מְסַפְּרִים, הַמֶּלֶךְ גְּדָל הַדּוֹר וְכָל הַתְּקוּפוֹת וְהָעִתִּים שֶׁעָבְרוּ, שֶׁהַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁנֵּרֵד הַלַּיְלָה לָעִיר, וְנִשְׁאַל אֶת הֲמוֹן הָעָם עַל דַּרְכֵי הַמּוֹשְׁלִים שֶׁהָפְקְדוּ עַל יָדֵנוּ, וְכָל מִי שֶׁתָּבוֹא עָלָיו תְּלוּנַת אָדָם, נַעֲבִיר אוֹתוֹ מִפְּקֻדָּתוֹ, וְזֶה שֶׁיְהַלְּלוּהוּ נָרִים מַעֲלָתוֹ”. אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁיָּרְדוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר, שׁוֹטְטוּ בָּעִיר וְהִתְהַלְּכוּ בַּשְּׁוָקִים. עָבְרוּ עַל פְּנֵי סִמְטָא אַחַת וְרָאוּ זָקֵן בָּא בַיָּמִים וְרֶשֶׁת שֶׁל דָּגִים וְסַל עַל רֹאשׁוֹ, וּבְיָדוֹ מַטֶּה, וְהוּא מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמְרִים לִי: "אַתָּה בְּדַעְתְּךָ הָיִיתָ

כְּלֵיל יָהֵל בּוֹ יָרֵחַ – אֵלָיו דָּמִיתָ".

אָמַרְתִּי: "הַרְפּוּ מֵאֲמָרִים וּתְנוּ לִי מָנוֹחַ,

שֶׁאֵין דַּעַת בִּלְתִּי אִם לְבַעַל הַכֹּחַ,

וְלוּ נְתָנוּנִי אֲנִי וְעִמִּי דַעְתִּי בַעֲבוֹט

יַחַד עִם כָּל הַדִּפְתְּרָאוֹת וְכָל הַדְּיוֹתוֹת

מְזוֹן יוֹם אֶחָד – לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם

מְצוֹא עַד קֵץ הַיָּמִין מִי שֶׁיְקַבְּלָם.

וְאָכֵן הֶעָנִי – גוֹרַל הָאֶבְיוֹן

חַיֵּי הַדַּלּוּת הֵם, רַק עֶלְבּוֹן.

בַּקַּיִץ אֵין אוֹנִים הוּא לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹ,

וּבַחֹרֶף יִתְחַמֵּם עַל אָח יַעַל עֲשָׁנוֹ.

כְּלָבִים יִרְדְּפוּהוּ בַאֲשֶׁר יַעֲבֹר שָׁם,

וְאוֹתוֹ יִבְזֶה גַם נִקְלֶה וּשְׁפַל-עָם.

מַצָּבוֹ לִפְנֵי אָדָם כִּי יְתַנֶּה,

וְעָלָיו יִתְחַטֵּא – לֹא יִמְצָא מַעֲנֶה.

אָכֵן אִם אֵלֶּה חַיֵּי הָאֶבְיוֹן

טוֹב לוֹ לוּ נִקְבַּר בְּמַשָּׁאוֹן.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף שִׁירוֹ, אָמַר לְגַ’עְפָר: “הִתְבּוֹנֵן לְמִסְכֵּן זֶה וְהַקְשֵׁב לְשִׁיר זֶה. אָכֵן סִימָן הוּא לְדָחֳקוֹ”. פָּנָה הַכַלִיף אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, מַה אוּמָנוּתֶךָ?” אָמַר: “אֲדוֹנִי, דַּיָג אֲנִי וּמְטֻפָּל בְּמִשְׁפָּחָה. יָצָאתִי מִבֵּיתִי בַּחֲצוֹת הַיּוֹם וְעַד עַכְשָׁו לֹא זִמֵּן לִי אֱלֹהִים כְּלוּם שֶׁאֲפַרְנֵס בּוֹ אֶת בְּנֵי-בֵיתִי, וּכְבָר מָאַסְתִּי נַפְשִׁי וּבִקַּשְׁתִּיהָ לָמוּת”. אָמַר הַכַלִיף: “רְצוֹנְךָ שֶׁתָּשׁוּב אִתָּנוּ אֶל הַנָּהָר, וְתַעֲמֹד עַל שְׂפַת חִדֶּקֶל וְתַשְׁלִיךְ רִשְׁתְּךָ לְשֵׁם מַזָּלִי, וְשֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲלֶה אֶקְנֶה מִמְּךָ בְּמֵאָה דִינָר?” שָׂמַח הָאִישׁ לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה וְאָמַר: “עַל רֹאשִׁי, חוֹזֵר אֲנִי עִמָּכֶם”. חָזַר הַדַּיָּג לַנָּהָר וְהִשְׁלִיְך רִשְׁתּוֹ וְהִמְתִּין קְצָת. אַחַר-כָּךְ מָשַׁךְ אֶת הַחֶבֶל וְאָסַף אֶת רִשְׁתּוֹ אֵלָיו, וְעָלְתָה בָרֶשֶׁת תֵּבָה נְעוּלָה וּמִשְׁקָלָהּ כָּבֵד. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַכַלִיף, מִשְּׁשָׁה וּמְצָאָהּ כְּבֵדָה. נָתַן לוֹ לַדַּיָּג מֵאָה דִינָר וְהִסְתַּלֵּק.

נָשְׂאוּ מַסְרוּר וְגַ’עְפָר אֶת הַתֵּבָה וְעָלוּ אִתָּהּ עִם הַכַלִיף לָאַרְמוֹן, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת. וּכְשֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה לִפְנֵי הַכַלִיף, נִגְּשׁוּ גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְשָׁבְרוּ אוֹתָהּ וּמָצְאוּ בָהּ סַל עֲלֵי-תָּמָר תָּפוּר בְּחוּטֵי-צֶמֶר אדֻמִּים. חָתְכוּ אֶת הַחוּטִים וְרָאוּ בְתוֹכוֹ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ. הֵרִימוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ מִתַּחַת לוֹ אַדֶּרֶת נָשִׁים. הֵרִימוּ אֶת הָאַדֶּרֶת וּמָצְאוּ תַּחְתֶּיהָ עַלְמָה דוֹמָה לִגְלִיל כֶּסֶף, הֲרוּגָה וּגְזוּרָה לִגְזָרִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַכַלִיף נִגְּרוּ דִּמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: "הוֹי כֶּלֶב שֶׁבַּמִּשְׁנִים, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֵּרָצְחוּ בְנֵי-אָדָם בְּיָמַי וְיָשְׁלְכוּ לַנָּהָר, הֵן דָּמָם יִדָּרֵשׁ מִיָּדִי?

חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶקֹּם נִקְמַת עַלְמָה זוֹ מֵרוֹצְחָהּ נֶפֶשׁ וַאֲמִיתֶנּוּ בָרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת". הוֹסִיף וְאָמַר עוֹד לְגַ’עְפָר: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּשׁוּשֶׁלֶת יִחוּסִי מִבְּנֵי עַבָּאס, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לְפָנַי רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ, הֲרֵינִי דוֹרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדְךָ, וַאֲנִי צוֹלֵב אוֹתְךָ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנִי, אוֹתְךָ וְאַרְבָּעִים מִבְּנֵי דוֹדֶיךָ”. וְכָעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל. נִרְתַּע גַ’עְפָר לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר: “הַמְתֵּן לִי שְׁלשָׁה יָמִים”. אָמַר: “מַמְתִּין אֲנִי לְךָ”.

יָצָא גַ’עְפָר סָר וְזוֹעֵף מִלְּפָנָיו, וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִנַּיִן אֵדַע מִי הוּא שֶׁרָצַח עַלְמָה זוֹ, שֶׁאֲבִיאֶנּוּ לִפְנֵי הַכַלִיף? וְאִם אֲנִי מֵבִיא לְפָנָיו זוּלָתוֹ, הֲרֵי יִדָּרֵשׁ דָּמוֹ מִיָּדִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת”. יָשַׁב גַ’עְפָר בְּבֵיתוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי שָׁלַח הַכַלִיף אֵלָיו אִישׁ מֵאַנְשֵׁי-חֲצֵרוֹ לְבַקְּשׁוֹ, כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַכַלִיף שָׁאַל אוֹתוֹ: “הֵיכָן רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם שׁוֹמֵר הַנִּרְצַחַת אֲנִי, שֶׁאָבִיא אֶת רוֹצְחָהּ לְפָנֶיךָ?” כָּעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל וְצִוָּה לְצָלְבוֹ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ, וְצִוָּה לְכָרוֹז שֶׁיַּכְרִיז בְּשׁוּקֵי בַגְדָאד: “כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתוֹ שֶׁל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵה הַכַלִיף וּבִצְלִיבַת בְּנֵי דוֹדָיו, אַרְבָּעִים מִבְּנֵי בַּרְמַךְּ, לִפְנֵי שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכַלִיף, יָבוֹא וְיֶחֱזֶה”. יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם מִכָּל רָבְעֵי הָעִיר לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתָם. הִצִּיבוּ אֶת הַצְּלָבִים וְהֶעֱמִידוּם תַּחְתָּם לְצָלְבָם, וְהָיוּ מַמְתִּינִים לַכַלִיף שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאוֹת לְמַלֵּא הַפְּקֻדָּה, כַּנָּהוּג. הָיוּ בְנֵי-אָדָם מְעוֹרְרִים בֶּכִי עַל גַ’עְפָר וּבְנֵי-דוֹדָיו.

וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה-מַרְאֶה לָבוּשׁ לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג; פָּנָיו זֹהַר כַּלְּבָנָה בְאוֹרָהּ, וְעֵינוֹ כְּאֶבֶן חֵן שְׁחוֹרָה מִצְחוֹ צַח וּמֵאִיר וּלְחָיָיו וְרֻדּוֹת, בְּמַשְׂכִּית כִּשּׁוּת עֲנוּדוֹת וּבְתוֹכָהּ שׂוּמָא לָהּ זֹהַר, כְּגַרְגִּיר הָעִנְבָּר לָטֹהַר. פִּלֵּשׁ לוֹ נְתִיב בֵּין הֶהָמוֹן, וְאָץ עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי גַ’עְפָר וְאָמַר: “פָּטוּר אַתָּה מֵעִנּוּיִים אֵלֶּה, נְשִׂיא-הַנְּסִיכִים וּמָעוֹז הָעֲנִיִּים וּמַחֲסָם; אֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הַנִּרְצַחַת שֶׁמְּצָאתֶם בַּתֵּבָה. יִצְלְבוּ נָא אוֹתִי וְלָקְחוּ אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם וְהוֹדָאָתוֹ, שָׂמַח עַל פְּדוּת נַפְשׁוֹ, וְהָיָה מִצְטָעֵר עַל הָעֶלֶם.

וּבְעוֹד הֵם מְדַבְּרִים, פָּרַץ לוֹ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים דֶּרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל גַ’עְפָר וְאֶל הָעֶלֶם. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, פְּאֵר הַנְּסִיכִים, אַל תַּאֲמֵן לְדִבְרֵי עֶלֶם זֶה, שֶׁלֹּא רָצַח עַלְמָה זוֹ אֶלָּא אָנִי. קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי, שֶׁאִם אֵינְךָ עוֹשֶׂה כֵּןְ, הֲרֵינִי תוֹבֵעַ אוֹתְךָ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”. אָמַר הָעֶלֶם: “הַמִּשְׁנֶה, הֲרֵי זָקֵן זֶה כַּבִּיר לְיָמִים הוּא, וְעוֹבֵר-וּבָטֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא שָׂח. אֲנִי הוּא שֶׁרְצַחְתִּיהָ, קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”. אָמַר הַזָּקֵן: "בְּנִי, אַתָּה צָעִיר וּמִשְׁתּוֹקֵק לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי בָא בַיָּמִים וְשָׂבַעְתִּי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַנַּח לִי וְאֶפְדֶּך וְאֶפְדֶּה אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת בְּנֵי-דוֹדָיו. וְלֹא רָצַח אֶת הָעַלְמָה זוּלָתִי אָנִי. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁתִּזְדָּרֵז לָקַחַת נָקָם מִמֶּנִּי ". כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה כָל זֶה, תָּמַהּ וְנָטַל אֶת הָעֶלֶם וְאֶת הַזָּקֵן וְהֶעֱלָה אוֹתָם אֵצֶל הַכַלִיף. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר נִתְגַלָּה רוֹצֵחַ הָעַלְמָה”. אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן הוּא?” אָמַר גַ’עְפָר: “עֶלֶם זֶה אוֹמֵר: אֲנִי הָרוֹצֵחַ.וְזָקֵן זֶה מֵזֶם אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: לֹא כִּי אֲנִי הָרוֹצֵחַ, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם לְפָנֶיךָ”.

הִסְתַּכֵּל הַכַלִיף בַּזָּקֵן וּבָעֶלֶם וְאָמַר: “מִי מִשְּׁנֵיכֶם רָצַח עַלְמָה זוֹ?” אָמַר הָעֶלֶם: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”. וְאָמַר הַזָּקֵן: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף לגַ’עְפָר: “קַח אֶת הַשְּׁנַיִם וּצְלֹב אוֹתָם”. אָמַר גַ’עְפָר: “מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה הָרוֹצֵחַ אֶלָּא אֶחָד, הֲרֵי הֲמָתָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עָוֶל”. אָמַר הָעֶלֶם: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּמִי שֶׁקֵּרָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְרָקַע אֶת הָאָרֶץ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הָעַלְמָה. וְכָךְ וְכָךְ הָיְתָה דֶרֶךְ רְצִיחָתָהּ”. תֵּאֵר לַכַלִיף מַה שֶּׁמָּצָא בַתֵּבָה, וְנִתְבָּרֵר לַכַלִיף, שֶׁהָעֶלֶם הוּא שֶׁרָצַח אֶת הָעַלְמָה. תָּמַהּ הַכַלִיף עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְאָמַר: “מַה הַסִּבָּה שֶׁרָצַחְתָּ עַלְמָה זוֹ בְּלִי מִשְׁפָּט? וּמַה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֶה בַדָּבָר מִבְּלִי שֶׁיַּלְקוּךָ, וּבָא וְאוֹמֵר מֵעַצְמְךָ: קְחוּ מִמֶּנִּי אֶת נִקְמָתָהּ?” אָמַר הָעֶלֶם: “דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁעַלְמָה זוֹ אִשְׁתִּי וּבַת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הָיְתָה, וְזָקֵן זֶה אָבִיהָ דוֹדִי אֲחִי אָבִי הוּא. נְשָׂאתִיהָ לְאִשָּׁה וְהִיא בְתוּלָה, וְחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה בָנִים זְכָרִים. הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי וּמְשָׁרֶתֶת אוֹתִי, וְלֹא מָצָאתִי בָהּ כָּל רָע, וְגַם הָיִיתִי עִמָּהּ בְּאַהֲבַת אֹמֶן. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ זֶה חָלְתָה מַחֲלָה אֲנוּשָׁה, וְהֵבֵאתִי לָהּ רוֹפְאִים, וְהִבְרִיאָה לְאַט לְאַט. חָפַצְתִּי לְהוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. אָמְרָה: “חֲפֵצָה אֲנִי מַשֶּׁהוּ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ מְאֹד מְאֹד”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, וּמַה הוּא זֶה?” אָמְרָה: “מִתְאַוָּה אֲנִי לְתַפּוּחַ שֶׁאָרִיחַ בּוֹ וְאֶטְעַם מִמֶּנּוּ קְצָת”. מִיָּד יָצָאתִי לָעִיר וְחִפַּשְׂתִּי תַּפּוּחִים, אַךְ לֹא מָצָאתִי, וְאִם גַּם כִּי מוּכָן הָיִיתִי לְשַׁלֵּם מְחִיר הָאֶחָד דִּינָר. שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה וְרוּחִי נֶעְכְּרָה וְאָמַרְתִּי: “בַּת-דּוֹדִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדִי לִמְצֹא”. הָיְתָה נִכְזָבָה מְאֹד, שֶׁכֵּן הָיְתָה חֲלָשָׁה עֲדַיִן, וְרָבְתָה חֻלְשָׁתָהּ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. בִּלִּיתִי אֶת הַלַּיְלָה בִדְאָגָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצָאתִי שׁוּב מִבֵּיתִי וְסוֹבַבְתִּי עַל הַגַּנִּים אֶחָד, אֶחָד, אַךְ לֹא מָצָאתִי בְשׁוּם מָקוֹם. לִבְסוֹף נִקְרָה עָלַי גַנָּן זָקֵן, וּשְׁאִלְתִּיו לְתַפּוּחִים. אָמַר לִי: “בְּנִי, פְּרִי זֶה אֵינוֹ כִמְעַט בְּנִמְצָא, וְעַכְשָׁו אֵין לְמָצְאוֹ כָאן כְּלָל וּכְלָל; אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ רַק בְּגַנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּבָצְרָה, שֶׁאָגַר אוֹתוֹ הַגַּנָּן בְּעַד הַכַלִיף “. חָזַרְתִּי לְבֵיתִי, וְהֵבִיאָה אוֹתִי אַהֲבָתִי לְאִשְׁתִּי לִידֵי כָךְ שֶׁהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי וְנָסַעְתִּי חֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם, לַיְלָה וָיוֹם הָלוֹךְ וָשׁוּב, וְהֵבֵאתִי לָהּ שְׁלשָׁה תַפּוּחִים, שֶׁלְּקַחְתִּים מִן הַגַּנָּן בְּבָצְרָה בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים. נִכְנַסְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי אוֹתָם לָהּ. אַךְ הִיא לֹא שָׂמְחָה בָהֶם וְהִנִּיחָה אוֹתָם מִן הַצַּד, שֶׁכֵּן גָּבְרָה עוֹד חֻלְשָׁתָהּ וְקַדַּחְתָּהּ. וְלֹא רָפְתָה מַחֲלָתָּהּ עַד שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה יָמִים. אַחֲרֵי זֶה הָלְכָה וְהִבְרִיאָה. עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּתִי לְמַשָּׂא וּלְמַתָּן. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, עָבַר עַל פְּנֵי חֲנוּתִי עֶבֶד שָׁחוֹר, כּוּשִׁי וּבְיָדוֹ תַּפּוּחַ וְהוּא מְשַׂחֵק בּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאַיִן לָקַחְתָּ תַּפּוּחַ זֶה? רְצוֹנִי לִקְנוֹת כָּמוֹהוּ”. צָחַק וְאָמַר: “לְקַחְתִּיו מֵאֲהוּבָתִי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי אֶצְלָהּ זְמַן רָב. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מְצָאַתִיהָ חוֹלָה וְאֶצְלָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים. אָמְרָה לִי: “בַּעֲלִי הַקַּרְנָן נָסַע בִּגְלָלָם לְבָצְרָה וְקָנָם בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים. לָקַחְתִּי מִמֶּנָּה אֶחָד מֵהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הָעֶבֶד, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי וְקַמְתִּי וְנָעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה, וְדַעְתִּי נִטְרֶפֶת עָלַי מֵרֹב זַעֲמִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי לַתַּפּוּחִים וְלֹא מָצָאתִי אֶלָּא שְׁנַיִם. אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי: “וְהֵיכָן הַשְּׁלִישִׁי?” אָמְרָה: “אָכֵן אֵינִי יוֹדַעַת”. נִתְבָּרֵר לִי שֶׁאֱמֶת דִּבֵּר הָעֶבֶד. לָקַחְתִּי סַכִּין וְנִגַּשְׁתִּי מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּבְלִי אֹמֶר וּדְבָרִים קָפַצְתִּי עַל חָזָהּ, תָּקַעְתִּי אֶת הַסַּכִּין בְּחָזָהּ וְכָרַתִּי אֶת רֹאשָׁהּ וּנְתַחְתִּיהָ אֲבָרִים אֲבָרִים וְשַׂמְתִּים בַּסַּל חִישׁ מַהֵר, וְכִסִּיתִיהָ בְּאַדֶּרֶת שֶׁל נָשִׁים וּתְפַרְתִּיו וְשַׂמְתִּי עָלֶיהָ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ וְהוֹרַדְתִּי אוֹתָהּ בַתֵּבָה וְנָעַלְתִּי הָתֵּבָה, וְטָעַנְתִּי אוֹתָהּ עַל פִּרְדָּתִי וְהֵטַלְתִּיהָ בְעֶצֶם יָדַי לְתוֹךְ נְהַר חִדֶּקֶל. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁתְּמַהֵר בַּהֲרִיגָתִי לִנְקֹם דָּמָהּ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁיִּדָּרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדִי בְיוֹם הַדִּין, שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁהֵטַלְתִּיהָ לִנְהַר חִדֶּקֶל מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָדָם,חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וּמָצָאתִי אֶת הַגָּדוֹל בְּבָנַי בּוֹכֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע מַה שֶׁעָשִׂיתִי בְאִמּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ:” מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתְךָ לְבֶכִי, בְּנִי?” אָמַר: " לָקַחְתִּי תַּפּוּחַ מִן הַתַּפּוּחִים שֶׁאֵצֶל אִמִּי, וְיָרַדְתִּי אִתּוֹ לַסִּמְטָא לְשַׂחֵק עִם אַחַי. בָּא עֶבֶד כּוּשִׁי גְּבַהּ-הַקּוֹמָה וְחָטַף אוֹתוֹ מִמֶּנִּי וְאָמַר: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָבִי נָסַע נְסִיעָה בִּשְׁבִילוֹ לְבָצְרָה וְהֵבִיאוֹ לְאִמִּי, שֶׁהִיא חוֹלָה. הוּא קָנָה שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים”. וְאוּלָם הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לְבַקָּשָׁתִי. בִּקַּשְׁתִּיו שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית. אַךְ הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלַי, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁהִכַּנִי וְהָלַךְ לוֹ עִם הַתַּפּוּחַ. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תַכֵּנִי אִמִּי בִגְלַל הַתַּפּוּחַ, וְהָלַכְתִּי מִפַּחַד עִם אַחַי אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְשָׁהִינוּ שָׁם עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם, וַעֲדַיִן אֲנִי מְפַחֵד מִפָּנֶיהָ. חֵי-אֱלֹהִים אָבִי, אַל תַּגֵּד לָהּ כְּלוּם מִזֶּה, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַכְאוֹבֶיהָ עוֹד יוֹתֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַנַּעַר, יָדַעְתִּי שֶׁשֶּׁקֶר עָנָה הָעֶבֶד בְּבַת-דּוֹדִי, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁחֵטְא גָדוֹל חָטָאתִי בַהֲרִיגָתָהּ. בָּכִיתִי בְכִי מָר, וְהִנֵּה זָקֵן זֶה הַיְנוּ דוֹדִי וְאָבִיהָ, בָּא אֵלַי. הִגַּדְתִּי לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה, יָשַׁב לְצִדִּי וּבָכָה, וְלֹא פָסַקְנוּ מִבְּכִי עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְקָרָאנוּ לְמִסְפֵּד. וְזֶה לָנוּ חֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁאָנוּ מִתְאַבְּלִים וּבוֹכִים עַל שֶׁנִּרְצָחָה בְלִי מִשְׁפָּט. וְכָל זֶה בִּגְלַל הָעֶבֶד, וְהוּא הַסִּבָּה לְמִיתָתָהּ. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתְךָ בִּכְבוֹדָם שֶׁל אֲבוֹת-אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁתְּמַהֵר לַהֲמִיתֵנִי, שֶׁאֵין חַיַּי חַיִּים אַחֲרֵי מוֹתָהּ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם, תָּמַהּ וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי תוֹלֶה אָדָם, זוּלָתִי הָעֶבֶד הַנִּתְעָב הַזֶּה, וּרְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יָבִיא מַרְפֵּא לַחוֹלֶה, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַמְהֻלָּל וְהַמְפֹאָר עַל כֹּל”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַכַלִיף נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִצְלֹב אָדָם זוּלָתִי הָעֶבֶד, שֶׁכֵּן יֵשׁ לִמְצֹא לָעֶלֶם זְכוּת. פָּנָה הַכַלִיף אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: “הָבֵא לְפָּנַי אוֹתוֹ עֶבֶד מְתֹעָב, שֶׁהָיָה סִבָּה לְאָסוֹן זֶה, וְאִם אֵינְךָ מְבִיאוֹ הֲרֵי אַתָּה חֲלִיפָתוֹ”. יָרַד גַ’עְפָר בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: “כְּבָר הָיִיתִי צָפוּי פַּעֲמַיִם לְמִיתָה, וְלֹא בְכָל יוֹם יֵצֵא הַכַּד בְּשָׁלוֹם. בִּכְגוֹן זֶה יוּשְׁבוּ חֲכָמִים אָחוֹר, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם אֶלָּא מִי שֶׁהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹצֵא מִבֵּיתִי שְׁלשָׁה יָמִים, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה”. עָמַד שְׁלשָׁה יָמִים בְּבֵיתוֹ. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְצִוָּה לְבֵיתוֹ וְנִפְרַד מִילָדָיו וּבָכָה.

וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ עַד שֶׁבָּא אֵלָיו שְׁלִיחַ הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בָּעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ עַד מְאֹד וְשָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ וְנִשְׁבַּע, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר יוֹם זֶה עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ צָלוּב”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה בָכָה וּבָכוּ עִמּוֹ יְלָדָיו וַעֲבָדָיו וְכָל מִי שֶׁהָיוּ בַבַּיִת. כְּשֶׁגָּמַר לְהִפָּרֵד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, וְהָיָה מְחַבְּבָה יוֹתֵר מִכָּל יְלָדָיו כֻּלָּם. אִמְצָה אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ הֵימֶנָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְגִּישׁ בְּכִיסָהּ דְּבַר-מָה עָגֹל. אָמַר לָהּ: “מַה זֶּה שֶׁבְּכִיסֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, תַּפּוּחַ הוּא שֶׁשֵּׁם אֲדוֹנֵנוּ הַכַלִיף כָּתוּב עָלָיו, הֱבִיאוֹ לִי עַבְדֵּנוּ רִיחָאן, וַהֲרֵי הוּא עִמִּי אַרְבָּעָה יָמִים. וְלֹא נְתָנוֹ לִי עַד שֶׁלָּקַח שְׁנֵי דִינָרִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר עַל דְּבַר הָעֶבֶד וְהַתַּפּוּחַ, שָׂמַח וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לְכִיס בִּתּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַתַּפּוּחַ וְהִכִּירוֹ וְאָמַר: “הוֹי אַתָּה שֶׁתְּשׁוּעָתְךָ קְרוֹבָה”. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָעֶבֶד. בָּא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “הָבָה נָא, רִיחָאן, מֵאַיִן תַּפּוּחַ זֶה?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, שֶׁאִם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בַּשֶּׁקֶר, הֲרֵי הָאֱמֶת מוֹעִילָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, לֹא גָנַבְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ מֵאַרְמוֹנְךָ,וְלֹא מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת וְאַף לֹא מִגַּנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:לִפְּנֵי חֲמִשָּׁה יָמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְנִכְנַסְתִּי לְאַחַת סִמְטוֹת הָעִיר, וְרָאִיתִי תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים, וְהָיָה עִם אֶחָד מֵהֶם תַּפּוּחַ זֶה, חֲטַפְתִּיו מִמֶּנּוּ וְהִכִּיתִיו. בָּכָה וְאָמַר: “לְאִמִּי הוּא וְהִיא חוֹלָה. בִּקְּשָׁה מֵאָבִי תַּפּוּחַ. נָסַע לְבָצְרָה וְהֵבִיא לָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים, וְלָקַחְתִּי לִי אֶחָד מֵהֶם לְשַׂחֵק בּוֹ”. הוֹסִיף וּבָכָה וְלֹא שָׁעִיתִי אֵלָיו, וְלָקַחְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ עִמִּי וְהֵבֵאתִיו. וְקָנְתָה אוֹתוֹ מִמֶּנִּי גְבִרְתִּי הַקְּטַנָּה בִּשְׁנֵי דִינָרִים. זֶהוּ כָל הָעִנְיָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְפַּלַּא עַל זֶה שֶׁנִּגְרַם הָאָסוֹן כֻּלּוֹ וְרֶצַח הָעַלְמָה עַל-יְדֵי עַבְדּוֹ. הִצְטָעֵר עַל כָּךְ שֶׁדַּוְקָא עַבְדּוֹ הוּא, אַךְ שָׂמַח בְּהַצָּלַת נַפְשׁוֹ, וְאָמַר בָּתֵי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם בְּיָד עַבְדְּךָ הָרָע קָרָה,

שִׂימוֹ לְנַפְשֶׁךָ כַּפָּרָה.

כִּי עֲבָדִים לָרֹב תִּמְצָא לְךָ,

וְנֶפֶשׁ לֹא תִמְצָא זוּלַת נַפְשְׁךָ.

תָּפַס בְּיַד הָעֶבֶד וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לַכַלִיף וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.

הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְצָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְצִוָּה לִכְתֹב אֶת הַסִּפּוּר וּלְפַרְסְמוֹ בֵּין בְּנֵי-אָדָם. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “אַל תִּתְפַּלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, עַל סִפּוּר זֶה, שֶׁאֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי מִמִּצְרַיִם”. אָמַר הַכַלִיף: “סַפֵּר-נָא אוֹתוֹ לִי. וְאוּלָם מַה הוּא שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר זֶה?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי לְסַפֵּר אוֹתוֹ לְךָ בִּתְנָאי שֶׁתִּפְטֹר אֶת עַבְדִּי מִמָּוֶת”. אָמַר הַכַלִיף: “אִם מַתְמִיהַ הוּא יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁרָאִינוּ עַכְשָׁו, אֶתֵּן לְךָ דָּמָיו בְּמַתָּנָה, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְצַוֶּה לְהָרְגוֹ”.

פָּתַח גַ’עְפָר וְאָמַר:

                                     סִפּוּר הַמִּשְׁנִים נוּר   אַלדִּין וְשַׁמְס אַלדִּין

דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, בְּיָמִים קְדוּמִים חַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֻׂלְטָאן עוֹשֶׂה-הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, אָב לָאֶבְיוֹנִים וְהוֹלֵךְ בַּעֲצַת חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה מַשְׂכִּיל וּנְבוֹן דָּבָר, וְדַעַת לוֹ בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם וּבְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה. וְהָיָה זֶה זָקֵן מֻפְלָג וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים דּוֹמִים לִשְׁנֵי יְרֵחִים, שֵׁם הַגָּדוֹל שַׁמְס אַלדִּין וְשֵׁם הַקָּטָן נוּר אַלדִּין. וְהָיָה הַקָּטָן עוֹלֶה עַל הַגָּדוֹל בְּיֹפִי וּבְחֵן, וְלֹא נִמְצָא בְדוֹרוֹ יָפֶה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בָאֲרָצוֹת. וְהָיוּ אֲנָשִׁים מְיוֹשְׁבֵיהֶן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים מֵאַרְצָם לְאַרְצוֹ כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ. קָרָה הַדָּבָר שֶׁאֲבִיהֶם מֵת. הִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן, וְנָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל שְׁנֵי הַיְלָדִים וְקֵרְבָם וְהִלְבִּישָׁם מַחֲלָצוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ תַחַת אֲבִיהֶם, אַל תִּתְעַצְבוּ”. שָׂמְחוּ וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעָשׂוּ לַאֲבִיהֶם אֵבֶל חֹדֶשׁ יָמִים וְנִכְנְסוּ לְתַפְקִידָם תַּפְקִיד הַמִּשְׁנֶה, וְעָבַר שִׁלְטוֹן אֲבִיהֶם לְיָדָם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲבִיהֶם. וּכְשֶׁהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מְבַקֵּשׁ לִנְסוֹעַ, הָיָה נוֹסֵעַ בְּלִוְיַת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם.

אֵרַע בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסוֹעַ בַּבֹּקֶר, וְהָיָה זֶה בְתוֹרוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ הָאַחִים מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אָמַר הַגָּדוֹל לַקָּטָן: “אָחִי, רְצוֹנִי שֶׁשְּׁנֵינוּ, אֲנִי וְאַתָּה, נִשָּׂא נָשִׁים בְּלַיְלָה אֶחָד”. אָמַר הַקָּטָן: “עֲשֵׂה אָחִי כְּחֶפְצֶךָ, שֶׁאֲנִי מַסְכִּים לְךָ לְכָל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר” הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ. הוֹסִיף הַגָּדוֹל וְאָמַר לְאָחִיו: “אִם יִתֵּן אֱלֹהִים וְאֵרַשְׂנוּ לָנוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת, וְנָבוֹא אֲלֵיהֶן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְתֵלֵדְנָה שְׁתֵּיהֶן בְּיוֹם אֶחָד, וְיִרְצֶה אֱלֹהִים שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתְּךָ בֵּן זָכָר וְיָלְדָה אִשְׁתִּי בַּת, נַשִּׂיאֵם זֶה לְזוֹ, שֶׁהֲרֵי בְנֵי-דוֹד הֵם”. אָמַר נוּר אַלדִּין: “אָחִי, מַה תִּקַּח מִבְּנִי מֹהַר בִּתְּךָ?” אָמַר: “אֶקַּח מִבִּנְךָ מֹהַר בִּתִּי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר וּשְׁלשָׁה גַנִּים וְשָׁלשׁ אֲחֻזּוֹת, שֶׁלֹּא יֵאוֹת שֶׁיַּאַרְסֶנָּה לוֹ הַנַּעַר בְּפָחוֹת מִכָּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: “מָה הַמֹּהַר הַזֶּה, שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה עַל בְּנִי? כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁנֵי אַחִים אֲנַחְנוּ, וּבְחַסְדֵי אֱלֹהִים שְׁנֵינוּ מִשְׁנִים בְּמַעֲלָה אֶחָת? יָאֶה הוּא שֶׁתַּגִּישׁ אֶת בִּתְּךָ מַתָּנָה לִבְנִי מִבְּלִי מֹהַר. וְאִם רְצוֹנְךָ דַּוְקָא בְמֹהַר, קְבַע אֵיזֶה סְכוּם שֶׁהוּא רַק לִכְסוּת עֵינַיִם, לְמַרְאֵה עֵינֵי בְנֵי-אָדָם, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁיִּתְרוֹן לוֹ לַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה. וּבְנִי הַזָּכָר, וְזִכְרוֹנֵנוּ יָקוּם עַל יָדוֹ וְלֹא עַל-יְדֵי בִתֶּךָ”. אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “וּמַה אִתָּהּ?” אָמַר: "לֹא יִזָּכֵר שְׁמֵנוּ עַל יָדָהּ בֵּין הַנְּסִיכִים, וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִנְהֹג בִּי כַּעֲצַת זֶה, שֶׁכְּפִי הַמְסֻפָּר אָמַר לִידִידוֹ, שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַה-שֶּׁהוּא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, רְצוֹנִי לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ וְאוּלָם מָחָר”. וּכִתְשׁוּבָה לַדָּבָר אָמַר:

אִם לְמָחָר מִלּוּי הַבַּקָּשָׁה נִדְחָה,

כְּנִדְחָה לְגַמְרִי הִיא לְמֵבִין נְכוֹחָה".

אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה מְקַפְּחֵנִי, שֶׁעוֹשֶׂה אַתָּה אֶת בִּנְךָ נַעֲלָה מִשְׂרַת-הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָנוּ שָׁוִים בָּהּ, וַהֲרֵי לֹא הִכְנַסְתִּיךָ, אָחִי, עִמִּי בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲמִים עָלֶיךָ, וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא עוֹזֵר לִי וְעוֹמֵד עַל יָדִי, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֵר אוֹתְךָ. וְאוּלָם אֱמֹר מַה שֶּׁתֹּאמַר, חֵי-אֱלֹהִים, אַחֲרֵי שֶׁהוֹצֵאתָ מִלִּים אֵלּוּ, אֵינִי מַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְבִנְךָ, וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה שׁוֹקֵל זָהָב בְּמִשְׁקָלָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דִּבְרֵי אָחִיו בָּעֲרָה חֲמָתוֹ וְאָמַר: “וְאַף אֲנִי לֹא אַשִּׂיא לִבְנִי אֶת בִּתְּךָ בְּשׁוּם אֹפֶן”. אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “אֲנִי לֹא אַסְכִּים שֶׁיִּהְיֶה בַעֲלָהּ. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ, הָיִיתִי שָׂם אוֹתְךָ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה. וְאוּלָם כְּשֶׁאָשׁוּב מִנְּסִיעָתִי, אַרְאֲךָ וְיָדַעְתָּ אֶת כְּבוֹדִי”.

כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין מֵאָחִיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִמְלָא חֵמָה וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, אַךְ הִסְתִּיר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ. בִּלּוּ הָאַחִים אֶת הַלַּיְלָה הַהוּא נִפְרָדִים זֶה בְזָוִית זוֹ וְזֶה בְזָוִית אַחֶרֶת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, יָצָא הַמֶּלֶךְ בְּרֹב פְּאֵר לְמַסָּעוֹ וְעָבַר מֵאלְקָא-הִרָה אֶל גִ’יזָה וּפָנָה לַפִּירַמִּידוֹת, וּבְלִוְיָתוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין וְאוּלָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְאָחִיו נוּר אַלדִּין, הֲרֵי עָבַר עָלָיו אוֹתוֹ לַיְלָה בַחֲמַת זָעַם. וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר. הָלַךְ אֶל בֵּית גְּנָזָיו וְנָטַל מִשָּׁם אַמְתַּחַת קְטַנָּה וּמִלְּאָהּ זָהָב, וְהִרְהֵר בְּדִבְרֵי אָחִיו שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו וּבַבִּזָּיוֹן שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ בְשָׁעָה שֶׁהִלֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

סַע, תִּמְצָא תְּמוּרָה לַאֲשֶׁר עֲזַבְתָּם וַיִּרְחָקוּ.

וִיגַע, כִּי אָכֵן אַךְ בֶּעָמָל הַחַיִּים יִמְתָּקוּ.

לֹא בִמְנוּחָה לְאִישׁ תְּרוּמוֹת וְנִלְבָּב יְקָר.

עֲזֹב אֵפוֹא מוֹלֶדֶת וְצֵא אֶל נֵכָר.

הִנֵּה רָאִיתִי מַיִם עוֹמְדִים נִרְפָּשִׁים,

כִּי יִזְרְמוּ יִיטָבוּ, וְאִם לֹא יִזְרְמוּ נִבְאָשִׁים,

וְיָרֵחַ אִלּוּלֵא הָלַךְ וְחָסֵר, לֹא הִתְבּוֹנְנָה

אֵלָיו עֵין-בּוֹחֵן בְּכָל עֵת וְעוֹנָה.

וְאַרְיֵה לֹא צָד, אִלּוּלֵא מִיַּעַר נִפְרָד,

וְלוּלֵא פֵּרוּד קֶשֶׁת, לֹא פָגַע חֵץ חַד.

רַק כְּעָפָר מָשְׁלָךְ בְּמִכְרָתוֹ הַזָּהָב,

וְעֵץ בֹּשֶׂם בְּאַרְצוֹ כְּעֵץ-דֶּלֶק נֶחֱשָׁב.

אָכֵן בְצֵאתוֹ אֶל נֵכָר יְבַקֵּשׁ וְעֶרְכּוֹ יִיקָר.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ צִוָּה לְאַחַד נְעָרָיו לַחֲבשׁ לוֹ פִּרְדָּה לוּבִית מְרֻפָּדָה בַאֻכָּף. וְהָיְתָה אֲפֹרָה כַפְלָדָה, וְגַבָּה עָלֶיהָ עַל נוֹטֶה כְּכִפָּה. אֻכָּפָהּ זָהָב, וּמֵהֹדּוּ אַרְכּוֹבָהּ, וְעָלֶיהָ צִפִּית פַּרְסִית מְפֹאָרָה, דוֹמָה הָיְתָה כְּכַלָּה הֲדוּרָה מְקֻשָּׁטָה לִכְלוּלוֹתֶיהָ. פָּקַד עָלָיו לָשִׂים מִכְסֵה מֶשִׁי עַל הָאֻכָּף וּמֵעָלָיו שָׁטִיחַ לִכְרֹעַ עָלָיו לִתְפִלָּה, וְשֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי אַמְתְּחוֹת הָאֻכָּף תְּלוּיוֹת לִשְׁנֵי עֲבָרָיו מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לַנַּעַר וְלָעֲבָדִים: “רְצוֹנִי לְטַיֵּל קְצָת מִחוּץ לָעִיר וְלָלֶכֶת לִסְבִיבוֹת קַלְיוּבִיָּה; שְׁלשָׁה לֵילוֹת אָלוּן שָׁם וְאַל יֵלֵךְ אִישׁ מִכֶּם אִתִּי, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי”. מִהֵר וְרָכַב עַל הַפִּרְדָּה וְלָקַח אִתּוֹ קְצָת מִן הַצֵּדָה וְיָצָא מֵאלְקָאהִרָה וְשָׂם פָּנָיו לַמִּדְבָּר. וְאַךְ הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, נִכְנַס לִמְדִינַת בַּלְבִּיס, וְיָרַד מִפִּרְדָּתוֹ לָפוּשׁ וְנָתַן מָנוֹחַ לַפִּרְדָּה וְאָכַל מַשֶּׁהוּ. קָנָה בְּבַּלְבִּיס מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ וּמִסְפּוֹא לִבְהֶמְתּוֹ וּפָנָה לַמִּדְבָּר. וְאַךְ הֶעֱרִיב הַיּוֹם הִגִּיעַ לְמָקוֹם, סַעַדִיָּה שְׁמוֹ, וְלָן שָׁם הַלַּיְלָה. לָקַח מַשֶּׁהוּ מִצֵּדָתוֹ וְאָכַל. שָׂם הָאַמְתָּחוֹת לְכַר לוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּפָרַשׂ אֶת הַמִּכְסֶה וְלָן בַּמֶּרְחָב, כְּשֶׁעוֹדֶנּוּ תָּפוּס בְּכַעֲסוֹ. וְכָך בִּלָּה אֶת הַלַּיְלָה.

כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסַע לְמַסָּעָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת חַלַבּ. יָרַד לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת וְשָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים, וְנָח וְנָתַן מְנוּחָה לַפִּרְדָּה, וְהִתְעַנֵג עַל הָאֲוִיר הַצַּח אַחַר-כָּךְ הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ הָלְאָה וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לְאָן יֵלֵךְ. לֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְאוּלָם לֹא יָדַע הַדָּבָר, עַד שֶׁיָּרַד לְאַכְסַנְיָה וְהוֹרִיד אֶת אַמְתַּחְתּוֹ מֵעַל הַפִּרְדָּה. פָּרַשׂ אֶת הַשָּׁטִיחַ, וְהִפְקִיד אֶת הַפִּרְדָּה עַל כֵּלֶיהָ בְיַד הַשּׁוֹעֵר, שֶׁיּוֹבִילֶנָּה. לְקָחָהּ וְהוֹבִילָהּ.

וְקָרָה מִקְרֶה שֶׁמִּשְׁנֵה בָּצְרָה יָשַׁב בְּחַלּוֹן אַרְמוֹנוֹ וְרָאָה אֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת רִתְמָתָהּ הַיְקָרָה, וְחָשַׁב שֶׁזּוֹהִי פִּרְדַּת-פְּאֵר שֶׁל מִשְׁנֶה מֵהַמִּשְׁנִים אוֹ מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. הִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר וְנָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ, וְאָמַר לְאַחָד נְעָרָיו: “הָבֵא לְפָנַי שׁוֹעֵר זֶה”. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא אֶת הַשּׁוֹעֵר לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה. נִגַּשׁ הַשּׁוֹעֵר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהָיָה זָקֵן מֻפְלָג. אָמַר לַשּׁוֹעֵר: “מִי הוּא בְעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ וּמַה תָּאֳרוֹ?” אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, בְּעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ הוּא עֶלֶם צָעִיר מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין נָאִים מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים וְעַל פָּנָיו נְסוּכִים הָדָר וִיקָר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוֹעֵר קָם מִיָּד וְעָלָה עַל סוּסוֹ וְרָכַב אֶל הָאַכְסַנְיָה וְנִכְנַס אֶל הָעֶלֶם לְבַקְּרוֹ. כְּשֶׁרָאָה נוּר אַלדִּין אֶת הַמִּשְׁנֶה קָרֵב וּבָא, קָם עַל רַגְלָיו וְיָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם. נָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה שָׁלוֹם וְיָרַד מִסּוּסוֹ וְחִבְּקוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן בָּאתָ וּמַה מְבֻקָּשֶׁךָ?” אָמַר נוּר אַלדִּין: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בָּא אָנֹכִי מִמְּדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה אָבִי מִשְׁנֶה בָהּ. וְאוּלָם הוּא נֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”. וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לִמְקוֹמִי עַד שֶׁאֲבַקֵּר בְּכָל הֶעָרִים וְהַמְּדִינוֹת”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל תָּתוּר אַחֲרֵי נַפְשְׁךָ שֶׁלֹּא תָטִיל אוֹתְךָ לְתוֹךְ הָאֲבַדּוֹן, שֶׁהַרְבֵּה מִן הַמְּדִינוֹת מֶרְחַקֵּי-שְׁמָמָה הֵן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִתְּמוּרוֹת הַזְּמָן”. צִוָּה לִטְעֹן אֶת הָאַמְתַּחַת עַל הַפִּרְדָּה וְאֶת הַמִּכְסֶה וְאֶת הַשָּׁטִיחַ, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ. הִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְּחֶדֶר נָאֶה וְכִבְּדוֹ וְהֵיטִיב עִמּוֹ, שֶׁכֵּן אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי אֵינִי אֶלָּא זָקֵן מֻפְלָג, וְאֵין לִי בֵן זָכָר, וּכְבַר חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת הַקְּרוֹבָה לְךָ בְיֹפִי. חָשַׂכְתִּי אוֹתָהּ מֵרַבִּים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְשֵׂאתָהּ. וְאוּלָם אַתָּה, נִכְנְסָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי. הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָקַחַת אֶת בִּתִּי שִׁפְחָה לְךָ לְשָׁרֶתְךָ וְלִהְיוֹת לָהּ לְבָעַל? וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל אֶת זֶה, הֲרֵינִי עוֹלֶה אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְאוֹמֵר לוֹ: בֶּן-אָחִי הוּא זֶה, וּמוֹלִיְכָך אֵלָיו שֶׁיְמַנֶּה אוֹתְךָ לְמִשְׁנֶה תַּחְתַּי, וְאֵשֵׁב אֲנִי בִמְנוּחָה בַּיִת, שֶׁהֲרֵי זָקֵן מֻפְלָג אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי מִשְׁנֵה בָּצְרָה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

שָׂמַח מִשְׁנֵה בָּצְרָה בְכָךְ וְצִוָּה לִנְעָרָיו לְהָכִין מִשְׁתֶּה וּלְקַשֵּׁט אֶת אוּלָם הָאוֹרְחִים הַגָּדוֹל, שֶׁהָיוּ חוֹגְגִים בּוֹ אֶת חַגֵּי כְּלוּלוֹת הַנְּסִיכִים. אַחַר-כָּךְ אָסַף אֶת יְדִידָיו וְהִזְמִין אֶת רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְאֶת סוֹחֲרֵי בָצְרָה, וּבָאוּ אֵלָיו. אָמַר לָהֶם: “אָח הָיָה לִי, מִשְׁנֶה בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים שְׁנֵי בָנִים. וַאֲנִי, כְּפִי שֶׁיְדַעְתֶּם, חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת. וּבִקֵּשׁ אוֹתִי אָחִי בְמַפְגִּיעַ שֶׁאַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְאֶחָד מִבָּנָיו, וְנַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ. וְהִנֵּה לְעֵת הַנִּשּׂוּאִין שָׁלַח אֵלַי אֶת אַחַד מִבָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא עֶלֶם זֶה שֶׁלִּפְנֵיכֶם. וְעַתָּה כְּשֶׁבָּא אֵלַי חָפֵץ אֲנִי לִכְתֹּב לוֹ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בִּתִּי וְלָחֹג חַג כְּלוּלוֹתָיו עִמָּהּ בְּבֵיתִי”. אָמְרוּ כֻלָּם: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת”. הִתְבּוֹנְנוּ לֶחָתָן, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם. שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה וְקָרְאוּ לַקָּאצִ’ים וְלָעֵדִים, וְסִדְּרוּ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. הִקְטִירוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת הָאוֹרְחִים בִּקְטֹרֶת לְבוֹנָה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם מַשְׁקָאוֹת מְתוּקִים וְהִזְלִיפוּ עֲלֵיהֶם מֵי וְרָדִים, וְהָלְכוּ כֻלָּם לְבֵיתָם. צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת מְשָׁרְתָיו שֶׁיִּקְּחוּ אֶת נוּר אַלדִּין וְיַכְנִיסוּהוּ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְנָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה מִן הַבְּגָדִים הַחֲמוּדִים הַמְיֻחָדִים לוֹ, וְשָׁלַח אֵלָיו מַגָּבוֹת וּסְפָלִים וּכְלֵי קְטֹרֶת לִבְשָׂמִים וְכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁיָּצָא הָעֶלֶם מִן הַמֶּרְחָץ וְלָבַשׁ אֶת הַבֶּגֶד, הָיָה דוֹמֶה לַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי בֵית-הַמֶּרְחָץ וְנָסַע יָשָׁר לְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה. יָרַד מִן הַפִּרְדָּה וְנִכְנַס אֶל הַמִּשְׁנֶה וְנָשַׁק יָדָיו, וּבֵרְכוֹ הַמִּשְׁנֶה לְבוֹאוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה קָם לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “קוּם וּבוֹא הַלַּיְלָה אֶל אִשְׁתֶּךָ, וּמָחָר בַּבֹּקֶר אַעֲלֶה אוֹתְךָ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וַאֲנִי מְאַחֵל לְךָ כָל טוּב מֵאֵת אֱלֹהִים”. קָם נוּר אַלדִּין וּבָא אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת-הַמִּשְׁנֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נוּר אַלדִּין. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִיו, הֲרֵי נֶעְדַּר מִבֵּיתוֹ עִם הַשֻּׂלְטָאן מֶשֶׁךְ זְמַן בִּנְסִיעָה. אַחַר-כָּךְ חָזַר וְלֹא מָצָא אֶת אָחִיו. שָׁאַל אֶת פִּי הַמְשָׁרְתִים עַל אֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנָּסַעְתָּ עִם הַשֻּׂלְטָאן עָלָה אָחִיךָ עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁהָיְתָה חֲבוּשָׁה כְּאִלּוּ לְתַהֲלוּכַת תִּפְאָרָה, וְאָמַר: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְעֵבֶר קְלְיוּבִיָּה וְאֵעָדֵר מִכָּאן יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי, וְאַל יָבֹא אִישׁ מִכֶּם עִמִּי. וּמִיּוֹם צֵאתוֹ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא שָׁמַעְנוּ עַל אֹדוֹתָיו דָּבָר”.

נִתְמַלֵּא שַׁמְס אַלדִּין דְּאָגָה בְּעִנְיַן פֵּרוּד אָחִיו וְהִצְטָעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁאָבַד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא גָרַם לְכָךְ אֶלָּא זֶה שֶׁהִרְעַמְתִּיו בִּדְבָרִים בְּלֵיל נְסִיעָתִי עִם הַשֻׂלְטָאן, עַד שֶׁהִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְנָדַד לְמֶרְחַקִּים. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו לְחָפְּשׂוֹ”. עָלָה וְהוֹדִיעַ אֶת הָעִנְיָן לַשֻּׂלְטָאן, וְכָתַב אִגְּרוֹת וּשְׁלָחָן בְּיַד הָרָצִים אֶל נְצִיבָיו בְּכָל גְּלִילוֹת מַמְלַכְתּוֹ. וְאוּלָם נוּר אַלדִּין כְּבָר הִפְלִיג לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֶשְׂרִים הַיּוֹם שֶׁנֶּעְדְּרוּ מִן הַמָּקוֹם אָחִיו עִם הַשֻּׂלְטָאן. הוֹלִיכוּ הָרָצִים אֶת הַמִּכְתָּבִים וְחָזְרוּ וְלֹא גִלּוּ עִקְבוֹתָיו. הִתְיָאֵשׁ שַׁמְס אַלדִּין מֵאָחִיו וְאָמַר: “אָכֵן הִרְעַמְתִּי אֶת אָחִי בִדְבַר נִשּׂוּאֵי הַיְלָדִים. וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיָה בָא כָל זֶה. וְלֹא הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ מִעוּט שִׂכְלִי וְחֹסֶר נִימוּסִי”. אַחַר-כָּךְ אֵרַשׂ לוֹ אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט בַּת אִישׁ-סוֹחֵר מִסּוֹחֲרֵי אַלקָאהִרָה, וְכָתַב לָהּ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ. וְקָרָה הַמִּקְרֶה שֶׁאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁבָּא שַׁמְס אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ, הָיָה הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ בָא נוּר אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת מִשְׁנֵה בָּצְרָה, וְזֶה בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר גָּזַר עַל בְּרִיוֹתָיו. וְאֵרַע שֶׁהָרוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים מֵהֶם, כְּפִי שֶׁדִּבְּרוּ שְׁנֵי הָאַחִים בֵּינֵיהֶם וְיָלְדָה אֵשֶׁת שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם בַּת, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אַלקָאהִרָה מֵעוֹלָם יָפָה הֵימֶנָּה. וְיָלְדָה אֵשֶׁת נוּר אַלדִּין בֵּן זָכָר שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה הֵימֶנּוּ בְדוֹרוֹ, כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְדַק הַגִּזְרָה, מִצְחוֹ וּשְׂעַר תַּלְתַּלָּיו

יְמַלְּאוּ גַם שָׂשׂוֹן גַּם יָגוֹן כָּל לֵבָב,

אַל תִּנְאֲצוּ תָּו מָתְוֶה יַקִּיף לְחָיָיו,

בְּטוּרַיִם נְקֻדּוֹת-שְׁחוֹר יַקְסִים כָּל רוֹאָיו.

וְאָמַר אַחֵר:

אִלּוּ הוּבָא הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,

הָיָה מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בוֹשׁ כְּלַפָּיו.

אוֹ לוּ אָמְרוּ: “יֹפִי, הֲרָאִיתָ כְּמוֹתוֹ?”

כִּי אָז אָמַר: “אָכֵן מַרְאֶה כָזֶה, לֹא”.

קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַיֶּלֶד בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְשָׂמַח סָבוֹ מִשְׁנֵה בָּצְרָה עָלָיו. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְהוּלַדְתּוֹ עָשׂוּ מִשְׁתָּאוֹת וְעָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת כָּרָאוּי לִבְנֵי-מְלָכִים. אַחַר-כָּךְ לָקַח מִשְׁנֵה-בָּצְרָה אֶת נוּר אַלדִּין וְעָלָה עִמּוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן. וּכְשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. וְהָיָה נוּר אַלדִּין בַּעַל לָשׁוֹן צַחָה וּבַעַל בִּינָה מוּצָקָה. יָפֶה בְמַרְאֵהוּ וְנָאֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה:

אֲדוֹנִי, יַתְמִיד שְׂשׂוֹנְךָ וְלֹא יִתַּם,

וְאָרְכוּ חַיֶּיךָ כַּלַּיִל וּכְאוֹר יוֹמָם,

יִרְקֹד הָעוֹלָם, וְהַזְּמַן יִמְחָא כַּף

לְמִשְׁמַע עֹז-רוּחֲךָ אֲשֶׁר לֹא יִיעַף.

קָם הַשֻּׂלְטָאן לִכְבוֹדָם, וְהוֹדָה לְנוּר אַלדִּין עַל דְּבָרָיו וְאָמַר לְמִשְׁנֵהוּ: “מִי הוּא הָעֶלֶם הַזֶּה?” נֶאֱלַץ הַמִּשְׁנֶה לְסַפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. וְקֹדֶם כֹּל אָמַר לוֹ: “זֶהוּ בֶן-אָחִי”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ זֶה יִתָּכֵן, שֶׁבֶּן-אָחִיךָ הוּא וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, אָח הָיָה לִי בְחַצְרוֹת מִצְרַיִם וּמֵת וְעָזַב שְׁנֵי בָנִים. יָשַׁב הַגָּדוֹל עַל מְקוֹם אָבִיו מִשְׁנֶה, וְזֶה הַקָּטָן בָּא אֶצְלִי. וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לָתֵת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה אֶלָּא לוֹ, וּכְשֶׁבָּא הִשֵּׂאתִי אוֹתוֹ אֶת בִּתִּי. וַהֲרֵי הוּא צָעִיר עֲדַיִן, וַאֲנִי זָקֵן מֻפְלָג וּכְבָר כָּבְדוּ אָזְנַי וַחֲסַר-אוֹנִים אֲנִי מִכְּדֵי לְהַנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה. וְלָזֹאת אֲבַקֵּשׁ אֵפוֹא מֵאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתוֹ בִמְקוֹמִי, שֶׁהֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי וּבַעֲלָהּ שֶׁל בִּתִּי, וְהוּא רָאוּי לְמִשְׂרָה זוֹ, שֶׁהוּא אִישׁ עֵצָה וּבַעַל-בִּינָה”. הִסְתַּכֵּל הַשֻּׂלְטָאן בְּנוּר אַלדִּין וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהָיְתָה טוֹבָה בְעֵינָיו עֲצַת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁיְּעָצוֹ לְקָרְבוֹ לְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה. הִטָּה לוֹ חֶסֶד וּמְסָרָהּ לְיָדוֹ בְכָל הַטֶּכֶס וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת וּפִרְדָּה מִבַּהֲמוֹת רִכְבּוֹ הַמְיֻחָדוֹת לוֹ, וְקָצַב לוֹ שָׂכָר וּמְקוֹרוֹת לְהַכְנָסָה. נָשַׁק נוּר אַלדִּין אֶת יַד הַשֻּׂלְטָאן, וְיָרַד הוּא וְחוֹתְנוֹ לִמְעוֹנָם כְּשֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְאָמְרוּ: “אָכֵן לֹא בָאָה הַבְּרָכָה אֶלָּא לְרַגְלֵי הוּלֶדֶת חַסַן”. שָׂם נוּר אַלדִּין פָּנָיו בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יִתְחַדֵּשׁ הָאשֶׁר בְּכָל יוֹם תָּמִיד.

כּוֹכַב-טוֹב עָרְמַת מְקַנֵּא הוֹרִיד.

לְבָנִים יִהְיוּ יָמֶיךָ עַד דּוֹר וָדוֹר,

וְיוֹם מְשַׂנְּאֲךָ אַךְ וְרַק שָׁחוֹר.

צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּמוֹשַׁב הַמִּשְׁנֶה, וְיָשַׁב וְנָטַל לְיָדָיו אֶת עִנְיָנֵי מִשְׂרָתוֹ, וְחָקַר בְּעִנְיָנֵי בְנֵי-אָדָם וְדָן דִּינָם וְעָשָׂה מִשְׁפָּטָם כְּמִנְהַג הַמִּשְׁנִים. וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וּמִתְפַּלֵּא עָלָיו עַל זַכּוּת שִׂכְלוֹ וְטוּב הַנְהָלָתוֹ אֶת הָעִנְיָנִים. אָהַב אוֹתוֹ וְקֵרְבוֹ אֵלָיו. וְכַאֲשֶׁר הִסְתַּלְּקוּ הַנֶּאֱסָפִים יָרַד נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְחוֹתְנוֹ כֵּיצַד נָפַל הַדָּבָר, וְשָׂמַח. לֹא פָסַק הַמִּשְׁנֶה מִלְּטַפֵּל בִּגִדּוּלוֹ שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד הַנִּקְרָא בְשֵׁם חַסַן, וְלֹא חָדַל נוּר אַלדִּין מִלַּעֲמֹד בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁלֹּא הָיָה נִפְרָד מִמֶּנּוּ הַשֻּׂלְטָאן לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. וְהוֹסִיף לוֹ הַכְנָסוֹת וְשָׂכָר, עַד שֶׁרָוַח לוֹ מְאֹד וְהָיוּ לוֹ אֳנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בִּפְקֻדָּתוֹ בִסְחוֹרָה וְזוּלַת זֶה, וְהָיוּ לוֹ אֲחֻזּוֹת רַבּוֹת מָשְׁקוֹת בְּמַשְׁאֵבוֹת, כֻּלָּן מַשְׁקֶה וְגַנִּים. עַד שֶׁהִגִּיעַ חַסַן בְּנוֹ לְגִיל אַרְבַּע שָׁנִים נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו הַמִּשְׁנֶה הַזָּקֵן אֲבִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל נוּר אַלדִּין, עָרַךְ לוֹ הַלְוָיָה גְדוֹלָה וּשְׁפָנוֹ בֶעָפָר. אַחַר-כָּךְ הִתְעַסֵּק הוּא בְגִדּוּל בְּנוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ הֵבִיא לוֹ חָכָם שֶׁיְּלַמְּדוֹ בְבֵיתוֹ, וְצִוָּהוּ לְהוֹרוֹתוֹ וּלְחַנְּכוֹ יָפֶה. לִמְּדוֹ קְרֹא וְהוֹרָה אוֹתוֹ אֶת הַמַּדָּעִים הַמּוֹעִילִים וְקָרָא עִמּוֹ אֶת הַקֻּרְאָן קָרֹא וְשָׁנֹה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מִסְפָּר. וְלֹא פָסַק חַסַן מִלְּהוֹסִיף חֵן וָיֹפִי וּשְלֵמוּת הַמִּדָּה וְהַקֶּצֶב,כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

שָׁלֵם בְּחִנּוֹ כַּיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁמֶשׁ עוֹלָה תִּזְרַח מִנִּצָּנֵי הַלְּחָיַיִם.

כָּל חֵן בוֹ הָיוּ לַאֲחָדִים, כְּאִלּוּ

כָּל הַבְּרוּאִים מֶנּוּ אֶת יָפְיָם נָטָלוּ.

חִנֵּךְ אוֹתוֹ הֶחָכָם בְּאַרְמוֹן אָבִיו, שֶׁמִּיּוֹם הִוָּלְדוֹ לֹא יָצָא מֵאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה. בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים לָקַח אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין וְהִלְבִּישׁוֹ חֲלִיפָה מֵהַמְפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְהִרְכִּיבוֹ עַל פִּרְדָּה מֵהַנִּבְחָרוֹת בְּפִרְדוֹתָיו, וְעָלָה עִמּוֹ אֶ ל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו רָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּנוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְאָהַב אוֹתוֹ. וּבַאֲשֶׁר לִבְנֵי הַמְּדִינָה, הִנֵּה כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵיהֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם אָבִיו בְּדַרְכּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתָּאוּ לְעָצְמַת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְלִשְׁלֵמוּת מִדַּת הַקֶּצֶב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו

יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.

עָמַד מַזָּל כְּסִיל מִשְׁתָּאֶה בְּהִתְפַּתַּח

רֹב-חֵן בְּכָל יְצִירֵי-גֵווֹ, וְזָרַח.

סְמָכוֹ שַׁבְּתַאי שְׁחוֹר שַׂעְרוֹתָיו,

וְהַמֻּשֶּׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,

וְחָשׁ מַאְדִּים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,

וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו.

וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה הַבֵּט אֶל פָּנָיו.

נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,

וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן הֵיטִיב עִמּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁאָהַב אוֹתוֹ וְאָמַר לְאָבִיו: “הַמִּשְׁנֶה, צָרְיךְ שֶׁתְּבִיאוֹ עִמְּךָ בְּכָל יוֹם”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וִּפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׁב הַמִּשְׁנֶה עִם בְּנוֹ לְבֵיתוֹ, וְהָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ עִמּוֹ בְכָל יוֹם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, בְּלִי הֶפְסֵק, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַנַּעַר לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה. אָז חָלָה אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין. קָרָא אֶת בְּנוֹ אֵלָיו וְאָמַר: “בְּנִי, דַּע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָעוֹן חוֹלֵף הוּא, וְאוּלָם הָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם לְעוֹלָם. וּבִרְצוֹנִי לְצַוּוֹת אוֹתְךָ צַוָּאָה, שִׂים לִבְּךָ לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ וְהָבֵן”. צִוָּהוּ לִהְיוֹת מְעֹרָב בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבַעַל נִימוּסִין טוֹבִים, וְאֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכַר נוּר אַלדִּין אֶת אָחִיו וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ וְאַרְצוֹ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאֲהוּבָיו וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. מָחָה דִּמְעוֹתָיו וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַּגִּיד?

אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד?

אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה נִשְׁלָחָה?

הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.

אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחִי? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית

אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב, לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.

אֵין לוֹ עוֹד בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,

וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה,

הוֹי הַנִּסְתָּרִים מִמַּרְאֵה עֵינִי,

וְהֵם בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,

הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרְכֶם? – אַךְ דְּעוּ יְדִידוּתִי

לֹא תִּתְפּוֹרֵר וְאִם אָרְכָה פְּרִידָתִי,

אוֹ שְׁכַחְתֶּם אַהֲבָה עִם הִתְרַחֶקְכֶם?

אֶת דִּמְעוֹתַי וְאֶת אַנְחוֹתַי בִּגְלַלְכֶם?

וּבְעֵת הַחַיִּים אוֹתָנוּ יָשׁוּבוּ לְאַסֵּף,

עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, זְמַן רַב אֲגַדֵּף.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ וְקִינָתוֹ, פָּנָה אֶל בְּנוֹ וְאָמַר: “לִפְנֵי שֶׁאֲצַוֶּה אֶת צַוָּאָתִי לְךָ דַּע, שֶׁדּוֹד לְךָ וְהוּא מִשְׁנֶה מִצְרַיִם, וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וַעֲזַבְתִּיו בְּלִי רְצוֹנוֹ. קַח אֵפוֹא גִלְיוֹן נְיָר וּכְתֹב מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. הֵבִיא בַּדְר אַלדִּין חַסַן גִּלְיוֹן נְיָר וְהִתְחִיל כּוֹתֵב עָלָיו מַה שֶּׁאָמַר לוֹ אָבִיו. הִכְתִּיב לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וְכָתַב לוֹ זְמַן נִשּׂוּאָיו וּבוֹאוֹ אֶל בַּת הַמִּשְׁנֶה וּזְמַן בּוֹאוֹ לְבָצְרָה וּפְגִישָׁתוֹ עִם הַמִּשְׁנֶה, וְשֶׁלֹּא מָלְאוּ לוֹ עֲדַיִן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעֵת הָרִיב עִם אָחִיו, וְהוֹסִיף: “כָּל זֶה נִכְתַּב בִּשְׁבִילוֹ לְפִי מַה שֶּׁהִכְתַּבְתִּי, וִיהִי אֱלֹהִים עִמּוֹ אַחֲרֵי פְּטִירָתִי”. קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְחָתַם אוֹתוֹ בְחוֹתָמוֹ וְאָמַר: “בְּנִי חַסַן, שְׁמֹר תְּעוּדָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ יִהְיֶה לְעֵדָה בִּדְבַר מוֹצָאֲךָ וּמַעֲלָתְךָ וְיַחַס אֲבוֹתֶיךָ. וּכְשֶׁתָּבוֹא אוֹתְךָ צָרָה, תָּקוּם וְתֵלֵךְ לְמִצְרַיִם וְתִשְׁאַל עַל דְּבַר דּוֹדְךָ וּבִקַּשְׁתָּ שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ אֵלָיו, וְתוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי מַתִּי בַנֵּכָר נִכְסָף אֵלָיו”. לָקַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת הַגִּלָּיוֹן וְקִפֵּל אוֹתוֹ, וְתָפַר אוֹתוֹ בֵּין הַבִּטְנָה וּבֵין הָאָרִיג שֶׁל תַּרְבּוּשׁוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ בְחוּט מֶשִׁי, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים. אָמַר נוּר אַלדִּין: "עַכְשָׁו אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ חֲמִשָּׁה דְבָרִים. הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא: אַל תִּתְחַבֵּר לְשׁוּם אָדָם יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וְהָיִיתָ בָּטוּחַ מִפְּנֵי נְכָלִים, שֶׁכֵּן הַבִּטָּחוֹן הוּא בַּשַּׁתְקָנוּת וּבְזֶה שֶׁתִּמְנַע עַצְמְךָ מֵחֶבְרָה וּמִקִּרְבָה יְתֵרָה. שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אֵין אָדָם בַּחַיִּים שֶׁתִּשָּׁעֵן עַל יְדִידוּתוֹ.

מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַר יָדִיד, לְמִי שֶׁבָּא עָלָיו אָסוֹן, אֱמוּנָתוֹ.

חֲיֵה אֵפוֹא בִּפְנֵי עַצְמְךָ, בְּאָדָם אַל תִּבְטַח,

בְּפִתְגָּמִי אִיעָצְךָ טוֹב וּבָזֶה רַב לָךְ.

הַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה הִיא: בְּנִי, אַל תַּקְשֶׁה לִבְּךָ לְשׁוּם אָדָם, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹרָל לֹא יַקְשֶׁה לִבּוֹ לְךָ, שֶׁכֵּן הוּא הַגּוֹרָל: יוֹם אֶחָד הוּא לְךָ וְיוֹם אֶחָד עָלֶיךָ. חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה רַק מִלְוָה הֵם, שֶׁיֵּשׁ לְפָרְעָהּ. שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הָשֵׁב אֶל לֵב, וְנִמְהָר אַל תְּהִי בְּכָל מַעֲרָכֶיךָ.

רַחֵם עַל בְּנֵי הָאָדָם, לְמַעַן תִּמְצָא מְרַחֲמִים עָלֶיךָ.

אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא כֹחַ אֱלֹהִים עָלָיו מֵעָל,

וְכָל עָרִיץ בִּידֵי עָרִיץ אַחֵר יֵרוֹץ וְיִשְׁפָּל.

הַמִּצְוָה הַשְּׁלִישִׁית הִיא: אֱחֹז בַּשְּׁתִיקָה, וּדְאַג לְמוּמֶיךָ לִפְנֵי שִׁיתְךָ לִבְּךָ לְמוּמֵי זוּלָתֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: כָּל הָאוֹחֵז בִּשְׁתִיקָה מַצְלִיחַ. וְשָׁמַעְתִּי גַם בְּעִנְיָן זֶה בָּתֵּי-שִׁיר מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הַשְּׁתִיקָה עֲדִי, וְהַדּוּמִיָּה מְבִיאָה הוֹן יָקָר,

וְהִמָּנַע מִפַּטְפֵּט אִם נֶאֱלַצְתָּ לְדַבֵּר דָּבָר.

שֶׁאִם עַל שְׁתִיקָתְךָ תִּנָּחֵם פַּעַם אַחַת,

הִנֵּה עַל דִּבּוּרְךָ רַבּוֹת רַבּוֹת תִּתְחָרָט.

הַמִּצְוָה הָרְבִיעִית, בְּנִי, הִיא: מַזְהִירְךָ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, שֶׁהַיַּיִן הוּא מְקוֹר כָּל הוֹלֵלוּת, וְהַיַּיִן יַעֲכֹר אֶת הַדַּעַת. לָזֹאת הִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתוֹת יָיִן. גַּם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אָסוּרָה מִן הַיַּיִן וְגַם מִשּׁוֹתֵהוּ,

וְאַסְכִּים בְּדַעְתִּי לְכָל מְתַעֲבֵהוּ.

הַיַּיִן יָסִיר מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,

וּלְכָל רָעָה אֶת הַפֶּתַח יַרְחִיבָה.

וְהַמִּצְוָה הַחֲמִשִּׁית, בְּנִי, הִיא: קַיֵּם רְכוּשְׁךָ בְּיָדֶךָ שֶׁיְקַיֵּם אוֹתְךָ. שְׁמֹר עַל רְכוּשְׁךָ וְיִשְׁמְרֶךָ, וְאַל תְּבַזְבֵּז אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ, שֶׁלֹּא תְּהֵא צָרִיךְ לַנִּקְלֶה בָאָדָם. חֲשׂךְ פְּרוּטָה, וְהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה בְּיָדֶךָ. וְגַם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אִם מָמוֹן אֵין לִי, יְדִיד אֵין לִי לְרַע לִי.

אַךְ אִם רַב הוֹנִי בַכֹּל יְדִידִים אֶמְצָע לִי.

כַּמָּה רֵעִים עֲזָרוּנִי בְּעֵת פַּזְּרִי מָמוֹנִי,

וְכַמָּה חֲבֵרִים עֲזָבוּנִי לִנְפֹּל בְּעֵת אָפֵס הוֹנִי.

כָּכָה הִטִּיף נוּר אַלדִּין לִבְנוֹ מוּסַר הַשְׂכֵּל עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. גָּדַל הָאֵבֶל בְּבֵיתוֹ וְהִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וְכָל הַנְּסִיכִים וּקְבָרוּהוּ. וְלֹא פָסַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן מֵהִתְאַבֵּל עַל אָבִיו מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְלֹא הָיָה רוֹכֵב וְלֹא עוֹלֶה אֶל מוֹשַׁב הַשָּׂרִים וְלֹא עָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. כָּעַס עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וּמִנָּה בִּמְקוֹמוֹ אֶת אַחַד הַשָּׂרִים וְהִפְקִיד מִשְׁנֶה חָדָשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְצִוָּהוּ לְעַקֵּל אֶת נַחֲלוֹת נוּר אַלדִּין וְאֶת רְכוּשׁוֹ וּבִנְיָנָיו וַאֲחֻזּוֹתָיו. יָרַד הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת שׁוֹמְרֵי הֶחָצֵר וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל בֵּית הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין לְעַקְּלוֹ וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ כְפִי רְאוֹת עֵינָיו. וְהָיָה בֵין הָעֲבָדִים עֶבֶד מֵעַבְדֵי הַמִּשְׁנֶה הַמָּנוֹחַ נוּר אַלדִּין, שֶׁלֹּא הָיָה עֵרֶךְ בֶּן אֲדוֹנָיו קַל בְּעֵינָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבַר הַפְּקֻדָּה הֵרִיץ אֶת סוּסוֹ וְרָכַב חִישׁ מַהֵר אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וּמְצָאוֹ מוּרַד-רֹאשׁוֹ וְנַפְשׁוֹ אֲבֵלָה עַל פֵּרוּד אָבִיו. יָרַד מַהֵר, וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי וּבֶן-אֲדוֹנִי, מַהֵר קוּם, פֶּן תִּסָּפֶה”. אָחַז אֶת חַסַן חִיל וּרְעָדָה וְאָמַר: “מַה קָרָה?” אָמַר לוֹ: “כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן עָלֶיךָ וְצִוָּה לְאָסְרֶךָ, וַהֲרֵי הָאָסוֹן אַחֲרָי, בָּא אֵלֶיךָ. הִזְדָּרֵז אֵפוֹא לְהַצִּיל נַפְשֶׁךָ”. אָמַר חַסַן: “וְיֵשׁ עוֹד שְׁהוּת עַד כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי שֶׁאֶקַּח אִתִּי מַשֶּׁהוּ מִטּוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לִי לְסַעַד וּלְעֵזֶר בַּנֵּכָר?” אָמַר הָעֶבֶד: “אֲדוֹנִי, קוּם מִיָּד, הַנַּח אֶת הַבַּיִת מֵאַחֲרֶיךָ וְהִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ”. וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַצֵּל אֶת נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ פִּיד

וְהַנַּח לְבוֹנוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַסְפִּיד.

עוֹד תִּמְצָא מָקוֹם אַחֵר אֵי-שָׁם,

וְאוּלָם לְחַיֶּיךָ תְּמוּרָה לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם.

בְּעִנְיָן נִכְבָּד בְּשָׁלִיחַ אַל-נָא תִבְטָחָה,

רַק הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ לָהּ תָבִיא יֶשַׁע וּרְוָחָה.

עֹרֶף אֲרִי אֵין בּוֹ דֵי עֹז וָאֹון,

כָּל עוֹד בְּכֹחוֹ אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן.

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הָעֶבֶד הֵלִיט אֶת פָּנָיו בְּשׁוּלֵי בִגְדּוֹ, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מִחוּץ לָעִיר. שָׁמַע בְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “הִנֵּה שָׁלַח הַשֻּׂלְטָאן אֶת הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ לְבֵית מִשְׁנֵהוּ הַמָּנוֹחַ לְעַקֵּל אֶת רְכוּשׁוֹ וְאֶת אֲחֻזּוֹתָיו וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ”. וְהָיוּ אוֹמְרִים: “אוֹי לָנוּ עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם, נִמְלַט מִשָּׁם בְּלִי כָל מַטָּרָה וּמִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ.

לֹא פָסַק מִלֵּילֵךְ עַד שֶׁהוֹבִילָהוּ הַגּוֹרָל אֶל מְקוֹם קֶבֶר אָבִיו. נִכְנַס לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרִים, עַד שֶׁיָּשַׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו, וְהֵסִיר שׁוּלֵי בִגְדוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה לְבִגְדוֹ זֵר רָקוּם בְּזָהָב וְעָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אַתָּה שֶׁפָּנֶיךָ יַזְהִירוּ בְזֹהַר

כַּכּוֹכָבִים וּכְטַל הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

כֹּחֲךָ יַעֲמֹד לָעַד עַד עוֹלָם,

וּתְהִלָּתְךָ לָנֶצַח לֹא תִתַּם.

בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו קָרַב וּבָא אֵלָיו אִישׁ יְהוּדִי מִבָּצְרָה שֶׁפְּנֵי חַלְפָן לוֹ, וְעִמּוֹ זוּג אַמְתְּחוֹת, שֶׁמָּמוֹן רַב בָּהֶן. נִגַּשׁ הַיְּהוּדִי אֶל חַסַן הַבַּצְרִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ וּפָנֶיךָ נִשְׁתַּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “עַד שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי שָׁעָה, נִגְלָה אֵלַי אָבִי וְהוֹכִיחַנִי עַל שֶׁאֵינִי מְבַקֵּר בִּמְקוֹם קִבְרוֹ. קַמְתִּי נִבְהָל מֵחֲשָׁשׁ שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַיּוֹם וְלֹא אֲבַקְּרֶנּוּ, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָי”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הֲרֵי אָבִיךָ שָׁלַח סְפִינוֹת מִסְחָר רַבּוֹת בַּיָּם, וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל אֲחָדוֹת מֵהֶן לַחֲזוֹר. רְצוֹנִי לִקְנוֹת מִמְּךָ מִטְעָנָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל בְּאֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב אֵלֶּה”. הוֹצִיא הַיְּהוּדִי כִּיס מָלֵא זָהָב וּמָנָה מִתּוֹכוֹ אֶלֶף דִּינָרִים וּמְסָרָם לְחַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “כְּתֹב לִי שְׁטָר-מְכִירָה וַחֲתֹם אוֹתוֹ בְחוֹתָמֶךָ”. לָקַח חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה גִּלָּיוֹן נְיָר וְכָתַב עָלָיו: "כּוֹתֵב זֶה, בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, מָכַר לְיִצְחָק הַיְּהוּדִי בִּמְחִיר אֶלֶף דִּינָר אֶת מִטְעָנָהּ שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה בִסְפִינוֹת אָבִיו שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל, וְקִבֵּל אֶת הַמְּחִיר לְמַפְרֵעַ ". לָקַח הַיְּהוּדִי אֶת הַתְּעוּדָה, וְהָיָה חַסַן בּוֹכֶה, כְּשֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁהָיָה שָׁרוּי בוֹ מִן הַכָּבוֹד וְהָאשֶׁר, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מֵאָז עָזַבְתְּ, שָׂרָתִי, הַבַּיִת לֹא בַיִת הוּא,

וּמֵאָז הָלַכְתְּ, הַשָּׁכֵן לֹא עוֹד לִי שָׁכֵן הִנֵּהוּ.

גַּם הָרֵעַ לְפָנִים כָּרַתִּי בְּרִית עִמּוֹ,

לֹא רֵעַ לִי, גַּם יָרֵחַ אָסַף נָגְהוֹ.

הָלַכְתְּ וַתַּעַזְבִי עִם פֵּרוּדֵךְ עוֹלָם לַאֲנָחוֹת

אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֶנּוּ מִכָּל הָרוּחוֹת.

אֶת הָעוֹרֵב אֲשֶׁר קָרָא בְּעֵת פְּרִידָתֵנוּ,

אַל יָכִיל עוֹד קֵן, וּבֶגֶד נוֹצָתוֹ יְאַבְּדֶנּוּ.

אָפְסָה תוֹחַלְתִּי וְנִרְזָה גוּפִי עֵת נִפְרַדְתְּ,

כַּמָּה וִילוֹנוֹת קְרוּעִים נָפָלוּ עֵת יָרַדְתְּ,

הַעוֹד תָּשׁוּרִי הַלֵּילוֹת יַחַד לְפָנִים בִּלִּינוּ,

חוֹזְרִים? הַאִם יָשׁוּב הַבַּיִת לְאַחְדֵנוּ שְׁנֵינוּ?

בָּכָה מָר. וּכְשֶׁיָּרַד עָלָיו הַלַּיְלָה הִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל קֶבֶר אָבִיו, וְתָקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְלֹא הֵקִיץ גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָלָה הַיָּרֵחַ. וְאוּלָם רֹאשׁוֹ צָנַח מֵעָל הַקֶּבֶר וְשָׁכַב עַל גַּבּוֹ, וְהָיוּ פָנָיו מַזְהִירִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

וְהָיָה בֵּית-הַקְּבָרוֹת מְקוֹם-מִשְׁכַּן לְשֵׁדִים מַאֲמִינִים. יָצְאָה שֵׁדָה וְרָאֲתָה אֶת חַסַן כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. וּכְשֶׁרָאַתְהוּ הִשְׁתָּאֲתָה לְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, אֵין עֶלֶם זֶה אֶלָּא מֵעַלְמֵי-גַן-עֵדֶן”. טָסָה כְלַפֵּי מָרוֹם וְחָגָה כְּמִנְהָגָהּ בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וְשׁוֹטְטָה. מָצְאָה שֵׁד טָס. אָמַר לָהּ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “מֵאַיִן אַתָּה בָא?” אָמַר לָהּ: “מִסְּבִיבָה זוֹ”. אָמְרָה לוֹ: "רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל עֶלֶם אֶחָד הַיָּשֵׁן בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת. אָמַר לָהּ: “הֵן”. טָסוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁיָּרְדוּ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ כָּזֶה?” הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. וְאוּלָם רְצוֹנֵךְ, אֲחוֹתִי, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ מַה שֶּׁרָאִיתִי אָנִי?” אָמְרָה לוֹ: “סַפֵּר לִי”. אָמַר לָהּ: "אָמְנָם רָאִיתִי כִּדְמוּת הָעֶלֶם הַזֶּה בְאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְהִיא כִמְעַט בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה, קְצוּבָה גִזְרָתָהּ וְהִיא סֵמֶל הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם, וּמַזְהִירָה בִשְׁלֵמוּתָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה לְגִיל זֶה שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ שֻׂלְטָאן מִצְרַיִם, וְשָׁלַח לִקְרוֹא אֶת אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאָזְנַי, שֶׁבַּת לְךָ, וּרְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְתִתָּהּ לִי לְאִשָּׁה”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הוֹאֶל נָא לְקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתִי וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרִי, הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁאָחִי יָצָא מֵאֶצְלֵנוּ וְלֹא נֵדַע הֵיכָן הוּא. כְּיָדוּעַ הָיָה שֻׁתָּפִי בְּמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה. וְאוּלָם סִבַּת יְצִיאָתוֹ בְכַעַס הִיא, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עִמּוֹ וְשׂוֹחַחְנוּ בְּעִנַין נִשּׂוּאִין וִילָדִים, רַבְנוּ וּבָא לִידֵי כַעַס. נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לְבֶן-אָחִי. וְהָיָה זֶה בַיּוֹם שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ אִמָּהּ, לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּעֵרֶךְ. וְזֶה לֹא כְבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאָחִי נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְנוֹלַד לוֹ ממֶּנָּה בֵן, וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לִבְנוֹ לִכְבוֹד אָחִי. וּכְבָר רָשַׁמְתִּי אֶת יוֹם נִשּׂוּאַי וְאֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ אִשְׁתִּי, וְיוֹם לִדְתָּהּ בַּת זוֹ, וְהִיא יְעוּדָה אֵפוֹא לְבֶן דּוֹדָהּ אֲחִי-אָבִיהָ. וַהֲרֵי רַבּוֹת הַבָּנוֹת גַּם מִלְבַדָּהּ לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן “. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁיְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּמוֹנִי לָשֵׂאת בַּת אִישׁ כָּמוֹךָ וְיִמְנָעֶנָּה מִמֶּנּוּ בְתוֹאֲנוֹת הֶבֶל?” וְהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ סַיָּס גִּבֵּן, שֶׁגַּבְנֹן לוֹ מִפָּנָיו וּמֵאַחֲרָיו. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לִקְרֹא לוֹ וְנָתַן לוֹ בְלִי עִכּוּב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בַּת-הַמִּשְׁנֶה, וְצִוָּה עָלָיו לָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְשֶׁיְסַדְּרוּ לוֹ חֲגִיגַת-נִשּׂוּאִין. וְעָזַבְתִּי אוֹתָם, כְּשֶׁהוּא בֵין עַבְדֵי הַשֻּׂלְטָאן וְהֵם מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ וּבִידֵיהֶם נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה דוֹלְקִים וּמְצַחֲקִים עָלָיו וְלוֹעֲגִים לוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית-הַמֶּרְחָץ. וּבַאֲשֶׁר לְבַת-הַמִּשְׁנֶה הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהָאֲמָהוֹת בּוֹכִיָּה. זוֹ הַדּוֹמָה לְעֶלֶם זֶה יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם. וְאַף אֶת אָבִיהָ מָנְעוּ וְעִכְּבוּ מִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ. וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אָדָם מְכֹעָר יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ גִבֵּן וְאוּלָם הָעַלְמָה גַם עוֹלָה בְיָפְיָהּ עַל עֶלֶם זֶה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפֵּר הַשֵּׁד לַשֵּׁדָה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּת-מִשְׁנֵה מִצְרַיִם, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ כָּתַב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין שֶׁלָּהּ לַסַּיָּס הַגִּבֵּן, וְשֶׁהִיא מִשּׁוּם כָּךְ בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת, וְשֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ לְיֹפִי אֶלָּא עֶלֶם זֶה – אָמְרָה לוֹ הַשֵּׁדָה: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הֲרֵי עֶלֶם זֶה הוּא הַיָּפֶה בְכָל בְּנֵי-דוֹרוֹ”. הֵשִׁיב לָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים אֲחוֹתִי, שֶׁהַנַּעֲרָה יָפָה הֵימֶנּוּ. וְאָכֵן אֵין יָאֶה לוֹ אֶלָּא הִיא, שֶׁכֵּן שְׁנֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לְזוֹ כְּאָח וְאָחוֹת אוֹ כִבְנֵי-דוֹדִים, וַחֲבָל הוּא עָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְגִבֵּן זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, הָבָה וְנִגְחַן תַּחְתָּיו וְנִשָּׂא אוֹתוֹ וּנְבִיאֵהוּ אֶל הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְנִרְאֶה מִי מִשְּׁנֵיהֶם יָפֶה יוֹתֵר”. אָמַר הַשֵּׁד: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה. נְכוֹחִים דְבָרַיִךְ וְאֵין יָפֶה מֵרַעְיוֹן זֶה. וַהֲרֵינִי לְשֵׂאתוֹ יְחִידִי”. נְשָׂאוֹ וְטָס עִמּוֹ בָאֲוִיר, וְהָיְתָה הַשֵּׁדָה טָסָה צְמוּדָה אֵלָיו, עַד שֶׁהוֹרִידוֹ בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִנִּיחוֹ עַל אִצְטְבָא וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. הִתְעוֹרֵר חַסַן מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה שֶׁאֵינוֹ עוֹד עַל קֶבֶר אָבִיו בִּמְדִינַת בָּצְרָה. פָּנָה לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל, וְהִכִּיר שֶׁבִּמְדִינָה זָרָה הוּא. בִּקֵּשׁ לִצְעֹק, אֶלָּא שֶׁהֲדָפוֹהַשֵּׁד. הֵבִיא לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִדְלִיק לוֹ אֲבוּקָה וְאָמַר: “דַּע שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְכָאן, וְחָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ טוֹבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. קַח אֵפוֹא אֲבוּקָה זוֹ וְלֵךְ לְבֵית-מֶרְחָץ פְּלוֹנִי וְהִתְעָרֵב בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, וְאַל תַּפְסִיק מִלֶּכֶת קָדִימָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבֵית-הַכַּלָּה. אָז תַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם וְתֵלֵךְ יָשָׁר אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל, וְאַל תִּירָא מִפְּנֵי אִישׁ. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס עֲמֹד לִימִינוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן, וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּגַּשׁ אֵלֶיךָ אַחַת הָאֲמָהוֹת, אוֹ נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהַמְזַמְּרוֹת, תָּשִׂים אֶת יָדְךָ בְכִיסְךָ, וְתִמְצָא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב וְחָפַנְתָּ מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנֶיךָ וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתוֹ לָהֶם. וְאַל תַּחֲשׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁכֵּן כָּל פַּעַם שֶׁתַּכְנִיס יָדְךָ לְכִיסְךָ, תִּמְצָא אוֹתוֹ שׁוּב מָלֵא זָהָב. וְתִּתֵּן לְכָל מִי שֶיִּגַּשׁ אֵלֶיךָ מְלֹא הַחֹפֶן, וְאַל תִּירָא, וּסְמֹךְ עַל מִי שֶׁבְּרָאֲךָ, שֶׁאֵין זֶה בְכֹחֲךָ וּבֹעֶצם יָדְךָ, אֶלָּא בְכֹחַ אֱלֹהִים וּבִפְקֻדָּתוֹ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַשֵּׁד דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אֵיזוֹ נַעֲרָה הִיא זוֹ, וּמַה פָּנִים לְחֶסֶד זֶה עִמִּי”. הָלַךְ וְהָאֲבוּקָה בְיָדוֹ וְשָׂם פָּנָיו לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמָצָא אֶת הַגִּבֵּן רוֹכֵב עַל סוּסָה. בָּקַע לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, כְּמוֹת שֶׁהוּא בְמַרְאֵהוּ הַיָּפֶה וּבַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים כְּפִי שֶׁתֵּאַרְנוּ: הַתַּרְבּוּשׁ עָלָיו וְהַמִּצְנֶפֶת. וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד רָקוּם זָהָב שֶׁשַּׁרְווּלָיו אֲרֻכִּים. וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת בְּתַהֲלוּכַת הַחֲתֻנָּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁעָצְרוּ הַמְזַמְּרוֹת בְּלֶכְתָּן כְּדֵי לְקַבֵּל מַתָּנוֹת מִבְּנֵי-אָדָם, הָיָה שָׂם יָדוֹ בְכִיסוֹ, וּמוֹצֵא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב. הָיָה חוֹפֵן מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנוֹ מַשְׁלִיכוֹ עַל הַטַּנְבּוּר, שֶׁהוֹשִׁיטָה הַמְזַמֶּרֶת, וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ דִינָרִים. נִפְתְּעוּ הַמְזַמְּרוֹת, וְהִתְפַּלְּאוּ בְּנֵי-הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ. לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַמִּשְׁנֶה. סִלְּקוּ נַעֲרֵי הֶחָצֵר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם וּמְנָעוּם מִלְּהִכָּנֵס.

אָמְרוּ שׁוּשְׁבִינוֹת הַכַּלָּה: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין אָנוּ נִכְנָסוֹת אֶלָּא אִם יִכָּנֵס עֶלֶם זֶה עִמָּנוּ, שֶׁכֵּן הֶעֱשִׁיר אוֹתָנוּ בִּנְדִיבוּתוֹ, וְאֵין אָנוּ מְקַשְּׁטוֹת אֶת הַכַּלָּה אֶלָּא בְמַעֲמָדוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְנִיסוּהוּ לְאוּלָם הַכַּלָּה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן. עָמְדוּ כָּל נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְעַבְדֵי הֶחָצֵר בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת וְכָל אַחַת מֵהֶן נֵר גָּדוֹל דּוֹלֵק בְּיָדָהּ, וְכֻלָּן צָעִיף דַּק עַל פְּנֵיהֶן, וְנִמְשְׁכוּ שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל לְאַפִּרְיוֹן-הַכַּלָּה עַד לְרֹאשׁ הָאוּלָם לְמַעְלָה אֵצֶל הַחֶדֶר, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַכַּלָּה עֲתִידָה לָצֵאת. וּכְשֶׁהִסְתַּכְּלוּ הַגְּבִירוֹת בְּבַּדְר אַלדִּין חַסַן וּבְמַה שֶׁהָיָה נָסוּךְ עָלָיו מִן הַיֹּפִי וּמִן הַחֵן וּבְפָנָיו הַמַּזְהִירִים כַּיָּרֵחַ הַצָּעִיר, נָטָה לֵב כָּל הַנָּשִׁים אֵלָיו. אָמְרוּ הַמְזַמְּרוֹת לַגְּבִירוֹת הַנִּמְצָאוֹת: “דַּעְנָה שֶׁבָּחוּר הָדוּר זֶה מִלֵּא אֶת יָדֵינוּ זָהָב טָהוֹר, אָדֹם, אַל תְמַעַטְנָה אֵפוֹא בְּשֵׁרוּתוֹ וּשְׁמַעְנָה לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֲלֵיכֶן”. נִדְחֲקוּ אֵלָיו הַנָּשִׁים בַּאֲבוּקוֹתֵיהֶן וְהִסְתַּכְּלוּ בְּחִנּוֹ וְנִתְמַלְּאוּ קִנְאָה בְיָפְיוֹ, וְהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן מִתְאַוָּה לִהְיוֹת שׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקוֹ שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר טוֹב שָׁנָה. הֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עַל פְּנֵיהֶן מִן הַצְּעִיפִים, שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּן עֲלֵיהֶן, וְאָמְרוּ: “אַשְׁרֵי זוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ עֶלֶם זֶה, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֲדוֹנָהּ”. קִלְּלוּ אֶת הָעֶבֶד הַגִּבֵּן וְאֶת זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַיְפֵה-פִיָּה הַזֹּאת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁבֵּרְכוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן, קִלְּלוֹ אוֹתוֹ גִּבֵּן.

מִיָּד הִכּוּ בַטַּנְבּוּרִין וְתָקְעוּ בַחֲלִילִים, וְנִכְנְסָה בַת-הַמִּשְׁנֶה מֻקֶּפֶת נַעֲרוֹתֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁבִּשְׂמוּהָ וְקִטְּרוּהָ וְהִלְבִּישׁוּהָ וְהֵטִיבוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְקִשְׁטוּהָ בַּעֲדָיִים וּבְמַלְבּוּשֵׁי פְּאֵר מִמַּלְבּוּשֵׁי מַלְכֵי פָרָס. וְהָיָה בְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁלָּבְשָׁה מִן הַלְּבוּשִׁים בֶּגֶד רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם וּבוֹ צוּרוֹת חַיּוֹת-הַבָּר וְהָעוֹפוֹת, וְהוּא יוֹרֵד לָהּ סֶרַח מִמַּעַל מֵעַל לְכָל שִׂמְלוֹתֶיהָ, וּלְגַרְגְּרוֹתֶיהָ עֲנָק מַעֲשֵׂה תֵימָן, עֶרְכּוֹ אֲלָפִים, הַמֵּכִיל כָּל אֶבֶן יְקָרָה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כְמוֹתָן לֹא לְשׁוּם תֻּבָּע מֶלֶךְ תֵּימָן וְלֹא שׁוּם קֵיסָר מִמַּלְכֵי בִּיצַנְץ. וְהָיְתָה הַכַּלָּה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא הַלְּבָנָה בְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּכְשֶׁקָּרְבוּ יוֹתֵר דָּמְתָה כְּאִלּוּ הִיא שְׁחוֹרַת-עַיִן מֵעַלְמוֹת גַּן-עֵדֶן. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיְּצָרָהּ מַזְהִירָה בְּזֹהַר שֶׁכָּזֶה. הִקִּיפוּ אוֹתָהּ הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת כַּכּוֹכָבִים, וְהִיא בְתוֹכָן הַיָּרֵחַ בְהִגּוֹל מֵעָלָיו הָעֲנָנִים. וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבַּצְרִי יוֹשֵׁב וּבְנֵי-הָאָדָם מִסְתָּכְּלִים בּוֹ. טָפְפָה הַכַּלָּה וְקָרְבָה וְנָטְתָה בּחֵן. קָם לְעֻמָּתָהּ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לְקַבֵּל פָּנֶיהָ. שָׂטְתָה מֵעָלָיו וְצָעֲדָה הָלְאָה עַד שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי חַסַן בֶּן-דּוֹדָהּ. צָחֲקוּ בְּנֵי-הָאָדָם, כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנָּטְתָה לְעֵבֶר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֵרִיעוּ תְרוּעַת רָצוֹן וְהַמְזַמְּרוֹת צָהֲלוּ. שָׁלַח יָדוֹ לְכִיסוֹ וְהוֹצִיא מְלֹא הַחֹפֶן זָהָב וְהֵטִילוֹ לְתוֹךְ הַטַּנְבּוּרִין שֶׁל הַנְּעָרוֹת. שָׂמְחוּ וְקָרְאוּ: “רוֹצִים הָיִינוּ שֶׁכַּלָּה זוֹ תִהְיֶה לְךָ”. חִיֵּךְ, וְכָל הָעָם הִצְטוֹפְפוּ מִסָּבִיב לוֹ. וְאוּלָם הָעֶבֶד הַגִּבֵּן נִשְׁאַר בָּדָד וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה קוֹף. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ מַדְלִיקִים לוֹ נֵר, הָיָה הַנֵּר כָּבֶה, יָשַׁב עָלוּב וְדוֹמֵם בָּאֲפֵלָה וְלֹא רָאָה אֶלָּא אֶת עַצְמוֹ. וְלִפְנֵי בַּדְר אַלדִּין חַסַן הָיוּ הָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת בִּידֵי הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁרָאָה אֶת הֶחָתָן יוֹשֵׁב בָּדָד בָּאֲפֵלָה, וְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו עַצְמוֹ, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים מַסְבִּיבִים אוֹתוֹ וְהָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת, נָבוֹךְ וְהָיָה מִשְׁתָּאֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּבַת-דּוֹדוֹ, שָׂמַח וְעָלַז. אַחַר-כָּךְ הִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ שֶׁהִזְהִירוּ וְקָרְנוּ בְאוֹרָה, וּבִפְרָט בְּשִׂמְלַת הַמֶּשִׁי הָאֲדֻמָּה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה, שֶׁכֵּן הָיְתָה זֹאת הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׂמָלוֹת שֶׁהִלְבִּישׁוּהָ הַנְּעָרוֹת כְּשֶׁעֵינֵי חַסַן מִתְעַנְּגוֹת לְמַרְאֶיהָ. טָפְפָה וְנָטְתָה בְהָדָר בְּלֶכְתָּהּ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּם שֶׁל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר הַמְפֻרְסָם לְשֶׁבַח:

שֶׁמֶשׁ עַל גִּבְעוֹל נְטוּעָה בְּרֹאשׁ גִּבְעָה,

כֵּן בְּמָחוֹךְ אָדוֹם-כֵּהֶה לָעַיִן הוֹפִיעָה.

הִשְׁקְתָה יֵין-שְׂפָתֶיהָ הַמָּתוֹק, וְקִשְּׁטָה

הַלֶּחִי בְּאֵשׁ-שׁוֹשַׁנִּים וְשָׁבָה וְכִבְּתָה.

הֶחֱלִיפוּ אוֹתוֹ לְבוּשׁ וְהִלְבִּישׁוּהָ שִׂמְלַת-תְּכֵלֶת, וְהוֹפִיעָה כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, בַּעֲלוֹתָהּ בָּאֹפֶק. וְהָיָה שַׂעֲרָהּ שָׁחוֹר כַּפֶּחָם וְלֶחְיָהּ רַךְ, וּשְׂחוֹק נֹעַם עַל שְׂפָתֶיהָ, וְחָזָהּ מִתְנַשֵּׂא עַל צַלְעוֹתֶיהָ וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ. הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשֵּׁנִי וְהָיְתָה כְּפִי שֶׁשָּׁר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ מְשׁוֹרֵר בַּעַל רַעְיוֹן נַעֲלֶה:

בָּאָה בִתְכֵלֶת לְבוּשָׁה, הוֹפִיעָה

בִּשְׁלַל צְבָעִים כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ.

הִתְבּוֹנַנְתִּי בִלְבוּשָׁהּ בּוֹ נִתְגַלָּה,

יְרֵחַ-קַיִץ בְּלֵיל חֹרֶף עָלָה.

הֶחֱלִיפוּ גַּם לְבוּשׁ זֶה בְּחָדָשׁ וְכִסּוּ אֶת פָּנֶיהָ בִצְעִיף שִׁפְעַת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּפָרְעוּ אֶת קְוֻצּוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת, שֶהָיָה שְׁחוֹרָן וְאָרְכָּן כַּלַּיִל הָאָפֵל, וְיָרְתָה אֶת חִצֵּי-קֶסֶם עֵינֶיהָ לַלְּבָבוֹת. הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשְּׁלִישִׁי וְהָיְתָה דוֹמָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

יָרְדוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְצָעִיף עַל לְחָיֶיהָ,

וְעוֹרְרוּ תְשׁוּקָתִי לַהַט אֵשׁ קוֹדֵחַ,

וָאֹמַר: “עָטִית שַׁחַר עַל לַיִל” וַתָּשֶׁב אֲמָרֶיהָ:

“לֹא כִי אֹפֶל הֶעְטֵיתִי בְמִלּוּאוֹ אֶת הַיָּרֵחַ”.

הִצִּיגוּ אוֹתָהּ בִּלְבוּשׁ-כְּלוּלוֹתֶיהָ הָרְבִיעִי, וְהוֹפִיעָה כַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת וְנִטְתָה בְּנֹעַם חִנָּהּ וְהִבִּיטָה שְׂמֹאלָה וְיָמִינָה כְּמַעֲשֶׂה הָאַיָּלָה, וּפָגְעָה כָּל לֵב בְּחִצֵּי עַפְעַפֶּיהָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁר הַמְשׁוֹרֵר מְתָאֵר אֶת הַדּוֹמָה לָהּ:

כְּשֶׁמֶשׁ הַיֹּפִי נִרְאֲתָה לְעֵין אָדָם בָּהּ חָזָתָהּ,

וַתַּזְהֵר בְּנֹעַם-חֵן, וּבשֶׁת עֲלוּמִים יָפְיָהּ הִפְלָתָה,

וְעֵת מוּל שֶׁמֶשׁ בְפָנֶיהָ וְחִיּוּכָה צָעָדָה,

הִתְכַּסָּה הַשֶּׁמֶשׁ, מַעֲדֵה עָבִים עָדָה.

הוֹפִיעָה בִלְבוּשׁ כְּלוּלוֹתֶיהָ הַחֲמִשִּׁי, הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה, וְדָמְתָה לַעֲנַף הָעֲרָבָה אוֹ לְאַיָּלָה צְמֵאָה. הָיוּ צַמּוֹתֶיהָ גּוֹלְשׁוֹת, וּקְסָמֶיהָ הִתְחִילוּ לְהִתְפַּתֵּחַ. יְרֵכוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת וְצַמּוֹתֶיהָ מְרַפְרְפוֹת, כְּפִי שֶׁשָּׁר אֶחָד הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁתֵּאֵר שֶׁכְּמוֹתָהּ:

בִּלְבוּשָׁה צָבוּעַ כַּרְכֹּם וְחָרִיעַ הוֹפִיעָה בְהָדָר

מְקֻטֶּרֶת מֹר וְעַנְבָּר וַעֲצֵי צַנְדָּל יָקָר.

הַזְּקוּפָה – וְאםִ עֲלוּמִים הִשִּׂיאוּהָ לֵאמֹר: “קִרְבִי”.

הִנֵּה אָמְרוּ יְרֵכוֹתֶיהָ: “אַל תּוֹסִיפִי לֶכֶת, שְׁבִי”.

וּבְבַקְּשִׁי חַסְדָּהּ שָׁמַעְתִּי הַיָּפָה אוֹמֶרֶת: "הֵן,

נַעֲנֵיתִי". וְאוּלָם נִבְעָתָה יָעֲצָה בְחֵן “אַל תַּעַשׂ כֵּן”.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה הַכַּלָּה פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶיהָ, הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “אֱלֹהִים, שִׂים אֶת זֶה בַעַל לִי, וְהָנַח לִי מֵאוֹתוֹ עֶבֶד גִּבֵּן”. כָּכָה קִשְׁטוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לְעיֵניֵ בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי בְּכָל שִׁבְעַת מַחְלְצוֹתֶיהָ, וְהָעֶבֶד הַגִּבֵּן יוֹשֵׁב בָּדָד. כְּשֶׁגָּמְרוּ חֵלֶק זֶה שֶׁל הַחֲגִיגָה פִּטְּרוּ אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לְבֵיתָם. יָצְאוּ כָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַחֲתֻנָּה מִן הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן. הִכְנִיסוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לַחֶדֶר הַפְּנִימִי לְהָסִיר מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִין וְהַלְּבוּשִׁים וְלַהֲכִינָה לִקְרַאת הֶחָתָן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, הֲסִבּוֹתָ לָנוּ עֹנֶג הַלַּיְלָה וְשִׁקַּעְתָּ אוֹתָנוּ בִנְדִיבוּתְךָ, וְאוּלָם כְּלוּם אֵין בִּרְצוֹנְךָ לָקוּם עַכְשָׁו וּלְהִסְתַּלֵּק? "אָמַר לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כָּךְ אֶעֱשֶׂה”. וְקָם וְיָצָא מִן הַדֶּלֶת.

בָּא לִקְרָאתוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: “עֲמֹד בַּדְר אַלדִּין, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַגִּבֵּן לִצְרָכָיו, הִכָּנֵס וְאַל תְּהַסֵּס בַּדָּבָר וְשֵׁב בַּחֶדֶר. וּכְשֶׁתָּבוֹא הַכַּלָּה אֱמֹר לָהּ: “אֲנִי הוּא בַעֲלֵךְ, וְלֹא עָשָׂה הַמֶּלֶךְ זֶה אֶלָּא בְתַחְבּוּלָה, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה לָךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע. וְזֶה שֶׁרְאִיתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא סַיָּס מִסַּיָּסֵינוּ”. אַחַר-כָּךְ תִּגַּשׁ אֵלֶיהָ וְתָסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ, כִּי מְלֵאָה רוּחֵנוּ לְקַנֵּא אֶת קִנְאָתֶךָ”. וּבְעוֹד חַסַן מְשׂוֹחֵחַ עִם הַשֵּׁד, יָצָא הַגִּבֵּן וְנִכְנַס לִצְרָכָיו וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא. עָלָה אֵלָיו הַשֵּׁד מִן הָאַגָּן שֶׁבּוֹ הַמַּיִם בְּצוּרַת עַכְבָּר וְאָמַר: “זֻךְ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “מַה הֵבִיאֲךָ לְכָאן?” הָלַךְ הָעַכְבָּר הָלוֹךְ וְגָדוֹל עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָתוּל, וְהָיָה מְיַלֵּל: “מְיַאוּ מְיַאוּ”, וְהָלַךְ וְגָדַל עוֹד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כֶלֶב וְנָבַח: “וַאַו וַאַו”. כְּשֶׁרָאָה הַסַּיָּס כָּךְ נִבְעַת וְאָמַר: “סוּרִי מִכָּאן מִפְלֶצֶת”. גָּדַל הַכֶּלֶב וְנִתְנַפַּח וְנַעֲשָׂה חֲמוֹר, וְהָיָה נוֹעֵר “אִיַּה, אִיַּה”. חָרַד הַסַּיָּס וְקָרָא: “חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי, בְּנֵי-הַבַּיִת”. גָּדַל הַחֲמוֹר וְנַעֲשָׂה תְּאוֹ, וְסָגַר עָלָיו הַדֶּרֶךְ, וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ גִּבֵּן, סָרוּחַ שֶׁבַּסַּיָּסִים”. אָחֲזוּ אֶת הַסַּיָּס צִירִים וַחֲבָלִים בְּבִטְנוֹ וְיָשַׁב עַל חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד בִּבְגָדָיו, וְנָקְשׁוּ שִׁנָּיו זוֹ לְזוֹ. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “כְּלוּם צַר הָעוֹלָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא לְהִתְחַתֵּן אֶלָּא בַאֲהוּבַת-נַפְשִׁי?” שָׁתַק הַסַּיָּס. אָמַר לוֹ: “הָשֵׁב לִי תְשׁוּבָה, וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי מַשְׁכִּין אוֹתְךָ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה”. אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִי הָאָשָׁם, אֵין כָּאן אֶלָּא עִנְיָן שֶׁהִכְרִיחוּנִי לוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאָהוּב לָהּ מִן הַתּאוֹ. וּמֵעַכְשָׁו חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְאֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאִם תֵּצֵא בְשָׁעָה זוֹ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, אוֹ אִם תְּדַבֵּר מִלָּה אַחַת לִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ. וּכְשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ קוּם וָצֵא לְדַרְכֶּךָ, וְאַל תּחֲזֹר לְבַיִת זֶה לְעוֹלָם”. תְּפָסוֹ הַשֵּׁד לַסַּיָּס הַגִּבֵּן וְהָפַךְ רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַחוֹר כְּלַפֵּי מַטָּה וְאֶת רַגְלָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאָמַר לוֹ:“הִשָּׁאֵר בְּכָאן וַאֲנִי שׁוֹמֵר עָלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן. וְאוּלָם מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְסִפּוּר בַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי עָזַב אֶת הַגִּבֵּן והַשֵּׁד מִתְעַצְּמִים זֶה בָזֶה וְנִכְנַס לַבַּיִת וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. נִכְנְסָה הַכַּלָּה וְעִמָּהּ זְקֵנָה, נִשְׁאֲרָה הַזְּקֵנָה עוֹמֶדֶת בְּדֶלֶת הַחֶדֶר וְאָמְרָה: “הוֹי אֲבִי-הַקּוֹמָה הַיְשָׁרָה קוּם וְטֹל אֶת אֲשֶׁר הִפְקִיד אֱלֹהִים בְּיָדֶךָ”. פָּנְתָה הַזְּקֵנָה וְהָלְכָה לָהּ. וְנִכְנְסָה הַכַּלָּה, הַיְדוּעָה בִשְׁמָהּ סִת אַלְחֻסֻן שָׂרַת הַיֹּפִי, לְתוֹךְ הַחֶדֶר פְּנִימָה וְלִבָּהּ שָׁבוּר, וְאָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נִשְׁמַעַת לוֹ וַאֲפִלּוּ אִם תֵּצֵא נִשְׁמָתִי”. וְאוּלָם כְּשֶׁצָעֲדָה קָדִימָה רָאֲתָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה לוֹ: "חֲבִיבִי, עֲדַיִן אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן? אָמְנָם כְּבָר אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִלּוּ לְפָחוֹת הֱיִיתֶם אַתָּה וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן שֻׁתָּפִים בִּי”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וְאֵיךְ זֶה יִקְרַב הַסַּיָּס אֵלַיִךְ, וּמִנַּיִן לוֹ שֶׁיִּהְיֶה שֻׁפָּתִי בָךְ?” אָמְרָה: “מִי הוּא אֵפוֹא בַּעֲלִי, אַתָּה אוֹ הוּא?” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “סִת אַלְחֻסֻן, לֹא נַעֲשָׂה כָל זֶה אֶלָּא לִצְחוֹק וּלְהָתֵל בּוֹ. כְּשׁרָאוּ הַנְּעָרוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת, וְהַקְּרוּאִים אֶת יָפְיֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁהֵסִירוּ לְפָנַי הַצָּעִיף מֵעָלַיִךְ, הָיָה חוֹשֵׁשׁ אָבִיךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע וְשָׂכַר אוֹתוֹ בַעֲשָׂרָה דִינָרִים, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת עֵין-הָרָע. וְעַכְשָׁו הֲרֵי כְבָר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מְדַבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂשָׂה וְצָחֲקָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְאָמְרָה לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים כִּבִּיתָ אֶת הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה בְקִרְבִּי. בְּשֵׁם אֱלֹהִים קָחֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֶל חָזֶךָ”.

וּבִהְיוֹת לֹא הָיוּ עָלֶיהָ עוֹד כָּל שְׂמָלוֹת, הֵרִימָה אֶת הַלְּבוּשׁ הָאָרֹךְ עַד לְמַעְלָה מִּכְּתֵפֶיהָ, וְנִתְגַּלּוּ חֵיקָה וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ, כְּשֶׁרָאָה זֹאת בַּדְר אַלדִּין נִתְעוֹרְרָה תַאֲוָתוֹ וְהֵסִיר אֶת בְּגָדָיו, הִתִּיר אֶת כִּיס הַזָּהָב שֶׁלְּקָחוֹ מֵהַיְהוּדִי וְשֶׁהָיוּ בוֹ אֶלֶף דִּינָר, עָטַף אוֹתוֹ בְמִכְנָסָיו וְתָחַב אוֹתָם בִקְצֵה מִשְׁכָּבוֹ. הֵרִים אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא בְּכֻתָּנְתּוֹ הַנָּאָה הָרְקוּמָה זָהָב. מָשְׁכָה אוֹתוֹ סִת אַלְחֻסֻן אֵלֶיהָ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו. נְטָלָהּ לְתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו וְנָתַן לָהּ לְחַבְּקוֹ, כוֹנֵן הַמִּקְלָע וְהוֹרִיד הַמָּעוֹז. וּמְצָאָהּ פְּנִינָה שֶׁלֹּא הָשְׁבַּת טָהֳרָהּ, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ. הִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהִתְעַנֵּג עַל עֲלוּמֶיהָ וּטְרָפָם לָעַד. הִרְבָּה בְּחבּוּקָהּ וְהָרְתָה לוֹ. לְבַסּוֹף שָׂם בַּדְר אַלדִּין יָדוֹ תַחַת רֹאשָׁהּ, וְאַף הִיא עָשְׂתָה כֵן, וְנָחוּ אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רְעוּתוֹ וְנִרְדָּמוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְשׁוֹרֵר:

בַּקֵּר אֶת שֶׁאָהַבְתָּ, וְדִבְרֵי מְקַנֵּא עֲזֹב.

שֶׁכֵּן קִנְאָה עִם אַהֲבָה לֹא תַעֲזֹב.

לֹא בָרָא אֱלֹהִים לְמַרְאֵה נֶחְמָדִים,

מִשְּׁנַיִם אוֹהֲבִים עַל מִטָּה מְאֻחָדִים,

מְחֻבָּקִים, וּלְבוּשׁ עֲלֵיהֶם הָרָצוֹן,

קָנֶה וּזְרוֹעַ לָהֶם כַּר בְּשָׂשׂוֹן.

וְעֵת לֵב אֶל לֵב בְּאַהֲבָה נִקְשָׁר,

יַכּוּ בְנֵי-אָדָם רַק עַל בַּרְזֶל קַר.

וְאִם נִקְרָה לְךָ בְחַיֶּיךָ, הָרֵעַ הָאֶחָד,

הוּא הָרָצוּי, וַחֲיֵה לְמַעַן הָאֶחָד בִּלְבָד.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְסִת אַלְחֻסֻן בַּת-דּוֹדוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁד, הֲרֵי אָמַר לַשֵּׁדָה: “קוּמִי וְגַחֲנִי מִתַּחַת לָעֶלֶם וְהָבִי נָשִׁיב אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ בְּטֶרֶם יַדְבִּיקֵנוּ הַבֹּקֶר, שֶׁהָשָּׁעָה דוֹחֶקֶת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה טָסָה הַשֵּׁדָה וְגָחֲנָה מִתַּחַת לְשׁוּלֵי כֻתָּנְתּ שֶׁל הָעֶלֶם כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. נָשְׂאָה אוֹתוֹ וְטָסָה עִמּוֹ כְמוֹת שֶׁהוּא בְכֻתֹּנֶת מִבְּלִי כָּל לְבוּשׁ. לֹא פָסְקָה הַשֵּׁדָה לָטוּס עִמּוֹ וְהַשֵּׁד צָמוּד לָהּ, עַד שֶׁהִדְבִּיקָם הַבֹּקֶר בַּחֲצִי דַרְכָּם, וְהָיוּ הַקּוֹרְאִים לַתְּפִלָּה קוֹרְאִים: “חוּשׁוּ לַתְּפִלָּה”. וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁמַּלְאָכָיו יָרוּ אֶת הַשֵּׁד בְּאַחַד הַזִּיקִין וְנִשְׂרַף. וְאוּלָם הַשֵּׁדָה נִצְּלָה. הוֹרִידָה אֶת בַּדְר אַלדִּין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַע הַזִּיק אֶת הַשֵּׁד, וְלֹא הִמְשִׁיכָה לְהַעֲבִירוֹ הָלְאָה מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ שֶׁחָשְׁשָׁה לְחַיָּיו. וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה. הִנִּיחָה אוֹתוֹ הַשֵּׁדָה עַל יַד שַׁעַר מִשְּׁעָרֶיהָ וְטָסָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי הָעִיר, יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם וְרָאוּ עֶלֶם הָדוּר בְּכֻתֹּנֶת וְכֻמְתָּה בְּלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם, וְהוּא שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה מִהְיוֹתוֹ נֵעוֹר בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁרָאוּהוּ בְנֵי-הָאָדָם אָמְרוּ: “מַה מְּאֻשָּׁרָה הִיא זוֹ שֶׁהָיָה עֶלֶם זֶה עִמָּהּ הַלַּיְלָה. אַךְ לוּ הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד כְּדֵי לִלְבּשׁ אֶת בְּגָדָיו”. אָמַר אַחֵר: “מִסְכֵּן בֶּן-טוֹבִים. יִתָּכֵן שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית הַיַּיִן לִצְרָכָיו, וַעֲבָרוֹ הַיַּיִן וְהִתְעָהוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ לָסוּר אֵלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר וּמְצָאוֹ נָעוּל וְשָׁכַב לִישֹׁן כָּאן”. וּבְעוֹד בְּנֵי-הָאָדָם שְׁקוּעִים בְּדִבּוּרָם בּוֹ, נָשְׁפָה רוּחַ-בֹּקֶר וְהֵרִימָה שׁוּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ עַד לְבִטְנוֹ, וְנִתְגַלּוּ בֶּטֶן וְגוּמַת-הַשָּׁרָר וְשׁוֹקַיִם וּמָתְנַיִם כִּבְדֹלַח, וְקָרְאוּ הָאֲנָשִׁים“חַי-אֱלֹהִים, כַּמָּה יָפֶה”. הִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין וּמָצָא עַצְמוֹ מוּטָל לִפְנֵי שַׁעֲרָה שֶׁל עִיר וְהָמוֹן רָב עוֹמֵד עָלָיו. תָּמַהּ וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי, עֲדַת טוֹבִים, וּמַה סִבַּת-הַדָּבָר שֶׁנִּתְאַסַּפְתֶּם עָלַי, וּמַה עִנְיָנִי עִמָּכֶם?” אָמְרוּ: " אֲנַחְנוּ מְצָאנוּךָ בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה לִתְפִלַּת-שַׁחֲרִית מוּטָל לְיַד שַׁעַר זֶה, יָשֵׁן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיךָ זוּלַת זֶה. וְהֵיכָן הָיִיתָ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה הַזֶּה?" אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “חַי-אֱלֹהִים, הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן הַלַּיְלָה הַזֶּה בְמִצְרַיִם”. אָמַר אֶחָד: “כְּלוּם אָכַלְתָּ חֲשִׁישׁ?” וְאַחֵר אָמַר: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה? כֵּיצַד זֶה הָיִיתָ לָן בְּמִצְרַיִם וְהִשְׁכַּמְתָּ יָשֵׁן בִּמְדִינַת דַמֶּשֶׂק?” אָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים,עֲדַת טוֹבִים, שֶׁאֵינִי מְשַׁקֵּר לָכֶם כְּלָל וּכְלָל. וְאָכֵן הָיִיתִי אֶמֶשׁ בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וּתְמוֹל בְּבָצְרָה”. אָמַר אֶחָד: “דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”. וְאָמַר אַחֵר: “עֶלֶם זֶה מְשֻׁגָּע הוּא”. סָפְקוּ עָלָיו כַּפַּיִם וְשׂוֹחֲחוּ בוֹ הָאֲנָשִׁים בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ: “חֲבָל עַל עֲלוּמָיו, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא”. אָמְרוּ לוֹ: “שׁוּבָה לְבִינָתֶךָ”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: "הָיִיתִי אֶמֶשׁ בַּלַּיְלָה חָתָן בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם ". אָמְרוּ לוֹ: “אוּלַי חָלַמְתָּ וְרָאִיתָ זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר בַּחֲלוֹם”. נָבוֹךְ חַסַן בְּנַפְשׁוֹ וְאָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי אֵינוֹ מַחֲזֵה שָׁוְא. בָּרִי לִי שֶׁהָיִיתִי שָׁמָּה, וְהֵסִירוּ צְעִיף הַכַּלָּה לְמַעֲנִי, וְהָיָה שָׁם גַּם שְׁלִישִׁי, הַגִּבֵּן שֶׁיָּשֶׁב אֶצְלֵנוּ. חַי-אֱלֹהִים, אַחַי, שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם. וְאִלּוּ הָיָה זֶה חֲלוֹם, הֲרֵי הֵיכָן כִּיס הַזָּהָב שֶׁהָיָה עִמִּי, וְהֵיכָן הֵם מִצְנַפְתִּי וּבְגָדַי וּמִכְנָסַי?” קָם וְנִכְנַס לָעִיר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבִשְׁוָקֶיהָ. נִדְחֲקוּ אֵלָיו בְּנֵי-הָאָדָם וְנִקְהֲלוּ סְבִיבוֹתָיו. נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח, וְהָיָה אוֹתוֹ טַבָּח פִּקֵּחַ, הַיְנוּ גַנָּב הָיָה מֵעִקָּרוֹ, וְאוּלָם אֱלֹהִים מָחַל לוֹ עֲווֹנוֹתָיו, וּפָתַח בֵּית-תַּבְשִׁיל, וְהָיְתָה אֵימָתוֹ עַל כָּל בְּנֵי-דַמֶּשֶׂק שֶׁהָיוּ מְפַחֲדִים מִפָּנָיו, שֶׁהָיָה מָהִיר לִכְעֹס. וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁהָעֶלֶם נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ טַבָּח נָפוֹצוּ בְּפָחֲדָם מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “מֵהֵיכָן אַתָּה, בָּחוּר? סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ יָקָר לִי מִנַּפְשִׁי”. שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “אֲדוֹנִי בַּדְר אַלדִּין, דַּע, שֶׁעִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה וּמִקְרֶה מוּזָר. וְאוּלָם בְּנִי, הַסְתֵּר מַה שֶּׁעִמְּךָ, עַד שֶׁיַּעֲמֹד לְךָ מֵאֵת אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה. שֵׁב עִמָּדִי בְמָקוֹם זֶה, שֶׁאֲנִי אֵין לִי וָלָד, וַאֲאַמֵּץ אוֹתְךָ לִי לְבֵן”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין: “יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, דּוֹדִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַטַּבָּח לַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתָם. וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַקָּאצִ’י, וְהֵעִיד לְפָנָיו שֶׁהוּא בְנוֹ. נִתְפַּרְסֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁהוּא בֶּן הַטַּבָּח, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ בַּחֲנוּת, גּוֹבֶה אֶת הַכְּסָפִים, וְהָיָה מוֹשָׁבוֹ אֵיתָן אֵצֶל הַטַּבָּח בְּמַצָּב זֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסִת אַלְחֻסֻן בַּת דּוֹדוֹ, הֲרֵי כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵקִיצָה מִשְׁנָתָהּ, לֹא מָצְאָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן אַצְלָהּ. הָיָה בָרִי לָהּ שֶׁיָּצָא לִצְרָכָיו, וְיָשְׁבָה מְצַפָּה לוֹ זְמַן שָׁעָה. ִכְנַס אֶצְלָהּ אָבִיהָ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא יָגוֹן מִמַּה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִידֵי הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהִכְרִיחוֹ וְהִשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ בְעַל כָּרְחָהּ לְאַחַד עֲבָדָיו שֶׁהוּא סַיָּס גִּבֵּן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵינִי הוֹרֵג בַֹּת זוֹ אִם נִשְׁמְעָה לִמְתֹעָב זֶה”. הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתֶיהָ וְעָמַד עַל דַּלְתּוֹ וְאָמַר: “סִת אַלְחֻסֻן”. אָמְרָה לוֹ: “הִנְנִי,אֲדוֹנִי”. יָצְאָה נָעָה וְנָדָה עֲדַיִן מֵשִׂמְחָה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהוֹסִיפוּ פָּנֶיהָ עוֹד זֹהר וָחֵן מֵאָז בָּא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ עֹפֶר אַיָּלִים הַחַדְרָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ בְכָךְ, אָמַר לָהּ: “הוֹי מְגֹאָלָה, כְּלוּם שְׂמֵחָה אַתְּ עַד כְּדֵי כָךְ בְּסַיָּס זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן דִּבְרֵי אָבִיהָ, חִיְּכָה וְאָמְרָה: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, רַב לְךָ בְּמַה שֶׁהָיוּ בְנֵי-אָדָם מְצַחֲקִים עָלַי וּמַלְעִיבִים בִּי בְּעִנְיַן אוֹתוֹ סַיָּס שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה צִפֹּרֶן גְּזוּזָה מֵאֶצְבַּע בַּעֲלִי. חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִלִּיתִי בְכָל יְמֵי חַיַּי לַיְלָה יָפֶה מִלֵּיל אֶמֶשׁ שֶׁלַּנְתִּי עִמּוֹ. אַל תִּלְעַג לִי בְהַזְכִּירְךָ לְפָנַי אוֹתוֹ גִבֵּן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ אֶת דְּבָרֶיהָ נִתְמַלֵּא זַעַם וְנִתְכַּרְכְּמוּ עֵינָיו וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֲרֵי הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לָן אֶצְלֵךְ”. אָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים אַל תַּזְכִּירֵנִי אוֹתוֹ, יַעְכְּרֵהוּ אֱלֹהִים וְיַעְכֹּר אֶת אָבִיו. וְאַל נָא תוֹסֶף הָתֵל בִּי, הֲרֵי לֹא הָיָה הַסַּיָּס אֶלָּא שָׂכוּר בַּעֲשָׂרָה דִינָרִים, וְנָטַל שְׂכָרוֹ וְהִסְתַּלֵּק, וּבָאתִי לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתַי וּמָצָאתִי יוֹשֵׁב שָׂם אֶת בַּעֲלִי, זֶה שֶׁהֵסִירוּ הַמְזַמְּרוֹת לְעֵינָיו אֶת צְעִיפִי מֵעָלַי. הֲרֵי הוּא זֶה שֶׁפִּזֵּר זָהָב אָדֹם עַד שֶׁהֶעֱשִׁיר אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד. וּכְבָר בִּלִיתִי אֶת הַלַּיְלָה בְחֵיק בַּעֲלִי נְעִים הַמֶּזֶג, בַּעַל הָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַגַּבּוֹת הַצְּמוּדוֹת יָחַד”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ אֵשֶׁת נַאֲפוּפִים, מַה הוּא זֶה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֵיכָן שִׂכְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, כְּבָר פִּלַּחְתָּ אֶת כְּבֵדִי. מִשּׁוּם מַה אַתָּה מַעֲמִיד פָּנִים כְּלֹא יוֹדֵעַ? הֲרֵי בַּעֲלִי זֶה שֶׁהִשִּׁיר אֶת בְּתוּלַי, יָצָא לִצְרָכָיו. וְחָשָׁה אֲנִי שֶׁכְּבָר הָרִיתִי לוֹ”. קָם אָבִיהָ מִשְׁתָּאֶה וְנִכְנַס לְבֵית-הַכָּבוֹד וּמָצָא אֶת הַסַּיָּס הַגִּבֵּן רֹאשׁוֹ כָבוּשׁ בְתוֹךְ הַחוֹר וְרַגְלָיו מוּרָמוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה. נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה לְמַרְאֵה עֵינָיו וְאָמַר: “הֲרֵי הַגִּבֵּן הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ: “הוֹי הַגִּבֵּן!”. נָחַר הַגִּבֵּן: “סוּרָה מֵעָלַי, סוּרָה מֵעָלַי”, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁהַשֵּׁד הוּא הַדּוֹבֵר. קָרָא הַמִּשְׁנֶה שׁוּב וְאָמַר: “דַּבֵּר, אוֹ שֶׁאֲנִי מְרוֹצֵץ גֻּלְגָּלְתְּךָ בְחֶרֶב זוֹ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהֵים שֵׁיךְ הַשֵּׁדִים, שֶׁמֵאָז כָּבַשְׁתָּ אוֹתִי בְמָקוֹם זֶה לֹא הֲרִימוֹתִי רֹאשִׁי. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתָּחוּס עָלַי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַגִּבֵּן אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה שָׂח? אֲבִי הַכַּלָּה אֲנִי. אֵינִי שֵׁד”. אָמַר לוֹ: “דַּי בָּזֶה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל אֶת נִשְׁמָתִי, וְעַכְשָׁו לֶךְ לְךָ, לִפְנֵי שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁעָשָׂה בִי מַעֲשֵׂה זֶה. כְּלוּם לֹא יְכָלְתֶּם לְהַשִּׂיא לִי אֶלָּא אֶת אֲהוּבַת הַכֹּוִיים וַחֲשׁוּקַת הַשֵּׁדִים? יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיא אוֹתָהּ לִי וְאֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁהַסַּיָּס הַגִּבֵּן אָמַר לַאֲבִי הַכַּלָּה: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “קוּם וְצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁד לְכָךְ? הֲרֵי אָמַר לִי, כְּשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, תֵּצֵא וְהָלַכְתָּ לְדַרְכְּךָ”. הַאִם כְּבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לֹא? שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לָצֵאת מִמְּקוֹמִי אֶלָּא אִם עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר: “בָּאתִי אֶמֶשׁ לְכָאן לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, וְהִנֵּה עָלָה עַכְבָּר מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְצָרַח וְהָלַךְ וְגָדַל עַד שֶׁנִּהְיָה בְגֹדֶל הַכּוֹי בְּעֵרֶךְ וְאָמַר לִי דְבָרִים שֶׁחָדְרוּ לְתוֹךְ אָזְנַי וַעֲזָבַנִי וְהָלַךְ. יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הָאֲרוּסָה וְאֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיאָה לִי”. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְהוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד. יָצָא מְמַהֵר וְרָץ וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְעָלָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֵּד.

וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה אֲבִי הַכַּלָּה נִכְנַס לַבַּיִת כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ בְּעִנְיָן בִּתּוֹ וְאָמַר: “בִּתִּי, גַּלִּי לִי עִנְיָנֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הֶחָתָן שֶׁהֵסִירוּ לְמַעֲנוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעָלַי, לָן אֶצְלִי אֶמֶשׁ וְהִשִּׁיר בְּתוּלַי וְהָרִיתִי לוֹ”. וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין לִי, הֲרֵי זוֹ מִצְנַפְתּוֹ צְנוּפָה עֲדַיִן עַל הַכִּסֵּא. וּמִכְנָסָיו מִתַּחַת לַמִּטָּה, וּמַשֶּׁהוּ עָטוּף בָּהֶן, לֹא יָדַעְתִּי מָה הוּא". כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, נִכְנַס לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּמָצָא מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן אָחִיו. מִיָּד נְטָלָהּ וְהָפַךְ בָּהּ וְאָמַר: “מִצְנֶפֶת מִשְׁנִים הִיא זוֹ, שֶׁכֵּן עֲשׂוּיָה מַלְמָלָה הִיא”. רָאָה מַשֶּׁהוּ מֵעֵין קָמֵיעַ,שֶׁהָיָה תָפוּר בְּתוֹךְ הַמִּצְנֶפֶת וְהִתִּירוֹ. הֵרִים הַמִּכְנָסַיִם וּמָצָא אֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר. פְּתָחוֹ וּמָצָא בוֹ נְיָר כָּתוּב, וְקָרָא, וּמָצָא אֶת שְׁטַר-הַמִּקְנָה שֶׁל הַיְהוּדִי עַל שֵׁם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי, וּמָצָא אֶת אֶלֶף הַדִּינָרִים.

כְּשֶׁקָּרָא שַׁמְס אַלדִּין אֶת הַנְּיָר צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר וְהִתְחִיל תּוֹפֵס אֶת צְפוּנוֹת הַמִּקְרֶה, הִשְתָּאֶה וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ הַכֹּל יָכוֹל. יוֹדַעַת אַתְּ בִּתִּי מִי הָיָה בַּעֲלֵךְ כַּדָּת?” אָמְרָה: “לֹא”. אָמַר: “הֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי, בֶּן-דּוֹדֵךְ אֲחִי-אָבִיךְ. וְאֵלֶּה אֶלֶף הַדִּינָר מֹהַר הֵן לָךְ. יִשְׁתַּבַח אֱלֹהִים, וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד אֵרַע עִנְיָן זֶה”. פָּתַח אֶת הַקָּמֵיעַ הַתָּפוּר וּמָצָא נְיָר כָּתוּב בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי אָבִיו שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וּכְשֶׁרָאָה אֶת כְּתַב-יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶרְאֶה עִקְבוֹתָם וְאִמַּס מִתְּשׁוּקָה,

וְדִמְעָתִי עַל מִדְרַךְ כַּף רַגְלָם, יְצוּקָה,

וְאֶקְרָא לַאֲשֶׁר הֵבִיא פֵרוּדָם עָלַי:

“יְהִי חַסְדְּךָ לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם אֵלַי”

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שִׁירוֹ קָרָא אֶת הַקָּמֵעַ וּמָצָא בוֹ אֶת זְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְאֶת זְמַן נִשּׂוּאָיו וּזְמַן הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְכָל פָּרָשַׁת חַיֵּי אָחִיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. הִתְפַּלֵּא וְנִמְלָא גִיל בִּרְעָדָה, וְהִקְבִּיל מַה שֶּׁאֵרַע לְאָחִיו לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּמְצָאוֹ מַתְאִים בַּכֹּל: הָיָה זְמַן אֵרוּסָיו בִּזְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו, וְכֵן נִשּׂוּאָיו, וְגַם יוֹם הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן חָל בְּיוֹם הֻלֶּדֶת סִת אַלְחֻסֻן בִּתּוֹ. לָקַח אֶת שְׁנֵי הַנְּיָרוֹת וְעָלָה אִתָּם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְהוֹדִיעוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִרְשֹׁם עִנְיָן זֶה בְסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.

