינָר, וְאֵינִי מְגָרְשָׁהּ לְעוֹלָם, וְאֵינִי נוֹטֵל לֹא חֲלִיפַת בְּגָדִים וְלֹא דָבָר אַחֵר‘. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְךָ הַקָּאצִ’י:,סַלֵּק אֶת הַמֹּהַר’ אֱמֹר לוֹ:,דָּחוּק אֲנִי בְשָׁעָה זוֹ', וְאָז יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים, וְיַרְוִיחוּ לְךָ הַזְּמָן”. וּבְעוֹד הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, דָּפַק שְׁלִיחַ הַקָּאצִ’י עַל הַדֶּלֶת, יָצָא אֵלָיו. אָמַר הַשָּלִיחַ: “קָרוּא אַתָּה לָבוֹא לִפְנֵי הָאֶפֶנְדִי, שֶׁחוֹתֶנְךָ מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ”. נָתַן לוֹ חֲמִשָּׁה דִינָרִים וְאָמַר לוֹ: “שַׁמַּשׁ בֵּית-דִּין, לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה הִיא שֶׁאֶשָּׂא אִשָּׁה בָעֶרֶב וַאֲגָרְשֶׁנָּה בַּבֹּקֶר?” אָמַר לוֹ: “דָּבָר זֶה לֹא הֻתַּר מֵעוֹלָם אֶצְלֵנוּ. וְאִם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הֲלָכָה, הֲרֵי אֶהְיֶה אֲנִי בָא-כֹּחֶךָ”. הָלְכוּ אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט. אָמְרוּ לוֹ: מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְנוֹטֵל כְּפִי מַה שֶּׁהֻתְנָה?" נִגַּשׁ אֶל הַקָּאצִ’י וְנָשַׁק יָדוֹ וְשָׂם בְּתוֹכָהּ חֲמִשִּׁים דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה הִיא שֶׁאֶשָּׂא אִשָּׁה בָעֶרֶב וַאֲגָרְשֶׁנָּה בַּבֹּקֶר, בְּעַל כָּרְחִי?” אָמַר הַקָּאצִ’י: “לֹא הֻתַּר אֹנֶס לְגִטִּין בְּשׁוּם הֲלָכָה מֵהִלְכוֹת הַמֻּסְלִמִים”. אָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה: “אִם אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ, סַלֵּק לִי אֶת הַמֹּהַר, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”. אָמַר עַלַא אַלדּין: “הַרְוַח לִי זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים”. אָמַר הַקָּאצִ’י: “לֹא יַסְפִּיקוּ שְׁלשָׁה יָמִים הַרְוָחַת זְמָן, הוּא יַרְוִיחַ לְךָ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים”. הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ וְהִתְנוּ עָלָיו שֶׁאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים אִם יְשַׁלֵּם אֶת הַמֹּהַר וְאִם יְגָרֵשׁ. יָצָא מֵעַל פְּנֵיהֶם עַל תְּנַאי זֶה, וְלָקַח בָּשָׂר וָאֹרֶז וְכָל שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַמַּאֲכָל, וּפָנָה וְהָלַךְ הַבַּיְתָה. נִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה וְסָח לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמְרָה: "בִּין לַיְלָה וָיוֹם יֵרָאוּ נִפְלָאוֹת. וִיבֹרַךְ זֶה שֶׁאָמַר:

הֱוֵה אֶרֶךְ-רוּחַ אִם בְּרֹגֶז תִּתְיַסֵּר,

וּבִפְגֹעַ אוֹתְךָ פֶּגַע-רָע שַׂבֵּר.

כִּי מִן הַגּוֹרָל יֶהֱרוּ הַלֵּילוֹת,

עֲמוּסִים הֵם וְיָלְדוּ כָּל פְּלָאוֹת".

קָמָה וְהֵכִינָה לוֹ אֹכֶל, וְהֵבִיאָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂשׂוּ. בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה לַעֲרֹךְ מַנְגִּינָה. נָטְלָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים וְסִדְּרָה מַנְגִּינָה מַרְעִידָה בְּגִיל אֶבֶן וְחַלְמִישׁ צוּר, וְהִכְרִיזוּ הַמֵּיתָרִים: “דָּוִד הַמֶּלֶךְ, רַק אַתָּה כוֹנַנְתָּנוּ”. אַחַר-כָּך נִכְנְסָה לִנְגִינוֹת שְׁכִיחוֹת. וּבְעוֹד הֵם בְּאשֶׁר וְלִבָּם בָּדוּחַ, מִתְעַנְּגִים וּרְוָחָה הָרוּחַ, דָּפְקוּ בַדֶּלֶת. אָמְרָה לוֹ: “קוּם רְאֵה מִי בַדֶּלֶת?” יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וּמָצָא אַרְבָּעָה דַרְוִישִׁים עוֹמְדִים. אָמַר לָהֶם: “מַה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?” אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנִי, דַּרְוִישִים נָכְרִים בָּאָרֶץ הִנֵּנוּ, וּמְזוֹן רוּחֵנוּ הוּא שְׁמִיעַת נְגִינָה וַעֲדִינוּת הַשִּׁירָה, וּמְבֻקָּשֵׁנוּ הוּא לָנוּחַ אֶצְלְךָ לַיְלָה זֶה עַד שְׁעַת הַבֹּקֶר, וְאַחַר נֵלֵךְ לְדַרְכֵּנוּ, וּשְׁכָרְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן אוֹהֲבִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נְגִינָה, וְאֵין בָּנוּ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעַל-פֶּה שִירִים וּזְמִירוֹת וּפִיּוּטִים”. אָמַר לָהֶם: “עָלַי לְהִוָּעֵץ תְּחִלָּה”. עָלָה וְהוֹדִיעַ לָהּ. אָמְרָה לוֹ: “פְּתַח לָהֶם הַדֶּלֶת וְהַכְנִיסֵם וְהוֹשֵׁב אוֹתָם, שֶׁנְּקַבְּלֵם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת”. הֵבִיא לָהֶם אֹכֶל, וְלֹא אָכְלוּ, שֶׁאָמְרוּ: "אֲדוֹנִי, מְזוֹנֵנוּ הוּא זֵכֶר אֱלֹהִים בְּלִבּוֹתֵינוּ וּשְׁמֹעַ זְמִירוֹת בְּאָזְנֵינוּ. יְבָרֵךְ אֱלֹהִים מִי שֶׁאָמַר:

רַק לְהִפָּגֵשׁ יַחַד הִיא הַמְּגַמָּה,

וְאֵין הָאֲכִילָה אֶלָּא סִימָן לִבְהֵמָה.

וּכְבָר שָׁמַעְנוּ אֶצְלְךָ קוֹל זִמְרָה נָאָה, וְכַאֲשֶׁר בָּאנוּ פָסְקָה הַזִּמְרָה. מִי יוֹדֵעַ אִם זוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת שִׁפְחָה לְבָנָה אוֹ שְׁחוֹרָה אוֹ בַת בְּנֵי-חוֹרִין?" אָמַר לָהֶם: “אִשְׁתִּי הִיא זוֹ”. סִפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה חוֹתְנִי שָׁת עָלַי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר מֹהַר, וְהִרְוִיחַ לִי זְמָן שֶׁל עֲשָׂרָה יָמִים”. אָמַר לוֹ דַרְוִישׁ מֵהֶם: “אַל תִּתְעַצֵּב, וְאַל תָּשִׂים בְּדַעְתְּךָ אֶלָּא הַטּוֹב, הֲרֵי אֲנִי שֵׁיךְ הַמִּנְזָר שֶׁל דַּרְוִישִׁים, וְתַחַת יָדִי אַרְבָּעִים דַּרְוִישׁ הַסָּרִים לְמִשְמַעְתִּי. וְסוֹף סוֹף אֶאֱסֹף לְךָ אֶת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר מֵהֶם וּתְסַלֵּק אֶת הַמֹּהַר שֶׁעָלֶיךָ לְחוֹתֶנְךָ. וְאוּלָם צַוֵּה אוֹתָהּ שֶׁתַּנְעִים לָנוּ זֶמֶר, כְּדֵי שֶׁנִּשְׂמַח וְתִחְיֶה נַפְשֵׁנוּ, שֶכֵּן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהַנְּגִינָה הִיא לָהֶם כְּמָזוֹן, וְיֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהִיא לָהֶם כְּמָזוֹר, וְיֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהִיא לָהֶם כִּמְנִיפָה מַשִּׁיבָה הָרוּחַ”.

וְהָיוּ אֵלֶּה אַרְבַּעַת הַדַּרְוִישִׁים הַכַלִיף הָארוּן אַלרַשִׁיד וְהַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְאַבּוּ נֻוָאס אַלְחַסַן בֶּן הָאנִי⁸ וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה. וְסִבַּת עָבְרָם עַל פְּנֵי בַּיִת זֶה הְיָתה זוֹ שֶׁהַכַלִיף קָצְרָה רוּחוֹ וְאָמַר לְמִשְׁנֵהוּ: “מִשְׁנֶה, חֲפֵצִים אָנוּ לָרֶדֶת וְלַעֲבֹר בָּעִיר, שֶׁכֵּן קָצְרָה רוּחִי”. לָבְשׁוּ מַלְבּוּשׁ שֶׁל דַּרְוִישִׂים וְיָרְדוּ לָעִיר, וְעָבְרוּ עַל פְּנֵי אוֹתָהּ חָצֵר, וְשָׁמְעוּ אֶת הַנְּגִינָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּ לָדַעַת אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ. בִּלּוּ בְשִׂמְחָה וּבְאַחְדוּת וַחֲלִיפַת דְּבָרִים עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. הִנִּיחַ הַכַלִיף מֵאָה דִינָר תַּחַת הַשָּׁטִיחַ שֶׁעָלָיו יִכְרְעוּ בִּתְפִלָּה וְנִפְרְדוּ בְכָבוֹד וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. כְּשֶׁהֵרִימָה הַנַּעֲרָה אֶת הַשָּטִיחַ רָאַתָה מֵאָה דִינָר תַּחְתָּיו. אָמְרָה לְבַעְלָהּ: “טֹל מֵאָה דִינָר אֵלֶּה שֶׁמְּצָאתִים מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ, שֶׁהַדַּרְוִישִׁים הִנִּיחוּם לִפְנֵי לֶכְתָּם, מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע הַדָּבָר”. נָטַל אוֹתָם עַלַא אַלדִּין וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה בוֹ בָּשָׂר וְאֹרֶז וְחָלָב מֻתָּךְ וְכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי הִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּה הַדַּרְוִישִׁים לֹא הֵבִיאוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר שֶׁהִבְטִיחוּ אוֹתָם לִי. וְאוּלָם אֵלֶּה אֶבְיוֹנִים הֵם”. וַעֲדַיִן הֵם מְדַבְּרִים, וּכְבָר דָּפְקוּ הַדַּרְוִישִׁים בַּדֶּלֶת. אָמְרָה לוֹ: “רֵד וּפְתַח לָהֶם.” פָּתַח לָהֶם וְנִכְנְסוּ. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם הֲבֵאתֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר שֶׁהִבְטַחְתֶּם לִי?” אָמְרוּ לוֹ: “עֲדַיִן לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדֵינוּ, אַךְ אַל תִּירָא רָע, שֶׁאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה מָחָר אָנוּ מְבַשְּׁלִים לְךָ בִּשּׁוּל אַלְכִּימִי לַעֲשׂוֹת לְךָ זָהָב. צַוֵּה אֵפוֹא אֶת אִשְׁתְּךָ שֶׁתַּשְׁמִיעַ אוֹתָנוּ זִמְרָה אַדִּירָה לְהַחֲיוֹת בָּהּ רוּחֵנוּ, שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים נְגִינָה”. נִגְּנָה לָהֶם עַל כְּלֵי מֵיתָרִים נְגִינָה הַמַּרְקִידָה אֶבֶן וְחַלְמִישׁ צוּר. בִּלּוּ בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה וְשִׂיחַת רֵעִים וְגִיל עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר. הִנְּיחַ הַכַלִיף מֵאָה דִינָר תַּחַת הַשָּׁטִיחַ, וְנִפְרְדוּ בְכָבוֹד וְהִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ לְדַרְכָּם. לֹא פָסְקוּ מִלָּבוֹא אֵלָיו בְּמַצָּב זֶה תִּשְׁעָה לֵילוֹת, וְכָל לַיְלָה הָיָה הַכַלִיף מַנִּיחַ תַּחַת הַשָּׁטִיחַ מֵאָה דִינָר, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֲשִׂירִי, וְלֹא בָאוּ. וְהָיְתָה סִבַּת הַפְסָקָתָם זוֹ, שֶׁהַכַלִיף שָׁלַח אֶל אָדָם חָשׁוּב מִן הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לוֹ: “הָבֵה לִי חֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אֲרִיגִים הַבָּאִים מִמִּצְרַיִם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף צִוָּה עַל אוֹתוֹ סוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי חֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אֲרִיגִים הַבָּאִים מִמִּצְרַיִם, וְיִהְיֶה כָּל מִטְעָן בְּשֹׁוִי שְׁמוֹנַת אֲלָפִים דִּינָר, וּכְתֹב עַל כָּל מִטְעָן עֵרֶךְ מְחִירוֹ. וְהָבֵא אֵלַי עֶבֶד כּוּשִׁי”. הֵבִיא לוֹ הַסּוֹחֵר כָּל מַה שֶּׁצִּוָּה אוֹתוֹ. נָתַן הַכַלִיף לָעֶבֶד אַגָּן וְכַד שֶל זָהָב וּמַתָּנָה וְאֶת חֲמִשִּׁים הַמִּטְעָנִים וְכָתַב מִכְתָּב מִשּׁוּם שַׁמְס אַלדִּין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּמִצְרַיִם, אָבִיו שֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “קַח מִטְעָנִים אֵלּוּ וּמַה שִּׁאִתָּם וְהוֹלֵךְ אוֹתָם אֶל רֹבַע פְּלוֹנִי שֶׁבָּהּ בֵּית נְגִיד הַסּוֹחֲרִים וֶאֱמֹר לוֹ:,הֵיכָן אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת?' שֶׁהָאֲנָשִׁים יוֹבִילוּ אוֹתְךָ אֶל הָרֹבַע וְאֶל הַבַּיִת”. לָקַח הָעֶבֶד אֶת הַמִּטְעָנִים וּמַה שֶּׁאִתָּם, וּפָנָה לְדַרְכּוֹ כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ הַכַלִיף.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן דּוֹדָהּ שֶׁל הָעַלְמָה, הִנֵּה פָנָה אֶל אָבִיהָ וְאָמַר לוֹ: “בּוֹא עִמִּי אֶל עַלַא אַלדִּין שֶׁנְּגָרֵשׁ לוֹ אֶת בַּת דּוֹדוֹ”. יָרַד וְהָלַךְ עִמּוֹ וּפָנוּ אֶל עַלַא אַלדִּין. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַבַּיִת מָצְאוּ חֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אָרִיג וְעֶבֶד רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה. אָמְרוּ: “מִטְעָנִים אֵלֶּה לְמִי הֵם?” אָמַר לָהֶם: “לַאֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, שֶׁאָבִיו צִיְּדוֹ בִסְחוֹרָה וְהִסִּיעוֹ לִמְדִינַת בַּגְדָּאד. נָפְלוּ עָלָיו בְּדוּאִים וְלָקְחוּ מָמוֹנוֹ וּמִטְעָנָיו. הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל אָבִיו וְשָׁלַח אוֹתִי בְּמִטְעָנִים תְּמוּרָתָם, וְשָׁלַח לוֹ עִמִּי פִּרְדָּה שֶׁעָלֶיהָ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וַחֲבִילַת בְּגָדִים הַשָּׁוָה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן וּפַרְוָה שֶׁל סַמּוּר וְאַגָּן וְכַד שֶל זָהָב”. אָמַר לוֹ אֲבִי הַבַּת: “חֲתָנִי הוּא וַהֲרֵינִי מוֹבִילְךָ אֶל בֵּיתוֹ”. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה עַלַא אַלדִּין יוֹשֵׁב בַּבַּיִת, שָׁרוּי בִּדְאָגָה גְדוֹלָה, דָּפְקוּ בַדֶּלֶת. אָמַר עַלַא אַלדִּין: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ, שֶׁאָבִיךְ שָׁלַח אֵלַי שָׁלִיחַ מִצַּד הַקָּאצִ’י אוֹ מִצַּד הַמּוֹשֵל”. אָמְרָה לוֹ: “רֵד וּרְאֵה מַה הַדָּבָר”. יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְרָאָה אֶת חוֹתְנוֹ אַבּוּ זֻבַּיְדָה נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, וּמָצָא עֶבֶד כּוּשִׁי שְׁחוּם הַצֶּבַע, עָרֵב לְמַרְאֶה רָכוּב עַל גַּבֵּי פִּרְדָּה. יָרַד הָעֶבֶד וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא זֶה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי עֶבֶד אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אֲבִי אַלשַּׁמָאת בֶּן שַׁמְס אַלדִּין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּכְבָר שְׁלָחַנִי אֵלָיו אָבִיו עִם פִּקָּדוֹן זֶה”. מָסַר לוֹ הַמִּכְתָּב. נְטָלוֹ וּפְתָחוֹ וּקְרָאוֹ וְרָאָה מִכְתָּב וּבוֹ כָתוּב:

"אִגַּרְתִּי, כְּשֶׁיִּרְאֵךְ חֲבִיבִי,

נַשְּׁקִי אָרֶץ וְהַנַּעַל לְפָנָיו

וּלְאַט לָךְ, נִמְהָרָה אַל תְּהִי

כִּי נַפְשִׁי וְשַׁלְוָתִי בְיָדָיו.

אַחֲרֵי הַשָּׁלוֹם הַשָּׁלֵם וְהַבְּרָכָה וְהַהוֹקָרָה מֵאֵת שַׁמְס אַלדִּין לִבְנוֹ עַלַא אַלדִּין אַלשַּׁמָאת. דַּע, בְּנִי, שֶׁהִגִּיעָה אֵלַי שְׁמוּעַת רֶצַח אֲנָשֶׁיךָ וְשֹׁד רְכוּשְׁךָ וּמִטְעָנֶיךָ, וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ תְּמוּרָתָם אֵלֶּה חֲמִשִּׁים הַמִּטְעָנִים שֶׁל הָאָרִיג הַמִּצְרִי וַחֲלִיפַת הַבְּגָדִים וּפַרְוַת הַסַּמוּר וְהַאָּגן וְהַכַּד שֶׁל זָהָב. וְאַל תַּחֲשׁשׁ לְרָע. יְהֵא הַהוֹן כַּפָּרָתְךָ, בְּנִי, וְלֹא יַגִּיעַ אֵלֶיךָ יָגוֹן לְעוֹלָם. אִמְּךָ וּבְנֵי-הַבַּיִת הֵם בְּטוֹב וּבְרִיאִים וּמוֹסְרִים לְךָ שָׁלוֹם רָב. וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּמוּעָה, בְּנִי, שֶׁשָּׂמוּ אוֹתְךָ מַתִּיר גְּרוּשָׁה לַבַּת זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת, וְשָׁתוּ עָלֶיךָ מֹהַר חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר. וַהֲרֵי הֵם מַגִּיעִים אֵלֶיךָ עַל-יְדֵי עַבְדְּךָ סַלִים".

