- t [אולי אלך בעבי הר השתא]
- t [הו, הר-ההר בין גבננים ערמו]
- t [תנני לנטר את מרחקיך]
- t [כי הכרכים, אלי, הנם]
- t [חיים שם בני-אדם חורים מיזע]
- t [אלי, לכל אדם תן את מותו]
- t [כי אנו רק קלפה ורק עלים]
- t [אלי, דלונו מני חיתו ארץ]
- t [תן לאדם, אלי, גדלה והוד]
- t [עשה בנו מופת והושיענו]
- t [לוֹ אֲהֹלֵל. כְּשׁוֹפָרוֹת יִצְרָחוּ]
- t [כי תפזרני שוב בעיר ופחד]
- t [כי עניות היא זהר רב מבית]
- t [אתה הרש, אתה עני ממעש]
- t [ביתו של העני הוא כהיכל]
- t [הו, מיהו זה, אשר קנין ושרד]
- t [הו, אן פנה הוא, בהיר העפעפיים?]
אוּלַי אֵלֵךְ בַּעֲבִי הַר הַשַׁתָּא,
בּוֹדֵד כְּבֶצֶר בְּעוֹרְקֵי בְעָתָה.
עָמַקְתִּי עַד לֹא אֶרְאֶה קֵץ לְמַטָּה,
וְלֹא מֶרְחָק. הַכֹּל קָרוֹב לִי עַתָּה.
וּלְמוֹ אֶבֶן כָּל קֻרְבָה הָיְתָה.
הֵן אֶת הַכְּאֵב נַפְשִׁי עוֹד לֹא לָמָדָה, –
לָכֵן אֲנִי בָאֹפֶל כֹּה קָטָן.
אַךְ אִם אַתָּה הוּא זֶה: מְחָצֵנִי, רְדָה,
שְׁלַח אֶת יָדְךָ בִי, כִּי לְךָ יָאָתָה,
וְהִשְׁתַּוֵּעַ לִי, כִּי אוֹתְךָ אֵדַע.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
הוֹ, הֹר-הָהָר בֵּין גַּבְנֻנִּים עֹרָמוּ, –
שִׂיא לְלֹא שֵׁם, גְּבָהִים אֲשֶׁר נָשַׁמּוּ,
שִׁלְגֵי בְרֵאשִׁית בָּם כּוֹכָבִים הוּעַמּוּ,
גִּבְעַת הַמֹּר וְהַנְּרָדִים כֻּלָּמוֹ,
אֲשֶׁר רֵיחָם הוֹלֵךְ עַד לִשְׁמֵי עָל;
אַתָּה, לַהֲרָרִים פֹּה וּמִגְדָּל
שֶׁל מְבַשְׂרִים (בּוֹ הַדְּמָמָה מוֹלֶכֶת):
הַאֵלֵךְ בָּךְ? וְהָאֻמְנָם מַתֶּכֶת
לֹא כְרוּיָה אֲנִי בַצּוּר, בְּתוֹךְ הַגּוּשׁ?
בִּנְקִיקְךָ אֲנִי מֻנָּח בְּרֶטֶט
וְקָשְׁיְךָ בְּכָל מָקוֹם אָחוּשׁ.
אוֹ שֶׁמָּא זוֹ אֵימָה שֶׁבָּהּ אֵלְכָה?
וְהִיא עֲמֻקָּה וְעַד צַוָּאר תַּגִּיעַ,
אֵימַת כְּרַכִּים שְׁלַחְתֵּנִי אֶל תּוֹכָם.
הוֹ, לוּא אֶחָד לְךָ אוֹתָם הִבִּיעַ,
אֶת הַטֵּרוּף שֶׁבָּם וְאֶת הַמְּבוּכָה.
אָז, סַעַר קַדְמוֹנִי, מִכִּסְאֲךָ
תָּקוּם וּתְפִיצֵם בְרוּחֲךָ…
וְאִם תִּרְצֶה מִמֶּנִּי מַה, אֱמֹר, –
אֲזַי בְּפִי לֹא עוֹד אָדוֹן הִנֵּנִי,
וְהוּא כְּפֶצַע הַמְּבַקֵּשׁ: אַחֵנִי;
וּזְרוֹעוֹתַי בְּעֵת שֶׁתִּקְרָאֵנִי
תְּלוּיוֹת כִּשְׁנֵי כְלָבִים מוּל הַמָּגוּר.
