עַל סַף בֵּיתִי
מאתט. כרמי
עַל סַף בֵּיתִי
מאתט. כרמי
לפיטר לוי
1
וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר:
יוֹם שְׁלִישִׁי
שֶׁאֲנִי מוֹצֵא עַל מִפְתָּנִי
גּוֹזָל מֵת.
מִסָּבִיב — הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ:
יָרֹק וּנְחשֶׁת קָלָל,
הִלּוּלָה שֶׁל גְּבִיעִים לְבָנִים,
הַלְלוּיוֹת שֶׁל שׁוֹשַׁנֵּי־שָׁנִי.
עַל סִפִּי גּוֹזָל דָּמוּם:
חֲבִילַת־מָוֶת קְטַנָּה,
דֹּאַר אֲוִיר שֶׁאֵין בּוֹ אֲוִיר.
2
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן —
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶשְׁמַע מֵעָלַי
הֶמְיַת כְּנָפַיִם נוֹאָשׁוֹת,
קִינָה שֶׁל קֵן רֵיקָן.
חַף אֲנִי מִפֶּשַׁע, לָחַשְׁתִּי,
(גּוֹרֵף אוֹתוֹ בְּתַכְרִיךְ שֶׁל עִתּוֹנִים)
וְעָרְפִּי מֻטֶּה לְמַכַּת הַמַּקּוֹר.
אֲבָל הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי —
בְּבַת־רֹאשׁ כִּסִּיתִי אוֹתוֹ
בְּסֵפֶל־פְּלַסְטִיק לָבָן,
הִקְשַׁבְתִּי לְמַשַּׁק הַצֵּל
שֶׁיָּעוּט לְכַבּוֹת אֶת יוֹמִי.
אֲבָל הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי —
חִכָּה לִי הַשְּׁלִישִׁי,
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם,
כְּמוֹ רוּחַ־רְפָאִים מְשַׁחֶרֶת נָקָם,
רוּחַ עֻבָּרִית,
סִימַן־קְרִיאָה קָטוּם.
3
מְשׁוֹרֵר אֵיךְ הֵם נִרְאוּ?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
רוּחַ סוֹעָה פָּרְצָה בְּפִתְאֹם
מִתּוֹךְ טֻמְאַת הַמִּפְתָּן
וְהֵסִיטָה אֶת רֹאשִׁי הַצִּדָּה.
מְשׁוֹרֵר, אֵיךְ הֵם נִרְאוּ?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
בְּמֶרְחָק שֶׁל יָד מוּשֶׁטֶת, מְתוּחָה,
כְּמִי שֶׁצּוֹפֶה בַּחֲלוֹם חֲמַקְמַק,
עָשִׂיתִי מַה שֶּׁכְּבָר נִשְׁכַּח.
מְשׁוֹרֵר, אֵיךְ הֵם נִרְאוּ?
חֹד זָעִיר, צְהַבְהַב,
רֶמֶז עִלֵּג לְכָנָף אֲפֹרָה,
שְׁנֵי רָאשֵׁי מַחַט שְׁחֹרִים,
מַכַּת סַנְוֵרִים מְהַתֶּלֶת,
הָעֵינַיִם, כֵּן, רֶשַׁע הָעֵינַיִם —
מְשׁוֹרֵר —
אֲבָל אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ!
הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ, מִסָּבִיב,
וְשָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָם.
4
יוֹם רְבִיעִי.
וְעַכְשָׁו — מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת:
לְהִסְתַּגֵּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת?
לְזַנֵּק הַחוּצָה בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת?
לֹא נָהַגְתִּי בָּהֶם כַּדָּת.
אֲנִי יוֹשֵׁב לְלֹא־נִיעַ
וְעֵינַי מְמַצְמְצוֹת בְּלִי הֶרֶף
כְּאִלּוּ אֲנִי עָט מֵעֲלָטָה לְאוֹר, מֵאוֹר לַעֲלָטָה.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל הַסַּף
מָצוֹר שֶׁל צִיּוּצִים.
אִם יָבוֹא שָׁלִיחַ נוֹסָף,
אֵשֵׁב שִׁבְעָה
רְגָעִים תְּמִימִים
לִמְרַאֲשׁוֹת רֹאשׁוֹ הַצָּמוּק,
לְמַרְגְּלוֹת כְּרָעָיו הַקְּמוּטִים,
וְאֶסְתַּכֵּל בּוֹ מִקָּרוֹב, מִקָּרוֹב,
עַד שֶׁיָּנֵץ בִּי הַכֹּחַ
לְהָבִיא אוֹתוֹ לִקְבוּרָה,
בְּרֹךְ.
יאַרנטון, אוקספורד, 1975
קולות משונים
מאתט. כרמי
מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית
מאתט. כרמי
הַחוֹל הַזֶּה הָיָה פַּעַם אֶבֶן.
מִילְיוֹנֵי שְׁנוֹת רוּחַ וָשֶׁמֶשׁ, שֵׁפֶל וְגֵאוּת,
חוֹלְלוּ אֶת הַנֵּס הָרַךְ הַזֶּה.
הָאִשָּׁה הַזֹּאת הָיְתָה פַּעַם אִשְׁתִּי.
לַיְלָה אֶחָד שֶׁל חשֶׁךְ,
לַיְלָה אֶחָד בִּלְבַד.
לְיַד שֻׁלְחַן הַבִּילְיַארְד אֲנִי כּוֹתֵב מִכְתָּב לְאִשְׁתִּי
מאתט. כרמי
1
אֵלֶּה כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק:
לָבָן הַנּוֹקֵשׁ בְּאָדֹם,
וְאָדֹם בַּלָּבָן;
הַיְשֵׁר לְעַקֵּם,
וְעָקֹב לְהַיְשִׁיר,
הַחֵץ בַּקֶּשֶׁת
מְחַשֵּׁב אֶת קֵץ
הָרִיקוֹשֶׁט.
לֶבֶד יָרֹק דֵּהֶה,
כַּר־דֶּשֶׁא
לְמִשְׂחֲקֵי דָּמִים.
2.
אַתָּה מְכַוֵּן אֶל הַכַּדּוּר הָאָדֹם
כְּדֵי לְהִקָּלֵעַ בַּלָּבָן.
עֵינֶיךָ דְּרוּכוֹת כְּנֵץ,
יָדְךָ קְמוּרָה כְּכַנָּר.
הַאִם הַכַּדּוּר הַלָּבָן מְנַחֵשׁ
שֶׁהוּא גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת?
3
אֲהִילֵי מַתֶּכֶת חוּמִים,
קוֹנוּסִים קָרִים וְקָשִׁים.
תְּאוֹמֵי מְאוֹרוֹת עֲמוּמִים
מֵעַל לַמַּלְבֵּן הַיָּרֹק.
תְּאוֹמֵי גֻּלּוֹת לְבָנוֹת,
גֻּלָּה אֲדֻמָּה, בּוֹהֶקֶת,
שַׁרְבִיט קָשֶׁה.
לְיַד הַדֶּלְפֵּק
מַסֵּכוֹת פּוֹקֶר,
כַּפּוֹת יָדַיִם כְּמוֹ לוּחַ מָחוּק.
רִשְׁתִּית אֲטוּמָה,
בָּבָה שְׁחֹרָה וְקָרָה.
אִשְׁתִּי הַיְקָרָה,
בּוֹאִי מֵרָחוֹק,
שִׂימִי אֶת בְּשָׂרֵךְ
בֵּין שִׁנַּי.
אמסטרדם, 1975
מִקְלַחַת
מאתט. כרמי
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְקַלֵּחַ
אֲנִי פּוֹעֵר אֶת פִּי
לְנִדְבוֹת הַמַּיִם
וּמַזְרִים אוֹתָם אֶל תּוֹכִי.
פִּתְאֹם אֲנִי נִזְכָּר
שֶׁגַּם אַתְּ עוֹשָׂה כָּךְ:
רֹאשֵׁךְ מֻטֶּה לְאָחוֹר,
בְּשָׂרֵךְ גּוֹאֶה,
עֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת.
אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּטֶלֶפוֹן.
הַמַּיִם מוֹבִילִים
אֶת מוֹצָא־פִּינוּ.
שִׁיר אַהֲבָה
מאתט. כרמי
חֲמַקְמַקָּה שֶׁלִּי —
אַתְּ גּוֹלֶשֶׁת בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי
כְּמוֹ גַּלְגַּל סַבּוֹן
בְּשִׁבֹּלֶת הָאַמְבָּט.
אֲנִי גּוֹשֵׁשׁ וּמְמַשֵּׁשׁ לַשָּׁוְא.
רַק לְאַחַר שֶׁיּוֹרְדִים הַמַּיִם הָרַבִּים
אַתְּ נִגְלֵית לִי עַל הַקַּרְקָעִית,
תַּמָּה וּמַבְהִיקָה,
לְבָנָה בְּרָקִיעַ לָבָן.
קְרָב
מאתט. כרמי
אֶת הַתַּאֲוָה —
בִּשְׁתֵּי יָדַיִךְ הַנְּבוֹנוֹת
אַתְּ כּוֹבֶשֶׁת לְעֶדְנָה.
בַּבֹּקֶר אֲנִי וְהֶחָתוּל
נֶעֱרָכִים לִקְרָב שֶׁל מַבָּטִים:
הוּא מְעַפְעֵף רִאשׁוֹן.
לְפִילֶגֶשׁ, שֶׁאֲהוּבָהּ מֵת בְּחֵיק מִשְׁפַּחְתּוֹ
מאתט. כרמי
1
לִבּוֹ עָמַד מִלֶּכֶת
וְגַם אַתְּ.
אִישׁ לֹא בִּשֵּׂר לָּךְ.
גַּם עוֹף הַשָּׁמַיִם שָׁתַק.
רַק כַּעֲבֹר כָּךְ וְכָךְ יָמִים
שָׁמַעַתְּ הֵד עָמוּם שֶׁל גּוֹלֵל.
הֵם יָשְׁבוּ שִׁבְעָה.
אַתְּ יָשַׁבְתְּ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.
הֵם הִתְיַחֲדוּ בְּיוֹם הַשְּׁלשִׁים.
לָךְ לֹא הָיָה מִנְיָן.
אִישׁ לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֵךְ.
הוּא עֲדַיִן כֻּלּוֹ שֶׁלָּךְ.
2
בְּהִכָּנְסֵךְ לַחֶדֶר
הָיְתָה הַמַּרְאָה מַחֲוִירָה כְּסָדִין.
בְּהִתְקָרְבֵךְ לַיָּם
נָסוֹגוּ הַגַּלִּים בְּשֵׁפֶל־רוּחַ.
כְּחֹם הַיּוֹם
חִלְחֵל בִּכְיוֹ שֶׁל צִלֵּךְ הֶחָסֵר.
בַּעֲלַת־אוֹב מְנֻמֶּשֶׁת,
יִדְּעוֹנִית חֲבוּיָה, כֹּהֶנֶת פְּשׁוּטָה,
בְּלִי פַּעֲמוֹן וּבְלִי רִמּוֹן —
שָׁכַחַתְּ אֶת מִלַּת הַשַּׁחַר:
יָדוֹ לֹא מָשָׁה מֵעֵינַיִךְ
וּשְׁמֵךְ הָלַךְ וְהִתְכַּסָּה אֵזוֹב.
3
הַמַּיִם זוֹרְמִים בַּתְּעָלוֹת.
הָאוֹר הָרַךְ עוֹלֶה בְּחַלּוֹנֵךְ.
קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים הוֹלְכִים בַּחֶדֶר:
קוֹל שֶׁל קְרִיעָה וּצְחוֹק שֶׁל מַיִם.
כַּף יָדֵךְ רְפוּיָה עַל הַכַּר,
הָאֲוִיר עוֹבֵר בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ.
שְׁמֵךְ מְפֹרָשׁ עַל מְזוּזַת הַדֶּלֶת;
הֶחָלָב יַלְבִּין עַל סִפֵּךְ,
הַדַּוָּר יִזָּכֵר בַּתֵּבָה.
הָאוֹרוֹת זוֹרְמִים כַּמַּיִם.
הֵם אֵינָם זוֹכְרִים
שֶׁהָיוּ פַּעַם קֶרַח.
אמסטרדם, 1975
זִכְרוֹנוֹת... שׁוֹפָרוֹת
מאתט. כרמי
1. זִכְרוֹנוֹת
יָדַיִךְ רוֹחֲפוֹת מֵעָלַי כְּעָלִים,
נוֹגְעוֹת וְלֹא נוֹגְעוֹת.
גּוּפִי מְפַכֶּה חֶרֶשׁ כַּמַּיִם,
בָּבוּאָה שֶׁל שֶׁקֶט בְּתוֹךְ שֶׁקֶט.
צֵל עָלֶה צוֹנֵחַ מִשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם,
נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ,
נָח, רוֹעֵד, עַל רְפִידַת צִלּוֹ,
נִשָּׂא לְאַט, נִזְרָם,
נָכוֹן לְהִשָּׁכַח בִּפְנִים הָאֲפֵלָה.
הַמַּיִם מוֹבִילִים צִי־צְלָלִים רוֹגֵעַ.
הָאֲוִיר מָלֵא זִכְרוֹנוֹת שֶׁל עָלִים.
2. מַלְכֻיּוֹת
עַכְשָׁו אַתְּ שׁוֹכֶבֶת שׁוּב לִישֹׁן,
וְעוֹד חֻמִּי בָּךְ,
בֵּין שְׁנֵי חֲתוּלַיִךְ הַשְּׁחֹרִים.
אֲנִי מְשׁוֹטֵט בְּאוֹר הַיּוֹם הָעוֹלֶה,
מַבִּיט בַּגֶּשֶׁם,
מַבִּיט בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים.
הִנֵּה מִטָּתֵךְ.
שְׁנֵי שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ, עַל הַכַּר הַלָּבָן,
מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי פָּנַיִךְ הַנּוֹשְׁמִים.
בָּעֶרֶב אָבוֹא וּבַבֹּקֶר אָשׁוּב.
בַּת־הַצְּחוֹק עַל שְׂפָתַיִךְ
קוֹרֵאת בִּשְׁמִי.
3. שׁוֹפָרוֹת
כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ, לָחַשְׁתִּי לָךְ תּוֹדָה.
וּשְׂפָתַיִךְ אָמְרוּ, בָּרוּךְ הַיּוֹצֵא.
אֵינֶנִּי אִישׁ צוֹעֵק.
הִתְבָּרַכְתִּי בְּלִבִּי. גָּמַרְנוּ בְּשָׁלוֹם.
אֲבָל הַתּוֹדָה נָשְׁמָה מְלֹא־רֵאוֹתֶיהָ,
פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם זוֹהֲבוֹת,
חָלְפָה עַל־פְּנֵי קַו־הַמַּשְׁוֶה
בְּצִלְצְלֵי־תְרוּעָה.
אַתְּ רְחוֹקָה עַכְשָׁו.
עוֹנָה אַחֶרֶת מַקְשִׁיבָה לְקוֹלֵךְ.
אֲבָל שְׁנֵינוּ מַחֲרִישִׁים
בִּמְשֹׁךְ קֶרֶן הַיּוֹבֵל.
קול בתוכי
מאתט. כרמי
בַּחֲדַר־הַהַמְתָּנָה, בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת
מאתט. כרמי
הָאִשָּׁה שֶׁעַל יָדִי דִּבְּרָה אֶל עַצְמָהּ בְּלִי הֶרֶף.
לֹא הִיא. קוֹל שֶׁמִּתּוֹכָהּ.
לֹא אֶל עַצְמָהּ. אֶל לַהֲקוֹת אָזְנַיִם נַעֲלָמוֹת
שֶׁחָגוּ מוּל פָּנֶיהָ הַמְדַבְּרִים.
הִיא מַזְכִּירָה לִי מִישֶׁהִי
שֶׁיָּלְדָה אוֹתִי.
עַכְשָׁו גַּם אֲנִי מַתְחִיל לְהַבְחִין בָּאָזְנַיִם,
חָגוֹת, נִצְמָדוֹת זוֹ לְזוֹ כַּחֲלָלִיּוֹת,
צוֹלְלוֹת לְעֵבֶר פִּיהָ
כִּמְבַקְשׁוֹת נִדְבַת חַמְצָן.
שְׂפָתַי נָעוֹת.
אֲנִי מַתְחִיל לִשְׁמֹעַ קוֹל בְּתוֹכִי.
לֹא שֶׁלִּי.
פְּרֵדָה שֶׁל שַׁחֲרִית
מאתט. כרמי
חֲצִי וִילוֹן, חֲצִי חַלּוֹן, חֲצִי אִשָּׁה.
אַתְּ.
הַמּוֹנִית מְחַכָּה לִפְנֵי הַסַּף,
קוֹצֶבֶת
אֶת מְנִיפַת יָדֵךְ הָאִטִּית מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׁמְשָׁה,
אֶל קוֹל צְעָדַי הַיּוֹרְדִים בַּמַּדְרֵגוֹת,
אֶת פַּעֲמַת לִבּוֹ
שֶׁל עֻבַּר הַשִּׁכְחָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים יִשָּׁמַע בִּכְיוֹ
שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד.
רַק בְּעֵינֶיךָ תַּבִּיט
מאתט. כרמי
אם תראה אדם רע בא ותירא ממנו עשה שד"י בידך הימנית… וישימהו על פניו…
סידור “שערי ציון”
רָאִיתִי אָדָם רַע
שָׂם פָּנָיו אֵלַי.
עִקְּבוֹתָיו הוֹלְכִים לְפָנָיו
כְּמוֹ תְּאוֹמֵי נְחָשִׁים.
הִזְעַקְתִּי אֶת יָדִי אֶל פָּנַי:
כּוֹפַפְתִּי אֲגוּדָלִי כְּמוֹ ד',
וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת כְּמוֹ ש',
וְזֶרֶת כְּמוֹ י' —
אֲבָל מִצְחִי גָּדַל
וְעֵינַי רָחֲבוּ בַּמּוֹרָא.
כַּף־יָדִי
לֹא כִּסְּתָה עַל פָּנַי.
הָאָדָם קָרֵב, הָאָדָם קָרֵב.
פָּנַי מוּל פָּנָיו,
עֵינַי בְּעֵינָיו,
עִקְּבוֹתָיו עַל עֲקֵבַי.
טוֹב, טוֹב,
אָמַר הָאָדָם הָרָע,
עַכְשָׁו אַתָּה רוֹאֶה בָּרוּר
מַה צָּפוּי לְךָ.
תִּקּוּן חֲצוֹת
מאתט. כרמי
כַּמּוּבָן שֶׁאַתְּ עֲדַיִן יָפָה בְּעֵינַי.
לֹא, בִּכְלָל לֹא הִשְׁמַנְתְּ.
קְטַנִּים מִדַּי?! מַה פִּתְאֹם? לְהֵפֶךְ.
לֹא, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁלֹּא.
אַגַּן־הַסַּהַר, בְּחַיַּי.
אֲנִי נִשְׁבָּע לָךְ, מִגְדַּל הַלְּבָנוֹן.
קָרָארָה, מַמָּשׁ קָרָארָה.
לֹא, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁלֹּא.
וְעַכְשָׁו דַּי.
הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עָלְתָה
(נָלִינָה, בֶּטַח נָלִינָה)
וַאֲנִי מֻכְרָח לְצַחְצֵחַ אֶת שִׁנַּי.
לְשׁוֹנִי מְלֵאָה רִנָּה.
בַּדֶּרֶךְ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
מאתט. כרמי
לְפָנַי — מַשָּׂאִית עֲמוּסָה
מִשְׁבְּצוֹת דֶּשֶׁא.
אֵי־שָׁם, חֶלְקַת אֲדָמָה
מְחַכָּה לְגַן פּוֹרֵחַ
מִן הַמּוּכָן.
אֲנִי נוֹסֵעַ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת:
כָּבֵד מִכֹּל, קַל מִכֹּל —
זֵכֶר גּוּפֵךְ מֵאֶמֶשׁ.
הַמִּטְעָן שֶׁלִּי
יִפְרַח בָּאֲוִיר.
בָּאֲוִיר
מאתט. כרמי
אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרַיִךְ
כְּמוֹ מָטוֹס אַחֲרֵי צִלּוֹ.
רַק לְאַחַר הַנְּחִיתָה
נִהְיֶה שׁוּב לְאֶחָד.
לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
אָסוּר לִפְצֹחַ בְּשִׁיר
לִפְנֵי שֶׁעוֹלֶה הַקּוֹל
מֵאַרְצוֹת הַצֵּל.
עָבִים חוֹצְצִים.
כִּיסֵי אֲוִיר קָשִׁים.
אִבַּדְנוּ קֶשֶׁר
עַיִן וְאַלְחוּט.
בִּמְטוֹס־הַצְּלָלִים
נוֹקְטִים אֶמְצָעֵי־חֵרוּם.
מַסֵּכַת הַחַמְצָן
צוֹנַחַת מוּל פָּנַיִךְ.
נִשְׁמִי עָמֹק, עָמֹק.
נְחִיתָה
מאתט. כרמי
רַעַם בַּגַּלְגַּלִּים —
וּמִיָּד, מוּזִיקָה קַלָּה.
הַאִם הָאֲדָמָה חֲמוּרָה כָּל כָּךְ
שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיק אֶת פָּנֶיהָ?
הַדֶּשֶׁא בַּשָּׂדֶה שָׁדוּף מְאֹד.
הַמּוּזִיקָה נְמוֹגָה לְאַט,
כְּמוֹ טֹפִי בֵּין הַשִּׁנַּיִם.
יֹפִי שֶׁבָּאת.
מָה אַתְּ מְזַמְזֶמֶת?
הַאִם יָדַעַתְּ
שֶׁמָּחָר יִהְיֶה הַיּוֹם הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה?
20.6.75
מִכְתָּב לִקְצִין הַמֶּכֶס
מאתט. כרמי
קְצִין־מֶכֶס יָקָר,
אַתָּה זוֹכֵר, לִפְנֵי כַּחֲצִי שָׁנָה,
כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי בַּשַּׁעַר
שֶׁאֵין בּוֹ חוֹבָה לְהַצְהִיר —
וּבְכֵן, זֶה לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה־רְמִיָּה.
בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה דָּבָר בְּכֵלַי.
אֲפִלּוּ כֵּלִים לֹא הָיוּ לִי.
אֲבָל הַיּוֹם גִּלִּיתִי בְּמַפְתִּיעַ
שֶׁמְּקַנֶּנֶת בִּי, מֵאָז,
סוֹכֶנֶת חֲרִישִׁית
עִם מַשְׁדֵּר רַב־עָצְמָה.
סְלַח־לִי עַל הַבְרָחַת הַגְּבוּל.
אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת דִּבְרָתִי
שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי עַל קִיּוּמָהּ.
וְאִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי
הָיִיתִי מַסְגִּיר אוֹתָהּ לְיָדֶיךָ מִיָּד,
חַיָּה אוֹ מֵתָה.
הוּא חָשַׁב שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
מאתט. כרמי
הוּא חָשַׁב שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
מאתט. כרמי
הזמן
חֹרֶף. שָׁעָה אֲפֹרָה לִפְנוֹת־עֶרֶב.
גֶּשֶׁם אִטִּי וְקָצוּב.
המקום
כִּכַּר בֶּדְפוֹרְד, לוֹנְדוֹן,
גַּן עִירוֹנִי גָּדוּר.
סְבָכָה חֲלוּדָה.
מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר —
מַטָּח שֶׁל נַרְקִיסִים.
עַל חֻדֵּי הַסְּבָכָה נְעוּצִים:
גָּבִיעַ־שֶׁל־פְּלַסְטִיק מָעוּךְ
שֶׁמֵּעָלָיו כָּתוּב —
הַכֶּסֶף מְדַבֵּר;
רִשּׁוּמֵי־עִפָּרוֹן שֶׁל נָמֵר
(רֶשֶׁף־רֶשַׁע בְּעֵינָיו),
יָגוּאָר, פּוּמָה, פִּיל, אַרְיֵה,
וּכְתֹבֶת — חַיּוֹת־פֶּרֶא מִן הַזִּכָּרוֹן;
גִּלְיוֹנוֹת נְיָר אָפֹר
וַעֲלֵיהֶם שִׁבְרֵי פְּסוּקִים
בִּכְתָב מָהוּהַּ;
וְעַל הַשַּׁעַר הַנָּעוּל,
תַּמְרוּר תַּקִּיף עַל קַרְטוֹן —
מְשׁוֹרֵר, עֲצֹר!!
הנפשות
הוּא.
מְזֻקָּן, מְכֻרְבָּל בִּבְלוֹיִים.
עַל עָמְדוֹ לִפְנֵי הַגָּדֵר,
אֲבָל חָבוּי בִּסְבַךְ מְגִלּוֹתָיו.
אִלֵּם.
(לֹא שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר.)
עֵינָיו אֵינָן.
(לֹא שֶׁהוּא עִוֵּר.)
אֲנִי,
כּוֹתֵב הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה.
עוֹבֵר־אֹרַח,
מְשַׁחֵר לַטֶּרֶף,
עֵר מְאֹד בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
מערכה ראשונה
אֵין אִישׁ בַּכִּכָּר הַגְּשׁוּמָה מִלְּבַדֵּנוּ.
אוּלַי עוֹרֵב בּוֹדֵד.
אוּלַי מָטוֹס קַשּׁוּב אֶל מַכְשִׁירָיו.
הַתַּמְרוּר בּוֹלֵם אֶת רַגְלַי.
חוֹבֵר זָקֵן!
אֵיךְ יָכֹלְתָּ לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ?
אֲנִי מְחַזֵּר עַל עֵינָיו,
מְצַלְצֵל בְּרֹךְ בְּפָנָיו —
אֵין עוֹנֶה.
אֲנִי קָרֵב אֶל הַגָּבִיעַ,
בִּמְאוֹר־פָּנִים, בְּלֵב מִתְרַחֵב,
הוֹשִׁיעָה־נָּא —
מערכה שנייה
— וַאֲנִי מַמְטִיר
חֹפֶן שֶׁל מַטְבְּעוֹת
אֶל תּוֹךְ הַגָּבִיעַ.
הַפְסָקָה אֲרֻכָּה.
וּלְפֶתַע,
בְּלִיל־קוֹלוֹת בּוֹקֵעַ:
הַכֶּסֶף מְדַבֵּר!
הַגֶּשֶׁם מְפַטְפֵּט,
הַנַּרְקִיסִים תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת זָהָב!
שִׁבְרֵי פְּסוּקִים קְרֵבִים,
עֶצֶם עַל עַצְמוֹ,
לְרַעַם חַיְתוֹ־טֶרֶף שׁוֹאֲגוֹת —
הוֹ, כָּל זֶה לֹא קָרָה.
מערכה שלישית
כַּמּוּבָן, הוּא מִתְכַּוֵּן לְעַצְמוֹ.
כָּל הַסַּגְרִיר הַזֶּה
הֶעֱכִיר אֶת בִּינָתִי.
מִקַּח־טָעוּת.
הוּא לֹא הִבְטִיחַ שׁוּם תְּמוּרָה,
וְלֹא הִקְנָה שׁוּם זְכוּת.
הָאוֹר יוֹרֵד.
גֶּשֶׁם.
אוּלַי עוֹרֵב בּוֹדֵד,
אוּלַי מָטוֹס קַשּׁוּב וּמְהַבְהֵב.
(בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, הוּא לֹא זָע.
עֵינָיו אֵינָן.
הוּא לֹא נָשָׂא, וְלֹא נָתַן.)
עֲרָפֶל מִתְעַבֶּה.
קַוֵּי הָעִפָּרוֹן
מִתְמַסְמְסִים בַּמַּיִם.
אֲנִי עוֹקֵר אֶת רַגְלַי בְּכֹחַ
הַכֶּסֶף מְהַתֵּל בִּי
מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי.
מָסָךְ!
אחרית־דבר
שָׁכַחְתִּי לְצַיֵּן
אֶת הַלַּחְשָׁן.
גַּם הוּא בֵּין הַנְּפָשׁוֹת —
יוֹשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת,
נִים־לֹא־נָם;
אֵין מִלִּים בָּעֲלִילָה.
אֲבָל כַּעֲבֹר שָׁנִים
הוּא יִתְנַעֵר פִּתְאֹם —
לִרְשֹׁם אוֹתָנוּ
מִן הַזִּכָּרוֹן.
הזמן עובר
מאתט. כרמי
בְּמוּזֵיאוֹן לְעַתִּיקוֹת בְּאַתּוּנָה
מאתט. כרמי
חֲבוּרָה שֶׁל נְעָרוֹת,
שָׁנָה א', הָאֲקָדֶמְיָה לְאָמָּנוּת,
עוֹמֶדֶת הָכֵן
מִסָּבִיב לַסְּפִינְקְס.
קָשֶׁה לְהִסְתַּכֵּל עָמֹק בְּעֵינֶיהָ.
מַבָּטָהּ הַלָּבָן אָטוּם:
אֵינוֹ מְקַבֵּל וְאֵינוֹ נוֹתֵן.
אֵין תְּשׁוּבָה גַּם בְּמִצְחָהּ.
הוּא מַחֲזִיר אוֹתְךָ
אֶל הַשָּׁמַיִם, אֶל הַיָּם,
אֶל הָרִים בְּלִי הֵד.
אֲבָל הִיא יוֹדַעַת.
אֵין סָפֵק שֶׁהִיא יוֹדַעַת.
"שִׂימוּ לֵב לַחֵן הַקָּפוּא
שֶׁל זְנָבָהּ הַמֻּשְׁלָם."
אֶת זֶה אֲנִי רוֹצֶה.
כַּזַּיִת
מאתט. כרמי
“בין האכסדרה הצפונית לבין היסודות של מקדש־אָתֵנָה העתיק נמצא הפּאַנדרוֹסיוֹן 86… בתחומו ניצב עץ־הזית הקדוש של אתנה 87 (עץ־זית קטן, מודרני) וכן המזבח של זֶוְס הֶרְקֶיּוֹס…”
מתוך “מדריך לאקרופוליס”
הוֹ זַיִת קָטָן וּמוֹדֶרְנִי,
זַיִת קְשֵׁה־יוֹם,
הֱיֵה שָׁלוֹם!
אֵיךְ, בְּעֶצֶם, נִקְלַעְתָּ
לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה:
כְּנַף־רוּחַ מְשַׁטָּה?
גַּנָּן חוֹבֵב־כִּלְאַיִם?
עֲדָרִים שֶׁל תַּיָּרִים
מַחֲרִישִׁים אֶל מוּל פָּנֶיךָ,
מַרְכִּינִים רֹאשׁ בְּחֶרְדַּת —
עַד שֶׁנִּלְכֶּדֶת עֵינָם
בַּמַּאֲמָר הַמֻּסְגָּר.
הֵם מִזְדַּקְּפִים בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ:
זַיְּפָן! רַמַּאי נִקְלֶה!
הָהּ, נִתְלֶה לוֹ בְּאִילָן גָּדוֹל!
שֶׁמֶן־הַמִּשְׁחָה נִכְפָּשׁ בֶּעָפָר.
(שֶׁמֶן זַיִת זָךְ!)
בְּלַעֲגֵי־שָׂפָה הֵם דּוֹהֲרִים
אֶל הַמִּסְפָּר הַבָּא.
עָלֶיךָ מַחֲוִירִים,
נִצָּתְךָ נוֹשֶׁלֶת,
גִּזְעֲךָ מִצְטַפֵּד.
רַק בְּבוֹא הַלַּיְלָה
בָּא הַיַּנְשׁוּף הַגָּדוֹל
לַחֲסוֹת בֵּין עֲנָפֶיךָ.
שְׁתֵּי עֵינָיו
יְרֵחִים קוֹדְרִים.
הוּא מְסַפֵּר לְךָ עַל זְמַנִּים עָבָרוּ
וְאַתָּה מְרַשְׁרֵשׁ וְנִרְגָּע,
אָחִי הַקָּטָן.
עֵינָא בִּישָׁא
מאתט. כרמי
אֲנִי כָּל כָּךְ מְקַנְאָה בַּיְכֹלֶת שֶׁלְּךָ לְהִתְבַּטֵּא,
הִיא אָמְרָה.
סָר כֹּחִי; יָמִים שְׁלֵמִים לֹא יָכֹלְתִּי לְחַבֵּר
אֶת הַמִּלָּה בְּכִי אֶל הַמִּלָּה רַע.
מָוֶת וְחַיִּים
מאתט. כרמי
“שום פלדה אינה יכולה לפלח את לב האדם בקוֹר חַד יותר מנקודה ברגע הנכון.”
יצחק בַּבֶּל
לְנַסֵּחַ,
כְּמוֹ עוֹ"ד הַמִּתְכַּתֵּב
עִם הַמַּרְשֶׁה שֶׁלּוֹ:
זָהִיר, רוֹחֵשׁ כָּבוֹד,
נִלְבָּב, אַךְ בִּמְשׂוּרָה.
עֵר לְכָל הַנְּטִיּוֹת: זוֹכֵר,
אֵין לְךָ מִלָּה שֶׁאֵין לָהּ שָׁעָה,
עָבָר מְפֻקְפָּק,
עָתִיד מִתְהַפֵּךְ.
לִרְאוֹת אֶת הַמִּלִּים בִּרְשׁוּת־הַכְּלָל:
חֲשׂוּפוֹת, לְלֹא מַדֵּי־מִשְׂרָד
וְסֵתֶר־תִּיק.
לְשַׁעֵר אֵיךְ יִשְׁתַּמְּעוּ
בְּלַחַשׁ וּבְקוֹל,
כִּכְלִי אַחֵר, בְּאַקְלִים עוֹיֵן,
לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט.
לְהַקְפִּיד עַל תֹּם־לֵב עִנְיָנִי,
לֹא לְעוֹרֵר חֲשָׁד;
וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְהוֹסִיף
חוּט שֶׁל חֵן,
תִּקְוָה שֶׁל שָׁנִי,
מַשֶּׁהוּ בֵּין מַחֲלָה לְבֵין תּוֹחֶלֶת.
לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁפָּט
כְּמוֹ חֲדַר־מַרְאוֹת:
כָּל מִלָּה פּוֹזֶלֶת לְעֵבֶר שְׁכֵנוֹתֶיהָ,
מִשְׁתַּקֶּפֶת בָּהּ
וּמַשְׁקִיפָה עָלֶיהָ.
לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת מַרְבִּית הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת:
שֶׁאוֹהֵב יֵהָפֵךְ לְשׂוֹנֵא,
שֶׁשּׂוֹנֵא יֵהָפֵךְ לְמַרְשֶׁה,
יוֹבֵל־הַכֶּסֶף יִמָּשֵׁךְ לְלֹא כִּסּוּי,
הַסּוֹמֵךְ יִמְעַד, הַנִּסְמָךְ יַעֲמֹד,
הַמַּקָּף יִזְדַּקֵּף לְסִימַן־קְרִיאָה.
לְהַטְבִּיעַ אֶת סִימָנֵי־הַפִּסּוּק
כְּמוֹ כְּתֹבֶת־קַעֲקַע.
לְהַפְקִיד מִשְׁמָר מֻבְחָר
עַל הַמַּעֲבָרִים.
וּלְקַבֵּל, בְּלִי סְיָג וּבְלִי עוֹרְרִין,
אֶת חֲתִימַת־הַדִּין:
סוֹף פָּסוּק.
הַזְּמַן עוֹבֵר
מאתט. כרמי
שְׁעוֹן הַשֶּׁמֶשׁ שָׁרוּי בַּצֵּל.
רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת פּוֹקֵד אוֹתוֹ הָאוֹר
וּפָנָיו הַחֲלוּדִים נְעוֹרִים.
הוּא מְפַגֵּר בְּכַמָּה מֵאוֹת.
קַוָּיו הָעֲנֻגִּים מִטַּשְׁטְשִׁים
בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ.
לִפְעָמִים מִזְדַּמֶּנֶת צִפּוֹר זָרָה,
מְהַבְהֶבֶת מֵעָלָיו, נָחָה לְרֶגַע —
הַפְּעִימָה הַחַמָּה מַזְכִּירָה לוֹ
מַשֶּׁהוּ מֻכָּר.
אֲבָל הַצִּפֳּרִים הַמְּקוֹמִיּוֹת
כְּבָר אֵינָן סָרוֹת אֵלָיו
לִרְאוֹת מָה הַשָּׁעָה.
מִבַּחוּץ
מאתט. כרמי
הַזּוֹנָה בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר יָפָה מְאֹד.
הִיא קוֹרֵאת בְּסֵפֶר.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מַה הִיא קוֹרֵאת.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מֶה הָיְתָה יַלְדוּתָהּ.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמֶּיהָ הַיָּפִים
בִּצְעִיפִים שֶׁל מָשָׁל. לְמָשָׁל:
דָּג נָדִיר בְּאַקְוַרְיוּם;
אִמּוּם חַי בְּוִיטְרִינָה;
אֵם־כָּל־חַי בַּקֹּדֶשׁ.
הִיא יָפָה מְאֹד.
וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁהִיא דְּרוּכָה לָרֶגַע
שֶׁבּוֹ תֶּחְדַּל לִהְיוֹת מָשָׁל
וְתוּכַל לְכַבּוֹת אֶת מַרְאֵה עֵינַי.
אמסטרדם
לַיְלָה בְּלִי שֵׁם
מאתט. כרמי
“סְלִיחָה, אֲדוֹנִי, הַאִם הִזְמַנְתָּ…”
אִישׁ בְּבֵית מָלוֹן.
אַלְפֵי אֲנָשִׁים בְּאַלְפֵי בָּתֵּי מָלוֹן.
קַשּׁוּב לְרַחֲשֵׁי הָרְחוֹב.
מָה הֵם אוֹמְרִים?
דֶּלֶת נִפְתַּחַת, דֶּלֶת נִנְעֶלֶת. וְשׁוּב.
לְאָן הֵם נוֹסְעִים?
יֵשׁ לָהֶם מַשֶּׁהוּ לְהַגִּיד
זֶה לָזוֹ
זוֹ לָזֶה
זֶה לָזֶה
זוֹ לָזוֹ.
יֵשׁ לָהֶם מֵאַיִן, יֵשׁ לָהֶם לְאָן.
"כֵּן, כֵּן, הִזְמַנְתִּי,
הִזְמַנְתִּי דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת, צִלְצוּל מְעוֹרֵר,
גֶּשֶׁם מְטַפְטֵף בַּאֲלַכְסוֹן,
הִזְמַנְתִּי אֶת פָּנַי בְּסֵתֶר הַוִּילוֹן,
הֶבֶל־פֶּה שֶׁיֶּאֱטֹם אֶת הַשִּׁמְשָׁה,
הִזְמַנְתִּי קוֹל שֶׁל אִשָּׁה, עָמוּם,
כְּמוֹ הִלָּה בְּרֹאשׁ פַּנַּס רְחוֹב."
אֲנִי פֹּה, לְבַד,
וּשְׁמִי בְּסֵפֶר־הָאוֹרְחִים, לְמַטָּה.
אשֶׁר
מאתט. כרמי
הַיֶּלֶד אָמַר לְאִמּוֹ:
שְׂעָרֵךְ כְּמוֹ קַרְנֵי־שֶׁמֶשׁ אֲפֹרוֹת.
הַלַּיְלָה לֹא יָרַד עָלֶיהָ.
גְּמָר
מאתט. כרמי
הַשַּׁלְהֶבֶת הַכְּחֻלָּה מְחוֹלֶלֶת
מֵעַל רָאשֵׁי הַגֶּחָלִים,
מִתְהוֹלֶלֶת קַלַּת־רֶגֶל.
הָאֵפֶר מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים,
מְחַכֶּה בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.
סוֹפָהּ נָעוּץ בִּתְחִלָּתוֹ.
יַלְדָּה יְשֵׁנָה
מאתט. כרמי
יַלְדָּה יְשֵׁנָה בָּרַכֶּבֶת.
הַמֶּרְחָבִים חוֹלְפִים עַל פְּנֵי
מִצְחָהּ הַצַּר. מִצְחָהּ חוֹלֵף
עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָבִים.
שְׂפָתֶיהָ הַפְּשׂוּקוֹת הֵן
סוֹף פָּסוּק חָמִים.
שַׁלֶּכֶת.
עֲלֵי־נְשִׁימָתָהּ נוֹשְׁרִים
עַל נְעָלַי הַדְּמוּמוֹת.
פְּרָטִים
מאתט. כרמי
שְׁתִיקַת הַסֻּלָּם הַשָּׁעוּן אֶל הַקִּיר.
אִוְשָׁה נוֹאֶשֶׁת שֶׁל זַלְזַל חָרְפִּי.
עָגְמַת הַיָּרֵחַ הַמִּתְמַעֵט.
צַעֲקַת הַיֶּלֶד הַיָּשֵׁן
בְּלָשׁוֹן שֶׁעוֹד לֹא הֻמְצְאָה.
מִצְמוּץ עֵינֵי הַטַּיָּס.
טִפַּת הַזֵּעָה הַנּוֹשֶׁרֶת
מִמִּצְחוֹ שֶׁל שָׂרָף מְבֹהָל וְשָׁר.
שעות אחרות
מאתט. כרמי
אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחוּ"ל
מאתט. כרמי
אֲנִי קָם בַּבֹּקֶר
וְיוֹצֵא לַבֻּסְתָּן לְלַקֵּט תַּפּוּחִים.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר וַעֲשָׂבִים לַחִים
שׁוֹאֲלִים אוֹתִי:
יֵשׁ לְךָ זְכוּת קִיּוּם?
אֲנִי מֵבִיא לְאִשְׁתִּי סַל
שֶׁל תַּפּוּחִים רוֹחֲצִים בְּטַל.
הִיא מוֹדָה לִי:
יֵשׁ לָנוּ זְכוּת קִיּוּם?
הַתַּפּוּחִים כִּמְעַט חוּמִים.
אֲנִי מֵצִיץ אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר הַמַּהְבִּיל
וּפָנַי מַאְדִּימִים:
יֵשׁ לָכֶם זְכוּת קִיּוּם?
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַכִּנּוֹר
שֶׁהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו בְּהֵעוֹר
רוּחַ־לַיְלָה צְפוֹנִית:
גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת…
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל אִישׁ־הַמֶּרְכָּבָה,
עֵינָיו מְלֵאוֹת חַשְׁמַל
וְחַיּוֹת־רְבָבָה:
בְּדָמַיִךְ חַיַּי….
כְּשֶׁבְּנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה,
אֲנִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּלְמַד בְּעַל־פֶּה
אֶת שְׁנֵי הַפְּסוּקִים.
בַּלַּיְלָה הוּא יַחֲלֹם עַל צִפּוֹר בְּדָמָהּ
וְעַל מֶרְכָּבָה רְתוּמָה לִבְרָקִים
מְרֻבְּעֵי־פָּנִים.
אֵין לִי סָפֵק שֶׁיּוֹם אֶחָד,
וְאוּלַי בְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים,
יִשְׁאַל אוֹתוֹ עֶפְרוֹנִי
אוֹ כּוֹכָב צְפוֹנִי:
יֶלֶד, יֵשׁ לְךָ?
אוקספורד, 1974
לְוָיָה צְבָאִית כְּחֹם הַיּוֹם
מאתט. כרמי
לזכר יוסף האפרתי
1.
יְרֵחִים דְּלוּקִים נָעִים בַּכְּבִישׁ.
מַרְבֵּה־רַגְלַיִם זַרְחָנִי
מִזְדַּחֵל אֶל חשֶׁךְ אַחֲרוֹן.
בָּרֹאשׁ — קוֹמַנְדְּקָר עֲטוּר זֵרִים.
חַיָּלִים צְעִירִים קְפוּצֵי־פָּנִים;
הַקָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.
2.
בֵּית־קְבָרוֹת צְבָאִי חָדָשׁ,
מָלֵא נִיחוֹחִים.
הַגַּנָּנִים בָּאִים וְשָׁבִים,
חֲמָמָה שֶׁל מָוֶת.
פָּנֶיהָ. בָּנֶיהָ. הוֹרָיו. בָּנָיו —
הַמַּלְאָךְ שֶׁהִשְׁכִּיחַ מֵהֶם
אֶת כָּל חָכְמַת הָרֶחֶם
בְּצֵאתָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם —
הוֹלֵם בָּהֶם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.
הַכֹּל נִמְחָק, נִשְׁכָּח, נִשְׁחָק.
שִׁכְחָה אַחֶרֶת מְשַׁנָּה
אֶת מִבְנֵה עַצְמוֹתָיו שֶׁל הָאָב,
אֶת מַסְלוּל הַגִּידִים
וְלֹבֶן הָעֵינַיִם.
שִׁכְחָה אַחֶרֶת מְשַׁנָּה
אֶת הֶרְכֵּב דָּמָהּ שֶׁל הָאֵם,
אֶת צֶבַע עוֹרָהּ
וְהַשָּׁחֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ.
הֵם יִצְטָרְכוּ לְהַחֲלִיף
אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים.
הַיּוֹם הֵם הוֹפְכִים לְזָרִים
בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה,
עוֹלִים חֲדָשִׁים בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים.
3.
צֵא
צֵא וְחַשֵּׁב אֶת גִּילָם,
אֶת גִּילְךָ וְגִיל בָּנֶיךָ.
נוּעַ
בֵּין טוּרֵי הַמִּסְפָּרִים.
נוּעַ
בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה.
כָּל מַצֵּבָה
מֻצַּב פִּקּוּד.
אַתָּה מֻקָּף, מְכֻתָּר, שָׁבוּי,
חַי — בְּשֶׁטַח הַמֵּת.
צֵא.
4.
יְרֵחִים כְּבוּיִים נָעִים בִּשְׂדֵרָה
אֶל הַשֶּׁטַח הַבָּנוּי.
הַקּוֹמַנְדְּקָר כְּבָר חָזַר,
כָּפוּף לְהוֹרָאוֹת.
מַרְבֵּה־הָרַגְלַיִם
מִתְפַּקֵּק לְחֻלְיוֹתָיו.
אִישׁ לְנַפְשׁוֹ.
אִישׁ לְבֵיתוֹ.
אִישׁ לִמְזוּזָתוֹ
וּלְתֵבַת מִכְתָּבָיו.
5.
בֵּית הַקְּבָרוֹת הֶחָדָשׁ
מָלֵא נִיחוֹחִים.
צְעָקוֹת שֶׁנִּמְהֲלוּ בַּפְּרָחִים,
דְּמָעוֹת שֶׁהִשְׁאִירוּ דֹּק שֶׁל מֶלַח
עַל הַמַּצֵּבוֹת.
הַבְּכִי תָּלוּי בַּחֲלַל הַחֶלְקָה
כְּמוֹ נְטִיפִים בִּמְעָרָה חֲשׁוּכָה.
יְרֵחִים נִדְלָקִים לָנוּעַ בַּכְּבִישׁ.
הַפָּנִים נִקְפָּצִים.
הַקָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.
אפריל, 1974
שִׁיר לִרְחוֹבִי
מאתט. כרמי
בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ גָּר אָב
שֶׁשָּׁכַל שְׁנֵי בָּנִים.
(הַאִם אֲנִי רַשַּׁאי לָשֵׂאת אֶת שְׁמוֹ?
אֲנִי חַיָּב.)
עֲדַיִן לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעֵינָיו.
בְּמוֹרַד הָרְחוֹב גָּרָה אֵם
שֶׁבְּנָהּ יָשַׁב בַּשִּׁבְיָה הַצְּפוֹנִית
סְתָו, וָחֹרֶף, וַחֲצִי אָבִיב.
הָאוֹר דּוֹלֵק בַּלֵּילוֹת.
בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב — אַלְמָנָה צְעִירָה.
הִיא חַיֶּבֶת לְהַשְׁכִּים לִפְנֵי הַיֶּלֶד,
לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֶיהָ,
וְגַם בְּמוֹ עֵינָיו.
שִׁיר לִרְחוֹבִי כְּמוֹ נוֹשֵׂא־מִכְתָּבִים:
בֵּן שֶׁל חָבֵר,
חָבֵר שֶׁל חָבֵר,
חָבֵר שֶׁל בֵּן,
אֵשֶׁת חָבֵר.
אֵשׁ יוֹצֵאת מִכָּל הַצֵּרוּפִים.
הָאֲוִיר מַעֲבִיר צַוֵּי־תְנוּעָה, מִבְרָקִים,
חַלְחָלָה שֶׁל מִלִּים
שֶׁקּוֹרְמוֹת חַשְׁמַל.
שִׁיר לִרְחוֹבִי כְּמוֹ שַׁדָּר זָרִיז:
הַיְלָדִים מֻסָּעִים לַגָּן.
(הַנֶּהָג כְּבָר בָּדַק אֶת כָּל הַמּוֹשָׁבִים.)
הַחֶנְוָנִי הַיּוּגוֹסְלָוִי צוֹלֵעַ וּמְחַיֵּךְ.
רוֹכֶלֶת עַרְבִיָּה כְּמוֹ גֶּפֶן מִתְהַלֶּכֶת.
פַּקָּח שֶׁל עַמִּידָר. סְטוּדֶנְט קוֹרֵא
אֶת הַמּוֹנֶה. בַּחֲרשֶׁת הַחֲרוּבִים
יוֹשֵׁב צַיַּד־צִפֳּרִים, יָדָיו אֲסוּפוֹת,
כּוֹלֵא אֶת נְשִׁימָתוֹ.
הָרַכֶּבֶת צוֹפֶרֶת. כְּלָבִים נוֹבְחִים.
שִׁיר לִרְחוֹבִי כְּמוֹ שַׁמַּאי עִירוֹנִי:
לְכָל בַּיִת יֵשׁ כְּתֹבֶת
(גּוּשׁ, חֶלְקָה)
וּמָקוֹם פָּנוּי עַל אַחַד הַקִּירוֹת.
לְרֹב הַדַּיָּרִים — מִסְפָּר צְבָאִי,
לִיחִידֵי סְגֻלָּה — מִסְפָּר חָקוּק בַּבָּשָׂר.
הַכֹּל מְסֻכָּם וְרָשׁוּם בַּמַּפּוֹת.
צֵל יָרֹק חוֹפֶה עַל הָרְחוֹב —
יַעַר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת
שֶׁשָּׁרָשָׁיו מִסְתַּבְּכִים בָּאַנְטֶנּוֹת.
יַעַר־עַד.
שָׁמַיִם כְּפוּלִים.
זָר לֹא יָבִין.
וְיֵשׁ שָׁעוֹת
שֶׁאֲנַחְנוּ זָרִים לְעַצְמֵנוּ,
אֲבָל יֵשׁ גַּם שָׁעוֹת אֲחֵרוֹת.
שִׁיר לִרְחוֹבִי הַמּוּאָר
בַּאֲפֵלַת יַעַר־עַד.
אוקספורד, יולי 1975
עַל כֹּבֶד רֹאשׁוֹ שֶׁל הַשִּׁיר
מאתט. כרמי
יָמִים שֶׁל עֹצֶר. לֵילוֹת חֵרוּם. כָּל הַזְּכֻיּוֹת נִשְׁלָלוֹת —
זְכוּתָם שֶׁל אֳרָנִים לְחוֹלֵל בְּחַלּוֹנִי. זְכוּתִי לְהַבְחִין בֵּין דִּקְדּוּקֵי הַיָּרֹק
שֶׁל עֲדַת הָאֲמִירִים.
אֳרָנִים, כְּמוֹ לוּלְבֵי־עֲנָק, מְנֻטָּלִים בְּיָדַיִם נַעֲלָמוֹת מִתַּחַת לְחַלּוֹן בֵּיתִי.
עוֹרְבִים, כְּמוֹ רִמּוֹנֵי־תוֹרָה שְׁחֹרִים, מוֹצְאִים מָנוֹחַ עַל מַשָּׁב־שֶׁל־רוּחַ,
מִתְעוֹפְפִים עַל עָמְדָם, עוֹמְדִים בִּמְעוּפָם.
זְכוּתִי לוֹמַר כְּמוֹ.
מַעֲשֵׂי־יָדָיו (נַנִּיחַ שֶׁמֻּתָּר) טוֹבְעִים בִּמְעַרְבּוֹלוֹת עָפָר, בְּדוּמִיּוֹת שֶׁל יָם,
וַאֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה, לֶחֶם פָּרוּס, יֶלֶד
תִּסְתָּרֵק, כֶּלֶב שֵׁב, אִשָּׁה, אִשָּׁה כְּשֶׁתִּהְיִי
בָּעִיר,
שַׁלְּמִי אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל וְהַמַּיִם.
זְכוּתִי לְהִזָּכֵר בְּיַלְדוּת שְׁכוּחָה.
וּמִכָּאן לִטְבִיעָה, וּמִכָּאן לִשְׂרֵפָה, מִנֶּשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת לְנֶשֶׁף הַחֲרָדָה, מִלֵּיל הַחֵשֶׁק
לְחֶשְׁכַת הַיְלֵל.
זְכוּתִי לִפֹּל, לְהַפִּיל, לִגְרֹס אֶת שִׁנַּי.
לִהְיוֹת קוֹל עָמוּם בִּשְׁנָתֵךְ, צֵל שֶׁ — אוּלַי — חָלַף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, זִיק רָחוֹק
בְּתוֹךְ עֵינַיִךְ.
זְכוּתִי לְחַשֵּׁב אֶת שְׁנוֹת־הָאוֹר.
שׁוּם דָּבָר אֵינֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. אֲנִי מִתְיַשֵּׁב אֶל שֻׁלְחָן, שֶׁכְּבָר עָבַר לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי.
אֲנִי כּוֹתֵב עַל נְיָר, שֶׁמִּתְמַלֵּא אוֹתִיּוֹת וַהֲבָרוֹת עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ
בִּקְצֵה עֵטִי.
זְכוּתִי לוֹמַר
זְכוּתִי.
אפריל 1974–יולי 1975