כְּשֶׁגָּמַר לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, קִבֵּל אֶת הַמִּטְעָנִים, וּפָנָה אֶל חוֹתְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “חוֹתְנִי, טֹל חֲמִשִּים אֶלֶף הַדִּינָר מֹהַר בִּתְךָ זֻבַּיְדָה וְקַח אֶת הַמִּטְעָנִים וְשַׁוֵּק אוֹתָם וּלְךָ הָרֶוַח, וְהַחֲזֵר לִי רַק אַת הַקֶּרֶן”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹטֵל כְּלוּם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֹּהַר, בֹּא לִידֵי הֶסְכֵּם עִמָּה בְּנוֹגֵעַ לוֹ”. קָמוּ עַלַא אַלדִּין הוּא וְחוֹתְנוֹ וְנִכְנְסוּ הַבַּיְתָה, אַחֲרֵי הַכְנָסַת הַמִּטְעָנִים. אְמָרה זֻבַּיְדָה לְאָבִיהָ: “אָבִי, מִטְעָנִים אֵלֶּה לְמִי הֵם?” אָמַר לָהּ: “אֵלֶּה הַמִּטְעָנִים לְעַלַא אַלדִּין בַּעְלֵךְ הֵם, שְׁלָחָם אֵלָיו אָבִיו תְּמוּרַת הַמִּטְעָנִים שֶׁנָּטְלוּ הַבְּדוּאִים מִמֶּנּוּ, וְשָׁלַח אֵלָיו חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וַחֲבִילַת בְּגָדִים וּפַרְוַת סַמּוּר וּפִרְדָּה וְאַגָּן וְכַד שֶׁל זָהָב. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמָהֳרֵךְ, הֲרֵי לָךְ הַדֵּעָה בּוֹ”. קָם עַלַא אַלדִּין וּפָתַח הַתֵּבָה וְנָתַן לָהּ. אָמַר הַנַּעַר בֶּן-דּוֹדָהּ שֶׁל הַבַּת: “דּוֹדִי, תֵּן לְעַלַא אַלדִּין שֶיְּגָרֵשׁ לִי אֶת אִשְׁתִּי”. אָמַר לוֹ: “דָּבָר הוּא שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַבְּרֵרָה בְיָדוֹ”. הִסְתַּלֵּק הַנַּעַר נֶעֱצָב וּמְנֻצָּח וְשָׁכַב חוֹלֶה בְּבֵיתוֹ, שֶׁכֵּן נִגְזְרָה עָלָיו גְזֵרָה, וָמֵת.

וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין יָצָא לַשּׁוּק, אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָטַל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְהַחֶמְאָה הַמֻּתָּכָה, וְסִדֵּר כַּסֵּדֶר כְּמוֹ בְכָל לַיְלָה, וְאָמַר לְזֻבַּיְדָה: “רְאִי אֶת אֵלֶּה הַדַּרְוִישִׁים הַשַּׁקְרָנִים, הִבְטִיחוּ לִי וְהֵפֵרוּ אֶת הַבְטָחָתָם”. אָמְרָה לוֹ: “הַרֵי אַתָּה בֶּן נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, וְעִם זֶה קָצְרָה יָדְךָ דֵי הַשִּׂיג חֲצִי פְּרוּטָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵלֶּה הַדַּרְוִישִׁים הַמִּסְכֵּנִים”. אָמַר לָהּ: “אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה סִפֵּק לָנוּ בִמְקוֹמָם. וְאוּלָם שׁוּב אֵינִי פוֹתֵחַ לָהֶם אֶת הַדֶּלֶת כְּשֶׁיָּבוֹאוּ”. כְּשֶׁפָּנָה הַיּוֹם לַעֲרֹב וְהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, הִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת, וְאָמַר לָהּ: “זֻבַּיְדָה, קוּמִי וְהַנְעִימִי לָנוּ זְמִירוֹת”. וְהִנֵּה דָפְקוּ בַדֶּלֶת. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וּרְאֵה מִי עַל הַדֶּלֶת”. יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְרָאָה אֶת הַדַּרְוִישִׁים. אָמַר: “בְּרוּכִים הַבָּאִים, הַשַּׁקְרָנִים, הִכָּנְסוּ”. נִכְנְסוּ עּמּוֹ וְהוֹשִׁיב אוֹתָם וְהֵבִיא לָהֶם שֻׁלְחַן הָאֹכֶל. אָכְלוּ וְשָתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ. אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנִי, לִבּוֹתֵינוּ הָיוּ דוֹאֲגִים לְךָ. מַה הוּא שֶׁאֵרַע עִם חוֹתֶנְךָ?” אָמַר לָהֶם: “אֱלֹהִים שָׁלַח לָנוּ תְמוּרָה מֵעַל לִמְבֻקָּשֵׁנוּ”. אָמְרוּ לוֹ: “חוֹשְׁשִׁים הָיִינוּ…”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְוִישִׁים אָמְרוּ לְעַלַא אַלדִּין: “חֵי אֱלֹהִים, חוֹשְשִׁים הָיִינוּ לְךָ וְלֹא עִכְּבָנוּ מִבּוֹא אֵלֶיךָ אֶלָּא קֹצֶר יָדֵינוּ מֵהַשִּׂיג הַמָּמוֹן”. אָמַר לָהֶם: “כְּבָר בָּאָה לִי הַצָּלָה קְרוֹבָה מֵאֵת אֱלֹהַי, וּכְבָר שָׁלַח אֵלַי חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וַחֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אֲרִיגִים, שֶׁמְּחִיר כָּל מִטְעָן אֶלֶף דִּינָר, וַחֲלִיפַת בְּגָדִים וּפַרְוָה שֶׁל סַמּוּר וּפִרְדָּה וְעֶבֶד וְאַגָּן וְכַד שֶׁל זָהָב, וְשָׁרָה שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין חוֹתְנִי, וְשָׁפְרָה עָלַי אִשְׁתִּי. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל כְּך”. אָחָר-כָךְ קָם הַכַלִיף לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. גָּחַן הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “נְהַג בְּנִמוּס, שָאַתָּה בְּחֶבְרַת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “וְכִי בַמָּה נָהַגְתִּי בְּמִעוּט נִימוּס בְּנוֹכְחוּת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים? וּמִי מִכֶּם הוּא נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ: “זֶה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמְּךָ וְקָם לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו הוּא נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וַאֲנִי הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר, וְזֶה מַסְרוּר חֶרֶב נִקְמָתוֹ, וְזֶה אַבּוּ נֻוָאס אַלחַסַן בֶּן הָאנִי. תֵּן אֵפוֹא דַעְתְּךָ, עַלַא אַלדִּין, וְהִתְבּוֹנֵן מֶרְחַק כַּמָּה יָמִים שֶׁל נְסִיעָה מִמִּצְרַיִם לְבַגְדָאד?” אָמַר לוֹ: “חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי מִטְעָנֶיךָ שֻׁדְּדוּ מִזֶּה עֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבָד, וְאֵיךְ זֶה יִתָּכֵן שֶׁתַּגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה לְאָבִיךָ וְיֶאֱרֹז לְךָ הַמִּטְעָנִים וְיַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בְּמֶרְחַק חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּמֵאַיִן בָּא אֵלַי זֶה?” אָמַר לוֹ: “מֵאֵת הַכַלִיף נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּסִבַּת חִבָּתוֹ הַמֻּפְלָגָה לְךָ”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁהַכַלִיף בָּא. קָם עָלָא אַלדִּין וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֱלֹהִים יִנְצָרְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְיַשְׁאִירְךָ תָּמִיד בַּחַיִּים וְלֹא יִשְׁלֹל מִבְּנֵי אָדָם חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ”. אָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין, תֵּן לְזֻבַּיְדָה שֶׁתַּנְעִים לָנוּ זֶמֶר עַל הַיְצִיאָה בְּשָׁלוֹם”. הִנְעִימָה זֶמֶר עַל כְּלִי הַמֵּיתָרִים מִפִּלְאֵי הַנִּמְצָאִים עַד שֶרָעֲדוּ לוֹ בְּגִיל סַלְעֵי-צוּר, וְהָיָה כְלִי הַמֵּיתָרִים מַכְרִיז: “דָּוִד, אַתָּה כוֹנַנְתָּ מֵיתָרַי”. בִּלּוּ בַשָּׂמֵחַ שֶׁבַּמָּצָּבִים עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִשְכִּימוּ בַבֹּקֶר אָמַר הַכַלִיף לְעַלַא אַלדִּין: “לְמָחָר עֲלֵה אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וְאַתָּה בְטוֹב”.

אַחַר-כָּךְ נָטַל עַלַא אַלדִּין עֶשֶׂר צַלָּחוֹת וְשָׂם בְּתוֹכָן מַתָּנָה יִקְרַת עֶרֶךְ וְעָלָה בָזֶה אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּבְעוֹד הַכַלִיף יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא בְּבֵית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, קָרַב עַלַא אַלדִּין וּבָא דֶרֶךְ שַׁעַר בֵּית-מוֹשַב הַשַּׁלִּיט כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יַשְׁכִּים לְךָ הָאשֶׁר כָּל יוֹם בְּתִפְאָרָה

עַל אַף כָּל מְקַנֵּא.

וְלֹא יַחְדְּלוּ יָמִים לְבָנִים לְךָ מְלֵאֵי זָהֳרָה,

וְשָׁחוֹר כָּל יְמֵי אוֹיְבֶיךָ יְהֵא.

אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “בָּרוּךְ הַבָּא עַלַא אַלדִּין”. אַמר עַלַא אַלדִּין: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הָיָה מְקַבֵּל מַתָּנָה. וַהֲרֵי אֵלֶּה עֶשֶׂר הַצַּלָּחוֹת וּמַה שֶּׁבְּתוֹכָן מַתָּנָה הֵן מִמֶּנִּי לְךָ”. קִבֵּל מִמֶּנּוּ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וְצִוָּה לָתֵת לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר וְשָׂם אוֹתוֹ נְגִיד הַסּוֹחֲרִים וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְמִשְרָה זוֹ. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה חוֹתְנוֹ אַבּוּ זֻבַּיְדָה בָא, וּמָצָא אֶת עַלַא אַלדִּין יוֹשֵׁב בְּמִשְׂרָתוֹ וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר. אָמַר לוֹ לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, מִשּׁוּם מַה זֶּה יוֹשֵׁב בְּמִשְׂרָתִי וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר זֶה?” אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי שַׂמְתִּיו נְגִיד סוֹחֲרִים, שֶׁכֵּן הַמִּשְׂרוֹת עַל פִּי מִנּוּי שֶׁמִּנּוּ וְלֹא לָנֶצַח נִתְּנוּ. וְאַתָּה מְפֻטָּר”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי זֶה מֵאִתָּנוּ וְלָנוּ הוּא, וְיָפֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, יָשִׁית אֱלֹהִים אֶת הַמְעֻלִּים שֶבָּנוּ דַּבָּרֵי עִנְיָנֵינוּ. וְכַמָּה קְטַנִּים נַעֲשׂוּ גְדוֹלִים”. כָּתַב הַכַלִיף צַו-מַלְכות לְעַלַא אַלדִּין. מָסַר אוֹתוֹ לַנְּצִיב וְהַנְּצִיב לַכָּרוֹז וְהִכְרִיז בַּטְּרַקְלִין: “אֵין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלְשַּׁמָאת. לִפְקֻדָּתוֹ יִשְׁמָעוּ וּבִכְבוֹדוֹ יִזָּהֵרוּ. לוֹ יֵאוֹת הַכָּבוֹד וְהַיְקָר וְרוּם הַמַּעֲלָה”. וְכַאֲשֶׁר הְתַּפֵּזר מוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה יָרְדוּ הַנְּצִיב עִם הַכָּרוֹז לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין, וְהָיָה הַכָּרוֹז מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “אֵין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים אֶלָּא אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”. סוֹבְבוּ עִמּוֹ בְּכָל רְחוֹבוֹת בַּגְדָאד, וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “אֵין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים אֶלָּא אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר פָּתַח חֲנוּת לְעַבְדּוֹ, וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בָהּ שֶׁיִּמְכֹּר וְיִקְנֶה. וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין עַצְמוֹ הָיָה רוֹכֵב וּפוֹנֶה לִמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ בְּבֵית שִׁלְטוֹן הַכַלִיף.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְּתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין הָיָה רוֹכֵב וּפוֹנֶה לִמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ בְּבֵית שִׁלְטוֹן הַכַלִיף. אֵרַע שֶׁיָּשַׁב יוֹם אֶחָד בִּמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ כְּמִנְהָגוֹ, וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב, כְּשֶׁאוֹמֵר אָמַר לַכַלִיף: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, יְחִי רֹאשְׁךָ אַחֲרֵי רֵעַ שַׁעֲשׁוּעֶיךָ פְּלוֹנִי, שֶׁכֵּן נֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, יְהִי רָצוֹן שֶׁחַיֶּיךָ יִמָּשְׁכוּ”. אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן עַלַא אַלדִּין אַלשַּׁמָאת?” בָּא לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָהוּ הִלְבִּישׁוֹ בֶּגֶד פְּאֵר הָדוּר וְשָׂם אוֹתוֹ לְרֵעַ שַׁעֲשׁוּעָיו, וְקָבַע לוֹ הַכְנָסָה קְצוּבָה שֶׁל אֶלֶף דִּינָר לְכָל חֹדֶשׁ. עָמַד עִמּוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתוֹ. אֵרַע שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בִּמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ כְּמִנְהָגוֹ בְשֵׁרוּת הַכַלִיף. וְהִנֵּה אֶמִיר נִכְנָס אֶל בֵּית הַשִּׁלְטוֹן בְּסַיִף וּתְרִיס וְאוֹמֵר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, יְחִי רֹאשְׁךָ אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים⁹ שֶׁמֵּת הַיּוֹם”. צִוָּה הַכַלִיף לָתֵת בֶּגֶד פְּאֵר לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת וּמִנָּה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים. וְלֹא הָיָה לְרֹאשׁ הַשִּשִּׁים לֹא בֵן וְלֹא בַת וְלֹא אִשָּׁה. יָרַד עַלַא אַלדִּין, וְשָׂם יָדוֹ עַל רְכוּשׁוֹ. אָמַר הַכַלִיף לְעַלַא אַלדִּין: “טְמֹן אוֹתוֹ בֶּעָפָר וְקַח כָּל מַה שֶּׁעָזַב מִן הָרְכוּשׁ וְהַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים”. נִעֵר הַכַלִיף אֶת מִמְחַטְתּוֹ¹⁰ וְנִתְפַּזֵּר מוֹשַׁב בֵּית הַשַּׁלִיט. יָרַד עַלַא אַלדִּין, וּבְלִוְיָתוֹ מִימִינוֹ שַׂר-הַצָּבָא אַחְמַד אַלדַּנָף שַׂר-צְבָא הָרוֹכְבִים מִיָּמִין לַכַלִיף, הוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הָאַרְבָּעִים, וּמִשְּׂמֹאלוֹ שַׂר-הַצָּבָא חַסַן שׁוּמָאן שַׂר-צְבָא הָרוֹכְבִים מִשְּׂמֹאל לַכַלִיף הוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הָאַרְבָּעִים. פָּנָה עַלַא אַלדִּין אֶל שַׂר-הַצָּבָא חַסַן שׁוּמָאן וְהָאַרְבָּעִים שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “דַּבְּרוּ לִי אֶל שַׂר-הַצָּבָא אַחְמַד אַלדַּנָף, אוּלַי יְקַבְּלֵנִי לְבֵן לוֹ בִּשְׁבוּעַת בְּרִית אֱלֹהִים”. קִבֵּל אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי וְהָאַרְבָּעִים שֶׁלִּי נֵלֵךְ לְפָנֶיךּ אֶל בֶּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט בְּכָל יוֹם”. שָׁהָה בְּשֵׁרוּת הַכַלִיף מֶשֶׁך יָמִים, וְאֵרַע שֶׁעַלַא אַלדִּין יָרַד מִבֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט בְיוֹם מִן הַיָּמִים וְנָסַע לְבֵיתוֹ, וּפִטֵּר אֶת אַחְמָד אַלדַּנָף אוֹתוֹ וְאֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת. וּכְבָר הִדְלִיקוּ הַנֵּרוֹת, וְאַחֲרֵי זֶה קָמָה לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיהָ. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שָׁמַע זְעָקָה גְדוֹלָה. קָם מְמַהֵר לִרְאוֹת אֶת זֶה שֶׁצָּעַק, וְרָאָה שֶׁבַּעֲלַת הַזְּעָקָה הִיא אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת וְהִיא מוּטֶלֶת שְׂרוּעָה עַל הָאָרֶץ. שָׂם יָדוֹ עַל חָזָהּ וּמְצָאָהּ מֵתָה. וְהָיָה בֵית אָבִיהָ לִפְנֵי בֵית עַלַא אַלדִּין. שָׁמַע זַעֲקָתָהּ וְאָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “מָה הָעִנְיָן, אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין?” אָמַר לוֹ: “יְחִי רֹאשְׁךָ, אָבִי, אַחֲרֵי בִתְּךָ זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת. וְאוּלָם, אָבִי, כְּבוֹד הַמֵּת קְבוּרָתוֹ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר טָמַן אוֹתָהּ בֶּעָפָר. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין מְנַחֵם אֶת אָבִיהָ וְאָבִיהָ מְנַחֵם אוֹתוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין, הִנֵּה לָבַש בִּגְדֵי אֵבֶל, וּפָסַק לָבוֹא אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, וְהָיְתָה עֵינוֹ בוֹכִיָּה וּלְבָבוֹ אָבֵל. אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מִשְׁנֶה, מַה הַסִּבָּה לְהַפְסָקַת עַלַא אַלדִּין מִבּוֹא אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מִתְאַבֵּל הוּא עַל אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה וְטָרוּד בִּמְנַחֲמִים אוֹתוֹ אַחֲרֶיהָ”. אָמַר הַכַלִיף לַמִּשְׁנֶה: “חוֹבָה עָלֵינוּ לְנַחֲמוֹ”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. יָרַד הַכַלִיף הוּא וְהַמִּשְׁנֶה וַאָחִדים מִן הַמְּשָׁרְתִים וְרָכְבוּ וּפָנוּ אֶל בֵּית עַלַא אַלדִּין. וַעֲדַיִן הוּא יוֹשֵׁב, כְּשֶׁהַכַלִיף וְהַמִּשְׁנֶה וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם בָּאִים אֵלָיו. קָם לִקְרָאתָם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַלִיף. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּמוּרָה טוֹבָה.” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “יַאֲרִיךְ לָנוּ אֱלֹהִים קִיּוּמְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “עַלַא אַלדִּין, מַה סִּבָּה שֶׁהִפְסַקְתָּ מִבּוֹא אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט?” אָמַר לוֹ: “אֶבְלִי עַל אִשְׁתִּי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הַרְחֵק אֶת הַצַּעַר מִנַּפְשְׁךָ, שֶׁכֵּן הִיא נֶאֶסְפָה לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָאֵבֶל לֹא יוֹעִיל לְךָ בִכְלוּם לְעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנִי לֹא אַרְפֶּה מֵהִתְאַבֵּל עֶליָה, אֶלָּא כְּשֶׁאָמוּת וְיִקְבְּרוּנִי לְיָדָהּ”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: "לֵאלֹהִים תְּמוּרָה לְכָל נִפְטָר, וְלֹא תְמַלֵּט מִן הַמָּוֶת לֹא תַחְבּוּלָה וְלֹא הוֹן. יְבֹרַךְ מִי שֶׁאָמַר:

כָּל יְלוּד אִשָּׁה, וְאִם אָרְכוּ שְׁלוֹמוֹתָיו עִדָּן

בְּאַחַד הַיָּמִים יִנָּשֵׂא עַל גַּבֵּי כְּלִי מְגֻבָּן¹¹.

וְאֵיךְ יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ בַּחַיִּים אוֹ בָּם יִשְׁתַּעְשָׁע,

זֶה אֲשֶׁר בֶּעָפָר לְחָיָיו יֹאכְלוּ רִמָּה וְתוֹלָע".

כְּשֶׁגָּמַר הַכַלִיף נִחוּמָיו, צִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא יִמְנַע עַצְמוֹ מִבֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט, וּפָנָה וְהָלַךְ לִמְקוֹמוֹ. לָן עַלַא אַלדִּין הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכַב וְנָסַע אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט. נִכְנַס אֶל הַכַלִיף וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. נָע הַכַלִיף עַל הַכִּסֵּא לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוּ לְבוֹאוֹ וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ, וְאָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין, אוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”. אַחַר-כַּךְ הִכְנִיסוֹ לְאַרְמוֹנוֹ, וְקָרָא לְנַעֲרָה, קוּת אַלְקֻלוּבּ שְׁמָהּ, וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּה עַלַא אַלדִּין הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה, זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת שְׁמָהּ, שֶׁהָיְתָה מְבַדֶּרֶת אוֹתוֹ בְּדַאֲגָתוֹ וּבְצַעֲרוֹ, וּמֵתָה וְנֶאֶסְפָה לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יתְעַלֶּה. בַּקָּשָׁתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁתַּשְׁמִיעִי אוֹתוֹ מַנְגִּינָה עַל כְּלִי מֵיתָרִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף אָמַר לַנַּעֲרָה שֶׁשְּמָהּ קוּת אַלְקֻלוּב: “בַּקָּשָׁתִי הִיא אֵפוֹא, שֶׁתַּשְׁמִיעִי אוֹתוֹ מַנְגִּינָה עַל כְּלִי מֵיתָרִים מִמֻּפְלְאֵי הַנִּמְצָאִים לְבַדֵּר אוֹתוֹ מִדְּאָגָה וָאֵבֶל”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִנְעִימָה זֶמֶר מִן הַמֻּפְלָאִים. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מַה תֹּאמַר, עַלַא אַלדִּין, לְקוֹלָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “זֻבַּיְדָה הָיָה קוֹלָהּ יָפֶה מִשֶּׁל זוֹ, אֶלָּא שֶׁהִיא בַּעֲלַת אֳמָנוּת לִפְרֹט עַל כְּלֵי הַמֵּיתָרִים, שֶׁכֵּן מַרְעִידָה הִיא בְגִיל צוּר סֶלַע”. אָמַר לוֹ: “הַאִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “בְּחַיֵּי רֹאשִׁי וְקִבְרוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתַי, שֶׁמַּתָּנָה הִיא לָךְ מֵאִתִּי, הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ”. חָשַׁב עַלַא אַלדִּין שֶׁהַכַלִיף מִתְלוֹצֵץ עִמּוֹ. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר קָם הַכַלִיף בַּבֹּקֶר נִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה קוּת אַלְקֻלוּב וְאָמַר לָהּ: “אֲנִי נָתַתִּי אוֹתָךְ בְּמַתָּנָה לְעַלַא אַלדִּין”. שָׂמְחָה בְכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ וַאֲהֵבַתְהוּ. עָבַר הַכַלִיף מִן הָאַרְמוֹן אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט וְקָרָא לַּסַּבָּלִים וְאָמַר לָהֶם: “הַעֲבִירוּ אֶת חֶפְצֵי קוּת אַלְקֻלוּב וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן, אוֹתָהּ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהוֹבִילוּ אוֹתָן לְבֵית עַלַא אַלדִּין וְהַכְנִיסוּהָ לַטְּרַקְלִין”. יָשַׁב הַכַלִיף בְּמוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה עַד סוֹף הַיּוֹם, וְנִתְפַּזֵּר הַמּוֹשָׁב, וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקוּת אַלְקֻלוּב, הִנֵּה כְּשֶׁנִּכְנְסָה לִטְרַקְלִינוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ, וְהָיוּ אַרְבָּעִים נַעֲרָה מִלְּבַד הַסָּרִיסִים, אָמְרָה לִשְׁנַיִם מִן הַסָּרִיסִים: "אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא מִיָּמִין לַשַּׁעַר, וְהַשֵּׁנִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא מִשְּׂמֹאל. וּכְשֶׁיָּבוֹא עַלַא אַלדִּין, נַשְּׁקוּ אֶת יָדָיו, וְאִמְרוּ לוֹ: “גְּבִרְתֵּנוּ קוּת אַלְקֻלוּבּ מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ לָסוּר לַטְּרַקְלִין, שֶׁכֵּן נָתַן אוֹתָהּ הַכַלִיף לְךָ בְמַתָּנָה, אוֹתָהּ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתֵךְ נַעֲשֶׂה”. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁקָּרַב וּבָא עַלַא אַלדִּין מָצָא שְׁנַיִם מִן הַסָּרִיסִים יוֹשְׁבִים בַּשַּׁעַר. הָיָה הַדָּבָר מוּזָר בְּעֵינָיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר אֵין זֶה בֵיתִי שֶׁאִם לֹא כֵן, מָה הָעִנְיָן?” כְּשֶׁרָאוּהוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים קָמוּ לִקְרָאתוֹ וְנָשְׁקוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ מִבְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶׁל הַכַלִיף וּמַמְלוּכֵּי קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְהִיא שׁוֹאֶלֶת לִשְׁלוֹמְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ,שֶׁהַכַלִיף כְּבָר נָתַן אוֹתָהּ בְּמַתָּנָה לְךָ אוֹתָהּ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ', וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ לָסוּר אֵלֶיהָ”. אָמַר לָהֶם: “אִמְרוּ לָהּ, בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, וְאוּלָם כָּל עוֹד אַתְּ אֶצְלוֹ, לֹא יִכָּנֵס לַטְּרַקְלִין שָׁאַתְּ בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּה שֶּׁהָיָה לָאָדוֹן לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לָעֶבֶד”. וְאִמְרוּ לָהּ:

“מָה עֵרֶךְ הוֹצָאוֹתַיִךְ אֵצֶל הַכַלִיף בְּכָל יוֹם?” נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ שְׁנֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהּ כָּךְ. אָמְרָה: “כָּל יוֹם מֵאָה דִינָר”. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בָּזֶה שֶׁיִּתֵּן לִי הַכַלִיף אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ, שֶׁאוֹצִיא הוֹצָאוֹת אֵלּוּ עָלֶיהָ, וְאוּלָם אֵין תַּחְבּוּלָה לָזֶה”. שָׁהֲתָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ יָמִים, כְּשֶׁהוּא קוֹצֵב לָהּ כָל יוֹם מֵאָה דִינָר, עַד שֶׁנֶּעְדַּר עַלַא אַלדִּין יוֹם מִן הַיָּמִים מִמּוֹשַׁב בֵּית הַשַּׁלִּיט. אָמַר הַכַלִיף: “גַ’עְפָר הַמִּשְׁנֶה, אֲנִי לֹא נָתַתִּי אֶת קוּת אַלְקֻלוּב לְעַלַא אַלדִּין אֶלֶּא כְּדֵי שֶׁתְּנַחֵם אוֹתוֹ אַחֲרֵי אִשְתּוֹ, וּמָה הַסִּבָּה שֶׁנֶּעְדַּר מֵאֶצְלֵנוּ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן אֱמֶת דִּבֵּר מִי שֶׁאָמַר: מִי שֶׁמָּצָא אֶת חֲבִיבָיו שָׁכַח אֶת יְדִידָיו”. אָמַר הַכַלִיף: “אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא מָנְעָה אוֹתוֹ מִבּוֹא אֵלֵינוּ סִבָּה צוֹדֶקֶת, וְאוּלָם אֲנַחְנוּ נְבַקֵּר אוֹתוֹ”. וּכְבָר אָמַר יָמִים לִפְנֵי כֵן עַלַא אַלדִּין לַמִּשְנֶה: “אֲנִי הִתְאוֹנַנְתִּי בְּאָזְנֵי הַכַלִיף בְּעִנְיַן אֶבְלִי עַל אִשְׁתִּי זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת, וְנָתַן לִי בְמַתָּנָה אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִלְמָלֵא הָיָה אוֹהַבְךָ לֹא הָיָה נוֹתְנָהּ לְךָ. כְּלוּם בָּאתָ כְבָר אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא אָרְכָּהּ וְלֹא רָחְבָּהּ”. אָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה?” אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, אֲשֶׁר יִצְלַח לָאָדוֹן לֹא יִצְלַח לָעֶבֶד”.

הִתְחַפְּשׂוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וְהָלְכוּ לְבַקֵּר אֶת עַלַא אַלדִּין, וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל עַלא אַלדִּין. הִכִּיר אוֹתָם וְקָם וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַכַלִיף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַכַלִיף מָצָא עָלָיו סִימָנֵי אֵבֶל וְאָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין, מַה סִּבָּה לְאֵבֶל זֶה שָׁאַתָּה שָׁרוּי בוֹ, כְלוּם לֹא בָאתָ אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ?” אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֲשֶׁר יִצְלַח לָאָדוֹן לֹא יִצְלַח לָעֶבֶד, וַאֲנִי עַד עַכְשָׁו לֹא בָאתִי אֵלֶיהָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ בֵּין אָרְכָּהּ לְרָחְבָּהּ. פַּטְּרֵנִי אֵפוֹא מִמָנה”? אָמַר הַכַלִיף: “רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ עִמָּהּ כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ”. אָמַר לו עַלַא אַלדִּין: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. נִכְנַס אֵלֶיהָ הַכַלִיף.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף נִכְנַס אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לָהּ: “בָּא אֵלַיִךְ עַלַא אַלדִּין?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וּכְבָר שָׁלַחְתִּי אֵלָיו מְבַקֶשֶׁת אוֹתוֹ לָבוֹא אֵלַי, וְלֹא הִסְכִּים”. צִוָּה הַכַלִיף לְהַחֲזִירָהּ לָאַרְמוֹן, וְאָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “אַל תִּמְנַע עַצְמְךָ מִבּוֹא אֵלֵינוּ”. פָּנָה הַכַלִיף וְהָלַךְ לִמְעוֹנוֹ, וְלָן עַלַא אַלדִּין אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר רָכַב וְנָסַע אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, וְיָשַׁב בְּמַעֲלַת רֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים. צִוָּה הַכַלִיף אֶת שַׂר-הָאוֹצָר שֶׁיִּתֵּן לַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָתַן לוֹ אוֹתוֹ סְכוּם. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַכַלִיף לַמִּשְׁנֶה: “דּוֹרֵשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּרֵד לְשׁוּק הַשְּׁפָחוֹת וְתִקְנֶה לְעַלַא אַלדִּין שִׁפְחָה בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”. מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה פְקֻדַּת הַכַלִיף, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַלַא אַלדִּין, וְהוֹבִילוֹ לְשׁוּק הַשְּׁפָחוֹת. אֵרַע בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנְּצִיב בַּגְדָאד, שֶׁמִּנָּה אוֹתוֹ הַכַלִיף, הָאֶמִיר כָ’אלִד שְׁמוֹ, יָרַד לַשּׁוּק לִקְנוֹת שִׁפְחָה לִבְנוֹ. וְסִבַּת הַדָּבָר הָיְתָה, שֶּהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה, כָ’אתוּן¹² שְׁמָהּ, וְחוֹנַן מִמֶּנָּה בֵּן מְכֹעַר הַמַּרְאֶה, חַבְּטַ’לַם בַּטָ’אטָ’ה¹³ שְׁמוֹ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא יָדַע לִרְכֹּב עַל סוּס. וְהָיָה אָבִיו גִּבּוֹר כַּבִּיר וְלוֹחֵם אַבִּיר, וְחוֹצֶה יַמֵּי לַיִל וְעוֹבֵר. יָשֵׁן בַּטָ’אטָ’ה בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת וְחָשׁ שֶׁהִתְבַּגֵּר, וְסִפֵּר לְאִמּוֹ. שָׂמְחָה וְסִפְּרָה זֹאת לְאָבִיו, וְאָמְרָה: “רְצוֹנִי שֶׁנַּשִּׂיא אוֹתוֹ אִשָּׁה, שֶׁרָאוּי הוּא לָשֵׂאת”. אָמַר לָהּ: “זֶה מְכֹעַר הַמַּרְאֶה, בְּאוּשׁ הָרֵיחַ, הַמְזֹהָם וְהַפֶּרֶא, לֹא תְקַבֵּל אוֹתוֹ שׁוּם אִשָּה”. אָמְרָה: “נִקְנֶה לוֹ שִׁפְחָה”. וְאֵרַע מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁגָּזַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּרְדוּ בּוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַלַא אַלדִּין לַשּׁוּק, יָרַד בּוֹ הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְצִיב הוּא וּבְנוֹ חַבְּטַ’לַם בַּטָ’אטָ’ה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ בַשּׁוּק, וְהִנֵּה שִׁפְחָה בַּעֲלַת חֵן וָיֹפִי וְקוֹמָה וְגִזְרָה בְּיַד אָדָם סַפְסָר מַכְרִיז. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כָּרוֹז, הִוָּעֵץ בִּבְעָלֶיהָ, אִם יִמְכְּרֶנָּה בְּאֶלֶף דִּינָר”. עָבַר עִמָּה עַל פְּנֵי הַנָּצִיב, וְרָאָה אוֹתָהּ חַבְּטַ’לַם בַּטָ’אטָ’ה בְמַבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת וְחָשְקָה נַפְשׁוֹ בָהּ. וְהִכְרִיעָה אוֹתוֹ אַהֲבָתָה וְאָמַר: “אָבִי, קְנֵה לִי שִׁפְחָה זוֹ” קָרָא לַכָּרוֹז וְשָׁאַל אֶת הַנַּעֲרָה לִשְמָהּ, אָמְרָה לוֹ: “יַסְמִין שְׁמִי”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, אִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹסֵף עַל מְחִירָהּ”. אָמַר: “כָּרוֹז, מַה מְּחִיר הִצִּיעוּ לְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “לוֹקְחָהּ אֲנִי בְּאֶלֶף דִּינָר וְדִינָר”. בָּא אֶל עַלַא אַלדִּין, וְנָתַן מְחִירָהּ אַלְפַּיִם. וּבְכָל פַּעַם שֶהָיָה הַנַּעַר בֶּן הַנְּצִיב מוֹסִיף עַל מְחִירָהּ דִינָר, הָיָה עַלַא אַלדִּין מוֹסִיף אֶלֶף דִּינָר. הִתְרַגֵּז בֶּן הַנְּצִיב וְאָמַר: “כָּרוֹז, מִי הוּא הַמּוֹסִיף עָלַי בִּמְחִיר נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ הַכָּרוֹז: “הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּמָאת”. הִצִּיעַ עַלַא אַלְדִּין בִּמְחִירָהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. הִסְכִּים לוֹ אֲדוֹנָהּ וְנָטַל מְחִירָהּ. לָקַח אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לָהּ: “מְּשַׁחְרֵר אֲנִי אוֹתָךְ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כָּתַב לָהּ שְׁטָר שִׁחְרוּר, וְהוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ. חָזַר הַכָּרוֹז וְעִמּוֹ דְמֵי הַכְרָזָתוֹ. קָרָא לוֹ בֶּן הַנְּצִיב וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן הַשִּׁפְחָה?” אָמַר לוֹ: “קָנָה אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְשִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב לָהּ שְׁטַר שִחְרוּר”. נִצְטַעֵר הַנַּעַר וְרַבּוּ אַנְחוֹתָיו וְחָזַר חוֹלֶה הַבַּיְתָה מֵאַהֲבָתוֹ לָהּ וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וּפָסַק לֶאֱכֹל. וְנִתּוֹסְפוּ לוֹ הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים. כְּשֶׁרָאַתְהוּ אִמּוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה, אָמְרָה לוֹ: “שָׁלוֹם אֲבַקֵּשׁ לְךָ בְּנִי מֵאלֹהִים, מַה סִּבַּת מַחֲלָתְךָ?” אָמַר לָהּ: “קְנִי לִי, אִמִּי, יַסְמִין”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “כְּשֶׁיַּעֲבוֹר מוֹכֵר הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים אֶקְנֶה לְךָ מְלֹא הַסַּל יַסְמִין”. אָמַר לָהּ: “אֵין זֹאת יַסְמִין שֶׁמְּרִיחִים בּוֹ. נַעֲרָה הִיא שֶׁשְּׁמָה יַסְמִין שֶׁלֹּא קָנָה אוֹתָה אָבִי”. אָמְרָה לְבַעְלָהּ: “מִשּׁוּם מַה לֹּא קָנִיתָ לוֹ שִפְחָה זוֹ?” אָמַר לָהּ:¹⁴ “אֲשֶׁר יִצְלַח לָאָדוֹן לֹא יִצְלַח לָעֶבֶד, וְאֵין בְּכֹחִי לִטְּלָהּ, שֶׁכֵּן לֹא קָנָה אוֹתָהּ אֶלָּא עַלַא אַלדִּין רֹאשׁ-הַשִּׁשִּׁים”. נִתּוֹסְפָה מַחֲלָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר עַד שֶׁנָּדְדָה שְׁנָתוֹ וּפָסַק מֵאֲכֹל. וְקָשְרָה לָהּ אִמּוֹ מִטְפְּחוֹת אֵבֶל.

וּבְעוֹד הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתָהּ נֶעֱצֶבֶת עַל בְּנָהּ, וְהִנֵּה זְקֵנָה נִכְנְסָה אֵלֶיהָ, אֻם אַחְמָד קַמָאקִם שְמָהּ. וְהָיָה אַחְמָד זֶה גַנָּב מְקַרְקֵר קִיר וּמְטַפֵּס אֶל עָל וְגוֹנֵב הַכְּחָל מִן הָעֵינַיִם. וְהָיָה בִּתְכוּנוֹת אֵלֶּה הַמְכֹעָרוֹת מֵרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. אַחַר-כָּךְ מִנּוּהוּ לִמְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים וְגָנַב מָמוֹן, וְנִתְפַּשׂ בָּזֶה. תָּקַף אוֹתוֹ הַנְּצִיב וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכַלִיף שֶׁצִּוָּה לְהָרְגוֹ בְּבִקְעַת הַדָּמִים. בִּקֵּשׁ לוֹ מַחְסֶה אֵצֶל הַמִּשְׁנֶה, וְהָיְתָה לְהַמְלָצַת הַמִּשְנֶה הַשְׁפָּעָה עַל הַכַלִיף וְהַמְלָצָתוֹ לֹא תָשׁוּב רֵיקָם. בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “כֵּיצַד זֶה תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל צִפְעוֹנִי הַמַּזִּיק לְבֵני-אָדָם?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָבְשֵׁהוּ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁבָּנָה אֶת בֵּית הָאֲסוּרִים חָכָם הָיָה, שֶׁבֵּית-הָאֲסוּרִים הוּא קֶבֶר הַחַיִּים, וְשִׂמְחָה לְאֵידָם לְאוֹיְבֵיהֶם”. צִוָּה הַכִליף לְכָבְלוֹ בִכְבָלִים וְכָתַב עַל כְּבָלָיו: “לְעוֹלָם עַד מָוֶת לֹא יֻתְּרוּ אֶלָּא עַל דַּף הָרַחֲצָה שֶׁל הַמֵּתִים”. שָׂמוּ אוֹתוֹ כָּבוּל בְּתוֹךְ בֵּית-הָאֲסוּרִים. וְהָיְתָה אִמּוֹ נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנָּצִיב וְנִכְנֶסֶת אֶל בְּנָהּ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ חֲזֹר בְּךָ מִן הָאָסוּר”, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: “גְּזֵרָה הִיא שֶׁנִּגְזְרָה מֵאֵת אֱלֹהִים עָלַי, וְאוּלָם, אִמִּי, כְּשֶׁאַתְּ נִכְנֶסֶת אֶל אֵשֶׁת הַנְּצִיב, בַּקְּשִׁיהָ שֶׁתַּמְלִיץ עָלַי טוֹב לְפָנָיו”. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל אֵשֶׁת הַנְּצִיב מָצְאָה אוֹתָהּ קְשׁוּרָה בְּמִטְפְּחוֹת הָאֵבֶל. אָמְרָה לָהּ: “מַה לָךְ שֶׁאַתְּ אֲבֵלָה?” אָמְרָה לָהּ: “עַל מַחְסוֹרוֹ שֶׁל בְּנִי חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה”. אָמְרָה לָהּ: “אַךְ שָׁלוֹם יְהִי לִבְנֵךְ. מַה הוּא שֶׁפָּגַע בּוֹ?” סִפְּרָה לָהּ אֶת הַסִּפּוּר. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה תֹּאְמִרי לְזֶה אֲשֶׁר יְעוֹלֵל תַּעֲלוּלִים שֶׁטּוֹבָה בָּהֶם לִבְנֵךְ?” אָמְרָה: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁתַּעֲשִׂי?” אָמְרָה: “בֵּן לִי, אַחְמָד קַמָאקִם שְמוֹ, וְהוּא כָּבוּל בְּבֵית-הָאֲסוִּרים, וְכָתוּב עַל כְּבָלָיו:,לְעוֹלָם, עַד הַמָּוֶת‘. וַהֲרֵי תָּקוּמִי וְתִלְבְּשִׁי הַמְפֹאָר מִמַּה שֶּׁאֶצְלֵךְ וְתִּתְקַשְּׁטִי בַּמְשֻׁבָּחִים שֶבַּתַּכְשִׁיטִים, וְתַּעַמְדִי לִפְנֵי בַעְלֵךְ בְּעַלִיזוּת וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֵּךְ בַּעְלֵךְ דָּבָר, הִמָּנְעִי מִמֶּנּוּ, וְאִמְרִי לוֹ:,חֵי-אֱלֹהִים, פֶּלֶא הוּא, כְּשֶׁהַגֶּבֶר מְבַקֵּשׁ חֵפֶץ מֵאִשְׁתּוֹ, יַעֲמֹד עַל כָּךְ עַד שֶׁתְּבַצְּעֶנּוּ לוֹ, אַךְ כְּשֶׁהָאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת דָּבָר מִבַּעְלָהּ, לֹא יְמַלֵּא בַּקָּשָתָהּ’, וְהוּא יֹאמַר לָךְ:,וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ?' וְתֹאמְרִי לוֹ: ,אֵינִי אוֹמֶרֶת לָךְ עַד שָׁאַתָּה נִשְׁבָּע לִי‘, וּכְשֶׁיִּשָּׁבַע לָךְ בְּחַיֵּי רֹאשׁוֹ, אִמְרִי לוֹ:,הִשָּׁבַע לִי בְּגֵרוּשִׁין שֶׁתְּגָרְשֵׁנִי אִם לֹא תְמַלֵּא בַּקָּשָׁתִי’¹⁵, וְאַל תִּתְּנִי לוֹ אֶפְשָׁרוּת אֶלָּא שֶׁיִּשָּׁבַע לָךְ בְּגֵרוּשִין, וְאָז תֹּאמְרִי לוֹ:,אֶצְלְךָ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים אָדָם, מְפַקֵּד, שְׁמוֹ אַחְמָד קַמָאקִם וְלוֹ אֵם מִסְכֵּנָה. פָּנְתָה אֵלַי וְשָׁלְחָה אוֹתִי אֵלֶיךָ וְאָמְרָה:,עוֹרְרִי אוֹתוֹ שֶׁיַּמְלִיץ טוֹב עָלָיו לִפְנֵי הַכַלִיף שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו וִיְקַבֵּל שְׂכָרוֹ מֵאֵת אֱלֹהִים”. אָמְרָה לוֹ¹⁶: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁנִּכְנַס הַנְּצִיב אֶל אִשְתּוֹ…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאֵשֶׁת הַנְּצִיב, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ בַעְלָהּ, אָמְרָה לוֹ אוֹתָם הַדְּבָרִים, וְנִשְׁבַּע לָהּ בְּגֵרוּשִׁין. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְרַחֵץ וְהִתְפַּלֵּל וּבָא אֶל בֵּית- הָאֲסוּרִים וְאָמַר: “הוֹי אַחְמָד קַמָאקִם, הוֹי גַנָּב! חוֹזֵר אַתָּה בִּתְשׁוּבָה?” אָמַר: “שָׁב אֲנִי בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְחוֹזֵר בִּי, וְאוֹמֵר אֲנִי זֹאת בְּלִבִּי וּבִלְשׁוֹנִי וּמִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים”. שִׁחְרֵר אוֹתוֹ הַנְּצִיב מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וּנְטָלוֹ עִמּוֹ אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, כְּשֶׁהוּא כָבוּל. נִגַּשׁ אֶל הַכַלִיף וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “אֶמִיר כָ’אלִד, מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?”. הִגִּישׁ אֶת אַחְמָד קַמָאקִם לִפְנֵי הַכַלִיף. אָמַר לוֹ: “הוֹי קַמָאקִם, כְּלוּם חַי אַתָּה עַד עַכְשָׁו?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חַיֵּי הָאֻמְלָל נִגְרָרִים לְאַט לְאַט”. אָמַר הַכַלִיף: “אֶמִיר כָ’אלִד, מִשּׁוּם מָה הֲבֵאתוֹ לְכָאן?” אָמַר לוֹ: “אֵם מִסְכֵּנָה לוֹ בּוֹדֵדָה, וְאֵין לָהּ אָדָם זוּלָתוֹ. וּכְבָר הִפְצִירָה בִּי עַבְדְּךָ שֶׁאֶהְיֶה לָהּ לְמֵלִיץ-ישֶׁר, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁתִּפְתַּח כְּבָלָיו, שֶׁכֵּן חָזַר בִּתְשׁוּבָה מִמַּה שֶּׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ, וְשֶׁתָּשִׂים אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים כְּפִי שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָה”. אָמַר הַכַלִיף לְאַחְמָד קַמָאקִם: “הַאִם אַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ נוֹהֵג בּוֹ?”. אָמַר לוֹ: “שַׁבְתִּי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַנַּפָּח וּפִתַּח כְבָלָיו עַל דַּף הָרַחֲצָה שֶׁל הַמֵּתִים, וּמִנָּה אוֹתוֹ מְפַקֵּד לַשּׁוֹמְרִים, וְצִוָּה עָלָיו לְהִתְנַהֵג יָפֶה וּבְמֵישָׁרִים. נָשַׁק אֶת יְדֵי הַכַלִיף וְיָרַד כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד פְּאֵר שֶל מְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים, וְהִכְרִיזוּ עַל מִנּוּיוֹ.

עָמַד מֶשֶׁך זְמַן בְּמִשְׂרָתוֹ. נִכְנְסָה אִמּוֹ אֶל אֵשֶׁת הַנָּצִיב. אָמְרָה לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶהִצִּיל אֶת בְּנֵךְ מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, כְּשֶׁהוּא בְּמָסֹרֶת הַבְּרִיאוּת וְהַשָּׁלוֹם. וּמִשּׁוּם מָה אֵין אַתְּ אוֹמֶרֶת לוֹ שֶׁיְּסַדֵּר דָּבָר לְהָבִיא אֶת הַשִּׁפְחָה יַסְמִין אֶל בְּנִי חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה?” אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ”. קָמָה מֵאֶצְלָהּ וְנִכְנְסָה אֶל בְּנָהּ, וּמָצְאָה אוֹתוֹ שִכּוֹר. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֵין סִבַּת הַצָּלָתְךָ מִבֵּית-הָאֲסוּרִים אֶלָּא אֵשֶׁת הַנְּצִיב, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ שֶׁתְּסַדֵּר לָהּ עִנְיָן לַהֲרֹג אֶת עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמאָת וּלְהָבִיא אֶת הַשִּׁפְחָה יַסְמִין אֶל בְּנָהּ חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה”. אָמַר לָהּ: “קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת הִיא, וּבְלִי סָפֵק אֲסַדֵּר עִנְיָן בַּלַּיְלָה הַזֶּה”. וְהָיָה אוֹתוֹ לַיְלָה לֵיל רִאשׁוֹן לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְהָיָה מִנְהַג הַכַלִיף לָלוּן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה אֵצֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לְשַׁחְרֵר שִׁפְחָה אוֹ מַמְלוּךְּ אוֹ מֵעֵין זֶה. וְהָיָה מִנְהַג הַכַלִיף לְהָסִיר אֶת לְבוּשׁ הַמֶּלֶךְ מֵעָלָיו וְלַעֲזֹב אֶת הַפִּגְיוֹן וְאֶת מַחֲרֹזֶת הַתְּפִלָּה וְאֶת חוֹתֶמֶת הַמַּלְכוּת, וְהָיָה מַנִּיחַ אֶת הַכֹּל עַל הַכִּסֵּא בְּאוּלָם הַיְשִׁיבָה. וְהָיְתָה לַכַלִיף מְנוֹרָה שֶל זָהָב וּבָהּ שָׁלשׁ אֲבָנִים יְקָרוֹת חֲרוּזוֹת עַל פְתִיל שֶׁל זָהָב. וְהָיְתָה אוֹתָהּ מְנוֹרָה יְקָרָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַכַלִיף. הָיָה הַכַלִיף מַפְקִיד אֶת הַסָּרִיסִים עַל הַחֲלִיפָה וְעַל הַמְּנוֹרָה וּשְׁאָר הַכֵּלִים, וְנִכְנָס לְחֶדְרָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. הֶאֱרִיךְ אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב אֶת רוּחוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהֵאִיר הַכּוֹכָב קָנוֹפּוּס, וְנִרְדְּמוּ הַבְּרוּאִים, וּפָרַשׂ עֲלֵיהֶם הַבּוֹרֵא צְעִיף הָאֲפֵלָה. אַחַר-כָּךְ שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ בִּימִינוֹ וְנָטַל אֶת הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁלּוֹ בִשְׂמֹאלוֹ, וְשָׂם פָּנָיו לְאוּלָם הַמּוֹשַׁב אֲשֶׁר לַכַלִיף, וְהִצִּיב סֻלָּם לְטַפֵּס, וְהִשְׁלִיךּ מֶלְקָחָיו עַל גַּג אוּלָם הַמּוֹשָׁב. וְנֶאֱחַז בָּהֶם וְעָלָה בַּסֻּלָּם אֶל הַגַּג וְהֵרִים אֶת כִּסּוּי הָאוּלָם מֵעַל הַגַּג וְיָרַד וּמָצָא אֶת הַסָּרִיסִים יְשֵׁנִים, וְהִרְדִּימָם בְּסַם מַרְדִּים. וְלָקַח אֶת חֲלִיפַת הַכַלִיף וְאֶת מַחֲרֹזֶת הַתְּפִלָּה וְאֶת הַפִּגְיוֹן וְאֶת הַמִּטְפַּחַת וְאֶת הַחוֹתֶמֶת וְאֶת הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר עִם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. אַחַר-כָּךְ יָרַד מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָלָה בוֹ וְהָלַךְ אֶל בֵּית עַלַא אַלדִּין אּבּו אַלשַּׁמָאת. וְהָיָה עַלַא אַלדִּין עָסוּק בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאָיו שֶׁנָּשָׂא אֶת הַשִּׁפְחָה וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ. יָרַד אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב עַל גַּג טְרַקְלִין עַלַא אַלדִּין, וְחִלֵּץ לוּחַ שַיִשׁ מֵרִצְפַּת הַטְּרַקְלִין, וְחָפַר תַּחְתָּיו וְשָׂם שָׁם אֲחָדִים מִן הַחֲפָצִים וְלָקַח מִקְצָת מֵהֶם עִמּוֹ. אַחַר-כָּךְ קָבַע אֶת לוּחַ הַשַּׁיִשׁ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וְיָרַד מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָלָה בוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי אֵשֵׁב לִשְׁתּוֹת לְשָׁכְרָה וְאָשִׂים אֶת הַמְּנוֹרָה לְפָנַי וְאֶשְׁתֶּה אֶת הַכּוֹס לְאוֹרָהּ”. הָלַךְ לְבֵיתוֹ. כְּשְהֵאִיר הַבֹּקֶר הָלַךְ הַכַלִיף אֶל הָאוּלָם וּמָצָא אֶת הַסָּרִיסִים מֻרְדָּמִים בְּסַם. עוֹרֵר אוֹתָם וְהִסְתַּכֵּל וְלֹא מָצָא לֹא אֶת הַחֲלִיפָה וְלֹא אֶת הַחוֹתֶמֶת וְלֹא אֶת מַחֲרוֹזֶת הַתְּפִלָּה וְלֹא אֶת הַפִּגְיוֹן וְלֹא אֶת הַמִּטְפַּחַת וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה. כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְלָבַשׁ לְבוּשׁ הַחֵמָה וְהִיא חֲלִיפָה אֲדֻמָּה¹⁷ וְיָשַׁב בְּבֵית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “יָסִיר אֱלֹהִים רַע מֵעַל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, הָרָעָה עוֹבֶרֶת עַל גְּדוֹתֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מָה אֵרַע?” סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁקָּרָה. וְהִנֵּה הַנְּצִיב בָּא וּבְלִוְיָתוֹ אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב, וּמָצָא אֶת הַכַלִיף בְּחֵמָה גְדוֹלָה. כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף אֶת הַנְּצִיב, אָמַר לוֹ: “אֶמִיר כָ’אלִד, כֵּיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל בַּגְדָאד?” אָמַר לוֹ: “שְלֵמָה וּבוֹטַחַת”. אָמַר לוֹ: “מְשַקֵּר אַתָּה”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ: “מַטִּיל אֲנִי עָלֵיךָ, שֶׁתָּבִיא לִי זֶה כֻלּוֹ”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, תּוֹלַעַת הַחֹמֶץ¹⁸ מִתּוֹכוֹ הוּא וּבוֹ הוּא, וְלֹא יוּכַל זָר לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה לְעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לִי דְבָרִים אֵלֶּה, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “לִפְנֵי שָׁאַתָּה הוֹרְגֵנִי, הֲרֹג אֶת אַחמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב, שֶׁכֵּן אֵין מַכִּיר אֶת הַגַּנָּבִים וְאֶת הַבּוֹגְדִים אֶלָּא מְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים”. קָם אַחְמָד קַמָאקִם וְאָמַר לַכַלִיף: “קַבֵּל אֶת עֲתִירָתִי בְּעַד הַנְּצִיב, וַאֲנִי אֶעֱרֹב לְהָבִיא לְךָ אֶת זֶה שֶׁגָּנַב, וְאֶתְחַקֶּה עַל עִקְבוֹתָיו עַד שֶׁאֵדָעֶנּוּ. וְאוּלָם תֵּן לִי שְׁנַיִם מִצַּד הַקָּאצִ’י וּשְׁנַיִם מַצַּד הַנְצִיב, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֵינוֹ מִתְיָרֵא לֹא מִמְּךָ וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא לֹא מִן הַנְּצִיב וְלֹא מִזּוּלָתוֹ”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “יְהִי לְךָ מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ, וְאוּלָם רִאשׁוֹן לְכָל חִפּוּשׂ יִהְיֶה בְאַרְמוֹנִי, וְאַחֲרָיו בְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה וּבְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים”. אָמַר אַחְמָד קַמָאקִם: “נָכוֹן דִּבַּרְתָּ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים. יִתָּכֵן שֶיִּהְיֶה זֶה שֶׁעָשָׂה מַעֶׂשה זֶה, אֶחָד שֶּׁגָדַל בְּאַרְמוֹן נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אוֹ בְאַרְמוֹן אֶחָד מִן הַּפַּמְלָיה שֶׁלּוֹ”. אָמַר הַכַלִיף: “בְּחַיֵּי רֹאשִי, כָּל מִי שֶׁיִּתְגַּלֶּה שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֵין מִפְלָט מֵהֲרִיגָתוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנִי הואּ”. נָטַל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ וְלָקַח צַו מַלְכוּת לִתְקֹף אֶת הַבָּתִּים וּלְחַפֵּשׂ בְתוֹכָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחְמָד קַמָאקִם נָטַל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ וְלָקַח צַו מַלְכוּת לִתְקֹף אֶת הַבָּתִּים וּלְחַפֵּשׂ בְּתוֹכָם. יָרַד וּבְיָדוֹ שַׁרְבִיט, שְׁלִישִׁיתוֹ מִן הָאֶרֶד וּשְׁלִישִׁיתוֹ מִן הַנְּחשֶׁת וּשְׁלִישִׁיתוֹ מִן הַבַּרְזֶל, וְחִפֵּשׂ בְּאַרְמוֹן הַכַלִיף וּבְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר וְסוֹבֵבֵ עַל בָּתֵּי שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַנְּצִיבִים, עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵית עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין אֶת הַשָּׁאוֹן לִפְנֵי בֵיתוֹ, קָם מֵאֵצֶל יַסְמִין אִשְתּוֹ וְיָרַד וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר וּמָצָא אֶת הַנְּצִיב בְּתוֹךְ הָמוֹן סוֹאֵן. אַמר לוֹ: “מָה הָעִנְיָן, אֶמִיר כָ’אלִד?” סִפֵּר לוֹ כָל הָעִנְיָן. אָמַר עַלַא אַלדִּין: “הִכָּנְסוּ אֶל בֵּיתִי וְחַפְּשׂוּ”. אָמַר הַנְּצִיב: “סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַתָּה נֶאֱמָן, וְחָלִילָה מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַנֶּאֱמָן בּוֹגֵד”. אָמַר לוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׂים בְּבֵיתִי”. נִכְנַס הַנְּצִיב וְהַקָּאצִ’ים וְהָעֵדִים, וְנִגַּשׁ אַחְמָד קַמָאקִם אֶל רִצְפַּת הַטְּרַקְלִין וּבָא אֶל לוּחַ הַשַּׁיִשׁ, שֶׁקָּבַר תַּחְתֶּיהָ אֶת הַחֲפָצִים, וְהוֹרִיד אֶת הַשַּׁרְבִיט עַל לוּחַ הַשַּׁיִשׁ בְּכָל כֹּחוֹ, וְנִשְׁבַּר הַשַּׁיִשׁ, וְהִנֵּה מַשֶּׁהוּ מִתְנוֹצֵץ מִתַּחְתָּיו. אָמַר הַמְפַקֵּד: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַה שֶּׁחָפֵץ אֱלֹהִים בָּא. לִבְרָכָה הָיָה בוֹאֵנוּ, נִפְתַּח לָנוּ אוֹצָר. הֲרֵינִי יוֹרֵד אֶל אוֹצָר זֶה וְאֶרְאֶה מַה בּוֹ”. הִסְתַּכְּלוּ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים בְּמָקוֹם זֶה וּמָצְאוּ אֶת הַחֲפָצִים בִּשְׁלֵמוּתָם. כָּתְבוּ עַל גִּלָּיוֹן שֶׁהֵם מָצְאוּ אֶת הַחֲפָצִים בְּבֵית עַלַא אַלדִּין. הִנִּיחוּ עַל אוֹתוֹ גִּלָּיוֹן אֶת חוֹתְמוֹתֵיהֶם, וְצִוּו לִתְפֹּשׂ אֶת עַלַא אַלדִּין, וְלָקְחוּ אֶת מִצְנַפְתּוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְעָרְכוּ רְשִימָה מִכָּל מָמוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ. תָּפַשׂ אַחְמָד קַמָאקִם הַגַנָב אֶת הַנַּעֲרָה יַסְמִין, שֶׁהָיְתָה הָרָה לְעַלַא אַלדִּין, וְנָתַן אוֹתָהּ לְאִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: “מִסְרִי אוֹתָהּ לְכָאתוּן אֵשֶׁת הַנְּצִיב”. לָקְחָה אֶת יַסְמִין וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ אֶל אֵשֶׁת הַנְּצִיב. כְּשֶׁרָאָהָ אוֹתָהּ חַבְּטַ’לָם, הִבְרִיא וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. הוֹצִיאָה פִּגְיוֹן מֵחֲגוֹרָתָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְרַחֵק מֵעָלַי שֶׁאִם לָאו הֲרֵינִי הוֹרַגְתְּךָ וּמְמִיתָה עַצְמִי”. אָמְרָה לָהּ אִמּוֹ כָאתוּן: “פְּרוּצָה, הַנִּיחִי לוֹ לִבְנִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֵּךְ”. אָמְרָה לָהּ: “כַּלְבָּה, לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה הֻתַּר לָהּ לְאִשָּׁה לְהִנָּשֵׂא לִשְנַיִם? וּמַה הוּא שֶהוֹבִיל אֶת הַכְּלָבִים לְהִכָּנֵס לִמְקוֹם מְגוּרֵי הָאֲרָיוֹת?” רַבּו עוֹד יוֹתֵר כִּסּוּפָיו שֶׁל הַנַּעַר וְהֶחֱלוּ אוֹתוֹ עָצְמַת הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה. פָּסַק לֶאֱכֹל וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אָמְרָה לָהּ אֵשֶת הַנְּצִיב: “פְּרוּצָה, כֵּיצַד זֶה תְּצַעֲרִי אוֹתִי בִּדְבַר בְּנִי, אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לְיַסְּרֵךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיִּתָּלֶה”. אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אָמוּת עַל אַהֲבָתוֹ”. קָמָה אֵשֶׁת הַנְּצִיב וְהֵסִירָה מֵעָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וּבִגְדֵי הַמֶּשִי, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ לְבוּשׁ בַּד גַּס. וְכֻתֹּנֶת שֶׁל שַׂעַר הַגָּמָל וְהוֹרִידָה אוֹתָהּ לַמִּטְבָּח, וְשָמָהּ אוֹתָהּ מִנַּעֲרוֹת הַשֵּרוּת וְאָמְרָה לָהּ: “עָנְשֵׁךְ הוּא שֶׁתְּבַקְּעִי הָעֵצִים וְתִקְלְפִי אֶת הַבְּצָלִים וְתַסִּיקִי אֶת הָאֵשׁ תַּחַת הַסִּירִים”. אָמְרָה לָהּ: “מְקַבֶּלֶת אֲנִי כָל עִנּוּי וְשֵׁרוּת וְאֵינִי מְקַבֶּלֶת לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי בְנֵךְ”. עוֹרֵר אֱלֹהִים רַחֲמֵי לֵב הַשְּפָחוֹת, וְהָיוּ עוֹסְקוָת בַּשֵּׁרוּת בִּמְקוֹמָהּ בַּמִּטְבָּח.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן יַסְמִין, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, הִנֵּה לָקְחוּ אוֹתוֹ וְאֶת חֶפְצֵי הַכַלִיף וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט. וַעֲדַיִן הַכַלִיף יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְהִנֵּה הֵם מַכְנִיסִים אֶת עַלַא אַלדּין וְעִמּוֹ הַחֲפָצִים. אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן מְצָאתֶם אוֹתָם?” אָמְרוּ לוֹ: “בְּאֶמְצַע בֵּיתוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”. נִתְמַלֵּא הַכַלִיף חֵמָה, וְנָטַל אֶת הַחֲפָצִים וְלֹא מָצָא אֶת הַמְּנוֹרָה. אָמַר: “עַלַא אַלדִּין, הֵיכָן הַמְּנוֹרָה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא גָנַבְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא רָאִיתִי וְאֵין אִתִּי שׁוּם יְדִיעָה”. אָמַר לוֹ: “בּוֹגֵד, כֵּיצַד קֵרַבְתִּי אוֹתְךָ אֵלַי, וְאַתָּה מַרְחִיקֵנִי מֵעָלֶיךָ. וְהֶאֱמַנְתִּי לְךָ וּבָגַדְתָּ בִּי?” צִוָּה לִתְלוֹתוֹ. הוֹרִיד אוֹתוֹ הַנְּצִיב, וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז עָלָיו: “זֶהוּ עָנְשׁוֹ – וְהַפָּחוֹת בָּעֳנָשִׁים הוּא – שֶׁל מִי שֶבּוֹגֵד בַּכַלִיפִים הַהוֹלְכִים נְכוֹחָה”. הִתְאַסְּפוּ בְּנֵי-אָדָם לְיַד הַתְּלִיָּה.

זֶהוּ מַה שָּׁהָיה מֵעִנְיַן עַלַא אַלדִּין, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַחְמָד אַלדַּנָף שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל עַלַא אַלדִּין, הִנִּה הָיָה יוֹשֵׁב הוּא וַאֲנָשָׁיו בַּגָּן. וּבְעוֹד הֵם יוֹשְׁבִים בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, וְהִנֵּה אָדָם שׁוֹאֵב-מַיִם מִשּׁוֹאֲבֵי-הַמָּיִם שֶׁבְּבֵית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט נִכְנַס אֲלֵיהֶם וְנָשַׁק אֶת יַד אַחְמָד אַלדַּנָף וְאָמַר: “הוֹי מְפַקֵּד, הוֹי אַחְמַד, הוֹי דַּנָף, אַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ בְּצַחוֹת, וְהַמַּיִם תַּחַת רַגְלֶיךָ, וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהִגִּיעַ”. אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “מָה הָעִנְיָן?” אָמַר שׁוֹאֵב-הַמַּיִם: “הִנֵּה, בִּנְךָ אֲשֶׁר אִמַּצְתָּ לְךָ בִּשְבוּעַת אֱלֹהִים, עַלַא אַלדִּין, הוֹרִידוּ אוֹתוֹ לַתְּלִיָּה”. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מַה תַּחְבּוּלָה אִתְּךָ הוֹי חַסַן, הוֹי שׁוּמָאן?” אָמַר לוֹ: “הֲרֵי עַלַא אַלדִּין נָקִי מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, וְאֵין אֶלָּא תַּעֲלוּלִים נֶגְדּוֹ מֵאֵת אָדָם אוֹיֵב”. אָמַר: “וּמָה עֵצָה אִתְּךָ?” אָמַר לוֹ: “יֵשׁ לְהַצִּילוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים הָאָדוֹן”. הָלַךְ חַסַן שׁוּמָאן אֶל בֵּית-הַסֹּהַר וְאָמַר לִפְקִיד בֵּית-הַסֹּהַר: “תֵּן לִי אָדָם הַחַיָּב מִיתָה”. נָתַן לוֹ אָדָם שֶׁהָיָה הַדּוֹמֶה יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וְכִסָּה אֶת רֹאשׁוֹ. לָקַח אוֹתוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף בֵּינוֹ וּבֵין עַלִי אַלזַּיְבָּק הַמִּצְרִי, וּכְבָר הִגִּישׁוּ אֶת עַלַא אַלדִּין לַתְּלִיָּה. נִגַּשׁ אַחְמָד אַלדַּנָף וְשָׂם אֶת רַגְלוֹ עַל רֶגֶל הַתַּלְיָן. אָמַר לוֹ הַתַּלְיָן: “תֵּן לִי רְוָחָה עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה מְלַאכְתִּי”. אָמַר לוֹ אַחְמָד: “אָרוּר, קַח אָדָם זֶה וּתְלֵה אוֹתוֹ בִּמְקוֹם עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, שֶׁעָשׁוּק הוּא, וְנִפְדֶה אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּאַיִל”¹⁹. לָקַח הַתַּלְיָן אוֹתוֹ אָדָם וְתָלָה אוֹתוֹ תְמוּרַת עַלַא אַלדִּין. לָקְחוּ אְחָמד אַלדַּנָף וְעַלִי אַלזַּיְבָּק הַמִּצְרִי אֶת עַלַא אַלדִּין וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל טְרַקְלִינוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף. כְּשֶׁנִכְנְסוּ אֵלָיו, אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב, מוֹרִי וְרֹאשִׁי”. אָמַר לוֹ: “הוֹי עַלַא אַלדִּין, מַה הוּא מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁעָשִׂיתָ?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחְמָד אַלדַּנָף אָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “מַה הוּא מַעֲשֶׂה זֶה שֶּעָשִׂיתָ? וִירַחֵם אֱלֹהִים נִשְׁמַת זֶה שֶׁאָמַר:,מִי שֶׁבָּטַח בְּךָ אַל תִּבְגֹּד בּוֹ, וַאֲפִלוּ אִם בּוֹגֵד אַתָּה‘. וְהַכַלִיף הַרֵי נָתַן לְךָ מָקוֹם נִכְבָּד אֶצְלוֹ, וְכִנָּה אוֹתְךָ בְּשֵׁם:,הַבָּטוּחַ הַנֶּאֱמָן’. וְכֵיצַד זֶה עָשִׂיתָ עִמּוֹ כָזֹאת וְלָקַחְתָּ חֲפָצָיו?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “בַּשֵּׁם הַנַּעֲלֶה הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, מוֹרִי וְרֹאשִׁי, אֵין זוֹ פְעֻלָּתִי, וְאֵין לִי אַשְׁמָה בָהּ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי עֲשָׂאָהּ”. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מַעֲשֶׂה זֶה לֹא עָשָׂה אוֹתוֹ אֶלָּא אוֹיֵב בָּרוּר, וּמִי שֶעָשָה דָבָר יְשֻׁלַּם בּוֹ. וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין, מֵעַתָּה לֹא נִשְׁאֲרָה לְךָ דֶרֶךְ לַעֲמֹד בְּבַגְדָאד, שֶׁאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַמְּלָכִים כְּשֶהֵם שׂוֹטְמִים אָדָם, וּמִי שֶׁהַמְּלָכִים מְחַפְּשִׂים אַחָריו תֶּאֱרַךְ טִרְדָּתוֹ”. אָמַר עַלַא אַלדִּין: “לְאָן אֵלֵךְ, מוֹרִי וְרֹאשִׁי?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי אוֹבִילְךָ אֶל אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁמְּבֹרֶכֶת הִיא וּמִפְתָּנָהּ יָרֹק וְהַחַיִּים בָּהּ נְעִימִים”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה, מוֹרִי וְרֹאשִׁי”. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף לְחַסַן שׁוּמָאן: “שִׂים לִבְּךָ וְהַשְׁגַּח. וּכְשֶׁיִּשְאַל הַכַלִיף, אֱמֹר לוֹ”,הָלַךְ לְסוֹבֵב בָּאָרֶץ' ". לָקַח אוֹתוֹ וְיָצָא מִבַּגְדָאד, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַכְּרָמִים וְהַגַּנּוֹת, וּמָצְאוּ בָהֶם שְׁנֵי יְהוּדִים מִמּוֹכְסָנֵי הַכַלִיף רוֹכְבִים עַל שְׁתֵּי פְרָדוֹת. אָמַר אַחְמַד אַלדַּנָף לִשְׁנֵי הַיְּהוּדִים: “תְּנוּ אֶת תַּשְׁלוּם הַהֲגַנָּה בַדְּרָכִים”. אָמְרוּ הַיְּהוּדִים: “מִשּׁוּם מָה נִתֵּן לְךָ תַּשְׁלוּם הַהֲגַנָּה?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שׁוֹמֵר נַחַל זֶה”.ֹ נָתַן לוֹ כָל אֶחָד מֵהֶם מֵאָה דִינָר, וְאַחֲרֵי זֶה הָרַג אוֹתָם אַחְמָד אַלדַּנָף וְלָקַח אֶת שְׁתֵּי פִרְדוֹתֵיהֶם, וְרָכַב עַל פִּרְדָּה, וְרָכַב עַלַא אַלדִּין עַל פִּרְדָּה וְנָסְעוּ אֶל הָעִיר אַיָּאס²⁰. הִכְנִיסוּ אֶת שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת אֶל כָ’אן וְלָנוּ בּוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר מָכַר עַלַא אַלדִּין פִּרְדָּה אַחַת וּמָסַר לְיַד הַשּׁוֹעֵר לִשְׁמֹר עַל פִּרְדָתוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף. יָרְדוּ בִסְפִינָה בְּנָמָל אַיָאס עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם. עָלָה אַחְמָד אַלדַּנָף וְעַלַא אַלדִּין עִמּוֹ וְהָלְכוּ בַשּׁוּק, וְהִנֵּה כָרוֹז מַכְרִיז עַל מְכִירַת חֲנוּת שֶׁמִּתּוֹכַהּ לָהּ דִירָה בִּמְחִיר תְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים דִּינָר. אָמַר עַלַא אַלדִּין: “נוֹטְלָהּ אֲנִי בְאֶלֶף דִּינָר”. הִסְכִּים לוֹ הַמּוֹכֵר, שֶׁהָיָה הַבֶּיִת שַׁיָּךְ לְאוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה. קִבֵּל עַלַא אַלדִּין אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וּפָתַח אֶת הַחֲנוּת וּפָתַח אֶת הַדִּירָה, וּמְצָאָהּ מֻצָּעָה בִשְׁטִיחִים וְכָרִים לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם וְרָאָה בְתוֹכָהּ מַחְסָן וּבוֹ מִפְרְשֵׂי אֳנִיוֹת וּתְרִנים וַחֲבָלִים וְתֵבוֹת וְאַמְתָּחוֹת מְלֵאוֹת פְּנִינֵי זְכוּכִית וְקוּנְכִיּוֹת וּמִשְׁוָרוֹת וְקַרְדֻמּוֹת וְאַלֹּות וְסַכִּינִים וּמִסְפָּרַיִם וְזוּלַת זֶה, שֶׁכֵּן הָיָה בַעֲלֵיהֶם סְמַרְטוּטָר. יָשַׁב עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת בַּחֲנוּת. אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “בְּנִי, הַחֲנוּת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ נֶעֶשְׂתָה רְכוּשְׁךָ, שֵׁב אֵפוֹא בָהּ וּמְכֹר וּקְנֵה וְאַל תְּהֵא סָר וְזָעֵף, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בֵּרֵךְ אֶת הַמִּסְחָר”. שָׁהָה אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וּבְיּוֹם הָרְבִיעִי נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: “קְבַע יְשִׁיבָתְךָ בְּמָקוֹם זֶה עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ עִם יְדִיעָה מִן הַכַלִיף, שֶׁיִּתֵּן לְךָ בִּטָּחוֹן וְאֶרְאֶה מִי הוּא שֶׁעוֹלֵל לְךָ תַּעֲלוּלִים אֵלּוּ”. פָּנָה וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַיָאס. לָקַח אֶת הַפִּרְדָּה מִן הַכָ’אן וְנָסַע לְבַגְדָאד וְנִפְגַשׁ עִם חַסַן שׁוּמָאן וַאֲנָשָׁיו וְאָמַר: “חַסַן, כְּלוּם שָׁאַל הַכַלִיף עַל אוֹדוֹתַי?” אָמַר לוֹ: “לֹא, וְלֹא עָלִיתָ עַל דַּעְתּוֹ”. עָמַד בְּשֵׁרוּת הַכַלִיף וְהָיָה מִתְחַקֶּה לִקְלֹט יְדִיעוֹת. רָאָה שַׁהַכַלִיף פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר בְּיוֹם מִן הַיָּמִין וְאָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, מַעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה עָשָׂה עִמִּי עַלַא אַלדִּין!” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַרֵי שִׁלַּמְתָּ לוֹ גְמוּלוֹ בִּתְלִיָּה, וּכְלוּם לֹא הוּצָא לְפֹעַל עָנְשׁוֹ?” אָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָרֶדֶת וְלִרְאוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא תָּלוּי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה מַה שָׁאַתָּה חָפֵץ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. יָרְדוּ הַכַלִיף וְעִמּוֹ הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר אֶל עֵבֶר מְקוֹם הַתְּלִיָּה. נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה שֶׁהַתָּלוּי אֵינוֹ עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן. אָמַר: “מִשְנֶה, זֶה אֵינוֹ עַלַא אַלדִּין”. אָמַר לוֹ: “כֵּיצַד זֶה תַּכִּיר שֶׁאַחֵר הוּא?” אָמַר: “הֲרֵי עַלַא אַלדִּין הָיָה קְצַר קוֹמָה וְזֶה אָרֹךְ הוּא”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הַתָּלוּי נַעֲשֶׂה אָרֹךְ”. אָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין הָיָה לָבָן וְזֶה פָנָיו שְׁחוֹרִים”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהַמָּוֶת מַאְפִּיר הַצֶּבַע?” צִוָּה לְהוֹרִידוֹ מֵעַל הַתְּלִיָּה, וּכְשֶׁהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מָצָא כָתוּב עַל כַפּוֹת רַגְלָיו הַשְּׁתַּיִם שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַכַלִיפִים הָרִאשׁוֹנִים²¹. אָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, הַרֵי עַלַא אַלדִּין סֻנִּי הָיָה וְזֶה מֵהַמִּתְנַגְּדִים”. אָמַר לוֹ: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת. וַאֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אִם עַלַא אַלדִּין הוּא זֶה אוֹ אַחֵר”. צִוָּה הַכַלִיף לְקָבְרוֹ, וּקְבָרוּהוּ, וְנַעֲשָׂה עַלַא אַלדִּין נִשְכָּח לַחֲלוּטִין.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶר לְחַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה בֶּן הַנְּצִיב, הִנֵּה אָרְכוּ בוֹ הָאַהֲבָה וְהַחֵשֶׁק, עַד שֶׁמֵּת וְטָמְנוּ אוֹתוֹ בֶעָפָר. וְאוּלָם בַּאֶׁשר לַנַּעֲרָה יַסְמִין, הִנֵּה מָלְאוּ יְמֵי הֶרְיוֹנָה וְאָחֲזוּ אוֹתָהּ חֶבְלֵי לֵדָה וְיָלְדָה בֵּן זָכָר, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא יָרֵחַ. אָמְרוּ לָהּ הַשְּפָחוֹת: “מַה שֵּׁם תִּקְרְאִי לוֹ?” אָמְרָה: אִלּוּ הָיָה אָבִיו בַחַיִּים הָיָה הוּא קוֹרֵא לוֹ שֵׁם, וְאוּלָם אֲנִי אֶקְרָא לוֹ שֵׁם אַצְלָאן"²². הֵינִיקָה אוֹתוֹ חָלָב שְׁתֵּי שָׁנִים תְּמִימוֹת וְגָמְלָה אוֹתוֹ, וְגָּדַל וְנַעֲשָׂה נַעַר וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אֵרַע יוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה עֲסוּקָה בְּשֵרוּת הַמִּטְבָּח, וְהָלַךְ הַנַּעַר וְרָאָה מַדְרֵגָה הַמּוֹבִילָה אֶל אוּלָם הַיְשִׁיבָה, וְעָלָה בוֹ. וְהָיָה הָאֶמִיר כָ’אלִד יוֹשֵׁב. נְטָלוֹ וְהוֹשִיבוֹ בְחֵיקוֹ וְשִבַּח אֶת אֱלֹהִים אֲדוֹנוֹ עַל בְּרִיאָה זוֹ שֶׁבָּרָא וְצָר צוּרָתוֹ. הִתְבּוֹנֵן אֶל פָּנָיו וְרָאָהוּ הַדּוֹמֶה יוֹתֵר מִכָּל הַבְּרִיוֹת לְעַלַא אַלדִּין אּבּו אַלשַּמָאת. הָיְתָה אִמּוֹ יַסְמִין מְחַפַּשְתּוֹ וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. עָלְתָה אֶל אוּלָם הַמּוֹשָב וְרָאֲתָה אֶת הָאֶמִיר כָ’אלִד יוֹשֵׁב, וְהַיֶּלֶד בְּחֵיקוֹ, מְשַחֵק. וּכְבָר הֵטִיל אֱלֹהִים אֶת אַהֲבַת הַנַּעַר בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר כָ’אלִד. פָּנָה הַיֶּלֶד כֹּה וָכֹה וְרָאָה אֶת אִמּוֹ, וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ. עָצַר אוֹתוֹ הָאֶמִיר כָ’אלִד בְּחֵיקוֹ, וְאָמַר לָהּ: “גְּשִׁי הֵנָּה, נַעֲרָה”. כְּשֶנִּגְּשָה אָמַר לָהּ: “יֶלֶד זֶה בֶּן מִי הוּא?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי וּפְרִי לְבָבִי”. אָמַר: “וּמִי אָבִיו?” אָמְרָה: “אָבִיו עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וּמֵעַכְשָׁו נִהְיָה בִנְךָ”. אָמַר לָהּ: “הֲרֵי עַלַא אַלדִּין הָיָה בּוֹגֵד”. אָמְרָה: “יִשְׁמְרֶנּוּ הַשֵּׁם מִבְּגִידָה חָלִילָה וָחַס. לֹא תִהְיֶה כָזֹאת שֶׁהַנֶּאֱמָן יִהְיֶה בוֹגֵד”. אָמַר לָהּ: "כְּשֶׁיִּגְדַל הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיִצְמַח, וְיֹאמַר לָךְ:,מִי אָבִי?' אִמְרִי לוֹ:,אַתָּה בֶּן הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב רֹאשׁ הַמִּשְטָרָה' ". אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. מָל הָאֶמִיר כָ’אלִד אֶת הַיֶּלֶד וְגִדְּלוֹ וְהֵיטִיב לְגַדְּלוֹ, וְהֵבִיא לוֹ מוֹרֶה כְתָב וְלִמְּדוֹ כְתִיבָה וּקְרִיאָה. קָרָא אֶת הַקֻּרְאָן וְשָנָה פַעַם שְׁנִיָּה וְלָמַד אוֹתוֹ בְעַל פֶּה. וְהָיָה קוֹרֵא לָאֶמִיר כָ’אלִד: “אָבִי”. וְהָיָה הַנְּצִיב מְסַדֵּר מִשְׂחֲקֵי קְרָב וּמְאַמֵּץ רוֹכְבֵי סוּסִים וְיוֹרֵד לְלַמֵּד אֶת הַיֶּלֶד שַׁעֲרֵי מִלְחָמָה וְדַרְכֵי דְקִירָה וּמַכָּה עַד שֶׁגָּמַר לִמּוּדֵי הַפָּרָשִׁים וְלָמַד אַמִּיצוּת הַלֵּב וְהִגִּיעַ לְגִיל אַרְבַּע-עֶשְרֵה שָׁנָה, וְהִגִּיעַ לְדַרְגַּת הָאֶמִירוּת.

קָרָה שֶׁאַצְלָן נִפְגַּשׁ עִם אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְנַעֲשׂוּ חֲבֵרִים. וְהָלַךְ אַחֲרָיו לְבֵית-הַמַּרְזֵחַ. וְהִנֵּה הוֹצִיא אַחְמָד אֶת הַמְּנוֹרָה עִם הָאֲבָנִים הַיקָרוֹת שֶׁלָּקַח מֵחֶפְצֵי הַכַלִיף וְשָׂם אוֹתָהּ לְפָנָיו וְנָטַל אֶת הַכּוֹס לְאוֹרָהּ וְהִשְׁתַּכֵּר. אָמַר לוֹ אַצְלָאן: “מְפֵקֵּד, תֵּן לִי מְנוֹרָה זוֹ”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכוֹל לְתִתָּהּ לְךָ”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם שֶׁאָבְדוּ נְפָשׁוֹת עַל יָדָּה”. אָמַר לוֹ: “אֵיזוֹ נֶפֶשׁ אָבְדָה עַל יַדַהּ?” אָמַר לוֹ: “הָיָה אָדָם שֶׁבָּא אֵלֵינוּ לְכָאן וְנִתְמַנָּה לְרֹאשׁ-הַשִּׁשִּׁים, עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת שְׁמוֹ, וּמֵת בְּסִבַּת זֶה”. אָמַר לוֹ: “וּמַה סִּפּוּרוֹ, וּמַה סִּבַּת מוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ: “הָיָה לְךָ אָח וּשְׁמוֹ חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה, וְהִגִּיעַ לְגִיל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עַד שֶׁהָיָה רָאוּי לָשֵׂאת אִשָּׁה, וּבִקֵּשׁ אָבִיו לִקְנוֹת לוֹ שִׁפְחָה”. סִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחִריתוֹ, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַחֲלַת חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה, וּמַה שֶׁאֵרעַ לְעַלַא אַלדִּין מִן הֶעָוֶל. אָמַר אַצְלָן בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶשִּׁפְחָה זוֹ יַסְמִין אִמִּי הִיא, וְאֵין אָבִי אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”. יָצָא הַנַּעַר אַצְלָן מֵאֶצְלוֹ נֶעֱצָב. בָּא לִקְרָאתוֹ הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ”. אָמַר לוֹ חַסַן: “מוֹרִי וְרֹאשִׁי, עַל מָה אַתָּה מִשְׁתָּאֶה?” אָמַר לוֹ: “עַל יְצִירַת נַעַר זֶה, אַצְלָאן, שֶׁדּוֹמֶה הוּא יוֹתֵר מִכָּל הַבְּרוּאִים לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַׁמָאת”. קָרָא אַחְמָד אַלדַּנָף וְאָמַר לַנַּעַר: “מַה שְׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ: “אַצְלָאן”. אָמַר לוֹ: “מַה שֵּׁם אִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “יַסְמִין שְׁמָהּ”. אָמַר לוֹ: “אַצְלָאן, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין אָבִיךָ אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וְאוּלָם בְּנִי, הִכָּנֵס אֶל אִמְּךָ וּשְׁאַל אוֹתָהּ עַל דְּבַר אָבִיךָ”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. נִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אָבִיךָ הוּא הָאֶמִיר כָ’אלִד”. אָמַר לָהּ: “אֵין אָבִי אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”. בָּכְתָה אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “מִי הִגִּיד לְךָ זֹאת, בְּנִי?” אָמַר: “הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף הִגִּיד לִי זֹאת”. סִפְּרָה לוֹ כָל מַה שֶּׁקָּרָה וְאָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, כְּבָר הוֹפִיעָה הָאֱמֶת וְנֶעְלַם הַשֶּׁקֶר. וְדַע שֶׁאָבִיךָ הוּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּמָאת, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא גִדֵּל אוֹתְךָ אֶלָּא הָאֶמִיר כָ’אלִד וְשָׁת אוֹתְךָ לוֹ בֵן. בְּנִי, כְּשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִם הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף אֶמֹר לוֹ: “מוֹרִי וְרֹאשִׁי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ שֶׁתִּקַּח לִי נָקָם מֵרוֹצֵחַ אָבִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”. יָצָא מֵאֶצְלָהּ וְהָלַךְ…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַצְלָן יָצָא מֵאֵצֶל אִמּוֹ וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ. אָמַר לוֹ: “מַה לְךָ, אַצְלָאן?” אָמַר לוֹ: “כְּבָר יָדַעְתִּי וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁאָבִי הוּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וּבַקָּשָׁתִי מִמְךָ שֶׁתִּקַּח לִי נָקָם מֵרוֹצְחוֹ”. אַמר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁרָצַח אֶת אָבִיךָ?” אָמַר לוֹ: “אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב”. אָמַר לוֹ: “וּמִי הִגִּיד לְךָ זֹאת?” אָמַר לוֹ: “רָאִיתִי עִמּוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה עִם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאָבְדָה מִתּוֹךְ חֶפְצֵי הַכַלִיף, וְאָמַרְתִּי לוֹ:,תֵּן לִי מְנוֹרָה זוֹ‘, וְלֹא רָצָה וְאָמַר לִי:,מְנוֹרָה זוֹ אָבְדוּ בִגְלָלָהּ נְפָשׁוֹת’ וְסִפֵּר לִי, שֶׁהוּא הוּא שֶׁיָּרַד אֶל תּוֹךְ הָאַרְמוֹן וְגָנַב אֶת הַחֲפָצִים, וְהִנִּיחַ אוֹתָם בִּמְעוֹן אָבִי”. אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “כְּשֶתִּרְאֶה אֶת הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מִלְחָמָה, אֱמֹר לוֹ:,הַלְבִּישֵׁנִי כְּמוֹתְךָ‘, וּכְשֶׁתֵּצֵא עִמּוֹ וְתַרְאֶה שַׁעַר מִשַּׁעֲרֵי אֹמֶץ הַלֵב לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְאָמַר לְךָ הַכַלִיף:,בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי טוֹבָה, אַצְלָאן’ תֹּאמַר לוֹ:,מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ חֶסֶד שֶׁתִּקַּח לִי נִקְמַת אָבִי מֵרוֹצְחוֹ‘, וְאָמַר לְךָ:,הַרֵי אָבִיךָ חַי, וְהוּא הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב’, וְאָמַרְתָּ לוֹ:,אָבִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הוּא, וְכָ’אלִד הַנְּצִיב רַק זְכוּת זוֹ שֶׁגִּדְּלַנִי לוֹ עָלַי‘, וְסַפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁנָּפַל בֵּינְךָ וּבֵין אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב, וְאֱמֹר לוֹ:,נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, צַוֵּה לְחַפֵּשׂ אֶצְלוֹ’, וַאֲנִי אוֹצִיאָהּ מִכִּיסוֹ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא אַצְלָן וּמָצָא אֶת הָאֶמִיר כָ’אלִד מִצְטַיֵּד לָצֵאת אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט אֲשֶׁר לַכַלִיף. אָמַר לוֹ: “בַּקָּשָׁתִי מִמְּךָ שֶׁתַּלְבִּישׁ אוֹתִי לְבוּשׁ מִלְחָמָה כְּמוֹתְךָ, וְתִקָּחֵנִי עִמְּךָ אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט אֲשֶׁר לַכַלִיף”. הִלְבִּישׁוֹ וּלְקָחוֹ עִמּוֹ אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט. יָרַד הַכַלִיף בְּתוֹךְ הַצָּבָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהִצִּיבוּ אֶת הָאַפַּדְּנִים וְאֶת הָאֹהָלִים, וְעָרְכוּ הַמַּעֲרָכוֹת וְיָצְאוּ עִם הַכַּדּוּרִים וּבְמַקֵּל הַפּוֹלוֹ, וְהָיָה הַפָּרָשׁ בָּהֶם מַכֶּה בַּכַּדּוּר בַּמַּקֵּל, וּמַחֲזִירוֹ לַפָּרָשׁ הַשֵּנִי. וְהָיָה בֵּין אַנְשֵׁי-הַצָּבָא מְרַגֵּל שֶׁשִּׁחֲדוּ אוֹתוֹ לַהֲרֹג אֶת הַכַלִיף. נָטַל אֶת הַכַּדּוּר וְהִכָּהוּ בַמַּקֵּל, וְכִוֵּן אוֹתוֹ אֶל פְּנֵי הַכַלִיף. קִבֵּל אוֹתוֹ אַצְלָאן וְהֶעֱבִירוֹ מֵעַל הַכַלִיף וְהִכָּה בוֹ אֶת זוֹרְקוֹ וְנָפַל בֵּין כְּתֵפָיו וְצָנַח לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים אַצְלָאן”. יָרְדוּ מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּסִים וְיָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת, וְצִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת זֶה שֶׁהִכָּה בַכַּדּוּר. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “מִי הֵסִית אוֹתְךָ לְדָבָר זֶה? כְּלוּם אַתָּה אוֹיֵב אוֹ יָדִיד?” אָמַר לוֹ: “אוֹיֵב אֲנִי וְהָיִיתִי חוֹרֵשׁ רָעָה בְלִבִּי לְהָרְגֶךָ”. אָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה? מֻסְלִם אַתָּה?” אָמַר: “לֹא, רַק מִתְנַגֵּד²³ אֲנִי”. צִוָּה הַכַלִיף לְהָרְגוֹ, וְאָמַר לְאַצְלָאן: “שְׁאַל מִמֶּנִּי טוֹבָה”. אָמַר לוֹ: “שׁוֹאֵל אֲנִי מִמְּךָ טוֹבָה, שֶׁתִּקַּח לִי נִקְמַת אָבִי מֵרוֹצְחוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַרֵי אָבִיךָ חַי, וְהוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו”. אָמַר לוֹ: “מִי הוּא אָבִי?” אָמַר לוֹ: “הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֵין הוּא אָבִי אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁגִּדֵּל אוֹתִי, וְאֵין אָבִי אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”. אָמַר לוֹ: “אָבִיךָ בּוֹגֵד הָיָה”. אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָלִילָה לוֹ לַנֶּאֱמָן מִהְיוֹת בּוֹגֵד. וּמַה הוּא זֶה שֶׁבָּגַד בְּךָ?” אָמַר לוֹ: “גָּנַב חַלִיפַת בְּגָדַי וּמַה שֶּׁהָיָה עִמָּהּ”. אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָלִילָה לְאָבִי מִהְיוֹת בּוֹגֵד. וְאוּלָם, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כְּשֶׁנֶּעְדְּרָה חֲלִיפַת בְּגָדֶיךָ וְחָזְרָה אֵלֶיךָ, כְּלוּם רָאִיתָ אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁחָזְרָה גַּם הִיא?” אָמַר: “לֹא מְצָאנוּהָ”. אָמַר: “אֲנִי רְאִיתִיהָ עִם אַחְמָד קַמָאקִם. וּבִקַּשְׁתִּיהָ מִמֶּנּוּ וְלֹא נְתָנָהּ לִי, וְאָמַר כָּךְ וְכָךְ, וְסִפֵּר לִי עַל דְּבַר מַחֲלַת חַבְּטַ’לַם בַּטָּ’אטָ’ה בְּנוֹ שֶׁל הָאֶמִיר כָ’אלִד וְאַהֲבָתוֹ לַשִּׁפְחָה יַסְמִין וְהַצָּלָתוֹ מִן הַכְּבָלִים, וְשֶׁהוּא הוּא זֶה שֶׁגָּנַב אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים וְאֶת הַמְּנוֹרָה. אַתָּה, נְשִיא-הַמַּאֲמִינִים תִּקַּח לִי אֵפוֹא נִקְמַת אָבִי מִיַּד מְרַצְּחוֹ”. אָמַר הַכַלִיף: “תִּפְשׂוּ אֶת אָחַמָד קַמָאקִם”. תָּפְשׂוּ אוֹתוֹ. אָמַר: “הֵיכָן הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף?” עָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “חַפֵּשׂ אֵצֶל קַמָאקִם”. שָם יָדוֹ בְתוֹךְ כִּיסוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה בַּעֲלַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. אָמַר הַכַלִיף: “גָּשׁ הֵנָּה, בּוֹגֵד, מֵאַיִן לְךָ מְנוֹרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “קְנִיתִיהָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מֵהֵיכָן קָנִיתָ אוֹתָהּ, וּמִי הוּא בְכֹחוֹ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כְמוֹ זֹאת, שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְךָ?” הִכּוּהוּ וְהוֹדָה שֶׁהוּא הוּא שֶׁגָּנַב אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים וְאֶת הַמְּנוֹרָה. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מִשּׁוּם מָה עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה זֶה, בּוֹגֵד, עַד שֶׁהִשְׁמַדְתָּ אֶת עַלַא אַלדִּין, וְהוּא הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן?” צִוָּה הַכַלִיף לֶאֱסֹר אוֹתוֹ וְאֶת הַנְּצִיב. אָמַר הַנְּצִיב: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, עָשׁוּק אֲנִי, וַהֵרי אַתָּה הוּא שֶׁצִּוִּיתָ עָלַי לִתְלוֹתוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי דָּבָר עַל אוֹדוֹת תַּעֲלוּלִים אֵלֶּה, שֶׁכֵּן הָיָה הַסִּדּוּר בֵּין הַזְּקֵנָה וְאַחְמָד קַמָאקִם וְאִשְׁתִּי מִבְּלִי שֶׁאֵדַע. וַהֲרֵינִי בְחָסוּתְךָ, אַצְלָאן”. הִמְלִיץ אַצְלָאן עָלָיו טוֹב לִפְנֵי הַכַלִיף. אָמַר לוֹ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בְּאִמּוֹ שֶׁל נַעַר זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי הִיא”. אָמַר לוֹ: “רְאֵה צִוִּיתִיךָ שֶתְּצַוֶּה עַל אִשְתְּךָ שֶׁתַּלְבִּישֶׁנָּה אֶת חֲלִיפַת בְּגָדֶיהָ וְאֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ וּלְהַחֲזִיר אוֹתָהּ לְאַדְנוּתָהּ, וְשֶתָּסִיר אֶת הַחוֹתֶמֶת מֵעַל בֵּית עַלַא אַלדִּין וְתִתֵּן לִבְנוֹ רְכוּשׁוֹ וּמָמוֹנוֹ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. יָרַד הַנְּצִיב וְצִוָּה אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת חֲלִיפַת בְּגָדֶיהָ, הֵסִיר אֶת הַחוֹתֶמֶת מֵעַל בֵּית עַלַא אַלדּין וְנָתַן לְאַצְלָאן אֶת הַמַּפְתְּחוֹת. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַכַלִיף: “שְׁאַל מִמֶּנִּי טוֹבָה, אַצְלָאן”. אָמַר לוֹ: “בַּקָּשָׁתִי מִמְּךָ שֶׁתְּקַבְּצֵנִי יַחַד עִם אָבִי”. בָּכָה הַכַלִיף וְאָמַר: “קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁאָבִיךָ הוּא שֶנִּתְלָה וּמֵת, וְאוּלָם בְּחַיֵּי אֲבוֹת אֲבוֹתַי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁכָּל מִי שֶׁיְּבַשְׂרֵנִי שֶׁהוּא בְמָסֹרֶת הַחַיִּים, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ”. נִגַּשׁ אַחְמָד אַלדַּנָף וְנָשַק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לִי בִטָּחוֹן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “מֻבְטָח אַתָּה”. אָמַר לוֹ: “מְבַשֵּר אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן בְּטוֹב וּבְמָסֹרֶת הַחַיִּים”. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא זֶה שָׁאַתָּה שָׂח?” אָמַר לוֹ: “בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ שֶׁדְּבָרַי אֱמֶת, וַאֲנִי הוּא שֶפָּדִיתִי אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁהָיָה חַיָּב מִיתָה, וְהוֹבַלְתִּיו לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה וּפָתַחְתִּי לוֹ חֲנוּת שֶׁל סְמַרְטוּטָר”. אָמַר הַכַלִיף: “נוֹטֵל אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אוֹתוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶהַכַלִיף אָמַר לְאַחְמָד אַלדַּנָף: “נוֹטֵל אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. צִוָּה הַכַלִיף לָתֵת לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. וְהָלַךְ וְשָׂם פָּנָיו אֶל אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אַצְלָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, הִנֵּה מָכַר כָּל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ בַּחֲנוּת כֻּלּוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר בַּחֲנוּת אֶלָּא דָבָר מֻעָט וְתַרְמִיל עוֹר. נִעֵר אֶת הַתַּרְמִיל וְיָרְדָה מִמֶּנָּה אֶבֶן מְלֻטֶּשֶׁת הַמְמַלְּאָה אֶת כַּף הַיָּד בְּשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל זָהָב וְלָהּ חֲמִשָּׁה פָּנִים וְקָמֵעַ חֲקוּקָה בָהּ כְּעִקְּבוֹת הַנְּמָלָה. שִׁפְשֵׁף אֶת חֲמֵשֶת הַפָּנִים²⁴, וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ אֶחָד. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר הֵדָּבָר שֶׁהִיא אֶבֶן אָנָךְ”. תָּלָה אוֹתָהּ בַחֲנוּת, וְהִנֵּה קוֹנְסוּל²⁵ עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ. נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת הָאֶבֶן תְּלוּיָה. יָשַׁב בַּחֲנוּת עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֶבֶן זוֹ לִמְכִירָה עוֹמֶדֶת?” אָמַר לוֹ: “כָּל מַה שֶּׁאֶצְלִי לִמְכִירָה הוּא”. אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי אוֹתָהּ בִּשְמוֹנִים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין:“יִפְתַּח אֱלֹהִים אֶת אוֹצָרוֹ, הוֹסֵף”. אָמַר לוֹ: “מוֹכֵר אַתָּה אוֹתָהּ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר?” אָמַר: “מְכַרְתִּיהָ לְךָ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, תֵּן לִי אֶת הַדִּינָרִים בִּמְזֻמָּן”. אָמַר לוֹ הַקּוֹנְסוּל: “אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת מְחִירָהּ עִמִּי, וְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה שׁוֹדְדִים בָּהּ וּבְנֵי-בְלִיַּעַל. בּוֹא אֵפוֹא אַתָּה עִמִּי אֶל סְפִינָתִי וְאֶתֵּן לְךָ מְחִירָהּ וַחֲבִילָה שֶל צֶמֶר מֵאַנְגּוֹרָה וַחֲבִילַת אָרִיג סָטִין וַחֲבִילָה שֶׁל קְטִיפָה וַחֲבִילָה שֶׁל בַּד אָרִיג”. קָם עַלַא אַלדִּין וְנָעַל אֶת הַחֲנוּת, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הָאֶבֶן, וּמָסַר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לִשְכֵנוֹ, וְאָמַר לוֹ: “קַח מַפְתְּחוֹת אֵלֶּה לְפִקָּדוֹן אֶצְלְךָ עַד שֶׁאֵלֵךְ עִם קוֹנְסוּל זֶה אֶל הַסְּפִינָה וְאָבִיא מְחִיר הָאֶבֶן הַטּוֹבָה שֶׁלִּי. וְאִם אֶתְבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא, וְיַגִּיעַ אֵלֶיךָ הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף שֶהוֹשִׁיב אוֹתִי בַחֲנוּת זוֹ, תֵּן לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְהוֹדַע לוֹ זֹאת”. פָּנָה וְהָלַךְ עִם הַקּוֹנְסוּל אֶל הַסְּפִינָה, כְּשֶׁיָּרַד עִמּוֹ לָאֳנִיָּה הִצִּיב לוֹ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוֹ עָלָיו וְאָמַר: “הָבִיאוּ הַכֶּסֶף”. שִׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת חֲמֵשׁ הַחֲבִילוֹת שֶהִבְטִיחַ לוֹ אוֹתָן וְאָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה רְצוֹנִי וְקַח לְגִימָה שֶׁל מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה מַיִם”. אָמַר לוֹ: “אִם יֵשׁ אֶצְלְךָ מַיִם, הַשְׁקֵנִי”. צִוָּה לְהָבִיא מַשְׁקָאוֹת, שֶׁהָיָה בָהֶם בַּנָג, סַם מַרְדִּים. כְּשֶׁשָּׁתָה נָפַל פְּרַקְדָּן עַל גַּבּוֹ. הֵסִירוּ אֶת הַכִּסְאוֹת וְשָׂמוּ אֶת הַמּוֹטוֹת לְהָנִיעַ אֶת הַסְּפִינָה וְהִתִּירוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים. וְהָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה לָהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע הַיָּם. צִוָּה רַב-הַחוֹבֵל לְהַעֲלוֹת אֶת עַלַא אַלדִּין מִן הַתָּא, וְהֶעֱלוּהוּ וְנְתנוּ לוֹ סַם נֶגֶד הַבַּנַג. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי אַתָּה קָשׁוּר וּפִקָּדוֹן, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹמֵר:,יִפְתַּח אֱלֹהִים אֶת אוֹצָרוֹ, הוֹסֵף עוֹד' הָיִיתִי מוֹסִיף לְךָ”. אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “וּמַה אוּמָנוּתְךָ?” אָמַר לוֹ: “רַב-חוֹבֵל אֲנִי, וּרְצוֹנִי לָקַחַת אוֹתְךָ אֶל אֲהוּבַת לְבָבִי”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, וְהִנֵּה אֳנִיָּה וּבָהּ אַרְבָּעִים מִן הַסּוֹחֲרִים הַמֻּסְלִמִים. עָלָה רַב-הַחוֹבֵל בִּסְפִינָתוֹ עֲלֵיהֶם וְשָם אֶת הַוָּוִים בִּסְפִינָתָם, וְיָרְדוּ הוּא וַאֲנָשָׁיו וּבָזְזוּ אוֹתָהּ, וְלָקְחוּ אוֹתָהּ וְנָסְעוּ אֶל גֶנוּאָה. הָלַךְ רַב-הַחוֹבֵל שֶׁהָיָה עִמּוֹ עַלַא אַלדִּין אֶל שַׁעַר אַרְמוֹן הָעוֹמֵד עַל הַיָּם, וְהִנֵּה נַעֲרָה יוֹרֶדֶת, רְעוּלָה בְצָעִיף. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה וְאֶת בְּעָלֶיהָ?” אָמַר לָהּ: “הֵבֵאתִי אוֹתָם שְׁנֵיהֶם”. אָמְרָה לוֹ: “הַב אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה”. נְתָנָהּ לָהּ, וְהָלַךְ אֶל הַנָּמָל, וְיָרָה בַתּוֹתָחִים, בְּשׂוֹרָה לְבוֹאֹו בְשָׁלוֹם. כְּשֶנּוֹדַע לַמֶּלֶךְ שֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ רַב-הַחוֹבֵל, יָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו, וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד הָיְתָה נְסִיעָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “הָיְתָה טוֹבָה עַד מְאֹד, וּכְבָר הִרְוַחְתִּי בָהּ אֳנִיָּה אַחַת וְאַרְבָּעִים מִסּוֹחֲרֵי הַמֻּסְלִמִים”. אָמַר לוֹ: “הוֹצִיאֵם אֶל הַנָּמָל”. הוֹצִיאָם כְּבוּלִים בְּבַרְזֶל וּבְתוֹכָם אֶת עַלַא אַלדִּין. רָכְבוּ הַמֶּלֶךְ הוּא וְרַב-הַחוֹבֵל, וְהוֹבִילוּ אוֹתָם לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט וְיָשְבוּ. הִגִּישׁוּ אֶת הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֵהֵיכָן אַתָּה מֻסְלִם?” אָמַר: “מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה”. אָמַר: “תַּלְיָן, הֲרֹג אוֹתוֹ”. הִכָּהוּ הַתַּלְיָן בַּחֶרֶב וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ. וְכֵן הַשֵּׁנִי וְהַשְּלִישִׁי, וְכָךְ עַד תֹּם הָאַרְבָּעִים. וְהָיָה עַלַא אלַדִּין אַחֲרוֹן אַחֲרֵיהֶם, וְשָׁתָה אַנְחוֹתֵיהֶם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלֶיךָ, עַלַא אַלדִּין. בָּא הַקֵּץ לְחַיֶּיךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְאַתָּה מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?” אָמַר: “מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה”. אָמַר: “תַּלְיָן, הַתֵּז רֹאשׁוֹ”. הֵרִים הַתַּלְיָן אֶת יָדוֹ עִם הַחֶרֶב וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין. וְהִנֵּה זְקֵנָה בַעֲלַת הַדְרַת-פָּנִים נִגְּשָׁה לִפְנֵי הֶּמֶלְך. קָם לִכְבוֹדָהּ. אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁכְּשֶׁיָּבִיא רַב הַחוֹבֵל שְבוּיִים, תִּזְכֹּר לְהַאֲצִיל לַמִּנְזָר שָׁבוּי אוֹ שְׁנֵי שְׁבוּיִים שֶׁיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים בַּכְּנֵסִיָּה?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, לוּ הִקְדַּמְתְּ שָׁעָה. וְאוּלָם טְלִי שָבוּי זֶה שֶנּוֹתַר”. פָּנְתָה אֶל עַלַא אַלדִּין וְאְמָרה לוֹ: “כְּלוּם תְּשָרֵת בַּכְּנֵסִיָּה, אוָ שֶאַנִּיחַ לַמֶּלֶךְ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתְךָ?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי אֲשָׁרֵת בַּכְּנֵסִיָּה”. לָקְחָה אוֹתוֹ וְיָצְאָה מִבֵּית-מוֹשַב הַשַּׁלִיט, וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל הַכְּנֵסִיָּה. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “מַה שֵּׁרוּת אֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לוֹ: “תָּקוּם בַּבֹּקֶר וְתִקַּח חָמֵשׁ פְּרָדוֹת וְתוֹבִיל אוֹתָם לַיַּעַר וְתִגְדַּע עֵצִים יְבֵשִׁים וּתְבַקַּע אוֹתָם וְתָבִיא אוֹתָם לְמִטְבַּח הַמִּנְזָר, וְאַחַר-כָּךּ תִּגְלֹל אֶת הַשְּׁטִיחִים וּתְשַפְשֵׁף אֶת רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ וְתַחֲזִיר אֶת הַשְּׁטִיחִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ. וְתִקַּח חֲצִי הָאַרְדָּבּ²⁶ חִטָּה וְתִכְבְּרֵן בַּכְּבָרָה וְתִטְחַן אוֹתָן וְתָלוּש וְתַעֲשֶׂה אוֹתָם רְקִיקִים לַמִּנְזָר וְתִקַּח וַיְבָּה²⁷ שֶׁל עֲדָשִׁים וּתְנַפֶּה אוֹתָם בַּנָּפָה וְתִטְחַן אוֹתָם בְּטַחֲנַת-יָד וְתָזִיד וּתְבַשֵּׁל אוֹתָן נָזִיד. אַחַר-כָּךְ תְּמַלֵּא אֶת אַרְבַּע הַמִּזְרָקוֹת מַיִם, וְתָבִיא אֶת הַמַּיִם בֶּחָבִיּוֹת. וּתְמַלֵּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ קַעֲרוֹת עֵץ, וּתְפוֹתֵת אֶת הַצַּפִּיחִיּוֹת וְתִצַּק עֲלֵיהֶן אֶת נְזִיד הָעֲדָשִׁים וְתַכְנִיס לְכָל נָזִיר וּפַטְרִיאַרְךְ קְעָרָה”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “הַחֲזִירִי אוֹתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וְהַנִּיחִי לוֹ שֶׁיַּהַרְגֵנִי, שֶׁכֵּן זֶה קַל עָלַי יוֹתֵר מִשֵּׁרוּת זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אַתָּה מְשָׁרֵת וּמְמַלֵּא הַשֵּׁרוּת שֶׁעָלֶיךָ, אַתָּה נִצָּל מִן הַמִּתָה, וְאִם אֵין אַתָּה מְמַלֵּא, הֲרֵינִי מַנִּיחָה לַמֶּלֶךְ שֶׁיַּהַרְגֶךָ”. יָשַׁב עַלַא אַלדִּין עֲמוּס דְּאָגָה. וְהָיוּ בַכְּנֵסִיָּה עֲשָׂרָה עִוְרִים נָכִים. אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם: “הָבֵא לִי עָבִיט”. הֵבִיא לוֹ, עָשָׂה בוֹ אֶת צְרָכָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁלֵךְ אֶת הַצּוֹאָה”. הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: “יְבָרֵךְ אוֹתְךָ הַמָּשִיחַ, מְשָׁרֵת הַכְּנֵסִיָּה”. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה בָאָה. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה לֹא מִלֵּאתָ אֶת הַשֵּׁרוּת בַּכְּנֵסִיָּה?” אָמַר לָהּ: “כַּמָּה יָדַיִם לִי עַד שֶׁאוּכַל לְמַלֵּא שֵׁרוּת זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹטֶה, אֲנִי הֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְשָׁרֵת?” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ בְלַחַשׁ: “בְּנִי, קַח שַׁרְבִיט זֶה (וְהָיָה שֶל נְחשֶׁת וּבְרֹאשׁוֹ צְלָב) וְצֵא לָרְחוֹב, וּכְשֶיָּבוֹא לִקְרָאתְךָ נְצִיב הָעִיר, אֱמֹר לוֹ:,מַזְמִין אֲנִי אוֹתְךָ לְשֵׁרוּת הַכְּנֵסִיָּה לְשֵׁם הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ', שֶׁאָז לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְהַנַּח לוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת הַחִטָּה וְיִכְבְּרֶנָּה בִכְבָרָה וְיִטְחַן אוֹתָהּ וִינַפֶּנָּה וִילוּשֶׁנָּה וְיֶאֱפֶנָּה רְקִיקִים. וְכָל מִי שֶׁיַּמְרֶה אֶת פִּיךָ אֲנִי מַכָּה אוֹתוֹ, וְאַל תִּירָא מִפְּנֵי אָדָם”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. עָשָׂה כְפִי שֶׁאָמְרָה וְלֹא הָיָה פוֹסֵק לְגַיֵּס לַעַבוֹדָה נִכְבָּדִים וְנִקְלִים בְּמֶשֶךְ שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בַּכְּנֵסִיָּה, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא אֶל מִחוּץ לַמִּנְזָר”. אָמַר לָהּ: “לְאָן אֵלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “לוּן הַלַּיְלָה בְּבֵית-מַרְזֵחַ אוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵחֲבֵרֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “עַל שׁוּם מָה אֵתְּ מְגָרֶשֶׁת אוֹתִי מִן הַכְּנֵסִיָּה?” אָמְרָה לוֹ: “חֻסְן מִרְיָם²⁸ בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹחֲנָה²⁹ מַלְכָּה שֶׁל מְדִינָה זוֹ, מְבַקֶּשֶׁת לְהִכָּנֵס לַכְּנֵסִיָּה לְשֵׁם בִּקּוּר, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיֵּשֵׁב אָדָם בְּדַרְכָּהּ”. נִשְׁמַע לִפְקֻדָּתָהּ לְמַרְאִית עַיִן וְקָם וְהֶרְאָה עַצְמוֹ לְפָנֶיהָ הוֹלֵךְ אֶל מִחוּץ לַכְּנֵסִיָּה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיַדַעְתִּי אִם בַּת הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ נְשׁוֹתֵינוּ אוֹ יָפָה מֵהֶן. אָכֵן אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁאֶסְתַּכֵּל בָּהּ”. הִתְחַבֵּא בְחֶדֶר שֶחַלּוֹן לוֹ הַנִּשְׁקָף עַל הַכְּנֵסִיָּה. וַעֲדַיִן הוּא מִסְתַּכֵּל בַּכְּנֵסִיָּה כְּשֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ בָּאָה. הִבִּיט בָּהּ מֶבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת, שֶׁכֵּן מְצָאָהּ כְּאִלּוּ הִיא הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְגַלֶּה מִתַּחַת לַעֲנָנִים. וְהָיְתָה בְחֶבְרָתָהּ נַעֲרָה צְעִירָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכֵּל עַלַא אַלדִּין בְּבַת הַמֶּלֶךְ, רָאָה עִמָּה נַעֲרָה צְעִירָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לְאוֹתָהּ נַעֲרָה: “שִׁעְשַׁעְתְּ אוֹתִי, זֻבַּיְדָה”. נָתַן עַלַא אַלדִּין עֵינָיו בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְרָאָה שֶׁהִיא אִשְתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת שֶׁכְּבָר מֵתָה. אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ לְזֻבַּיְדָה: “קוּמיִ נַגְּנִי לָנוּ מַנְגִּינָה עַל כְּלֵי מֵיתָרִים”. אָמְרָה לָהּ: “אֵינִי מְנַגֶּנֶת לָךְ מַנְגִּינָה עַד שֶׁתְּמַלְאִי בַקָּשָׁתִי וּתְקָיְּמִי לִי מַה שֶּׁהִבְטַחְתְּ אוֹתִי”. אָמְרָה לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁהִבְטַחְתִּי אוֹתֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “הִבְטַחְתְּ אוֹתִי לְקַבְּצֵנִי יַחַד עִם בַּעְלִי עַלַא אַלדִּין אַלשַּמָאת הַבָּטוּחַ הַנֶּאֱמָן”. אָמְרָה לָהּ: “זֻבַּיְדָה, יִיטַב לְבָבֵךְ וְתָנוּחַ דַּעְתֵּךְ, וְנַגְנִי לָנוּ מַנְגִּינָה, תּוֹדָה עַל קִבּוּצֵנוּ יַחַד עִם בַּעְלֵךְ עַלַא אַלדִּין”. אָמְרָה: “וְהֵיכָן הוּא?” אָמְרָה לָהּ: “כָּאן הוּא בְחֶדֶר זֶה, מַקְשִׁיב לְשִׂיחָתֵנוּ”. נִגְּנָה עַל כְּלִי הַמֵּיתָרִים, מַנְגִּינָה מַרְקִידָה צוּר-סֶלַע. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין כָּךְ נִתְרַגְּשׁוּ כִּסּוּפָיו וְיָצָא מִן הַחֶדֶר וְהִסְתָּעֵר עַל שְׁתֵּיהֶן וְנָטַל אֶת אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת בְּחֵיקוֹ. הִכִּירָה אוֹתוֹ וְחִבְּקוּ שְׁנֵיהֶם זֶה אֶת זוֹ, וְנָפְלוּ לָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים. נִגְּשָׁה הַנְּסִיכָה חֻסְן מִרְיָם וְזִלְּפָה עֲלֵיהֶם מֵי וְרָדִים וְהֶחֱזִירָה אוֹתָם לְדַעְתָּם, וְאָמְרָה: “קִבֵּץ אֶתְכֶם אֱלֹהִים יַחְדָּו”. אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “עַל-יְדֵי אַהֲבָתֵךְ, גְּבִרְתִּי”. פָּנָה עַלַא אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת וְאָמַר לָהּ: “אַתְּ כְּבָר מַתְּ, זֻבַּיְדָה, וְקָבַרְנוּ אוֹתֵךְ בַּקֶּבֶר, וְכֵיצַד זֶה חָיִית וּבָאת לְמָקוֹם זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֲנִי לֹא מַתִּי, וְרַק חֲטָפַנִי עוֹזֵר מֵעוֹזְרֵי הַשֵּדִים וְהֵטִיס אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה. וְאוּלָם זוֹ שֶׁקְּבַרְתֶּם אוֹתָהּ שֵׁדָה הָיְתָה וְקִבְּלָה אֶת צוּרָתִי וְהֶעֱמִידָה עַצְמָה כְּמֵתָה, וְאַחֲרֵי שֶׁקְּבַרְתֶּם אוֹתָהּ, בָּקְעָה אֶת הַקֶּבֶר וְיָצְאָה מִתּוֹכוֹ וְהָלְכָה לְשֵׁרוּת גְּבִרְתָּה חֻסְן מִרְיָם בַּת הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה הָיִיתִי הֲמוּמָה וּכְשֶפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי רָאִיתִי אֶת עַצְמִי אֵצֶל חֻסְן מִרְיָם בַּת הַמֶּלֶךְ, וְהִיא זוֹ. אָמַרְתִּי לָהּ: ,מִשּׁוּם מָה הֵבֵאת אוֹתִי לְכָאן?' אָמְרָה: ,אֲנִי יְעוּדָה לְהִנָּשֵׂא לְבַעְלֵךְ אַבּוּ אַלשַּׁמָאת. כְּלוּם תְּקַבְּלִינִי לִהְיוֹת צָרָה לָךְ, זֻבַּיְדָה, שֶׁיִּהְיֶה לִשְׁנֵינוּ יַחַד?' אָמַרְתִּי לָהּ: ,שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא, גְּבִרְתִּי, וְאוּלָם הֵיכָן הוּא בַעְלִי?' אָמְרָה: ,כָּתוּב עַל מִצְחוֹ, מַה שֶּגָּזַר אֱלֹהִים עָלָיו. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּתְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתוּב עַל מִצְחוֹ, יָבוֹא לְמָקוֹם זֶה, וְאוּלָם הָבִי נִתְנַחֵם עַל פֵּרוּדוֹ בְּזִמְרָה וּבִפְרֹט עַל כְּלֵי נְגִינָה עַד שֶׁיְּקַבְּצֵנוּ אֱלֹהִים יַחַד עִמּוֹ'. נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן, עַד שֶׁקִּבְּצַנִי אֱלֹהִים אִתְּךָ יַחַד בִּכְנֵסִיָּה זוֹ”. פָּנְתָה חֻסְן מִרְיָם אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה עַלַא אַלדִּין, כְּלוּם תְּקַבֵּל אוֹתִי, שֶׁאֶהְיֶה לְךָ אִשָּׁה, וְתִהְיֶה לִי בַעַל?” אָמָר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֲנִי מֻסְלִם וְאַתְּ נוֹצְרִית, וְכֵיצַד זֶה אֶתְחַתֵּן בָּךְ?” אָמְרָה: “לֹא כִּי מֻסְלִמִית אֲנִי, וְזֶה לִי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁאֲנִי מַחֲזִיקָה בְדַת הָאִסְלָאם, וּנְקִיָּה אֲנִי מִכָּל דַּת הַמִּתְנַגֶּדֶת לְדַת הָאִסְלָאם”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת אֶל אַרְצִי”. אָמָרה לוֹ: “דַּע, שֶׁרָאִיתִי כָתוּב דְּבָרִים, שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁיִּתְקַיְּמוּ, וְתַשִּׂיג חֶפְצְךָ. וּשְׂמַח, עַלַא אַלדִּין, שֶׁנּוֹלַד לְךָ בֶּן, אַצְלָאן שְׁמוֹ. וְהוּא יוֹשֵׁב כַּיּוֹם בְּמִשְׂרָתְךָ אֵצֶל הַכַלִיף, וּכְבָר הִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְדַע שֶׁנִּתְגַּלְתָה הָאֱמֶת וּבָטֵל הַשֶּׁקֶר, וֵאלֹהִים הֵסִיר הַמַּסְוֶה מֵעַל זֶה שֶׁגָּנַב אֶת חֶפְצֵי הַכַלִיף, וְהוּא אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב וְהַבּוֹגֵד, וְהוּא כָעֵת חָבוּשׁ בְּבֵית-הַסֹּהַר וְכָבוּל בִּכְבָלִים. וְדַע שֶׁאֲנִי הִיא שֶשָּׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְשַׂמְתִּיהָ לְךָ בּתוֹךְ הַתַּרְמִיל שֶׁבַּחֲנוּת, וַאֲנִי הִיא שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת רַב-הַחוֹבֵל, וְהֵבִיא אוֹתְךָ וְאֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים. וְדַע שֶׁרַב-חוֹבֵל זֶה כָרוּךְ אַחֲרַי, וּמְבַקֵּשׁ לְהִתְאַחֵד עִמִּי, וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לְהִשָּׁמַע לוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ: ,אֵינִי נִשְׁמַעַת לְךָ אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה מֵבִיא לִי אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְאֶת בְּעָלֶיהָ'. וְנָתַתִּי לוֹ מֵאָה כִיס זָהָב וּשְׁלַחְתִּיו בְּתֹאַר סוֹחֵר בְּעוֹד הוּא רַב-חוֹבֵל. וּכְשֶׁהִגִּישׁוּ אוֹתְךָ לְהָרְגְךָ אַחֲרֵי שֶׁהָרְגוּ אֶת אַרְבָּעִים הַשְּׁבוּיִים, שֶׁהָיִיתָ אִתָּם,שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ זְקֵנָה זוֹ”. אָמַר לָהּ: “יְשַׁלֵּם לָךְ אֱלֹהִים בַּעֲדִי כָל טוֹב”. אַחֲר-כָּךְ חִדְּשָׁה חֻסְן מִרְיָם אֶת הִתְאַסְלְמוּתָהּ עַל יָדוֹ. וּכְשֶׁהִכִּיר אֲמִתּוּת דְּבָרֶיהָ אָמַר לָהּ: “הַגִּידִי לִי סְגֻלּוֹת אֶבֶן זוֹ, וּמֵאַיִן הִיא?” אָמְרָה לוֹ: “אֶבֶן קְסָמִים הִיא מֵאוֹצָר מְקֻסָּם, וְלָהּ חָמֵשׁ סְגֻלּוֹת מוֹעִילוֹת לָנוּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לָהֶן. וְהָיְתָה זְקֶנְתִּי אֵם אָבִי מְכַשֵּׁפָה, יָדְעָה לִפְתֹּר אוֹתוֹת וּלְהוֹצִיא בִקְסָמִים מַה שֶּׁבְּאוֹצָרוֹת. וְנָפְלָה לְיָדָהּ אֶבֶן זוֹ מֵאוֹצָר אֶחָד. כְּשֶׁגָּדְלְתִּי אֲנִי, וְהִגַּעְתִּי לְגִיל אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיִיתִי קוֹרֵאת הָאֶוַנְגֶּלְיוֹן וּזוּלָתוֹ מִן הַסְּפָרִים, וּמָצָאתִי אֶת שֵׁם מֻחַמָּד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם בְּאַרְבַּעַת הַסְּפָרִים: בַּתּוֹרָה, בָּאֶוַנְגֶּלְיוֹן, בְּמִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים וּבַקֻּרְאָן ³⁰, וְהֶאֱמַנְתִּי בְמֻחַמָּד וְקִבַּלְתִּי עָלַי אֶת דַּת הָאִסְלָאם, וְנִתְבָּרֵר לִי בְשִׂכְלִי שֶׁאֵין לַעֲבֹד בֶּאֱמֶת אֶלָּא אֶת אַללַּהּ וְשֶׁאֲדוֹן הַבְּרִיּוֹת אֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא בְדַת הָאִסְלָאם. וּבְשָׁעָה שֶׁחָלְתָה זְקֶנְתִּי נָתְנָה לִי אֶבֶן זוֹ, וְהוֹדִיעָה לִי אֶת חֲמֵשׁ הַסְּגֻלּוֹת, וְלִפְנֵי שֶׁמֵּתָה זְקֶנְתִּי אָמַר לָהּ אָבִי:,קָסְמִי לִי בַחוֹל³¹ וְהַגִּידִי לִי אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתִי‘. אָמְרָה לוֹ, שֶׁיָּמוּת, לֹא עָלֵינוּ, נִרְצָח בִּידֵי שָׁבוּי שֶׁיָּבוֹא מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה. נִשְבַּע אָבִי שֶׁיַּהֲרֹג כָּל שָׁבוּי שֶׁיָּבוֹא מִמֶּנָּה. וְהוֹדִיעַ לְרַב-הַחוֹבֵל דָּבָר זֶה וְאָמַר לוֹ:,אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתְקֹף אֶת סְפִינוֹת הַמֻּסְלִמִים וְכָל מִי שֶׁרְאִיתוֹ מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, הָרְגֵהוּ אוֹ הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי’. שָׁמַע לִפְקֻדָּתוֹ, עַד שֶהָרַג כְּמִסְפַּר שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ. אַחַר-כָּך מֵתָה זְקֶנְתִּי, יָצָאתִי אֲנִי וְקָסַמְתִּי לִי בַחֹל וְהֶחֱרַשְׁתִּי בְלִבִּי”,מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מִי יִשָּׂא אוֹתִי לְאִשָּׁה?', וְנִתְגַלָּה לִי שֶׁלֹּא יִשָּׂאֵנִי אֶלָּא אָדָם שֶׁשְּמוֹ עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן. הִשְׁתָּאֵיתִי לְכָךְ וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה וְנִפְגַּשְׁתִּי אִתְּךָ". נָשָׂא אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְאָמַר: “רְצוֹנִי לֶלֶכת אֶל אַרְצִי”. אָמְרָה לוֹ: “אִם כָּךְ הַדָּבָר, בּוֹא עִמִּי”. לָקְחָה אוֹתוֹ וְהִסְתִּירָה אוֹתוֹ בְתוֹךְ חֶדֶר בְּאַרְמוֹנָהּ וְנִכְנְסָה אֶל אָבִיהָ. אָמַר לָהּ: "בִּתִּי, מְדֻכְדָּךְ אֲנִי עַד מְאֹד הַיּוֹם. שְׁבִי שֶׁאֶשְׁכֹּר אִתָּךְ. יָשַׁב וְצִוָּה לְהָבִיא שֻׁלְחָן הַמַּשְׁקֶה וְהָיְתָה מְמַלְּאָה כוֹס אַחֵרי כוֹס וּמַשְׁקָתוֹ, עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ. שָׂמָה לוֹ בַּנַג, סַם מַרְדִּים בְּגָבִיעַ וְשָׁתָה אֶת הַגָּבִיעַ וְהָפַךְ וְשָׁכַב פְּרַקְדָּן. בָּאָה אֶל עַלַא אַלדִּין וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִן הַחֶדֶר וְאָמְרָהּ לוֹ: “יְרִיבְךָ מוּטָל פְּרַקְדָּן, עֲשֵׂה בוֹ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁהִשְׁכַּרְתִּיו וְהִרְדַּמְתִּיו בְסַם”. נִכְנַס עַלַא אַלדִּין, וְרָאָה אוֹתוֹ מָרְדָּם בְּסַם מַרְדִּים. כָּבַל יָדָיו בִּכְבָלִים הֵיטֵב וְאָסַר אֶת רַגְלָיו בָאֲזִקִּים. אַחַר-כָּךְ נָתַן לוֹ סַם נֶגֶד הַסַּם הַמַּרְדִּים, וְהִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין נָתַן לַמֶּלֶךְ, אָבִיהָ שַׁל חֻסְן מִרְיָם, סַם מִתְנַגֵּד לַבַּנְג הַמַּרְדִּים, וְהִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ. מָצָא אֶת עַלַא אַלדּין וְאֶת בִּתּוֹ רְכוּבִים עַל חָזֵהוּ. אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, כְּלוּם תַּעֲשִׂי עִמִּי כָזֹאת?” אָמְרָה לוֹ: “אִם בִּתְּךָ אֲנִי הֲרֵי הִתְאַסְלֵם, שֶׁכֵּן אֲנֵי הִתְאַסְלַמְתִּי, שֶׁכְּבָר נִתְבָּרְרָה לִי הָאֱמֶת וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ, וְאוּלָם הַשֶּׁקֶר אָסוּר מִמֶּנּוּ. וּכְבָר הִפְנֵיתִי פָנַי מְסוּרָה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וּנְקִיָּה אָנֹכִי מִכָּל דָּת הַחוֹלֶקֶת עַל דָּת הָאִסְלָאם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ אֶת דַּת הָאִסְלָאם, הֲרֵי אַהֲבָה וְכָבוֹד לְךָ מֵאִתִּי, וְאִם לָאו, הֲרִיגָתְךָ כְּדָאִית יוֹתֵר מֵחַיֶּיךָ”. אַחֲרֵי-זֶה יָעַץ אוֹתוֹ גַם עַלַא אַלדִּין עֵצָה טוֹבָה, וְסֵרַב וְהִמְרָה. שָלַף עַלַא אַלדִּין פִּגְיוֹן וְנָחַר אוֹתוֹ מִוְּרִיד אֶל וְרִיד, וְכָתַב עַל גִּלָּיוֹן כָּל מַה שֶׁקָּרָה וְשָׂם אוֹתוֹ עַל מִצְחוֹ, וְנָטַל מַה שֶּׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר לִמְחִיר, וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִן הָאַרְמוֹן וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וְהוֹצִיאָה אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְשָׂמָה יָדָהּ עַל הַצַּד שֶׁעָלָיו צוּרַת הַמִּטָּה וְשִׁפְשְׁפָה אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּשׂמָה מִטָּהּ לְפָנֶיהָ. רָכְבָה הִיא וְעַלַא אַלדִּין וְאִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְנַגֶּנֶת בְּאוֹתָהּ מִטָּה, וְאָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בַּאֲמִתּוּת מַה שֶּׁכָּתוּב עַל אֶבֶן קְסָמִים זוֹ מִן הַשֵּׁמוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת וְאוֹתִיּוֹת הַמַּדָּע, שֶׁתִּשְּׂאִי אוֹתָנוּ, מִטָּה”. נָשְׂאָה אוֹתָם הַמִּטָּה וְנָסְעָה לְנַחַל לֹא צֶמַח בּוֹ. כִּוְּנָה אֶת אַרְבַּעַת צִדֵּי הָאֶבֶן הַנִּשְׁאָרִים כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, וְהָפְכָה אֶת הַצַּד שֶעָלָיו מְצֻיֶּרֶת הַמִּטָּה כְּלַפֵּי מַטָּה, וְהוֹרִידָה אוֹתָם לָאָרֶץ. הָפְכָה אֶת הַצַּד שֶׁעָלָיו מְצֻיֶּרֶת צוּרַת אֹהֶל וְשִׁפְשְפָה בוֹ וְאָמְרָה: “יוּקַם אֹהֶל בְּנַחַל זֶה”. וְקָם אֹהֶל, וְיָשְׁבוּ בְתוֹכוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ נַחַל מִדְבַּר שְׁמָמָה, אֵין כָּל צֶמַח בּוֹ. הָפְכָה אַרְבַּעַת הַצְּדָדִים כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וְאָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי בַאֲמִתּוּת שְׁמוֹת אֱלֹהִים, שֶׁיִּצְמְחוּ כָאן עֵצִים וְיִזְרֹם לְצִדָּם נָהָר”. צָמְחוּ הָעֵצִים מִיָּד וְזָרַם לְצִדָּם נָהָר סוֹעֵר וּמַכֶּה גַלִּים. רָחֲצוּ בוֹ כַדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ וְשָׁתוּ. הָפְכָה אֶת שְׁלשֶׁת הַצְּדָדִים הַנִּשְאָרִים שֶׁל אֶבֶן הַקְּסָמִים לַצַּד שֶׁעָלָיו שֻׁלְחָן אֹכֶל, וְאָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי בַאֲמִתּוּת שְׁמוֹת אֱלֹהִים שֶׁיֵּעָרֵךְ שֻׁלְחָן”. וְהִנֵּה שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָלָיו כָל מִינֵי מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ.

זֶהוּ מַה שֶהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה נִכְנַס לְעוֹרֵר אֶת אָבִיו, וּמְצָאוֹ הָרוּג, וּמָצָא אֶת הַגִּלָּיוֹן שֶׁכָּתַב עַלַא אַלדִּין. קָרָא אוֹתוֹ וְהֵבִין מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. חִפֵּשׂ אֶת אֲחוֹתוֹ וְלֹא מְצָאָהּ. הָלַךְ אֶל הַזְּקֵנָה בַּכְּנֵסִיָּה וְשָׁאַל אוֹתָהּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ. אָמְרָה: “מֵאֶמֶשׁ לֹא רְאִיתִיהָ”. חָזַר אֶל הַצָּבָא וְאָמַר לָהֶם: “עֲלוּ עַל הַסּוּסִים, פָּרָשִׁים”. וְהִגִּיד לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע. רָכְבוּ עַל הַסּוּסִים וְנָסְעוּ עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל הָאֹהֶל. פָּנְתָה חֻסְן מִרְיָם וְרָאֲתָה אֶת הָאָבָק שֶׁמִּלֵּא אֶת כָּל הַיְקוּם, וְאַחֵרי שֶׁעָלָה וְעָף נָגוֹל וְנִתְגַלָּה מִתַּחְתָּיו אָחִיהָ וְהַצָּבָא, וְהֵם קוֹרְאִים: “לְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת? הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אֶתְכֶם”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה לְעַלַא אַלדִּין: “כֵּיצַד עֲמִידָתְךָ בְּמִלְחָמָה וְהַתְקָפָה?” אָמַר לָהּ“: כַּיָּתֵד בְּתוֹך הַסֻּבִּין. שֶׁכֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא מִלְחָמָה וְלֹא הֲגַנָּה וְלֹא חֶרֶב וְלֹא רֹמַח”. הוֹצִיאָה אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְשִׁפְשְׁפָה אֶת הַצַּד שֶׁעָלָיו מְצֻיֶּרֶת צוּרַת סוּס וּפָרָשׁ, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ פָּרָשׁ מִן הַמִּדְבָּר, וְלֹא פָסַק מֵהַכּוֹת בָּהֶם בַּחֶרֶב, עַד שֶׁשְּׁבָרָם וְגֵרְשָׁם. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם תִּסַּע לְאַלְקָאהִרָה אוֹ לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה?” אָמַר לָהּ: “לְאַלֶכְסְנְדְרִיָּה”. רָכְבוּ עַל הַמִּטָּה, וְהָיְתָה לוֹחֶשֶת לַחֲשָׁהּ. הִסִּיעָה אוֹתָם בְּהֶרֶף עַיִן אַחַת עַד שֶׁיָרְדוּ בְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה. הִכְנִיס אוֹתָם עַלַא אַלדִּין בְּתוֹךְ מְעָרָה וְהָלַךְ אֶל אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְהֵבִיא לָהֶם בְּגָדִים וְהִלְבִּישָׁם, וְהָלַךְ אִתָּם אֶל הַחֲנוּת וְהַדִּירָה שֶׁבָּהּ אַחַר-כָּך יָצָא לְהָבִיא לָהֶם מָזוֹן, וְהִנֵּה הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף בָּא מִבַּגְדָאד. רָאָה אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ וְקִבֵּל אוֹתוֹ בַחֲבִיקָה, וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ. בִּשֵּׂר אוֹתוֹ הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף בִּבְשׂוֹרַת הוּלֶדֶת בְּנוֹ אַצְלָאן, וְשֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְסִפֵּר לוֹ עַלַא אַלדּין כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. לָקַח אוֹתוֹ עִמּוֹ אֶל הַחֲנוּת וְאֶל הַדִּירָה. הִתְפַּלֵּא אַחְמָד עַל זֶה תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת. לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, מָכַר עַלַא אַלדִּין אֶת הַחֲנוּת, וְצֵרֵף מְחִירָה לְמַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ. הוֹדִיעַ אַחְמָד אַלדָּנָף לְעַלַא אַלדִּין שַהַכַלִיף מְבַקְשׁוֹ. אָמַר לוֹ: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְאַלְקָאהִרָה לִשְאֹל לִשְׁלוֹם אָבִי וְאִמִּי וּבְנֵי מִשְפַּחְתִּי”. רָכְבו בַּמִּטָּה יַחְדָּו וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם אַלְקָאהִרָה הַמְאֻשָּׁרָה. יָרְדוּ בִרְחוֹב אַלדַּרְבּ אַלאַצְפָר³², שֶׁכֵּן הָיָה בֵיתָם בְּאוֹתוֹ רוֹבַע. דָּפַק בְּדֶלֶת בֵּיתָם. אָמְרָה אִמּוֹ: “מִי בַשַּׁעַר אַחֲרֵי הֵעָדֵר חֲבִיבִי הַנַּעַר?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי, עַלַא אַלדִּין”. יָרְדוּ הוֹרָיו וּנְטָלוּהוּ אֶל חֵיקָם. אַחַר-כָּךְ הִכְנִיס אֶת נָשָׁיו וּמַה שֶּׁעִמָּן לְתוֹךְ הַבַּיִת. אַחַר כָּךְ נִכְנַס אַחְמָד אַלדַּנָף וְחֶבְרָתוֹ. נָטְלוּ לָהֶם מְנוּחָה שְׁלשָׁה יָמִים, וּבִקֵּשׁ לִנְסֹעַ לְבַגְדָאד. אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, שֵׁב אֶצְלִי”. אָמַר: “אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִבְּנִי אַצְלָאן”. לָקַח אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ עִמּוֹ, וְנָסְעוּ לְבַגְדָאד. נִכְנַס אַחְמָד אַלדַּנָף וּבִשֵּׂר אֶת הַכַלִיף בְּבִיאַת עַלַא אַלדִּין, וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ. יָצָא הַכַלִיף לִקְרָאתוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת בְּנוֹ אַצְלָאן וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ בְחֵיקָם. צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא אֶת אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר הַכַלִיף: “עַלַא אַלדִּין, הֲרֵי יְרִיבְךָ לְפָנֶיךָ”. שָׁלַף עַלַא אַלדִּין אֶת חַרְבּוֹ וְהִכָּה אֶת אַחְמָד קַמָאקִם וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ. אַחַר כָּךְ עָרַךְ הַכַלִיף לְעַלַא אַלדִּין שִׂמְחָה עֲצוּמָה, אַחֲרֵי שֶהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים וְכָתַב שְׁטָר נִשּׂוּאָיו לְחֻסְן מִרְיָם. אַחַר כָּךְ מִנָּה אֶת בְּנוֹ לְרֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים, וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְאֵר יְקָרִים. וּבִלּוּ יְמֵיהֶם בַּנְּעִימִים בַּחַיִּים וּבִשִׂמָחוֹת, עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַמָּוֶת הוֹרֵס כָּל תַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר הוּא סִפּוּר עַלָאאַ אַלדִּין וּמְנוֹרַת הַקְּסָמִים.

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.