אֵלִי, לְעֵת זָרָה אַתָּה כוֹפֵנִי.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
תְּנֵנִי לִנְטֹר אֶת מֶרְחַקֶּיךָ,
תְּנֵנִי לָאֶבֶן לְהַקְשִׁיב,
עַל בְּדִידוּתָם שֶׁל מֵי יַמֶּיךָ
הָנִיחָה וְעֵינַי אַרְחִיב.
תְּנֵנִי עִם הַנְּהָרוֹת לָלָכֶת
מִבֵּין שְׁתֵּי גָדוֹת הַמַּהְפֶּכֶת
וּבְלֵב הַלַּיְלָה לְהַשְׁלִיו.
לַשּׁוֹט בָּאֲרָצוֹת שְׁלָחֵנִי
עִם הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת,
בֵּין מִנְזָרִים עוֹטֵי בְשֶׁקֶט
חַיִים שֶׁלֹּא זָכוּ לִהְיוֹת.
שֵׁם אֶתְלַוֶּה אֶל הוֹלְכֵי דֶרֶךְ,
וְלֹא יִהְיֶה כָזָב אוֹ סֶרַח
חוֹצֵץ בֵּינִי לַהֲמוֹנָם.
וְעִם סוּמָא, שָׂב וּשְׁפַל-בֶּרֶךְ
אֶפְסַע בַּשְּׁבִיל הַנֶּעְלָם.
כִּי הַכְּרַכִּים, אֵלִי, הִנָּם
מְבֻלָּקִים וְסָרֵי-טַעַם,
וּפוֹחֲדִים מֵאֵשׁ כֻּלָּהַם,
וְנֹחַם אֵין לָהֶם מִזַּעַם,
וּבְדֵי רִיק כָּלֶה זְמַנָּם.
חַיִים שֵׁם בְּנֵי-אָדָם קְשֵׁי יוֹם וָלֵב,
אֲטוּמֵי-רוּחַ, חֶדֶר בְּתוֹךְ חֶדֶר,
מְבֹהָלִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר בָּעֵדֶר,
וְלֹא יִרְאוּ: מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר
נוֹשֶׁמֶת אַדְמָתְךָ, נִיר מְלַבְלֵב.
שָׁם יְלָדִים עַל סַף בָּתִּים יִגְדָּלוּ,
אֲשֶׁר תָּמִיד שָׁרוּי בְּצֵל פִּתְחָם;
וְלֹא יֵדְעוּ אֵיךְ הַפְּרָחִים יִצְהָלוּ,
יָפֵז הָרוּחַ וְגַנִּים יִטְלָלוּ,
וְהֵם יְלָדִים בְּעֶצֶב, בְּעַל כָּרְחָם.
שָׁם בְּתוּלוֹת פּוֹרְחוֹת לָאוֹר, לְמַעְלָה,
וְאֶל שַׁלְוַת נְּעוּרֵיהֶן כְּמֵהוּת.
אֲבָל הַפֶּלֶא הוּא מֵהֶן וָהָלְאָה,
וּבִרְעָדָה הֵן נִסְגָּרוֹת, לֵאוֹת.
וְאִמָּהוּת בָּאָה לָהֶן כְּדֶחִי,
כְּמוֹ חֻלִּין, כִּצְרוֹר שֶׁל אַכְזָבוֹת:
לֵילוֹת שֶׁל אֶפֶס-כֹּחַ, עֹצֶר-בֶּכִי,
וּשְׁנוֹת-עָמָל נִקְשׁוֹת וְדוֹאֲבוֹת.
וּבְאַחְרִית עַרְשֵׂי הַדְּוַי יַמְתִּינוּ,
וַאֲלֵיהֶן הֵן נִמְשָׁכוֹת לְאַט.
וּבְגַלְמוּד נוֹפְחוֹת נַפְשָׁן, כְּאִלּוּ
בַּאֲזִיקִּים הֵן אוֹ קוֹבְצֵי-עַל-יָד.
חַיִּים שָׁם בְּנֵי-אָדָם חִוְרִים מִיֶּזַע
וּמֵאֵימַת עוֹלָם קָשֶׁה מֵתִים.
וְאֵין רוֹאֶה, כֵּיצַד פְּנֵי זֶה הַגֶּזַע,
אֲנִין-הַדַעַת, הַמְּחַיֵּךְ, לְשֶׁסַע
פַּרְצוּף שֶׁל בּוּז בַּלַּיְלָה מִתְעַוְּתִים.
מְהַלְּכִים הֵם חֲרוּפִים מִנַּסּוֹתָם
שָׁרֵתְּ בְּלִי עֹז דְּבָרִים חַסְרֵי כָּל שַׁחַר.
וּבִגְדֵיהֶם נוֹבְלִים עַל עַצְמוֹתָם,
וְשָׁוא בָּלֶה יְפִי יְדֵיהֶם מִסַּחַר.
וְהֶהָמוֹן דּוֹחֵק בְּלִי-חוּס, בְּשֶׁכֶם,אִם כִּי הֵם מְהַסְּסִים וּקְצָת רָפִים.
רַק כְּלָבִים הַמְבַקְשִׁים פַּת לֶחֶם
אֶל נְדוּדָם דּוּמָם קְצָת מִתְלַוִּים.
וְהֵם מְסוּרִים בִידֵי מְעַנִּים אֶלֶףוּנְזוּפִים מֵהֶלֶם כָּל שָׁעָה.
בָּתֵּי-חוֹלִים הֵם מַקִּיפִים בְּלִי-הֶרֶף
וּמְחַכִּים שֶׁיַּכְנִיסוּם לְשָׁם.
כִּי שָׁם הַמָּוֶת. לֹא אוֹתוֹ שֶׁאשֶׁרמֻפְלָא לָהֶם בִּשֵּׂר בְּיַלְדוּתָם.
זוֹטוֹ שֶׁל מָוֶת, כְּפִי שֶׁכָּאן יוּבַן.
אֲבָל מוֹתָם תָּלוּי בִּלְבָבָם
כִּפְרִי יָרֹק אֲשֶׁר עוֹדֶנּוּ בֹסֶר.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
אֵלִי, לְכָל אָדָם תֵּן אֶת מוֹתוֹ,
פְּטִירָה מִן הַחַיִּים בָּהֶם מָצָא
שְׂשׂוֹנוֹ וְטַעְמוֹ וֶעֱנוּתוֹ.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
[כי אנו רק קלפה ורק עלים] / ריינר מריה רילקה, תרגם משה אטר
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
כִּי אָנוּ רַק קְלִפָּה וְרַק עָלִים.
הַמָּוֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּתוֹךְ כָּל אִישׁ,
זֶהוּ הַפְּרִי שֶׁלְּמַעֲנוֹ הַכֹּל.
לְמַעֲנוֹ הַנְּעָרוֹת עֵרוֹת
וּמִתְעַלּוֹת כָּעֵץ מִתּוֹךְ הַנֵּבֶל,
וְהַנְּעָרִים כְּמֵהִים לַגְּבוּרוֹת.
וְהַנָּשִׁים לַצְּעִירִים בַּסֵּבֶל
אֶת פַּחֲדֵי בִלְעֲדֵיהֶן פּוֹתְרוֹת.
וְהַדְּבָרִים שֶׁכְּבָר אֵינָם בְּכֵפֶל
מַרְאוֹתֵיהֶם עוֹד מוֹסִיפִים לִפְרוֹת.
וְכָל יוֹצֵר וְכָל בּוֹנֶה רַק טֵפֶל
וּלְבוּשׁ לִפְרִי זֶה, בְּשָׂשׂוֹן וּבְאֵבֶל,
שׁוֹרֶה עִמּוֹ, אֻכָּל בּוֹ וְלוֹ יִסְגֹּד.
הוּא הַסּוֹפֵג כָּל רַחַשׁ וְכָל לַהַט
שֶׁבִּלְבָבוֹת, וּבְמֹחוֹת יְקוֹד –:
אַךְ מַלְאָכֶיךָ מְרַחֲפִים בְּלַהַק.
כָּל פְּרִי צִוּוּ הֵם בְּיַרְקוּתוֹ לַחֲנֹט.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
אֵלִי, דַּלּוֹנוּ מִנִּי חַיְתוֹ אָרֶץ,
כִּי אֶת מוֹתָן יָמוּתוּ, וְלוּא סוּמוֹת,
אֲבָל עָלֵינוּ עוֹד יִפְסַח הַמָּוֶת.
שְׁלַח-נָא אֵלֵינוּ מִי, אֶצְלוֹ לְלְמֹד
נוּכַל, אֵיךְ נוֹף חַיִּים יֵעָרֶס
לְמַעַן יְלַבְלֵב בְּמֻקְדָּמוֹת.
הֵן הַמִּיתָה זָרָה וְאֻמְלָלָה
יַעַן כִּי לֹא מוֹתֵנוּ הוּא, אֶלָּא
סְתָם סוֹף, בַּאֲשֶׁר הוּא לֹא יַבְשִׁיל בָּנוּ;
עַל כֵּן יָבוֹא הַסַּעַר וְנִשְּׁלָנוּ.
בְפַרְדֵּסְךָ אָנוּ שְׁתוּלִים וַאֲמוּרִים
כָּאִילָנוֹת שֵׂאת פְּרִי שֶׁל מָוֶת-מֶגֶד;
אַךְ בְּבוֹא אָסִיף נִרְפִּים אָנוּ מִנֶּגֶד;
וּכְאִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינָהּ נִפְקֶדֶת
אָנוּ סְגוּרִים, רָעִים וַעֲקָרִים.
אוֹ שֶׁמָּא אֵין זוֹ אֶלָּא גַאֲוָה?
וְאַף לֹא כָעֵצִים אָנוּ? רַק עֶרְוָה
וְחֵיק נָשִׁים אֲשֶׁר הִרְבּוּ דוֹדִים? –
זָנִינוּ עִם הַנֵצַח כָּאן בַּשֵּׁפֶל,
אֲבָל, בְּבוֹא צִירִים אָנוּ יוֹלְדִים
לֹא אֶת מוֹתֵנוּ חַי, אֶלָּא מִין נֵפֶל,
עֻבָּר עָקֹם, נוּגֶה וְחוֹלָנִי,
אֲשֶׁר (כְּאִלּו דְּבַר-מָה הִבְהִילָהוּ)
נִבְטֵי עֵינָיו יְכַס בִּשְׁתֵּי יָדָיו הוּא,
וְאֵימֵי דְבָרִים שֶׁלֹּא סָבַל עֲדַיִן
עַל קִמוּרֵי מִצְחוֹ כְּבָר נוֹסְסִים –
כָּךְ, כְּזוֹנָה, כֻּלָּנוּ גוֹסְסִים
מִכְּאֵב לֵדָה וּמֵחֶבְלֵי-אָבְנַיִם.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
תֵּן לָאָדָם, אֵלִי, גְּדֻלָּה וָהוֹד,
וּלְחַיָּיו בְּנֵה רֶחֶם חֲמוּדוֹת,
וְעֶרְוָתוֹ הָקֵם כְּשַׁעַר רָם
בִּסְבַךְ שֵׂעָר שׁוֹפֵעַ כְּמוֹ יַעַר,
וּבְאַמָּה שֶׁל הִתְעָרוּת אֵין-שַׁעַר
נְהַג וְסַע לִפְנֵי סִיעַת-הַסַּעַר
שֶׁל הַזְּרָעִים הַשּוֹעֲטִים בַּעֲיָם.
וְלַיְלָה תֵּן לוֹ הִתְעַבֵּר בְּשֶׁלִי,
מִסּוֹד אֲשֶׁר עַד לַתְּהוֹם יָרַד;
לֵיל אֲשֶׁר בּוֹ יִפְרַח כָּל גּוּף וְכֶלִי
וּזְמִיר הָאָרֶץ יַעַל רֵיחַ פֶּלְאִי,
לֵיל שֶׁל הַלֵּל, לֵיל שֶׁל מְחוֹלִיאֵלִי,
אֲשֶׁר רֵעוֹ כִּיהוֹשָׁפָט.
וְתֵן לוֹ מֶשֶׁךְ הֵרָיוֹן עַד עֵת,
וּלְבוּשִׁים שֶׁעִם גָּדְלוֹ יִרְוָחוּ.
וּכְכוֹכָב עֲשֵׂה אוֹתוֹ בוֹדֵד,
לְבַל תִּשְׁלֹט בּוֹ עֵיִן סַקְרָן וְזֵד
עֵת יִשְׁתַּנּוּ פָנָיו וְעֵת יִצָּחוּ.
תֵּן לוֹ מָזוֹן טָהוֹר, לֹא לֶחֶם לַחַץ,
הַשְׁקֵהוּ טַל שָׁמַיִם. צוּף בָּהִיר,
וְחַיֵּי תֹם הַמְפַכִּים בְּנַחַת
כִּתְפִלַת עֶרֶב, כִּנְשִׁימַת הַנִּיר.
עֲשֵׂה כִּי יַלְדוּתוֹ הוּא שׁוּב יַשִּׂיג,
אֶת הַנִּפְלָא וְהַסָּמוּי מִדַּעַת,
וְאֶת מַסֶּכֶת מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית
שֶׁנְּעוּרָיו הִקִּיפָה כְּטַבַּעַת.
וְכָךְ צַוֵהוּ לְחַכּוֹת – פָּקוּחַ –
עַד לִדְתּוֹ הַמָּוֶת, אֲדוֹנוֹ,
יָחִיד כַּחֹרֶשׁ הָרוֹעֵשׁ בָּרוּחַ
וְּכְנֶאֱסָף אֶל שְׁאָר עַמּוֹ.
עֲשֵׂה בָנוּ מוֹפֵת וְהוֹשִׁיעֵנוּ,
הוֹפַע לָנוּ בְכֶתֶר כֹּחֲךָ.
אַחֲרֵי כָּל הַלֵּדוֹת אֲשֶׁר עַד הֵנָּה
תְּנָה לָאָדָם אִמָּהוּת נְכֹחָה.
קַיֵּם נָא, הוֹ, חוֹנֵן כָּל דַּל וְעֶבֶד,
לֹא חֲלוֹמָהּ שֶׁל זוֹ יוֹלֶדֶת-אֵל, –
הָקֵם אוֹתוֹ, אֲשֶׁר יֵלֵד הַמָּוֶת,
וְדֶרֶךְ קְהַל רוֹדְפָיו וּבְגֵיְא צַלְמָוֶת
הוֹלֵךְ אוֹתוֹ וְאֵלָיו אוֹתוֹ הוּבֵל.
כִּי, רְאֵה, אוֹיְבָיו עָלָיו יַחְרשׁוּ קָרֶץ,
וּמִסְפָּרָם כְּשֶׁפַע הַשְּׁקָרִים, –
וּבְקוּמוֹ תִּצְחַק לוֹ כָל הָאָרֶץ,
הוּא יִקָּרֵא חוֹלֵם, הוֹזֶה בְחָרֶס,
כִּי עֵר תָּמִיד הוֹזֶה בֵין שִׁכּוֹרִים.
אֲבָל אַתָּה תְמֹךְ בּוֹ בַּחֲסָדֶיךָ,
וְכַחוֹתָם שִׂימֶנוּ עַל לְבָבְךָ.
וְלִי תֵן כַּרְכֵּר לִפְנֵי אָרוֹן בְּרִיתֶךָ,
שִׂימֵנִי פֶה לָשִׁיר אֶת מְשִׁיחֶךָ,
נוֹגְנוֹ וּמַטְבִּילוֹ בְּמִקְוְךָ.
לוֹ אֲהֹלֵל. כְּשׁוֹפָרוֹת יִצְרָחוּ
לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה, אֵלֵךְ חוֹצֵץ.
דָּמִי יִרְעַשׁ מִשְּׂאוֹן יַמִּים יִרְתָּחוּ,
דְּבָרִי יִמְתַּק מִנִּי יֵינוֹת רֻקָּחוּ,
אַךְ לְשׁוֹתָיו הוּא לֹא יִהְיֶה רוֹעֵץ.
וּבְלֵילֵי אָבִיב עֵת אֵעָזֵבָהעַל מִשְׁכָּבִי עִם מֵרֵעִים מִקְצָת,
עוֹד אֶתְלַבְלֵב בְּמֵיתְרֵי הַנֵּבֶל,
עוֹד אֶתְעָרֶה כַיּוּבָלִים בַּשֵּׁפֶל,
הַמְפַכִּים דּוּמָם, טָפוֹף לְאַט.
יָעֵן קוֹלִי צָמַח לַעֲבָרַיִם,וְהוּא נִיחוֹחַ וְהוּא גַּם צְרִיחָה:
זֶה לָרָחוֹק כָּרוֹז וְאִישׁ-בֵּינַיִם,
וְזֶה אָנוּס בִּשְׁעוֹת בֵּין-הָעַרְבַּיִם
לִי אָח הֱיוֹת וְנֹחַם וּבְרָכָה.
כִּי תְפַזְּרֵנִי שׁוּב בְּעִיר וָפַחַד,
שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת צַו-נָא עִמִּי תָמִיד.
בְּכָל מָצוֹק אָלוּן עִמָּם בְּיַחַד,
מִצְּלִילֵיהֶם לְךָ אֶרְקֹם מִטְפַּחַת
בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אוֹתִי תַפְקִיד.
כִּי עֲנִיּוֹת הִיא זֹהַר רַב מִבַּיִת…
© כל הזכויות שמורות. מותר לש ימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
אַתָּה הָרָשׁ, אַתָּה עָנִי מִמַּעַשׂ,
אַתָּה הָאֶבֶן מָאֲסוּ בוֹנִים.
אַתָּה הוּא הַמְצֹרָע עִם הַמִּגְרַעַת,
אֲשֶׁר גֹּרַשׁ מִתְּחוּמֵי עִיר וּמְתִים.
מְאוּם אֵין לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לָרוּחַ,
וּתְהִלָּתְךָ לֹא תְּכַס אֶת הָעֶרְיָה.
מְעִיל חֻלִּין שֶׁל יְתוֹמִים, מָהוּהַּ,
הַדּוּר מִמֶּנָּה וּכְמוֹ קִנְיָן.
דַּל אַתָּה כְּכֹחוֹ שֶׁל הָעֻבָּר
בְּנַעֲרָה שֶׁמִּפָּנָיו חוֹשֶׁשֶׁת,
וְאֶת רַחְמָהּ בַּחֲגוֹרָהּ כּוֹבֶשֶׁת,
לְהַחֲנִיק הַוְּלָד שֶׁבְּחֻבָּה.
וְדַל אַתָּה כְּמוֹ אֶגְלֵי הָדֶּלֶף
הָרוֹעֲפִים לְעֵת אָבִיב עַל עִיר;
וְכִשְׁבִיבָה הַדַּל שֶׁל הַתּוֹחֶלֶת
אֲשֶׁר הוֹגֶה בִּבְדִידוּתוֹ אָסִיר.
וּכְחוֹלִים, שֶׁבְּשָׁכְבָם אַחֶרֶת
יִרְוַח לָהֶם. וְכִפְרָחִים שֶׁצָּצוּ
בֵּין הַפַּסִים, וַעֲלוּבִים יִרְבָּצוּ.
וּכְכַף הַיָּד שֶׁלְּתוֹכָהּ נֵבְךְּ כֹּה דַּל…
וּמַהִי נֶגְדְּךָ צִפּוֹר רוֹעֶדֶת?
וְכֶלֶב מָה הַמְשׁוֹטֵט רָעוּב?
וּמַהִי הַיֵּשׁוּת הַנֶּאֱבֶדֶת,
תּוּגַת עוֹלָם אִלֶּמֶת וּמַתְמֶדֶת
שֶׁל הַחַיָּה הַשְׁכוּחָה בִּכְלוּב?
מוּל עֱנוּתְךָ הַמְשַׁוַּעַת מַה הֵם
הַקַּבְּצָנִים שֶׁבְּבָתֵּי הֶקְדֵּשׁ?
רַק אַבְנֵי-יָד כֻּלָּם וְלֹא רֵחַיִם,
אַךְ גַּם בָּהֶם דָּגָן וָקֶמַח יֵשׁ.
אֲבָל אַתָּה, גְּדוֹל אַבִּירֵי הָאָיִן,
הַמֶּלֶךְ הָאֶבְיוֹן וַחֲפוּי הָרֹאשׁ,
אַתָּה לָעֹנִי כְלִיל וְעַיִן,
גִּלְגּוּל הָעַד שֶׁל זְהַב פַּרְוַיִם
לְאוֹר זָרוּעַ עַל אֱנוֹשׁ.
אַתָּה הַנָּע וָנָד כְּקַיִן,
אֲשֶׁר לֹא תְכִילְךָ תֵבֵל.
לְלֹא שִׁמּוּשׁ, כִּי מְאֹד עָצוּם הַסֵּבֶל.
קוֹלְךָ בְּסַּעַר. כִּי אַתָּה הַנֵּבֶל
אֲשֶׁר כָּל הַפּוֹרֵט בּוֹ יִכָּשֵׁל.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
[ביתו של העני הוא כהיכל] / ריינר מריה רילקה / משה אטר
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָנִי הוּא כְּהֵיכָל,
שֶׁלְּבָרוּת בּוֹ נֶהֱפָּךְ הַקֹּדֶשׁ,
וּבְבוֹא עִתּוֹ, כִּכְלוֹת יְמֵי הַחֹדֶשׁ,
מִמַּסָּעוֹ הוּא שָׁב בְּגִּיל וָגֹדֶשׁ,
וְאֶל עַצְמוֹ בָּא וְחוֹזֵר אֶל עָל.
בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָנִי הוּא כְהֵיכָל.
כַּיָּד שֶׁל יֶלֶד הוּא בֵיִת הֶעָנִי.
הִיא לֹא תִקַּח מַה שֶׁגְּדוֹלִים בָּחָרוּ,
רֵק חִפּוּשִׁית, כְּנָפֶיהָ כִּי זָהָרוּ,
חַלּוּקֵי אֶבֶן שֶׁבְּנָהָר עָבָרוֹ,
חוֹל הַנּוֹצֵץ וּצְדָפִים שֶׁשָּׁרוּ,
כְּכַף מֹאזְנַיִם הִיא, אֲשֶׁר הָכְשְׁרוּ
לְכָל הַזּוּטוֹת אֲשֶׁר לָהֶם נִמְסָרוּ
אֶת רְעִידַת נַפְשָׁם לְהַעֲנִיק.
כַּיָּד שֶׁל יֶלֶד הוּא בֵיִת הֶעָנִי.
בַּיִת הֶעָנִי הוּא כְמוֹ הָאֲדָמָה:
שִׁבְרֵי גְּבִישִׁים הָעֲשׂוּיִים לִזְרֹחַ,
וּבְנִיד נָפְלָם בְּאוֹר וְצֵל לִפְרֹחַ;
כְּחֻמָּהּ הַדַּל שֶׁל רֶפֶת וּכְאֶפְרֹחַ.
אֲבָל, יֵשׁ עֲרָבִים: אָז הִיא הַכֹּחַ,
וְכָל הַכּוֹכָבִים הֵם בִּתְחוּמָהּ.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
הוֹ, מִיהוּ זֶה, אֲשֶׁר קִנְיָן וּשְׂרָד
לֹא עֲצָרוּהוּ מִלִּגְדֹּל בָּעֹנִי,
שֶׁלֹּא נִבְהָל מִמַּדֵּי בִּישׁוֹף רֹמִי
וְאֶת בְּגָדָיו בְּתוֹךְ הַשּׁוּק פָּשַׁט. 1
אוֹהֵב וְאָח לְכָל יְצוּר בַּחֶלֶד,
הוּא בָא וְחַי כִּשְׁנַת הַנְּעוּרִים,
חָבֵר לְכָל קִכְלִי וּלְכָל אַיֶּלֶת,
וְעֵר לַפֶּלֶא וּמָלֵא תּוֹחֶלֶת,
וְכָל חוּשָׁיו שָׂשִׂים כְּצַפְרִירִים.
הוּא לֹא הָיָה עָיֵף וְלֹא יָגֵעַ,
וּמִלִּבּוֹ לֹא פַסָּה הַשִּׂמְחָה.
בִּנְתִיבֵי הַגָּן הָיָה פוֹסֵעַ
וּמְגַלְגֵּל עִם הַפְּרָחִים שִׂיחָה.
וְעַל עַצְמוֹ שָׂח, וְאֵיךְ הוּא טוֹרֵחַ
לָטַעַת אֹשֶׁר בְּבֵית כָּל אֱנוֹשׁ.
וּלְבָבוֹ הָיָה תָמִיד שׁוֹפֵעַ
וְהַחֻלִּין הָיוּ לוֹ כְתִירוֹשׁ.
מֵאוֹר עָלָה הוּא וּמִיסוֹד הַטֹּהַר,
וּבְחַדְרוֹ הָיְתָה תָמִיד חֶדְוָה.
וְעַל פָּנָיו פָּרַח חִיּוּךְ כְּזֹהַר,
אֲשֶׁר סוֹדוֹ הָיָה בוֹ וִימֵי-נֹעַר,
וְחוּט-שֶׁל-חֵן כַּבַּת הַשּׁוֹבֵבָה.
וּבְשִׁירוֹ גַם יְמֵי אֶמֶשׁ קָמוּ
וְנִשְׁכָּחוֹת הֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָן.
אָז צִפֳּרִים בְּקִנֵּיהֶן נָדַמּוּ,
וְרַק הַנְּעָרוֹת כְּנֵעוֹרוֹת נִפְעָמוּ
בִנְגֹעַ בָּן יָדוֹ, כְּיָד חָתָן.
וְשָׁט שִׁירוֹ כְטַל אוֹרוֹת מַזְרִיעַ,
אָבָק פּוֹרֶה מִבֵּין שִׂפְתֵי שׁוֹשָׁן,
וְאֶל הָאוֹהֲבוֹת כְּגַד הִגִּיעַ,
אֶל פִּי הַפֶּרַח, בֵּין עֲלֵי גָבִיעַ,
אֶל הַשַּׁחְלָה בָּא, אֲשֶׁר שָׁם תִּישַׁן.
וְהֵן קִבְּלוּ אוֹתוֹ, כְּלִיל הַתִּפְאֶרֶת,
בְּתוֹךְ נַפְשָׁן, בַּאֲשֶׁר הִיא גוּפָן.
וְעֵינֵיהֶן סְגוּרוֹת כְּפִרְחֵי וֶרֶד,
וּבִשְׂעָרָן לֵילוֹת הָאַהֲבָה.
וְהוּא יָדַע רַבּוֹת בָּהָר וָאָחוּ
וַעֲקָרוֹת במגעו הִפָּרָה,
וְהַכְּרוּבִים אֶל הַחַיּוֹת נִשְׁלְחוּ,
וּפַרְפַּרִים בְּשָׁלָל צְבָעִים פָּרְחוּ
בָּשֵּׂר אֶת הַבְּרוּאִים כִּי נִתְבָּרְכוּ
וְרַעְיָתָם מִקֵּץ שָׁנִיִם הָרָה.
וּבְמוֹתוֹ מוֹת נְשִׁיקָה כעשן
הָיָה זָרְעוּ חָלוּק בְּכָל מָקוֹם:
הוּא בְּעֵצִים שָׁר, הוּא פִזֵּז בְּאֶשֶׁד,
וּבְכָל צִיץ נִבַּט אֶל עֵין עַצְמוֹ.
הוּא שָׂח וְשָׁר. וְהַנְּעָרוֹת בְּנֶשֶׁף
עַל בַּעֲלָן כִּי מֵת בָּכוּ בְכֹה.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
- על פרַנציסקוס מאַסיזי, הקדוש הנוצרי (1181 – 1226), מסופר כי מכר את הסחורה בחנותו של אביו ונידב את הכסף לשיפוץ כנסיה רעועה. כשאביו הוכיחו על כך ותבעו למשפט הבישוף המקומי, פשט פרַנציסקוס את בגדיו, הניחם אביו, לבש גלימת-שער, והיה לנזיר. ↩︎
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
הוֹ, אָן פָּנָה הוּא, בְּהִיר הָעַפְעַפַּיִים?
מַה נֶּעֱלַם, רוֹנֵן וּלְבֶן שִׁנַּיִם,
מֵעֵין חוֹכָיו הָעֲנִיִּים מִכֹּל?
מַה לֹּא יִתְגַּל לָּהֶם בֵּין הָעַרְבַּיִם,
כּוֹכַב הָעֹנִי הַגָּדוֹל?
ויארֶג’יו, 13 – 20 באפריל, 1903
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות