רקע
ריינר מריה רילקה
שיר היתומה

מְאוּם אֲנִי וּמְאוּם גַּם אֶהְיֶה בְּוַדַּאי.

הֵן עַכְשָׁו מִלִּהְיוֹת אֲנִי קְטַנָּה מִדַּי;

אֲבָל גַּם אַחַר זְמַן.

אָבוֹת, אִמָּהוֹת,

רַחֲמוּ עָלַי.

אָמְנָם, אֵין שׁוּם טַעַם עִמִּי לְהִתְעַסֵּק:

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֶבֹּל.

וְשׁוּם תּוֹעֶלֶת לֹא אָבִיא: עַכְשָׁו זֶה טֶרֶם עֵת,

וּמָחָר יִהְיֶה כִּכַלוֹת הַכֹּל.

אֵין לִי אֶלָּא שִׂמְלָה זֹאת בִּלְבַד,

וְהִיא מְהוּהָה כְּבָר וּדְהוּיָה,

אֲבָל הִיא לָעַד תַּחֲזִיק מַעֲמָד,

אוּלַי אַף לִפְנֵי כֵּס יָהּ.

אֵין לִי אֶלָּא שֵׂעָר זֶה הַמְעַט

(נִשְׁאַר מִן הַיָּמִים הָהֵם),

שֶׁלְּפָנִים אוֹתוֹ אָהַב אֶחָד.

עַתָּה הוּא כְּלוּם אֵינוֹ אוֹהֵב.

פריס, 7 – 12 ביוני 1906

המלצות קוראים
תגיות