הָיָה הַמִּשְׁנֶה מְצַפֶּה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לְבֶן אָחִיו, וְאוּלָם הוּא לֹא בָא. הוֹחִיל יוֹם שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי, וְכֵן עַד שִׁבְעָה יָמִים וְלֹא הִגִּיעָה לוֹ כָּל יְדִיעָה עַל אֹדוֹתָיו. אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא עָשָׂה כָמוֹהוּ אִישׁ לְפָנָי”. נָטַל קֶסֶת וּקְנֵה-סוֹפְרִים וְרָשַׁם עַל נְיָר אֶת כָּל תָּכְנִית הַבַּיִת, וְאֶת מְקוֹם הַחֶדֶר, וְכֵיצַד הָיָה הַוִּילוֹן מוּרָד, וְרָשַׁם כָּל מַה שֶׁהָיָה בַּבָּיִת קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְצִוָּה לֶאֱסֹף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהִשְׁאִיר; לָקַח אֶת הַמִּצְנֶפֶת וְאֶת הַתַּרְבּוּשׁ, אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַכִּיס וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל חַדְרוֹ, סָגַר אוֹתָם עַל מַסְגֵּר וְשָׂם חוֹתָמוֹ עָלָיו לִשְׁמֹר אוֹתָם. אוּלַי יָבוֹא בֶן-אָחִיו חַסַן הַבָּצְרִי. וְאוּלָם בַּת-הַמִּשְׁנֶה יָלְדָה, כְּשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, יֶלֶד דּוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ, כִּדְמוּת אָבִיו וּכְצַלְמוֹ לְיֹפִי וּשְׁלֵמוּת וְזֹהַר וָחֵן. כָּרְתוּ שָׁרְרוֹ וְכִחֲלוּ אֶת רִיסֵי עֵינָיו בַּאֲבָר-קָלָל וּמְסָרוּהוּ לְמֵינֶקֶת וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עַגִ’יבּ לֵאמֹר: פִּלְאִי. גָּדַל וְהָיָה בֶּן-יוֹמוֹ כְבֶן חֹדֶשׁ וּבֶן חֹדֶשׁ כְּבֶן-שָׁנָה כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים נְתָנוֹ אָבִי-אִמּוֹ עַל יַד חָכָם וְצִוָּהוּ לְלַמְּדוֹ וְלִדְאֹג לְחִנּוּכוֹ וּלְהִשְׁתַּלְּמוּתוֹ. נִשְׁאַר בְּבֵית-הַסֵּפֶר אַרְבַּע שָׁנִים. הִתְחִיל מִתְקוֹטֵט עִם יַלְדֵי בֵּית-הַסֵּפֶר וּמְקַנְטְרָם וְאוֹמֵר לָהֶם: “מִי בָכֶם כָּמוֹנִי? אֲנִי בֶן מִשְׁנֵה מִצְרַיִם אָנִי”. נִתְעוֹרְרוּ הַיְלָדִים וְנִתְאַסְּפוּ וְהִתְלוֹנְנוּ בְאָזְנֵי מוֹרָם עַל זֶה שֶׁהֵם סוֹבְלִים מֵעַגִּ’יבּ. אָמַר לָהֶם הַמּוֹרֶה: “אֲנִי אוֹרְכֶם דָּבָר שֶׁתֹּאמְרוּהוּ לוֹ מָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא, וְיֶחֱדַל מִלָּבוֹא עוֹד לְבֵית-הַסֵּפֶר: כְּשֶׁיָּבוֹא מָחָר תֵּשְׁבוּ סְבִיבוֹ וְתֹאמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְמִשְׂחָק זֶה, אֶלָּא מִי שֶׁיַּגִּיד לָנוּ אֶת שֶׁם-אִמּוֹ וְאֶת שֶׁם-אָבִיו”. שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו וְאֶת שֶׁם-אִמּוֹ, מַמְזֵר הוּא וְלֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ", הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ. לְמָחֳרַת בָּאוּ הַיְלָדִים לְבֵית-הַסֵּפֶר, וְעַגִּ’יבּ בְּתוֹכָם. נֶאֶסְפוּ סְבִיבוֹ וְאָמְרוּ: "הָבָה נְשַׂחֵק בְּמִשְׂחָק, וְאוּלָם אַל יִשְׁתַּתֵּף בּוֹ זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד מַה שֶּׁם-אָבִיו וְשֶׁם-אִמּוֹ ". קָרְאוּ כֻלָּם: “חַי אֱלֹהִים, כֵּן הוּא”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי שְׁמִי מָאגִ’ד וְשֵׁם אִמִּי עַלָאַוִיָּה וְאָבִי עִזּ אַלדִּין”. וְכֵן אָמְרוּ הַשֵּׁנִי וְגַם הַשְּׁלִישִׁי, עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ, וְאָמַר: “אֲנִי שְׁמִי עַגִ’יבּ וְשֵׁם אִמִּי סִתְּ אַלחֻסֻן וְאָבִי שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם”. אָמְרוּ לוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין הַמִּשְׁנֶה אָבִיךָ”. אָמַר לָהֶם עַג’יבְּ: “הַמִּשְׁנֶה אָבִי הוּא בֶאֱמֶת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָחֲקוּ עָלָיו הַיְלָדִים וְסָפְקוּ כַפֵּיהֶם וְאָמְרוּ: “אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי אָבִיו. סוּר אֵפוֹא מֵאִתָּנוּ, שֶׁכֵּן לֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ אֶלָּא זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו”. מִיָּד נָפוֹצוּ הַיְלָדִים מִסְּבִיבוֹתָיו וְצָחֲקוּ לוֹ. צַר לְלִבּוֹ מְאֹד וְנֶחֱנַק מִבֶּכִי. אָמַר לוֹ הַמּוֹרֶה: “יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַמִּשְׁנֶה סָבְךָ הוּא, אֲבִי אִמְּךָ סִתְּ אַלחֻסֻן, וְאוּלָם אֵינוֹ אָבִיךָ. וְאָמְנָם אֶת אָבִיךָ אֵינְךָ מַכִּיר לֹא אַתָּה וְלֹא אֲנַחְנוּ, שֶׁכֵּן הִשִּׂיא הַשֻּׂלְטָאן אֶת אִמְּךָ לְסַיָּס גִּבֵּן. וְאוּלָם שֵׁד בָּא וְלָן אֶצְלָהּ, וְאֵין יוֹדֵעַ אָב לְךָ. הֶרֶף אֵפוֹא מֵהִתְנַשֵּׂא עַל יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר, עַד שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מִי אָבִיךָ יוֹלֶדְךָ, שֶׁלֹּא יְשִׂימוּךָ לְיֶלֶד זְנוּנִים. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בֶּן-גַּבְנוּן יוֹדֵעַ מִי אָבִיו? וְאִם אָמְנָם סָבְךָ מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם הוּא, הֲרֵי אֶת אָבִיךָ לֹא נֵדַע, וּבְכֵן אוֹמְרִים אָנוּ, שֶׁאָב אֵין לְךָ, שׁוּבָה אֵפוֹא לְבִינָתֶךָ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה וְהַיְלָדִים וְאֶת הַקָּלוֹן שֶׁהֵמִיטוּ עָלָיו, קָם מִיָּד וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֶיהָ וְהַדְּמָעוֹת שָׂמוֹת מַחֲסוֹם לִדְבָרָיו. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ דְבָרָיו וּבִכְיוֹ, לָהַט לִבָּהּ כְּאֵשׁ מֵרַחֲמִים עָלָיו וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי בֶכִי? סַפֵּר לִי סִפּוּרֶךָ”. סִפֵּר לָהּ מַה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר וּמֵהַמּוֹרֶה, וְאָמַר לָהּ: “אִמָּא מִי הוּא אָבִי?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִיךְ הוּא מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם”. אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא אָבִי, אַל תְּכַחֲדִי מִמֶּנִּי. וְאִם אֵין אַתְּ מַגִּידָה לִי אֶת הַנְּכוֹנָה, הֲרֵינִי מֵמִית עַצְמִי בְפִגְיוֹן זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת זֵכֶר אָבִיו, בָּכְתָה לְזֵכֶר בֶּן-דּוֹדָהּ, וְזָכְרָה אֶת אֲשֶׁר נִרְאֲתָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּבִגְדֵי כְלוּלוֹתֶיהָ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עוֹרְרוּ הָאַהֲבָה בְלִבִּי וְנִסְתַּלָּקוּ,

וְשָׁמְמוּ חֲצֵרוֹת אֵלּוּ כַּאֲשֶׁר רָחָקוּ.

נִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר חָלָפוּ,

פָּג לִבִּי. תִּקְוָתִי וְשִׂבְרִי הִתְעוֹפָפוּ.

נָסְעוּ, וְחָלַף עָבַר מִנִּי גִילִי,

שֻׁדַּד מְקוֹם מְנוּחָתִי, אֵין מָנוֹחַ לִי.

וַיָּזֵלוּ בְפֵרוּד אֶת דִּמְעוֹת עֵינִי.

אֶשְׁפְּכֵן פְּלָגִים כִּי רָחֲקוּ מִנִּי.

וְעֵת אֶכָּסֵף לְיוֹם אֶרְאֶה פְּנֵיהֶם,

וְרָבְתָה אַנְחָתִי בְצִפִּיָּתִי אֲלֵיהֶם –

אֲשַׁוֶּה דְמוּתָם, וּבְתוֹךְ לִבִּי

כִּסּוּפִים וּתְשׁוּקָה, וַהֲגִיגִי בְחֻבִּי.

אוֹי אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּסוּת לִי זִכְרָם,

וְאֵין לִי בֶגֶד זוּלָתִי אַהֲבָתָם.

הוֹי אֲהוּבֵינוּ, עַד מָה יִסּוּרִים אֵלֶּה יֶאֱרָכוּ,

וְעַד כַּמָּה תִּרְחֲקוּ מֶנִּי וְתִבְרָחוּ?

בָּכְתָה וְצָעֲקָה וְכֵן בְּנָהּ. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וּכְשֶׁרָאָה אֶת שְׁנֵיהֶם בּוֹכִים, נִשְׂרַף לִבּוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲכֶם לִידֵי בֶכִי?” הִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנָהּ עִם תִּינוֹקוֹת בֵּית-הַסֵּפֶר, וּבָכָה גַם הוּא. זָכַר אֶת אָחִיו וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמּוֹ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לְבִתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַחֲדֹר לְתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הָעִנְיָן. קָם הַמִּשְׁנֶה מִיָּד וְהָלַךְ עַד שֶׁעָלָה לִמְקוֹם הַמּוֹעֵצָה. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ הַסִּפּוּר, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַשֻּׂלְטָאן לִנְסֹעַ לְבָצְרָה לַחֲקֹר עַל אֹדוֹת בֶּן-אָחִיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל הַמְּדִינוֹת. שֶׁאִם יִמְצָא אֶת בֶּן-אָחִיו בְּאֵיזוֹ מְדִינָה שֶׁהִיא יוּכַל לְקַחְתּוֹ עִמּוֹ. בָּכָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וְכָתַב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִן הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת. שָׂמַח בָּזֶה וּבֵרֵךְ אֶת הַשֻּׂלְטָאן. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָרַד מִיָּד וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ וְאֶת בִּתּוֹ וּבְנָהּ עַגִ’יבּ. נָסַע יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק, וּמְצָאהָ מֻשְׁפָּעָה בְאִילָנוֹת וּבִנְהָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַחֲרֵי יוֹמִי בְדַמֶּשֶׂק וְלֵילִי,

נִשְׁבַּע הַזְּמָן: כְּמוֹתָהּ אַךְ פִּלְאִי לִי.

לַנּוּ וּכְנַף לַיִל יָסִיר דַּאֲגַת לֵבָב,

וְהַבֹּקֶר קְוֻצַּת אָפֹר-לָבָן עָלָיו,

וּבְתוֹךְ הָעֳפָאִים יִשְׁכֹּן טַל

כְּמוֹ דַר יְפַזְּרוֹ זֶפִיר וְנָפַל,

וְהָעוֹף יִקְרָא וְהַנָּהָר דַּף,

וְהָרוּחַ תִּכְתֹּב וִינַקֵּד הָעָב.

חָנָה הַמִּשְׁנֶה בְּמַיְדָאן אַלְחַצַא וְתָקַע אֹהָלָיו וְאָמַר לִנְעָרָיו: “נָנוּחַ כָּאן יוֹמָיִם”. נִכְנְסוּ הַנְּעָרִים לַמְּדִינָה לְעִנְיָנֵיהֶם, זֶה מוֹכֵר וְזֶה קוֹנֶה, זֶה נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְזֶה נִכְנַס לְמִסְגַּד בְּנֵי-אֻמַיָּה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם מְשָׁלוֹ. נִכְנַס עַגִ’יבּ אַף הוּא לַמְּדִינָה עִם מְשָׁרְתוֹ לִרְאוֹת בָּהּ. הָיָה הַמְשָׁרֵת מְהַלֵּךְ אֲחוֹרֵי עַגִ’יבּ וּבְיָדוֹ אַלָּה, שֶׁאִלּוּ הָיָה מַכֶּה בָהּ גָּמָל, הָיָה נוֹפֵל לִבְלִי קוּם. הִסְתַּכְּלוּ בְנֵי דַמֶּשֶׂק בְּעַגִ’יבּ בִּשְׁלֵמוּת תֵּאוּמוֹ וּבְזֹהַר נָעֳמוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה נַעַר עָנֹג וְנָעִים, וְעָדִין וְנָאֶה, רַךְ מֵרוּחַ הַזֶּפִיר הַצְּפוֹנִי וּמָתוֹק יוֹתֵר מִמֵּי הַמַּעְיָן הַצְּלוּלִים לַנִּשְׁתֶּה בַצָּמָא, וּמְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר מִן הַבְּרִיאוּת לִנְגוּעַ חֹלִי. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְנֵי דַמֶּשֶׂק נִטְפְּלוּ לוֹ בַהֲמוֹנֵיהֶם, הַלָּלוּ רָצִים בְּעִקְּבוֹתָיו וְהַלָּלוּ עוֹבְרִים לְפָנָיו וְיוֹשְׁבִים לוֹ בַדֶּרֶךְ עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ. עָמַד הַמְשָׁרֵת, בִּגְזֵרַת הַגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר, עַל-יַד חֲנוּת אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וְהָיָה זְקָנוֹ מְגֻדָּל וְדַעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים. וּבִהְיוֹת שֶׁמֵּת הַטַּבָּח יָרַשׁ בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת חֲנוּתוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ, אַחֲרֵי שֶׁאִשֵּׁר וְקִיֵּם בִּפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהָעֵדִים שֶׁהוּא בְנוֹ. כְּשֶׁעָמַד הַמְשָׁרֵת עִם בְּנוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְפָנָיו, הִתְבּוֹנֵן בִּבְנוֹ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָהוּ בְתַכְלִית הַיֹּפִי וְנִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו, וְנִתְקַשְׁרָה נַפְשׁוֹ בְנַפְשׁוֹ, וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הֵכִין גַּרְגִּירֵי רִמּוֹנִים מְמֻתָּקִים. נִתְרַגְּשָׁה בוֹ הָאַהֲבָה שֶׁנָּטַע אֱלֹהִים בָּאָב לִבְנוֹ, וְקָרָא מֵעִמְקֵי לִבּוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הַמּוֹשֵׁל בְּלִבִּי וְקְרָבַי, וַאֲשֶׁר נִמְשַׁךְ כְּבֵדִי אַחֲרָיו, כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָסוּר אֶל בֵּיתִי לְשַׂמֵּחַ אֶת לְבָבִי בְּאָכְלְךָ מִצֵּידִי?” זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת מִבְּלִי רְצוֹנוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּמַה שֶּׁהָיָה בּוֹ בֶעָבָר וּבְמַצָּבוֹ שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ בְשָׁעָה זוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו נִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו וּפָנָה אֶל הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “טַבָּח זֶה לִבִּי נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו, דּוֹמֶה הוּא כְּמִי שֶׁנִּפְרַד מִבְּנוֹ שֶׁרָחַק מִמֶּנּוּ. הָבָה נָסוּר אֵפוֹא אֵלָיו לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ בְאָכְלֵנוּ מִמַּה שֶּׁיְכַבְּדֵנוּ בוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁבִּזְכוּת זֶה שֶׁנָּנִיחַ דַּעְתּוֹ יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וְהֵשִׁיב לָנוּ אֶת אָבִינוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמְשָׁרֵת אֶת דִּבְרֵי עַגִ’יבּ אֵלֶּה, אָמַר: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, לֹא נָאֶה הוּא לָנוּ. כְּלוּם נִרְאָה כָזֹאת שֶׁבְּנֵי-מִשְׁנִים סוֹעֲדִים בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח? וְאוּלָם אֲנִי אָסֹךְ עָלֶיךָ מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרֶיךָ בְאַלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאוּךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְךָ לְהִכָּנֵס לַחֲנוּת לְעוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַמְשָׁרֵת הִשְׁתָּאָה וּפָנָה אֵלָיו, כְּשֶׁדִּמְעוֹתָיו זוֹלְגוֹת עַל לְחָיָיו. אָמַר לוֹ עַגִ’יבּ: “אָכֵן לִבִּי אוֹהֲבוֹ”. אָמַר לוֹ הַמְשָׁרֵת: “הֶרֶף מִדִּבּוּרִים אֵלֶּה, חָלִילָה לְךָ מֵהִכָּנֵס”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֲבִי עַגִ’יבּ אֶל הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “הוֹי אָדוֹן נִכְבָּד, מִשּׁוּם מַה לֹּא תִגְרֹם לִי נַחַת-רוּחַ וְלֹא תָסוּר אֵלַי? הוֹי אַתָּה הַדּוֹמֶה לָעַרְמוֹן הַשָּׁחוֹר וְלִבּוֹ לָבָן. הוֹי אַתָּה שֶׁעַל שֶׁכְּמוֹתְךָ אָמַר אֶחָד מְתָאֲרָיו כּךְ וְכָךְ מִן הַשֶּׁבַח”. צָחַק הַמְשָׁרֵת וְאָמַר: “מָה אַתָּה סָח? חַי אֱלֹהִים, הַגֵּד מַה שֶּׁאִתְּךָ, וְקַצֵּר בִּדְבָרֶיךָ”. מִיָּד פָּתַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלְמָלֵא הַשְׂכָּלָתוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ הַיָּפָה

לֹא הָיְתָה יָדוֹ בַחֲצַר-מֶלֶךְ תַּקִּיפָה.

וּבְבֵית-הַנָּשִׁים כָּמוֹהוּ מִי מְשָׁרֵת,

לְטוּב שֵׁרוּתוֹ שֵׁרְתוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

הִתְפַּלֵּא הַסָּרִיס עַל דְּבָרִים אֵלֶּה וְתָפַס בְּיָדוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ וְנִכְנַס לַחֲנוּת הַטַּבָּח. מָסַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן שְׁנֵי סְפָלִים מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן עֲשׂוּיִים בְּסֻכָּר וּבִשְׁקֵדִים וְאָכְלוּ יָחַד. אָמַר לָהֶם בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֵסַבְתֶּם לִי תַּעֲנוּג, אִכְלוּ נָא לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת”. אָמַר עַגִ’יבּ לְאָבִיו: “שֵׁב וְאָכַלְתָּ עִמָּנוּ, אוּלַי יְקַבְּצֵנוּ אֱלֹהִים יַחַד עִם זֶה שֶׁאָהַבְנוּ”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “בְּנִי, כְּלוּם כְּבָר נֻסֵּיתָ בְּגִילְךָ הָרַךְ בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים?” אָמַר עַגִ’יבּ: “כֵּן, דּוֹדִי, לִבִּי נִשְׂרַף בִּגְלַל פֵּרוּד הָאָהוּב, וְאֵין הוּא אֶלָּא אָבִי. וּכְבָר יָצָאנוּ אֲנִי וְסָבִי לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת לְבַקְּשׁוֹ, הוֹי מִי יִתֵּן וְנִתְקַבֵּץ יָחַד”. בָּכָה בְכִי מַר וּבָכָה אָבִיו לְבִכְיוֹ, שֶׁנִּזְכַּר בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים וֶהֱיוֹתוֹ רָחוֹק מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ, וְנִצְטָעֵר גַּם הַמְשָׁרֵת בְּצַעֲרָם וְאָכְלוּ יָחַד.

אַחַר-כָּךְ קָמוּ וְיָצְאוּ מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְהִרְגִּישׁ זֶה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פָּרְחָה מִגּוּפוֹ וְהָלְכָה אִתָּם. לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ אֲפִלּוּ כְהֶרֶף-עַיִן, וְסָגַר הַחֲנוּת וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ הוּא זֶה. אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ עַד שֶׁהִדְבִּיקָם לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ מִן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל. פָּנָה הַסָּרִיס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ, טַבָּח?” אָמַר לוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “כְּשֶׁיְּצָאתֶם מֵאֵצְלִי דוֹמֶה הָיִיתִי כְּאִלּוּ יָצְאָה נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי. וְלִי דָבָר בָּעִיר מִחוּץ לַשַּׁעַר, וְאָמַרְתִּי לְהִלָּווֹת אֲלֵיכֶם, עַד שֶׁאֲסַדֵּר עִנְיָנִי וְאֶחֱזֹר”. כָּעַס הַסָּרִיס וְאָמַר לְעַגִ’יבּ: הוּא אֲשֶׁר יָרֵאתִי. אֲכִילָה זוֹ לְהַוָּתֵנוּ הָיְתָה, וְדוֹמִים הָיִינוּ שֶׁלִּכְבוֹדֵנוּ הִיא. עַכְשָׁו הֲרֵי הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם". פָּנָה עַגִ’יבּ וְרָאָה אֶת הַטַּבָּח אַחֲרָיו וְנִתְמַלֵּא זַעַם וְהִסְמִיקוּ פָּנָיו מִכַּעַס וְאָמַר לַמְשָׁרֵת: “הַנַּח לוֹ וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים. אַךְ אִם יֵלֵךְ אַחֲרֵינוּ אַחֲרֵי שֶׁנֵּט אֶל אֹהָלֵינוּ, נֵדַע שֶׁהוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ וּנְגָרֵשׁ אוֹתוֹ”. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְהַסָּרִיס אַחֲרָיו. וְהָלַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עַד לְמַיְדָאן אַלְחַצַא, וּכְבָר הָיוּ קְרוֹבִים לְאָהֳלֵיהֶם. פָּנוּ וְרָאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם. כָּעַס עָלָיו עַגִ’יבּ, שֶׁמְּפַחֵד הָיָה מֵהַסָּרִיס שֶׁלֹּא יְסַפֵּר לְסָבוֹ, וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמַר, שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּח וְשֶׁהַטַּבָּח עָקַב אַחֲרָיו. פָּנָה וְרָאָה עֵינֵי חַסַן צְמוּדוֹת לְעֵינָיו, וּכְבָר נִשְׁאַר גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה. נִרְאֲתָה עֵינוֹ לְעַגִ’יבּ כְאִלּוּ הִיא עֵין נוֹאֵף, וְהוּא עַצְמוֹ כְּבֶן-הַזּוֹנָה. גָּדַל עוֹד זַעְמוֹ וְנָטַל אֶבֶן וְהִשְׁלִיכָה עַל אָבִיו. הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וְהִפִּילַתְהו עַל גַּבּוֹ. צָנַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף וְהָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת עַל פָּנָיו, וְהָלְכוּ עַגִ’יבּ וְהַמְשָׁרֵת אֶל הָאֹהָלִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי כְשֶׁהִתְעוֹרֵר מָחָה אֶת דָּמוֹ, וְקָרַע פַּס מִמִּצְנַפְתּוֹ, וְקָשַׁר בּוֹ רֹאשׁוֹ. וְהָיָה מְחָרֵף אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: “אָמְנָם חָטָאתִי לַנַּעַר כְּשֶׁנָּעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְעָקַבְתִּי אַחֲרָיו, עַד שֶׁחָשַׁב אוֹתִי לִמְנָאֵף”. חָזַר לַחֲנוּת וְהִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו, וְהָיָה נִכְסָף לְאִמּוֹ שֶׁבְּבָצְרָה, וּבוֹכֶה עָלֶיהָ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תִּשְׁאַל צֶדֶק מִן הַזְּמַן וְלוֹ אַל תֶּאֱשָׁם,

וְלֹא תְחָרְפֶנּוּ כִּי לֹא עַל צֶדֶק הַזְּמַן קָם.

קַח אֶת הַמִּזְדַּמֵּן לַיָּד, וְהַנַּח דְּאָגָה מִן הַצַּד,

שֶׁפַּעַם עָכוּר זְמַן וּפַעַם צָלוּל, וְכֵן עֲדֵי עַד.

נִשְׁאַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה, דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו עָמַק בְּדַמֶּשֶׂק שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ נָסַע וּמְגַמַּת פָּנָיו חֻמְץ. נִכְנַס לְתוֹכָהּ וְנָסַע מִמֶּנָּה וְהָיָה חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ בְּדַרְכּוֹ בְכָל אֲשֶׁר פָּנָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל דִּיָּאר בַּכְּר וּמָארְדִּין וּמוּצָל. וְלֹא פָסַק לִנְסוֹעַ לְדַרְכּוֹ עַד לְבָצְרָה, וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. אַחֲרֵי שֶׁכּוֹנֵן בָּהּ מוֹשָׁבוֹ נִכְנַס אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ. חָלַק לוֹ כָּבוֹד וְקִבְּלוֹ בְחִבָּה וּשְׁאֵלוֹ לְסִבַּת בּוֹאוֹ. סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וְשֶׁאָחִיו הוּא הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים”, וְהוֹסִיף וְאָמַר: “הוֹי אדָוןֹ, הֲרֵי הוּא הָיָה מִשְׁנִי וְהָיִיתִי אוֹהֲבוֹ הַרְבֵּה, וּכְבָר מֵת מִזֶּה חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעָזַב בֵּן, שֶׁנִּפְקַד מֵאִתָּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָיו וְאוּלָם אִמּוֹ,בִּתּוֹ, הִיא אֶצְלֵנוּ מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת מִשְׁנִי הָרִאשׁוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין מִפִּי הַמֶּלֶךְ שֶׁאִמּוֹ שֶׁל בֶּן-אָחִיו עוֹדָהּ בַּחַיִּים שָׂמַח וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ”. מִיָּד נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָרֶדֶת אֶצְלָהּ בַּחֲצַר אָחִיו נוּר אַלדִּין. יָרַד אֵלֶיהָ וְנִכְנַס לַחֲצַר אָחִיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בְּפִנּוֹתָיו וְנָשַׁק מִפְתָּנוֹ. זָכַר אֶת אָחִיו נוּר אַלדִּין עַלִי, וְכֵיצַד מֵת בַּנֵּכָר כְּשֶׁהוּא נִכְסָף אֵלָיו. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

אֶעֱבֹר עַל הֶחָצֵר, חֲצַר לַיְלָה ¹ אֶחֱזֶה

וַאֲנַשֵּׁק גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה,

וְלֹא … הֶחָצֵר לְלִבִּי חָדָרָה,

כִּי-אִם אַהֲבַת זוֹ שֶׁבְּתוֹכוֹ דָרָה.

נִכְנַס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם, וּמָצָא מְבוֹא הַשַּׁעַר מְקֻמָּר בָּנוּי שַׁחַם-אַסוּאַן, וְרָצוּף שַׁיִשׁ מִכָּל מִין וָגָוֶן. נִכְנַס וְהִתְהַלֵּךְ בַּבַּיִת וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְכָל פִּנּוֹתָיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בַּכֹּל וּמָצָא אֶת שֵׁם אָחִיו נוּר אַלדִּין רָשׁוּם בְּאוֹתִיּוֹת זָהָב עַל קִירוֹ. נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁם וּנְשָׁקוֹ וּבָכָה וְנִשְׂרַף לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם שֶׁמֶשׁ עֵת תָּאִיר,

וְאֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם בָּרָק עֵת יַזְהִיר.

אָלוּן וְכִסּוּפִים יְקַפְּלוּנִי גַם יִפְרְשׁוּנִי.

בְכַפּוֹתֵיהֶם, וְלֹא אִלּוֹן בְאָזְנֵיהֶם עֲלֵי יְגוֹנִי

אֲהוּבֵינוּ, אִם יֶאֱרַךְ הַזְּמַן, הִנֵּה בִגְלַלְכֶם,

יִקָּרַע הַלֵּב קִרְעֵי קְרָעִים עֲלֵי רָחְקְכֶם,

אַךְ לוּ חוֹנַנְתֶּם בְּמַרְאֲכֶם עֵינִי,

הוּא הַיָּפֶה בַּאֲשֶׁר נָפַל בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.

אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי נַפְשִׁי עֲסוּקָה בְזוּלַתְכֶם,

אֵין בַּלֵּב מָקוֹם לְאַהֲבָה מִבַּלְעֲדֵיכֶם.

הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוּלָם אֵשֶׁת אָחִיו אִמּוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי. וְלֹא הָיְתָה פוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִפָּקֵד בְּנָהּ מִבְּכִי וַאֲנָחָה יוֹמָם וָלָיְלָה. וּכְשֶׁאָרְכוּ לָהּ הַיָּמִים עָשְׂתָה לִבְנָהּ קֶבֶר מִן הַשַּׁיִשׁ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם בַּתָּוֶךְ, וְהָיְתָה בוֹכָה עָלָיו יוֹמָם וָלָיְלָה, וְלֹא הָיְתָה יְשֵׁנָה אֶלָּא אֵצֶל אוֹתוֹ קֶבֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנָהּ שָׁמַע אֶת קוֹלָהּ. עָמַד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְשָׁמַע אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֱלֹהִים, הוֹי קֶבֶר הַאִם חָדַל יָפְיֵךָ,

הֶחָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר אוֹרֶךָ.

קֶבֶר, הֵן לֹא אֶרֶץ אַתָּה וְלֹא שְׁמֵי מְרוֹמִים,

וְאֵיכָה הָיוּ תוֹכְךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ תְּאוֹמִים?…

וַעֲדַיִן הִיא בְכָךְ וּכְבָר נִכְנַס אֵלֶיהָ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָה שֶׁאָחִי בַעְלָה הוּא. הִגִּיד לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע וְגִלָּה לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְשֶׁבְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָן אֵצֶל בִּתּוֹ לַיְלָה תָמִים, וְנִפְקַד מְקוֹמוֹ בִשְׁעַת הַבֹּקֶר, וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי הָרְתָה לְבִנְךָ וְיָלְדָה יֶלֶד, וַהֲרֵי הוּא יַלְדֵּךְ, בֶּן בְּנֵךְ מִבִּתִּי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל דְּבַר בְּנָהּ וְכִי הוּא חַי וְרָאֲתָה אֶת אֲחִי בַעְלָהּ, קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֱלֹהִים, מַה נָּאֶה מְבַשֵּׂר בּוֹאֲכֶם הוֹדִיעַ.

אָכֵן הַטּוֹבָה בַּשְּׁמוּעָה הֵבִיא, הִשְׁמִיעַ.

אִלּוּ בְמַתַּת לְבוּשׁ פְּאֵר אָמַר דַּי,

לֵב נִקְרַע בְּעֵת פֵּרוּד הִקְרַבְתִּי לוֹ שָׁי.

אַחַר כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה אֶל עַגִ’יבּ לַהֲבִיאוֹ. כְּשֶׁבָּא קָמָה סָבָתוֹ לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ שַׁמְס אַלדִּין: “לֹא עֵת בְּכִי הוּא, אֶלָּא זְמַן לְהִתְכּוֹנֵן לִנְסוֹעַ אִתָּנוּ אֶל חַצְרוֹת מִצְרַיִם. מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וּפְזוּרַיִךְ יַחַד עִם בְּנֵךְ, בֶּן אָחִי”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְאָסְפָה אֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאוֹצְרוֹתֶיהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהֵכִינָה עַצְמָהּ מִיָּד. עָלָה הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְנִפְרַד מֵאִתּוֹ. שָׁלַח זֶה בְיָדוֹ מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ לְשֻׂלְטָאן מִצְרַיִם. נָסַע מִיָּד הוּא וְאֵשֶׁת אָחִיו, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק. חָנָה בְאַלְקַנוּן וְתָקַע אהָלָיו וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ: "נַעֲמֹד בְּדַמֶּשֶׂק שָׁבוּעַ, שֶׁנִּקְנֶה לַשֻּׂלְטָאן מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ ". אָמַר עַגִ’יבּ לַסָּרִיס: “נַעַר, מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לִרְאוֹת בַּמְּדִינָה, קוּם אֵפוֹא וְנֵרֵד לְשׁוּק דַּמֶּשֶׂק וְנִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בוֹ, וְנִרְאֶה מֶה הָיָה לְאוֹתוֹ טַבָּח שֶׁאָכַלְנוּ מִצֵּדוֹ וּבָקַעְנוּ רֹאשׁ. הֲרֵי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵיטִיב לָנוּ הֲרֵעוֹנוּ לוֹ”. אָמַר הַסָּרִיס: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

יָצָא עַגִ’יבּ מִן הָאֹהָלִים הוּא וְהַסָּרִיס, שֶׁכֵן הֵנִיעָה אוֹתוֹ הַקִּרְבָה לָלֶכֶת אֶל אָבִיו. נִכְנְסוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח, וּמְצָאוּהוּ עוֹמֵד בַּחֲנוּת, וְהָיָה זֶה לִפְנֵי שְׁעַת בֵּין-הָעַרְבָּיִם. וְקָרָה מִקְרֵהוּ שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו וְרָאָה אוֹתוֹ עַגִ’יבּ, נִמְשַׁךְ אֵלָיו לִבּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן לְרִשְׁמֵי מַכַּת-הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ. אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, פְּלוֹנִי, דַּע שֶׁדַּעְתִּי עָלֶיךָ”. כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְיָצָא אֵלָיו לִבּוֹ. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ לְהָנִיעַ לְשׁוֹנוֹ בְפִיו וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל בְּנוֹ בְהַכְנָעָה וּבְהִתְרַפְּסוּת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִכְסַפְתִּי לַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו, וְכַאֲשֶׁר רְאִיתִיו לְפָנַי,

נִדְהַמְתִּי וְלֹא שָׁלַטְתִּי בִלְשׁוֹנִי וּמֶבָּט עֵינַי.

וָאַרְכִּין מוּל הַדְרָתוֹ וְיִרְאַת-כְּבוֹדוֹ רֹאשִׁי,

וַאֲבַקֵּשֹ לְהַצְפִּין, וְלֹא נִצְפַּן אֲשֶׁר בְּנַפְשִׁי.

וַיִּהְיוּ אִתִּי גִלְיוֹנוֹת מוּכָנִים לְתוֹכָחוֹת,

וְכַאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ לֹא מָצָאתִי גַם אוֹת.

אָמַר לִשְׁנֵיהֶם: “עָשׂוּ לִי קוֹרַת-רוּחַ וְאִכְלוּ מִצֵּידִי. שֶׁכֵּן, חַי אֱלֹהִים, אַךְ נִסְתַּכַּלְתִּי בְךָ דָּפַק לִבִּי בְקִרְבִּי. וְלֹא הָיִיתִי עוֹקֵב אַחֲרֶיךָ אָז, אִלְמָלֵא נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתָנוּ. שֶׁהֲרֵי טָעַמְנוּ אֶצְלְךָ רַק לְגִימָה אַחַת וּכְבָר נִדְבַּקְתָּ בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבִקַּשְׁתָּ לִגְרֹם לָנוּ רָעָה. מֵעַתָּה לֹא נִטְעַם מִצֵּידְךָ כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה נִשְׁבָּע, שֶׁלֹּא תֵצֵא בְעִקְּבוֹתֵינוּ וְלֹא תַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ, וְאִם לָאו אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֵלֶיךָ עוֹד כָּל יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ בַמְּדִינָה, שֶׁכֵּן נַעֲמֹד בִּמְדִינָה זוֹ שָׁבוּעַ יָמִים עַד שֶׁיִּקְנֶה סָבִי מַתָּנוֹת לַמֶּלֶךְ” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “מְקַּבֵּלְנִי עָלַי תְּנָאי זֶה”. נִכְנְסוּ עַגִ’יבּ וְהַנַּעַר לַחֲנוּת. הִגִּישׁ לָהֶם שְׁנֵי סְפָלִים מְמֻלָּאִים גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן. אָמַר עַגִ’יבּ: “אֱכֹל עִמָּנוּ. מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִשְׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים עֶזְרָתוֹ בִזְכוּת זֶה”. שָׂמַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָכַל אִתָּם, כְּשֶׁאֵינוֹ מֵסִיר עֵינָיו מֵהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, שֶׁכְּבָר נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְהָיוּ כָל מוֹרְשֵׁי לְבָבוֹ עִמּוֹ. אָמַר לֹו עַגִ’יבּ: “רְאֵה, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב הַנּוֹפֵל לְמַעֲמָסָה? רַב לְךָ אַל תּוֹסֶף לְהִסְתַּכֵּל בִּי בְּפָנָי”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן דְּבָרָיו נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לְךָ בַּלְבָבוֹת עֶרֶשׂ לֹא תֵרָאֶה,

מְקֻפֶּלֶת, וַאֲשֶׁר אִתָּהּ לֹא תְגַלֶּה,

הוֹי שָׂם בְּיָפְיוֹ לָבוּז יָרֵחַ,

וּבְפָנָיו יִכָּלֵם אוֹר בֹּקֶר זוֹרֵחַ,

בְּאוֹר פָּנֶיךָ לִי מַאֲוַיִּים לֹא יֻשָּׂגוּ.

וַעֲבוֹתוֹת תָּמִיד אַךְ יִרְבּוּ וְיִשְׂגּוּ,

אִמַּס מִמּוֹקְדִי וְאִם פָנֶיךָ לִי עֵדֶן גַּן,

וְאָמוּת מִצָּמָא וְאִם רִיק פִּיךָ לְחַיַּי מַעְיָן.

הָיָה בַּדְר אַלדִּין פַּעַם מוֹשִׁיט לְעַגִ’יבּ לְגִימָה וּפַעַם לַסָּרִיס לְגִימָה, וְאָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. קָמוּ וְקָם חַסַן אַלְבָּצְרִי גַם הוּא, וְיָצַק מַיִם עַל יְדֵיהֶם עַד שֶׁרָחֲצוּ. הִתִּיר מַעֲטֶה מֵעַל חֲגוֹרָתוֹ וְנִגֵּב אֶת יְדֵיהֶם, וְזָלַף עֲלֵיהֶן מֵי וְרָדִים מִקַנְקַן שֶׁהָיָה עִמּוֹ. יָצָא מִן הַחֲנוּת וְחָזַר עִם שְׁנֵי כַּדִּים שֶׁל מַשְׁקָאוֹת מְסוּכִים בְּמֵי-וְרָדִים וּמֹר וְהִגִּישָׁם לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: “הַשְׁלִימוּ חַסְדְּכֶם”. נָטַל עַגִ’יבּ וְשָׁתָה וְהוֹשִׁיט לַמְּשָׁרֵת, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה בִטְנָם וְשָׂבְעוּ יֶתֶר עַל מִנְהָגָם. נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ וְיָצְאוּ וּמִהֲרוּ בַהֲלִיכָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאָהֳלֵיהֶם. נִכְנַס עַגִ’יבּ אֶל סָבָתוֹ אֵם אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן. נָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְזָכְרָה אֶת בְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן, נֶאֶנְחָה וּבָכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לוּלֵא קִוִּיתִי לְהִתְאַחֵד אִתְּכֶם,

לֹא חָשַׁקְתִּי בַחַיִּים אַחֲרֵי הִפָּקֶדְכֶם.

נִשְׁבַּעְתִּי, אֵין בְּלִבִּי לְבַד אַהֲבַתְכֶם עוֹד,

חַי-אֱלֹהִים אֱלֹהַי הַיּוֹדֵעַ כָּל סוֹד.

אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְעַגִ’יבּ: “בְּנִי, הֵיכָן הָיִיתָ?” אָמַר: “בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְהִגִּישָׁה לוֹ סֵפֶל מַאֲכָל מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, וְהָיָה מְעוּט הַמְּתִיקוּת, וְאָמְרָה לַמְּשָׁרֵת: “שֵׁב עִם אֲדוֹנֶךָ”. אָמַר הַמְשָׁרֵת בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין לִי כָל תֵּאָבוֹן לַאֲכִילָה עוֹד”. עִם כָּל זֹאת יָשַׁב הַמְשָׁרֵת וְאַף עַגִ’יבּ, כְּשֶׁיָּשַׁב הָיְתָה בִּטְנוֹ מְלֵאָה בְמַה שֶׁאָכַל וְשָׁתָה. לָקַח פֵּרוּר וּטְבָלוֹ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וַאֲכָלוֹ, וּמְצָאוֹ מְעוּט הַמְּתִיקוּת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה שָׂבֵעַ. נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְאָמַר: “מַה הוּא מַאֲכַל חַיּוֹת-בָּר זֶה?” אָמְרָה סָבָתוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם מְגַנֶּה אַתָּה תַּבְשִׁילִי? וַהֲרֵי אֲנִי בְעַצְמִי בִשַּׁלְתִּיו, וְאֵין אָדָם מֵיטִיב לְבַשְּׁלוֹ כָמוֹנִי, אֶלָּא אָבִיךָ בַּדְר אַלדִּין חַסַן”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, סָבָתִי, שֶׁבִּשּׁוּלֵךְ אֵינוֹ מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ. אֲנַחְנוּ רָאִינוּ זֶה עַתָּה טַבָּח בָּעִיר, שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, שֶׁלְּרֵיחָם בִּלְבַד יִפָּתַח הַלֵּב, וּלְטַעֲמָם תִּתְאַוֶּה הַנֶּפֶשׁ, וְאוּלָם תַּבְשִׁילֵךְ אִם יַשְׁווּהוּ לְאוֹתוֹ תַּבְשִׁיל, לֹא יִשְׁוֶה לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעָט”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבָתוֹ דְבָרָיו כָּעֲסָה כַעַס גָּדוֹל וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁסָּבָתוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו כָּעֲסָה וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, קִלְקַלְתָּ אֶת בְּנִי, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּחִים?” פָּחַד הַסָּרִיס וְכִחֵשׁ וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ לַחֲנוּת, וְרַק עָבַרְנוּ עַל פָּנֶיהָ”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, לֹא כִי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ שָׁם, וּמַטְעַמָּיו טוֹבִים מִמַּטְעַמַּיִךְ”. קָמָה סָבָתוֹ וְסִפְּרָה לַאֲחִי-בַעְלָהּ וְעוֹרְרָה אֶת חַמָתוֹ עַל הַסָּרִיס. הֵבִיאוּ אֶת הַסָּרִיס לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “נִכְנַסְתָּ עִם בְּנִי לַחֲנוּת טַבָּח?” נִתְיָרֵא הַסָּרִיס וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ”. אָמַר עַגִ’יבּ: “לֹא כִּי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן לָשׂבַע וְהִשְׁקָה אוֹתָנוּ הַטַּבָּח מַשְׁקֶה בְקֶרַח וּבְסֻכָּר”. נִתּוֹסְפָה חֲמַת הַמִּשְׁנֶה עַל הַסָּרִיס. חֲקָרוֹ וְכִחֵד. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי שֵׁב וֶאֱכֹל לְעֵינֵינוּ”. נִגַּשׁ הַמְשָׁרֵת וּבִקֵשׁ לֶאֱכֹל וְלֹא יָכֹל. הִשְׁלִיךְ אֶת הַלְּגִימָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אֲנִי מִתְּמוֹל”. הִכִּיר הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָכַל אֵצֶל הַטַּבָּח וְצִוָּה לַעֲבָדָיו לְהַפִּילוֹ אַרְצָה. הִפִּילוּהוּ וְהִצְלִיף עָלָיו וְהִכָּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אָנֹכִי מֵאֶתְמוֹל”. :"פָּסַק לְהַכּוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת”. אָמַר: “דַּע שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח כְּשֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּמָזַג לָנוּ מֵהֶם. וְחַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי כְּמוֹתָם וְלֹא יוֹתֵר גְּרוּעִים מֵאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֵינוּ”.

כָּעֲסָה אֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אוֹתוֹ טַבָּח וְתָבִיא לָנוּ סֵפֶל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן מֵאֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ וְתַרְאֵם לַאֲדוֹנֶיךָ, שֶׁיַּגִּיד הוּא, אֵילוּ מִשְּׁנֵיהֶם טוֹבִים יוֹתֵר וּטְעִימִים יוֹתֵר”. אָמַר הַסָּרִיס: “מוּטָב”. מִיָּד נָתְנָה לוֹ סֵפֶל וַחֲצִי דִינָר, וְהָלַךְ הַמְשָׁרֵת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲנוּת וְאָמַר לַטַּבָּח: “אֲנַחְנוּ הִתְעָרַבְנוּ בְּבֵית אֲדוֹנֵינוּ בִדְבַר תַּבְשִׁילְךָ מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן שֶׁבִּשְּׁלוּם בְּנֵי-הַבַּיִת. תֵּן לָנוּ אֵפוֹא בַחֲצִי דִינָר זֶה, וְשִׂים לִבְּךָ לְבִשּׁוּלָם וְתַקְּנֵם כַּהֲלָכָה, שֶׁכְּבָר סָפַגְתִּי מַלְקוֹת וּמַכּוֹת בִּגְלַל תַּבְשִׁילֶךָ”. צָחַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁתַּבְשִׁיל זֶה אֵין אִישׁ מֵיטִיב לַעֲשׂוֹתוֹ מִבַּלְעָדַי אֲנִי וְאִמִּי, אַךְ הִיא כַיּוֹם בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה”. מָזַג אֶת הַסֵּפֶל, וּנְטָלוֹ וּמְסָכוֹ בְמֻשֶּׁק וּבְמֵי וְרָדִים. לְקָחוֹ הַמְשָׁרֵת וּמִהֵר בּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֹהֳלִים. לָקְחָה אֵם חַסַן אֶת הַסֵּפֶל וְטָעֲמָה מִמֶּנּוּ, וְרָאֲתָה אֶת טוּב טַעֲמוֹ וּנְעִימוּתוֹ וְהִכִּירָה מִי הוּא שֶׁהֵכִין אוֹתוֹ. נִזְעֲקָה וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה וְהִזְלִיף עָלֶיהָ מִיָּד מֵי וְרָדִים. אַחֲרֵי שָׁעָה הִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה: "אִם בְּנִי עוֹדֶנּוּ בָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי לֹא בִשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן אֵלּוּ אֶלָּא הוּא, וְהוּא בְלִי סָפֵק וּבְלִי תְפוּנָה בְּנִי בַּדְר אַלדִּין חַסַן. שֶׁכֵּן תַּבְשִׁילוֹ הוּא זֶה וְאֵין מִי שֶׁיְּבַשְּׁלוֹ מִבַּלְעָדָיו אֶלָּא אָנִי, שֶׁאֲנִי הִיא שֶׁלִּמַּדְתִּיו תַּבְשִׁילוֹ ". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרֶיהָ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “מַה מְּאֹד נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת אֶת בֶּן אָחִי. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם יְקַבֵּץ הַזְּמַן אֶת פְּזוּרֵינוּ יַחַד. וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְבַקֵּשׁ אֶלָּא מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לַהֲשִׁיבוֹ אֵלֵינוּ”.

קָם הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד וְקָרָא לַאֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ וְאָמַר: “יֵלְכוּ מִכֶּם עֶשְׂרִים אִישׁ לַחֲנוּת-הַטַּבָּח וְיַהַרְסוּהָ וְיֶאֶסְרוּ אוֹתוֹ בְמִצְנַפְתּוֹ וְיִסְחֲבוּהוּ בְעַל-כָּרְחוֹ לִמְקוֹמִי, מִבְּלִי לִגְרֹם לוֹ שׁוּם רָעָה”. אָמְרוּ:“הֵן”. רָכַב הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד אֶל חֲצַר הַמַּלְכוּת וְנִפְגַּשׁ עִם נְצִיב דַּמֶּשֶׂק וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁעִמּוֹ מֵהַשֻּׂלְטָאן. הִנִּיחַ הַלָּה אֶת הַמִּכְתָּב עַל רֹאשׁוֹ אַחֲרֵי שֶׁנְּשָׁקוֹ וְאָמַר: “מִי הוּא בַעַל דִּינְךָ?” אָמַר: "אִישׁ טַבָּח “. צִוָּה מִיָּד אֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לַחֲנוּת. הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָהּ הֲרוּסָה, וְכָל מַה שֶׁבָּהּ שָׁבוּר, שֶׁכֵּן בָּהּ בְשָׁעָה שֶׁפָּנָה הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ לַחֲצַר-הַמִּשְׁנֶה עָשׂוּ בָהּ אֲנָשָׁיו כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת. וְהָיוּ מַמְתִּינִים לְבוֹא הַמִּשְׁנֶה מחצר-הַמִּשְׁנֶה. וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁמָּצְאוּ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ”. קָם הַמִּשְׁנֶה מֵאֵצֶל נְצִיב דַּמֶּשֶׂק, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לִתְפֹּס אֶת בַּעַל דִּינוֹ וּלְהַסִּיעוֹ עִמּוֹ. נִכְנַס לָאֹהָלִים וּבִקֵּשׁ אֶת הַטַּבָּח וֶהֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו אָסוּר בְּמִצְנַפְתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דּוֹדוֹ בָּכָה בְכִי מָר וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מֶה חָטָאתִי לָכֶם?” אָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “הֵן. כְּלוּם מְצָאתֶם בּוֹ מַשֶּׁהוּ הַמְחַיְבֵנִי הַתָּזַת רֹאשִׁי?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “זֶה יִהְיֶה הַפָּחוּת בָּעֳנָשִׁים שֶׁנַּעֲנשׁ אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תַגִּיד לִי מַה חֵטְא חָטָאתִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. מִיָּד קָרָא הַמִּשְׁנֶה לַנְּעָרִים וְאָמַר: “הָבוּ הַגְּמַלִּים”. לָקְחוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהִכְנִיסוּהוּ לְתֵבָה וְנָעֲלוּ בַעֲדוֹ וְנָסְעוּ. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה. נָחוּ וְאָכְלוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וְהוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֶאֱכִילוּהוּ וְהֶחֱזִירוּהוּ לַתֵּבָה. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְכַּמְרָה. הוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “כֵּן, אֲדוֹנִי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “כִּבְלוּהוּ בְשַׁרְשְׁרָאוֹת”. כְּבָלוּהוּ וְהֶחְזִירוּהוּ לַתֵּבָה וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמִצְרַיִם וְחָנוּ בְרֹבַע אַלרַיְדַנִיָּה. צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהוֹצִיא אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, וּפָקַד לְהָבִיא לְפָנָיו נַגָּר וְאָמַר לוֹ: “תַּקֵּן לִי צְלָב שֶׁל עֵץ לְבָחוּר זֶה”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וּמַה תַּעֲשֶׂה בוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אֶתְלֶה אוֹתְךָ עָלָיו וְאַדְבִּיקְךָ בְּמַסְמְרִים, אַחַר-כָּךְ אֲצַוֶּה לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ בְּכָל הָעִיר כֻּלָּהּ”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִי כֵּן?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “מִשּׁוּם שֶׁאֵינְךָ מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן כַּהֲלָכָה. כֵּיצַד בִּשַּׁלְתָּם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים?” אָמַר: “וְכִי עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים תַּעֲשֶׂה בִּי עַד כְּדֵי כָךְ?” כְּלוּם אֵינוֹ דַי בָּזֶה שֶׁחֲבַשְׁתַּנִי וְהֶאֱכַלְתַּנִי רַק פַּעַם אַחַת כָּל יוֹם?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי פִּלְפְּלִים אֵין דִּינְךָ אֶלָּא מִיתָה”. תָּהָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנִתְאַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ, וְעָמַד תּוֹהֶה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בַּמָּה אַתָּה מְהַרְהֵר?” אָמַר לוֹ: “מְהַרְהֵר אֲנִי בְדַלֵּי-שֵׂכֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה לְךָ שֵׂכֶל, לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמָּדִי מַעֲשִׂים שֶׁכָּאֵלֶּה בִּגְלַל חֹסֶר-פִּלְפְּלִים”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֻטָּל הוּא עָלֵינוּ לְהַעֲנִישְׁךָ כָּךְ, שֶׁלֹּא תַחֲזֹר תַעֲשֶׂה כָזֹאת”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֲרֵי הַפָּחוֹת מִמַּה שֶׁעָשִׂיתָ בִי דַי בּוֹ לְעֹנֶשׁ לִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶתְלֶךָ”. וְהָיָה כָל זֶה בְשָׁעָה שֶׁהַנַּגָּר מְתַקֵּן אֶת הָעֵץ, וְחַסַן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה. לְקָחוֹ דוֹדוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ: “מָחָר תִּהְיֶה צְלִיבַתֶךָ”. אַחַר-כָּךְ הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּדַע שֶׁנִּרְדַּם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְקָם וְרָכַב וְהַתֵּבָה לְפָנָיו וְנִכְנַס לָעִיר וְנָסַע עַד שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ, וְאָמַר לְבִתּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱזִיר אֵלַיִךְ אֶת בֶּן-דּוֹדֵךְ. קוּמִי וְסַדְּרִי אֶת הַבַּיִת כְּסִדּוּרוֹ בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין”. צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת עַל זֶה. קָמוּ וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת. הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת הַנְּיָר שֶׁרָשַׁם עָלָיו אֶת תָּכְנִית הַבַּיִת וְקָרָא אוֹתוֹ, וְצָּוה לְהַנִּיחַ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ, עַד כְּדֵי-כָךְ, שֶׁכְּשֶׁרָאָה הָרוֹאֶה אֶת זֶה, לֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינָיו שֶׁזֶּהוּ לֵיל הַנִּשׂוּאִין בְּעַצְמוֹ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה שֶׁתּוּשַׂם מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ בּוֹ הוּא בְיָדוֹ, וְכָךְ אֶת הַמִּכְנָסַיִם וְאֶת הַכִּיס שֶׁהָיוּ מִתַּחַת לַמִּטָּה. אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת בִּתּוֹ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּגָדֶיהָ, כְּפִי שֶׁהָיְתָה בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין וְשֶׁתִּכָּנֵס לַחֲדַר-הַמִּשְׁכָּב, וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁיִּכָּנֵס אֵלַיִךְ בֶּן-דּוֹדֵךְ, אִמְרִי לוֹ: “אָכֵן אֵחַרְתָּ לָשׁוּב אַחֲרֵי הִכָּנֶסְךָ לַחֲדַר-הַמְּקֵרָה” וְהַנִּיחִי לוֹ שֶׁיִּשְׁכַּב אֶצְלֵךְ וְשׂוֹחֲחִי אִתּוֹ עַד הַבֹּקֶר, שֶׁאָז נְבָאֵר לוֹ אֶת הַכֹּל”. אַחֲרֵי זֶה הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, הֵסִיר אֶת הַכְּבָלִים מֵעַל רַגְלָיו, וּפָשַׁט אוֹתוֹ מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַבְּגָדִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא בִכְתֹנֶת הַשֵּׁנָה הַדַּקָּה בְלִי מִכְנָסַיִם. וְהָיָה כָּל-זֶה כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בְאוּלָם מוּאָר, אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם בְתַעֲתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת אֲנִי אוֹ בְהָקִיץ?” קָם וְהָלַךְ הָלְאָה אֶל דֶּלֶת פְּנִימִית וְהִסְתַּכֵּל וּמָצָא שֶׁהוּא בְאוֹתוֹ אוּלָם שֶׁהֵסִירוּ בוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל הַכַּלָּה לְפָנָיו. רָאָה אֶת חֲדַר-ַמִּשְׁכָּב וְאֶת הַמִּטָּה וְרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְאֶת חֲפָצָיו. כְּשֶׁרָאָה כָּל זֶה נִפְתַּע וְהָיָה צוֹעֵד צַעַד קָדִימָה וְחוֹזֵר צַעַד לַאֲחוֹרָיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הַאִם בַּחֲלוֹם הוּא זֶה אוֹ בְהָקִיץ?” הָיָה מַעֲבִיר אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְאוֹמֵר מִשְׁתָּאֶה: “חֵי אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶהוּ חֲדַר הַכַּלָּה שֶׁהֵסִירוּ בּוֹ אֶת צְעִיפָהּ לְפָנַי. וַהֲלֹא הָיִיתִי בְּתֵבָה?” וַעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, וְהִנֵּה הֵרִימָה סִתְּ אַלחֻסֻן אֶת קְצֵה הַכִּלָּה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תִכָּנֵס. אָכֵן אֵחַרְתָּ בְּצֵאתְךָ לְבֵית-הַמְּקֵרָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ צָחַק וְאָמַר: “אֵלֶּה תַעְתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת הֵם”. נִכְנַס נֶאֱנָח וּמְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְהָיָה הָעִנְיָן תָּמוּהַּ יוֹתֵר בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְמִכְנָסָיו וְאֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר, וְאָמַר: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ. אָכֵן בְּתַעְתּוּעֵי-חֲלוֹמוֹת אָנֹכִי”. וְהָיָה תּוֹהֶה מֵרֹב הַהִשְׁתּוֹמְמוּת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ מִשְׁתָּאֶה וְתוֹהֶה, לֹא הָיִיתָ כֵן בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה”. צָחַק וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁנִים הֵן לִי שֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִמֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “יָשֵׂם אֲלֹהִים לְךָ שָׁלוֹם וִיהִי שְׁמוֹ סְבִיבְךָ לְסִתְרָה לְךָ, אַתָּה אַךְ יָצָאתָ אֶל חֲדַר-הַמְּקֵרָה לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיךָ וְחָזַרְתָּ, וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְבִינָתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן כָּךְ, צָחַק וְאָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ. וְאוּלָם כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵאִתֵּךְ, תְּקָפַתְנִי שֵׁנָה בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה, וְחָלַמְתִּי שֶׁהָיִיתִי טַבָּח בְּדַמֶּשֶׂק וְשָׁהִיתִי בָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְאִלּוּ בָא אֵלַי נַעַר מִבְּנֵי הָאֲצִילִים וּמְשָׁרֵת עִמּוֹ, וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ כָךְ וְכָךְ”. הֶעֱבִיר בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וּמָצָא עִקְבוֹת הַמַּכָּה עָלָיו וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ הָיָה אֱמֶת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּגַע בְּמִצְחִי וּפָצַע אוֹתִי, וּכְאִלּוּ הָיָה זֶה בְהָקִיץ”. הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר: “אוּלַי חֲלוֹם הוּא שֶׁרְאִיתִיו בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ חֲבוּקִים וְיָשַׁנּוּ. הֲרֵי רָאִיתִי בַחֲלוֹם כְאִלּוּ נָסַעְתִּי לְדַמֶּשֶׂק בְּלִי תַּרְבּוּשׁ וּבְלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם וְנַעֲשֵׂיתִי טַבָּח”. נִבְעַת רֶגַע וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁרָאִיתִי כְּאִלּוּ בִשַּׁלְתִּי גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּפִלְפְּלָיו מְעַטִּים, חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּרְדַּמְתִּי בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה וְרָאִיתִי אֶת כָּל זֶה בַחֲלוֹם”. אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַה הוּא שֶׁרָאִיתָ עוֹד מִלְּבַד זֶה?” סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁרָאָה וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים אִלּוּלֵא שֶׁהֱקִיצוֹתִי הָיוּ צוֹלְבִים אוֹתִי עַל דְּמוּת שֶׁל עֵץ”. אָמְרָה לוֹ: “עַל שׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: “עַל מִעוּט הַפִּלְפְּלִים שֶׁבְּגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן. וְרָאִיתִי כְאִלּוּ הֶחֱרִיבוּ אֶת חֲנוּתִי וְשָׁבְרוּ אֶת כֵּלַי וְשָׂמוּנִי בְתֵבָה, וְהֵבִיאוּ נַגָּר לַעֲשׂוֹת לִי דְמוּת שֶׁל עֵץ מִשּׁוּם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְצָלְבֵנִי עָלָיו. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה לִי כָל זֶה בַחֲלוֹם וְלֹא עָשָׂה אוֹתוֹ בְהָקִיץ”. צָחֲקָה סִתְּ אַלחֻסֻן וְאִמְצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ. הִרְהֵר וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא כְאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר בְּהָקִיץ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הָעִנְיָן וְלֹא אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”. הָיָה שׁוֹכֵב נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאוֹמֵר פַּעַם: “חֲלוֹם הוּא שֶׁרָאִיתִי”. וּפַעַם אוֹמֵר: “בְּהָקִיץ הָיָה הַדָּבָר”. לֹא חָדַל מִכָּךְ עַד לַבֹּקֶר. נִכְנַס אֵלָיו דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס-אַלדִּין וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵאלֹהִים, כְּלוּם אֵין אַתָּה זֶה שֶׁצִּוִיתָ לְכָפְתֵנִי וְלַהֲרוֹס אֶת חֲנוּתִי בִּגְלַל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים פִּלְפְּלִים?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, דַּע-לְךָ שֶׁנִּתְגַּלְתָה הָאֱמֶת וְהוּכַח מַה שֶּׁהָיָה סָתוּם, אַתָּה הִנְּךָ בֶּן-אָחִי, וְלֹא עָשִׂיתִי כֵּן, אֶלָּא כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁאַתָּה הוּא שֶׁבָּאתָ אֶל בִּתִּי בְאוֹתוֹ לַיְלָה, וְלֹא הוּכַח לִי הַדָּבָר עַד שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מַכִּיר אֶת הַבַּיִת וּמַכִּיר אֶת מִצְנַפְתְּךָ וְאֶת מִכְנָסֶיךָ וּזְהָבְךָ וּשְׁנֵי הַגִּלְיוֹנוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ בִּכְתַב יָדְךָ וְשֶׁכָּתַב אָבִיךָ, אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא רְאִיתִיךָ קֹדֶם לָכֵן, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּירֶךָ.וּבַאֲשֶׁר לְאִמְּךָ, הֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָהּ עִמִּי מִבָּצְרָה”. אַחַר כָּךְ נָפַל עַל לִבּוֹ וּבָכָה. וּכְשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ, הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְחִבֵּק אֶת דּוֹדוֹ וּבָכָה מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, הֲרֵי סִבַּת כָּל זֶה כֻּלּוֹ הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינִי וּבֵין אָבִיךָ”. שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁנָּפַל בֵּינוֹ וּבֵין אָחִיו. וְסִפֵּר לוֹ עַל-דְּבַר סִבַּת נְסִיעַת אָבִיו לְבָּצְרָה. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא אֶת עַגִ’יב וּכְשֶׁרָאָהוּ אָבִיו אָמַר: “זֶהוּ שֶׁחָבַל בִּי בְאֶבֶן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בִּנְךָ הוּא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל עַל לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עַל פִּזּוּר קִבּוּצֵנוּ, זְמַן, בָכִיתִי זֶה כְבָר,

וַיִּזְלְגוּ מֵעֵינַי זֶרֶם דֶּמַע, שָׁטַף עָבַר,

וָאֶדֹּר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל,

לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.

פֶּתַע תְּקָפַנִי שָׂשׂוֹן, עֲדֵי כִי

עֹצֶם שִׂמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ פָּנְתָה אֵלָיו אִמּוֹ וְנָפְלָה עָלָיו בְּכָל נַפְשָׁה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר שְׁנֵי-הַבָּתִּים הָאֵלֶּה:

נִשְׁבַּע הַזְּמַן אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אוֹתִי לְדַכֵּא.

חִלַּלְתָּ שְׁבוּעָתְךָ, הַזְּמַן, וְעַתָּה לְקֵה.

הָאשֶׁר הֵקִים דְּבָרוֹ וְהֶחָבִיב הָיָה בְעֶזְרִי,

חוּשִׁי לִקְרַאת הַקּוֹרֵא לְשִׂמְחָה, וְהִתְאַזְּרִי.

סִפְּרָה לוֹ אִמּוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ אַחֲרֵי צֵאתוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וְהוֹדוּ לָאֵל הָרַחֲמָן שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵיהֶם.

אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים עָלָה הַמִּשְׁנֶה אֶל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁנִּכְנַס נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת מְלָכִים. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן לְשׁוּבוֹ, וְהֵפִיקוּ פָנָיו חֶסֶד, וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ לְכָל מַה שֶּׁרָאָה בִנְסִיעָתוֹ, וּמַה שֶּׁמְּצָאוֹ בְדַרְכּוֹ. סִפֵּר לוֹ הַמִּשְׁנֶה הַכֹּל מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “הַתּוֹדָה לָאֵל עַל שֶׁמִּלֵּא אֶת מְבֻקָּשְׁךָ וְשֶׁהֶחֱזִיר אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם אֶל צֶאֱצָאֶיךָ וְאֶל מִשְׁפַּחְתֶּךָ. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶרְאֶה אֶת בֶּן אָחִיךָ חַסַן הַבָּצְרִי, הֲבִיאֵהוּ אֵפוֹא מָחָר אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבִי”. אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “עַבְדְּךָ יָבוֹא לְפָנֶיךָ מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם וְיָצָא. כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְבֶן-אָחִיו עַל דְּבַר תְּשׁוּקַת הַשֻּׂלְטָאן לִרְאוֹתוֹ. אָמַר חַסַן הַבָּצְרִי: “הָעֶבֶד סָר לִפְקֻדַּת אֲדוֹנָיו”. בְּקִצּוּר: הוּא הָלַךְ אֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ הַשֻּׂלְטָאן עִם דּוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין. וּכְשֶׁעָמַד לְפָנָיו בֵּרְכוֹ בַּשְּׁלֵמָה שֶׁבַּבְּרָכוֹת וּבַנַּעֲלָה בָּהֶן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

יְנַשֵּׁק אֶרֶץ לִפְנֵיכֶם זֶה אֲשֶׁר נִשָּׂא עָל

עַל-יֶדְכֶם, וַיַּצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר שָׁאָל,

לָכֶם הַתְּהִלָּה, וְאַשְׁרֵי בָּכֶם תִּקְוָתוֹ שָׂם

בְּכָל אֲשֶׁר יְקַו – אָכֵן יֵרוֹם מַצָּבוֹ בָּעוֹלָם.

שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן וְרָמַז לוֹ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב בְּקִרְבַת דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו שַׁמְס אַלדִּין. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַשָּׁפָל בַּעֲבָדֶיךָ יָדוּעַ בִּשְׁמוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי הַמִּתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ לַיְלָה וָיוֹם”. מָצְאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָאן וּבִקֵּשׁ לְנַסּוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת עֵרֶךְ יְדִיעָתוֹ וְתַרְבּוּתוֹ. אָמַר לוֹ: “הַאִם יֵשׁ לְךָ יְדִיעָה בְּפִרְטֵי הַיֹּפִי?” אָמַר: “כֵּן: זֹהַר הַפָּנִים וְאוֹר הָעוֹר, חֲטִיבוּת הָאַף וּמְתִיקוּת הָעֵינַיִם, יְפִי הַפֶּה וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן, נוֹי הַגּוּף הַזָּקוּף וּשְׁלֵמוּת הַתְּנוּעוֹת. וְתַּכְלִית הַיֹּפִי בַּשֵּׂעָר. וּכְבָר אָסְפוּ לַאֲסֵפָה אֶת כָּל זֶה בְּבָתֵּי-שִׁיר בַּמִּשְׁקָל הַסּוֹעֵר, בְּאַחַד הַשִּׁירִים”.

שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן עַל דְּבָרָיו וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּשִׂיחָה עִמּוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “וּמַה מוּבַן הַפִּתְגָּם שֶׁאָמְרוּ: שֻׁרַיְח עָרוּם הוּא מִן הַשּוּעָל?” אָמַר לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ,יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹז, שֶׁשֻּׁרַיְח יָצָא בִּימֵי הַמַּגֵפָה אֶל נַגְ’ף. וְהָיָה שׁוּעָל בָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁעָמַד בִּתְּפִלָּה וְעוֹמֵד לְמוּלוֹ וּמְחַקֶּה אוֹתוֹ, וּמַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִתְּפִלָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר קָץ בַּדָּבָר, פָּשַׁט בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ עַל קָנֶה וְהוֹצִיא אֶת שַׁרְווּלֶיהָ וְהִנִּיחַ אֶת מִצְנַפְתּוֹ עָלָיו וְחָגַר בְּאֵזוֹר בַּתָּוֶךְ וְהִצִּיב אוֹתוֹ בִמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ. בָּא הַשּׁוּעָל כְּמִנְהָגוֹ וְעָמַד לְעֻמָּתוֹ. בָּא שֻׁרַיְח אֵלָיו מֵאֲחוֹרָיו וּתְפָסוֹ. אָז אָמְרוּ מַה שֶׁאָמְרוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי, אָמַר לְדוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “אָכֵן בֶּן-אָחִיךָ זֶה שָׁלֵם הוּא בְּמִקְצוֹעַ הַתַּרְבּוּת, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא כָמוֹהוּ בְמִצְרַיִם”. קָם חַסַן הַבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁב כְּשֶׁבֶת הָעֶבֶד לִפְנֵי אֲדוֹנָיו. וּכַאֲשֶׁר נוֹכַח הַשֻּׂלְטָאן בֶּאֱמֶת מַה הוּא שֶׁהִשִּׂיג חַסַן הַבָּצְרִי מִמַּדָּעֵי הַטֶּבַע, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר נֶהְדָּר, וְנָתַן עַל שִׂכְמוֹ מִשְׂרָה לִהְיוֹת לוֹ לְעֶזְרָה לְהֵיטִיב אֶת מַצָּבוֹ. קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ יַעַמְדוּ לָעַד, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת עִם דּוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְנָתַן לוֹ רְשׁוֹת. יָצְאוּ וּבָאוּ הוּא וְדוֹדוֹ הַבַּיְתָה, הִגִּישׁוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ מַה שֶּׁחִלֵּק לָהֶם אֱלֹהִים. אַחַר כָּךְ אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר חַסַן אַלְבָּצְרִי לֶאֱכֹל, נִכְנַס אֶל מְקוֹם-מוֹשַׁב אִשְׁתּוֹ סִת אַלְחֻסֻן, וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ עִם מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן. אָמְרָה לוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתְךָ לְרֵעַ לוֹ לְהִתְרָעוֹת עִמּוֹ, וְיַרְבֶּה לְךָ דּוֹרוֹן וּמַתָּת, וְהָיִיתָ בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים כַּמָּאוֹר הַגָּדוֹל, תִּשְׁלַח אֶת קַרְנֵי אוֹר שְׁלֵמוּתְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה”. אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לוֹמַר שִׁיר בְּמַהֲלָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל אַהֲבָתִי בְּלִבּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “נְכוֹחָה הִיא מַה שֶׁאַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת. בְּחַר אֵפוֹא רַעְיוֹנוֹת יָפִים וְחַבֵּר בְּשׂוּם-שֵׂכֶל אֶת אֲשֶׁר תֹּאמַר: וְאָז אֵינִי רוֹאָה אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתְךָ בְּרָצוֹן מִלְפָנָיו”. פָּרַשׁ חַסַן אַלְבָּצְרִי לְפִנָּה וְכָתַב בָּתֵּי-שִׁיר הֲדוּרִים בִּבְנִיָּתָם וְיָפִים בְּתָכְנָּם, וְאֵלֶה הֵם:

לִי אַבִּיר עַד שִׂיא מְרוֹמִים עָרַג,

וְהוּא בְמִנְהַג נְדִיבִים וְאַדִּירִים יִנְהַג.

שָׁקְטוּ קַצְוֵי אָרֶץ, בְּחֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בָּטָחוּ,

וְעַל אוֹיְבָיו סָגַר כָּל דֶּרֶךְ הָלָכוּ,

יָשׁוּב הֶעָנִי עָשִׁיר מֵאִתּוֹ, וְאִם רְצוֹנְךָ

לְתָאֲרוֹ, אֵין דֵּי מִלִּים בִּלְשׁוֹנְךָ.

שַׁחַר מֵאִיר הוּא בְיוֹם תִּתּוֹ מַתּוֹת,

וְכַלַּיִל הָאָפֵל בְּיוֹם קְרָבוֹת

עֲנָק לְגַרְגְּרוֹתֵינוּ חַסְדּוֹ כִּי רָב,

וְהוּא מֶלֶךְ לִבְנֵי חוֹרִין בְּטוֹבוֹתָיו.

יַאֲרִיךְ לָנוּ אֱלֹהִים שְׁנוֹתָיו בַּחַיִּים,

וּשְׁמָרוֹ בֶּטַח מֵרֹעַ פְּגָעִים.

כְּשֶׁגָּמַר לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ, שְׁלָחוֹ אֶל מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן בְּיַד עֶבֶד מֵעַבְדֵי דוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין. עִיֵּן בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְשָׂמַח בּוֹ בְּלִבּוֹ,וְקָרָא אוֹתוֹ בְאָזְנֵי הַנִּמְצָאִים לְפָנָיו וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ שֶׁבַח עָצוּם. קָרָא אוֹתוֹ אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֵהַיּוֹם הַזֶּה רֵעַ אַתָּה לִי, וּכְבָר קָצַבְתִּי לְךָ בְּכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים מִלְּבַד מַה שֶּׁהִפְקַדְתִּי אוֹתְךָ עָלָיו לִפְנֵי כֵן”. קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְּחַיֵּי עַד. נִתְעַלָּה חַסַן אַלְבָּצְרִי מַעֲלָה מַעֲלָה וְיָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְחַי בַּמַּצָּב הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וּבַנְּעִימִים בַּחָיִּים עִם דּוֹדוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיגוֹ הַמָּוֶת.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד סִפּוּר זֶה מִפִּי גַ’עְפָר, הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה בְמֵי-זָהָב”. פִּטֵּר אֶת הָעֶבֶד מֵעֹנֶשׁ וְצִוָּה לִקְצֹב לָאַבְרֵךְ בְּכָל חֹדֶשׁ עַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִחְיוֹת בְּרֶוַח.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מֵסִפּוּר הַחַיָּט וְהַגִּבֵּן וְהַיְהוּדִי וּמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַנּוֹצְרִי וּמִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּרָם?” פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:

הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה בְיָמִים קְדוּמִים וּבִזְמַנִּים וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ, בִּמְדִינַת סִין אִישׁ חַיָּט, מִתְפַּרְנֵס בִּרְוָחָה וְאוֹהֵב מִשְׂחָק וְשִׂמְחָה. וְהָיָה נוֹהֵג לָצֵאת הוּא וְאִשְׁתּוֹ לְעִתִּים לִרְאוֹת בְמִפְלְאוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים. יָצְאוּ יוֹם אֶחָד בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְחָזְרוּ בְסוֹפוֹ, לְעֵת עֶרֶב, לִמְעוֹנָם. מָצְאוּ בְדַרְכָּם אִישׁ גִּבֵּן, מַרְאֵהוּ קוֹרֵא לִצְחוֹק אֶת הַזּוֹעֲפִים וּמֵסִיר כָּל דְּאָגָה מִן הָעֲצוּבִים. מִיַּד נִתְקָרְבוּ הַחַיָּט, הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִרְאוֹת בּוֹ, וְהִזְמִינוּ אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּם לְבֵיתָם לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. נַעֲנָה לָהֶם וְהָלַךְ עִמָּם לְבֵיתָם.יָצָא הַחַיָּט לַשּׁוּק, כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְקָנָה דָג צָלוּי וְלֶחֶם וְלִימוֹן וּמִינֵי מְתִיקָה לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה. חָזַר וְשָׂם אֶת הַדָּג לִפְנֵי הַגִּבֵּן וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. נָטְלָה אֵשֶׁת הַחַיָּט נֶתַח דָּג גָּדוֹל וְהִלְעִיטָה אֶת הַגִּבֵּן וְסָתְמָה פִיו בְכַפָּהּ וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵין אַתָּה אוֹכֵל אוֹתוֹ אֶלָּא בְּבַת-אַחַת וּבִנְשִׁימָה אַחַת, וְאֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ שְׁהוּת לְלָעֲסוֹ”. בָּלַע אוֹתוֹ. וְהָיָה בוֹ סַנְסָן קָשֶׁה. נִתְקַע בִּגְרוֹנוֹ, וּבִהְיוֹת שֶׁכָּלְתָה מִדַּת יָמָיו, מֵת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאֵשֶׁת הַחַיָּט, כְּשֶׁהִלְעִיטָה אֶת הַגִּבֵּן אֶת נֶתַח הַדָּג, מֵת מִיָּד, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּ יָמָיו. אָמַר הַחַיָּט: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר, מִסְכֵּן זֶה לֹא הָיְתָה מִיתָתוֹ אֶלָּא כָךְ עַל יָדֵנוּ”. אָמְרָה הָאִשָּׁה: "וּמַה הִיא שִׂיחָה בְטֵלָה זוֹ? כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

מַה לִּי כִּי אַשִּׂיא דַעְתִּי בְדִמָּיוֹן

מִדָּבָר לִי בוֹ דְאָגָה וְיָגוֹן?

וּמַה זֶּה אֵשֵׁב עַל אֵשׁ לֹא כָבְתָה,

הֵן יְשִׁיבָה עַל אִשִּׁים רַק אָסוֹן הִרְבְּתָה".

אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ: “וּמָה אֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לוֹ: "קוּם שָׂא אוֹתוֹ בְחֵיקְךָ וּפְרֹשׂ עָלָיו מִטְפַּחַת מֶשִׁי, וְאֵצֵא אֲנִי לְפָנֶיךָ וְאַתָּה אַחֲרַי, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְאָמַרְתָּ: “זֶה בְנִי וְזֹאת אִמּוֹ וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ לַהֲבִיאוֹ אֶל הָרוֹפֵא שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַחַיָּט דְּבָרִים אֵלּוּ, קָם וְנָשָׂא אֶת הַגִּבֵּן בְּחֵיקוֹ, וְאִשְׁתּוֹ קוֹרֵאת: “הוֹי בְּנִי, רַק שָׁלוֹם יְהִי לְךָ. מַה זֶּה יִכְאַב לְךָ, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם קִבַּלְתָּ אֲבַעְבּוֹעוֹת אֵלּוּ?” וְהָיָה כָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם אוֹמֵר: “יֶלֶד חוֹלֶה אִתָּם, נְגוּעַ אֲבַעְבּוּעוֹת”. לֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת כְּשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים לְבֵית הָרוֹפֵא, עַד שֶׁהֶרְאוּ לָהֶם מְעוֹנוֹ שֶׁל רוֹפֵא יְהוּדִי, וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת. יָרְדָה אֲלֵיהֶם נַעֲרָה שְׁחוֹרָה וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְהִסְתַּכְּלָה, וּמָצְאָה אָדָם נוֹשֵׂא תִינוֹק וְאִמּוֹ עִמּוֹ. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “מַה הָעִנְיָן?” אָמְרָה אֵשֶׁת הַחַיָּט: “תִינוֹק עִמָּנוּ וּמְבַקְּשִׁים אָנוּ שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ הָרוֹפֵא. טְלִי אֵפוֹא אֶת רֶבַע הַדִּינָר וּתְנִיהוּ לַאֲדוֹנֵךְ וְקִרְאִי לוֹ שֶׁיֵּרֵד וְיִרְאֶה אֶת בְּנִי, שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ מַחֲלָה”. עָלְתָה הַנַּעֲרָה. נִכְנְסָה אֵשֶׁת הַחַיָּט מֵעֵבֶר לַמִּפְתָּן וְאָמְרָה לְבַעְלָה: “הַנַּח אֶת הַגִּבֵּן כָּאן, וְנִמָּלֵט עַל נַפְשֵׁנוּ”. הִצִּיב אוֹתוֹ הַחַיָּט וְהִשְׁעִין אוֹתוֹ עַל הַקִּיר וְיָצָא הוּא וְאִשׁתּוֹ.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הֲרֵי נִכְנְסָה אֶל הַיְהוּדִי וְאָמְרָה לוֹ: “לְמַטָּה בַּבַּיִת חוֹלֶה עִם אִשָּׁה וְאִישׁ, וּכְבָר נָתְנוּ לִי רֶבַע דִינָר בִּשְׁבִילְךָ,שֶׁתִּרְאֶנּוּ וְתִרְשֹׁם לָהֶם רְפוּאָה הַמַּתְאִימָה לוֹ”. כְּשֶׁרָאָה הַיְהוּדִי אֶת רֶבַע הַדִּינָר, שָׂמַח וְהִזְדָּרֵז וְקָם וְיָרַד בַּחֲשֵׁכָה. וְאוּלָם אַךְ יָרַד נִתְקְלָה רַגְלוֹ בַּגִּבֵּן וְהוּא מֵת. קָרָא: “הוֹי עֶזְרָא, הוֹי משֶׁה וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הוֹי אַהֲרֹן, הוֹי יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִתְקַלְתִּי בְחוֹלֶה זֶה, וְנָפַל לְמַטָּה וּמֵת. וְכֵיצַד זֶה אוֹצִיא מֵת מִבֵּיתִי?” נְשָׂאוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ דֶרֶךְ הֶחָצֵר אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה אֶל אִשְׁתּוֹ, וְהוֹדִיעַ לָהּ אֶת הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה הִיא יְשִׁיבָתְךָ כָּאן? הֲרֵי אִם תֵּשֵׁב כָּאן עַד עֲלוֹת הַיּוֹם, נִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ. הָבָה אֲנִי וְאַתָּה וְנַעֲלֶה אוֹתוֹ אֶל הַגַּג וּנְטִילֵהוּ לְבֵית שְׁכֵנֵנוּ הַמֻּסְלִם מְנַהֵל מֶשֶׁק מִטְבַּח הַשֻּׂלְטָאן, וְהַחֲתוּליִם וְהָעַכְבָּרִים מַרְבִּים לָבוֹא לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל מִמַּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמַּאֲכָלִים. וְאִם יִשָּׁאֵר שָׁם לַיְלָה אֶחָד יֵרְדוּ עָלָיו הַכְּלָבִים מִן הַגַּגוֹת וְיֹאכְלוּהוּ כֻלּוֹ”.

עָלוּ הַיְהוּדִי וְאִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם נוֹשְׂאִים אֶת הַגִּבֵּן, וְהוֹרִידוּהוּ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו לָאָרֶץ, הִסְמִיכוּ אוֹתוֹ לַקִּיר הָדוּק הֵיטֵב, וְיָרְדוּ וְהִסְתַּלָּקוּ. וַעֲדַיִן לֹא הֻצַּב הַגִּבֵּן הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, עַד שֶׁבָּא מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק הַבַּיְתָה, וּפְתָחוֹ וְעָלָה וְאִתּוֹ נֵר מֵאִיר. מָצָא בֶן-אָדָם עוֹמֵד בַּזָּוִית בִּקְצֵה הַמִּטְבָּח. אָמַר אותו מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק: “חַי אֱלֹהִים אַךְ זֶה הוּא הַגּוֹנֵב מֵאֲסָמֵינוּ. אֵין הוּא אֶלָּא בֶן-אָדָם, בָּא וְנוֹטֵל כָּל מַה שֶׁהוּא מוֹצֵא מִן הַבָּשָׂר וְהַשֻּׁמָּן, וְאִם גַּם אֶטְמְנֵם מִפְּנֵי הַחֲתוּלִים וְהַכְּלָבִים. הֲרֵי גַם אִלּוּ הָרַגְתִּי אֶת כָּל חֲתוּלֵי הָרֹבַע וּכְלָבָיו כֻּלָּם לֹא יוֹעִיל, שֶׁכֵּן זֶה יוֹרֵד מִן הַגַּגוֹת”. נָטַל גַּרְזֶן כָּבֵד וְזִנֵּק וּבָא אֶצְלוֹ וְהִכָּה אוֹתוֹ בוֹ עַל חָזֵהוּ, עַד שֶׁנָּפַל, וּמְצָאוֹ מֵת. הִצְטָעֵר וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר”. יָרֵא לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הַשֻּׁמָּן וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה, כֵּיצַד הוּא זֶה שֶׁבָּא קִצּוֹ שֶׁל אָדָם זֶה דַוְקָא עַל יָדִי?” הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ גִּבֵּן. אָמַר: “לֹא דַי לְךָ שֶׁגִּבֵּן אַתָּה, עַד שֶׁתְּהֵא גַם גַּנָּב וְתִגְנֹב אֶת הַבָּשָׂר וְהַשֻּׁמָּן? הוֹי חוֹסֶה כֹל, הֱיֵה מַחֲסֶה לִי בְּחָסוּתְךָ הַנָּאֶה”? נְטָלוֹ עַל כְּתֵפָיו וְהוֹרִידוֹ מִבֵּיתוֹ בְסוֹף הַלַּיְלָה, וְלֹא פָסַק מֵהוֹלִיכוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְרֹאשׁ הַשּׁוּק, וְהִצִּיב אוֹתוֹ לְצַד חֲנוּת בִּקְצֵה רְחוֹב אָפֵל, וַעֲזָבוֹ וְהִסְתַּלֵּק.

בָּא נוֹצְרִי, סַרְסוּר הַמֶּלֶךְ וְהוּא שִׁכּוֹר, וְיָצָא מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, שֶׁכֵּן אָמַר לוֹ שִׁכְרוֹנוֹ שֶׁהַמָּשִׁיחַ מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. לֹא פָסַק מִלָּחוּג וְלָנוּעַ בְּלֶכְתּוֹ עַד שֶׁקָּרַב לַגִּבֵּן, וְעָמַד לְמוּלוֹ לְהָסֵךְ רַגְלָיו. הִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה וּמָצָא אִישׁ נִצָּב. וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְחָטְפוּ מִצְנַפְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נוֹצְרִי בְרֵאשִׁית הַלַּיְלָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת הַגִּבֵּן נִצָּב לִקְרָאתוֹ, הֶאֱמִין שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַחֲטֹף אֶת מִצְנַפְתּוֹ. קָפַץ יָדוֹ וְהִכָּה אֶת הַגִּבֵּן, בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל עָרְפּוֹ עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. קָרָא הַנּוֹצְרִי לְשׁוֹמֵר הַשּׁוּק, כְּשֶׁהוּא מִתְנַפֵּל עַל הַגִּבֵּן מֵרֹב שִׁכְרוּתוֹ וּמַכֵּהוּ חוֹנְקוֹ בִגְרוֹנוֹ. בָּא הַשּׁוֹמֵר וּמָצָא אֶת הַנּוֹצְרִי כּוֹרֵעַ עַל הַמֻּסְלִם וּמַכֵּהוּ. אָמַר הַשּׁוֹמֵר: “קוּם מֵעָלָיו”. וְקָם, נִגַּשׁ אֵלָיו הַשּׁוֹמֵר וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת. אָמַר: “כֵּיצַד זֶה יַהֲרֹג נוֹצְרִי מֻסְלִם?” תָּפַס אֶת הַנּוֹצְרִי וַאֲסָרוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. וְהַנּוֹצְרִי אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: “הוֹי הַמָּשִׁיחַ, הוֹי הַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, כֵּיצַד הָרַגְתִּי אֶת זֶה? וּמַה מְּהֵרָה קָרָה הַדָּבָר שֶׁמֵּת בְּמַכַּת אֶגְרוֹף אֶחָת?” פָּג שִׁכְרוֹנוֹ וְחָזְרָה אֵלָיו דַּעְתּוֹ.

לָנוּ הַגִּבֵּן וְהַנּוֹצְרִי בְּבֵית הַמּוֹשֵׁל עַד הַבֹּקֶר. בָּא הַמּוֹשֵׁל וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ וּלְהַכְרִיז עַל כָּךְ. הִצִּיבוּ מִיָּד לַנּוֹצְרִי עֵץ וְהֶעֲמִידוּהוּ תַּחְתָּיו וּבָא הַתַּלְיָן וְנָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוָּארוֹ וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹתוֹ. וְהִנֵּה מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק עָבַר לְדַרְכּוֹ וְרָאָה אֶת הַנּוֹצְרִי כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחַת עֵץ הַתְּלִיָּה. פָּרַץ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאָמַר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, אֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו”. אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “עַל שׁוּם מַה הֲרַגְתּוֹ?” אָמַר: “נִכְנַסְתִּי הַלַּיְלָה לְבֵיתִי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹרֵד מִן הַגַּג לִגְנֹב מֵאֲסָמַי. הִכִּיתִיו בְגַרְזֶן עַל חָזֵהוּ וָמֵת. נָטַלְתִּי אוֹתוֹ וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לַשּׁוּק וְהִצַּבְתִּיו בְּמָקוֹם זֶה וָזֶה בִּרְחוֹב זֶה וָזֶה”. הוֹסִיף מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְאָמַר: “כְּלוּם לֹא דַי לִי שֶׁהָרַגְתִּי מֻסְלִם, עַד שֶׁיֵּהָרֵג בְּעֶטְיִי גַם נוֹצְרִי?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל אֶת דִּבְרֵי מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, פִּטֵּר אֶת הַנּוֹצְרִי הַסַּרְסוּר וְאָמַר לַתַּלְיָן: “תְּלֵה אֶת זֶה עַל פִּי הוֹדָאַת עַצְמוֹ”. הֵסִיר אֶת הַחֶבֶל מִצַּוַּאר הַנּוֹצְרִי וּנְתַּנוֹ בְּצַוָאר מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, וְהֶעֱמִידוֹ תַּחַת הָעֵץ, וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹתוֹ.

וְהִנֵּה הָרוֹפֵא הַיְהוּדִי בּוֹקֵעַ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וּמְצָעֵק וְאוֹמֵר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ אֶלָּא אָנִי. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: יָשַׁבְתִּי אֶמֶשׁ בְּבֵיתִי, וּבָאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת, וְהָיָה עִמָּם גִּבֵּן זֶה שֶׁהָיָה חוֹלֶה. נָתְנוּ לְשִׁפְחָתִי רֶבַע דִינָר הוֹדִיעָה לִי וְנָתְנָה לִי אֶת הַמָּמוֹן. וְאוּלָם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה נְשָׂאוּהוּ וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵיתִי. הוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהָלְכוּ לָהֶם. יָצָאתִי לְבָדְקוֹ, אַךְ בִּהְיוֹת שֶׁהָיְתָה שָׁם אֲפֵלָה נִתְקַלְתִּי בוֹ בְרַגְלִי וְנָפַל מִן הַמַּדְרֵגָה וָמֵת. נְטַלְנוּהוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְנָשָׂאנוּ אוֹתוֹ לְמִרְפֶּסֶת הַגַּג, וּבִהְיוֹת בֵּית מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק סָמוּךְ לְבֵיתִי, הוֹרַדְנוּ אֶת גּוּפַת הַגִּבֵּן הַזֶּה דֶרֶךְ מִרְפֶּסֶת גַּגּוֹ שֶׁל מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא אֶת הַגִּבֵּן בְּבֵיתוֹ, חֲשָׁבוֹ לְגַנָּב וְהִכָּה אוֹתוֹ בְגַרְזֶן, עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ, וְדִמָּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁהֲרָגוֹ. כְּלוּם לֹא דַי לִי שֶׁהָרַגְתִּי מֻסְלִם אֶחָד בְּלִי צְדִיָּה, עַד שֶׁאֶקַּח עַל עַצְמִי מִיתָתוֹ שֶׁל מֻסְלִם שֵׁנִי? אַל תַּהֲרֹג אֵפוֹא אוֹתוֹ, אֶלָּא הָרְגֵנִי אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל כָּךְ, אָמַר לַתַּלְיָן: “פַּטֵּר אֶת מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וּתְלֵה אֶת הַיְהוּדִי”. נְטָלוֹ הַתַּלְיָן וְנָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוָּארוֹ.

וְהִנֵּה הַחַיָּט בּוֹקֵעַ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאוֹמֵר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ אָדָם אֶלָּא אָנִי. וְכָך הָיָה מַעֲשֶׂה: יָצָאתִי בַיּוֹם לְתַעֲנוּגִי וּבָאתִי לְעֵת עֶרֶב וּפָגַשְׁתִּי גִבֵּן זֶה שִׁכּוֹר וְתֹף עִמּוֹ וְהוּא מְזַמֵּר. עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וַהֲבֵאתִיו לְבֵיתִי, קָנִיתִי דָג וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל. נָטְלָה אִשְׁתִי נֵתַח דָּג וּפְרֻסַּת לֶחֶם וְתָחֲבָה אוֹתָם לְתוֹךְ פִּיו. הִקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט וְנֶחֱנַק מִיָּד. לְקַחְנוּהוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְהוֹלַכְנוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַיְהוּדִי. יָרְדָה הַנַּעֲרָה וּפָתְחָה לָנוּ אֶת הַדֶּלֶת. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִמְרִי לַאֲדוֹנֵךְ, בַּפֶּתַח אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹלֶה אִתָּם, בּוֹא וּבְדֹק אוֹתוֹ וּרְשֹׁם לוֹ רְפוּאָה”, וְנָתַתִּי לָהּ רֶבַע דִּינָר. עָלְתָה אֶל אֲדוֹנָהּ, וְנָשָׂאתִי אֶת הַגִּבֵּן עַד לְמַעְלָה עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהִסְמַכְתִּיו אֶל הַקִּיר, וְהִסְתַּלַּקְתִּי עִם אִשְׁתִּי. כְּשֶׁיָּרַד הַיְהוּדִי נִתְקַל בּוֹ, וְחָשַׁב שֶׁהוּא הוּא שֶׁהֲרָגוֹ”. הוֹסִיף הַחַיָּט ואָמַר לַיְּהוּדִי: “הֲנָכוֹן הַדָּבָר?” אָמַר: “כֵּן הוּא”. פָּנָה הַחַיָּט וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “פַּטֵּר אֶת הַיְהוּדִי וּתְלֵנִי אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל דְּבָרָיו, תָּמַהּ מֵעִנְיָן הַגִּבֵּן וְאָמַר: “אָכֵן דָּבָר הוּא שֶׁיֵּשׁ לְכָתְּבוֹ זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר”. וְאָמַר לַתַּלְיָן: “פַּטַּר אֶת הַיְהוּדִי וּתְלֵה אֶת הַחַיָּט עַל-פִּי הוֹדָאַת עַצְמוֹ”. נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְאָמַר: “נִלְאֵיתִי לְהַגִּישׁ אֶת הָאֶחָד וּלְהוֹצִיא אֶת הַשֵּׁנִי. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא יִתָּלֶה גַּם אֶחָד”. וְעַל-כָּל-פָּנִים נָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוַּאר הַחַיָּט.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגִּבֵּן, אָמְרוּ שֶׁהָיָה לֵיצַן הַשֻּׂלְטָאן, וְלֹא הָיָה הַשֻּׂלְטָאן יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁשָּׁתָה הַגִּבֵּן לְשָׁכְרָה נִפְקַד מְקוֹמוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו אֶת פִּי אֲחָדִים מֵהָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְאָמְרוּ: “אֲדוֹנֵנוּ, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַמּוֹשֵׁל מֵת, וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶת מְרַצְּחוֹ, וְיָרַד הַמּוֹשֵׁל לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ, וּבָא שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי וְכָל אֶחָד מֵהֶם טוֹעֵן: “לֹא הֲרַגְתִּיו אֶלָּא אָנִי”, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְסַפֵּר לַמּוֹשֵׁל סִבַּת הֲרִיגָתוֹ אוֹתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶּךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, קָרָא לַשּׁוֹמֵר הַסַּף וְאָמַר לוֹ: “רֵד אֶל הַמּוֹשֵׁל, וַהֲבִיאֵם לְפָנַי כֻּלָּם”. יָרַד שּׁוֹמֵר-הַסַּף וּמָצָא אֶת הַתַּלְיָן מוּכָן לַהֲרֹג אֶת הַחַיָּט. קָרָא אֵלָיו שּׁוֹמֵר הַסַּף וְאָמַר: “עֲצֹר”. וְהוֹדִיעַ לַמּוֹשֵׁל, שֶׁהָעִנְיָן הִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. לְקָחוֹ וְלָקַח אֶת הַגִּבֵּן, כְּשֶׁהוּא נִשָּׂא עַל כַּפַּיִם, וְאֶת הַחַיָּט וְאֶת הַיְהוּדִי וְאֶת הַנּוֹצְרִי וְאֶת מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, וְהֶעֱלָה אֶת כֻּלָּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כַּאֲשֶׁר הִתְיַצֵּב הַמּוֹשֵׁל לְפָנָיו, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע עִם כֻּלָּם, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סִפּוּר זֶה הִתְפַּלֵּא וְתָקַף אוֹתוֹ צְחוֹק, וְצִוָּה שֶׁיִּכָּתֵב הַדָּבָר זִכָּרוֹן בְּמֵי זָהָב. וְאָמַר לָעוֹמְדִים לְפָנָיו “הַשְׁמַעְתֶּם מִימֵיכֶם כְּסִפּוּר גִּבֵּן זֶה?” נִגַּשׁ הַנּוֹצְרִי וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת, אֲסַפֵּר לְךָ דָּבָר שֶׁאֵרַע לִי, וְהוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן וּמוּזָר מִמֶּנּוּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאִתָּךְ”.

אָמַר הַנּוֹצְרִי: "דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹ­­­ר, שֶׁכְּשֶׁבָּאתִי לָאֶרֶץ זוֹ בָּאתִי בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר, וְעִכְּבַנִי הַגּוֹרָל אֶצְלְכֶם. וּמוֹלַדְתִּי בְמִצְרַיִם וּמִן הַקּוֹפְטִים שֶׁבָּהּ אֲנִי, וְגָדַלְתִּי בָהּ, וְהָיָה אָבִי סַרְסוּר. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ נִפְטַר אָבִי מִן הָעוֹלָם, וְנַעֲשֵׂיתִי סַרְסוּר בִּמְקוֹמוֹ. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה עֶלֶם שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי בָּא וְעָלָיו הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים וְהוּא רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר. כְּשֶׁרָאֲנִי נָתַן לִי שָׁלוֹם. קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ לְכַבְּדוֹ. הוֹצִיא מִטְפַּחַת וּבָהּ שֻׁמְשְׁמִין לְדֻגְמָא וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁוֶה הָאַרְדָּבּ¹ מֵאֵלּוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לִי: “הָבֵא מַטְעִינִים וְשׁוֹקְלִים וּבֹא אֵלַי לְכָאן-אַלְגַ’וָּאלִי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַנִּצָּחוֹן, וְתִמְצָא אוֹתִי שָׁם”.

וְהִנִּיחַנִי וְהָלַךְ אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין בְּמִטְפַּחְתּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ דֻגְמָא. סוֹבַבְתִּי עַל הַקּוֹנִים, וְהִגִּיעַ מְחִיר כָּל אַרְדָּבּ לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן. לָקַחְתִּי עִמִּי אַרְבָּעָה מַטְעִינִים וְהָלַכְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו מְצַפֶּה לִי. כְּשֶׁרָאַנִי קָם וְהָלַךְ אֶל הָאָסָם וּפְתָחוֹ, מְדַדְנוּהוּ וְנִמְצָא כָל מַה שֶּׁהָיָה בוֹ חֲמִשִּׁים אַרְדָּבּ. אָמַר הָעֶלֶם: “יְהִי לְךָ לְכָל אַרְדָּבּ עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים שְׂכַר סַפְסָרוּת; גְּבֵה אֶת הַמְּחִיר וְהַנִּיחֵהוּ אִתְּךָ לְמִשְׁמֶרֶת. וַהֲרֵי הַמְּחִיר בְּסַךְ הַכֹּל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. טוּל מֵהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְךָ וְנִשְׁאֲרוּ לִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. וּכְשֶׁאֶגְמֹר לִמְכֹּר שְׁאָר סְחוֹרָתִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְקַחְתִּים מֵעִמְּךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהִי כִרְצוֹנְךָ”, וְנָשַׁקְתִּי יָדָיו וְהָלַכְתִּי מֵאֶצְלוֹ וְהִכְנַסְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים.

נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֲרֵי הֵם מוּכָנִים”. אָמַר “שָׁמְרֵם אֶצְלֶךָ, עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים”. יָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ. אַחַר-כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” קַמְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֲיֵשׁ עִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל אֶצְלֵנוּ מַשֶּׁהוּ?” סֵרַב וְאָמַר לִי: “שְׁמֹר אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים עִמְּךָ עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים מִמְּךָ”. וּפָנָה וְהָלַךְ. קַמְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וְיָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ. נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “הֲרֵי עֶלֶם זֶה שְׁלֵמוּת-הַנְּדִיבוּת הוּא”.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בָּא וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהוּא כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וּכְאִלּוּ אַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. פָּנָיו כְּיָרֵחַ וּלְחָיָיו חַכְלִילוֹת, מִצְחוֹ מַזְהִיר וְשׁוּמָא לוֹ כְאִלּוּ הִיא גַּרְגִּיר עִנְבָּר, וְעַל שֶׁכְּמוֹתוֹ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּגַלְגַּל יַחַד אָרָחוּ,

בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן עָלוּ זָרָחוּ.

אָכֵן יָפְיָם לְרוֹאִים תְּשׁוּקָה יָסָף,

מַה נָּאוֶה עֵת קְרֹא קוֹרֵא לִשְׂמָחוֹת נִכְסָף.

אָכֵן חֵן וָיֹפִי הוֹסִיפוּ וַיִּשְׁלָמוּ,

אֲלֵיהֶם תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ וּלְבָבוֹת הָמוּ.

יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים נִפְלָאָה בְּרִיאָתוֹ,

אֱלֹהֵי רֹם אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה בִיצִירָתוֹ.

כְּשֶׁרְאִיתִיו נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, תִּטֹּל אֲדַרְכְּמוֹנֶיךָ?” אָמַר: “לְאַט לְךָ. הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר לְסַדֵּר עִנְיָנַי וַאֲנִי נוֹטְלָם מִמְּךָ”. וּפָנָה לְדַרְכּוֹ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי:" חַי אֱלֹהִים, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר הֲרֵינִי מְאָרְחוֹ אֶצְלִי". שֶׁכֵּן הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָהֶם, וְהִכְנִיסוּ לִי הוֹן רָב. כְּשֶׁהִגִּיעָה אַחֲרִית הַשָּׁנָה בָּא וְעָלָיו חֲלִיפַת בְּגָדִים מְפֹאָרָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. הִשְׁבַּעְתִּיו שֶׁיָּסוּר אֵלַי וְיִתְאָרֵחַ אֶצְלִי. אָמַר לִי: “בִּתְנַאי שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא יְהֵא מִמָּמוֹנִי שֶׁאֶצְלֶךָ”. אָמַרְתִּי: “מוּטָב”. הוֹשַׁבְתִּיו וְיָרַדְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת כָּל הַצָּרִיךְ מִן הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקָאוֹת וְזוּלַת זֶה, וְשַׂמְתִּים לְפָנָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. נִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹשִׁיט יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְאָכַל עִמִּי. תָּמַהְתִּי עָלָיו. כְּשֶׁגָּמַר נָטַל יָדוֹ. הוֹשַׁטְתִּי לוֹ מַה שֶׁיְנַגְּבָהּ בּוֹ, וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, הָסֵר מֵעָלַי הַיָּגוֹן, מִשּׁוּם מָה אָכַלְתָּ בְיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית. שֶׁמָּא מַשֶּׁהוּ בְיָדְךָ הַיְמָנִית הַמַּכְאִיב לְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרַי נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר שְׁנֵי בָּתִים אֵלֶּה:

יְדִידִי, אַל תִּשְׁאַל לַאֲשֶׁר בְּסִתְרִי

מִיָּגוֹן יוֹקֵד, וְאַל תְּגַל שִׁבְרִי.

לֹא מֵרָצוֹן עָזַבְתִּי הַחֲמוּדָה בָּהּ אֶחְפֹּץ,

וָאֲמִירָה בַּאֲשֶׁר לֹא אֹהַב; רַק הַהֶכְרֵחַ יַחֲרֹץ.

הוֹצִיא יָדוֹ מִשַּׁרְווּלוֹ, וְהִנֵּה הִיא גְדוּעָה, צַלֶּקֶת בְּאֵין כַּף-יָד. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ. אָמַר לִי: “אַל תִּתְמַהּ וְאַל תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָכַלְתִּי בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית לְהַתְמִיהֲךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִקְצִיצַת יָדִי הַיְמָנִית סִבָּה מַפְלִיאָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמַר:

“דַּע שֶׁאֲנִי מִבַּגְדָאד וְאָבִי מִגְּדוֹלֶיהָ הָיָה. וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתָי לְאִישׁ, שַׁמַעְתִּי אֶת הַתַּיָּרִים וְאֶת הַנּוֹסְעִים מְסַפְּרִים עַל-דְּבַר אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְנִשְׁאֲרוּ הַדְּבָרִים בְּדַעְתִּי עַד שֶׁמֵּת אָבִי. לָקַחְתִּי מָמוֹן הַרְבֵּה, וְהֵכַנְתִּי סְחוֹרָה מֵאֲרִיגֵי בַּגְדָאד וּמוֹצוּל וּמֵעֵין זֶה מִן הַסְּחוֹרוֹת יִקְרוֹת הָעֶרֶךְ. אָרַזְתִּי כָּל זֶה וְנָסַעְתִּי מִבַּגְדָאד, וְצִוָּה לִי אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְדִינַתְכֶם זוֹ”. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יֵשׁ אֲשֶׁר יִשְׁלַם הָעִוֵּר בְּעָבְרוֹ עַל-פִּי פַחַת,

וְהָרוֹאֶה אִתּוֹ אוֹר עֵינָיו אַךְ יִפֹּל לַשַּׁחַת,

וְיָצָא בְשָׁלוֹם, בַּהֲגוֹתוֹ אַךְ הֶבֶל, הַכְּסִיל,

וְנִשְׁמַע בִּדְבָרָיו נְבוֹן דָּבָר וּמַשְׂכִּיל.

וְלַמַּאֲמִין יִקְשֶׁה לִמְצֹא מְזוֹנוֹ,

וְהַכּוֹפֵר הַפּוֹשֵׁעַ יִרְבֶּה הוֹנוֹ.

מַה תַּחְבּוּלָה לָאָדָם, מַה יַעַשֶׂנוּ?

הֵן הַגּוֹרָל הוּא אֲשֶׁר קָצַב וַיַּעַרְכֶנוּ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “נִכְנַסְתִּי לְמִצְרַיִם וְהֵבֵאתִי אֶת הָאֲרִיגִים לְכָאן-מַסְרוּר. פָּרַקְתִּי אֶת מִטְעָנִי וְהִכְנַסְתִּיו וְנָתַתִּי לַמְשָׁרֵת מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁיִּקְנֶה בָּהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנוּ, וְיָשַׁנְתִּי קְצָת. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר פָּתַחְתִּי חֲבִילָה מִן הָאֲרִיגִים וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אָקוּמָה וַאֲסוֹבְבָה בַאֲחָדִים מִן הַשְּׁוָקִים וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּצָּב מַה הוּא. לָקַחְתִּי מִקְצָת מִן הָאֲרִיגִים וְשַׂמְתִּי עַל אַחַד נְעָרַי, וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבוּרְסַת-הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל גּ’וֹרְגִיאַס. קִבְּלוּ הַסַּפְסָרִים אֶת פָּנַי, שֶׁכֵּן יָדְעוּ עַל-דְּבַר בּוֹאִי, וְלָקְחוּ מִמֶּנִּי אֶת הָאָרִיג וְהִכְרִיזוּ עָלָיו, וְלֹא עָלָה מְחִירוֹ גַם לַקֶּרֶן שֶׁעָלָה לִי. אָמַר לִי זְקַן הַמַּכְרִיזִים: “אֲדוֹנִי, אַגִּיד לְךָ דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מוֹעִיל בּוֹ, וְהוּא שֶׁלֹּא תִנְהַג כְּמִנְהַג הַסּוֹחֲרִים, אֶלָּא מְכֹר אֶת סְחוֹרָתְךָ בְּאַשְׁרַאי עַד לִזְמָן קָבוּעַ עַל-יְדֵי סוֹפֵר וְעֵד חַלְפָן. וְטוּל בְּכָל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי מַה שֶּׁיִּכָּנֵס. וְתַרְוִיחַ לְכָל אֲדַרְכְּמוֹן שְׁנַיִם, וְנוֹסָפוֹת עַל אֵלֶּה תִּמְצָא לְךָ שְׁהוּת לִרְאוֹת בְּמִצְרַיִם וִיאוֹרָה”. אָמַרְתִּי:” עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ“. לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַמַּכְרִיזִים וְהָלַכְתִּי אֶל הַכָאן. נָטְלוּ אֶת הָאָרִיג לַבּוּרְסָה וּמְכַרְתִּיו לַסּוֹחֲרִים וְכָתַבְתִּי עֲלֵיהֶם שְׁטָרוֹת וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁטָרוֹת לַחַלְפָן, וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁטָר קַבָּלָה עַל כָּךְ וְחָזַרְתִּי לַכָאן, וְעָמַדְתִּי בוֹ יָמִים, שׁוֹתֶה כָל יוֹם לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר כּוֹס מַשְׁקֶה וּמֵבִיא לִי בְשַׂר צֹאן וּמִינֵי מְתִיקוֹת, עַד שֶׁנִּכְנַס הַחֹדֶשׁ שֶׁחָל בּוֹ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לִי. הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּכָל יוֹם חֲמִשִּׁי וְשֵׁנִי לְיַד חֲנֻיּוֹת הַסּוֹחֲרִים, וְהַחַלְפָן וְהַסּוֹפֵר עוֹבְרִים וְגוֹבִים אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מִן הַסּוֹחֲרִים וּמְבִיאִים אוֹתָם לִי. הִמְשַׁכְתִּי בְכָךְ עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְיָצָאתִי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר עַל כּוֹס מַשְׁקֶה. אַחַר כָּךְ יָשַׁנְתִּי וַהֲקִיצוֹתִי וְאָכַלְתִּי תַּרְנְגֹלֶת. מָשַׁחְתִּי גוּפִי בַּבְּשָׂמִים וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּת אִישׁ סוֹחֵר, בַּדְר אַלדִּין אַלְבֻּסְתָּאנִי שְׁמוֹ. כְּשֶׁרָאַנִי קִדֵּם אֶת פָּנַי בִּבְרָכָה, וְשׂוֹחֵחַ עִמִּי שָׁעָה אַחַת בַּחֲנוּתוֹ. וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ בְכָךְ, בָּאָה אִשָּׁה וְיָשְׁבָה לְצִדִּי. עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת נֶהְדָּרָה, וְרֵיחַ בְּשָׂמִים יָפוּחַ מִמֶּנָּה. לָקְחָה דַעְתִּי שֶׁבִי בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ. הֵרִימָה צְעִיפָה וְרָאִיתִי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת נֶהְדָּרוֹת. נָתְנָה שָׁלוֹם לְבַּדְר אַלדִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם, וְקָם וְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, תָּקְפָה אַהֲבָתָהּ אֶת לִבִּי. אָמְרָה לְבַּדְר אַלדִּין: “יֵשׁ אֶצְלְךָ גִּזְרַת אָרִיג מִטְוַת זָהָב טָהוֹר?” הוֹצִיא לָהּ גִזְרָה מֵאֵלּוּ שֶׁקָּנָה מִמֶּנִּי, וּמְכָרָהּ לָהּ בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם אֲדַרְכְּמוֹן. אָמְרָה לַסּוֹחֵר: “הַאִם אֶקָּחֶנָּה וְאֵלֵךְ וְאַחַר-כָּךְ אֶשְׁלַח לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “אִי-אֶפְשָׁר, גְּבִרְתִּי,מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא בַּעַל הָאָרִיג, וְלוֹ חֵלֶק בָּרֶוַח”. אָמְרָה לוֹ: “אוֹי, כְּלוּם אֵינִי נוֹהֶגֶת לָקַחַת מֵעִמְּךָ תָּמִיד גִּזְרָה גְדוֹלָה שֶׁל אָרִיג בִּסְכוּם רָב שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים וְנוֹתֵן לְךָ רֶוַח לְמַעְלָה מִמַּה שֶּאַתָּה דוֹרֵשׁ, וְשׁוֹלֵחַ לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ:” כֵּן הוּא, וְאוּלָם זָקוּק אֲנִי לַמְּחִיר הַיּוֹם“. נָטְלָה אֶת הַגִּזְרָה וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָהּ בְּחָזֵהוּ וְאָמְרָה:” אָכֵן קְהַלְכֶם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ שׁוּם אָדָם כְּעֶרְכּוֹ". וְקָמָה וּפָנְתָה לָלֶכֶת.

הָיִיתִי דוֹמֶה בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁמָתִי הָלְכָה עִמָּהּ, וְקַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ: “גְּבִרְתִּי, עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה, וּפְנִי וְשׁוּבִי בִּפְעָמַיִךְ הַנְּדִיבוֹת”. חָזְרָה וְהִסְבִּירָה לִי פָּנִים וְאָמְרָה: “”לְמַעַנְךָ אֲנִי חוֹזֶרֶת", וְיָשְׁבָה לְמוּלִי בַּחֲנוּת.

אָמַרְתִּי לְבַּדְר אַלדִּין: “גִּזְרָה זוֹ בְּכַמָּה קָנִיתָ אוֹתָהּ?” אָמַר לִי: “בְּאֶלֶף וּמֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַרְתִּי: “וַהֲרֵי לְךָ מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן רֶוַח. תֵּן נְיָר, וְאֶכְתֹּב לְךָ עָלָיו אֶת מְחִירָהּ”. לָקַחְתִּי אֶת הַגִּזְרָה מִמֶּנּוּ וְכָתַבְתִּי לוֹ כְּתָב-קַבָּלָה בִכְתָב יָדִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת הַגִּזְרָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי אֶת זֶה וָלֵכִי, אִם רוֹצָה אַתְּ הָבִיאִי לִי אֶת מְחִירָה לַשּׁוּק, וְאִם מְקַבֶּלֶת אַתְּ הֲרֵי יְהֵא זֶה לָךְ כְּמַתָּנָה לְאוֹרַחַת מֵאִתִּי”. אָמְרָה: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב וְאָצַל לְךָ כָּל אֲשֶׁר לִי וְשָׁת אוֹתְךָ בַּעְלִי. אָנָּא אֱלֹהִים קַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, תְּהִי גִזְרָה זוֹ לָךְ וְעוֹד שֶׁכְּמוֹתָהּ לָךְ, וּתְנִינִי לַחֲזוֹת בְּמַרְאֵךְ”. גִּלְּתָה אֵת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ רַק בְּמַבָּט אֶחָד, נֶאֱנַחְתִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת מֵרֹב כִּסּוּפִים, וְדָבַק לִבִּי בְאַהֲבָתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בְּדַעְתִּי. אַחַר-כָּךְ הוֹרִידָה אֶת צְעִיפָה וְלָקְחָה אֶת הַגִּזְרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אַל-נָא תִטְּשֵׁנִי זְמַן אָרֹךְ”. וּפָנְתָה וְהָלְכָה.

יָשַׁבְתִּי בַּשּׁוּק עַד לְאַחֲרֵי תְּפִלַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְדַעְתִּי אֵינֶנָּה אִתִּי, שֶׁכֵּן הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי הָאַהֲבָה. וּמֵעֹז הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה בְקִרְבִּי שָׁאַלְתִּי אֶת הַסּוֹחֵר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָקוּם. אָמַר לִי: “הֲרֵי זוֹ בַּעֲלַת הוֹן וְהִיא בַת נָסִיךְ, וְאָבִיהָ מֵת וְהִשְׁאִיר לָהּ רְכוּשׁ גָּדוֹל”. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְהָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל הַכָאן. הִגִּישׁוּ לִי אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, אַךְ אֲנִי הִרְהַרְתִּי בָה וְלֹא אָכַלְתִּי כְלוּם, שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן וְנָדְדָה שְׁנָתִי וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְלָבַשְׁתִּי חֲלִיפַת-בְּגָדִים אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה עָלַי וְשָׁתִיתִי כּוֹס מִן הַמַּשְׁקֶה וְאָכַלְתִּי דָבָר מוּעָט לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר וּבָאתִי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ חֲלִיפָה מְפֹאָרָה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְעִמָּהּ שִׁפְחָה. יָשְׁבה וְנָתְתָה לִי שָׁלוֹם מִבְּלִי שִׁית לֵב לְבַּדְר אַלדִּין, וְאָמְרָה לִי בִּלְשׁוֹן צַחוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי נְעִימָה וּמְתוּקָה מִמֶּנָּה: “שְׁלַח אִתִּי מִי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָאֶלֶף וּמָאתַיִם הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מְחִיר הַגִּזְרָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הַחִפָּזוֹן הַזֶּה?” אָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יִפָּקֵד מְקוֹמְךָ אֶצְלֵנוּ”. וְהוֹשִׁיטָה לִי הַמְּחִיר. יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּהּ. רָמַזְתִּי לָהּ רֶמֶז וְהֵבִינָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִתְאַחֵד אִתָּהּ. קָמָה מְהֵרָה, כְּמִתְרַעֶמֶת עָלַי, וְלִבִּי דָבֵק בָּהּ. יָצָאתִי אֶל מִחוּץ לַשּׁוּק בְּעִקְבוֹתֶיהָ, וְהִנֵּה הַשִּׁפְחָה בָאָה לִקְרָאתִי וְאוֹמֶרֶת: “בּוֹא דַבֵּר אֶל גְּבִרְתִּי” תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי: “אֵין אִישׁ מַכִּירֵנִי כָאן”. אָמְרָה הַשִּׁפְחָה: “מַה מִהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אֶת גְּבִרְתִּי, שֶׁהָיְתָה הַיּוֹם בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי”. הָלַכְתִּי עִמָּהּ אֶל הַחַלְפָן.כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הָעַלְמָה שָׁם, מָשְׁכָה אוֹתִי הַצִּדָּה וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, כְּבָר חָדַרְתָּ אֶל נַפְשִׁי וְתָקְפָה אַהֲבָתְךָ אֶת לִבִּי וּמִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא תִיטַב לִי שֵׁנָה וְלֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וַאֲנִי עִמָּדִי כֵן בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וּמַצָּבִי הוּא כָזֶה אֲשֶׁר כָּל תְּלוּנָה תֵּחָשֵׁב כְּלַעַג לְעֻמָּתוֹ”. אָמְרָה לִי: “חֲבִיבִי, אָבוֹא אֶצְלֶךָ אוֹ תָבוֹא אֶצְלִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אִישׁ זָר וְנָכְרִי אֲנִי וְאֵין לִי מְקוֹם מַחֲסֶה אֶלָּא הַכָאן. אִם צְדָקָה אַתְּ עוֹשָׂה עִמִּי, שֶׁיִּהְיֶה זֶה אֶצְלֵךְ,יִהְיֶה הַמַּזָּל הַטּוֹב שָׁלֵם”. אָמְרָה: “מוּטָב, וְאוּלָם הַלַּיְלָה לֵיל הַשִּׁשִּׁי, וְאֵין לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְלוּם עַד מָחָר אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה. לְמָחָר, אַחֲרֵי שֶׁתִּתְפַּלֵּל, תִּרְכַּב עַל חֲמוֹרְךָ וְתִשְׁאַל לְרֹבַע אַלְחַבַּנִיָּה, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם שְׁאַל לְבֵית הַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי בַּרַכָּאת, הַיָּדוּעַ בִּשְׁמוֹ אַבּוּ שָׁאמָה, שֶׁשָּׁם אֲנִי גָרָה. וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ שֶׁמְּצַפָּה אֲנִי לְךָ”. שָׂמַחְתִּי תוֹסֶפֶת שִׂמְחָה.

נִפְרַדְנוּ וּבָאתִי לַכָאן שֶׁאֲנִי מִתְאַכְסֵן בּוֹ, וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר כָּל הַלַּיְלָה. וּבְטֶרֶם נִתְבָּרֵר לִי שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, קַמְתִּי וְהֶחֱלַפְתִּי בְּגָדַי, סַכְתִּי גוּפִי בִּבְשָׂמִים וּמָרַקְתִּי עַצְמִי בָהֶם וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת, וְהָלַכְתִּי מִכָאן-מַסְרוּר לְשַׁעַר זֻוַיְלָה. רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְאָמַרְתִּי לִבְעָלָיו: “הוֹלִיכֵנִי אֶל אַלְחַבַּנִיָּה”. הוֹלִיכַנִי פָּחוֹת מֵהֶרֶף עַיִן וְעַד מְהֵרָה עָמַד בִּרְחוֹב הַנִּקְרָא בְשֵׁם דַרְבְּ אַלְמֻנְקָרִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “סוּר לָרְחוֹב וּשְׁאַל לְבֵית הַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי”. נֶעֱלַם שָׁעָה קַלָּה וְחָזַר וְאָמַר: “רֵד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ לְפָנַי עַד לִפְנֵי הַבַּיִת”. הָלַךְ עַד שֶׁהֱבִיאַנִי לַבַּיִת. אָמַרְתִּי לוֹ: “לְמָחָר בֹּא אֵלַי לְכָאן וְתִקָּחֵנִי חֲזָרָה לְבֵיתִי”. אָמַר הַחַמָּר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. הוֹשַׁטְתִּי לוֹ רֶבַע דִּינָר זָהָב. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. דָפַקְתִּי עַל הַדֶּלֶת. יָצְאוּ אֵלַי שְׁתֵּי נְעָרוֹת צְעִירוֹת, בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי לְבָנוֹת, וְאָמְרוּ אֵלַי: “הִכָּנֵס שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ מְצַפָּה לְךָ, וְלֹא יָשְׁנָה כָל הַלַּיְלָה מִתְּשׁוּקָתָהּ אֵלֶיךָ”. נִכְנַסְתִּי לְבַיִת בֶּן שֶׁבַע דְלָתוֹת. מִסָּבִיב חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְגַן שֶׁבּוֹ מִכָּל מִינֵי הַפֵּרוֹת וּבוֹ פְּלָגִים מְשַׁקְשְׁקִים וְצִפָּרִים הוֹגוֹת. וְהַבַּיִת מְסֻיָּד בְּסִיד שֻׂלְטָאנִי עַד כְּדֵי זֶה שֶׁאָדָם רוֹאֶה פָנָיו בוֹ, תִּקְרָתוֹ מְפֻתָּחָה פִּתּוּחֵי זָהָב, וּמִסָּבִיב זֵר לָהּ כְּתֵבוֹת כְּתוּבוֹת מֵאַבְנֵי-תְּכֵלֶת יָפוֹת בְּרֹב גּוֹנֵיהֶן וּמְסַנְוְרוֹת עֵינַיִם. וְרִצְפָּתוֹ רִצְפַּת שַׁיִשׁ, גָּזִית, וּבְאֶמְצָעִיתָהּ בְּאֵר זוֹרֶקֶת מַיִם. וּבְעַמּוּדֵי אוֹתָהּ בְאֵר פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָאוּלָם מֻצָּע שְׁטִיחֵי מֶשִׁי רַבֵּי-גוֹנִים, וּלְיַד הַקִּירוֹת עֲרוּכִים מוֹשְׁבֵי-כָרִים. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי יָשַׁבְתִּי לִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם הַסּוֹחֵר אָמַר לַנּוֹצְרִי: כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי ויָשַׁבְתִּי, וְהִנֵּה עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ נֵזֶר כְּלִיל פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְיָדֶיהָ מְקֻשָּׁטוֹת בְּחִנָּה אֲדֻמָּה וְעֵינֶיהָ קְרוּעוֹת בַּפּוּךְ. כְּשֶׁרָאַתְנִי חִיְּכָה לִקְרָאתִי, חִבְּקָה אוֹתִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ, וְשָׂמָה פִיהָ עַל פִּי, וְהִתְחִילָה מוֹצֶצֶת לְשׁוֹנִי, וְכֵן אָנֹכִי, וְאָמְרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ חַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא עָרְבָה לִי שֵׁנָה וְלֹא נָעַם לִי מַאֲכָל”. אָמַרְתִּי: “וְאַף אֲנִי כֵן”. יָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ וְרֹאשִׁי מֻרְכָּן לָאָרֶץ מִבּשֶׁת פָּנִים. לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא קְצָת, עַד שֶׁהִגִּישָׁה לְפָנַי שֻׁלְחָן, עָלָיו הַמְפֹאָרִים בַּגּוֹנִים: בָּשָׂר מְאָדָּם, קְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת מְרוּחוֹת בִּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וְתַרְנְגֹלוֹת מְמֻלָּאוֹת אָכַלְתִּי עִמָּהּ עַד שָׁבְעֵנוּ דַי. הִגִּישׁוּ לִי אַגָּן וָכַד וְנָטַלְתִּי יָדַי. הִתְבַּשַּׂמְנוּ בְּמֵי וְרָדִים מְסוּכִים מֹר וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,

דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.

וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,

לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.

וְהָיְתָה הִיא מְתַנָּה לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁסָּבְלָה וַאֲנִי מְתַנֶּה לְפָנֶיהָ כָּל מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתִי, וְחָדְרָה אַהֲבָתָהּ עָמוֹק בְּתוֹךְ לִבִּי וְנָקֵל בְּעֵינַי כָּל הוֹן.הִתְחַלְנוּ מְשַׂחֲקִים וּמְגַפְּפִים אִישׁ אֶת רְעוּתוֹ וּמְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. הִגִּישׁוּ לָנוּ הַשְּׁפָחוֹת מַאֲכָל וָיַיִן, סְעֻדָּה שְׁלֵמָה. שָׁתִינוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְשָׁכַבְנוּ וְיָשַׁנּוּ. יָשַׁנְתִּי אִתָּהּ עַד הַבֹּקֶר, וּמִיָּמַי, בְּכָל יְמֵי חַיָּי, לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְתִּי וְהֵטַלְתִּי לָהּ מִתַּחַת לַמַּצָּעִים אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁבָּהּ הַדִּינָרִים וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וְיָצָאתִי. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, מָתַי אָשׁוּב לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הַפָּנִים הָאֵלֶּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֶהֱיֶה אֶצְלֵךְ לְעֵת-עֶרֶב”.

כְּשֶׁיָּצָאתִי פָּגַשְׁתִּי אֶת הַחַמָּר, שֶׁהֱבִיאַנִי תְמוֹל עַד לַדֶּלֶת, מְצַפֶּה לִי בַּשַּׁעַר. עָלִיתִי עַל חֲמוֹרוֹ וְרָכַבְתִּי לְכָאן-מַסְרוּר. יָרַדְתִּי וְנָתַתִּי לַחַמָּר חֲצִי דִינָר וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹא שׁוּב בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה” אָמַר: “עַל רֹאשִׁי”. נִכְנַסְתִּי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר וְיָצָאתִי לִגְבּוֹת מְחִיר הָאֲרִיגִים. שַׁבְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתִי לָהּ גְדִי צָלוּי וְקָנִיתִי מִינֵי מְתִיקָה, וְקָרָאתִי לְסַבָּל וְתֵאַרְתִּי לוֹ אֶת הַמָּקוֹם וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ. חָזַרְתִּי לַעֲסָקַי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. בָּא אֵלַי הַחַמָּר. לָקַחְתִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר וְצַרְתִּים בְּמִטְפַּחַת וְנִכְנַסְתִּי. מְצָאתִים שֶׁכְּבָר שִׁפְשְׁפוּ אֶת הַשַּׁיִשׁ וּמֵרְטוּ אֶת הַנְּחשֶׁת וְעַרְכוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת וְיָצְקוּ אֶת הַמַּאֲכָל וּמָסְכוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הֵטִילָה אֶת יָדֶיהָ עַל צַוָּארַי וְאָמְרָה: “מַה הִרְבֵּיתָ גַּעְגּוּעַי אֵלֶיךָ בְּהִתְמַהְמַהֲךָ”. הִגִּישָׁה הַשֻּׁלְחָנוֹת לְפָנַי וְאָכַלְנוּ דֵי שָׂבְעֵנוּ. הֵסִירוּ הַשְּׁפָחוֹת אֶת שֻׁלְחַן-הָאֹכֶל וְהִגִּישׁוּ אֶת הַיַּיִן. לֹא פָסַקְנוּ מִשְּׁתוֹת עַד חֲצוֹת וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת חֲמִשִּׁים הַדִּינָר כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי. יָצָאתִי מֵעַל פָּנֶיהָ וּמָצָאתִי אֶת הַחַמָּר וְרָכַבְתִּי אֶל הַכָאן. יָשַׁנְתִּי שָׁעָה אַחַת וְקַמְתִּי וַהֲכִינוֹתִי אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב זוּג אַוָּזִים וְתַחְתָּם אֹרֶז מְפֻלְפָל וּקְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת, וְלָקַחְתִּי פֵּרוֹת וּמִינֵי-מְתִיקָה וּפְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחָם וּשְׁלַחְתִּים.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי עִם הַחַמָּר כְּמִנְהָגִי אֶל הַדִּירָה וְנִכְנַסְתִּי. וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁקַּמְתִּי הֵטַלְתִּי לָהּ אֶת הַמִּטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי חֲזָרָה לַכָאן כְּמִנְהָגִי.

לֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן עַד שֶׁשָּׁכַבְתִּי וְקַמְתִּי לְאַחַר לַיְלָה שֶׁכָּזֶה בְאֵין עִמִּי לֹא מָנָה וְלֹא זוּז. אָמַרְתִּי עִם לִבִּי:“מַעֲשֵׂה שָׂטָן הוּא זֶה” וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

עֹנִי הָאִישׁ יַעֲבִיר מְאוֹרוֹ,

כַּשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁקְעוֹ יְאַבֵּד זָהֳרוֹ.

אִם יֵעָדֵר מִבֵּין אָדָם לֹא יוּחָשׁ,

וְאִם יָבוֹא, הִנֵּה מַזָּלוֹ נֻטַּשׁ.

חַי אֱלֹהִים, אֵין אָדָם בְּעֹנִי נִתְיַסָּר

גַּם לְבֵיתוֹ, בִּתְלִּי אִם נָכְרִי וָזָר.

עָזַבְתִּי אֶת הַכָאן וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִרְחוֹב בֵּין-אַלְקַצְרַיְן. וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְשַׁעַר זֻוַיְלָה, וּמָצָאתִי בְּנֵי אָדָם נִדְחָקִים וְהַשַּׁעַר סָתוּם מֵרֹב אָדָם. רָאִיתִי, עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלַי, אִישׁ צָבָא, וְנִדְחַקְתִּי אֵלָיו מִבְּלִי שֶׁרָצִיתִי בְכָךְ. נָחָה יָדִי עַל כִּיסוֹ, מִשַּׁשְׁתִּיו וּמָצָאתִי צְרוֹר בְּתוֹךְ הַכִּיס. חַשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ הַצְּרוֹר וּלְקַחְתִּיו מִכִּיסוֹ. חָשׁ אוֹתוֹ אִישׁ-צָבָא בְכִיסוֹ שֶׁהוּקַל, שָׁלַח יָדוֹ אֶל כִּיסוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם. פָּנָה לְעֶבְרִי וְהֵרִים יָדוֹ בָאַלָּה וְהִכַּנִי עַל רֹאשִׁי. נָפַלְתִּי לָאָרֶץ. סְבָבוּנוּ בְנֵי אָדָם, וְתָפְסוּ בְרֶסֶן סוּסָתוֹ שֶׁל אִישׁ-הַצָּבָא וְאָמְרוּ: “וְכִי בִגְלַל דֹחַק בְּנֵי אָדָם תַּכֶּה עֶלֶם זֶה מַכּוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה?” נִזְעַק אִישׁ-צָבָא וְאָמַר: “בֶּן-בְּלִיַּעַל הוּא וְגַנָּב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי בְנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “עֶלֶם נָאֶה הוּא זֶה; כְּלוּם לֹא נָטַל”. הָיוּ מִקְצָתָם מַאֲמִינִים, וּמִקְצָתָם חוֹשְׁבִים זֹאת לְשֶׁקֶר, וְרָבוּ הַטְּעָנוֹת וְהַמַּעֲנוֹת, מְשָׁכוּנִי בְנֵי-אָדָם וּבִקְּשׁוּ לְחַלְצֵנִי מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה בָּא הַמּוֹשֵׁל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הוּא וַאֲחָדִים מִן הַשּׁוֹפְטִים, וְנִכְנְסוּ דֶרֶךְ הַשַּׁעַר וּמָצְאוּ אֶת הַבְּרִיוֹת נִקְהָלִים עָלַי וְעַל אִישׁ הַצָּבָא. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “מַה הָעִנְיָן?” אָמַר אִישׁ הַצָּבָא: “חַי אֱלֹהִים, הַנָּסִיךְ, אָדָם זֶה גַנָּב הוּא. הָיָה בְכִיסִי צְרוֹר תָּכֹל וּבוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר וּלְקָחוֹ כְּשֶׁאָנוּ נִדְחָקִים”. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לְאִישׁ הַצָּבָא: “הַאִם הָיָה אִישׁ עִמְּךָ?” אָמַר: “לֹא”. קָרָא הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לַמְפַקֵּחַ: “תִּפְשׂוּהוּ וְחַפְּשׂוּ אֶצְלוֹ”, וְלֹא הָיָה לִי עוֹד מִסְתּוֹר. אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “פְּשֹׁט כָּל מַה שֶּׁעָלָיו”. כְּשֶׁפָּשַׁט אֶת בְּגָדַי מָצָא בָּהֶם אֶת הַצְּרוֹר. וּכְשֶׁמָצְאוּ אֶת הַצְּרוֹר, נְטָלוֹ הַמּוֹשֵׁל וּפְתָחוֹ וּמָנָהוּ וּמָצָא בוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, כְּמָה שֶׁאָמַר אִישׁ הַצָּבָא. כָּעַס הַמּוֹשֵׁל וְקָרָא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וְאָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”. הִגִּישׁוּנִי אֵלָיו. אָמַר לִי: “הַנַּעַר, הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, הַאִם גָּנַבְתָּ אֶת הַצְּרוֹר הַזֶּה?” כָּבַשְׁתִּי רֹאשִׁי בַקַּרְקַע וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִם אָמַרְתִּי, לֹא גְנַבְתִּיו, הֲרֵי הוֹצִיאוּהוּ מִתּוֹךְ בְּגָדַי, וְאִם אָמַרְתִּי, גָּנַבְתִּי,הֲרֵינִי נוֹפֵל בְּצָרָה”. הֵרַמְתִּי רֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי: “הֵן, לְקַחְתִּיו”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי, תָּמַהּ וְצִוָּה וְקָרְאוּ לְעֵדִים. בָּאוּ וְהֵעִידוּ עַל מַה שֶׁהִגַּדְתִּי. כָּל זֶה קָרָה בְשַׁעַר זֻוַיְלָה. צִוָּה הַמּוֹשֵׁל אֶת הַתַּלְיָן וְקִצֵּץ אֶת יָדִי הַיְמָנִית, וְהָיָה קוֹצֵץ גַּם אֶת רַגְלִי, אֶלָּא שֶׁרַחֲמֵי אִישׁ הַצָּבָא נִכְמְרוּ עָלַי וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָי. עֲזָבַנִי הַמּוֹשֵׁל וְהָלַךְ לוֹ, וְעָמְדוּ בְנֵי-אָדָם סְבִיבִי וְהִשְׁקוּנִי כוֹס מַשְׁקֶה. וּבַאֲשֶׁר לְאִישׁ הַצָּבָא, הֲרֵי נָתַן לִי אֶת הַצְּרוֹר וְאָמַר: “הֲרֵי עֶלֶם נָאֶה אַתָּה, וְאַל לְךָ לִהְיוֹת לִסְטִים”. לְקַחְתִּיו מִיָּדוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

לֹא הָיִיתִי לִסְטִים אַתָּה הַנּוֹתֵן בִּי אֵמוּן רָב.

וְחַי אֲלֹהִים, אַתָּה הַטּוֹב בָּאָדָם, אֵינִי גַנָּב,

וְאוּלָם מְסִבּוֹת הַזְּמַן חָשׁוּ פְגָעוּנִי,

וַיַּרְבּוּ לִי דְאָגָה וְהִרְהוּר-רָע וַיַּעֲנוּנִי.

וְלֹא אֲנִי יָרִיתִי הַחֵץ, אַךְ אֱלֹהִים יָרָה,

וַיָּרֶם כֶּתֶר-מַלְכוּת מֵרֹאשִׁי וַעֲטָרָה.

עֲזָבַנִי אִישׁ הַצָּבָא וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי הַצְּרוֹר, וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי לְדַרְכִּי. עָטִיתִי עַל יָדִי מַטְלִית וַהֲבֵאתִיהָ בְחֵיקִי. נִשְׁתַּנָּה מַצָּבִי וְהֶחֱוִירוּ פָּנַי מִתּוֹךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הָלַכְתִּי אַט אֶל בֵּית אֲהוּבָתִי, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל הַמַּצָּעִים. הִסְתַּכְּלָה בִי הָעַלְמָה וְרָאֲתָה שֶׁמַּצָּבִי נִשְׁתַּנָּה. אָמְרָה לִי: “מַה זֶּה יִכְאַב לְךָ, וּמַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי, וְאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּטוֹב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְעַצְּבָה וְדָאֲגָה לִי וְאָמְרָה: “אַל נָא תִשְׂרֹף אֶת לִבִּי, אֲדוֹנִי, שֵׁב וְהָרֵם אֶת רֹאשְׁךָ וְסַפֵּר לִי מַה שֶׁהִגִּיעַ לְךָ הַיּוֹם, שֶׁהַכָּרַת פָּנֶיךָ מְעִידָה בִּדְבָרִים בְּרוּרִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “חִדְלִי מִמֶּנִּי וְאַל נָא תַכְרִיחִי אוֹתִי לְדַבֵּר”. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “דוֹמֶה הַדָּבָר כְּאִלּוּ נָקְעָה נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלְךָ”. בָּכְתָה וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אִתִּי וַאֲנִי אֵינִי עוֹנֶה, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. הִגִּישָׁה לִי מַאֲכָל, וְנִמְנַעְתִּי מִלֶּאֱכֹל, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית. אָמַרְתִּי: “אֵין לִי תֵאָבוֹן לֶאֱכֹל עַכְשָׁו”. אָמְרָה: “סַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ הַיּוֹם, וְלָמָּה זֶה אֶרְאֶה אוֹתְךָ שְׁבוּר הַדַּעַת וְהַלֵּב?” אָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו אֲנִי מְסַפֵּר לָךְ. לְאַט לָךְ לִי”. הִגִּישָׁה הַמַּשְׁקֶה וְאָמְרָה: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ זֶה שֶׁיָּסִיר דְּאָגָה מֵעִמְּךָ, אֵין הוּא אֶלָּא שֶׁתִּשְׁתֶּה וּתְסַפֵּר לִי עִנְיָנֶךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִם אִי-אֶפְשָׁר אַחֶרֶת, הֲרֵי הַשְׁקִינִי בְיָדֵךְ”. מִלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. מִלְּאָה אוֹתָהּ שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לִי. נְטַלְתִּיהָ בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּשְׁתִיתִיהָ. הָיוּ עֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם חָלַק אֱלֹהִים אָסוֹן לְאָדָם,

לוּ גַם שֵׁמַע לוֹ וּרְאוֹת וְהוּא חָכַם –

יַחֲרִישׁ אֶת אָזְנָיו וְאֶת לִבּוֹ יְעַוֵּר,

וְהֵסִיר בִּינָתוֹ כְּשַׂעֲרָה מַהֵר.

וְרַק אַחֲרֵי מַלְּאוֹ בוֹ מִשְׁפָּטוֹ,

יָשִׁיב לוֹ בִינָתוֹ לְתוֹכַחְתּוֹ.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי נָטַלְתִּי אֶת הַכּוֹס בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּבָכִיתִי. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בוֹכֶה צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “מַה סִּבַּת בְּכִיָתֶךָ? כְּבָר שָׂרַפְתָּ אֶת לִבִּי. וּמַה לְךָ שֶׁאַתָּה נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בְּיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית?” אָמַרְתִּי לָהּ: “מַכָּה בְּיָדִי”. אָמְרָה: “הוֹצִיאֶנָּה אֵלַי וְאֶפְתְּחֶנָּה לְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ לְהִפָּתֵחַ, אַל נָא תָּצִיקִי לִי, שֶׁלֹּא אוֹצִיאֶנָּה עַכְשָׁו”. שָׁתִיתִי אֶת הַכּוֹס. לֹא פָסְקָה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי עַד שֶׁגָּבַר עָלַי הַשִּׁכָּרוֹן, וְנִרְדַּמְתִּי עַל מְקוֹמִי. רָאֲתָה אֶת יָדִי בְלִי כַף. חִפְּשָׂה אֶצְלִי וְרָאֲתָה אֶת הַצְּרוֹר שֶׁהַזָּהָב בּוֹ, וְתָקַף אוֹתָהּ צַעַר שֶׁלֹּא תָקַף כְּמוֹתוֹ אָדָם מֵעוֹלָם. וְלֹא פָסְקָה מֵהִצְטַעֵר עָלַי עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִן הַשֵּׁנָה מְצָאתִיהָ שֶׁהֵכִינָה לִי מָרָק וְהִגִּישָׁה אוֹתוֹ לִי, וְהִנֵּה אַרְבַּע פַּרְגִּיּוֹת בְּתוֹכוֹ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי כוֹס מַשְׁקֶה. אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת הַצְּרוֹר וּבִקַשְׁתִּי לָצֵאת. אָמְרָה לִי: “לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַרְתִּי: “לִמְקוֹם זֶה וָזֶה לְהָפִיג קְצָת אֶת צַעֲרִי”. אָמְרָה: “אַל תֵּלֵךְ; לֹא, כִּי תֵשֵׁב”. יָשַׁבְתִּי. אָמְרָה אֵלַי: “כְּלוּם הִגִּיעָה אַהֲבָתְךָ אֵלַי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁבִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ עָלַי וְקִפַּחְתָּ יָדְךָ? מְעִידַתְנִי אוֹתְךָ בִי, וֵאלֹהִים הוּא הָעֵד הַיּוֹדֵעַ כֹּל, שֶׁאֵינִי פוֹרֶשֶׁת מֵעִמְּךָ, וַהֲרֵי תִרְאֶה אֶת אֲמִתּוּת דְּבָרַי. וְיִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים נֶעְתַּר לִי כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה”. שָׁלְחָה אַחֲרֵי עֵדִים וּבָאוּ. אָמְרָה לָהֶם: “כִּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאַי לְעֶלֶם זֶה, וֶהֱווּ עֵדִים שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי אֶת הַמֹּהַר”. כָּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאֶיהָ לִי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “עֵדִים אַתֶּם עָלַי שֶׁכָּל רְכוּשִׁי שֶׁבְּתֵבָה שֶׁעִמִּי וְכָל מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת לְעֶלֶם זֶה הֵם”. אִשְּׁרוּ אֶת עֵדוּתָהּ וְקִבַּלְתִּי מַתְּנָתָהּ, וְהִסְתַּלְּקוּ אַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ עַל שְׂכָרָם.

תָּפְסָה בְיָדִי וְהֶעֱמִידַתְנִי בְּתוֹךְ חֲדַר-גְּנָזִים וּפָתְחָה תֵבָה גְדוֹלָה, וְאָמְרָה לִי: “רְאֵה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ”. הִסְתַּכַּלְתִּי וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה מִטְפָּחוֹת. אָמְרָה: “זֶהוּ הוֹנְךָ שֶׁלְּקַחְתִּיו מִמְּךָ, וּכְכֹל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִטְפַּחַת וּבָהּ חֲמִשִּׁים דִּינָר הָיִיתִי צוֹרַרְתָּהּ וּמְטִילָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ תֵּבָה זוֹ. טוּל אֵפוֹא אֶת הוֹנְךָ, שֶׁכְּבָר הֶחֱזִירוֹ לְךָ אֱלֹהִים, וְאַתָּה עָשִׁיר הַיּוֹם. הֲרֵי הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה לְךָ בִּגְלָלִי הוּא, עַד שֶׁקִּפַּחְתָּ יַד יְמִינְךָ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ,וַאֲפִילוּ הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נִשְׁמָתִּי הָיָה זֶה מְעַט וּלְךָ הַיִּתְרוֹן עָלָי”. חָזְרָה וְאָמְרָה: “קַח אֶת אֲשֶׁר לְךָ”, וְקִבַּלְתִּיו. הֶעֱבִירָה כָל מַה שֶׁבַּתֵּבָה לְתוֹךְ תֵּבָתִי, וְצֵרְפָה הוֹנָהּ לְהוֹנִי שֶׁנָּתַתִּי לָהּ. שָׂמַח לִבִּי וּפָסְקָה דַאֲגָתִי, וְקַמְתִּי וּנְשַׁקְתִּיהָ וְהוֹדֵיתִי לָהּ. אָמְרָה: “הֲרֵי בִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ וְאֶת יָדְךָ בְּאַהֲבָתִי, וְכֵיצַד אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ? חַי אֱלֹהִים אִלּוּ גַם הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נַפְשִׁי חֵלֶף אַהֲבָתְךָ הָיָה זֶה מְעָט. וְאוּלָם אֲנִי אֲמַלֵּא חוֹבָתִי לְךָ”. צִוְּתָה לִי בִשְׁטָר כָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ עַד לַבְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה וְתַכְשִׁיטֶיהָ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ, וְלֹא לָנָה אוֹתוֹ לַיְלָה אֶלָּא מִצְטַעֶרֶת עָלַי, כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלַנְתִּי עִמָּהּ.

נִשְׁארְנוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ יָמִים. גָּבְרָה עָלֶיהָ מַחֲלָתָהּ, וְהָלְכָה הַמַּחֲלָה וּפָשְׁתָה, וְלֹא שָׁהֲתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים יוֹם עַד שֶׁהָיְתָה בְּתוֹךְ נוֹחֵי עֵדֶן. זִמַּנְתִּי לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ וּטְמַנְתִּיהָ בֶּעָפָר, וְעָרַכְתִּי לָהּ קְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנָתַתִּי צְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן. אַחַר-כָּךְ יָרַדְתִּי מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וּמָצָאתִי שֶׁמָּמוֹן רַב לָהּ וַאֲחֻזּוֹת וְשָׂדוֹת, וּבְתוֹךְ כָּל זֶה אוֹצָרוֹת הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁמָכַרְתִּי לְךָ מֵהֶם. וּמַה שֶׁלֹּא שַׁתִּי לִבִּי לְךָ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, אֵינוֹ אֶלָּא בִגְלַל אוֹצָרוֹת אֵלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת שְׁאָר הָאוֹצָרוֹת, וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי לִגְבּוֹת מְחִירָם. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תָשִׁיב פָּנַי בַּאֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְתִּי מִצֵּידְךָ, וְהוּא שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּמַתָּנָה מְחִיר הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי עֲדַיִן תַּחַת יָדְךָ. וְזֹאת הִיא הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית".

אָמַרְתִּי לוֹ: “אָכֵן הֵיטַבְתָּ עִמָּדִי וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי”. אָמַר לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְמוֹלַדְתִּי, הֲרֵי קָנִיתִי סְחוֹרָה מִצְרִית וַאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹנִית. רְצוֹנְךָ לְהִלָּווֹת אֵלַי?” אָמַרְתִּי: “הֵן”. נָסַעְתִּי אֲנִי וְאוֹתוֹ עֶלֶם לְאֶרֶץ זוֹ שֶׁהִיא אַרְצְכֶם. מָכַר הָעֶלֶם סְחוֹרָתוֹ וְקָנָה תְּמוּרָתָהּ מֵאַרְצְכֶם וְחָזַר לְאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְגָרַם לִי מַזָּלִי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בְּכָאן, וְשֶׁאֵרַע לִי אֶמֶשׁ כָּאן בַּנֵּכָר, מַה שֶּׁאֵרַע לִי. כְּלוּם אֵין זֶה, מֶלֶךְ הַדּוֹר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?" אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם ".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר מֶלֶךְ סִין: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק אֶל מֶלֶךְ סִין וְאָמַר: "אִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת, אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי זְמַן מוּעָט לִפְנֵי שֶׁמָּצָאתִי גִּבֵּן זֶה. וְאִם יִהְיֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ, תִּתֵּן לָנוּ בְמַתָּנָה אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ? אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָבָה, תֵּן מַה שֶּׁאֶצְלֶךָ”.

פָּתַח וְאָמַר:

דַּע, שֶׁהָיִיתִי בַלַּיְלָה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ חֲבוּרָה שֶׁסִדְּרָה קְרִיאַת קֻרְאָן בִּמְקוֹם אֲסֵפַת חֲכָמִים. כְּשֶׁקָּרְאוּ הַמַּקְרִיאִים וְגָמְרוּ, עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת, וְהָיָה בְּתוֹךְ הַשְּׁאָר מִמַּה שֶׁהִגִּישׁוּ זִרְבָּאגָ’ה, הָיְינוּ חֲלִיטַת-כַּמּוֹן. נִגַּשְׁנוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה, וְהָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ נָסוֹג וְנִמְנָע מִלֶּאֱכֹל עִמָּנוּ. הִשְׁבַּעְנוּהוּ לֶאֱכֹל.וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנָּהּ. הִפְצַרְנוּ בוֹ מְאֹד. אָמַר: "אַל תַּפְצִירוּ בִי, שֶׁדַּי לִי בְמַה שֶׁאֵרַע לִי מֵאֲכִילָתָהּ. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

שָׂא אֲדוֹנֶיךָ עַל כַּפֶּיךָ וְסַע לְדַרְכֶּךָ,

וְהִתְבַּשֵּׂם בְּבָשְׂמוֹ אִם מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.

כְּשֶׁגָּמַר אָמַרְנוּ לוֹ: “בֵּאלֹהִים אָנוּ מַשְׁבִּיעִים אוֹתְךָ, מַה הַסִּבָּה שֶׁאַּתָּה נִמְנָע לֶאֱכֹל מִזִּרְבָּאגָ’ה זוֹ?” אָמַר: “מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי אוֹכֵל הֵימֶנָּה עַד שֶׁאֵינִי נוֹטֵל יָדַי אַרְבָּעִים פַּעַם בְּסַבּוֹן וְאַרְבָּעִים פַּעַם בַּעֲפָצִים וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסֻבִּין, בְּסַךְ הַכֹּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים פָּעַם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה בַּעַל-הַהַזְמָנָה אֶת נְעָרָיו וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ. נָטַל יָדָיו כְּפִי שֶׁאָמַר וְאַחַר כָּךְ נִגַּשׁ שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ וְיָשַׁב וְהוֹשִׁיט יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא נִרְאֶה כְּחוֹשֵׁשׁ, וְשָׁלַח יָדוֹ לַזִּרְבָּאגָ’ה וְאָכַל כְּשֶׁהוּא כּוֹפֶה אֶת עַצְמוֹ וַאֲנַחְנוּ תְמֵהִים עָלָיו תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. הָיוּ יָדָיו רוֹעֲדוֹת, וְרָאִינוּ שֶׁהַבֹּהֶן גְּדוּעָה וְהוּא אוֹכֵל בְּאַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. אָמַרְנוּ לוֹ: “מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, מַה לְבָהָנְךָ שֶׁהוּא כָּךְ? מִתְּחִילַת בְּרִיאַת אֱלֹהִים הוּא, אוֹ שֶׁאֵרַע לְךָ מַה שֶּׁהוּא?” אָמַר: “אֵין בֹּהֶן זֶה בִּלְבָד כָךְ, אֶלָּא גַם בֹּהֶן יָדִי הַשְּׁנִיָּה וְכֵן שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלָי. הִסְתַּכְּלוּ נָא”. גִּלָּה אֶת בֹּהֶן יָדוֹ הַשְּנִיָּה וּמְצָאנוּהוּ כָּזֶה שֶׁל הַיְמָנִית, וְכֵן שְׁתֵּי רַגְלָיו בְּלִי בֹּהֶן.כְּשֶׁרְאִינוּהוּ כָךְ רָבְתָה תְמִיהָתֵנוּ וְאָמַרְנוּ לוֹ: "קָצְרָה רוּחֵנוּ לִשְׁמוֹעַ סִפּוּרְךָ וְסִבַּת קִצּוּצָן שֶׁל בְּהוֹנוֹת יָדֶיךָ וּבְהוֹנוֹת רַגְלֶיךָ וְסִבַּת נָטְלְךָ אֶת יָדֶיךָ מֵאָה וְעֶשְׂרִים פָּעַם.

אָמַר: "דְּעוּ שֶׁאָבִי הָיָה סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, וְהָיָה הַגָּדוֹל בְּסוֹחֲרֵי מְדִינַת בַּגְדָאד בְּיָמָיו שֶׁל הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְהָיָה שָׁטוּף בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן וּשְׁמִיעַת זִמְרַת הַנֵּבֶל, וּכְשֶׁמֵּת לֹא עָזַב כְּלוּם. זִמַּנְתִּי לוֹ כָל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְסִדַּרְתִּי לוֹ קְרִיאוֹת קֻרְאָן לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ וְהִתְאַבַּלְתִּי עָלָיו יָמִים וְלֵילוֹת. אַחַר-כָּך פָּתַחְתִּי חֲנוּתוֹ, וּמָצָאתִי שֶׁלֹּא עָזַב אַחֲרָיו אֶלָּא סְחוֹרָה מְעַטָּה וְעָלָיו חוֹבוֹת רַבִּים. בִּקַּשְׁתִּי אֶת בַּעֲלֵי-הַחוֹב לְהַאֲרִיךְ רוּחָם וּפִיַּסְתִּי אוֹתָם, וְהָיִיתִי מוֹכֵר וְקוֹנֶה וּמְסַלֵּק לְבַעֲלֵי-הַחוֹב מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן רָב עַד שֶׁסִּלַּקְתִּי הַחוֹבוֹת וְעוֹד הוֹסַפְתִּי עַל הַקֶּרֶן שֶׁלִּי.

בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, רָאִיתִי נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה עֵינִי יָפָה הֵימֶנָּה. עָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּמַחֲלָצוֹת מְפֹאָרוֹת, וְהִיא רוֹכֶבֶת עַל פִּרְדָּה וּלְפָנֶיהָ עֶבֶד וְאַחֲרֶיהָ עֶבֶד. עָצְרָה בַּפִּרְדָּה בְרֹאשׁ הַשּׁוּק וְנִכְנְסָה וְנִכְנַס אַחֲרֶיהָ מְשָׁרֵת וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, צְאִי וְאַל תִּוָּדְעִי לְאִישׁ, שֶׁלֹּא תַצִּיתִי בְּתוֹכֵנוּ אֵשׁ לֶהָבָה”. סָךְ הַמְּשָׁרֵת בַּעֲדָהּ שֶׁלֹּא יִרְאוּהָ, כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה לַחֲנֻיּוֹת הַסּוֹחֲרִים, לֹא מָצְאָה חֲנוּת מְפֹאֶרֶת מֵחֲנוּתִי. הִגִּיעָה לַחֲנוּתִי וְהַמְשָׁרֵת אַחֲרֶיהָ. יָשְׁבָה לְיַד חֲנוּתִי וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם, וְלֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם שִׂיחָה יָפָה מִשִּׂיחָתָהּ וּדְבָרִים נְעִימִים מִדְּבָרֶיהָ. גִּלְּתָה פָּנֶיהָ וְהִבַּטְתִּי בָהֶם מַבָּט שֶׁגָּרַם לִי אֶלֶף אֲנָחוֹת. דָּבַק לִבִּי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְהָיִיתִי חוֹזֵר וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לַנָּאוָה צְעִיפָהּ צִבְעֵי יוֹנִים לוֹ עֲדִי:

אָכֵן רַק בַּמָּוֶת אֶמְצָא מָנוֹחַ מִסִּבְלִי.

יְהִי נָא חַסְדֵּךְ עָלַי, לְמַעַן אֵרָפֵא מֵחָלְיִי.

לְמַתַּת יָדֵךְ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי.

וּכְשֶׁשָּׁמְעָה שִׁירִי עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חָרַב לִבִּי מֵאַהַב וְאִם הִסַּעְתֶּם דַּעְתְּכֶם,

כִּי אָכֵן לְבָבִי לֹא אָהַב זוּלַתְכֶם.

וְאִם עֵינִי נָשָׂאתִי אֶל יֹפִי מִבַּלְעֲדֵי יָפְיְכֶם,

הִנֵּה לֹא יַשִּׂיגָהּ אַחֲרֵי רִחֶקְכֶם שְׂשׂוֹן פְּגִישַׁתְכֶם,

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי לֹא תָסוּר מִלִבִּי אַהֲבַתְכֶם,

וְלִבָּתִי אֲבֵלָה, אֲסִירַת-תְּשׁוּקַתְכֶם.

הִשְׁקַתְנִי תְשׁוּקָה כּוֹס צְלוּלָה מֵאַהֲבָה אֲלֵיכֶם,

וּמִי יִתֵּן בְּעֵת הִשְׁקַתְנִי הִשְׁקְתָה גַם אֶתְכֶם.

קְחוּ עִמָּכֶם עַצְמוֹתַי וְרוּחִי לְכָל מַסַּעֲכֶם,

וּבְכָל אֲשֶׁר תָּנוּחוּ קִבְרוּנִי לְעֻמַּתְכֶם,

וְקִרְאוּ בִשְׁמִי לְיַד קִבְרִי, תַּעַנְכֶם

אַנְחַת-עַצְמוֹתַי בְשָׁמְעָן קְרִיאַתְכֶם.

וְאִלּוּ אָמְרוּ לִי: “מַה זֶּה מֵאֱלֹהִים תִּשְׁאָלִי?”

אָמַרְתִּי: “רְצוֹן אֱלֹהִים וְאַחֲרָיו רְצוֹנְכֶם, אִחוּלִי”.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה: “עֶלֶם, יֵשׁ אֶצְלְךָ גִּזְרַת אָרִיג הֲגוּנָה?” אָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי עַבְדֵּךְ עָנִי, וְאוּלָם הַמְתִּינִי עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְאָבִיא לָךְ מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה”. שׂוֹחַחְנוּ אֲנִי וְהִיא,כְּשֶׁאֲנִי צוֹלֵל בְּיַם אַהֲבָתָהּ וְשׁוֹגֶה בְחִשְׁקִי בָהּ, עַד שֶׁפָּתְחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם. קַמְתִּי וְלָקַחְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶׁבִּקְּשָׁה, וְעָלָה מְחִירוֹ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְהוֹשִׁיטָה כָל זֶה לַמְשָׁרֵת. נְטָלוֹ הַמְשָׁרֵת וְהָלְכוּ אֶל מִחוּץ לַשּׁוּק. הִגִּישׁוּ לָהּ אֶת הַפִּרְדָּה וְרָכְבָה מִבְּלִי שֶׁהִגִּידָה לִי מֵאַיִן הִיא, וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי לוֹמַר לָהּ זֹאת. כְּשֶׁדָּרְשׁוּ הַסּוֹחֲרִים מִמֶּנִּי אֶת הַמְּחִיר, עָרַבְתִּי לָהֶם בְּעַד הַחוֹב שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וּבָאתִי הַבַּיְתָה וַאֲנִי שְׁכוּר אַהֲבָתָהּ. שָׂמוּ לְפָנַי מַאֲכָל וְאָכַלְתִּי לְגִימָה, אַךְ הִרְהוּרַי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּה הִשִּׂיאוּ דַעְתִּי מִן הָאֹכֶל. בִּקַּשְׁתִּי לִישׁוֹן וְנָדְדָה שְׁנָתִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ שָׁבוּעַ יָמִים, עַד שֶׁתָּבְעוּ מִמֶּנִּי הַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם. בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם לְהַאֲרִיךְ רוּחָם שָׁבוּעַ שֵׁנִי.אַחֲרֵי הַשָּׁבוּעַ בָּאָה רְכוּבָה עַל הַפִּרְדָּה וְעִמָּהּ סָרִיס וּשְׁנֵי עֲבָדִים. נָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אֵחַרְתִּי לְהָבִיא לְךָ מְחִיר הָאָרִיג. עַכְשָׁו הָבֵא אֶת הַחַלְפָן וְטוּל אֶת הַמְּחִיר”. בָּא הַחַלְפָן, וְהוֹצִיא לוֹ הַסָּרִיס אֶת הַמְּחִיר, וְקִבַּלְתִּיו. הָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אֲנִי וָהִיא עַד שֶׁרַבּוּ הַבָּאִים לַשּׁוּק, וּפָתְחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם. אָמְרָה: “קַח לִי כָזֹאת וָכָזֹאת”. לָקַחְתִּי לָהּ מִן הַסּוֹחֲרִים מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לָהּ, וְלֹא דִבְּרָה אֵלַי דָבָר בְּעִנְיָן הַמְּחִיר. אַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה הִתְחָרַטְתִּי עַל זֶה, שֶׁכֵּן לָקַחְתִּי מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה בְּאֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינַי אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: “אֵיזֶה דָבָר הוּא אַהֲבָה זוֹ? נָתְנָה לִי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים וְנָטְלָה בְאֶלֶף דִּינָר”. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא אָבוֹא לִידֵי פְשִׁיטַת-הָרֶגֶל, בִגְלַל מַה שֶּׁחַבְתִּי לִבְנֵי-אָדָם וְאָמַרְתִּי: “הֲרֵי אֵין הַסּוֹחֲרִים מַכִּירִים אֶלָּא אוֹתִי. אֵין אִשָּׁה זוֹ אֶלָּא רַמָּאִית, עָקְבָה אוֹתִי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּה, רָאֲתָה שֶׁאֲנִי עוּל יָמִים וְשִׁטְּתָה בִי, כְּשֶׁלֹּא שְׁאִלְתִּיהָ אֲפִילוּ לִמְעוֹנָהּ”. לֹא פָסְקוּ הִסּוּסַי, וּמַה גַּם שֶׁאָרַךְ זְמַן הֵעָדְרָהּ יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ יָמִים. תָּבְעוּ מִמֶּנִּי הַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם וְלָחֲצוּ אוֹתִי עַד שֶׁהִצַּעְתִּי קַרְקְעוֹתַי לִמְכִירָה וְהָיִיתִי צָפוּי לִכְלָיָה.

יָשַׁבְתִּי שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרַי, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, כְּשֶׁיָּרְדָה לְיַד שַׁעַר הַשּׁוּק וְנִכְנָסה אֵלַי. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ חָלְפוּ עָבְרוּ הִרְהוּרַי וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַמַּצָּב שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בוֹ. פָּתְחָה וְשׂוֹחֲחָה אִתִּי שִׂיחָתָהּ הַנָּאָה. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “הָבֵא אֶת הַמֹּאזְנַיִם וּשְׁקֹל לְךָ מָמוֹנְךָ”. וְנָתְנָה לִי מְחִיר מַה שֶּׁלָּקְחָה וְתוֹסֶפֶת עָלָיו. אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּעְשְׁעָה עִמִּי בְשִׂיחָה, וְכִמְעַט שֶׁמַּתִּי מִשִּׂמְחָה וָגִיל, עַד שֶׁאָמְרָה לִי: “כְּלוּם אִשָּׁה לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “לָאו, לֹא יָדַעְתִּי שׁוּם אִשָּׁה”. וּבָכִיתִי. אָמְרָה לִי: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה בוֹכֶה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “בִּגְלַל דָּבָר שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי”. אַחַר-כָּךְ לָקַחְתִּי דִינָרִים אֲחָדִים וּנְתַתִּים לַסָּרִיס וּבִקַּשְׁתִּיו לִהְיוֹת הַמְתַוֵּךְ בֵּינֵינוּ. צָחַק וְאָמַר: “הִיא חוֹשֶׁקֶת בְּךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַתָּה בָהּ, וְאֵין לָהּ חֵפֶץ בָּאָרִיג, וְאֵין כָּל זֶה אֶלָּא בִּגְלַל אַהֲבָתְךָ לְךָ. דַּבֵּר אֵלֶיהָ כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, שֶׁהִיא לֹא תָשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ לְכָל מַה שֶׁתֹּאמַר”. רָאֲתָה אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי נוֹתֵן לַסָּרִיס אֶת הַדִּינָרִים וְחָזְרָה וְיָשְׁבָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲשִׂי נָא צְדָקָה וָחֶסֶד עִם עַבְדֵּךְ, וְסִלְחִי לוֹ לְכָל מַה שֶּׁיֹּאמַר”. וְשַׂחְתִּי לָהּ מַה שֶׁלִבִּי רוֹחֵשׁ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ. עָנְתָה וְאָמְרָה: “סָרִיס זֶה יָבוֹא בִשְׁלִיחוּת מֵאִתִּי, וְתַעֲשֶׂה כָל מַה שֶׁיֹּאמַר לְךָ הַסָּרִיס”. וְקָמָה וְהָלְכָה. קַמְתִּי וּמָסַרְתִּי לַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם וְנִכְנַס לָהֶם הָרֶוַח, וְאוּלָם אֲנִי, לֹא נִשְׁאַר לִי אֶלָּא הַצַּעַר עַל שֶׁנִּפְרְדָה חֲבִילָתֵנוּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן כָּל לֵילִי.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהַסָּרִיס בָּא אֵלַי. חָלַקְתִּי לוֹ כָבוֹד וּשְׁאִלְתִּיו עַל אוֹדוֹתֶיהָ. אָמַר לִי: “חוֹלַת אַהֲבָה הִיא”. אָמַרְתִּי לוֹ: “פָּרֵשׁ לִי עִנְיָנָה”. אָמַר לִי: “נַעֲרָה זוֹ, הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֵשֶׁת הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הִיא שֶׁגִּדְּלַתָּהּ בְּבֵיתָהּ וּמִנַּעֲרוֹתֶיהָ הִיא, וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה רְשׁוּת לָצֵאת וְלָבוֹא, וְנָתְנָה לָהּ, וַהֲרֵי הִיא עַכְשָׁו כִּמְפַקַּחַת. שָׂחָה לַגְּבִירָה עַל אוֹדוֹתֶיךָ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה לְהַשִּׂיאָהּ לְךָ, אָמְרָה גְבִרְתָּהּ: “אֵינִי עוֹשָׂה זֹאת עַד שֶׁלֹּא רָאִיתִי עֶלֶם זֶה, וְאִם רָאוּי הוּא לָךְ, אֲנִי מַשִּׂיאֵךְ לוֹ”. וּבְכֵן מְבַקְּשִׁים אָנוּ לְהַכְנִיסְךָ לֶחָצֵר. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לֶחָצֵר וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּךָ אָדָם, תַּגִּיעַ לִידֵי נִשּׂוּאִין עִמָּהּ. אַךְ אִם יִתְגַלֶּה עִנְיָנְךָ יַתִּיזוּ אֶת רֹאשְׁךָ. וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה אוֹמֵר?” אָמַרְתִּי: “הֵן, הוֹלֵךְ אֲנִי עִמְּךָ, וּמְקַבֵּל עָלַי כָּל מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר”. אָמַר לִי הַסָּרִיס: “עוֹד הַיּוֹם כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, לֵךְ אֶל הַמִּסְגָּד שֶׁבָּנְתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה עַל שְׂפַת הַחִדֶּקֶל, וְהִתְפַּלֵּל בּוֹ וְלוּן שָׁמָּה”. אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב הָלַכְתִּי לַמִּסְגָּד וְהִתְפַּלַּלְתִּי בוֹ וְלַנְתִּי שָׁמָּה. כְּשֶׁקָּרְבָה שְׁעַת הַשַּׁחַר, רָאִיתִי שְׁנֵי סָרִיסִים שֶׁבָּאוּ וְתֵיבוֹת רֵיקוֹת אִתָּם. הִכְנִיסוּ אוֹתָן לַמִּסְגָּד. הָלַךְ הָאֶחָד וְנִשְׁאַר הַשֵּׁנִי אַחֲרָיו. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וַהֲרֵי הוּא זֶה שֶׁהָיָה הַמְתַוֵּךְ בֵּינִי וּבֵינָהּ. אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה הוֹפִיעָה לְפָנֵינוּ הַנַּעֲרָה חֲשׁוּקָתִי, כְּשֶׁבָּאָה קַמְתִּי לִקְרָאתָהּ וְחִבַּקְתִּיהָ וְנָשְׁקָה לִי וּבָכְתָה, וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה קַלָּה. נְטָלַתְנִי וְהִנִּיחָה אוֹתִי בְתֵבָה וְנָעֲלָה אוֹתָהּ בַּעֲדִי. אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה לַסָּרִיס שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ חֲפָצִים רַבִּים, וְצִוְּתָה לְמַלֵּא בָהֶם אֶת הַתֵּבוֹת, וְנָעֲלָה אוֹתָן זוֹ אַחֲרֵי זוֹ עַד שֶׁגָּמְרָה. נָשְׂאוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַתֵּבוֹת לַסִּירָה, וְהֵשִׁיטוּ אוֹתָהּ לְעֵבֶר אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. הִצִּיקוּ לִי הִרְהוּרַי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: "הֲרֵי הִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי בִּגְלַל תַּאֲוָתִי, יִצְלַח חֶפְצִי בְיָדִי אוֹ לֹא? "הִתְחַלְתִּי בוֹכֶה שָׁם בְּתוֹךְ הַתֵּבָה וּמִתְפַּלֵּל לֵאֱלֹהִים שֶׁיְחַלְצֵנִי מִצָּרָתִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָהֶם, הֲרֵי נָסְעוּ לְדַרְכָּם עַד שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַתֵּבוֹת לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. הוֹצִיאוּ הַתֵּבוֹת וּבְתוֹכָן זוֹ שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, נְשָׂאוּן בֵּין מַחֲנֶה שָׁלֵם שֶׁל סָרִיסִים, שׁוֹמְרֵי הַהַרְמוֹן וּפְקִידָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַסָּרִיסִים, שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְקָפַץ וְקָרָא לַנַּעֲרָה: “מַה הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ תֵבוֹת אֵלּוּ?” אָמְרָה לוֹ: “מְלֵאוֹת הֵן חֲפָצִים לַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”. אָמַר לָהּ: “פִּתְחִי אוֹתָן בְּזֹו אַחֲרֵי זוֹ, שֶׁאֶרְאֶה מַה בְּתוֹכָן”. אָמְרָה לוֹ: “וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְפָתְחָן?” גָּעַר בָּהּ וְאָמַר: “אַל תַּאֲרִיכִי בִדְבָרִים, תֵּבוֹת אֵלּוּ יֵשׁ לְפָתְחָן”, וְקָפַץ עַל רַגְלָיו. בִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ תְּחִלָּה אוֹתָהּ תֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְאַך נָגַע בָּהּ, אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי וְרַגְלַי הָלְכוּ מַיִם, עַד שֶׁיָּצְאוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ הַתֵּבָה. אָמְרָה לְרֹאשׁ הַסָּרִיסִים: “אָדוֹן, הִנֵּה חִיַּבְתָּ אֶת רֹאשִׁי וְאֶת רֹאשְׁךָ, שֶׁהִפְסַדְתָּ חֲפָצִים הַשָּׁוִים אַלְפֵי דִינָרִים. הֲרֵי תֵבָה זוֹ בְתוֹכָהּ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וְאַרְבָּעָה כַדִּים מֵי זַמְזָם¹ וַהֲרֵי נִפְתְּחוּ וְהַמַּיִם נוֹזְלִים עַל הַבְּגָדִים, שֶׁבְּתוֹךְ הַתֵּבָה וְנִפְסַד צִבְעָם”.

אָמַר הַסָּרִיס: “טְלִי תֵבוֹתַיִךְ וּלְכִי לַעֲזָאזֵל”. נָשְׂאוּ הָעֲבָדִים עַד מְהֵרָה אֶת הַתֵּבָה הָלְאָה וְאֶת שְׁאַר הַתֵּבוֹת אַחֲרֶיהָ. וְאוּלָם בְּעוֹד הֵם מְהַלְּכִים, הִגִּיַע קוֹל לְאָזְנַי: “אוֹי, אוֹי, הַכַלִיף, הַכַלִיף”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, מֵת לִבִּי בְקִרְבִּי. וְאָמַרְתִּי הָאִמְרָה שֶׁכָּל אוֹמְרָהּ לֹא יֵדַע רָעָה, הַיְינוּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר”. אָכֵן בְּיָדַי הֵמַטְתִּי עַל עַצְמִי אָסוֹן זֶה“. שָׁמַעְתִּי אֶת הַכַלִיף אוֹמֵר לַנַּעֲרָה, אֲהוּבָתִי: “הוֹי, מַה הוּא זֶה בְתוֹךְ תֵּבוֹתַיִךְ אֵלּוּ כָאן?” אָמְרָה: “בְּתֵבוֹתַי בִּגְדֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”. אָמַר: “אִם כָּךְ, פִּתְחִי אוֹתָן לְפָנַי”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כֵן, הָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי מֵת, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “חַי אֱלֹהִים, יוֹמִי הָאַחֲרוֹן הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוּלָם אִם אֲנִי יוֹצֵא בְשָׁלוֹם מִזֶּה, הֲרֵינִי נוֹשֵׂא אוֹתָהּ מִבְּלִי שְׁהִיּוֹת. אַךְ אִם יִמְצָאוּנִי, יִשְׂאוּ אֶת רֹאשִׁי מֵעָלָי”. הִתְחַלְתִּי מְמַלֵּל מַאֲמַר הָעֵדוּת: מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה, וְשֶׁמֻּחַמָּד הוּא שְׁלִיחַ אַללָּה”.

הִשִּׂיג הַשַּׁחַר אֶת שַׁהַרָזָאד וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת, סִפֵּר כָּךְ: שָׁמַעְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “בְּתֵבוֹת אֵלּוּ הָפְקְדוּ בְיָדִי חֶפְצֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וּבְגָדֶיהָ, וְאֵינָה רוֹצָה שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם אָדָם”. אָמַר הַכַלִיף: “אַחַת הִיא לִי רְצוֹנִי שֶׁתִּפְתְּחֵן וְאֶרְאֶה מַה בָּהֶן”. קָרָא לַסָּרִיסִים וְאָמַר לָהֶם: “הַגִּישׁוּ אֶת הַתֵּבוֹת אֵלַי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה וַדַּאי לִי שֶׁאֲנִי מֵת וְנִתְעַלַּפְתִּי. הִגִּישׁוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַתֵּבוֹת בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ, וְלֹא מָצָא בְּתוֹכָן אֶלָּא תַמְצִיּוֹת רֵיחָנִיּוֹת וַאֲרִיגִים וּבִגְדֵי פְּאֵר. הִמְשִׁיכוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַתֵּבוֹת, וְהוּא רוֹאֶה בְתוֹכָן אַךְ בְּגָדִים וַחֲפָצִים אַחֵרִים עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא הַתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וּכְבָר שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם לְפָתְחָהּ. מִהֲרָה הַשִּׁפְחָה אֶל הַכַלִיף וְאָמְרָה לוֹ: “זוֹ שֶׁלְפָנֶיךָ אַל תִּפְתַּח אֶלָּא לְעֵינֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, שֶׁכֵּן סוֹד הוּא מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת הַתֵּבוֹת. בָּאוּ הַסָּרִיסִים וְנָשְׂאוּ אוֹתִי בַּתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְהִנִּיחוּ אוֹתִי בֵין שְַׁאָר הַתֵּבוֹת בְּאֶמְצַע אוּלָם הַהַרְמוֹן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה יָבֵשׁ רִיקִי בְחִכִּי.

סוֹף סוֹף נָתְנָה לִי אֲהוּבָתִי לָצֵאת וְאָמְרָה: "אַל תִּדְאַג וְאַל תִּפְחַד. יִרְחַב לִבְּךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְשֵׁב עַד שֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה.

יָשַׁבְתִּי, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת דּוֹמוֹת לִלְבָנוֹת. הִתְיַצְּבוּ בְמַעֲרָכָה בִשְׁתֵּי שׁוּרוֹת, חָמֵשׁ לְעֻמַּת חָמֵשׁ, וְאַחֲרֵיהֶן נִכְנְסוּ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת אַחֵרוֹת, בְּתוּלוֹת וּשְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וּבְתוֹכָן הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, שֶׁלֹּא יָכְלָה כִּמְעַט לִצְעֹד מֵרֹב כֹּבֶד הַתַּכְשִׁיטִין וְהַמַּחֲלָצוֹת שֶׁעָלֶיהָ. כְּשֶׁבָּאָה נִתְפַּזְּרוּ הַנְּעָרוֹת מִסְּבִיבוֹתֶיהָ. פָּנִיתִי אֵלֶיהָ וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. נָתְנָה לִי אוֹת לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁבְתִּי לְפָנֶיהָ. הִתְחִילָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי לְמַצָּבִי וּלְיַחַשׂ-אֲבוֹתַי, וְעָנִיתִי לָהּ עַל כָּל מַה שֶּׁשָּׁאֲלָה אוֹתִי עָלָיו. שָׂמְחָה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים,לֹא הִכְזִיב תִּקְוָתִי זֶה שֶׁטִּפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי נַעֲרָה זוֹ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: “דַּע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ הִיא אֶצְלֵנוּ בְמַעֲלַת בַּת הַיּוֹצֵאת מִמֵּעֵינוּ, וּמִשְׁמֶרֶת-אֱלֹהִים תִּהְיֶה אִתְּךָ”. נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְהִסְכִּימָה שֶׁאֵשָּׂא נַעֲרָה זוֹ לְאִשָּׁה. צִוְּתָה עָלַי לַעֲמֹד אִתָּם עֲשָׂרָה יָמִים. עָמַדְתִּי אִתָּם זְמַן זֶה, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע עַל אוֹדוֹת הַנַּעֲרָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁהָיוּ נְעָרוֹת אֲחָדוֹת בָּאוֹת אֵלַי בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב לְשָׁרְתֵנִי.לְאַחֲרֵי זְמַן זֶה בִּקְּשָׁה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה מִבַּעְלָהּ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים רְשׁוּת לְנִשּׂוּאֵי שִׁפְחָתָהּ, וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת, וְצִוָּה לָתֵת לָהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. שָׁלְחָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לַקָּאצִ’י וְלָעֵדִים. וּבָאוּ וְכָתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאַי אוֹתָהּ, וְאַחֲרֵי זֶה עָרְכוּ אֶת מִינֵי הַמְּתִיקוּת וְהַמַּטְעַמִּים וְחִלְּקוּם בְּכָל הַחֲדָרִים. וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים אֲחֵרִים. אַחֲרֵי עֶשְׂרִים הַיָּמִים הִכְנִיסוּ אֶת הַנַּעֲרָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ לְשֵׁם כְּנִיסָתִי אוֹתָהּ. אַחַר כָּךְ הִגִּישׁוּ שֻׁלְחָן וְעָלָיו הַמַּאֲכָלִים, וְהָיְתָה בְתוֹךְ הַשְּׁאָר קַעֲרַת זִרְבָּאגָ’ה מְמֻלָּאָה סֻכָּר וְעָלֶיהָ מֵי-וְרָדִים מְסוּכִים מֹר, וּבְתוֹכָהּ חֲזוּת אֶפְרוֹחֵי תַרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וְזוּלַת זֶה מִכָּל הַמִּינִים הַמַּרְחִיבִים אֶת הַדַּעַת. וְחַי הָאֱלֹהִים, לֹא הִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁבֵּרְכוּ אֶת בִּרְכַּת-הַסְּעֻדָּה וְנִגַּשְׁתִּי לַזִּרְבָּאגָ’ה וְאָכַלְתִּי מִמֶּנָּה עַד כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי, נִגַּבְתִּי יָדַי אַךְ שָׁכַחְתִּי לְרָחֲצָן. נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם וְהִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּרוֹת. בָּאוּ הַמְזַמְּרוֹת עִם תֻּפֵּיהֶן, וְהֵסִירוּ לְעֵינַי אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי הַכַּלָּה, וְהוֹלִיכוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁהֵם מְקַבְּלִים מַתְּנוֹת זָהָב, עַד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת כָּל הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלַי וְהֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַלְּבוּשִׁים. וּכְשֶׁנִּשְׁאַרְתִּי אִתָּהּ לְבַדָּהּ בַּמִּטָּה, וְאֵינִי מַאֲמִין עֲדַיִן שֶׁאָמְנָם לִי הִיא, הֵרִיחָה בְיָדִי רֵיחַ הַזִּרְבָּאגָ’ה. כְּשֶׁהֵרִיחָה אֶת הָרֵיחַ נִזְעֲקָה זְעָקָה גְדוֹלָה. יָרְדוּ אֵלֶיהָ הַנְּעָרוֹת מִכָּל עֲבָרִים. נִרְעַדְתִּי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת הָעִנְיָן. אָמְרוּ לָהּ הַנְּעָרוֹת: “מַה לָּךְ אֲחוֹתֵנוּ?” אָמְרָה לָהֶם: “הוֹצִיאוּ מֵעַל פָּנַי אֶת הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה, שֶׁחֲשַׁבְתִּיו לְבַר דַּעַת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה הוּא זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה לָךְ מִשִּׁגְעוֹנִי?” אָמְרָה: “מְשֻׁגָּע, כֵּיצַד זֶה אָכַלְתָּ מִן הַזִּרְבָּאגָ’ה מִבְּלִי לִרְחֹץ יָדֶיךָ? חַי הָאֱלֹהִים, אֵיִני מְקַבֶּלֶת אוֹתְךָ בִּגְלַל חֹסֶר שִׂכְלְךָ וְרֹעַ מַעֲלָלֶיךָ”. תָּפְסָה שׁוֹט שֶׁהָיָה לְצִדָּהּ וְהִצְלִיפָה עַל גַבִּי וְעַל תּוֹשַׁבְתִּי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מֵרֹב הַמַּכָּה. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַנְּעָרוֹת: “טְלוּהוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל רֹאשׁ שׁוֹטְרֵי הָעִיר שֶׁיְקַצֵּץ אֶת יָדוֹ שֶׁאָכַל בָּהּ זִרְבָּאגָ’ה וְלֹא רְחָצָהּ.” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּךְ, אָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר, כְּלוּם תְּקַצְּצִי אֶת יָדִי עַל שׁוּם שֶׁאָכַלְתִּי זִרְבָּאגָ’ה וְלֹא רְחַצְתִּיהָ?” הִפְצִירוּ בָהּ הַשְּׁפָחוֹת וְאָמְרוּ לָהּ: “אֲחוֹתֵנוּ אַל תָּשִׁיתִי עָלָיו חַטָּאת עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה, הַפָּעַם”. אָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲקַצֵּץ מַשֶּׁהוּ מִגַּפָּיו”.

הָלְכָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא רְאִיתִיהָ. אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת יָמִים בָּאָה וְאָמְרָה: “הוֹי, שְׁחוֹר-הַפָּנִים, אֲנִי אוֹרְךָ כֵּיצַד אוֹכְלִים זִרְבָּאגָ’ה וְאֵין רוֹחֲצִין אֶת הַיָּדַיִם”. קָרְאָה לַשְּׁפָחוֹת וְכָבְלוּ אֶת יָדַי לְגַבִּי, וְנָטְלָה תַּעַר חַד וְקִצְּצָה בְהוֹנוֹת יָדַי וְרַגְלַי כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, חַבְרַיָּה. הִתְעַלַּפְתִּי, זָרְתָה עָלַי אַבְקָה וּפָסַק שֶׁטֶף הַדָּם. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אֵינִי אוֹכֵל עוֹד זִרְבָּאגָ’ה כָּל יְמֵי חַיָּי, עַד אִם רָחַצְתִּי אַרְבָּעִים פַּעַם בַּעֲפָצִים וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסֻבִּין וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסַבּוֹן”. הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל זִרְבָּאגָ’ה עַד אִם אֶרְחַץ כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם. וּכְשֶׁהִגַּשְׁתֶּם לִי זִרְבָּאגָ’ה זוֹ, נִשְׁתַּנָּה מַרְאִי וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “בְּעֶטְיוֹ שֶׁל מַאֲכָל זֶה קֻצְּצוּ בְהוֹנוֹת יָדַי וְרַגְלַי”. אָמַרְתִּי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲקַיֵּם שְׁבוּעָתִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי”. אָמְרוּ לוֹ כָל הַחַבְרַיָּה שֶׁהָיְתָה בְאוֹתוֹ מַעֲמָד: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה בְךָ אַחֲרֵי כֵן?” אָמַר: “אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָהּ נָחָה דַעְתָּהּ וְהָיִינוּ יְשֵׁנִים אֲנִי וָהִיא, וְשָׁהִינוּ בְכָךְ זְמַן מַה עַד שֶׁאָמְרָה אֵלַי בְּאַחַד הַיָּמִים:” הֲרֵי אַנְשֵׁי חֲצַר הַכַלִיף אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינְךָ וּבֵינִי, וְלֹא נִכְנַס לְחָצֵר זוֹ אָדָם זָר זוּלָתְךָ, וְאַף אַתָּה לֹא נִכְנַסְתָּ לְכָאן אֶלָּא בְחַסְדָּהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. אֵין זֶה מָקוֹם נָאֶה לְשִׁבְתֵּנוּ". נָתְנָהּ לִי חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה: “טוּל דִּינָרִים אֵלֶּה וְצֵא וּקְנֵה לָנוּ בָהֶם חָצֵר נָאָה”. הָלַכְתִּי וְקָנִיתִי וְהֶעֱבַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַמָּמוֹן וְכָל מַה שֶּׁאָגְרָה מִן הָאֲרִיגִים וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ לְאוֹתָהּ חָצֵר שֶׁקְּנִיתִיהָ. זוֹהִי סִבַּת קְצִיצַת בְּהוֹנוֹתַי.

אָכַלְנוּ וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ. אַחֲרֵי-כֵן אֵרַע לִי עִם הַגִּבֵּן מַה שֶּׁאֵרַע, וְזֶהוּ כָל סִפּוּרִי וְשָׁלוֹם".

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין הוּא מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן. לֹא כִי סִפּוּר הַגִּבֵּן מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר מִזֶּה. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי תוֹלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם”. נִגַּשׁ הַיְהוּדִי וְנָשַׁק הָאָרֶץ וְאָמַר: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן ". אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הָבָה”.

פָּתַח וְאָמַר:

הַנִּפְלָא בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי בִימֵי עֲלוּמַי הוּא זֶה שֶׁאֵרַע לִי כְּשֶׁהָיִיתִי בִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה וְלָמַדְתִּי אוּמָנוּת הָרְפוּאָה וְעָסַקְתִּי בָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּאוּמָנוּתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים, בָּא אֵלַי מַמְלוּךּ מִבֵּית נְצִיב דַּמֶּשֶׂק, וְאָמַר לִי: “דָּבָר לַאֲדוֹנִי אֵלֶיךָ”. יָצָאתִי אַחֲרָיו וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל הַנְּצִיב. נִכְנַסְתִּי וְרָאִיתִי בַּקָּצֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּלָם עֶרֶשׂ עֲצֵי עַרְעָר רְקוּעָה זָהָב וְעָלֶיהָ מוּטָל בֶּן-אָדָם חוֹלֶה, עֶלֶם שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה מִמֶּנּוּ בְדוֹרוֹ. יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיאוּת. רָמַז לִי בְעֵינָיו. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הוֹשֵׁט לִי אֶת יָדֶךָ”. הוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִפְלְאוֹת אֲלֹהִים, הֲרֵי עֶלֶם זֶה נָאֶה הוּא וּבֶן טוֹבִים וַחֲסַר נִמּוּס! אָכֵן פֶּלֶא הוּא”. בָּדַקְתִּי אֶת דָּפְקוֹ וְכָתַבְתִּי לוֹ פִתְקָה, וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, עַד שֶׁחָזַר לִבְרִיאוּתוֹ וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ וְיָצָא. נָתַן לִי הַנְּצִיב חֲלִיפַת בְּגָדִים נָאָה וְשָׂמַנִי מְפַקֵּחַ אֶצְלוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי עִם הָעֶלֶם לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אַחֲרֵי שֶׁפִּנּוּהוּ לָנוּ מִכָּל אָדָם, וְנִכְנַס הַמְשָׁרֵת וּפָשַׁט מֵעָלָיו בְּגָדָיו שֶׁהָיוּ עָלָיו בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָץ וְעָמַד עָרֹם – רָאִיתִי שֶׁיָּדוֹ הַיְמָנִית קֻצְּצָה זֶה מִקָּרוֹב, וְהָיְתָה זֹאת סִבַּת מַחֲלָתוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת תָּמַהְתִּי וְהִצְטַעַרְתִּי עָלָיו. הִסְתַּכַּלְתִּי בְגוּפוֹ וּמָצָאתִי עָלָיו סִימָנֵי מַלְקוֹת שֶׁל רְצוּעוֹת, וְתָמַהְתִּי עַל כָּךְ. הִבִּיט הָעֶלֶם בְּפָנַי וְאָמַר לִי: “רוֹפֵא הַדּוֹר, אַל תִּתְמַהּ עַל עִנְיָנִי, הֲרֵינִי מְסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי, תֵּכֶף לְצֵאתֵנוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ”. כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה וְסָעַדְנוּ וְנִפַּשְׁנוּ, אָמַר הָעֶלֶם: “רְצוֹנְךָ שֶׁנִּסְתַּכֵּל מֵעַל הַגְּזֻזְוּטְרְָה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים שֶׁיַּעֲלוּ לְשָׁם אֶת הַמַּצָּעִים, וְצִוָּה לִצְלוֹת לָנוּ גְדִי וּלְהָבִיא לָנוּ פֵרוֹת. עָשׂוּ הָעֲבָדִים כְּפִי שֶׁצִּוָּם, וְהֵבִיאוּ הַפֵּרוֹת וְאָכַלְנוּ, וְהָיָה הוּא אוֹכֵל בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית. אָמַרְתִּי לוֹ: “סַפֵּר נָא לִי אֶת סִפּוּרֶךָ”.

אָמַר לִי:

“רוֹפֵא הַדּוֹר, שְׁמַע סִפּוּרִי, מַה שֶּׁאֵרַע לִי. דַּע שֶׁמִּבְּנֵי מוּצִל אֲנִי, וְהָיָה לִי אָב שֶׁאָבִיו נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ וְהִנִּיחַ אַחֲרָיו עֲשָׂרָה בָנִים זְכָרִים, וְאָבִי בְתוֹכָם. וְהָיָה הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם. גָּדְלוּ כֻלָּם וְנָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים, חָנַן אֱלֹהִים אֶת אָבִי וְנוֹלַדְתִּי לוֹ, וְאוּלָם תִּשְׁעַת אֶחָיו לֹא חוֹנְנוּ יְלָדִים. גָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי בֵּין דּוֹדַי שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים בִּי שִׂמְחָה רַבָּה. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהִתְבַּגַּרְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ, בָּאתִי בְאַחַד הַיָּמִים עִם אָבִי לְמִסְגַּד מוּצִל, וְאוֹתוֹ יוֹם יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה. הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְיָצְאוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם. וְאוּלָם אָבִי וְדוֹדַי נִשְׁאֲרוּ וְהָיוּ מְסַפְּרִים בְּפִלְאֵי הָאֲרָצוֹת וּבָעִנְיָנִים הַמּוּזָרִים שֶׁבַּמְּדִינוֹת, עַד שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת מִצְרַיִם. אָמַר אַחַד דּוֹדַי: “”הֲרֵי הַנּוֹסְעִים מְסַפְּרִים שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ מָקוֹם יָפֶה יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם וִיאוֹרָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלּוּ נִמְלֵאתִי תְשׁוּקָה לְמִצְרָיִם. וְאָמַר אָבִי: "מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת מִצְרַיִם לֹא רָאָה אֶת הָעוֹלָם. זָהָב-עֲפָרָהּ, וּפְלָאִים – יְאוֹרָהּ, אַרְמוֹנוֹת – בָּתֶּיהָ וּמְמֻצָּע מֶזֶג אֲוִירָהּ, וְעוֹלֶה רֵיחַ הַלְּבוֹנָה רֵיחָהּ. וְכֵיצַד לֹא תְהֵא כָזֹאת אַחֲרֵי שֶׁהִיא הִיא הָעוֹלָם-הַזֶּה כֻּלּוֹ. וְיָפֶה אָמַר זֶה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ:

הַאֶסַּע מִמִּצְרַיִם וְטוּב נְעִימוֹתֶיהָ?

וְאֵי מָקוֹם אֶכָּסֵף לוֹ אַחֲרֶיהָ?

הַאֶעֱזֹב אֶרֶץ לַנּוֹשֵׁם נוֹשֶׁבֶת בָּהּ

רוּחַ צַחָה, לֹא זֶה רְחוֹב צַר יְכִילָהּ.

וְאֵיכָה? וּכְבָר הָיְתָה לְיֹפִי גַן עֲדָנִים,

רְפִידוֹתֶיהָ וְכָרֶיהָ עֲרוּכִים, מוּצָעִים.

אֶרֶץ תַּרְהִיב עַיִן וָלֵב בְּיִפְעַת הֲדָרָהּ,

וְתָכִיל אֶת אֲשֶׁר לוֹ יִתְאַו חוֹטֵא וַאֲשֶׁר אֱלֹהִים יִירָא.

וַאֲחֵי-אֱמוּנִים יְאַחֵד שָׁם גּוֹרָל וִיקַבֵּץ יַחְדָּו,

גַּנּוֹת נָחֲלוּ בְתוֹכָהּ, לָהֶם לְמוֹשָׁב.

יוֹשֵׁב-מִצְרַיִם, אִם גָּזַר אֱלֹהִים עָלַי נְדוֹד,

הִנֵּה בְּרִית וּשְׁבוּעָה בֵּינֵינוּ יַעַמְדוּ עוֹד

אַל נָא לְזָפִיר תַּזְכִּירוּהָ שֶׁכֵּן גַּם הוּא

כָּמוֹהָ, מֵרֵיחַ גַּנַּוֹת יִגְנֹב בָּשְׂמֵהוּ.

אָמַר אָבִי: “וְאִלּוּ רְאִיתֶם אֶת גַּנּוֹתֶיהָ בִּפְנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב, עֵת יִטּוּ הַצְּלָלִים עָלֶיהָ, כִּי אָז רְאִיתֶם פֶּלֶא, וֶהֱיִיתֶם נוֹטִים אֵלֶיהָ בְּגִיל וּרְעָדָה”. הִתְחִילוּ מְתָאֲרִים אֶת מִצְרַיִם וְאֶת יְאוֹרָה. וּכְשֶׁכִּלּוּ לְדַבֵּר, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַתֵּאוּרִים, נִשְׁאֲרָה דַעְתִּי עֲסוּקָה בָהּ. וּכְשֶׁקָּמוּ וּפָנוּ וְהָלְכוּ לָהֶם אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ,שָׁכַבְתִּי אֲנִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה וּשְׁנָתִי נָדְדָה מִגַּעֲגוּעִים אֵלֶיהָ, וְלֹא עָרַב לִי לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁדּוֹדַי הִצְטַיְּדוּ לִנְסֹעַ לְמִצְרַיִם. בָּכִיתִי לִפְנֵי אָבִי בְּבַקְּשִׁי לָלֶכֶת אִתָּם, עַד שֶׁצִּיֵּד אוֹתִי בִסְחוֹרָה וְהָלַכְתִּי אִתָּם. אָמַר לָהֶם אָבִי: “אַל תַּנִּיחוֹ אוֹתוֹ לָבוֹא לְמִצְרַיִם, אֶלָּא עִזְבוּ אוֹתוֹ בְדַמֶּשֶׂק, שֶׁיִּמְכֹּר בָהּ סְחוֹרָתוֹ”. נָסַעְנוּ וְנִפְרַדְתִּי מֵאָבִי וְיָצָאנוּ מִמּוֹצִל, וְלֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְחַלַבּ. עָמַדְנוּ בָּהּ יָמִים אֲחָדִים וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְדַמֶּשֶׂק. וְרָאִינוּ אוֹתָהּ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֵצִים וּנְהָרוֹת וּפְרִי וְעוֹף, כְּאִלּוּ הִיא גַן עֵדֶן שֶׁבּוֹ מִכָּל פֶּרִי.

יָרַדְנוּ לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת, וְעָמְדוּ בָהּ דוֹדַי עַד שֶׁמָּכְרוּ וְקָנוּ. מָכְרוּ סְחוֹרָתִי וּמָצָאתִי לְכָל אֲדַרְכְּמוֹן רֶוַח שֶׁל חֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְשַׂשְׂתִּי עַל הָרֶוַח. אַחַר כָּךְ עָזְבוּ דוֹדַי אוֹתִי וְהָלְכוּ לְמִצְרַיִם, וְנִשְׁאַרְתִּי אָנֹכִי. לָקַחְתִּי לִי דִירָה בְּבַיִת שֶׁבִּנְיָנוֹ נָאֶה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁתִּקְצַר הַלָּשׁוֹן לְתָאֳרוֹ, וּשְׂכַרְתִּיהָ בִּשְׁנֵי דִּינָרִים לְחֹדֶשׁ. וְהָיִיתִי מִתְעַדֵּן בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁכִּמְעַט הוֹצֵאתִי אֶת הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה עִמִּי. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל שַׁעַר הַבַּיִת, קָרְבָה וּבָאָה אֵלַי עַלְמָה וְהִיא לְבוּשָׁה מַלְבּוּשִׁים מְפֹאָרִים שֶׁלֹּא רָאוּ עֵינַי מְפֹאָרִים מֵהֶם. קָרַצְתִּי לָהּ בְעֵינַי, וְהִיא לֹא זוֹ בִלְבַד שֶׁלֹּא נִרְתְּעָה, אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסָה מִיָּד לְתוֹךְ הַשָּׁעַר. כְּשֶׁנִּכְנְסָה כָּבַשְׁתִּי אוֹתָהּ וְשַׂשְׂתִּי עָלֶיהָ וְנָעַלְתִּי הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבַעֲדִי. גִּלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְהֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אַדַּרְתָּהּ וּמְצָאתִיהָ מַזְהִירָה בְּיָפְיָהּ, וְנִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ בְלִבִּי. קַמְתִּי וְהֵבֵאתִי שֻׁלְחָן עִם הַטְּעִימִים בַּמַּאֲכָלִים וּבַפֵּרוֹת, וְכָל מַה שֶׁהַמָּקוֹם דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. אָכַלְנוּ וְשִׂחַקְנוּ וְשָׁתִינוּ עַד שֶׁנִּשְׁתַּכַּרְנוּ. אַחַר-כָּךְ יָשַׁנְתִּי עִמָּהּ אוֹתוֹ לַיְלָה הַנָּעִים מִכָּל הַלֵּילוֹת עַד לַבֹּקֶר. אַחֲרֵי זֶה נָתַתִּי לָהּ עֲשָׂרָה דִינָרִים. נִשְׁבְּעָה שֶׁאֵינָה נוֹטֶלֶת אֶת הַדִּינָרִים מִמֶּנִּי וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, הַמְתֵּן לִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, שֶׁאֲנִי בָאָה אֶצְלְךָ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְהָכֵן לָנוּ בְדִינָרִים אֵלֶּה, כְּמוֹ זֶה שֶׁהֲכִינוֹתָ אֶמֶשׁ”. נָתְנָה לִי הִיא עֲשָׂרָה דִינָרִים וְנִפְרְדָה מִמֶּנִי וְהָלְכָה לָהּ, וְנָטְלָה דַעְתִּי עִמָּהּ. כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים בָּאָה וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ דִּיבָג וְתַכְשִׁיטִין וַחֲלִיפוֹת בְּגָדִים יְקָרִים מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ בָרִאשׁוֹנָה. וּכְבָר הֲכִינוֹתִי לָהּ כְפִי שֶׁמַּתְאִים לַמָּקוֹם לֵפְּנֵי שֶׁבָּאָה. אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְיָשַׁנּוּ כְפִי שֶׁנָּהַגְנוּ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַד הַבֹּקֶר. נָתְנָה לִי עֲשָׂרָה דִינָרִים, וְקָבְעָה לִי מוֹעֵד אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים, שֶׁאָז תָּבוֹא אֶצְלִי, וַהֲכִינוֹתִי לָהּ כָּל הַמַּתְאִים לַמָּקוֹם. אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים בָּאָה בִּלְבוּשׁ יָקָר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְׁנִיָּה, וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֵין אֲנִי יָפָה?” אָמַרְתִּי: "הֵן, חַי אֱלֹהִים ". אָמְרָה: “תִּתֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאָבִיא עִמִּי נַעֲרָה יָפָה הֵימֶנִי וּצְעִירָה לְיָמִים מִמֶּנִי שֶׁתִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּנוּ וּתְשַׂחֵק עִמָּהּ, לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּהּ? שֶׁכֵּן עֲצוּבַת-רוּחַ הִיא זֶה זְמַן רָב, וְשָׁאֲלָה מִמֶּנִי שֶׁאֶקַּח אוֹתָהּ עִמִּי וּתְבַלֶּה עִמָּנוּ הַלַּיְלָה”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בַקָּשָׁתָהּ, אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן, חַי אֱלֹהִים”. שָׁתִינוּ עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן אֶל רָאשֵׁינוּ וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר. נָתְנָה לִי שׁוּב חֲמִשָּׁה עָשָׂר דִּינָרִים, וְאָמְרָה: “קַח יוֹתֵר עַל הָרָגִיל, שֶׁכֵּן תָּבוֹא עִמִּי הַנַּעֲרָה”. נִפְרְדָה מִמֶּנִי וְהָלְכָה לָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי הֲכִינוֹתִי לָהּ כָּל הַמַּתְאִים לַמָּקוֹם כָּרָגִיל. אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, בָּאָה וְעִמָּהּ נַעֲרָה עוֹטָה מְעִיל. נְכִנְסוּ שְׁתֵּיהֶן וְיָשְׁבוּ, וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ נָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַה נָּאֶה יוֹמֵנוּ וּמֶה הָדוּר,

עֵת עֵין מְחָרֵף אוֹתָנוּ לֹא תָשׁוּר,

עֵת אַהֲבָה וְשָׂשׂוֹן וְשִׁכָּרוֹן

קָרָבוּ, וְסָרָה בִּינַת נָבוֹן,

עֵת אַגַּן סַהַר יָאִיר בַּצָּעִיף,

וְנָטָה בְמַעֲטֵהוּ עֲדִינוֹת, הַסָּעִיף.

הַשּׁוֹשַׁנָּה טַל-בֹּקֶר לֶחְיָהּ,

הַנַּרְקִיסָה תּוֹפִיעַ לָעַיִן לֵאָה.

כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי יַזְהִירוּ הַחַיִּים זַכִּים

בְּחֶבְרַת הַחֲשׁוּקָה, הֶאָח מַה נָּעִים!

שָׂמַחְתִּי לְמַרְאָן וְהִדְלַקְתִּי הַנֵּרוֹת וְקִבַּלְתִּי פְנֵיהֶן בְּשִׂמְחָה וָגִיל. קָמוּ שְׁתֵּיהֶן וְהֵסִירוּ מֵעֲלֵיהֶן אֶת בִּגְדֵיהֶן הָעֶלְיוֹנִים, וְגִלְּתָה הַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה אֶת פָּנֶיהָ, וּרְאִיתִים כַּלְּבָנָה בְמִלּוּאָהּ; מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה. קַמְתִּי וְהִגַּשְׁתִּי לָהֶן אֶת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. הָיִיתִי מַרְאֶה חִבָּה לַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה וּמְמַלֵּא לָהּ אֶת הַגָּבִיעַ וְשׁוֹתֶה עִמָּהּ. נִתְקַנְּאָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה בְּקִרְבָּה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, אָמְנָם נַעֲרָה זוֹ יָפָה הִיא, וְאוּלָם אֵין הִיא יָפָה יוֹתֵר מִמֶּנִי”. אָמַרְתִּי: "אָמְנָם כֵּן, חַי אֱלֹהִים ". אָמְרָה לִי: “רְצוֹנִי שֶׁתִּישַׁן הַלַּיְלָה עִמָּהּ”. אָמַרְתִּי: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. קָמָה וְהִצִּיעָה לָנוּ הַמִּטָּה, וְקַמְתִּי וְיָשַׁנְתִּי עִם הַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר מָצָאתִי אֶת יָדַי רְטוּבוֹת, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁמִּזֵּעָה הוּא. הִתְרוֹמַמְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי לְעוֹרֵר אֶת הַנַּעֲרָה, וְאוּלָם כְּשֶׁנִּעְנַעְתִּי אוֹתָהּ בִּכְתֵפוֹתֶיהָ, נִדַּרְדֵּר רֹאשָׁהּ מֵעַל הַכָּר. נִטְרְפָה עָלַי דַעְתִּי וְנִזְעַקְתִּי: “הוֹי הַחוֹסֶה, הֱיֵה לִי מַחֲסֶה”. רָאִיתִי שֶׁנִּרְצְחָה, וְנִרְתַּעְתִּי. וְחָשַׁךְ עוֹלָמִי בַּעֲדִי. חִפַּשְׂתִּי אֶת אֲהוּבָתִי הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא אוֹתָהּ, וְעָלָה בְדַעְתִּי שֶׁהִיא הִיא שֶׁרָצְחָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ קִנְאָה וְאָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר. מַה אֶעֱשֶׂה?” נִמְלַכְתִּי שָׁעָה אַחַת וְקַמְתִּי וּפָשַׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי וְחָפַרְתִּי בּוֹר בְּתוֹךְ הֶחָצֵר בְּאֶמְצַע וְשַׂמְתִּי בוֹ אֶת הַנַּעֲרָה. וְהֶחֱזַרְתִּי עָלֶיהָ אֶת הֶעָפָר, וְהֵשַׁבְתִּי אֶת רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. אַחַר כָּךְ רָחַצְתִּי ולָבַשְׁתִּי בְגָדִים נְקִיִּים וְלָקַחְתִּי שְׁאֵרִית מָמוֹנִי וְיָצָאתִי מִן הַבַּיִת וְנָעַלְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל בַּעַל-הַבַּיִת, כְּשֶׁאֲנִי מְחַזֵּק אֶת לִבִּי, וְשִׁלַּמְתִּי לוֹ שְׂכַר-דִּירָה לְשָׁנָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: “נוֹסֵעַ אֲנִי אֶל דּוֹדַי אֲחֵי אָבִי לְמִצְרָיִם”.

נָסַעְתִּי לְמִצְרַיִם וּפָגְשׁוּ אוֹתִי דוֹדַי וְשָׂמְחוּ לִקְרָאִתי, מָצָאתִי אוֹתָם שֶׁכְּבָר גָּמְרוּ לִמְכֹּר סְחוֹרָתָם. אָמְרוּ לִי: “מַה הִיא סִבַּת בּוֹאֲךָ?” אָמַרְתִּי: “נִכְסַפְתִּי אֲלֵיכֶם, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עִמִּי כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן”. עָמַדְתִּי אִתָּם שָׁנָה כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמִצְרַיִם וּבִיאוֹרָהּ, וְשַׂמְתִּי יָדִי בְּמַה שֶׁנִּשְׁאַר עִמִּי, מִמָּמוֹנִי וְהָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה עַד שֶׁקָּרְבָה שְׁעַת נְסִיעַת דּוֹדַי.בָּרַחְתִּי וְהִסְתַּתַּרְתִּי מִפְּנֵיהֶם. חִפְּשׂוּ אוֹתִי וְלֹא שָׁמְעוּ דָבָר עַל אוֹדוֹתַי. אָמְרוּ: “וַדַּאי הִקְדִּים אוֹתָנוּ וְחָזַר לְדַמֶּשֶׂק”.וְנָסְעוּ. יָצָאתִי מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאִי וְעָמַדְתִּי בְמִצְרַיִם שָׁלשׁ שָׁנִים. וְהָיִיתִי מוֹצִיא לְהוֹצָאוֹתַי עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּיָדִי כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן. וְהָיִיתִי נוֹהֵג לִשְׁלֹחַ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעַל-הַבַּיִת אֶת שְׂכַר דִּירָתוֹ. וְאוּלָם אַחֲרֵי שָׁלשׁ שָׁנִים גָּבְרָה מְצוּקַת לִבִּי, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עִמִּי אֶלָּא שְׂכַר שָׁנָה אַחַת בִּלְבָד. נָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְדַמֶּשֶׂק וְיָרַדְתִּי אֶל הַבַּיִת, וְשָׂמַח בַּעַל-הַבַּיִת לִקְרָאתִי. מָצָאתִי אֶת הַחֲדָרִים נְעוּלִים כְּמוֹת שֶׁהִנַּחְתִּי אוֹתָם. פָּתַחְתִּי אוֹתָם וְהוֹצֵאתִי אֶת הַחֲפָצִים שֶׁהָיוּ בְתוֹכָם, וּמָצָאתִי תַּחַת הַמַּצָּע, שֶׁעָלָיו שָׁכַבְתִּי עִם הַנַּעֲרָה שֶׁנִּרְצְחָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה, עֲנָק זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת. נְטַלְתִּיו וְנִקִּיתִי אוֹתוֹ מִדַּם הַנַּעֲרָה הַנִּרְצַחַת. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וּבָכִיתִי שָׁעָה קַלָּה. נִשְׁאַרְתִּי בַבַּיִת זְמַן שְׁנֵי יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָלַכְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהֶחֱלַפְתִּי בְגָדַי, וְלֹא נִשְׁאַר עִמִּי עוֹד כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּאַחַד הַיָּמִים לָלֶכֶת לַשּׁוּק, לָחַשׁ לִי הַשָּׂטָן בְּאָזְנַי וְהֵסִית אוֹתִי, לְמַעַן יָקוּם הַדָּבָר אֲשֶׁר נִגְזַר עָלַי, וְלָקַחְתִּי אֶת הָעֲנָק הַמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְהָלַכְתִּי לַשּׁוּק וּמְסַרְתִּיו לִידֵי סַפְסָר. בִּקְשַׁנִי לָשֶׁבֶת לְיַד בַּעַל-הַבַּיִת וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַשּׁוּק. וְאוּלָם הוּא לָקַח בַּסֵּתֶר אֶת הָעֲנָק וְהִכְרִיז עָלָיו בַּחֲשָׁאי מִבְּלִי יְדִיעָתִי. וְהֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ בְאַלְפַּיִם דִּינָר. בָּא הַסַּפְסָר אֵלַי וְאָמַר לִי: “הֲרֵי עֲנָק זֶה רַק שֶׁל נְחשֶׁת הוּא, וְחִקּוּי הוּא מַעֲשֵׂה-יְדֵי הַפְרַנְקִים וּמְחִירוֹ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כֵּן הוּא. עָשִׂינוּ אוֹתוֹ לְאַחַת הַנְּעָרוֹת לְהַתֵּל בָּהּ, וְיָרְשָׁה אוֹתָהּ אִשְׁתִּי, וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים לְמָכְרוֹ. לֵךְ אֵפוֹא וְקַבֵּל אֶלֶף הָאֲדַרְכְּמוֹנִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָעֶלֶם לַסַּפְסָר: “קַח אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן”, וְשָׁמַע הַסַּפְסָר כָּךְ, הִכִּיר שֶׁעִנְיָן חָשׁוּד הוּא.פָּנָה עִם הָעֲנָק אֶל זְקַן-הַשּׁוּק וּנְתָנוֹ לוֹ. נְטָלוֹ וּפָנָה אֶל הַמּוֹשֵׁל, וְאָמַר לוֹ: “עֲנָק זֶה נִגְנַב מִבֵּיתֵנוּ וּמָצָאנוּ אֶת הַגַּנָּב לָבוּשׁ בִּגְדֵי סוֹחֲרִים”. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר עַד שֶׁהִקִּיפוּנִי הַשּׁוֹמְרִים וּנְטָלוּנִי אֶל הַמּוֹשֵׁל. שְׁאָלַנִי הַמּוֹשֵׁל עַל דְּבַר עֲנָק זֶה. אָמַרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַסַּפְסָר. צָחַק הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר: “אֵין אֵלֶּה דִבְרֵי אֱמֶת”. וּבְטֶרֶם יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, פָּשְׁטוּ אֶת בְּגָדִי מֵעָלַי וְהִלְקוּנִי בִּרְצוּעוֹת עַל כָּל גּוּפִי. הָיוּ הַמַּלְקוֹת צוֹרְבוֹת בִּי וְאָמַרְתִּי: “גְּנַבְתִּיו”.שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מוּטָב שֶׁאֹמַר: גְנַבְתִּיו מִשֶּׁאֹמַר: בַּעֲלָתוֹ נִרְצְחָה בְתוֹךְ בֵּיתִי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּנִי עָלֶיהָ”. וּכְשֶׁאָמַרְתִּי “גְּנַבְתִּיו, קִצְּצוּ אֶת יָדִי וְיָצְקוּ שֶׁמֶן רוֹתֵחַ עַל מְקוֹם הַגֶּדַע, הִתְעַלַּפְתִּי וְהִשְׁקוּנִי יַיִן עַד שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי.לָקַחְתִּי אֶת יָדִי וּבָאתִי לְבֵיתִי, אָמַר לִי בַּעַל-הַבַּיִת:מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵרַע עִמְּךָ כָּךְ, עֲזֹב אֶת בֵּיתִי וּרְאֵה לְךָ מָקוֹם אַחֵר, שֶׁחָשׁוּד אַתָּה עַל הַגְּנֵבָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַמְתֵּן לִי יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, עַד שֶׁאֶרְאֶה לִי מָקוֹם”. אָמַר לִי:”טוֹב“, וְהָלַךְ וְעָזַב אוֹתִי. נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: “כֵּיצַד אֶחֱזֹר לְמִשְׁפַּחְתִּי וַאֲנִי גִדֵּעַ וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁנָּקִי אָנִי. וְאוּלָם אוּלַי יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים אַחֲרֵי כָל זֶה מַשֶּהוּ”. הָיִיתִי בוֹכֶה בְכִי מָר. וּכְשֶׁהָלַךְ בַּעַל-הַבַּיִת מֵאֶצְלִי תְּקַפַנִי צַעַר גָּדוֹל, וְהָיִיתִי בִמְצוּקָה גְדוֹלָה יוֹמָיִם. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא אֵלַי בַּעַל-הַבַּיִת, מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וְאִתּוֹ שׁוֹמְרִים אֲחָדִים וּזְקַן-הַשּׁוּק שֶׁהֶאֱשִׁימַנִי בִּגְנֵבַת הָעֲנָק. יָצָאתִי אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם:”מַה הָעִנְיָן?" לֹא נָתְנוּ לִי כָּל שְׁהוּת, אֶלָּא תְּפָסוּנִי בְיָדַי וְשָׂמוּ שַׁלְשְׁלָאוֹת בְּצַוָּארִי וְאָמְרוּ לִי: “הֲרֵי הָעֲנָק שֶׁהָיָה עִמְּךָ, נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁהוּא לִנְצִיב דַּמֶּשֶׂק,מִשְׁנָהּ וּמוֹשְׁלָהּ”.

הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ לִי: “עֲנָק זֶה אָבַד מִבֵּית הַנְּצִיב לִפְנֵי זְמַן שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים, וְעִמּוֹ יַחַד בִּתּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִי דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהֶם רָעֲדוּ כָּל קְרָבַי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הֵם יַהַרְגוּנִי בְלִי כָל סָפֵק. חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לַנְּצִיב סִפּוּרִי, וְאִם יַחְפֹּץ יַהַרְגֵנִי וְאִם יַחְפֹּץ יִסְלַח לִי”. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַנָּצִיב, הֶעֱמִידוּנִי לְפָנָיו וּכְשֶׁרָאֲנִי אָמַר: “זֶה הוּא שֶׁגָּנַב אֶת הַעֲנָק וְהוֹרִידוֹ לְמָכְרוֹ? אָכֵן קִצַּצְתֶם אֶת יָדוֹ בְלִי מִשְׁפָּט”. צִוָּה לַחֲבשׁ אֶת זְקַן-הַשּׁוּק בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לוֹ לָזֶה דְמֵי יָדוֹ, שֶׁאִם לָאו הֲרֵינִי תוֹלֶה אוֹתְךָ וְנוֹטֵל אֶת כָּל רְכוּשֶׁךָ”. קָרָא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וּנְטָלוּהוּ וּסְחָבוּהוּ, וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי וְהַנְּצִיב לְבַדֵּנוּ. אַחֲרֵי שֶׁפִּתְּחוּ אֶת הַמַּסְגֵרוֹת מֵעַל צַוָּארִי וְהִתִּירוּ אֶת אֲסוּרַי, הִסְתַּכֵּל בִּי הַנְּצִיב וְאָמַר לִי: “בְּנִי סַפֵּר לִי וְהַגֵּד דְּבַר אֱמֶת כֵּיצַד הִגִּיעַ עֲנָק זֶה לְיָדֶךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי מַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת”. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵיצַד הֵבִיאָה אֵלַי אֶת הַשְּׁנִיָּה, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן שָׁחֲטָה אוֹתָהּ מִקִּנְאָה, וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר בִּשְׁלֵמוּתוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע דְבָרַי נִעְנַע בְּרֹאשׁוּ וְסָפַק בְּכַפָּיו וְשָׂם מִטְפַּחְתּוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּבָכָה שָׁעָה אֶחָת.אַחַר-כָּך פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “דַּע בְּנִי שֶׁהַנַּעֲרָה הַגְּדוֹלָה בִתִּי הִיא, וְהָיִיתִי עוֹצֵר אוֹתָהּ בְמִשְׁמָר בְּבֵיתִי, וּכְשֶׁהִתְבַּגְּרָה שְׁלַחְתִּיהָ לְמִצְרַיִם, וְהִשֵּׂאתִיהָ לְבֶן דּוֹדָהּ. מֵת וְחָזְרָה אֵלַי אַחֲרֵי שֶׁלָּמְדָה דַרְכֵי זִמָּה מִבְּנֵי מִצְרַיִם. בָּאָה אֵלֶיךָ אַרְבַּע פְּעָמִים, וְאַחַר-כָּך הֵבִיאָה אֵלֶיךָ אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה, וְהַשְׁתַּיִם אֲחָיוֹת לְאָב וּלְאֵם הֵן. וְהָיוּ אוֹהֲבוֹת אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ. וּכְשֶׁאֵרַע לַגְּדוֹלָה מַה שֶׁאֵרַע, גִּלְּתָה סוֹדָהּ לַאֲחוֹתָהּ, שֶׁבִּקְּשַׁתָּהּ לְקַחְתָהּ אִתָּהּ. אַחַר-כָּך חָזְרָה יְחִידָה שְׁאַלְתִּיהָ לַאֲחוֹתָהּ, כְּשֶׁמְּצָאתִיהָ בוֹכָה, וְאָמְרָה לִי: “אֵינִי יוֹדַעַת מֶה הָיָה לָהּ”. אַחַר-כָּך סִפְּרָה לְאִמָּהּ בְּסוֹד כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מִשְּׁחִיטָתָהּ אֶת אֲחוֹתָה, וּמָסְרָה לִי אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד”. לֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, לֹא אֶחְדַּל מִלִּבְכּוֹת עָלֶיהָ עַד מוֹתִי. וּדְבָרֶיךָ, בְּנִי, אֱמֶת הֵם, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי כָּל זֶה לִפְנֵי שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי. רְאֵה אֵפוֹא, בְּנִי, מַה שֶּׁאֵרַע, וַהֲרֵי אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ שֶׁלֹּא תָּשִׁיב פָּנַי בַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. רְצוֹנִי לְהַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה שֶׁאֵינָה אָחוֹת לָהֶם לְאֵם, וְהִיא בְתוּלָה,וְאֵינִי לוֹקֵחַ מִיָּדְךָ מֹהַר, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁאֲנִי קוֹצֵב לָךְ קִצְבָה מִיָּדִי, וְתִשָּׁאֵר אֶצְלִי בְּמַעֲלַת בְּנִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהִי כִרְצוֹנְךָ, אֲדוֹנִי, וּמַה זְּכוּת בְּיָדִי שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָךְ?” שָׁלַח הַנְּצִיב מִיָּד שָׁלִיחַ אֶל הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וְצִוָּה לִכְתֹּב שְׁטָר נִשּׂוּאַי לְבִתּוֹ וּבָאתִי אֵלֶיהָ. הוֹצִיא מִיַּד זְקַן-הַשּׁוּק סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן בִּשְׁבִילִי, וְהִגַּעְתִּי לְמִשְׂרָה גְדוֹלָה אֶצְלוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נִפְטַר אָבִי לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְשָׁלַח הַנְּצִיב וְהֵבִיא לִי אֶת הַמָּמוֹן שֶׁעָזַב אָבִי, וַהֲרֵינִי חַי כַּיּוֹם בְּתַעֲנוּגוֹת. זֹאת הִיא סִבַּת קְצִיצַת יָדִי.

אָמַר הַיְהוּדִי: "וְתָמַהְתִּי עַל זֶה וְעָמַדְתִּי אִתּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וְנָתַן לִי מָמוֹן רַב. נָסַעְתִּי מִמֶּנּוּ וְהִגַּעְתִּי לְאַרְצְכֶם זֹאת, וְהָיְתָה פַרְנָסָתִי מְצוּיָה לִי בְרֶוַח בָּהּ, וְאֵרַע לִי עִם הַגִּבֵּן מַה שֶּׁאֵרַע.

אָמַר מֶלֶךְ סִין: “אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן. וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֶתְלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם, וּבְיִחוּד אֶת הַחַיָּט שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאָסוֹן”. אָמַר לַחַיָּט: “חַיָּטוֹן, אִם תְּסַפֵּר לִי סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן, אֶסְלַח לָכֶם לְחַטַּאתְכֶם”.

בָּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַחַיָּט וְאָמַר:

דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁמַּה שֶּׁאֵרַע לִי נִפְלָא הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לְכֻלָּם. הָיִיתִי לִפְנֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת הַגִּבֵּן, בְּבֹקֶר הַיּוֹם, בִּסְעֻדַּת נִשּׂוּאִין אֵצֶל אַחַד חֲבֵרַי. וְהָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים אִישׁ בְּעֶרֶךְ מִגְּדוֹלֵי הָאוּמָנִים שֶׁבַּחַיָּטִים, בְּאוֹרְגֵי-מֶשִׁי וְהַנַּגָּרִים וְזוּלָתָם. כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ הֻגַּשׁ הָאֹכֶל שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ. וְהִנֵּה נִכְנַס בַּעַל-הַבַּיִת וְעִמּוֹ עֶלֶם נָכְרִי נָאֶה מִבְּנֵי בַּגְדָאד. וְהָיוּ עָלָיו מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא, וְהוּא יְפֵה תֹאַר, יֹפִי שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא חִגֵּר. נִכְנַס אֵלֵינוּ וְנָתַן שָׁלוֹם. קַמְנוּ לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָשֶׁבֶת רָאָה בְּתוֹכֵנוּ אָדָם, גַּלָּב, וְסֵרַב לָשֶׁבֶת וּבִקֵּשׁ לָצֵאת מֵעַל פָּנֵינוּ. עִכַּבְנוּהוּ אָנִי וּבַעַל-הַבַּיִת וְהִפְצַרְנוּ בוֹ, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ בַּעַל-הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת כְּנִיסָתְךָ וִיצִיאָתְךָ תֵכֶף לְכָךְ?” אָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תַעֲמֹד לִי בְדַרְכִּי בִכְלוּם, מִשּׁוּם שֶׁסִּבַּת יְצִיאָתִי גַּלָּב זֶה הַיּוֹשֵׁב כָּאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּעַל-הַסְּעֻדָּה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁעֶלֶם זֶה מִבַּגְדָאד נֶעְכְּרָה רוּחוֹ בִּגְלַל אוֹתוֹ גַלָּב?” פָּנִינוּ אֵלָיו וְאָמַרְנוּ לוֹ: “סַפֵּר לָנוּ מַה סִּבַּת הַזַּעַם שֶׁאַתָּה זוֹעֵם גַּלָּב זֶה?” אָמַר הָעֶלֶם: “חַבְרַיָּה,מִשּׁוּם שֶׁאֵרַע לִי עִם גַּלָּב זֶה עִנְיָן מֻפְלָא בְּעִיִרי בְּבַגְדָאד, וְהָיָה הוּא הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי חִגֵּר וְנִשְׁבְּרָה רַגְלִי, וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי יוֹשֵׁב אִתּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד כָּל עוֹד אֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וְלֹא אָגוּר בְּעִיר שֶׁהוּא גָר בָּהּ. וּכְבָר עָזַבְתִּי אֶת בַּגְדָאד וְיָצָאתִי אוֹתָהּ וְיָשַׁבְתִּי בְּעִיר זוֹ, וְעַכְשָׁו אֵינִי לָן כָּאן הַלַּיְלָה אֶלָּא נוֹסֵעַ הָלְאָה”. אָמַרְנוּ לוֹ: “רְאֵה הִשְׁבַּעְנוּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרְךָ עִמּוֹ”. הִלְבִּינוּ פְּנֵי הַגַּלָּב בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַלְנוּ אֶת הָעֶלֶם, וּפָתַח הָעֶלֶם וְאָמַר:

דְּעוּ חַבְרַיַּת-טוֹבִים, שֶׁאָבִי מִגְּדוֹלֵי סוֹחֲרֵי בַּגְדָאד הָיָה, וְלֹא חֲנָנוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וָלַד זוּלָתִי, כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהִתְבַּגַּרְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ נֶאֱסַף אָבִי לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְעָזַב לִי הוֹן וַעֲבָדִים וְסָרִיסִים. הָיִיתִי לוֹבֵשׁ אֶת הַיָּפֶה בַּלְּבוּשׁ וְאוֹכֵל מֵיטַב הַמַּאֲכָלִים. וְשֵׁם אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה בְּקֶרֶב לִבִּי מַשְׂטֵמָה לַנָּשִׁים, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּבַגְדָאד, וְהִנֵּה בָאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים בַּדֶּרֶךְ. בָּרַחְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לְסִמְטָה אַחַת שֶׁאֵינָהּ מְפֻלֶּשֶׁת וְנִשְׁעַנְתִּי בְּקָצֶהָ הָעֶלְיוֹן עַל אִצְטַבָּה. לֹא יָשַׁבְתִּי שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁנִּפְתַּח חַלּוֹן מִמּוּל לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ, וְנִשְׁקְפָה מִתּוֹכוֹ נַעֲרָה כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי כְמוֹתָהּ. הָיוּ לָהּ עֲצִיצֵי פְרָחִים עֲרוּכִים עַל קֶרֶשׁ, וְהָיְתָה מַשְׁקָה אוֹתָם; פָּנְתָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְאַחַר-כָּךְ סָגְרָה אֶת הַחַלּוֹן וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי. נִצְּתָה בְלִבִּי אֵשׁ, וְהָיְתָה דַעְתִּי עֲסוּקָה בָהּ, וְנֶהְפְּכָה מַשְׂטֵמָתִי לְנָשִׁים לְאַהֲבָה. לֹא פָסַקְתִּי מִשֶּׁבֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד לִשְׁקִיעַת-הַחַמָּה, כְּשֶׁאִינֶנִּי עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעָצְמַת הַתְּשׁוּקָה.

וְהִנֵּה קָאצִ’י הָעִיר רוֹכֵב עוֹבֵר, לְפָנָיו עֲבָדִים וְאַחֲרָיו סָרִיסִים, יָרַד וְנִכְנַס לַבַּיִת שֶׁבַּעֲדוֹ נִשְׁקְפָה הַנַּעֲרָה וְהֵבַנְתִּי שֶׁאָבִיהָ הוּא. בָּאתִי עָצוּב לְבֵיתִי וְנָפַלְתִּי עַל הַמַּצָּע מִצְטַעֵר. נִכְנְסוּ אֵלַי שִׁפְחוֹתַי וְיָשְׁבוּ סְבִיבִי וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מַה אִתִּי וַאֲנִי אֵינִי מְגַלֶּה לָהֶן כְּלוּם, וְאֵינִי מֵשִׁיב כָּל תְּשׁוּבָה עַל דִּבְרֵיהֶן אֵלַי. קָשְׁתָה מַחֲלָתִי, וְהָיוּ בְנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אוֹתִי. נִכְנְסָה אֵלַי זְקֵנָה אַחַת, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, לֹא נֶעֱלַם מִמֶּנָּה מַצָּבִי, יָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְהִרְגִּיעָה אֶת רוּחִי וְאָמְרָה: “בְּנִי, סַפֵּר לִי עִנְיָנְךָ”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי. אָמְרָה: “בְּנִי, הֲרֵי זוֹ בַּת קָאצִ’י בַּגְדָאד, וְהִיא עֲצוּרָה בְּבֵיתוֹ, וּמָקוֹם זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ בוֹ, הַקּוֹמָה שֶׁהִיא גָרָה בוֹ הוּא, וְאָבִיהָ אוּלָם גָּדוֹל לוֹ לְמַטָּה מִזֶּה, וְהִיא לְבַדָּהּ, וַאֲנִי נִכְנֶסֶת הַרְבֵּה אֶצְלָם, וְאֵין לְךָ דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ אֶלָּא עַל יָדִי. חֲזַק אֵפוֹא וֶאֱמָץ”. הִתְחַזַּקְתִּי וְאִמַּצְתִּי אֶת רוּחִי, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, וְשָׂמְחוּ אַנְשֵׁי בֵיתִי בְאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנִּתְחַזְּקוּ אֲבָרַי וְחָזַרְתִּי לִבְרִיאוּת שְׁלֵמָה. אַחַר-כָּךְ הָלְכָה הַזְּקֵנָה וְחָזְרָה כְּשֶׁפָּנֶיהָ נִשְׁתַּנּוּ וְאָמְרָה: “בְּנִי, אַל תִּשְׁאַל לְמַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהּ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָהּ זֹאת, אָמְרָה לִי: אִם לֹא תִשְׁתְּקִי, זְקֵנָה מְזֹהָמָה, מִדַּבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה, הֲרֵינִי עוֹשָׂה בָךְ מַה שֶּׁאַתְּ רְאוּיָה לוֹ”. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיהָ פַּעַם שְׁנִיָּה". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, הוֹסִיפוּ לִי דְבָרֶיהָ מַחֲלָה עַל מַחֲלָתִי.

לְיָמִים בָּאָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “בְּנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּיהָ, חָזְרָה נִשְׁמָתִי לְגוּפִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הֲרֵי לָךְ עִמִּי כָּל טוֹב”. אָמְרָה: "הָלַכְתִּי תְמוֹל אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי שֶׁאֲנִי שְׁבוּרַת-הַלֵּב וְעֵינִי בוֹכִיָּה אָמְרָה: “אוֹי דוֹדָתִי, אֲחוֹת אִמִּי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ וְצַעַר בְּלִבֵּךְ?” וּכְשֶׁאָמְרָה לִי כָךְ, בָּכִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי וּגְבִרְתִּי, הֲרֵי אֲנִי בָאָה אֵלַיִךְ מֵאֵת עֶלֶם הָאוֹהֵב אוֹתָךְ וְצָפוּי לְמִיתָה בְּגִינֵךְ”. אָמְרָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְרַכֵּךְ לִבָּהּ: “וּמֵאַיִן הוּא בָּחוּר זֶה, שֶׁאַּתְּ מְדַבֶּרֶת בּוֹ?” אָמַרְתִּי: “בְּנִי הוּא וּפְרִי לְבָבִי. רָאָה אוֹתָךְ בַּחַלּוֹן לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים כְּשֶׁאַתְּ מַשְׁקָה אֶת פְּרָחַיִךְ וְרָאָה פָנַיִךְ וְנִדְלְקָה בוֹ אַהֲבָתֵךְ.וַאֲנִי שֶׁהוֹדַעְתִּיו מַה שֶּׁאֵרַע לִי אִתָּךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וְאֵינוֹ אֶלָּא מֵת, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”. אָמְרָה כְּשֶׁפָּנֶיהָ הֶחֱוִירוּ: “כְּלוּם כָּל זֶה בְגִינִי?” אָמַרְתִּי: “הֵן, חַי אֱלֹהִים, וּמַה הוּא שֶׁאַתְּ מְצַוָּה?” אָמְרָה: “לְכִי אֵלָיו וּמִסְרִי לוֹ שָׁלוֹם מִמֶּנִּי, וְהַגִּידִי לוֹ שֶׁאֶצְלִי כִפְלֵי-כִפְלַיִם מִמַּה שֶׁאֶצְלוֹ, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם הַשִּׁשִּׁי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, יָבוֹא אֵלַי לֶחָצֵר, וַאֲנִי אֵרֵד בְּעַצְמִי וְאֶפְתַּח לוֹ הַדֶּלֶת וְאַעֲלֶה אוֹתוֹ אֵלַי, וְיֵשֵׁב בְּחֶבְרָתִי שָׁעָה אַחַת וְיַחֲזוֹר לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אָבִי מִן הַתְּפִלָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דִבְרֵי הַזְּקֵנָה, פַּסַק מַה שֶּׁהָיִיתִי מַרְגִּישׁ מִן הַכְּאֵב וְנָחָה דַעְתִּי, וּמָסַרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְהָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לִי: “תָּנוּחַ דַּעְתֶּךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא נִשְׁאַר בִּי עוֹד כְּלוּם מִן הַכְּאֵב”. וְשָׂמְחוּ אַנְשֵׁי-בֵיתִי וִידִידַי עַל בְּרִיאוּתִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶצְלִי וְשָׁאֲלָה אוֹתִי לִשְׁלוֹמִי. הִגַּדְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת. לָבַשְׁתִּי בְגָדַי וְזָלַפְתִּי עָלַי בְשָׂמִים וְנִשְׁאַרְתִּי מְצַפֶּה לַשָּׁעָה שֶׁבְּנֵי-אָדָם הוֹלְכִים לִתְפִלָּה, כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אֶצְלָהּ. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ עוֹד שְׁהוּת רַבָּה, דַּי וְהוֹתֵר, אִלּוּ הָלַכְתָּ אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִסְתַּפַּרְתָּ, בְּיִחוּד אַחֲרֵי מַחֲלָתְךָ הַקָּשָׁה, הָיָה זֶה לְטוֹב לְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אָכֵן דְּבָרִים נְכוֹחִים הֵם אֵלֶּה. וְאוּלָם תְּחִלָּה אֲנִי מִסְתַּפֵּר וְאַחַר-כָּךְ אֶכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”.

שָׁלַחְתִּי לְגַלָּב שֶׁיָּבוֹא וִיסַפֵּר אֶת רֹאשִׁי, וְאָמַרְתִּי לַנַּעַר: “לֵךְ לַשּׁוּק וְהָבֵא אֵלַי גַלָּב בַּר-דַּעַת, שֶׁאֵין מִדַּרְכּוֹ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לוֹ, וְשֶׁלֹּא יְפוֹצֵץ אֶת רֹאשִׁי בְּרִבּוּי דִּבּוּרוֹ”. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא זָקֵן זֶה. כְּשֶׁנִּכְנַס נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר: “יַעֲבִיר אֱלֹהִים דַּאֲגָתְךָ וְצַעַרְךָ וְיָסִיר מֵעָלֶיךָ רָעָה וְיָגוֹן”. אָמַרְתִּי:“יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתֶךָ”. אָמַר: "שָׂמֵחַ אֲדוֹנִי, שֶׁכְּבָר בָּאָה רְפוּאָתֶךָ. רְצוֹנְךָ לְסַפֵּר רֹאשְׁךָ אוֹ לְהַקִּיז דָּם? שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדֵנוּ מִשּׁוּם אִבְּן עַבָּאס מִשּׁוּם הַנָּבִיא שֶׁאָמַר: “כָּל הַמִּסְתַּפֵּר בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מַעֲבִיר אֱלֹהִים מֵעָלָיו שִׁבְעִים מִינֵי חֹלִי”. וְעוֹד קַבָּלָה בְיָדֵנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁהַנָּבִיא אָמַר: “כָּל הַמַּקִּיז דָּם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מֻבְטָח שֶׁלֹּא תִכְהֶינָה עֵינָיו וּמִפְּנֵי הַרְבֵּה מַחֲלוֹת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח שִׂיחוֹת אֵלּוּ וְהִזְדָּרֵז וְסַפֵּר שְׂעָרִי, שֶׁאָדָם חוֹלֶה אָנִי”. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְהוֹצִיא מִטְפַּחַת וּפְרָשָׂהּ, וְהָיָה בְתוֹכָהּ אִצְטְרוֹלָב שֶׁשֶּׁבַע דִּסְקוֹת לוֹ.נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְאֶמְצָעָהּ שֶׁל הֶחָצֵר. וְנָשָׂא רֹאשׁוֹ אֶל קַרְנִי הַשֶּמֶשׁ, וְעִיֵּן שָׁעָה רַבָּה. וְאָמַר לִי: “דַּע שֶׁכְּבָר עָבַר מִיּוֹמֵנוּ זֶה, הַיְנוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁהוּא הָעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ צַפַר שְׁנַת שָׁלשׁ וְשִׁשִּׁים וּשְׁבַע מֵאוֹת לַהִגְ’ָרה הַנְּבוּאִית, שֶׁהִגֵּר הַנָּבִיא עָלָיו הַנַּעֲלוֹת בַּתְּפִלּוֹת וְהַשָּׁלוֹם, וְשֶׁהוּא לְפִי מַה שֶּׁהֶעֱלוּ עַל-פִּי הַכְּלָלִים שֶׁלָּהֶם, יוֹדְעֵי דַעַת הָעִתִּים שְׁנַת שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לְחֶשְׁבּוֹן אֲלִכְסַנְדֵּר בַּעַל-הַקַּרְנַיִם, וּמַזָּלוֹ הוּא לְפִי מַה שֶּׁעָלָה עַל-פִּי חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן, הַמַּאֲדִים שֶׁהוּא עַכְשָׁו בְּשֵׁשׁ מַעֲלוֹת וְשֵׁשׁ דַּקּוֹת. וְאוּלָם הִנֵּה קָרָה שֶׁנִּתְחַבֵּר אֵלָיו מַזַּל כּוֹכָב, וְזֶה מַרְאֶה שֶׁשָּׁעָה זוֹ יָפָה מְאֹד לְתִסְפֹּרֶת. וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן אַתָּה לָלֶכֶת אֶל אָדָם שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר בְכָךְ, אַךְ אַחֲרֵי-כֵן יִפְּלוּ דִבְרֵי רִיבוֹת וְעִנְיָן שֶׁאֵינִי חָפֵץ לְהַגִּידוֹ לְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חַי אֱלֹהִים כְּבָר הוֹגַעְתַּנִי וְהוֹצֵאתָ נִשְׁמָתִי וּבִשַּׂרְתָּ לִי רָעָה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא לְסַפֵּר אֶת שְׂעָרִי. קוּם אֵפוֹא וְסַפֵּר אֶת שְׂעָרִי, וְאַל תַּאֲרִיךְ עָלַי בִּדְבָרִים”. אָמַר לִי: “חַי אֱלֹהִים אִלּוּ יָדַעְתָּ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר. וַהֲרֵינִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא נוֹהֵג הַיּוֹם לְפִי מַה שֶּׁאֲצַוֶּה עָלֶיךָ עַל-פִּי חֶשְׁבּוֹן הַמַּזָּלוֹת. וְעָלֶיךָ לְהוֹדוֹת לָאֵל וְלֹא לַמְרוֹת אֶת פִּי, שֶׁכֵּן יוֹעֵץ טוֹב אֲנִי לְךָ וְחָפֵץ לַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתְךָ שָׁנָה תְמִימָה, וְהַנַּח לִי זְכוּת זוֹ וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שָׂכָר עַל כָּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ מִפִּיו אָמַרְתִּי לוֹ: “אָמְנָם מֵמִית אַתָּה אוֹתִי הַיּוֹם, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים פָּתְחָה וְאָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לוֹ: “אָכֵן מֵמִית אַתָּה אוֹתִי הַיּוֹם”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי,אֲנִי הוּא זֶה שֶׁבְּנֵי-אָדָם מְכַנִּים אוֹתִי בְשֵׁם הַשַּׁתְקָן, עַל שֶׁאֲנִי מְמַעֵט דִּבּוּר מִכָּל אֶחָי, שֶׁכֵּן אָחִי הַגָּדוֹל אַלבַּקְבּוּק, הַיְנוּ הַפַּטְפְּטָן, וְהַשֵּׁנִי אַלהַדָּאר כְּלוֹמַר הַצַּרְחָן, וְהַשְּׁלִישִׁי אַלפַקִיק, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַמְקַשְׁקֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, וְהָרְבִיעִי שְׁמוֹ אַלְכּוּז אַלְאֻצְוָאנִי, הַכַּד מֵאֻצְוָאן, שֶׁפִּיו נִשְׁאַר פָּתוּחַ לְעוֹלָם, וְהַחֲמִישִׁי אַלְפַשָּׁאר, הַשַּׁחְצָן, וְהַשִּׁשִּׁי שַׁכָּאשִׁךְּ מַהְבִּיל הֶבֶל. וְאוּלָם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁתְקָן שְׁמוֹ, אֲנִי הוּא”. כְּשֶׁהִכְבִּיר עָלַי גַּלָּב זֶה דְּבָרִים, רָאִיתִי שֶׁמְּרֵרָתִי נִשְׁפֶּכֶת וְאָמַרְתִּי לַנַּעַר: “תֵּן לוֹ רֶבַע הַדִּינָר וּפַטְּרֵהוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי בְשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לִי חֵפֶץ בְּתִסְפֹּרֶת”. אָמַר אוֹתוֹ גַלָּב, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַנַּעַר: "מַה הֵם דִּבּוּרִים אֵלּוּ, אֲדוֹנִי? חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ שָׂכָר עַד שֶׁאֵינִי מְשַׁמֶּשְׁךָ. וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשַׁמֶּשְׁךָ, שֶׁכֵּן חוֹבָה עָלַי לְשַׁמֶּשְׁךָ וּלְמַלֵּא צְרָכֶיךָ, וְלֹא אִכְפַּת לִי אִם לֹא אֶקַּח מִמְּךָ מָמוֹן, שֶׁאִם אַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר בְּעֶרְכִּי, הֲרֵי אֲנִי מַכִּיר בְּעֶרְכְּךָ, שֶׁכֵּן עָשָׂה אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים יִתְעַלָה, אִתָּנוּ טוֹבָה מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נָדִיב. חַי אֱלֹהִים, שֶׁיּוֹם אֶחָד שָׁלַח אָבִיךָ לִקְרֹא לִי, וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם מְבֹרָךְ כְּמוֹ הַיּוֹם הַזֶּה. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְהָיְתָה אֶצְלוֹ אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ. אָמַר לִי: “הַקֵּז לִי דָם”. נָטַלְתִּי אֶת הָאִצְטְרוֹלָב וּמָדַדְתִּי אֶת מַעֲלַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּמָצָאתִי שֶׁהַמַּזָּל רַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְשֶׁהַקָּזַת דָּם קָשָׁה בְאוֹתָהּ שָׁעָה. הִגַּדְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר וְשָׁמַע לַעֲצָתִי וְהִמְתִּין לִי. חִבַּרְתִּי בִתְהִלָּתוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בָּאתִי אֶל הָאָדוֹן הָרָם לְהַקִּיז לוֹ דָם,

וְלֹא מָצָאתִי הַזְּמַן לַבְּרִיאּות הַגּוּף מָתְאָם,

וָאֵשֵׁב בְסוֹדוֹ, שׂוֹחַחְתִּיו כָּל פְּלָאוֹת,

וָאֲפַזֵּר לְפָנָיו מִבִּינָתִי יְדִיעוֹת.

וּבְהַקְשִׁיבוֹ הִפְלִיאוּהוּ וַיֹּאמַר אֵלַי אָמוֹר:

“עָבַרְתָּ גְּבוּל הַבִּינָה, אַתָּה לְכָל דַּעַת מָקוֹר”.

וָאֹמַר אֵלָיו: "אֲדוֹן כָּל יְצוּר, אִלּוּלֵא אָתָּה

בִּינָה לִי אָצַלְתָּ, בִּינָתִי לֹא פָשָׂתָה.

כְאִלּוּ אַתָּה רַב-הַחֶסֶד, הַנְּדִיבוֹת וּמַתַּת-כַּפַּיִם

וְאוֹצַר כָּל יְצוּר בִּתְבוּנָה, בְּדַעַת וְאֶרֶךְ-אַפַּיִם".

אָז שָׂשׂ אָבִיךָ וַיָּגֶל וַיִּקְרָא לַנַּעַר וַיֹּאמַר: “תֵּן לוֹ מֵאָה וּשְׁלשָׁה דִּינָרִים וּבֶגֶד פְּאֵר”. נָתַן לִי כָּל זֶה. וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַמְעֻלָּה הוֹצֵאתִי לוֹ אֶת הַדָּם, וְלֹא הִמְרָה אֶת פִּי וְהוֹדָה לִי וְכֵן הוֹדְתָה לִי הַחֲבוּרָה שֶׁנִּמְצְאָה עִמּוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹצֵאתִי לוֹ אֶת הַדָּם לֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לִי עוֹד לִשְׁתֹּק, אָמַרְתִּי לוֹ: "בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ אֲדוֹנִי, מַה עוֹרֵר אוֹתְךָ לְהַגִּיד מַה שֶׁהִגַּדְתָּ לַנַּעַר: “תֵּן לוֹ מֵאָה וּשְׁלשָׁה דִינָרִים?” אָמַר לִי: “דִּינָר בִּשְׂכַר זֶה שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת, וְדִינָר בִּשְׂכַר שַׁעְשַׁעְךָ אוֹתִי וְדִינָר בִּשְׂכַר הַקָּזַת הַדָּם וּמֵאָה הַדִּינָר וּבֶגֶד-הַפְּאֵר בִּשְׂכַר הַלֶּלְךָ אוֹתִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת אָבִי שֶׁהִכִּיר אָדָם שֶׁכְּמוֹתֶךָ”. חִיֵּךְ גַּלָּב זֶה וְאָמַר: "אֵין אֱלוֹהָּ מִבִּלְתִּי אַללָּה וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ. יִשְׁתַּבַּח הַמְשַׁנֶּה וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה. חוֹשֵׁב הָיִיתִי אוֹתְךָ לְבַר-דַּעַת, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂיתָ עוֹבֵר וּבָטֵל עַל-יְדֵי הַמַּחֲלָה. כְּבָר אָמַר אַללָּה בְסֵפֶר קָדְשׁוֹ: “וְהַכּוֹבְשִׁים כַּעְסָם וְהַסּוֹלְחִים לִבְנֵי-אָדָם”.¹ וַאֲנִי עַל-כָּל פָּנִים אֵינִי נוֹשֵׂא עָלֶיךָ חֵטְא. וְאוּלָם אֵינִי מֵבִין סִבַּת פְּזִיזוּתְךָ, וַהֲרֵי עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי.

וּכְבָר אָמְרוּ: בַּיּוֹעֵץ יֵשׁ לִבְטוֹחַ, וְהַמְּבַקֵּשׁ עֵצָה לֹא תִכָּזֵב תִּקְוָתוֹ". וּכְבָר אָמְרוּ בְאַחַד הַפִּתְגָמִים: “כָּל שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד זָקֵן אֵינוֹ רָאוּי לְזִקְנָה”. וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כַּאֲשֶׁר חָרַצְתָּ דָּבָר, אַל תַּעֲשֶׂנּוּ

בְּטֶרֶם נוֹעַצְתָּ בְּמֻמְחֶה, וְאַל תַּמְרֶנּוּ.

וְאֵינְךָ מוֹצֵא אָדָם מֵבִין יוֹתֵר מִמֶּנִי בְכָל הָעִנְיָנִים. וַהֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד הָכֵן עַל רַגְלַי לְשָׁרֶתְךָ, וְלֹא נָקְעָה נַפְשִׁי מִמְּךָ, וְכֵיצַד זֶה תֵּקַע נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי? וַהֲרֵי אֲנִי מַאֲרִיך לְךָ רוּחִי מִשּׁוּם זֶה שֶׁאֲנִי חַיָּב לְאָבִיךָ בִּגְלַל הַחֶסֶד שֶׁהֶרְאָה לִי". אָמַרְתִּי לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אַתָּה זְנַב-הַחֲמוֹר, כְּבָר הֶאֱרַכְתָּ עָלַי בִּדְרוּשׁ, וְהִכְבַּרְתָּ עָלַי דְבָרִים, וַאֲנִי מַטְּרָתִי הִיא שֶׁתְּסַפֵּר שְׁעָרִי וְתִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי”. הִרְטִיב אֶת רֹאשִׁי וְאָמַר לִי: “אָכֵן רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁנַּפְשְׁךָ נָקְעָה מִמֶּנִּי, וְאוּלָם אֵין בְּלִבִּי טִינָאַ עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן שִׂכְלְךָ רוֹפֵף, וַעֲדַיִן יֶלֶד אַתָּה וְעוֹד זֶה מִקָּרוֹב הָיִיתִי נוֹשֵׂא אוֹתְךָ עַל כְּתֵפִי וּמוֹלִיכְךָ לְבֵית-הַסֵּפֶר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים הִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי, שֶׁאֶפָּנֶה לַעֲבוֹדָתִי, וְלֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ” וְקָרַעְתִּי בְגָדַי. כְּשֶׁרָאַנִי עוֹשֶׂה כֵן, נָטַל הַתַּעַר וְהִשְׁחִיזוֹ, וְלֹא פָסַק מֵהַשְׁחִיזוֹ עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי. נִגַּשׁ אֶל רֹאשִׁי וְסִפֵּר מִקְצָתוֹ. אַחַר-כָּךְ הֵסִיר יָדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, הַפְּזִיזוּת מִן הַשָּׂטָן הִיא”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מָתוּן מָתוּן, וְאַל תְּהִי אָץ בְּדָבָר תַּחְפְּצֶנּוּ,

וֶהֱיֶה רַחוּם לָאָדָם לְמַעַן רַחוּם תִּמְצָאֶנּוּ.

וְאֵין יָד אֲשֶׁר יַד אֱלֹהִים, עָלֶיהָ לֹא תָּרוּם.

וְאֵין עָרִיץ אֲשֶׁר עָרִיץ עָלָיו לֹא יָקוּם.

הוֹסִיף וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, חוֹשְׁבְנִי שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר בְּעֶרְכִּי, הֲרֵי יָדִי עוֹלָה עַל רָאשֵׁי הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי-הַמַּדָּע, וְעַל שֶׁכְּמוֹתִי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כָּל הָאוּמָנֻיּוֹת הֵן כַּעֲנָק לַגַּרְגֶּרֶת,

אַךְ גַּלָּב זֶה הוּא כַפְּנִינָה בַשַּׁרְשֶׁרֶת.

עַל כָּל אִישׁ חָכְמָה עַל הוּכָן,

וְתַחַת יָדָיו רֹאשׁ הַמְּלָכִים יֻתָּן".

אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶךָ, שֶׁכְּבָר הֵצַרְתָּ לְלִבִּי וְהִרְגַּזְתָּ אֶת רוּחִי”. אָמַר: “חוֹשֵׁבְנִי שֶׁפָּזִיז אַתָּה”. אָמַרְתִּי: “הֵן, הֵן, הֵן”. אָמַר:“הֱוֵה מָתוּן מָתוּן, שֶׁהַפְּזִיזוּת מִן הַשָּׂטָן הִיא וְגוֹרֶמֶת חֲרָטָה וְרָעָה. וּכְבָר אָמַר הַנָּבִיא עָלָיו, הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם: “הַטּוֹב שֶׁבַּדְּבָרִים הוּא זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְתִינוּת” וַאֲנִי, חַי אֱלֹהִים, שֶׁעָלָה פִּקְפּוּק בְּלִבִּי בְּעִנְיָנְךָ וּמִתְאַוֶּה אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה נֶחְפָּז בַּעֲבוּרוֹ? וּלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה לְטוֹבָה. וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ כָךְ”. לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא שָׁלשׁ שָׁעוֹת עַד לִזְמַן הַתְּפִלָּה. כָּעַס וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַתַּעַר מִיָּדוֹ וְלָקַח הָאִצְטְרוֹלָב וְהָלַךְ לַשֶּׁמֶשׁ וְעָמַד שָׁעָה אֲרֻכָּה וְחָזַר וְאָמַר: “הֲרֵי נִשְׁאֲרוּ עַד לִזְמַן הַתְּפִלָּה שָׁלשׁ שָׁעוֹת לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת”. אָמַרְתִּי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שְׁתֹק מֵעָלַי, שֶׁכְּבָר פֵּרַרְתָּ אֶת כְּבֵדִי”.

נָטַל הַתַּעַר וְהִשְׁחִיזוֹ כְּפִי שֶׁעָשָׂה קוֹדֵם לָכֵן וְסִפֵּר מִקְצָת רֹאשִׁי וְאָמַר: “מָלֵא אֲנִי דְאָגָה עַל חֶפְזוֹנְךָ, וְאִלּוּ הוֹדַעְתָּ לִי סִבָּתוֹ הָיָה לְטוֹב יוֹתֵר לְךָ, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי”. וּכְשֶׁהִכַּרְתִּי בַדָּבָר שֶׁאֵין לִי מִפְלָט מִמֶּנּוּ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר הִגִּיעָה זְמַן הַתְּפִלָּה, וְחָפֵץ אֲנִי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ לִפְנֵי שֶׁיֵּצְאוּ בְנֵי-אָדָם מִן הַתְּפִלָּה, שֶׁאִם אֲנִי מְאַחֵר שָׁעָה אֵינִי מוֹצֵא עוֹד דֶּרֶךְ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ”. וְאָמַרְתִּי: “הִזְדָּרֵז נָא וְהַנַּח פִּטְפּוּטֶיךָ וְהֶרֶף מֵהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁהִזְמִינוּנִי אֵצֶל חֲבֵרָי”. כְּשֶׁשָּׁמַע מֵעִנְיַן הַהַזְמָנָה אָמַר: “יוֹם זֶה מְבֹרָךְ הוּא לִי, מַמָּשׁ תְּמוֹל הִזְמַנְתִּי חֲבוּרָה מִידִידַי וְשָׁכַחְתִּי לְהָכִין מַשֶּׁהוּ לַאֲכִילָה, וְעַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי בַדָּבָר. הוֹי לְאוֹתָה שִׁמְצָה שֶׁאֶהֱיֶה פָרוּעַ בָהֶם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תִּדְאַג לְכָךְ, הֲרֵי כָל מַה שֶּׁבְּבֵיתִי מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לְךָ הוּא, אִם אַתָּה גוֹמֵר עִנְיָנִי וּמְמַהֵר לְסַפֵּר שְׂעָרִי”. אָמַר: “יִגְמֹל לְךָ אֱלֹהִים טוֹב, פָּרֵט לְפָנַי מַה שֶּׁיֵּשׁ אִתְּךָ לְאוֹרְחַי, שֶׁאֵדַע”. אָמַרְתִּי: “אִתִּי חֲמִשָּׁה מִינֵי מַאֲכָל וְעֶשֶׂר תַּרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וּגְדִי צָלוּי”. אָמַר: “הֲבִיאֵם אֵלַי שֶׁאֶרְאֵם”. הֵבֵאתִי לְפָנָיו כָּל זֶה, וּכְשֶׁרָאָהוּ בְעֵינָיו אָמַר: “עֲדַיִן חָסֵר הַמַּשְׁקֶה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יֶשְׁנוֹ אִתִּי”. אָמַר:" הָבֵא אוֹתוֹ". הֵבֵאתִי לוֹ. אָמַר: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים, מַה נְּדִיבָה נַפְשֶׁךָ, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן חֲסֵרִים הַמֻּגְמָר וְהַבְּשָׂמִים”. הֵבֵאתִי לוֹ קֻפְסָה וּבָהּ נֵרְדְּ וַאֲהָלִים וְעִנְבָּר וּמשֶׁק בְּשֹׁוִי חֲמִשִּׁים דִּינָר, וְהָיְתָה הַשָּׁעָה דוֹחֶקֶת וְלִבִּי דָחוּק. אָמַרְתִּי לוֹ: “טוּל זוֹ וּגְמֹר לְסַפֵּר שְׂעָרִי, חַי מֻחַמָּד – יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”. אָמַר הַגַּלָּב: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטְלָהּ עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָל מַה בְּתוֹכָהּ”. צִוִּיתִי אֶת הַנַּעַר וּפָתַח לוֹ אֶת הַקֻּפְסָה.

הִשְׁלִיךְ הַגַּלָּב אֶת הָאִצְטְרוֹלָב מִיָּדוֹ וְהִתְיַשֵּׁב עַל הָאָרֶץ, וְהָיָה מְהַפֵּךְ בַּבְּשָׂמִים וּבַמֻּגְמָר וּבַאֲהָלִים שֶׁבַּקֻּפְסָה, עַד שֶׁכִּמְעַט יָצְאָה נַפְשִׁי מִקִּרְבִּי. אַחַר כָּךְ נִגַּשׁ וְלָקַח אֶת הַתַּעַר וְסִפֵּר מִשְׂעָרִי דָבָר מוּעָט, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַבֵּן, לְפִי מַה שֶּׁהָיָה אָבִיו, יִגְדַּל,

כִּי עַל הַשֹׁרֶשׁ יִצְמַח הַגֶּזַע וַיָעֵל.

הוֹסיִף וְאָמַר: "חַי אֱלֹהִים, בְּנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אוֹדֶה לְךָ אוֹ אוֹדֶה לְאָבִיךָ, שֶׁכֵּן כָּל סְעֻדַּת אוֹרְחַי כֻּלָּהּ הַיּוֹם מִקְצֵה חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ הִיא, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אֶצְלִי מִי שֶׁרָאוּי לָהּ, שֶׁהֲרֵי אוֹרְחַי הַיּוֹם הֵם זַיְתּוּן הַבַּלָּן וְצָלִיַע הַתְּבוּאָתָן וְסִילַת הַפּוּלָן וְעַכְּרָשָׁה הַיַּרְקָן וְחֻמַיְד הַזַּבְּלָן וְסַעִיד הַגַּמָּל וְסֻוַיְּד הַסַּבָּל, וְאָבוּ מַכָּארשׁ, בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ רַחֲצָן, וְקַסִים הַנַּטְרָן, וְכַּרִים הָאֻרְוְתָן, וְאֵין בְּכָל אֵלֶּה מִישֶׁהוּ מְטֻמְטָם, אוֹ צַרְחָן קַנְטְרָן, אוֹ מִישֶׁהוּ טַרְחָן. וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם רִקּוּד מִשֶּׁלוֹ שֶׁהוּא מְרַקְּדוֹ, וּבָתֵּי שִׁיר אֲחָדִים שֶׁהוּא שָׁר אוֹתָם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם הוּא שֶׁהֵם כָּמוֹנִי עַבְדְּךָ וּמְשָׁרָתְךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ וְאֵינָם יוֹדְעִים לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים אוֹ לִפֹּל לְמַעֲמָסָה עַל אָדָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַבַּלָּן הֲרֵי הוּא שָׁר בְּלִוְיַת הַנֵּבֶל שִׁיר מַקְסִים, וְהוּא קָם וְרוֹקֵד וְאוֹמֵר:

הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל אִמִּי וּמְמַלֵּא אֶת כַּדִּי.

וְאוּלָם הַתְּבוּאָתָן עוֹלֶה בְּאֻמָּנוּת עַל זוּלָתוֹ וְהוּא מְרַקֵּד וְאוֹמֵר:

הוֹי מְקוֹנֶנֶת, הוֹי גְבֶרֶת, לֹא הֶחֱסַרְתְּ.

וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לֵב אָדָם מִצְּחוֹק עָלָיו. אַךְ בַּאֲשֶׁר לַזַּבָּל, הֲרֵי כְּשֶׁהוּא שָׁר, צִפּוֹר לֹא יְצַיֵּץ, וְהוּא רוֹקֵד וְשָׁר:

אֶת אֲשֶׁר אִשְּׁתִּי תֵּדַע מֻנָּח בְּקֻפְסָה.

וְהוּא מְכֻבָּד וְאָדָם מְהֻגָּן, וּבְשִׁבְחוּ אֲנִי אוֹמֵר תָּמִיד:

נַפְשִׁי כַפָּרָה לַזַּבָּל, אוֹתוֹ אֶחְמֹדָה,

נְעִים הַמַּרְאֶה כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן יִנּוֹדָה.

הֶאֱצִילוֹ הַזְּמַן לִי לַיְלָה אֶחָד וָאֹמַר אֵלָיו,

וְהַחֵשֶׁק אוֹתִי כִלָּה וַיֵּלֶךְ וָרָב:

“הִצַּתָּ אִשְּׁךָ בְּתוֹךְ לִבִּי”. אָז אֲמָרִים הֵשִׁיב:

“אֵין תֵּמַהּ, שֶׁהֲרֵי הַזַּבָּל פְּעָמִים תַּנּוּר יַלְהִיב”.

וְכָל אֶחָד מֵהֶם מֻשְׁלָם בְּכָל מַה שֶׁמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַדַּעַת מִצְּחוֹק וְשַׁעֲשׁוּעַ". הוֹסִיף וְאָמַר: “אַךְ אֵין שְׁמִיעָה דוֹמָה לִרְאִיָּה, וְאִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אֶצְלֵנוּ, יְהֵא זֶה רָצוּי יוֹתֵר לְךָ וְלָנוּ, הַנַּח אֵפוֹא הֲלִיכָתְךָ אֶל יְדִידֶיךָ שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי עִקְבוֹת הַמַּחֲלָה עֲדַיִן עָלֶיךָ, וְיוּכַל הֱיוֹת שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲנָשִׁים מַרְבֵּי-דִבּוּר, הַמְדַבְּרִים בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּמָּצֵא בְתוֹכָם אָדָם פַּטְפְּטָן וְטַרְדָּן, וְאַתָּה רוּחֲךָ רְגוּזָה מִן הַמַּחֲלָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהֵא זֶה בְיוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. אָמַר לִי: "הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁתַּקְדִּים בּוֹאֲךָ אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁתִּזְכֶּה בְחֶבְרָתָם וְתֵהָנֶה מֵחֲרִיפוּת שִׂכְלָם וְתַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תִּדְחֶה עֹנֶג אִם אַתָּה יָכֹל,

כִּי הַזְּמָן עַד מְהֵרָה יָמוּת וְיִבֹּל.

צָחַקְתִּי מִלֵּב רַגָּז וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כַּלֵּה מַעֲשֶׂיךָ שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי בְחָסוּת אֱלֹהִים לְדַרְכִּי וְתֵלֵךְ אַתָּה אֶל חֲבֵרֶיךָ, שֶׁהֲרֵי הֵם מְצַפִּים לְבוֹאֶךָ”. אָמַר: “אֲדוֹנִי, לֹא בִקַּשְׁתִּי אֶלָּא לְהַכְנִיסְךָ בְּחֶבְרַת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּנֵי בִינָה וּבְנֵי-טוֹבִים, שֶׁאֵין בְּתוֹכָם פַּטְפְּטָנִים טַרְדָּנִים, וְאִלּוּ רָאִיתָ אוֹתָם פַּעַם אַחַת הָיִיתָ עוֹזֵב אֶת כָּל חֲבֵרֶיָך” אָמַרְתִּי לוֹ: “יַנְעִים לְךָ אֱלֹהִים שִׂמְחָתְךָ בָּם, וְאֵין סָפֵק שֶׁאָבִיא אוֹתָם אֵלַי בְּאַחַד הַיָּמִים”. אָמַר: “אִם חָפֵץ אַתָּה דַוְקָא וּמְבַכֵּר הַזְמָנַת חֲבֵרֶיךָ הַיּוֹם, הֲרֵי הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאוֹלִיךְ כְּבוּדָה זוֹ שֶׁכִּבַּדְתַּנִי בָהּ וְאַנִּיחַ אוֹתָהּ אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְלֹא יְצַפּוּ לִי, וְאָבוֹא אֵלֶיךְ וְאֵלֵךְ עִמְּךָ אֶל חֲבֵרֶיךָ, שֶׁאֵין בֵּינִי וּבֵין חֲבֵרַי שׁוּם קְפֵדָה שֶׁתַּעַצְרֵנִי מִלַּעֲזֹב אוֹתָם וְלַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּמְהֵרָה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר וְהָעֶלְיוֹן. לֵךְ אֶל חֲבֵרֶיךָ וְהֵיטִיבָה אֶת לִבְּךָ אִתָּם, וְהַנַּח לִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל חֲבֵרַי שֶׁמְצַפִּים הֵם לְבוֹאִי”. אָמַר הַגַּלָּב: “אֵינִי מַנִּיחֲךָ שֶׁתֵּלֵךְ יְחִידִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָקוֹם זֶה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו זוּלָתִי”. אָמַר: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁנּוֹעַדְתָּ הַיּוֹם עִם אִשָּׁה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיִיתָ נוֹטְלֵנִי עִמְּךָ. וְעִם זֹאת הֲרֵי אֲנִי הָרָאוּי לְכָךְ מִכָּל הָאָדָם, וְיָכוֹל לְסַיֵּעַ אוֹתְךָ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשֶׁךָ. וַהֲרֵי חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אִשָּׁה זָרָה וְתִתְחַיֵּב בְּנַפְשֶׁךָ, שֶׁכֵּן מְדִינָה זוֹ, בַּגְדָאד, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּה מַשֶּׁהוּ מִדְּבָרִים אֵלּוּ וּבִפְרָט בְּיוֹם שֶׁכָּזֶה, וְזֶה מוֹשֵׁל בַּגְדָאד אָדָם קָשֶׁה מְאֹד הוּא”. אָמַרְתִּי: “אוֹי לְךָ זָקֵן צַיְקָן, מַה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה, שֶׁאַתָּה מְהַפֵּךְ בָּהֶם אִתִּי?” אָמַר: “שׁוֹטֶה, שָׂח אַתָּה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לֵבוֹשׁ בָּהֶם, וּמַעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת כַּוָּנָתְךָ, וְאוּלָם, אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר וּרְצוֹנִי לְסַיֵּעַ עַל יָדְךָ כְּפִי כֹּחִי”. חָשַׁשְׁתִּי לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וּלִשְׁכֵנַי שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ דִבְרֵי גַּלָּב זֶה וְשָׁתַקְתִּי שָׁעָה אֲרֻכָּה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הִגִּיעָה שְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּבָא זְמַן הַנְּאוּם בַּמִּסְגֵּד. כְּשֶׁגָּמַר לְסַפֵּר שְׂעָרִי, אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ וְהוֹלֵךְ אֶת הַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה וְהַמַּשְׁקֶה אֶל חֲבֵרֶיךָ, וַאֲנִי מַמְתִּין לְךָ עַד שֶׁאַתָּה חוֹזֵר, וְתֵלֵךְ עִמִּי”. לֹא פָסַקְתִּי לְעָקְבוֹ, אוּלַי יֵלֵךְ. אָמַר לִי: “אַךְ עוֹקֵב אַתָּה אוֹתִי וְתֵלֵךְ יְחִידְךָ וְתִפֹּל בְּצָרָה שֶׁלֹּא תִּמְצָא מִפְלָט מִמֶּנָּה. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ עַד שֶׁאֵינִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ וְהוֹלֵךְ אִתְּךָ שֶׁאֵדַע אֵיךְ יִפֹּל דְּבַר-עִנְיָנֶךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ לָשׁוּב אֵלַי”. נָטַל מַה שֶּׁנָּתַתִּי לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה וְיָצָא מֵעַל-פָּנַי וּמְסָרוֹ לְסַבָּל שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לְבֵיתוֹ, וְהִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת. וְאוּלָם אֲנִי קַמְתִּי מִיָּד, וּכְבָר הִכְרִיזוּ מֵעַל מִגְדְּלֵי הַמִּסְגְּדִים קְרִיאַת הַשָּׁלוֹם שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי².

לָבַשְׁתִּי בְגָדַי וְיָצָאתִי יְחִידִי וּבָאתִי אֶל הַסִּמְטָה לְיַד הַבַּיִת שֶׁרָאִיתִי בוֹ אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה, וְהִנֵּה צָץ הַגַּלָּב מֵאַחֲרַי מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בוֹ. מָצָאתִי אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ. אַךְ נִכְנַסְתִּי וְהִנֵּה בַעַל-הַבַּיִת חוֹזֵר לְבֵיתוֹ מִן הַתְּפִלָּה. נִכְנַס לְאוּלָם הַגָּדוֹל וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. הִצַּצְתִּי דֶרֶךְ הַחַלּוֹן וְרָאִיתִי גַּלָּב זֶה, יָאֹר אוֹתוֹ אֱלֹהִים, יוֹשֵׁב לְיַד הַדֶּלֶת, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי:“מִנַּיִן יָדַע שָׂטָן זֶה הֵיכָן אֲנִי?” וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵרַע מַה שַּׁאֵרַע, שֶׁכָּךְ רָצָה אֱלֹהִים לְהָסִיר הַלּוֹט מֵעַל סוֹדִי, וְחָטְאָה לוֹ לְבַעַל-הַבַּיִת שִׁפְחָה שֶׁאֶצְלוֹ, וְהִכָּה אוֹתָהּ וְהִיא צוֹרַחַת. נִכְנַס עַבְדּוֹ לְהַצִּילָה. הִכָּה גַם אוֹתוֹ וְצָוַח אַף הוּא וְשִׁוֵּעַ לְעֶזְרָה. הָיָה לוֹ וַדַּאי לַגַּלָּב הָאָרוּר שֶׁהוּא מַכֵּנִי. צָעַק וְקָרַע בְּגָדָיו וְהֶעֱלָה עָפָר עַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה צוֹרֵחַ וּמְשַׁוֵּעַ לְעֶזְרָה, וּבְנֵי אָדָם מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: “נִרְצַח אֲדוֹנִי בְּבֵית הַקָּאצִ’י”. רָץ אֶל חֲצֵרִי, כְּשֶׁהוּא מְצַעֵק וּבְנֵי אָדָם אַחֲרָיו, וְהוֹדִיעַ לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וַעֲבָדַי. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר עַד שֶׁבָּאוּ אֵלֶּה מְצַעֲקִים: אוֹי לַאֲדוֹנֵנוּ“. וְהָיָה כָל זֶה וְהַגַּלָּב הוֹלֵךְ בְּרֹאשׁ, קָרוּעַ בְּגָדִים וְהָאֲנָשִׁים אִתּוֹ זוֹעֲקִים. לֹא פָסְקוּ מִצַּעֲקָתָם וְהוּא צוֹעֵק בְּרֹאשָׁם, וְאוֹמְרִים: “אוֹי לַנִּרְצָח”. וּכְבָר הִגִּיעוּ לְמוּל הַבַּיִת שֶׁאֲנִי בְתוֹכוֹ, כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַשָּׁאוֹן לִפְנֵי דֶלֶת-בֵּיתוֹ, אָמַר לְאַחַד מְשָׁרְתָיו: “לֵךְ רְאֵה מַה שָּׁם?” יָצָא הַמְשָׁרֵת וְחָזַר לַאֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ מִשְׂתָּעֲרִים עַל הַבַּיִת, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְהֵם מְצַעֲקִים:”אוֹי לַנִּרְצָח”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י זֹאת, הָיָה קָשֶׁה בְעֵינָיו. קָם וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְרָאָה קָהָל עָצוּם. נִרְתַּע וְאָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, מַה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ לוֹ עֲבָדַי: “אָרוּר, כֶּלֶב, חֲזִיר, הֲרֵי רָצַחְתָּ אֶת אֲדוֹנֵנוּ!” אָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, מֶה עָשָׂה אֲדוֹנֵיכֶם שֶׁהֲרַגְתִּיו?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים ואחד אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַקָּאצִ’י אָמַר לַעֲבָדִים: “מַה הוּא שֶׁעָשָׂה אֲדוֹנֵיכֶם עַד שֶׁאַהַרְגֶנּוּ? וּמַה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה גַּלָּב זֶה הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בְּרֹאשְׁכֶם? הֲרֵי בֵיתִי פָתוּחַ לִפְנֵיכֶם”. אָמַר הַגַּלָּב: “הֲרֵי זֶה עַתָּה הִלְקֵיתָ אוֹתוֹ בִרְצוּעוֹת, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת צַעֲקָתוֹ”. חָזַר הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “וּמַה הוּא שֶׁעָשָׂה עַד שֶׁאַהַרְגֶנּוּ? וּמִי הוּא שֶׁהִכְנִיסוֹ לְבֵיתִי, וּמֵאַיִן בָּא וּלְאָן הָלַךְ?” אָמַר לוֹ הַגַּלָּב: “אַל תְּהֵא זָקֵן מְנֻוָּל. יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת סִפּוּרוֹ וְסִבַּת כְּנִיסָתוֹ וַאֲמִתּוּת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ. הֲרֵי בִתְּךָ אוֹהַבְתּוֹ וְהוּא אוֹהֲבָהּ. וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁנִּכְנַס וְצִוִּיתָ אֶת עֲבָדֶיךָ לְהַלְקוֹתוֹ, וְכֵן עָשׂוּ. חַי אֱלֹהִים שֶׁרַק הַכַלִיף הוּא שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵנוּ וּבֵינְךָ, אוֹ שֶׁאַתָּה מוֹצִיא אֵלֵינוּ אֶת אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁיִּקְחוּהוּ אַנְשֵׁי-בֵיתוֹ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי כָךְ שֶׁאֶכָּנֵס אֲנִי וְאוֹצִיא אוֹתוֹ מֵאֶצְלְכֶם וְתִהְיֶה פָרוּעַ לְשִׁמְצָה”. רִסֵּן הַקָּאצִ’י אֶת לְשׁוֹנוֹ, מָלֵא בּוּשָׁה מִפְּנֵי בְנֵי-הָאָדָם וְאָמַר לַגַּלָּב: “אִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי הִכָּנֵס אַתָּה וְהוֹצֵא אוֹתוֹ”.

נִדְחַק הַגַּלָּב וְנִכְנַס לַבַּיִת. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַגַּלָּב נִכְנָס, בִּקַּשְׁתִּי לְהִמָּלֵט, וְלֹא מָצָאתִי לִי מִפְלָט אַחֵר מִלְּבַד מַה שֶּׁרָאִיתִי בַעֲלִיָּה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ תֵּבָה גְדוֹלָה. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַמִּכְסֶה עָלֶיהָ וְעָצַרְתִּי בִנְשִׁימָתִי, נִכְנַס מְהֵרָה לָאוּלָם, וְלֹא שָׁעָה אֶלָּא לָעֵבֶר שֶׁאֲנִי בוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁכִּוֵּן צְעָדָיו לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם. פָּנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלֹא מָצָא אֶלָּא אֶת הַתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְנָשָׂא אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וּכְשֶׁעָשָׂה כָךְ נִדְהַמְתִּי. עָבַר חִישׁ מַהֵר. וּמִדַּעְתִּי שֶׁלֹּא יַעַזְבֵנִי לְנַפְשִׁי, פָּתַחְתִּי אֶת הַתֵּבהָ וְנִזְדָּרַזְתִּי וְיָצָאתִי מִתּוֹכָהּ, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי לָאָרֶץ, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלִי. וּבִהְיוֹת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, רָאִיתִי בַּחוּץ הָמוֹן רָב, וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי כִּצְפִיפוּת זוֹ שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם. וְהָיָה צָרוּר בְּשַׁרְווּלִי הַרְבֵּה זָהָב, שֶׁהֲכִינוֹתִי לְיוֹם שֶׁכָּזֶה וּלְהִזְדַּמְּנוּת שֶׁכָּזוֹ. הִתְחַלְתִּי מְפַזֵּר אֶת הַזָּהָב בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֲסוּקִים בּוֹ. נִתְעַסְּקוּ הָאֲנָשִׁים בּוֹ, וְהָיִיתִי אֲנִי צוֹלֵעַ מַהֵר עַד כַּמָּה שֶׁעָלָה בְיָדִי, דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת בַּגְדָאד, וְנָטִיתִי פַעַם לְיָמִין וּפַעַם לִשְׂמֹאל. וְאוּלָם גַּלָּב מְתֹעָב זֶה דָלַק אַחֲרַי, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי, נִכְנַס הוּא אַחֲרָי, וְקוֹרֵא בְקוֹל:" מְבַקְּשִׁים הָיוּ לִגְזֹל אֶת אֲדוֹנִי מִמֶּנִּי. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, שֶׁהִגְבִּירַנִי עֲלֵיהֶם וְהִצִּיל אֶת אֲדוֹנִי מִידֵיהֶם“. וְאֵלַי אָמַר: “לֹא חָדַלְתָּ מֵהַעֲצִיב אֶת רוּחִי בְמַעֲלַלֶיךָ עַד שֶׁגָּרַמְתָּ לְעַצְמְךָ כָּךְ. וְאִלּוּלֵא נָתַן לְךָ אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ אוֹתִי, לֹא הָיִיתָ נִצָּל מִצָּרָה זוֹ שֶׁנָּפַלְתָּ בָּהּ, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיוּ מְמִיטִים עָלֶיךָ רָעָה שֶׁלֹּא הָיִיתָ נִצָּל מִמֶּנָּה עוֹלָמִית. עַד כַּמָּה מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁאֶחְיֶה עוֹד לְהַצִילֶךָ? חַי אֱלֹהִים, כְּבָר הֵמַתָּ אוֹתִי בְרֹעַ הַנְהָגָתְךָ, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לֵילֵךְ לְשָׁם יְחִידִי. וְאוּלָם אֵין אָנוּ מַקְפִּידִים עָלֶיךָ בִּגְלַל קַלּוּת-דַּעְתְּךָ, שֶׁכֵּן קְצַר-שֵׂכֶל אַתָּה וּפָזִיז”. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא דַי לְךָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי עַל-יָדְךָ, עַד שֶׁאַתָּה רָץ אַחֲרַי בַּשְּׁוָקִים וּמַטִּיחַ כְּלַפַּי דְבָרִים כָּאֵלֶּה?” וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לָמוּת כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, אַךְ לֹא מָצָאתִי מָוֶת שֶׁיִּגְאָלֵנִי מִיָּדוֹ. וּמֵרֹב זַעְמִי בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית עֶסְקוֹ שֶׁל אוֹרֵג בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַשּׁוּק, וּבִקַּשְׁתִּי חָסוּת מִבְּעָלֶיהָ וְהֵגֵן עָלַי מִפָּנָיו. יָשַׁבְתִּי שָׁם בְּאַחַד הַמַּחְסָנִים וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “לֹא אוּכַל עוֹד לְהִפָּטֵר מִגַּלָּב אָרוּר זֶה כָּל עוֹדִי בַּחַיִּים, כֵּן יָשִׂים עָלַי מָצוֹר יוֹמָם וָלַיְלָה, וְאֵין בִּי כֹחַ לִרְאוֹת אֶת צוּרָתוֹ אֲפִלּוּ כְדֵי נְשִׁימָה אַחַת”. מִיָּד שָׁלַחְתִּי וְהֵבֵאתִי עֵדִים וְכָתַבְתִּי צַוָּאָה לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וְחִלַּקְתִּי הוֹנִי, וּמִנִּיתִי מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְצִוִּיתִיו לִמְכֹּר אֶת הֶחָצֵר וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת וְצִוִּיתִיו עַל כָּל קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, וְיָצָאתִי תֵכֶך לְכָךְ לְמַסָּעִי לְהִפָּטֵר מִשּׁוּשְׁבִין זֶה, וּבָאתִי לִמְדִינַתְכֶם וְגַרְתִּי בָהּ כַּמָּה זְמָן. וּכְשֶׁהִזְמַנְתֶּם אוֹתִי וּבָאתִי אֲלֵיכֶם רָאִיתִי שׁוּשְׁבִין אָרוּר זֶה יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים אֶצְלְכֶם. וְכֵיצַד יוּכַל לִבִּי לְהֵרָגַע וּלְהִשָּׁקֵט, וְאֵיךְ תִּנְעַם לִי יְשִׁיבָתִי אִתְּכֶם יַחַד עִם זֶה, אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה עִמִּי מַעֲשִׂים אֵלֶּה, וְהָיָה הַסִּבָּה לִשְׁבִירַת רַגְלִי?”

סֵרֵב שׁוּב הָעֶלֶם לָשֶׁבֶת. וּכְשֶׁשָּׁמַעְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַגַּלָּב, אָמַרְנוּ לַגַּלָּב: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁעֶלֶם זֶה מְסַפֵּר עַל אוֹדוֹתֶיךָ?” אָמַר: “חַי אֱלֹהִים, עָשִׂיתִי עִמּוֹ זֹאת הוֹדוֹת לְנִסְיוֹנִי וּבִינָתִי וּנְדִיבוּת-רוּחִי. וְאִלּוּלֵא עָשִׂיתִי כֵן הָיָה אוֹבֵד. וְאֵין סִבַּת הַצָּלָתוֹ אֶלָּא עַל-יָדִי וּבְחֶסֶד אֱלֹהִים עָלָיו. עַל יָדִי נִפְגַּע בְּרַגְלוֹ וְלֹא נִפְגַּע בְּנַפְשׁוֹ. וְאִלּוּ הָיִיתִי מַרְבֶּה-דְבָרִים לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ הַטּוֹבָה הַזֹּאת. וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי, כְּדֵי שֶׁתִּוָּכְחוּ שֶׁאֲנִי מְמַעֵט בְּדִבּוּר, וְשֶׁאֵינֵי טַרְדָּן וְטַרְחָן, שֶׁלֹּא כְּשֶׁשֶׁת אֶחָי”. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה:

הָיִיתִי בְבַגְדָאד בִּימֵי כַלִיפוּתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אַלְמֻסְתַּנְצִיר בִאללָהּ. וְהָיָה אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַמִּסְכֵּנִים וְיוֹשֵׁב בְּסוֹד הַחֲכָמִים וְהַיְשָׁרִים. אֵרַע יוֹם אֶחָד שֶׁכָּעַס עַל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְצִוָּה אֶת נְצִיב בַּגְדָאד שֶׁיְּבִיאֵם אֵלָיו בְּסִירָה בְּיוֹם חָג. וְהָיוּ אֵלֶּה לִסְטִים וְשׁוֹדְדֵי דְרָכִים. יָצָא נְצִיב הַמְּדִינָה וּתְפָסָם וְהֵבִיאָם לְסִירָה. כְּשֶׁרְאִיתִים אָמַרְתִּי בְלִבִּי: לֹא נִתְאַסְּפוּ אֵלֶּה אֶלָּא לְטִיּוּל. וּוַדַּאי יְבַלּוּ אֶת יוֹמָם בַּסִּירָה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. וַהֲרֵי אֵין מִי שֶׁיְשַׁעְשְׁעֵם כָּמוֹנִי“. קַמְתִּי, חַבְרַיָּא, מִתּוֹךְ זֹךְ נִימוּסִי וְעַנְוַת תְּבוּנָתִי וְיָרַדְתִּי אֲלֵיהֶם לַסִּירָה וְהִתְעָרַבְתִּי בָּהֶם. חָתְרּו אֶל הַחוֹף הַשֵּׁנִי וְעָגְנוּ שָׁם. בָּאוּ אֲלֵיהֶם שׁוֹטְרִים וְשׁוֹמְרִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּצַוְּארֵיהֶם. וּבְתוֹךְ הַשְׁאָר נָתְנוּ גַם בְּצַוָּארִי שַׁרְשְׁרָאוֹת, בְּתוֹכָם. וְכָל זֶה, חַבְרַיָּא, אֵינוֹ אֶלָּא בִּגְלַל נִימוּסִי וּמִעוּט-דְּבָרַי, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָפַצְתִּי לְדַבֵּר. נְטָלוּנוּ כֻלָּנוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לִפְנֵי אַלְמֻסְתַּנְצִר בִאללָהּ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וּפָקַד לְהַתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה. אַחֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיב אוֹתָנוּ הַתַּלְיָן אֶת כֻּלָּנוּ עַל הַגַּרְדֹּם שֶׁל עוֹר נִגַּשׁ וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִתִּיז רֹאשׁ אַחֲרֵי מִשְׁנֵהוּ, עַד שֶׁהִתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה וְלֹא נוֹתַרְתִּי אֶלָּא אָנִי. הֵצִיץ בִּי הַכַלִיף וּפָנָה וְאָמַר לַתַּלְיָן: מַה לְּךָ שֶׁלֹּא הִתַּזְתָּ אֶלָּא רָאשֵׁי תִּשְׁעָה בִּלְבָד?” אָמַר: “יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם מֵהַתִּיז רַק תִּשְׁעָה, בְּשָׁעָה שֶׁצִּוִּיתָ לְהַתִּיז עֲשָׂרָה”. אָמַר הַכַלִיף: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא הִתַּזְתָּ אֶלָּא רָאשֵׁי תִּשְׁעָה, וְזֶה שֶׁלְּפָנֶיךָ הוּא הָעֲשִׂירִי”. אָמַר הַתַּלְיָן: “בַּאֲמִתּוּת חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁעֲשָׂרָה הֵם”. אָמַר לוֹ: “מְנֵה אוֹתָם”. מָנָה אוֹתָם וְנִמְצאּו עֲשָׂרָה. נָתַן בִּי הַכַלִיף עֵינָיו וְאָמַר: “מַה הֵבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ שֶׁשָּׁתַקְתָּ בְּשָׁעָה כָזוֹ, וְכֵיצַד הִגַעְתָּ לְתוֹךְ חֶבְרַת בְּנֵי-מָוֶת אֵלֶּה?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דִבְרֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אָמַרְתִּי אֵלָיו: “דַּע, נְשִׂיא - הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי הוּא הַשֵּׁיךְ הַשַּׁתְקָן, וְשִׁשָּׁה אַחִים לִי, וְאִתִּי מִן הַחָכְמָה הַרְבֵּה מְאֹד. וְאוּלָם עַנְוַת תְּבוּנָתִי וְשֶׁפַע חָכְמָתִי וּמִעוּט-דְּבָרַי אֵין קֵצֶה לָהֶם, וְאוּמָנוּתִי אוּמָנוּת הַגַּלָּבִים הִיא, וְאֶתְמוֹל בְּבֹקֶר הַיּוֹם רָאִיתִי עֲשָׂרָה אֵלֶּה הוֹלְכִים בְּסִירָה, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם יוֹצְאִים לְטִיּוּל, הִתְעָרַבְתִּי בְתוֹכָם וְיָרַדְתִּי אִתָּם. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה מוּעָטָה וּבָאוּ הַשּׁוֹטְרִים וְנָתְנוּ בְתוֹכָם שַׁרְשְׁרָאוֹת גַּם בְּצַוָּארִי. וּמֵרֹב נִימוּסִי שָׁתַקְתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי דָבָר, וְלֹא הָיָה זֶה אֶלָּא נִימוּס מִצִּדִּי. הִסִּיעוּ אוֹתָנוּ וְהִצִּיבוּנוּ לְפָנֶיךָ וְצִוִּיתָ לְהַתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה, וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי הַתַּלְיָן, וְאֵינִי מַגִּיד מִי אָנִי. וְלֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ נִימוּסִי שֶׁנִּתְחַבַּרְתִּי לָהֶם בִּשְׁעַת הַתָּזַת רָאשֵׁיהֶם. וְאָכֵן כָּךְ נָהַגְתִּי בְכָבוֹד עִם בְּנֵי-אָדָם כָּל יְמֵי חַיָּי, וְלֹא שִׁלְמוּ אֶלָּא בְרָעָה שֶׁבָּרָעוֹת”.

כְּשֶׁשָּמַע הַכַלִיף אֶת דְּבָרַי הִכִּיר שֶׁאֲנִי מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין וּמִעוּט דְּבָרִים, וְאֵינִי טַרְחָן עַל בְּנֵי-אָדָם, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר עֶלֶם זֶה שֶׁהִצַּלְתִּיו מִבַּלְהוֹת הַמָּוֶת, צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לִי:" שַׁתְקָן, וְשֵׁשֶׁת אַחֶיךָ כְּמוֹתְךָ, חָכְמָה בָהֶם וָדַעַת וּמִעוּט דְּבָרִים?" אָמַרְתִּי: "בַּל יִחְיוּ וּבַל תְּהִי לָהֶם שְׁאֵרִית, אִם כְּמוֹתִי הֵם, אָכֵן מַעֲלִיבֵנִי אַתָּה, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֵין זֶה נָאֶה לְךָ לְקַשֵּׁר אוֹתִי בָהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כָּל אֶחָד מֵהֶם מוּמוֹ בּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ לוֹ בִגְלַל רִבּוּי דְבָרִים וְחֹסֶר נִימוּס. אֶחָד מֵהֶם חִגֵּר וְאֶחָד עִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, וְאֶחָד גִּבֵּן וְאֶחָד עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו וְאֶחָד קְטוּף-אָזְנַיִם וָאַף, וְאֶחָד קְצוּץ-שְׂפָתַיִם. וְאַל תְּדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא כְּדֵי לְבָרֵר לְךָ שֶׁבַּעַל-נִימוּסִין אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם. וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם מְאֹרָע שֶׁאֵרַע לוֹ עַד שֶׁהֻטַּל בּוֹ מוּם, וְאִם רְצוֹנְךָ הֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה.

וַהֲרֵי הָרִאשׁוֹן, הַיְנוּ הַחִגֵּר, הָיְתָה אוּמָנוּתוֹ חַיָּט בְּבַגְדָאד. וְהָיְתָה לוֹ חֲנוּת שֶׁשְּׂכָרָהּ מֵאָדָם בַּעַל הוֹן רָב. וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ גָּר לְיַד הַחֲנוּת, וּבְתַחְתִּית הֶחָצֵר טַחֲנָה. בְּאַחַד הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָחִי הַחִגֵּר יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וְתוֹפֵר, נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אִשָּׁה כְאַגַּן הַסַּהַר הָעוֹלֶה, בְּאַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבֶּחָצֵר, וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בִּבְנֵי-הָאָדָם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָחִי, דָּבַק לִבּוֹ לֶאֱהֹב אוֹתָהּ. הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְזָנַח אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַד לְעֵת עֶרֶב. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם פָּתַח חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב לִתְפֹּר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל עַל כָּל כְּלִיבָה וּכְלִיבָה בַחַלּוֹן, וְרָאָה אוֹתָהּ כְּמִקֹּדֶם, וְהָלְכוּ אַהֲבָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ הָלוֹךְ וְגָדוֹל כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָשַׁב שׁוּב בִּמְקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. רָאֲתָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה. וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁבוּי אַהֲבָתָהּ, חִיְּכָה לִקְרָאתוֹ וְחִיֵּךְ לִקְרָאתָהּ. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וְשָׁלְחָה שִׁפְחָתָהּ אֵלָיו וְאִתָּה גִזְרַת בַּד מְעֻטָּר בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ בְּיַד הַנְּדִיבוּת כֻּתֹּנֶת מִבַּד זֶה וְתִתְפֹּר אוֹתָהּ תְּפִירָה נָאָה”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה”. גָּזַר לָהּ כֻּתֹּנֶת וְהִשְׁלִים תְּפִירָתָהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם.

לַמָּחֳרָת בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְשׁוֹאֶלֶת כֵּיצַד עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה, שֶׁכֵּן הִיא נָדְדָה שְׁנָתָהּ מִהְיוֹת לִבָּהּ שוֹגֶה בְךָ”. אַחַר-כָּךְ שָׂמָה לְפָנָיו גְלִיל אַטְלַס צָהֹב וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי בִקְּשָׁה לֵאמֹר לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ מִגָּלִיל זֶה זוּג מִכְנָסַיִם וְתִתְפְּרֵם עוֹד הַיּוֹם”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה. מִסְרִי לָהּ שָׁלוֹם רָב, וְאִמְרִי לָהּ: “עַבְדֵּךְ אֲסִיר מִשְׁמַעְתֵּךְ הוּא” וְצַוִּי עָלָיו כַּטּוֹב בְּעֵינָיִךְ”. נִזְדָּרֵז לִגְזֹר וְשָׁקַד עַל תְּפִירַת הַמִּכְנָסַיִם. אַחֲרֵי שָׁעָה נִשְׁקְפָה אֵלָיו הָאִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם בִּרְמִיזָה, הִשְׁפִּילָה מֶבָּטָהּ וְחִיְּכָה לְעֻמָּתוֹ, וְהִתְחִיל לְהַאֲמִין שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָהּ. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וּבָאָה הַשִּׁפְחָה, מָסַר לָהּ הַמִּכְנָסַיִם. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הֵטִיל עַצְמוֹ עַל מַצָּעוֹ וְהָיָה מִתְהַפֵּךְ עָלָיו עַד הַבֹּקֶר.

כְּשֶהִגִּיעַ הַבֹּקֶר קָם וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי קוֹרֵא לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ פָּחַד פַּחַד גָּדוֹל. כְּשֶׁהִרְגִּישׁה הַשִּׁפְחָה בְּפַחְדּוֹ אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. אֵין שָׁם אֶלָּא טוֹב, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה גְּבִרְתִּי בֵּינְךָ וּבֵין אֲדוֹנִי הַכָּרָה”. שָׂמַח אָחִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהָלַךְ עִמָּהּ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אֲדוֹנֶיהָ בַּעַל גְּבִרְתָּהּ נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיט לוֹ חֲתִיכַת בַּד גְּדוֹלָה וְאָמַר: “גְּזֹר לִי מִזֶּה כֻתָּנוֹת וְתָפְרֵן”. אָמַר לוֹ אָחִי: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. לֹא פָסַק מִגְּזֹר עַד שֶׁגָּזַר עֶשְׂרִים כֻּתָּנוֹת וְגָמַר בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, כְּשֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם כָּל אֹכֶל. אָמַר לוֹ בַעַל-הַבַּיִת: מַה שְּׂכַר זֶה?" אָמַר לוֹ: “עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. קָרָא בַּעְלָהּ לַשִּׁפְחָה וְאָמַר: “תְּנִי לוֹ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. לֹא דִבֵּר אָחִי דָבָר. רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְּעֵינֶיהָ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ כְלוּם”. אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ כְּלוּם”. נָטַל אֶת עֲבוֹדַת הַתְּפִירָה וְיָצָא. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה זָקוּק לְמָעוֹת שָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֶלָּא מְעַט, וְהָיָה שׁוֹקֵד עַל אוֹתָהּ הַתְּפִירָה שֶׁלָּהֶם. בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ?” אָמַר: “גָּמַרְתִּי”. לָקַח אֶת הַכֻּתָּנוֹת וְהוֹלִיךְ אוֹתָן אֲלֵיהֶם וּמָסַר אוֹתָן לְבַעְלָהּ וְהִסְתַּלֵּק מִיָּד. וּכְבָר הוֹדִיעָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה לְבַעְלָהּ לִפְנֵי כֵן עַל מַצַּב אָחִי כְּשֶׁאָחִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, וְהִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם הִיא וּבַעְלָהּ בְדַעְתָּם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאָחִי שֶׁיִּתְפֹּר לָהֶם בְּלִי שָׂכָר, וְלֹא הָיוּ אֶלָּא מְצַחֲקִים עָלָיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בָּא אֶל חֲנוּתוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי מְבַקֶּשְׁךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ”. הָלַךְ עִמָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, אָמַר לוֹ:" מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּגְזֹר לִי חֲמִשָּׁה מְעִילִים עִם שַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים". גָּזַר אוֹתָם לוֹ וְלָקַח אֶת הָאָרִיג וְהָלַךְ לוֹ וְתָפַר אוֹתָם הַמְּעִילִים וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו.שִֹבַּח זֶה אֶת תְּפִירָתוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא כִּיס שֶׁאֲדַרְכְּמוֹנִים בְּתוֹכוֹ. שָׁלַח אָחִי אֶת יָדוֹ לִטְלָם. רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה אֲחוֹרִי בַּעְלָהּ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח כְּלוּם”. אָמַר לַבַּעַל: “אֲדוֹנִי,אַל תְּמַהֵר.עוֹד שְׁהוּת לַדָּבָר”. יָצָא מִלְּפָנָיו וְהוּא עָלוּב יוֹתֵר מֵחֲמוֹר. וּבָאוּ עָלָיו חֲמִשָּׁה דְבָרִים כְּתֻמָּם: “אַהֲבָה וְדַלוּת וְרָעָב וְעֵרוֹם וְעָמָל”. אַךְ הוּא מְעוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ.

וּכְשֶׁגָּמַר אָחִי אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הֶעֱרִימוּ עָלָיו וְהִשִּׂיאוּ לוֹ אֶת שִׁפְחָתָם. וּבְלֵיל הַנִּשּׂוּאִין כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ אָמְרוּ לוֹ: “לוּן הַלַּיְלָה בַּטַּחֲנָה עַד מָחָר, לְטוֹב לְךָ”. הֶאֱמִין אָחִי שֶׁכַּוָּנָתָם לְטוֹבָה וְלָן בַּטַּחֲנָה יְחִידִי. הָלַךְ בַּעַל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְרָמַז עָלָיו לַטּוֹחֵן, שֶׁיְּשִׂימֵהוּ שֶׁיְּסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה. נִכְנַס אֵלָיו הַטּוֹחֵן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, נִכְנַס וְאוֹמֵר: “הֲרֵי שׁוֹר זֶה כָאן עָצֵל הוּא. עוֹמֵד הוּא עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ חָפֵץ לְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה הַלַּיְלָה עִם זֶה שֶׁהַחִטָּה מְרֻבָּה וּבַעֲלֵי הַקֶּמַח דּוֹחֲקִים. הֲרֵי אֲנִי קוֹשֵׁר אוֹתוֹ לַטַּחֲנָה, כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר טְחִינַת הַחִטָּה”. יָרַד לַטַּחֲנָה וּמִלֵּא אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ חִטָּה וְנִגַּשׁ אֶל אָחִי וּבְיָדוֹ חֶבֶל וּקְשָׁרוֹ בְּצַוָּארוֹ וְאָמַר לוֹ: “הִי רוּץ וְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה. אֵין אַתָּה חָפֵץ אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁכַּב”. אַחַר-כָּךְ נָטַל שׁוֹט בְּיָדוֹ וְהִכָּהוּ בוֹ, וְאָחִי בוֹכֶה וְצוֹוֵחַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא מוֹשִׁיעַ לוֹ, וְהַחִטָּה נִטְחֶנֶת, עַד קָרוֹב לַבֹּקֶר. בָּא בַעַל הֶחָצֵר וְרָאָה אֶת אָחִי נָתוּן בָּעֹל וּבַעַל הַטַּחֲנָה מַכֵּהוּ, עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהִתִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “רַע הוּא בְּעֵינַי וּבְעֵינֵי גְבִרְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ, וּכְבָר הִשְׁתַּתַּפְנוּ בְצַעַרְךָ”. וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהַיְגִיעָה מֵהָשִׁיב תְּשׁוּבָה.

אַחַר-כָּךְ בָּא אָחִי לְבֵיתוֹ, וְהִנֵּה הַמְלֻמָּד שֶׁכָּתַב לוֹ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין בָּא. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. מִפָּנֶיךָ נִכָּר שֶׁבִּלִּיתָ הַלַּיְלָה בִּנְעִימוֹת וּשְׂחוֹק וְחִבּוּק עַד הַבֹּקֶר”. אָמַר לוֹ אָחִי:" אַל יָשֵׂם אֱלֹהִים שָׁלוֹם לְךָ, הַשַּׁקְרָן, קַרְנָן מְתֹעָב כָּפוּל אֶלֶף! חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֶלָּא לִטְחֹן בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר עַד הַבֹּקֶר“. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ”. סִפֵּר לוֹ אָחִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ. אָמַר לוֹ: “אֵין מַזָּלְךָ עוֹלֶה בַּד בְּבַד עִם מַזָּלָהּ. וְאוּלָם אִם חָפֵץ אַתָּה אֲשַׁנֶּה לְךָ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין הֲרֵינִי מְשַׁנֶּה אוֹתוֹ לְךָ”. וְאָמַר עוֹד: “תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא יָזֹמוּ לְךָ מְזִמָּה אֲחֶרֶת”. וַעֲזָבוֹ. בָּא אָחִי לַחֲנוּתוֹ מְצַפֶּה שֶׁיָּבִיא לוֹ מִישֶׁהוּ עֲבוֹדָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בִּשְׂכָרָהּ. וַעֲדַיִן הוּא בְּכָך כְּשֶׁבָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה שֶׁהִסְכִּימָה יַחַד עִם גְּבִרְתָּהּ עַל עָרְמָה זוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: " הֲרֵי גְּבִרְתִּי דָבָר לָהּ אֵלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “הוֹי בַּת טוֹבִים, אֵין בֵּינִי וּבֵין גְּבִרְתֵּךְ שׁוּם עֵסֶק”. הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה זֹאת לִגְבִרְתָּהּ. וּבְטֶרֶם הִרְגִּישׁ אָחִי בַּדָּבָר, נִשְׁקְפָה אֵלָיו בְּעַד הַחַלּוֹן בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “עַל שׁוּם מַה לֹא נִשְׁאַר בֵּיִני וּבֵינְךָ שׁוּם עֵסֶק?” לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה. נִשְׁבְּעָה לוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵרַע בַּטַּחֲנָה לֹא הָיָה בִרְצוֹנָהּ. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל אָחִי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, עָבַר מֵעָלָיו כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ, וְקִבֵּל הִצְטַדְּקוּתָהּ וְשָׂמַח לְמַרְאֶהָ, אָמַר לָהּ שָׁלוֹם וְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וְיָשַׁב וְתָפַר זְמַן-מָה. אַחֲרֵי זֶה בָאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וּמַזְמִינָה אוֹתְךָ לְבֵיתָהּ, שֶׁכֵּן הֶחְלִיט בַּעְלָהּ לָלוּן הַלַּיְלָה בְּבֵית אֶחָד מִידִידָיו. וּכְשֶׁיֵּלֵךְ אֲלֵיהֶם תָּבוֹא אַתָּה אֶצְלֵנוּ וּתְבַלֶּה עִם גְּבִרְתִּי בַנְּעִימוֹת בַּחַיִּים עַד לַבֹּקֶר”. וּכְבָר אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ קֹדֶם לָכֵן: “כֵּיצַד נַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּבוֹא אֶצְלֵךְ שֶׁאֶתְפְּשֶׂנוּ וְאֶמְסֹר אוֹתוֹ לַמוֹשֵׁל?” אָמְרָה לוֹ: “הַנַּח לִי וְאַעֲרִים עָלָיו וְאֶפְרָעֵהוּ לְשִׁמְצָה בָּעִיר הַזֹּאת”. וְאָחִי אֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם בְּעָרְמַת-הַנָּשִׁים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְלָקְחָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עִמּוֹ אֶל גְּבִרְתָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים אֲדוֹנִי, שֶׁתְּשׁוּקָתִי רַבָּה אֵלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, חוּשִׁי קֹדֶם לְכָל דָּבָר וְלְנַשְׁקֵנִי”.

לֹא גָמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁהוֹפִיעַ בַּעְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה מִבֵּית שְׁכֵנוֹ. הֶחֱזִיק בְּאָחִי וְאָמַר לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ אֶלָּא אֵצֶל רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה”. הִתְרַפֵּס לְפָנָיו אָחִי, לֹא שָׁמַע לוֹ. נְטָלוֹ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. הִלְקָה אוֹתוֹ בִשְׁבָטִים וְהִרְכִּיבוֹ עַל גָּמָל, וְהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ בִרְחוֹבוֹת הָעִיר, כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם קוֹרְאִים עָלָיו: “זֶהוּ גְמוּלוֹ שֶׁל זֶה הַנִּכְנָס לְבֵית-הַנָּשִׁים שֶׁל בְּנֵי-אָדָם מְכֻבָּדִים”. נָפַל מֵעַל הַגָּמָל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, וְנַעֲשָׂה חִגֵּר. אַחַר-כָּךְ הִגְלָה אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל מִן הָעִיר. יָצָא וְלֹא יָדַע אָנָּה יִפְנֶה. הִצְטַעַרְתִּי עָלָיו וְהִשַּׂגְתִּיו וַהֲבֵאתִיו וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

צָחַק הַכַלִיף לִדְבָרָיו וְאָמַר: “יָפֶה עָשִׂיתָ, שַׁתְקָן, הַמְמַעֵט בִּדְבָרִים”. וְצִוָּה לָתֵת לִי מַתָּנָה שֶׁאֵלֵךְ. אָמַרְתִּי: “אֵינִי מְקַבֵּל מֵעִמְּךָ, עַד שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ קֹדֶם לָכֵן מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁאָר אֶחָי. וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים”.

וַהֲרֵי אָחִי הַשֵּׁנִי, בַּקְבֻּק שְׁמוֹ, הַיְנוּ הַפַּטְפְּטָן, וְהוּא הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאֶחָת. אֵרַע לוֹ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּדַרְכּוֹ לְצֹרֶךְ-מַה שֶּׁהָיָה לִי. קִדְּמָה זְקֵנָה אַחַת אֶת פָּנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “גֶּבֶר עֲמֹד קְצָת שֶׁאַצִּיעַ לְפָנֶיךָ עִנְיָן, וְאִם יִיטַב בְּעֵינֶיךָ תְּמַלֵּא אוֹתוֹ לִי, וְתִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיַּצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ”. עָמַד אָחִי. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵינִי לְעוֹרֵר תְּשׂוּמֶת-לִבְּךָ עַל מַשֶּׁהוּ וְאַדְרִיךְ אוֹתְךָ אֵלָיו בִּתְנָאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְרֻבִּים”. אָמַר לָה אָחִי: “יָבוֹאוּ נָא דְבָרַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר נָא לִי, מַה דַּעְתְּךָ בִּדְבַר חָצֵר נָאָה וְגַן נָאֶה שֶׁמֵּימָיו זוֹרְמִים, וּפֵרוֹת וְיַיִּן וּפָנִים יָפוֹת שֶׁתִּרְאֵן וּלְחִי סְגַלְגֹּלֶת שֶׁתְּנַשְּׁקֶנָּה וְקוֹמָה נָאָה שֶׁתְּחַבְּקֶנָּה, וְלֹא תַּפְסִיק מִכָּךְ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר? הֲרֵי אִם אַתָּה מְמַלֵּא מַה שֶּׁאֲנִי מַתְנָה עָלֶיךָ, תִּרְאֶה טוֹבָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִי דְבָרֶיהָ אָמַר לָה:" גְּבִרְתִּי, וְכֵיצַד הוּא זֶה שֶׁאַתְּ מַצִּיעָה עִנְיָן זֶה לִי וְלֹא לְאַחֵר מִכָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם. מַה הוּא בִי שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיִךְ?" אָמְרָה לְאָחִי: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תְּהֵא מַרְבֶּה דְבָרִים?” שְׁתֹק אֵפוֹא וּבֹא עִמִי".

פָּנְתָה הַזְּקֵנָה לָלֶכֶת וְהָלַךְ אָחִי בְעִקְּבוֹתֶיהָ כְּשֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לְמַה שֶׁתֵּאֲרָה אוֹתוֹ לוֹ, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם וּמְשָׁרְתִים רַבִּים בְּתוֹכָהּ. הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ מִלְמַטָּה לְמַעְלָה, וְרָאָה אָחִי שֶׁזֶּה הוּא אַרְמוֹן נָאֶה. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי-הַבַּיִת, שְׁאָלוּהוּ: “מִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן?” אָמְרָה לָהֶם הַזְּקֵנָה: “הַנִּיחוּ לוֹ וְאַל תַּפְרִיעוּ אוֹתוֹ, בַּעַל-מְלָאכָה הוּא, וּזְקוּקִים אָנוּ לוֹ”. הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְחֶדֶר מְפֹאָר, שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ מֵעוֹלָם. כְּשֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר, קָמוּ הַנָּשִׁים לִקְרָאתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְצִדָּן. לֹא עָבַר אֶלָּא כְּהֶרֶף עַיִן, עַד שֶׁשָּׁמַע קוֹל רַעַשׁ, וְנִכְנְסָה חֲבוּרָה שֶׁל שְׁפָחוֹת מִסָּבִיב לְעַלְמָה דוֹמָה לַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ. נָתַן אָחִי עֵינָיו בָּהּ, וְקָם וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְרָמְזָה לוֹ לָשֶׁבֶת. כְּשֶׁיָּשַׁב נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים לְךָ יְקָר, כֵּיצַד שְׁלוֹמְךָ?” אָמַר לָה: “גְּבִרְתִּי, שָׁלוֹם לִי”. צִוְּתָה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הַמַּאֲכָלִים, וְשָׂמָה אוֹתָם לִפְנֵיהֶם וְיָשְׁבָה לֶאֱכֹל. וּבְכָל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה לֹא פָסְקָה הָעַלְמָה מִצְּחוֹק, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אָחִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ, הָיְתָה מַפְנָה מֶבָּטָהּ מִמֶּנּוּ לְעֵבֶר הַשְּׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הָיְתָה צוֹחֶקֶת עֲלֵיהֶן. וְאוּלָם לְאָחִי הֶרְאֲתָה אוֹת אַהֲבָה וְצָחֲקָה עִמּוֹ, וְהוּא, הַחֲמוֹר, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בִּכְלוּם. יֶתֶר עַל כֵּן: כְּשֶׁגָּבְרָה עָלָיו הַתַּאֲוָה, נִפְתָּה לְהַאֲמִין שֶׁהָעַלְמָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וּתְמַלֵּא אֶת כָּל חֶפְצוֹ. כְּשֶׁאָכְלוּ הֵבִיאוּ אֶת הַיַּיִן וְנִכְנְסוּ עֶשֶׂר עֲלָמוֹת, יָפוֹת כַּלְּבָנָה וּבִידֵיהֶן נְבָלִים שֶׁמֵּיתְרֵיהֶן מְכֻוָּנִים יָפֶה וְהֵחֵלוּ שָׁרוֹת בְּקוֹלוֹת הַמַּחֲרִידִים אֶת הָאֲבָנִים הָאֲטוּמוֹת. גָּבְרָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל אָחִי וְנָטַל כּוֹס מִיָּדָהּ שֶׁל הָעַלְמָה וְשָׁתָה אוֹתָהּ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לְפָנֶיהָ, שָׁתְתָה גַם הָעַלְמָה כוֹס יָיִן. אָמַר לָהּ אָחִי: “לִבְרִיאוּת וּלְחַיִּים”. וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה. הוֹשִׁיטָה לוֹ כוֹס שְׁנִיָּה וְשָׁתָה, וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ.

כְּשֶׁרָאָה אָחִי מִמֶּנָּה כָךְ, מִהֵר לָצֵאת מִשָּׁם כּוֹעֵס וּמַרְבֶּה דְבָרִים. הָלְכָה הַזְּקֵנָה אַחֲרָיו קוֹרֶצֶת בְּעֵינֶיהָ לֵאמֹר: “חֲזֹר”. חָזַר. בִּקְּשָׁה אוֹתוֹ הָעַלְמָה לָשֶׁבֶת. חָזַר וְיָשַׁב מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. חָזְרָה וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁצִּוְּתָה עַל כָּל שִׁפְחוֹתֶיהָ לִטְפֹּחַ עָלָיו, וְהוּא אוֹמֵר לַזְּקֵנָה: “אָכֵן מֵעוֹלָם לֹא מָצָא אוֹתִי מַשֶּׁהוּ יָפֶה מִזֶּה”. וְהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת:“הוֹי, בְּחַיַּיִּךְ, גְּבִרְתִּי”, וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת לֹא פָסְקוּ מִטְּפֹחַ עָלָיו עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. קָם אָחִי לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ קְצָת, כְּדֵי שֶׁתֶּשִּׂיג מְבֻקָּשֶׁךָ”. אָמַר לָהּ אָחִי: “עַד כַּמָּה אַאֲרִיךְ רוּחִי, הֲרֵי כִמְעַט שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מִן הַמַּכּוֹת”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “כְּשֶׁתִּהְיֶה שִׁכּוֹרָה, יָשְׁלַם חֶפְצְךָ”. חָזַר אָחִי לִמְקוֹמוֹ וְיָשַׁב. קָמוּ הַנְּעָרוֹת כֻּלָּן וְצִוְּתָה אוֹתָן הַזְּקֵנָה לְקַטֵּר אוֹתוֹ בִלְבוֹנָה וְלִזְלֹף עָלָיו מֵי-וְרָדִין, וְעָשׂוּ כָךְ. אָמְרָה לוֹ הָעַלְמָה מַזְהִירָה בְחֵן יָפְיָהּ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים כָּבוֹד וִיקָר, הֲרֵי בָאתָ לְבֵיתִי וְעָמַדְתָּ בַּתְּנָאִים שֶׁהִתְנֵיתִי, שֶׁכֵּן מִי שֶׁמַּמְּרֶה אוֹתִי אֲנִי מְשַׁלַּחַת אוֹתוֹ מֵעַל פָּנָי. אַךְ מִי שֶׁמַאֲרִיךְ אֶת רוּחוֹ, מַשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ”. אָמַר לָהּ אָחִי: “גְּבִרְתִּי, עַבְדֵךְ אֲנִי וּבְיָדֵךְ נִתַּתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שֶׁאֱלֹהִים נָתַן בְּלִבִּי תְּשׁוּקָה רַבָּה לְמַהֲתַלּוֹת, וּמִי שֶׁמְצַיֵּת לִי, יָשְׁלַם כָּל חֶפְצוֹ”. צִוְּתָה אֶת הַשְּׁפָחוֹת לְזַמֵּר בִּתְשׁוּאוֹת, וְזִמְּרוּ עַד שֶׁנִּמְלְאוּ כָל הַיּוֹשְׁבִים גִּיל בִּרְעָדָה. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְאַחַת הַשְּׁפָחוֹת: “קְחִי אֶת אֲדוֹנֵךְ וַעֲשִׂי בוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לוֹ, וְהָבִיאִי אוֹתוֹ אֵלַי מִיָּד”. לָקְחָה הַשִּׁפְחָה אֶת אָחִי, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה תַּעֲשֶׂה בוֹ. הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מְעָט”. הֵאִירוּ פְּנֵי אָחִי, וְהִפְנָה שׁוּב פָּנָיו לָעַלְמָה, וְהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, הֲרֵי עַכְשָׁו, עוֹד מְעַט, תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”. אָמַר לַזְּקֵנָה: “הַגִּידִי לִי, מַה הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה בִי נַעֲרָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אֵין מְחַכֶּה לְךָ שָׁם אֶלָּא טוֹב, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מַקְרִיבָה עַצְמִי לְמַעַנְךָ. אֵין הִיא אֶלָּא מְצַבַּעַת אֶת גַּבּוֹת עֵינֶיךָ, וּמוֹרֶטֶת אֶת שְׂפָמֶךָ”. אָמַר: “אֶת הַצֶּבַע מֵעַל גַּבּוֹת הָעֵינַיִם אֶפְשָׁר לִרְחֹץ, וְאוּלָם מְרִיטַת הַשָּׂפָם הֲרֵי הִיא גוֹרֶמֶת כְּאֵב”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הִשָּׁמֵר לְךָ וְאַל תַּמְרֶה אֶת פִּיהָ, שֶׁלִּבָּהּ נָתוּן לְךָ”.

הֶאֱרִיךְ אָחִי אֶת רוּחוֹ וְנָתַן לָהּ לִצְבֹּעַ אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו וְלִמְרֹט אֶת שְׂפָמוֹ. חָזְרָה הַשִּׁפְחָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְהִגִּידָה לָהּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. אָמְרָה לָהּ: “לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא דָבָר אֶחָד, הַיְנוּ לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ עַד שֶׁיְּהֵא חָלָק לַחְלוּטִין”. נִגְּשָׁה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וּמָסְרָה לוֹ מַה שֶּׁגְּבִרְתָּהּ פָּקְדָה עָלֶיהָ. אָמַר לָהּ אָחִי הַטִּפֵּשׁ: “וְכֵיצַד זֶה אֶעֱשֶׂה דָבָר שֶׁיִּפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי-אָדָם?” אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי אֵין הִיא מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת בְּךָ כָּךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דוֹמֶה לְנַעַר שֶׁאֵין לוֹ עֲדַיִן סִיַמן זָקָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּפָנֶיךָ כְּלוּם שֶׁיְגָרְדֶנָּה וְיִשְׂרֹט בָּהּ, שֶׁלִּבָּהּ לוֹהֵט בִּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיךָ, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתָּ חֶפְצֶךָ”. הֶאֱרִיךְ אָחִי אֶת רוּחוֹ וְצִיֵּת לַשִּׁפְחָה, וְנָתַן לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ. הֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל הָעַלְמָה כְּשֶׁגַּבּוֹתָיו בְּצֶבַע וּשְׂפָמוֹ מָרוּט וְסַנְטֵרוֹ וּלְחָיָיו מְפֻרְכָּסִים בִּשְׂרָק, נִבְהֲלָה מִפָּנָיו. אַחַר-כָּךְ צָחֲקָה עַד שֶׁנָּפְלָה עַל גַּבָּהּ וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אָכֵן לָקַחְתָּ אֶת לִבִּי שֶׁבִי בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת”. הִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ בְחַיֶּיהָ שֶׁיָּקוּם וִירַקֵּד לְפָנֶיהָ. קָם וְרָקַד. לֹא הִנִּיחָה בַּבַּיִת כָּר שֶׁלֹּא זָרְקָה בוֹ, וּכְמוֹ כֵן הָיוּ כָל הַשְּׁפָחוֹת רוֹגְמוֹת אוֹתוֹ, זוֹ בְּתַפּוּחַ זָהָב וַחֲבֶרְתָּהּ בְּלִימוֹן וְאַחֶרֶת בְּאֶתְרוֹג, עַד שֶׁנָּפַל כִּמְעַט מִתְעַלֵּף מִן הַמַּכּוֹת. וְלֹא פָסְקוּ מִטְּפֹחַ עַל גַּבּוֹ וּמִלִּרְגוֹם אוֹתוֹ בְכָרִים וּבְפֵרוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת: “עַכְשָׁו הִשַּׂגְתָּ חֶפְצֶךָ. וְאֵין עָלֶיךָ מִן הַמַּכּוֹת כְּלוּם, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ עוֹד אֶלָּא דָבָר אֶחָד לַעֲשׂוֹת, הַיְנוּ זֶה: מִמִּנְהָגָהּ כְּשֶׁהִיא שִׁכּוֹרָה הוּא שֶׁאֵינָהּ נִשְׁמַעַת לְאִישׁ עַד שֶׁהִיא מֵסִירָהּ מֵעָלֶיהָ כָּל בְּגָדֶיהָ וְסַרְבְּלֶיהָ וְנִשְׁאֶרֶת עֵרוֹם וְעֶרְיָה, וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה כָּךְ, תָסִיר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ וְתִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ כְּשֶׁהִיא רָצָה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הָיְתָה בּוֹרַחַת מִפָּנֶיךָ. וְלֹא תִפְסֹק מִלִּרְדֹּף אַחֲרֶיהָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁיָּקוּם שַׁרְבִיטְךָ וְנִצַּב, וְאָז תְּהֵא נִשְׁמַעַת לְךָ”. אָמְרָה לוֹ: “עַכְשָׁו קוּם וְהָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ מִיָּד”. קָם כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵסִיר כָּל בְּגָדָיו, וְעָמַד עֵרוֹם וְעֶרְיָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה לְאָחִיו הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגַּלָּב: "קוּם וְהָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ ", וְקָם כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵסִיר בְּגָדָיו, וְעָמַד עֵרוֹם אָמְרָה הָעַלְמָה לְאָחִי: “עַכְשָׁו קוּם רוּץ אַחֲרַי וְאָרוּץ אֲנִי לְפָנֶיךָ וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מַשֶּׁהוּ הֲרֵי רְדֹף אַחֲרַי”. רָצָה לְפָנָיו וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ. הָיְתָה אָצָה דָצָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאָחִי אַחֲרֶיהָ. גָּבְרָה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ וְקָם שַׁרְבִיטוֹ נִצָּב כְּאִלּוּ הוּא מְטֹרָף. לֹא פָסְקָה מֵרוּץ לְפָנָיו וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ וְשׁוֹמֵעַ מִמֶּנָּהּ קוֹל רַךְ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְחָלָל אָפֵל וְהוּא אַחֲרֶיהָ בִמְרוּצָה מְטֹרֶפֶת. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ, מָצָא עַצְמוֹ בְאֶמְצַע הָרְחוֹב. וְאוֹתוֹ רְחוֹב שׁוּק סוֹחֲרֵי-הָעִיר הָיָה, וְהָיוּ מַכְרִיזִים עַל עוֹרוֹתֵיהֶם. רָאוּהוּ בְנֵי-אָדָם בְּאוֹתוֹ מַצָּב כְּשֶׁהוּא עֵרוֹם וְעֶרְיָה וְשַׁרְבִיטוֹ קָם נִצָּב, זְקָנוֹ מְגֻלָּח וְגַבּוֹתָיו וּשְׂפָמוֹ וּפָנָיו מְפֻרְכָּסִים בִּשְׂרָק, וְהִתְחִילוּ מְצַעֲקִים, מְשַׂחֲקִים וְסוֹפְקִים כַּפַּיִם. וְהָיוּ מֵהֶם מִי שֶׁהִצְלִיפוּ עָלָיו בִּרְצוּעוֹת עַל מַעֲרוּמָיו עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. נְטָלוּהוּ וּנְשָׂאוּהוּ עַל חֲמוֹר עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל. אָמַר לָהֶם: “מַה זֶּה?” אָמְרוּ: “זֶה נָפַל אֵלֵינוּ כָּךְ פִּתְאֹם מִבֵּית הַמִּשְׁנֶה”. צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְהַלְקוֹתוֹ מֵאָה וְהִגְלָה אוֹתוֹ מִבַּגְדָאד. יָצָאתִי אַחֲרָיו וַהֲבֵאתִיו בַּחֲשַׁאי לָעִיר, וְקָצַבְתִּי לוֹ מַה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ. וְאִלְמָלֵא נִימוּסִי הַטּוֹב לֹא הָיִיתִי סוֹבֵל שֶׁכְּמוֹתוֹ.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַשְּׁלִישִׁי, קְפָפָה שְׁמוֹ, וְהוּא הָעִוֵּר, הֲרֵי הוֹבִילוֹ הַגּוֹרָל לְבַיִת גָּדוֹל. דָּפַק בַּדֶּלֶת, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר אֶל בַּעַל-הַבַּיִת וְלִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “מִי בַדֶּלֶת?” לֹא עָנָה אוֹתוֹ אָדָם. שָׁמַע אוֹתוֹ אָחִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם: “מִי זֶה?”. וְלֹא עָנָהוּ אָחִי. שָׁמַע אֶת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַדֶּלֶת וּפְתָחָהּ. אָמַר לוֹ: “מַה חֶפְצֶךָ?” אָמַר לוֹ אָחִי: “מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “עִוֵּר אַתָּה?” אָמַר לוֹ אָחִי: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “הַב לִי יָדְךָ”. הוֹשִׁיט לוֹ אָחִי יָדוֹ, שֶׁדּוֹמֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ. וְאוּלָם הוּא תָפַס בְּיָדוֹ וְהִכְנִיסוֹ לַבַּיִת, וְלֹא פָסַק מֵהַעֲלוֹת אוֹתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְרוֹמֵי הַגָּג, וְאָחִי מְדַמֶּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁיַּאֲכִילֵהוּ מַשֶּׁהוּ,אוֹ יִתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, אָמַר לְאָחִי: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, עִוֵּר?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “יִפְתַּח אֱלֹהִים לְךָ דֶּלֶת אַחֶרֶת”. אָמַר לוֹ אָחִי: “הוֹי פְּלוֹנִי, כְּלוּם לֹא יָכֹלְתָּ לוֹמַר לִי זֹאת כְּשֶׁאֲנִי לְמַטָּה?” אָמַר לוֹ: "שָׁפָל שֶׁבַּשְּׁפָלִים, לָמָּה לֹא שָׁאַלְתָּ מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ דְּבָרַי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁדָּפַקְתָּ בַּדֶּלֶת? אָמַר אָחִי: “וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בִּי?” אָמַר לוֹ: “אֵין אִתִּי כְלוּם לְתִתּוֹ לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הוֹרִידֵנִי לְשָׁלוֹם”, אָמַר לוֹ: “הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ”. קָם אָחִי וּפָנָה לַמַּדְרֵגוֹת, וְלֹא פָסַק לָרֶדֶת עַד שֶׁנּוֹתְרוּ בֵינוֹ וּבֵין הַדֶּלֶת עֶשְׂרִים מַדְרֵגוֹת, מָעֲדָה רַגְלוֹ וְנָפַל, וְלֹא חָדַל לִנְפֹּל וּלְהִדַּרְדֵּר בַּמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁנִּבְקַע רֹאשׁוֹ.

יָצָא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ. מָצְאוּ אוֹתוֹ אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו הָעִוְרִים, אָמְרוּ לוֹ: “מַה הִגִּיעַ אֵלֶיךָ הַיּוֹם?” סִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אַחַי, רְצוֹנִי לָקַחַת מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אִתָּנוּ, לְהוֹצָאָתִי”. וְהָיָה בַעַל הַבַּיִת מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו לָדַעַת מַצָּבוֹ וְשָׁמַע דְּבָרָיו, וְאָחִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהָאִישׁ עוֹקֵב אַחֲרָיו, עַד שֶׁנִּכְנַס אָחִי לִמְקוֹמוֹ וְנִכְנַס הָאִישׁ אַחֲרָיו מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁ בּוֹ. יָשַׁב אָחִי וְהִמְתִּין לַחֲבֵרָיו. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, אָמַר לָהֶם: “נַעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת וְחַפְּשׂוּ אֶת הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא מִי שֶׁהוּא זָר שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵינוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵי אָחִי, טִפֵּס וְתָלָה עַצְמוֹ בְחֶבֶל קָשׁוּר בַּתִּקְרָה. שׁוֹטְטוּ בַחֶדֶר כֻּלּוֹ וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ. חָזְרוּ וְשָׁבוּ לְעֵבֶר אָחִי וְהוֹצִיאוּ הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁאִתָּם וּמָנוּ אוֹתָם, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. הִנִּיחוּ אוֹתָם בְּזָוִית הַחֶדֶר, נָטַל כָּל אֶחָד מֵהֶם מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְאֶת הַשְּׁאָר טָמְנוּ בָאֲדָמָה. שָׂמוּ לִפְנֵיהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ אָחִי בְּקוֹל לְעִיסָתוֹ שֶׁל אִישׁ זָר לְצִדּוֹ. אָמַר לַחֲבֵרָיו: “כְּלוּם יֵשׁ אִישׁ זָר אִתָּנוּ?” שָׁלַח יָדוֹ וְנִתְקַל בְּרַגְלוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת. צָעַק לַחֲבֵרָיו וְאָמַר: “זָר הוּא זֶה”. הִמְטִירוּ עָלָיו מַהֲלֻמּוֹת. וּכְשֶׁנִּלְאוּ צָעֲקוּ: “הוֹי מֻסְלִמִים, לִסְטִים נִכְנַס אֵלֵינוּ וּמְבַקֵּשׁ לִטֹּל אֶת מָמוֹנֵנוּ”. נִתְאַסְּפוּ אֶצְלָם בְּנֵי-אָדָם הֲמוֹנִים. עָשָׂה הָאִישׁ הַזָּר בַּעַל-הַבַּיִת עַצְמוֹ כְעִוֵּר, עָמַד סָמוּךְ לָהֶם וְעָצַם עֵינָיו וְהֶרְאָה עַצְמוֹ עִוֵּר כְּמוֹתָם בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא פִּקְפֵּק בּוֹ אִישׁ שֶׁמֵּהֶם הוּא, וְצָעַק: “הוֹי מֻסְלִמִים, לֵאלֹהִים אֶקְרָא וְלַמּוֹשֵׁל, לֵאלֹהִים אֶקְרָא וְלַנָּסִיךְ, שֶׁכֵּן עֵצָה טוֹבָה אִתִּי לַנָּסִיךְ”. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר עַד שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָם אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל וּתְפָסוּם וְאֶת אָחִי בְתוֹכָם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר לָהֶם: “מַה עִנְיַנְכֶם?” אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ: “שְׁמַע לִדְבָרַי הַמּוֹשֵׁל, אֵין עִנְיָנֵנוּ מִתְבָּרֵר לְךָ אֶלָּא עַל-יְדֵי עֹנֶשׁ. וְאִם רְצוֹנְךָ בְכָךְ הַתְחֵל בְּעָנְשִׁי וְאַחֲרַי בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמַּנְהִיג אוֹתִי”. וְהֶרְאָה עַל אָחִי. אָמַר הַמּוֹשֵׁל:" הַפִּילוּ אִישׁ זֶה לָאָרֶץ וְהַצְלִיפוּ עָלָיו בְּשׁוֹטִים". הִפִּילוּהוּ וְהִלְקוּהוּ, אַרְבַּע מֵאוֹת מַלְקוֹת עַל אֲחוֹרָיו. כְּשֶׁהִכְאִיבוּ לוֹ הַמַּלְקוֹת, פָּקַח אַחַת מֵעֵינָיו, וּכְשֶׁהוֹסִיפוּ לְהַלְקוֹתוֹ פָּקַח אֶת עֵינוֹ הַשֵּׁנִית. אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, פּוֹשֵׁעַ?” אָמַר לוֹ: “הַבְטִיחֵנִי שֶׁאֵינְךָ עוֹשֶׂה לִי רָעָה וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. הִבְטִיחָהוּ אָמַר לוֹ: "אֲנַחְנוּ אַרְבָּעָה מַעֲמִידִים פָּנִים כְאִלּוּ הָיִינוּ עִוְרִים וְעוֹבְרִים עַל פְּנֵי בְּנֵי-אָדָם וְנִכְנָסִים לְבָתֵּיהֶם וּמִסְתַּכְּלִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם וּמַעֲרִימִים עֲלֵיהֶן לַהֲבִיאָן לִידֵי חֵטְא וְסוֹחֲטִים מֵהֶן מָמוֹן. וּכְבָר הִכְנַסְנוּ בְדֶרֶךְ זוֹ רְוָחִים עֲצוּמִים, הַיְנוּ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. אָמַרְתִּי לַחֲבֵרָי: תְּנוּ לִי אֶת הַמַּגִּיעַ לִי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים “, קָמוּ עָלַי וְהִכּוּ אוֹתִי וְנָטְלוּ מָמוֹנִי. וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בֵּאלֹהִים וּבְךָ, וַהֲרֵי אַתָּה לְךָ זְכוּת בְּחֶלְקִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַחֲבֵרַי, וְאִם חָפֵץ אַתָּה לְהִוָּכַח בְּצִדְקַת דְּבָרַי, הַלְקֵה כָל אֶחָד מֵהֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִלְקֵיתָ אוֹתִי, וְיִפְקַח אֶת עֵינָיו”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְיַסְּרָם. וְהָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ הָיָה אָחִי וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ אֶל קֶרֶשׁ-הַיִּסּוּרִים. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “נְבָלִים, אֵיךְ זֶה תְכַחֲשׁוּ בְחֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁעָשָׂה אֶתְּכֶם וְתַעֲמִידוּ עַצְמְכֶם כְּעִוְרִים?” קָרָא אָחִי: “אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, בֵּאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבַּע, שֶׁאֵין בְּתוֹכֵנוּ גַם אֶחָד פִּקֵּחַ”. לֹא פָסְקוּ לְהַלְקוֹתוֹ עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “חִדְלוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר”. וְצִוָּה לְהַלְקוֹת אֶת כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַפִּקֵּחַ אוֹמֵר לָהֶם: “פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְלֹא תְחַדְּשׁוּ עֲלֵיכֶם הַמַּלְקוֹת”. אָמַר לַמּוֹשֵׁל: “שְׁלַח עִמִּי מִי שֶׁהוּא שֶׁיָּבִיא אֵלֶיךָ אֶת הַמָּמוֹן, שֶׁכֵּן לֹא יִפְקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁחוֹשְׁשִׁים הֵם שֶׁלֹּא יִפָּרְעו ּלְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם”. שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל אָדָם וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן. נְטָלוֹ וְנָתַן מִמֶּנּוּ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים לְפִי חֶלְקוֹ וְאֶת שֶׁלָּהֶם הֶחֱרִים, וְהִגְלָה אֶת אָחִי וְאֶת יֶתֶר הַשְּׁלשָׁה אֶל מִחוּץ לָעִיר. יָצָאתִי אֲנִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְהִדְבַּקְתִּי אֶת אָחִי וּשְׁאִלְתִּיו לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לִי מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ. הִכְנַסְתִּיו בַּסֵּתֶר לָעִיר וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה בְּצִנְעָה כָּל יְמֵי חַיָּיו.

צָחַק הַכַלִיף לְמִשְׁמַע סִפּוּרִי וְאָמַר: “תְּנוּ לוֹ מַתָּת וְיֵלֶךְ לוֹ”. אָמַרְתִּי: “חַי אֱלֹהִים, אֵינִי לוֹקֵחַ מַתָּת עַד שֶׁאֲבָרֵר לִנְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים מַה שֶּׁאֵרַע לְיֶתֶר אַחַי, וְאוֹכִיחַ לוֹ שֶׁמְמַעֵט-בִּדְבָרִים אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף: “פַּלַּח אֶת אָזְנֵינוּ בִּדְבָרֶיךָ הַבְּטֵלִים, וְהוֹסֵף לָנוּ וְנֵדַע מוּמֶיךָ הַגְּלוּיִים וְהַנִּסְתָּרִים”.

אָמַרְתִּי: וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הָרְבִיעִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הַיְנוּ הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, הֲרֵי כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: הוּא הָיָה קַצָּב בְּבַגְדָאד מוֹכֵר בָּשָׂר וּמְגַדֵּל גְּדָיִים. וְהָיוּ הַגְּדוֹלִים וּבַעֲלֵי הַהוֹן בָּאִים אֵלָיו וְקוֹנִים מִמֶּנּוּ בָשָׂר, וְהִרְוִיחַ מִזֶּה הוֹן עָצוּם, וְרָכַשׁ לוֹ בְהֵמוֹת לְמַשָּׂא וּבָתִּים. נִשְׁאַר בְּכָךְ זְמָן אָרֹךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בַחֲנוּתוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עָמַד עָלָיו זָקֵן שֶׁזְּקָנוֹ מְגֻדָּל וְהוֹשִׁיט לְיָדוֹ כֶסֶף וְאָמַר: “תֶּן לִי בוֹ בָשָׂר”. לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף וְנָתַן לוֹ הַבָּשָׂר, וְהָלַךְ לוֹ. הִתְבּוֹנֵן אָחִי בְּכֶסֶף הַזָּקֵן וּמָצָא אֶת אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְבָנִים, מַבְרִיקִים בְּלַבְנוּנִיתָם. הִנִּיחַ אוֹתָם לְחוּד מִן הַצַּד. וְהָיָה הַזָּקֵן הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר אֶצְלוֹ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאָחִי מֵטִיל אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְתוֹךְ תֵּבָה לְבַדָּם. לְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם וְלִקְנוֹת בָּהֶם צֹאן. כְּשֶׁפָּתַח הַתֵּבָה מָצָא כָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ נְיָר לָבָן, פִּסּוֹת פִּסּוֹת. סָפַק עַל פָּנָיו וְצָוַח: “נִתְאַסְּפוּ בְנֵי-אָדָם אֶצְלוֹ, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ וְתָמְהוּ עָלָיו. חָזַר אָחִי לַחֲנוּתוֹ כְמִנְהָגוֹ. זָבַח אַיִל וְתָלָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָנוּת פְּנִימָה, וְקָצַב מִמֶּנּוּ בָשָׂר וּתְלָאוֹ בֶחָנוּת מִחוּץ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר יָבוֹא אוֹתוֹ זָקֵן וְאֶתְפְּסֶנּוּ”. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהַזָּקֵן קָרַב וּבָא וְאִתּוֹ הַכֶּסֶף. קָם אָחִי וּתְפָסוֹ וְהִתְחִיל מְצָעֵק: “הוֹי מֻסְלִמִים, חוּשׁוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ עִנְיָנִי עִם בֶּן-בְּלִיַּעַל זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בַּמָּה אַתָּה בוֹחֵר אִם לָסוּר מֵעָלַי וּלְבִלְתִּי פְרוֹעַ אוֹתִי לְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם, אוֹ שֶׁאֲנִי אֶפְרַע אוֹתְךָ לְשִׁמְצָה בָהֶם”. אָמַר לוֹ אָחִי: “בַּמֶּה תִפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה?” אָמַר: “בָּזֶה שֶׁאַתָּה מוֹכֵר בְּשַׂר בְּנֵי-אָדָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”. אָמַר לוֹ אָחִי: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר, אָרוּר”. אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין אָרוּר אֶלָּא זֶה שֶׁאָדָם תָּלוּי אֶצְלוֹ בֶּחָנוּת”.אָמַר לוֹ אָחִי: “אִם כֵּן הוּא הֲרֵי דָמִי וּמָמוֹנִי מֻתָּרִים לְךָ”. אָמַר הַזָּקֵן: “הוֹי קְהַל בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי קַצָּב זֶה שׁוֹחֵט בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”. מָצְאוּ אֶת הָאַיִל שֶׁהָפַךְ בֶּן-אָדָם תָּלוּי. כְּשֶׁרָאוּ כָּךְ, תָּפְסוּ אֶת אָחִי וְצָעֲקוּ עָלָיו:”כּוֹפֵר וּפוֹשֵׁעַ“, וְהָיוּ יְדִידָיו הַטּוֹבִים לוֹ בְּיוֹתֵר מַכִּים אוֹתוֹ. סָפַק לוֹ הַזָּקֵן עַל עֵינוֹ וְהִפִּילָהּ. נָשְׂאוּ בְּנֵי-אָדָם אֶת אוֹתוֹ הַשָּׁחוּט אֶל רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה, וְאָמַר לוֹ הַזָּקֵן:” נָסִיךְ, הֲרֵי אָדָם זֶה זוֹבֵחַ בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן. וַהֲרֵי הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ. קוּם וַחֲרֹץ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה". הֵגֵן אָחִי עַל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁמַע רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה לִדְבָרָיו. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לְהַלְקוֹתוֹ חֲמֵשׁ-מֵאוֹת בַּמַּקֵּל וְנָטַל אֶת כָּל מָמוֹנוֹ, וְאִלּוּלֵא רֹב מָמוֹנוֹ, הָיָה הוֹרְגוֹ. אַחַר-כָּךְ הִגְלוּ אֶת אָחִי מִן הָעִיר. יָצָא תוֹעֶה וְלֹא יָדַע אָנָה יִפְנֶה, עַד שֶׁנִּכְנַס לְעִיר גְּדוֹלָה, וְלֹא רָאָה לְעַצְמוֹ טוֹב מִזֶּה שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדַת אֻשְׁכָּף. פָּתַח לוֹ חֲנוּת וְיָשַׁב לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בָּהּ.

בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָא לְעִסְקוֹ וְשָׁמַע צַהֲלַת סוּסִים. שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר וְאָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַמְּדִינָה יוֹצֵא לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל”. יָצָא אָחִי לְהִסְתַּכֵּל בְּתִפְאֶרֶת הַתַּהֲלוּכָה, וְהוּא שְׂבַע-רָצוֹן מִטּוּב בִּינָתוֹ, שֶׁעָבַר מֵאֻמָּנוּת הַקַּצָּבִים לְאֻמָּנוּת הָאֻשְׁכָּפִים. פָּנָה הַמֶּלֶךְ וְנָפְלָה עֵינוֹ עַל עֵין אָחִי. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲבַקֵּשׁ מַחֲסֶה מִפְּנֵי רוֹעַ-מַזָּלוֹ שֶׁל יוֹם זֶה”. הִטָּה אֶת רֶסֶן סוּסוֹ וְהִסְתַּלֵּק חֲזָרָה וְחָזְרוּ הַצָּבָא. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת נְעָרָיו שֶׁיַּדְבִּיקוּ אֶת אָחִי וְיַכּוּהוּ הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָחִי מַה הִיא הַסִּבָּה לְכָךְ. חָזַר לִמְקוֹמוֹ שָׁבוּר וְרָצוּץ. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ אֶל אָדָם אֶחָד מִן הַפַּמַּלְיָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. צָחַק זֶה עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, דַּע לְךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבִּיט בִּפְנֵי עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת, וּבְיִחוּד כְּשֶׁהוּא עִוֵּר בְּעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁאָז אֵינוֹ נִרְתָּע מִלְּהָרְגוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִי דְבָרִים אֵלּוּ הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לִבְרֹחַ מֵאוֹתָהּ מְדִינָה. נָסַע מִמֶּנָּה וְעָבַר לִמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ מֶלֶךְ, וְעָמַד בָּהּ זְמַן רָב. יוֹם אֶחָד הָיָה מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וּמִצְטָעֵר, וְיָצָא לָעִיר לְפַכֵּחַ צַעֲרוֹ. שָׁמַע מֵאַחֲרָיו צַהֲלַת סוּס. אָמַר: “בָּאָה פְּקֻדַּת אֱלֹהִים עָלַי”, וְנִמְלַט לְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם שֶׁיִּסְתַּתֵּר בּוֹ, וְלֹא מָצָא. הִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה וְרָאָה דֶלֶת נְעוּלָה. דָּחַף אוֹתָהּ דֶּלֶת וְנָפְלָה. נִכְנַס וְרָאָה מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, וְהִמְשִׁיךְ לְהִכָּנֵס בּוֹ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם וְאָמְרוּ לוֹ:" הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנְּתָנְךָ בְּיָדֵנוּ, אַתָּה אוֹיֵב אֱלֹהִים. זֶה שְׁלשָׁה לֵילוֹת שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ מְנוּחָה וְאֵינְךָ מַנִּיחַ לָנוּ לִישֹׁן עַד שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁכַּב עַל מַצָּעֵנוּ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ לִטְעֹם טַעַם מִיתָה“. אָמַר לָהֶם אָחִי: “בְּנֵי-אָדָם, מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה מַתְעֶה אוֹתָנוּ וּמְבַקֵּשׁ לָשִׂים אוֹתָנוּ לְקֶלֶס וְזוֹמֵם לַהֲרֹג אֶת בַּעַל-הַבַּיִת, וְכִי לֹא דַי לְךָ בָּזֶה שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתוֹ לְקַבְּצָן, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ? עַכְשָׁו הֲרֵי הוֹצֵא לָנוּ אֶת הַסַּכִּין שֶׁאַתָּה מְאַיֵּם בָּהּ עָלֵינוּ כָל לָיְלָה”. חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ בַּאֲזוֹרוֹ אֶת הַסַּכִּין שֶׁהָיָה גוֹזֵר בָּהּ אֶת הַנְּעָלִים. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי-אָדָם, יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים בְּעִנְיָנִי, וּדְעוּ שֶׁסִּפּוּרִי מַתְמִיהַּ”. אָמְרוּ לוֹ:”וּמַה הוּא סִפּוּרְךָ?" סִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיְפַטְּרוּהוּ לְשָׁלוֹם, וְלֹא שָׁמְעוּ לְמַה שֶּׁאָמַר לָהֶם וְלֹא שָׁעוּ אֵלָיו, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁהִכּוּהוּ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וּכְשֶׁנִּקְרְעוּ בְגָדָיו וְנִתְגַּלָּה גוּפוֹ, מָצְאוּ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת בִּשְּׁבָטִים עַל צַלְעוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ: “אָרוּר, הֲרֵי סִימָנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ מְעִידִים עַל פִּשְׁעֲךָ”. וְהֵבִיאוּ אֶת אָחִי אֶל הַמּוֹשֵׁל. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּבָר נִלְכַּדְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי, וְאֵין מַצִּיל אוֹתִי אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר לוֹ: “פּוֹשֵׁעַ, מַה הֱנִיעֲךָ לַחְדֹר לְתוֹךְ בַּיִת זֶה לְשֵׁם רֶצַח?” אָמַר לוֹ אָחִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, הַנָּסִיךְ, שֶׁתִּשְׁמַע דְּבָרַי וְאַל תְּהֵא נִמְהָר בְּשָׁפְטְךָ אוֹתִי” אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “כְּלוּם נִשְׁעֶה לְדִבְרֵי פּוֹשֵׁעַ, שֶׁהֵבִיא אֲנָשִׁים אֵלֶּה לִידֵי קַבְּצָנוּת, וְשֶׁסִימָנֵי מַלְקוֹת עַל גַּבּוֹ?” הוֹסִיף וְאָמַר: “וַדַּאי לֹא גָרַם לְךָ שֶׁתְּהֵא לוֹקֶה בִּשְּׁבָטִים אֶלָּא פֶּשַׁע עָצוּם”. סָפַג אָחִי מֵאָה, וְהִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל גָּמָל וְהִכְרִיזוּ עָלָיו: “זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמִּתְנַפֵּל עַל בָּתֵּי בְּנֵי-אָדָם”. אַחַר-כָּךְ הִגְלוּהוּ מִן הָעִיר בִּפְקֻדַּת הַמּוֹשֵׁל. יָצָא אָחִי וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אֹדוֹתָיו יָצָאתִי אַחֲרָיו, וּשְׁאַלְתִּיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. סִפֵּר לִי סִפּוּרוֹ כֻלּוֹ, נָסַעְתִּי עִמּוֹ, כְּשֶׁבְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם מִתְקַלְּסִים בּוֹ עַד שֶׁעֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. הִכְנַסְתִּיו בְּסוֹד חֲזָרָה לָעִיר וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה.

אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַחֲמִישִׁי הוּא קְטוּף הָאָזְנַיִם, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אָדָם עָנִי הָיָה, מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מִבְּנֵי-אָדָם בַּלַּיְלָה וּמוֹצִיא מַה שֶּׁהָיָה מַכְנִיס בְּקַבְּצָנוּת- בַּיּוֹם. וְהָיָה אָבִינוּ זָקֵן מְאֹד. בָּא בַּיָּמִים וְחָלָה וָמֵת, וְהוֹרִישׁ לָנוּ שְׁבַע מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹן. וְאוּלָם אָחִי הַחֲמִישִׁי זֶה, כְּשֶׁקִּבֵּל חֶלְקוֹ, נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה בוֹ. בְּעוֹד הוּא בְכָךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּקְנֶה בָהֶם זְגוּגִיּוֹת מִכָּל הַמִּינִים לִסְחֹר בָּהֶן וּלְהַרְוִיחַ. קָנָה בְּמֵאָה הָאֲדַרְכְּמוֹן לוּחוֹת שֶׁל זְגוּגִית וְשָׂם אוֹתָהּ בְּקֻפָּה גְדוֹלָה וְיָשַׁב בְּמָקוֹם אֶחָד לְמָכְרָהּ. וְהָיָה לְצִדּוֹ כֹּתֶל שֶׁנִּשְׁעַן בּוֹ בְּגַבּוֹ, וְיָשַׁב מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: “הֲרֵי קֶרֶן הוֹנִי בִּזְגוּגִית זוֹ מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן, וַאֲנִי מוֹכְרָהּ בְּמָאתַיִם. אֶקְנֶה בְמָאתַיִם הָאֲדַרְכְּמוֹן זְגוּגִית וְאֶמְכְּרֶנָּה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת. וְאֵינִי פוֹסֵק מִמִּקָּח וּמִמְכָּר עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּיָדִי הוֹן רָב. אֶקְנֶה בּוֹ מִכָּל סְחוֹרָה וּמִינֵי בְּשָׂמִים עַד שֶׁיַּכְנִיס רֶוַח עָצוּם. אַחַר-כָּךְ אֲנִי קוֹנֶה חָצֵר נָאָה וְקוֹנֶה עֲבָדִים וְסוּסִים וְאֻכָּפִים עֲדוּיֵי זָהָב וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵין אֲנִי מַנִּיחַ מְזַמֶּרֶת בָּעִיר שֶׁאֵינִי מְבִיאָה לְבֵיתִי וְשׁוֹמֵעַ זִמְרָתָהּ”. הָיָה מְהַרְהֵר כָּל זֶה וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּלִבּוֹ, כְּשֶׁקֻּפַּת הַזְּגוּגִית לְפָנָיו. הִמְשִׁיךְ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “וְאֶשְׁלַח אֶת כָּל הַשַּׁדְכָנִיּוֹת לְשַׁדֵּךְ לִי אֶת בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְהַמִּשְׁנִים, וַאֲבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּדֵּךְ בְּבַת-הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי שִׁמְעָהּ שֶׁהִיא כְלִילַת-הַיֹּפִי, תִּפְאֶרֶת הַחֵן, וְאֶמְהֲרֶנָּה לִי בְּאֶלֶף דִּינָר. וְהָיָה אִם יִתְרַצֶּה אָבִיהָ, הֲרֵי נִמְלָא הַחֵפֶץ, וְאִם לֹא יִתְרַצֶּה, אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחוֹ, עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לַחֲצֵרִי, אֲנִי קוֹנֶה עֲשָׂרָה סָרִיסִים קְטַנִּים, וְרוֹקֵם לִי אֻכָּף מִזָּהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת. וַהֲרֵי אֲנִי רוֹכֵב עַל סוּסִי וְעִמִּי הָעֲבָדִים רָצִים לִצְדָדַי וּמִלְּפָנַי וּמֵאַחֲרָי. אֶרְכַּב לִי דֶָּרֶךְ הָעִיר וְהַכֹּל שׁוֹאֵל לִי בִּשְׁלוֹמִי וּמְבָרְכֵנִי. אֶכָּנֵס אֶל הַמִּשְׁנֶה שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה וּמִלְּפָנַי וּמֵאַחֲרַי וְלִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי עֲבָדִים לְבָנִים מְסוֹבְבִים אוֹתִי. וּכְשֶׁיִּרְאֵנִי יָקוּם מִפָּנַי לְכַבְּדֵנִי וְיוֹשִׁיבֵנִי בִּמְקוֹמוֹ, וְיֵשֵׁב הוּא עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן עָתִיד אֲנִי לִהְיוֹת חֲתָנוֹ. וְיִהְיוּ עִמִּי שְׁנֵי סָרִיסִים וְאִתָּם שְׁנֵי כִּיסִים, בְּכָל כִּיס אֶלֶף דִּינָרִים, וַאֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר מֹהַר בִּתּוֹ, וְאֶת הָאֶלֶף הַנִּשְׁאָר בְּמַתָּנָה מִנִּדְבַת-רוּחִי כְּדֵי לְהַרְאוֹתוֹ אֶת נִימוּסִי הַיָּפֶה וְנִדְבַת-רוּחִי, וְשֶׁטּוּב הָעוֹלָם נָקֵל בְּעֵינַי. אַחַר-כָּךְ אֲנִי נִפְטָר מִמֶּנּוּ וְחוֹזֵר לַחֲצֵרִי, וּכְשֶׁאָדָם בָּא אֵלַי בִּשְׁלִיחוּת מֵאִשְׁתִּי, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מַתַּת כֶּסֶף וְעוֹטֶה בֶּגֶד-פְּאֵר עַל כְּתֵפָיו. וְאִם הַמִּשְׁנֶה שׁוֹלֵחַ לִי דוֹרוֹן, אֲנִי מַחֲזִירוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יְהֵא יְקַר הָעֶרֶךְ, וְאֵינִי מְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁגְּדָל-נֶפֶשׁ אֲנִי וְאֵינִי מוֹצֵא סִפּוּקִי אֶלָּא בַּמַּעֲלָה שֶׁאֲנִי רָאוּי לָהּ. אַחַר-כָּךְ אֲנִי פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם לְקַשְּׁטֵנִי וּלְפָאֲרֵנִי, וְאַחֲרֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵן, אֲצַוֶּה לְהוֹבִיל אֶת הַכַּלָּה לָאַפִּרְיוֹן. וַאֲנִי מְצַוֶּה לְפָאֵר אֶת בֵּיתִי בְּכָל הָדָר. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת הַכְּלוּלוֹת לְקַשֵּׁט אֶת הַכַּלָּה אֲנִי לוֹבֵשׁ אֶת הַמְפֹאָרִים בִּבְגָדַי וְיוֹשֵׁב עַל מוֹשָׁב שֶׁל קְטִיפָה רָם וְנִשָּׂא, וְאֵינִי שׁוֹעֶה לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל לְגֹדֶל שִׂכְלִי וַהֲדַר בִּינָתִי. אָז תָּבוֹא אֵלַי אִשְׁתִּי וְהִיא כַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, בַּעֲדִי עֲדָיֶיהָ וְתִפְאֶרֶת בְּגָדֶיהָ, וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמֵהַּ וְתוֹהֶה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ כָּל הַנִּמְצָאִים: אֲדוֹנִי, אִשְׁתְּךָ וְשִׁפְחָתְךָ עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ, אָנָּא חוֹנֵן אוֹתָהּ בְּמֶבָּט אֶחָד, שֶׁכְּבָר הֶלְאֲתָה אוֹתָהּ הָעֲמִידָה עַל רַגְלֶיהָ, וְהֵם נוֹשְׁקִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנַי פְּעָמִים רַבּוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶשָּׂא אֶת רֹאשִׁי, מַבִּיט בָּהּ מֶבָּט אֶחָד וְחוֹזֵר וּמַרְכִּין רֹאשִׁי לָאָרֶץ, וְהֵם מַעֲבִירִים אוֹתָהּ מֵעַל פָּנַי, וַאֲנִי קָם וּמַחֲלִיף אֶת בְּגָדַי וְלוֹבֵשׁ מְפֹאָרִים יוֹתֵר מֵאֵלּוּ שֶׁהָיוּ עָלַי. וּכְשֶׁהֵם מְבִיאִים אֶת הַכַּלָּה בפַּעַּםַ הַשְּׁנִיָּה אֵינִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ עַד שֶׁיְבַקְּשׁוּנִי פְּעָמִים רַבּוֹת. אֶסְתַּכֵּל בָּהּ וְאַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי, וְאֵינִי חָדֵל מִכְָּך עַד שֶׁיִּשְׁלַם קִשּׁוּטָהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים ושלשה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאָחִיו הַחֲמִישִׁי שֶׁל הַגַּלָּב אָמַר: “וַאֲנִי מַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי וְאֵינִי חָדֵל מִכָּךְ עַד שֶׁיִּשְׁלַם קִשּׁוּטָהּ. אַחַר-כָּךְ אֲצַוֶּה עַל אַחַד הַסָּרִיסִים שֶׁיָּבִיא לִי כִּיס וּבוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וּכְשֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ אֲנִי נוֹתְנוֹ לַנְּעָרוֹת הַמְשָׁרְתוֹת אוֹתָהּ, וּכְשֶׁתִּקַּחְנָה אוֹתוֹ הֲרֵינִי מְצַוֶּה עֲלֵיהֶן שֶׁתַּכְנֵסְנָה אוֹתִי אֵלֶיהָ אֶל חַדְרָהּ. וּכְשֶׁיַּכְנִיסוּנִי אֵלֶיהָ לֹא אֶסְתַּכֵּל בָּהּ וְלֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיהָ, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי מְזַלְזֵל בָּהּ, לְמַעַן יֵאָמֵר שֶׁבַּעַל-נֶפֶשׁ מְלֵאָה גָאוֹן אָנִי, עַד שֶׁתָּבוֹא אִמָּהּ וּתְנַשֵּׁק רֹאשִׁי וְיָדַי וְאוֹמֶרֶת לִי: “אֲדוֹנִי, הַבִּיטָה נָא אֶל שִׁפְחָתֶךָ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְקִרְבָתֶךָ. הַנַּח-נָא אֶת דַּעְתָּהּ וְלוּ בְמִלָּה אֶחָת”. אַךְ אֲנִי אֵינִי מֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה. וְלֹא תֶחְדַּל מִכָּךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנִּי עַד שֶׁהִיא קָמָה וּמְנַשֶּׁקֶת יָדַי וְרַגְלַי הַרְבֵּה פְעָמִים וְאוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי בִּתִּי נַעֲרָה יָפָה הִיא וְלֹא יָדְעָה אִישׁ עֲדַיִן. וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה מִצִּדְךָ דְּחִיָּה זוֹ שֶׁאַתָּה דוֹחֶה אוֹתָהּ, יִשָּׁבֵר לִבָּהּ. נְטֵה אֵלֶיהָ וְשׂוֹחֵחַ אוֹתָהּ”. אַחַר-כָּךְ תָּקוּם וְתָבִיא לִי כוֹס וּמַשְׁקֶה בְתוֹכוֹ, וּבִתָּהּ נוֹטֶלֶת אֶת הַכּוֹס לְהוֹשִׁיטָהּ לִי. אַךְ כְּשֶׁתִּגַּשׁ אֵלַי, אֲנִי עוֹזְבָהּ עוֹמֶדֶת לְפָנַי עַל רַגְלֶיהָ, כְּשֶׁאֲנִי מֵסֵב עַל כַּר רָקוּם זָהָב, וְאֵינִי שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ מִתּוֹךְ גְּאוֹנִי וְרוּם עֵינַי, עַד שֶׁהִיא מְדַמָּה בְנַפְשָׁהּ שֶׁאֲנִי שֻׂלְטָאן עָצוּם וְאוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל נָא תְסָרֵב מִקַּחַת אֶת הַגָּבִיעַ מִיַּד אֲמָתֶךָ שֶׁהֲרֵי אֲמָתְךָ אָנִי”. אַךְ אֲנִי לֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיהָ, וְהִיא מַפְצִירָה בִי וְאוֹמֶרֶת: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה אוֹתָהּ”. אָז אֲנַעֵר יָדִי בְּפָנֶיהָ וְאֶבְעַט בָּהּ בְּרַגְלִי, וְכָך אֲנִי עוֹשֶׂה… בָּעַט אָחִי בְרַגְלוֹ, וּבָאָה לְתוֹךְ קֻפַּת הַזְּגוּגִית, וְהָיְתָה הַקֻּפָּה בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ. נָפְלָה לָאָרֶץ וְנִשְׁבַּר כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. אָמַר אָחִי: “כָּל זֶה הוּא בִּגְלַל גְּאוֹנִי”. וְאִלּוּ נִתַּן אָחִי בְּיָדִי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הָיִיתִי מַלְקֶה אוֹתוֹ אֶלֶף שְׁבָטִים וְהָיִיתִי מְפַרְסֵם אֶת הַדָּבָר בָּעִיר. הָיָה אָחִי סוֹפֵק עַל פָּנָיו קוֹרֵעַ בְּגָדָיו וּבוֹכֶה וּמַכֶּה אֶת עַצְמוֹ, וּבְנֵי-אָדָם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִתְפִלַּת יוֹם-הַשִּׁשִּׁי מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. מֵהֶם מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרוֹ, וּמֵהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ אֵלָיו. נִמְצָא אָחִי בְמַצָּב שֶׁהָלַךְ גַּם קֶרֶן הוֹנוֹ גַם הָרֶוַח יָחַד, וְלֹא פָּסַק מִבֶּכִי. וְהִנֵּה אִשָּׁה בָאָה בְּדַרְכָּהּ לִתְפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהִיא מַזְהִירָה בְחִנָּהּ רֵיחַ הַמֹּר יָפוּחַ הֵימֶנָּה וְהִיא רְכוּבָה עַל פִּרְדָּה שֶׁאֻכָּפָהּ קְטִיפָה רְקוּמָה בְּזָהָב וַעֲבָדִים רַבִּים מִסָּבִיב לָהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַזְּגוּגִית וְאֶת מַצַּב אָחִי וּבְכִיָּתוֹ, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְנִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ עָלָיו וְשָׁאֲלָה לְמַצָּבוֹ. אָמְרוּ לָהּ “הָיְתָה לוֹ טַבְלָה מְלֵאָה זְגוּגִית, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לְהִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירָתָהּ וְנִשְׁבְּרָה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי הוּא בַּמַּצָּב שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתוֹ”, קָרְאָה לְאַחַד הָעֲבָדִים וְאָמְרָה לוֹ: “מְסֹר מַה שֶׁבְּיָדְךָ לְמִסְכֵּן זֶה”. מָסַר לוֹ צְרוֹרוֹ וּנְטָלוֹ אָחִי. וּכְשֶׁפָּתַח אוֹתוֹ מָצָא בוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְכִמְעַט מֵת לִבּוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה, וְהִתְחִיל מְבָרְכָהּ בְּכָל הַבְּרָכוֹת. אַחַר-כָּךְ חָזַר לְבֵיתוֹ עָשִׁיר וְיָשַׁב שָׁקוּעַ בְּהַרְהוּרִים. דָּפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת, קָם וּפְתָחָהּ וּמָצָא זְקֵנָה אַחַת שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָהּ, אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי,דַּע שֶׁזְּמַן הַתְּפִלָּה כְּבָר קָרַב לַעֲבֹר, וַאֲנִי בְּלִי רְחִיצָה כַדָּת לִתְפִלָּה. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַכְנִיסֵנִי לְבֵיתְךָ שֶׁאֶרְחַץ כַּדָּת לִתְפִלָּה”. אָמַר לָהּ: “כְּמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נִכְנַס אָחִי וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְהֵבִיא לָהּ קַנְקַן מַיִם שֶׁתִּרְחַץ. וְהוּא עַצְמוֹ יָשַׁב טָס בַּמְּרוֹמִים מִשִּׂמְחָה בַּדִּינָרִים. אַחַר-כָּךְ צָרַר אוֹתָם בַּאֲפֻנְדָּתוֹ. כְּשֶׁגָּמְרָה לִרְחֹץ קָרְבָה וּבָאָה לַמָּקוֹם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ, וְהִתְפַּלְּלָה וְהִשְׁתַּחַוְתָה פַּעֲמַיִם כַּדָּת, וּבֵרְכָה אֶת אָחִי בִּרְכַת-טוֹב. הוֹדָה לָהּ עַל-כָּךְ וְנָתַן לָהּ שְׁנֵי דִינרִים וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” צְדָקָה הִיא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה”. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח הָאֵל. תְּמֵהָה אֲנִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב אֶת אוֹהֲבֶיךָ לְקַבְּצָנִים. טוּל מָמוֹנְךָ וּצְרֹרוֹתוֹ בַּאֲפֻנְדָּתְךָ. אֲנִי אֵינִי זְקוּקָה לוֹ. וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְאַחֵד עִם זוֹ שֶׁנָּתְנָה אוֹתוֹ לְךָ, יְכוֹלָה אֲנִי לְאַחֵד אוֹתְךָ, שֶׁגְּבִרְתִּי הִיא”. אָמַר לָהּ אָחִי: “אִמָּא רְחִימָאָה, וְכֵיצַד הַתַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ?” אָמְרָה: “בְּנִי, לִבָּהּ נוֹטֶה אֵלֶיךָ, וְאוּלָם הִיא אֵשֶׁת אִישׁ עָשִׁיר. קַח אֵפוֹא מָמוֹנְךָ אִתְּךָ וְלֵך אַחֲרַי, שֶׁאוֹבִילְךָ לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ. וּכְשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִמָּהּ אַל תַּנִּיחַ אוֹת מֵאוֹתוֹת הַחִבָּה וְדִבּוּר מִדַּבּוּרֵי אֲהָבִים שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּלַפֶּיהָ. וְכָךְ תַּשִּׂיג מֵהוֹנָהּ וּמִחִנָּהּ כָּל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. נָטַל אָחִי אֶת כָּל הַזָּהָב וְקָם וְהָלַךְ עִם הַזְּקֵנָה, כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת וְאָחִי הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר גָּדוֹל. דָּפְקָה עָלָיו, יָצְאָה שִׁפְחָה יְוָנִית וּפָתְחָה אֶת הַשַּׁעַר. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה וְצִוְּתָה עַל אָחִי לְהִכָּנֵס וְנִכְנַס לְבַיִת גָּדוֹל. כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ מָצָא מָדוֹר גָּדוֹל מֻצָּע שְׁטִיחִים וּוִילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִים. יָשַׁב אָחִי וְשָׂם אֶת הַמָּמוֹן לְפָנָיו, וְהִנִּיחַ מִצְנַפְתּוֹ עַל בִּרְכָּיו. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁקָּרְבָה וּבָאָה עַלְמָה צְעִירָה שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים כְּמוֹתָהּ, וְהִיא לְבוּשָׁה בַּמִּבְחָר שֶׁבָּאֲרִיגִים. קָם אָחִי וְעָמַד עַל רַגְלָיו, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ חִיְּכָה לְעֻמָּתוֹ וְשָׂמְחָה בוֹ וְרָמְזָה לוֹ לָשֶׁבֶת. אַחַר כָּךְ צִוְּתָה לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת, וְאַחֲרֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כֵן, נִגְשָׁה אֶל אָחִי וְהֶחֱזִיקָה בְיָדוֹ וְהָלְכוּ יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחֶדֶר בָּדָד. נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּמְצָאוֹ מֻצָּע בְּכָל מִינֵי שְׁטִיחֵי קְטִיפָה רְקוּמִים בְּזָהָב, יָשַׁב אָחִי וְיָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְשִׂחֲקָה אִתּוֹ שָׁעָה קַלָּה. אַחַר-כָּךְ קָמָה וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תַּעֲבֹר מִכָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר”. נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי אָחִי שָׁעָה. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ, נִכְנַס אֵלָיו עֶבֶד כּוּשִׁי, עֲנָק עָצוּם וְעִמּוֹ חֶרֶב שְׁלוּפָה, שֶׁבְּרָקָהּ מַכֶּה בְסַנְוֵרִים, וְאָמַר לְאָחִי: “אוֹי לְךָ, מֵי הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לְמָקוֹם זֶה, אַתָּה הַבָּזוּי בָּאָדָם, בֶּן הַזּוֹנָה וּפְרִי הַפְּרִיצוּת?” לֹא יָכֹל אָחִי לְהָשִׁיב לוֹ, שֶׁלְּשׁוֹנוֹ דָבְקָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. לְקָחוֹ הָעֶבֶד וּפְשָׁטוֹ עָרֹם, וְלֹא פָסַק מֵהַכּוֹתוֹ בַּחֶרֶב, בְּשִׁטְחָהּ, הַכּוֹת וְהוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנִים מַכּוֹת, עַד שֶׁנָּפַל לְכָל אָרְכּוֹ לָאָרֶץ. סָר הָעֶבֶד מֵעָלָיו, שֶׁמַּאֲמִין הָיָה שֶׁמֵּת. שְׁמָעוֹ אָחִי צוֹעֵק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקוֹרֵא: “הֵיכָן הָאִשָּׁה הַמַּמְלִיחָה בְּמֶלַח?” נִכְנְסָה שִׁפְחָה וּבְיָדָהּ טַס נָאֶה וּבְתוֹכוֹ מֶלַח לָבָן. הָיְתָה הַשִּׁפְחָה נוֹטֶלֶת מֵאוֹתוֹ מֶלַח, וּמְשַׁפְשֶׁפֶת הַפְּצָעִים שֶׁבְּגוּף אָחִי עַד שֶׁנִּתְמַסְמְסוּ, וְאָחִי אֵינוֹ נָע וְאֵינוֹ זָע מִפַּחַד שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁהוּא חַי וְיַהַרְגוּהוּ. הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְצָעַק הָעֶבֶד צְעָקָה כְּבָרִאשׁוֹנָה. בָּאָה הַזְּקֵנָה וְסָחֲבָה אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ לְמַרְתֵּף אָרֹךְ וְחָשׁוּךְ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ עַל אֹסֶף הֲרוּגִים. שָׁכַב עַל מְקוֹמוֹ שְׁנֵי יָמִים תְמִימִים. וְעָשָׂה אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח אֶת הַמֶּלַח סִבָּה לְהִשָּׁאֲרוֹ בַחַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהִפְסִיק אֶת שֶׁטֶף הַדָּם מִן הָעוֹרְקִים. כְּשֶׁמָּצָא אָחִי בְעַצְמוֹ כֹּחַ לְהִתְנוֹעֵעַ, קָם מִן הַמַּרְתֵּף וּפָתַח אֶת הָאֲרֻבָּה כְּשֶׁהוּא מְפַחֵד וְזָחַל מִמְּקוֹם הַהֲרוּגִים וְיָצָא, וְנָתַן לוֹ אֱלֹהִים יִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה מִסְתּוֹר, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה וְהִתְחַבֵּא בְּאוֹתוֹ מִסְדְּרוֹן עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר יָצְאָה הַזְּקֵנָה לְבַקֵּשׁ צַיִד אַחֵר. יָצָא אָחִי בְּעִקְּבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בּוֹ, עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ. וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁהִבְרִיא. וְלֹא פָסַק מִלַעֲקֹב אַחֲרֵי הַזְּקֵנָה וּמֵהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בְּכָל עֵת כְּשֶׁהִיא מוֹשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ בְּנֵי-אָדָם אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ וּמוֹבִילָה אוֹתָם לְאוֹתָה חָצֵר, וְאֵינוֹ דוֹבֵר דָּבָר, וְאֵינוֹ פּוֹצֶה פֶּה. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחָזְרָה אֵלָיו בְּרִיאוּתוֹ וְהָיָה שָׁלֵם בְּכֹחוֹתָיו, לָקַח מַטְלִית וְעָשָׂה מִמֶּנָּה שַׂק וּמִלֵּא אוֹתוֹ זְכוּכִית וּקְשָׁרוֹ בַּחֲלָצָיו, וְהִתְנַכֵּר עַד שֶׁלֹּא יַכִּיר אוֹתוֹ אָדָם, וְלָבַש בִּגְדֵי פַּרְסִים, וְנָטַל חֶרֶב וְשָׂם אוֹתוֹ מִתַּחַת לְמַדָּיו. וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַזְּקֵנָה אָמַר אֵלֶיהָ בִּלְשׁוֹן פַּרְסִים: “זְקֵנָה, נָכְרִי אָנִי, וְלֹא הִגַּעְתִּי אֶלָּא הַיּוֹם לִמְדִינָה זוֹ, וְאֵינִי מַכִּיר אָדָם. יֵשׁ לָךְ מִשְׁקָל מֵכִיל תְּשַׁע מֵאוֹת דִּינָר?” אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “בֵּן צָעִיר חַלְפָן יֵשׁ לִי שֶׁאֶצְּלוֹ כָל מִינֵי מֹאזְנַיִם. בֹּא אִתִּי אֵלָיו לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית מִסְחָרוֹ, שֶׁיִּשְׁקֹל לְךָ זְהָבְךָ”. אָמַר לָהּ אָחִי: “עִבְרִי לְפָנַי”. הָלְכָה וְאָחִי מְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר. דָּפְקָה עָלָיו וְיָצְאָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְחִיְּכָה לִקְרָאתוֹ. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֵבֵאנוּ לָכֶם בָּשָׂר שָׁמֵן”. הֶחֱזִיקָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְּיַד אָחִי,וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַבַּיִת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ לִפְנֵי כֵן, וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ שָׁעָה, וְאָמְרָה לְאָחִי: “אַל תַּעֲבֹר מִזֶּה עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”. וְהָלְכָה. יָשַׁב אָחִי עַל מְקוֹמוֹ. קָרַב וּבָא הָעֶבֶד וְאִתּוֹ הַחֶרֶב הַשְּׁלוּפָה וְאָמַר לְאָחִי: “קוּם בֶּן-בְּלִיַּעַל”. קָם אָחִי. הָלַךְ הָעֶבֶד לְפָנָיו וְהוּא אַחֲרָיו. שָׁלַח יָדוֹ אֶל חַרְבּוֹ שֶׁמִּתַּחַת לְמַדָּיו וְהִכָּה בָהּ אֶת הָעֶבֶד וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וּסְחָבוֹ בְּרַגְלוֹ אֶל הַמַּרְתֵּף, וְקָרָא: “הֵיכָן הַמַּמְלִיחָה?” בָּאָה הַשִּׁפְחָה וּבְיָדָהּ הַטַּס שֶׁבּוֹ הַמֶּלַח. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אָחִי וְהַחֶרֶב בְּיָדוֹ, הָפְכָה פָּנֶיהָ לִבְרֹחַ, רָדַף אַחֲרֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ וְהִתִּיז רֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ קָרָא: “הֵיכָן הַזְּקֵנָה?” בָּאָה. אָמַר לָהּ: “מַכִּירָה אַתְּ אוֹתִי זְקֵנָה נִתְעָבָה?” אָמְרָה: “לֹא אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ:" אָנִי בַּעַל הַדִּינָרִים שֶׁבָּאת לְבֵיתִי וְרָחַצְתְּ רְחִיצָה לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלַּלְתְּ, וְאַחַר-כָּךְ הֶעֱרַמְתְּ עָלַי עַד שֶׁהִפַּלְתְּ אוֹתִי כָאן". אָמְרָה: “יְרָא אֶת אֱלֹהִים בְּעִנְיָנִי”. לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ בַּחֶרֶב וְשִׁסַּע אוֹתָהּ לִשְׁתַּיִם. אַחֲרֵי כֵן יָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ וּבִקְּשָׁה מֵאִתּוֹ לְהַבְטִיחָהּ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לָהּ רָעָה. הִבְטִיחַ אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ: “מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתָךְ לְחֶבְרָה לְכוּשִׁי זֶה?” אָמְרָה: “שִׁפְחָה הָיִיתִי לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים, וְהָיְתָה זְקֵנָה זוֹ נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת אֶצְלוֹ. אָמְרָה לִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “הֲרֵי אֶצְלֵנוּ שִׂמְחָה שֶׁלֹּא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָהּ, וְהָיִיתִי חֲפֵצָה שֶׁתִּרְאִי אוֹתָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצָוֵתְך אֶעֱשֶׂה”. קַמְתִּי וְלָבַשְׁתִּי אֶת הַמְפֹאָרִים בְּשִׂמְלוֹתַי וְלָקַחְתִּי עִמִּי צְרוֹר וּבוֹ מֵאָה דִינָר. הָלַכְתִּי עִמָּהּ עַד שֶׁהִכְנִיסָה אוֹתִי לְבַיִת זֶה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, הֶחֱזִיק בִּי אוֹתוֹ כּוּשִׁי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוֹתוֹ מַצָּב שָׁלשׁ שָׁנִים בְּעָרְמַת הַזְּקֵנָה הַמְכַשֵּׁפָה”. אָמַר לָהּ אָחִי: “יֵשׁ לוֹ בַּבַּיִת מַשֶּׁהוּ?” אָמְרָה: “יֵשׁ לוֹ רָב, וְאִם תּוּכַל לְהַעֲבִירוֹ מִכָּאן, הַעֲבֵר אוֹתוֹ אֵלֶיךָ וּבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים”. קָם אָחִי וְהָלַךְ עִמָּהּ. פָּתְחָה לְפָנָיו תֵּבוֹת וּבְתוֹכָן כִּיסִים מְלֵאִים מָמוֹן. וְהִתְפַּלֵּא עַד שֶׁנִּטְּלָה לְשׁוֹנוֹ. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵפוֹא וַעֲזֹב אוֹתִי כָאן, וְהָבֵא בְּנֵי-אָדָם שֶׁיַּעֲבִירוּ אֵלֶיךָ אֶת הַמָּמוֹן”. הָלַךְ וְשָׂכַר לוֹ עֲשָׂרָה סַבָּלִים. וְאוּלָם כְּשֶׁחָזַר לַדֶּלֶת מְצָאָהּ פְּתוּחָה לָרְוָחָה. וְלֹא רָאָה לֹא אֶת הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְלֹא אֶת כִּיסֵי הַמָּמוֹן, אֶלָּא פְּרוּטוֹת בִּלְבָד וַאֲרִיגִים הֵבִין שֶׁהַנַּעֲרָה עָקְבָה אוֹתוֹ, נָטַל מַה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמָּמוֹן וּפָתַח אֶת הַמְּזָווֹת וְתָפַס מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכָן מִן הָאֲרִיגִים, וְלֹא עָזַב כְּלוּם בַּבַּיִת, וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה שָׂמֵחַ. בַּשַּׁחַר מָצָא עַל הַדֶּלֶת עֶשְׂרִים אַנְשֵׁי-צָבָא. כְּשֶׁיָּצָא אֲלֵיהֶם תְּפָסוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמּוֹשֵׁל מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ”. תְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל. הִתְחַנֵּן אָחִי לִפְנֵיהֶם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, וְלֹא נָתְּנוּ לוֹ. הִבְטִיחַ לָתֵת לָהֶם סְכוּם שֶׁל מָמוֹן, סֵרְבוּ לוֹ וּכְבָלוּהוּ וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ. בַּדֶּרֶךְ פָּגְשׁוּ בְּיָדִיד אֶחָד שֶׁל אָחִי, וְהֶחֱזִיק אָחִי בְּשׁוּלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו לַעֲמֹד לוֹ בִּשְׁעַת צָרָתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ לְהִפָּטֵר מֵהֶם. עָמַד יְדִידוֹ וְשָׁאַל אוֹתָם, מַה כָּאן, וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמּוֹשֵׁל פָּקַד עָלֵינוּ לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו, וַהֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ”. בִּקֵּשׁ מֵהֶם יְדִיד אָחִי אַף הוּא, שֶיְשַׁחְרְרוּ אוֹתוֹ וְהִצִּיעַ לָהֶם סְכוּם שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְאָמַר: “הֲרֵי כְּשֶׁתָּבוֹאוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל, אִמְרוּ לוֹ שֶׁלֹּא מְצָאתֶם אוֹתוֹ”. לֹא הִשְׁגִּיחוּ בוֹ וְנָטְלוּ אֶת אָחִי וּסְחָבוּהוּ כְּשֶׁהוּא מֻטָּל פָּנָיו, עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל. כְּשֶׁרָאָה אֶת אָחִי שְׁאָלוֹ: “מֵהֵיכָן אָרִיג זֶה וּמָמוֹן זֶה?” אָמַר אָחִי: “הַבְטַח אוֹתִי שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה לִי רָעָה”. הוֹשִׁיט לוֹ הַמּוֹשֵׁל סוּדָר¹ וְקִבֵּל הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ רָעָה. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַזְּקֵנָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְעַל דְּבַר הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה שֶׁבָּרְחָה, וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “וְזֶה שֶׁלְּקַחְתִּיו, קַח מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, וְהַנַּח לִי מַה שֶּׁאֶתְפַּרְנֵס בּוֹ”. דָּרַש הַמּוֹשֵׁל אֶת כָּל הַמָּמוֹן וְהָאֲרִיגִים, אַךְ מִיִּרְאָה שֶׁיָּרֵא שֶׁמָּא יִוָּדַע הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן, נָטַל קְצָת וְנָתַן לְאָחִי וְאָמַר לוֹ: “צֵא מִיָּד מִמְּדִינָה זוֹ שֶׁלֹּא אֶתְלֶה אוֹתְךָ”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. יָצָא לִמְדִינָה אַחֶרֶת. נָפְלוּ עָלָיו לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים וּפְשָׁטוּהוּ עָרֹום וְהִכּוּהוּ וְקָטְפּו אֶת אָזְנָיו. שָׁמַעְתִּי מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בוֹ וְיָצָאתִי אֵלָיו וְלָקַחְתִּי עִמִּי בְּגָדִים לְכַסּוֹתוֹ וְהֵבֵאתִיו לָעִיר בַּסֵתֶר, וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַשִּׁשִּׁי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הַיְנוּ קְרוּץ-הַשְּׂפָתַיִם, הֲרֵי הָיָה עָנִי מָרוּד וְלֹא הָיָה לוֹ כְּלוּם מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר וְחוֹלֵף. יָצָא בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּחֲזִיק בּוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ. בְּעוֹד הוּא בְּאַחַד הַדְּרָכִים, רָאָה חָצֵר נָאָה וְלָהּ מָבוֹא יָפֶה, רְחַב יָדַיִם, רָם וְנִשָּׂא, וְעַל הַשַּׁעַר סָרִיסִים הַמְצַוִּים וְאוֹסְרִים כִּרְצוֹנָם. שָׁאַל פִּי אַחַד הַנִּצָּבִים שָׁם, וְאָמַר לוֹ: “אַרְמוֹן זֶה לְאַחַד מִבְּנֵי הַמְּלָכִים הוּא”. נִגַּשׁ אָחִי אֶל הַשּׁוֹעֲרִים וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ. אָמְרוּ: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וְתַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ מִבְּעָלֶיהָ”. נִכְנַס לַמָּבוֹא וְהָלַךְ בּוֹ שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְתוֹךְ חָצֵר בְּתַכְלִית הָאֶפְשָׁרִי מִן הַהוֹד וְהֶהָדָר וּבְאֶמְצָעָהּ גַּן פְּרָחִים שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ. קַרְקָעָהּ רִצְפַּת שַׁיִשׁ וּוִילָאוֹתֶיהָ מְשֻׁלְשָׁלִים. נִשְׁאַר אָחִי תּוֹהֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יִפְנֶה. הָלַךְ אֶל קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּלָם וְרָאָה אָדָם יְפֵה-פָּנִים וְזָקָן. כְּשֶׁרָאָה אֶת אָחִי קָם לִקְרָאתוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ וּשְׁאָלוֹ לְמַצָּבוֹ. הִגִּיד לוֹ שֶׁהוּא נִצְרָךְ. כְּשֶׁשָּמַע אֶת דִּבְרֵי אָחִי נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו צַעַר רָב, וְשָׁלַח יָדוֹ אֶל בְּגָדָיו וּקְרָעָם וְאָמַר: “הֲיִתָּכֵן שֶׁאֶהֱיֶה אֲנִי בָעִיר וְאַתָּה רָעֵב בָּהּ? אֵינִי סוֹבֵל זֹאת”. הִבְטִיחוֹ כָּל טוּב וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּחַלֵּק עִמִּי מִלְחִי”. אָמַר אָחִי: “אֵין עִמִּי אֹרֶךְ רוּחַ לְכָךְ, שֶׁאֲנִי רָעֵב מְאֹד”. קָרָא: “הוֹי נַעַר, הָבֵא אֶת הָאַגָּן וְהַכַּד”. וְאָמַר לאָחִי: “גְּשָׁה, אוֹרְחִי, וּנְטֹל אֶת יָדֶיךָ”. נִגַּשׁ אָחִי לִטֹּל יָדָיו, וְלֹא מָצָא לֹא אַגָּן וְלֹא כַד, אַךְ בַּעַל-הַבַּיִת עָשָׂה עַצְמוֹ כְּנוֹטֵל יָדָיו וְקָרָא: "הַגִּישׁוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. הִתְחִילוּ אֲנָשָׁיו הוֹלְכִים וּבָאִים כְּאִלּוּ הָיוּ עוֹרְכִים אֶת הַשֻּׁלְחָן.תָּפַס בְּאָחִי וְיָשַׁב אִתּוֹ לַשֻּׁלְחָן הַמְדֻמֶּה. הָיָה בַּעַל-הַבַּיִת מֵנִיעַ בִּשְׂפָתָיו וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְאוֹכֵל וְאוֹמֵר לְאָחִי: “אֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי רָעֵב אַתָּה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתָּה בוֹ מִגֹּדֶל הָרָעָב”. הִתְחִיל אָחִי עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְאוֹכֵל, וְהוּא אוֹמֵר לְאָחִי: “אֱכֹל, וּרְאֵה נָא אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה, הִסְתַּכֵּל בְּלַבְנוּנִיתוֹ”. וְאָחִי אֵינוֹ רוֹאֶה כְלוּם. אָמַר אָחִי בְלִבּוֹ: “אִישׁ זֶה חוֹמֵד מַהֲתָלוֹת בִּבְנֵי-אָדָם הוּא”. וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי יָפֶה מִלַּבְנִינוּתוֹ שֶׁל לֶחֶם זֶה, וְלֹא טָעִים מִטַּעְמוֹ”. אָמַר: "לֶחֶם זֶה, נַעֲרָה שֶׁקְּנִיתִיהָ לִי בַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, אָפְתָה אוֹתוֹ “. קָרָא בַּעַל-הַבַּיִת: “הַנַּעַר, הַגֵּשׁ אֵלֵינוּ אֶת מִלּוּיֵי-הַבָּשָׂר שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּמַאַכְלֵי הַמְּלָכִים”. וְאָמַר לְאָחִי: “אֱכֹל אוֹרְחִי, שֶׁרַעֲבוֹנְךָ קָשֶׁה וְזָקוּק אַתָּה לַאֲכִילָה”. הָיָה אָחִי מְסוֹבֵב חִכּם וְכוֹסֵס כְּאִלּוּ הוּא אוֹכֵל. פָּנָה הָאִישׁ וּבִּקֵּשׁ מִין אַחֲרֵי מִין הַמַּאֲכָל וְאֵינוֹ מֵבִיא דָבָר, וְאוּלָם מְצַוֶּה אֶת אָחִי לֶאֱכֹל. קָרָא “הַנַּעַר, הָבֵא לָנוּ אֶת הַפַּרְגִּיּוֹת הַמְמֻלָּאוֹת בָּטְנִים”. וְאָמַר לאָחִי: “אֱכֹל מַה שֶׁלֹּא טָעַמְתָּ כְדֻגְמָתוֹ מֵעוֹלָם”. אָמַר: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי מַאֲכָל זֶה אֵין דּוֹמֶה לוֹ לִמְתִיקוּת וּלְטַעַם”, וְהָיָה הָאִישׁ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל פִּי אָחִי כְּאִלּוּ הוּא מַלְעִיטוֹ בְּיָדוֹ, וְהָיָה מוֹנֶה אוֹתָם הַמִּינִים וּמְתָאֲרָם לִפְנֵי אָחִי בְּאוֹתָם הַתֵּאוּרִים, בְּשָׁעָה שֶׁרַעֲבוֹנוֹ גָבַר עַד שֶׁהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לְכִכַּר שְׂעוֹרִים. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת “כְּלוּם רָאִיתָ טָעִים יוֹתֵר מִתַּבְלִין מַאֲכָלִים אֵלּוּ?, אָמַר לוֹ אָחִי: “לֹא אֲדוֹנִי “.אָמַר לוֹ: “הַרְבֵּה לֶאֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ”. אָמַר: כְּבָר אָכַלְתִּי דַיִּי מִן המַאַּכֲלָיִם”. קָרָא הָאִישׁ לַאֲנָשָׁיו: “הַגִּישׁוּ מִינֵי הַמְּתִיקָה”. הֵנִיעוּ בִידֵיהֶם בָּאֲוִיר כְּאִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים מִינֵי מְתִיקָה. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת לְאָחִי: “אֱכֹל מִן הַמִּין הַזֶּה, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח עַד מְאֹד. טֹל מִן הַדַּקִּיקִיּוֹת הַלָּלוּ, בְּחַיַּי אֱכֹל דַּקִּיקִית זוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּזַּל הֶעָסִיס מִמֶּנָּה”. אָמַר לוֹ אָחִי: “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִקָּחֲךָ אִישׁ מֵעָלַי, אֲדוֹנִי הַטּוֹב”, וְהִתְחִיל שׁוֹאֲלוֹ בִּדְבַר שִׁפְעַת הַמֹּר שֶׁבַּדַּקִּיקִיּוֹת. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי זֶה הוּא מִנְהָגִי בְּבֵיתִי, וְתָמִיד יָשִׂימוּ לִי בְּכָל דַּקִּיקִית וְדַקִּיקִית חֲצִי הַמִּשְׁקָל מִן הַמֹּר וַחֲצִי הַמִּשְׁקָל מִן הָעִנְבָּר”. כָּל זֶה וְאָחִי מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וּבְפִיו וּמַעֲלֶה וְמוֹרִיד חֲנִיכֵי שִׁנָּיו כְּאִלּוּ הָיָה נֶהֱנֶה מֵאֲכִילַת מִינֵי הַמְּתִיקוֹת. אַחַר-כָּךְ קָרָא בַּעַל-הַבַּיִת לַאֲנָשָׁיו: “הָבִיאוּ אֶת הַפֵּרוֹת הַיְבֵשִׁים”. הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם בָּאֲוִיר כִּמְבִיאִים הַמִּרְקַחַת, וְאָמַר לְאָחִי: “אֱכֹל מִשְּׁקֵדִים אֵלּוּ וּמֵאֱגוֹזִים אֵלּוּ וּמִצִּמּוּקִים אֵלּוּ”. וְהָיָה מוֹנֶה לְפָנָיו מִינֵי הַפֵּרוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: “אֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ”. אָמַר לוֹ אָחִי: “כְּבָר אָכַלְתִּי דַיִּי וְאֵין בִּי עוֹד כֹּחַ לֶאֱכֹל כְּלוּם”. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “אוֹרְחִי, אִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל וְגַם לְהִסְתַּכֵּל בַּכֵּלִים הַנָּאִים בְּבַת-אַחַת – הֲרֵי, אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, אֱלֹהִים – אַל נָא תִּשָּׁאֵר רָעֵב”. אָמַר לוֹ אָחִי: “אֲדוֹנִי, מִי שֶׁאָכַל מִכָּל הַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה אִי-אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עוֹד רָעֵב”. הִרְהֵר אָחִי בַּמַהֲתַלָּה שֶׁחָמַד לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁיְבִיאוֹ לִידֵי זֶה שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים מִן הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר הָאִישׁ לַאֲנָשָׁיו: “הַגִּישׁוּ לָנוּ הַמַּשְׁקֶה”. הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים מַשְׁקֶה. עָשָׂה בַּעַל-הַבַּיִת עַצְמוֹ כְּמוֹשִׁיט גָּבִיעַ לְאָחִי אָמַר: “טֹל גָּבִיעַ זֶה, וְאִם יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ תַּגִּיד לִי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מְשֻׁבָּח הוּא, אֶלָּא שֶׁרָגִיל אֲנִי לִשְׁתּוֹת רַק יַיִן נוֹשָׁן בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה”. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “אִם כָּךְ הֲרֵי דְפֹק עַל דֶּלֶת זוֹ, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא טוֹב מִזֶּה”. אָמַר לוֹ אָחִי: “מֵרֹב חַסְדְּךָ הוּא”, וְהֵנִיעַ יָדוֹ כְּשׁוֹתֶה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת “מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ?” אָמַר: “אֲדוֹנִי, לֹא רָאִיתִי טָעִים יוֹתֵר מִמַּשְׁקֶה זֶה”. אָמַר לוֹ: “לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת”. וְעָשָׂה תְּנוּעָה כְּשׁוֹתֶה גַם הוּא. הוֹשִׁיט לְאָחִי כוֹס שְׁנִיָּה, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּשׁוֹתֶה אוֹתוֹ, וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּשִׁכּוֹר. תָּפַס פִּתְאֹם בְּיָדוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת כְּמִבְּלִי מֵשִׂים, הֵרִים זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלָה בֵּית-שֶׁחְיוֹ וְטָפַח לוֹ טְפִיחָה עַל עָרְפּוֹ, עַד שֶׁצָּלַל הַמָּקוֹם לְקוֹלָהּ. שָׁנָה וּטְפָחוֹ טְפִיחָה שְׁנִיָּה. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “מַה זֶּה, אַתָּה חֶלְאָה שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי אֲנִי עַבְדְּךָ שֶׁהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמּוֹ וְהִכְנַסְתּוֹ לְתוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהֶאֱכַלְתּוֹ צֵדָה וְהִשְׁקֵיתָ אוֹתוֹ יַיִן יָשָׁן עַד שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר וְנָהַג בְּךָ שֶׁלֹּא כְשׁוּרָה וַהֲרֵי אַתָּה, מַעֲלָתְךָ, נַעֲלָה מִכְּדֵי זֶה שֶׁתַּקְפִּיד עָלָיו בִּגְלַל קַלּוּת דַּעְתּוֹ”. כְּשֶׁשָּמַע בַּעַל-הַבַּיִת דִּבְרֵי אָחִי צָחַק בְּקוֹל-רָם וְאָמַר: “זֶה לִי זְמַן אָרֹךְ שֶׁאֲנִי מִתְעַלֵּל בִּבְנֵי-אָדָם וּמְהַתֵּל בְּכָל חֲבֵרַי בְּלַעֲגִי, וְלֹא מָצָאתִי זוּלָתְךָ מִי שֶׁהוּא שֶׁיְּהֵא בוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַהֲתַלָּה זוֹ וְלֹא מִי שֶׁיֵּשׁ בוֹ דַעַת בְּדוּחָה עַד כְּדֵי לַעֲמֹד בְּכָל בְּדִיחוֹתַי. וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי מוֹחֵל לְךָ וְהָיִיתָ רֵעַ לִי לְהִתְרוֹעֵעַ וְאַל תַּעַזְבֵנִי”. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְהַעֲלוֹת בֶּאֱמֶת אֶת כָּל מִינֵי הַמַּאֲכָלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְאָכְלוּ הוּא וְאָחִי דֵי-שָׂבְעָם, וְעָבְרוּ לַחֲדַר-הַמַּשְׁקֶה, וּמָצְאוּ שָׁם נְעָרוֹת דּוֹמוֹת לַלְבָנוֹת, שֶׁשָּׁרוּ כָּל מִינֵי שִׁיר וְנִגְּנוּ בְּכָל כְּלֵי-הַנְּגִינָה. שָׁתוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן, וְהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הָאִישׁ בְּחֶבְרַת אָחִי כְּאִלּוּ הָיָה אָחִיו, וּמְחַבְּבוֹ חִבָּה עֲצוּמָה וּמַלְבִּישׁוֹ מַחֲלָצוֹת סִינִיּוֹת. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר חָזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה. אַחַר-כָּךְ מֵת הָאִישׁ, וְנָטַל הַשֻּׂלְטָאן אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוֹצִיא מִידֵי אָחִי כָל מַה שֶּׁחָסַךְ לוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה קַבְּצָן שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם. יָצָא אָחִי מִן הָעִיר לָאֲשֶׁר תִּשֶּׂאנָה אוֹתוֹ עֵינָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים נָפְלוּ עָלָיו בַּדוּאִים וּלְקָחוּהוּ בַשֶּׁבִי. וְהָיָה זֶה שֶׁשָּׁבָה אוֹתוֹ, מְעַנֵּהוּ וְאוֹמֵר: “תֵּן כֹּפֶר-נַפְשֶׁךָ מָמוֹן וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרְגֶךָ”. הִתְחִיל אָחִי בוֹכֶה וְאוֹמֵר: חַי אֱלֹהִים, אֲנִי אֵין לִי כְּלוּם, שֵׁיךְ הַבַּדוּאִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דֶרֶךְ לְהַשִּׂיג מָמוֹן, וַאֲנִי שְׁבוּיְךָ וּבְיָדְךָ, עֲשֵׂה אֵפוֹא בִּי מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ”. הוֹצִיא הַבֵּדוּאִי הֶעָרִיץ מֵחֲגוֹרָתוֹ סַכִּין רְחָבָה, וְאִלּוּ יָרְדָה עֶל עָרְפוֹ שֶׁל גָּמָל הָיְתָה חוֹתֶכֶת אוֹתוֹ מִוָּרִיד אֶל וָרִיד. נְטָלָה בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וְנִגַּשׁ אֶל אָחִי הַמִּסְכֵּן וְכָרַת בָּהּ אֶת שְׁתֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וְלָחַץ אוֹתוֹ בִּדְרִישׁוֹתָיו. וְהָיְתָה לַבֵּדוּאִי אִשָּׁה יָפָה, וּכְשֶׁהָיָה הַבֵּדוּאִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הָיְתָה מִתְקָרֶבֶת לְאָחִי וּמְפַתָּה אוֹתוֹ לְהִשָּׁמַע לָהּ, וְהוּא נִמְנָע מִזֶּה מִבּוּשָׁה בִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אֵרַע שֶׁפִּתְּתָה אֶת אָחִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים וְקָם וְשִׂחֵק אִתָּהּ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּחֵיקוֹ. בְּעוֹד הוּא בְכָךְ, נִכְנַס אֲלֵיהֶם בַּעְלָהּ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת אָחִי, אָמַר לו: “אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ מְתֹעָב. חָפֵץ אַתָּה עַכְשָׁו לְקַלְקֵל לִי אֶת אִשְׁתִּי?” הוֹצִיא סַכִּין וְכָרַת אֶת שַׁרְבִיטוֹ, וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל גָּמָל וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הַר וַעֲזָהוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. עָבְרּו עַל פָּנָיו נוֹסְעִים וְהִכִּירוּהוּ, הֶאֱכִילוּהוּ וְהִשְׁקוּהוּ וְהוֹדִיעוּנִי עַל אֹדוֹתָיו. מִיָּד הָלַכְתִּי אֵלָיו וְהִרְכַּבְתִּיו וְהִכְנַסְתִּיו לָעִיר, וְקָצַבְתִּי לוֹ דֵי סִפּוּקוֹ. וְעַכְשָׁו הֲרֵי בָאתִי אֵלֶיךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְהִסַּסְתִּי לַחֲזֹר לְבֵיתִי לִפְנֵי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ הַכֹּל. וְאָכֵן שְׁגִיאָה הָיְתָה זוֹ מִצִּדִּי אִלּוּ הָיִיתִי עוֹשֶׂה כֵן בְּעוֹד שֶׁמֵאַחֲרַי תְּלוּיִים שֵׁשֶּׁת אַחַי שֶׁעָלַי לִדְאֹג לְמַלֵּא מַחְסוֹרֵיהֶם”.

כְּשֶׁשָּׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים סִפּוּרִי וּמַה שֶׁהִגַּדְתִּי לוֹ בִּדְבַר אַחַי, צָחַק וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַשַּׁתְקָן, מְמַעֵט בְּדִבּוּרִים אַתָּה וְאֵין אַתָּה מַטְרִיחַ וּמַטְרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְאוּלָם מֵעַתָּה צֵא מִן הָעִיר הַזֹּאת וְגוּר בְּזוּלָתָהּ”. הִגְלַתִני מִבַּגְדָאד וּפָקַד עָלַי מִשְׁמָר לְשַׁלְּחֵנִי מִן הָעִיר. יָצָאתִי לַנֵּכָר וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וְעָבַרְתִּי בְּכָל הַמְּדִינוֹת, עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁמֵּת וְיָשַׁב אַחֵר עַל כִּסֵּא הַכַלִיפוּת. אָז שַׁבְתִּי לָעִיר וּמָצָאתִי שֶׁאַחַי מֵתוּ, וְנִקְרָה עָלַי עֶלֶם זֶה וְעָשִׂיתִי עִמּוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּעֲשִׂים, וְאִלּוּלֵא אֲנִי, הָיָה נֶהֱרָג. וְעַכֶשָׁו הוּא בָא עָלַי בַּעֲלִילָה, בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ בִּי כָל עִקָּר. וְכָל זֶה שֶׁהוּא מְסַפֵּר, בִּדְבַר טַרְחָנוּתִי וְהַרְבּוֹתִי דְבָרִים וְגַסּוּת-הָרוּחַ וְחֹסֶר-הַטַּעַם שֶׁבִּי, דְּבָרִים בְּטֵלִים הֵם, חַבְרַיָּא. הֲרֵי דַוְקָא לְשֵׁם עֶלֶם זֶה עָבַרְתִּי אֲרָצוֹת רַבּוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְגָלִיל זֶה, וּמְצָאתִיו אֶצְלְכֶם, כְּלוּם אֵין זֶה, חַבְרַיָּא, סִימָן לְטוּב נִימוּסִי?"

אַחַר-כָּךְ אָמַר הַחַיָּט לְמֶלֶךְ סִין: "כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ סִפּוּר הַגַּלָּב וְנִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁמַּטְרִיד הוּא אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמַרְבֶּה דְבָרִים, וְשֶׁהָעֶלֶם עָשׁוּק עַל יָדוֹ, תְּפַסְנוּהוּ וְחָבַשְׁנוּ אוֹתוֹ וְהוֹשַׁבְנוּ סָבִיב לוֹ שׁוֹמְרִים נֶאֱמָנִים. אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְעָלְתָה הַסְּעֻדָּה עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, וְלֹא פָסַקְנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁהִכְרִיזוּ לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם. יָצָאתִי וּבָאתִי לְבֵיתִי. זָעֲפָה אִשְׁתִּי וְאָמְרָה: “אַתָּה טוֹב חֶלְקְךָ כָּל הַיָּמִים וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת אֲבֵלָה. אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא וּמְטַיֵּל אִתִּי שְׁאֵרִית הַיּוֹם תְּהֵא זֹאת סִבָּה שֶׁאֶפָּרֵד מֵעָלֶיךָ”. לְקַחְתִּיהָ וְיָצָאתִי אִתָּהּ וְטִיַּלְנוּ עַד לָעֶרֶב. חָזַרְנוּ וּפָגַשְׁנוּ גִּבֵּן זֶה וְהַשִּׁכָּרוֹן נוֹדֵף הֵימֶנּוּ, וְהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

צְלוּלָה הַכּוֹס וְצָלוּל הַיָּיִן,

וְדוֹמִים וְשָׁוִים הֵם עַיִן בְּעָיִן.

דּוֹמֶה כְאִלּוּ אֵין כּוֹס רַק יָיִן,

וְהִנֵּה רַק כּוֹס וְיַיִן אָיִן.

הִזְמַנְתִּיו לְבֵיתִי וְנַעֲנָה לִי. יָצָאתִי לִקְנוֹת דָּגִים מְטֻגָּנִים וְקָנִיתִי וְחָזַרְתִּי וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל. נָטְלָה אִשְׁתִּי פְרוּסַת לֶחֶם וְנֵתַח דָּג וְהִכְנִיסָתַם לְתוֹךְ פִּיו וְסָתְמָה אוֹתוֹ. הִקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט וָמֵת. נָשָׂאתִי אוֹתוֹ וְהֶעֱרַמְתִּי עַד שֶׁהֲטַלְתִּיו בְּבֵית רוֹפֵא זֶה הַיְּהוּדִי. וְהֶעֱרִים הָרוֹפֵא עַד שֶׁהֱטִילוֹ לְבֵית מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהֶעֱרִים מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק עַד שֶׁהֱטִילוֹ בְדַרְכּוֹ שֶׁל הַסַּרְסוּר. זֶהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁמָצָא אוֹתִי תְמוֹל.וּכְלוּם אֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?"

כְּשֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ סִין סִפּוּרוֹ שֶׁל הַחַיָּט, נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ מִגִּיל, וְהֶרְאָה אֶת תְּמִיהָתוֹ וְאָמַר: “סִפּוּרוֹ שֶׁל הָעֶלֶם עִם הַגַּלָּב הַטַּרְדָּן אָמְנָם מְבַדֵּחַ יוֹתֵר וְיָפֶה מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגַּלְגָּן הַגִּבֵּן”. פָּקַד עַל אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַחַיָּט וְיָבִיאוּ אֶת הַגַּלָּב מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּבִיאוּהוּ שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרָיו וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְהַצָּלַתְּכֶם כֻּלְּכֶם וְאַחַר כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁמֶּלֶךְ סִין פָּקַד לֵאמֹר: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַגַּלָּב שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְהַצָּלַתְכֶם, וְאַחַר-כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה וְנִטְמְנֵהוּ בֶּעָפָר, שֶׁהוּא מֵת מֵאֶמֶשׁ, וְאַחֲרֵי זֶה נַעֲמִיד לוֹ צִיּוּן עַל קִבְרוֹ, עַל שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה”. לֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁבָּא שׁוֹמֵר הַסַּף וְהַחַיָּט, אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ לְבֵית-הָאֲסוּרִים וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ אֶת הַגַּלָּב וְהוֹלִיכוּהוּ עַד שֶׁהִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי אוֹתוֹ מֶלֶךְ. כְּשֶׁרָאוּהוּ הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ זָקֵן מְאֹד לְמַעְלָה מִתִּשְׁעִים, פָּנָיו מוּעָמִים וּזְקָנוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו לְבָנִים, קְצַר אָזְנַיִם וַאֲרוֹךְ הָאַף, וּמַרְאֵהוּ יָהִיר וּמְחֻצָּף. צָחַק הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵהוּ וְאָמַר: “שַׁתְקָן, רְצוֹנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי מִקְצָת מִסִּפּוּרְךָ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, מָה עִנְיַן נוֹצְרִי זֶה וִיהוּדִי זֶה וּמֻסְלִם זֶה, וְזֶה הַגִּבֵּן הַמֻּטָּל מֵת לִפְנֵיכֶם? וּמַה סִּבַּת אֲסֵפָה זוֹ?” אָמַר לוֹ מֶלֶךְ סִין: “וּמִשּׁוּם מַה שׁוֹאֵל אַתָּה לְכָל זֶה?” אָמַר לוֹ: "שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָם בָּאָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינִי מַטְרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵינִי עוֹסֵק בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנִי, וְשֶׁנָּקִי אֲנִי מִמַּה שֶׁהֶאֱשִׁימוּנִי בוֹ הַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא הַמְכֻנֶּה הַשַּׁתְקָן וּבַר-מַזָּל אֲנִי בִשְׁמִי, כְּשֶׁכִּנּוּ אוֹתִי בְּכִנּוּיִי הַשַּׁתְקָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַךְ מְעָט תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ אָדָם כִּנּוּי לוֹ,

שֶׁאִם תְּחַפֵּשׂ לֹא תִּמְצָא תְכוּנָתוֹ בְכִנּוּיוֹ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ הַשַּׁתְקָן: “בָּאֲרוּ לַגַּלָּב מַצָּבוֹ שֶׁל גִּבֵּן זֶה וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ בִשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְכֵן מַה שֶׁסִּפּרוּ הַנּוֹצְרִי וְהַיְּהוּדִי, מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַחַיָּט”. סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרֵי כֻלָּם וְאֵין בַּחֲזָרָה תוֹעֶלֶת. הֵנִיעַ הַגַּלָּב בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, עִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה. גַּלּוּ לְעֵינַי אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה”. גִּלּוּהוּ לְעֵינָיו. יָשַׁב לִמְרַאשׁוֹתָיו וְנָטַל רֹאשׁוֹ בְּחֵיקוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו וְצָחַק בְּקוֹל רָם, עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ מֵעֹצֶם הַצְּחוֹק וְאָמַר: “לְכָל מִיתָה סִבָּתָהּ מִן הַסִּבּוֹת, אַךְ מִיתַת גִּבֵּן זֶה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאִים הִיא, וְיֵשׁ לְרָשְׁמָהּ זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, שֶׁיִּקְּחוּ הַדּוֹר הַבָּא מוּסָר מִן הָעָבָר”. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דְּבָרָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לָנוּ פֵּשֶׁר דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה”. אָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, בַּאֲמִתַּת חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁגִּבֵּן זֶה נְשָׁמָה בְקִרְבּוֹ”. הוֹצִיא מֵאֲפֻנְדָּתוֹ כִּיס, פְּתָחוֹ וְנָטַל טִפַּת מִשְׁחָה וּמָשַׁח בָּהּ אֶת עֹרֶף הַגִּבֵּן וְעוֹרְקָיו וְכִסָּה אוֹתוֹ עַד שֶׁהֵזִיעַ. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא מֶלְקָחַת בַּרְזֶל, וּתְקָעוֹ לְתוֹךְ לוֹעַ הַגִּבֵּן וְקָלַט אֶת נֵתַח-הַדָּג בְּאִדְרָתוֹ. וּכְשֶׁהוֹצִיאוֹ וְהִנֵּה הוּא רָווּי דָם. הִתְעַטֵּשׁ הַגִּבֵּן וְקָם עַל רַגְלָיו. הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר: “מֵעִידֵנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”. הִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עַל זֶה שֶׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם. צָחַק מֶלֶךְ סִין עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף וְכֵן כָּל הַנִּמְצָאִים. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “חַי אֱלֹהִים, אָכֵן סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה, לֹא רָאִיתִי מוּזָר מִמֶּנּוּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “הוֹי מֻסְלִמִים, הוֹי חֵיל-הַצָּבָא, כְּלוּם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם אָדָם שֶׁמֵּת שֶׁשָּׁב לִתְחִיָּה? וְאִלּוּלֵא חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים עַל-יְדֵי גַלָּב זֶה, הָיָה הַיּוֹם בִּבְנֵי-הָעוֹלָם-הַבָּא. אָכֵן הוּא הָיָה הַסִּבָּה שֶׁיִּחְיֶה”. אָמְרוּ: “אָכֵן זֶה מִפִּלְאֵי-הַפְּלָאִים”. אַחַר-כָּךְ צִוָּה מֶלֶךְ סִין לִרְשֹׁם סִפּוּר זֶה וּרְשָׁמוּהוּ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְאוֹצְרוֹת-הַמַּלְכוּת". נָתַן הַמֶּלֶךְ בִּגְדֵי-פְּאֵר לַיְּהוּדִי וְלַנּוֹצְרִי וּלִמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְשִׁלְּחָם וְהָלְכוּ. אַחַר-כָּךְ פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן לַחַיָּט וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וּמִנָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת חַיָּטוֹ וְקָצַב לוֹ קִצְבָה, וְעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין הַגִּבֵּן וְנָתַן גַּם לָזֶה בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְהֵיטִיב לַגַּלָּב וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וּמִנָּה אוֹתוֹ לְגַלָּב הַמַּמְלָכָה. וְלֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימִים וּבְתַעֲנוּגוֹת עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מְכַלֶּה כָל שִׂמְחָה וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: “וְאֵין זֶה, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הַמִּשְׁנִים וְאַנִיס אַלְגַ’לִיס!” אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “וּמַה סִּפּוּרָם?”

פָּתְחָה וְאָמְרָה: