שירי עוגן

מאת

אהרן אמיר

---

נֹכַח

מאת

אהרן אמיר

עֹגֶן. עֹגֶן־שֹׁפִי־וּשְׁפִיּוּת, וּבִטָּחוֹן גָּרוּם וּבַרְזִלִּי,

אֲשֶׁר הוּטַל לְמַעֲזֵבָה, אֵיתָן כִּימוֹת־עוֹלָם, אֶל מַאְפֵּלְיַת־סוּמִים

נִצַּחַת. רוֹבֵץ – כְּהִתְגַּלְּמוּת שֶׁל כֹּחַ מְעֻרְטָל, חָק־כֹּבֶד

הַמַּחְלִיד בְּקִפְאוֹנוֹ – עַל הַמַּצָּע הָרַכְרוּכִי, הָרַפְשׁוּשִׁי, הָרַחְשׁוּשִׁי,

בְּתוֹךְ הֶוְיַת־הַמַּיִם הַנּוֹזְלִית. נִבָּט – חָמוּר בַּמּוּצָקוּת –

אֶל נֹכַח כָּל הַשֶּׁפַע הַכֶּחָשׁ וְהַקַּלִּיל וְהַהוֹלֵל

שֶׁל הַחַיִּים עַל קַרְקַע־תְּהוֹם.

יוֹדֵעַ רַק כִּי הוּא אֲחִיזָתָם וְקִבּוּעָם שֶׁל הַשָּׁטִים.

---

לוּתֵר

מאת

אהרן אמיר

קַח אֶת אֲמִתְּךָ הַצָּרָה, הַכְּחוּשָׁה

וַעֲרַכְתָּהּ מוּל שִׁקְרָם הַשּׁוֹפֵעַ

הַנָּחוּשׁ וְהַצָּלֵחַ

וְעָמַדְתָּ עַל רַגְלֶיךָ הַשְּׁתַּיִם

וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ

קֳבָל עוֹלָם־וּמְתִים

קֳבָל כֻּלָּם:

"הִנֵּה זֶה הַעִידוֹתִי־בִּי

אֶת הָאָדוֹן וְאֶת הָאֵל וְאֶת הַשֵּׁד –

כָּאן אֲנִי עוֹמֵד,

אֵינִי יָכוֹל אַחֶרֶת".

הֵיטֵב הַקְשֵׁה אֶת עָרְפְּךָ

וּבַהֲדוֹק שִׁנַּיִם

שַׁנֵּן לָהֶם לֵאמֹר:

"עַד הֵנָּה הִתְהַלַּכְתִּי עִמָּכֶם –

וּמֵעַתָּה אֲנִי קוֹרֵא תָּגָר

עַל כָּל שֶׁכְּמוֹכֶם!

וְאִם אָמְנָם זֶה הָעוֹלָם

עוֹמֵד עַל נִיעֲכֶם –

רָאֹה תִּרְאוּ כִּי הוּא

בִּזְכוּת עֲמִידָתִי שֶׁלִּי

יָנוּעַ!"

---

אֶבֶן

מאת

אהרן אמיר

הַדְּבָרים נִהְיוּ פְּשׁוּטִים מְאֹד,

סְתוּמִים מְאֹד,

קַלִּים מְאֹד,

נוֹחִים מִנְּשׂוֹא…

הָעֲרָפֶל, הַשָּׁת לָנוּ בַּחֲלָקוֹת

וְאוֹר־הַדִּמְדּוּמִים הָרַךְ, הַמְּתַקְתַּק, הַמְלַחֵךְ בְּאֶצְבָּעָיו אֶת לְחָיֵינוּ

וְרוּחַ־הַשָּׁלוֹם הַחֲרִישִׁי, הַמְעַרְסֵל אוֹתָנוּ שֶׁפִי, בַּטּוּחוֹת…

אֵין לְבַקֵּשׁ אֶת הֹלֶם־אוֹר־הַצָּהֳרַיִם־מִשֶּׁכְּבָר.

יֵשׁ לְנַקֵּר,

מִתּוֹךְ עוּגַת־הַנֹּפֶת שֶׁל עַכְשָׁו,

אֶת זֵרְעוֹנֵי חַרְדַּל־הַחֲרָדוֹת,

אֶת הַגַּרְעִין הַמְהָרֵס, הַמְפוֹצֵץ,

אֶת חַלּוּק־הָאֶבֶן הַמּוּזָר, הַסָּפוּן־בַּצּוּפִים,

אֶת זוֹ הַבַּלִּיסְטְרָה שֶׁל צָהֳרֵי־מָחָר!

---

כֵּיצַד מַדְלִיקִים

מאת

אהרן אמיר

יֵשׁ גּוֹרֵס: לְהַדְלִיק פַּעֲמַיִם

יֵשׁ גּוֹרֵס: לְחַכּוֹת עוֹד מְעַט…

עַד אִם תֹּאמַר הַפְּתִילָה: הִנֵּנִי

וְשַׁלְהָבָה תֹּאמַר: נָכוֹנְתִּי לְבָעֵר…

אַךְ צָרִיךְ לְהַדְלִיק שִׁבְעִים פַּעַם

וּלְשַׁפּוֹת קֵיסָם אַחַר קֵיסָם…

וְלַחֲתוֹת גַּחֶלֶת מִגַּל רֶמֶץ

וּבְאֹרֶךְ־רוּחַ לְחַכּוֹת עַד בּוֹשׁ…

עַד אִם תֹּאחֵז הָאֵשׁ בַּעֲרוּכֶיהָ

עַד אִם תִּלְהַט הָאֵשׁ לְמוֹעֲדָה

וּבְרֹאשׁ־הָרִים תִּבְעַר לְעֵין כָּל חַי –

עַד אִם תֹּאחֵז הָאֵשׁ בְּכָל הָאָרֶץ

עַד אִם תִּטְהַר בָּאֵשׁ מְלֹא הָאָרֶץ

עַד אִם צֹרָפוּ אֶרֶץ וְיוֹשְׁבָהּ!

---

תֹּף

מאת

אהרן אמיר

כְּרַעַם תֹּף כָּבוּשׁ־גּוֹבֵר

הוֹלֵךְ קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׁעוֹן

הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל מִקְצֵה־אָרֶץ עַד קָצֶה –

וְאֶת כֻּלָּנוּ הוּא מֵעִיד וְגַם מוֹעִיד.

לְקוֹל־הַלְמוּת יַשִּׁיר הַזְּמַן קְלִפּוֹתָיו אַחַת, אַחַת

עַד הִגָּלוֹת קְשִׁי־גַּלְעִין בְּחִסּוּמוֹ

וְכָךְ נִגַּשׁ־נִקְרַב אֶל שְׁעָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה

בָּהּ נִתְיַצֵּב אִישׁ־אִישׁ לְמוּל הַזְּמַן

אִישׁ־אִישׁ לְמוּל עַצְמוֹ –

וְנִתְוַדַּעַ אָח אֶל אָח.

אָז אִישׁ אֶל אָחִיו יֹאמַר חֲזַק

וְנֵעָרֵךְ אֶל מוּל סוּפָה מַרְעֶשֶׁת־עַם

וְכָל אֲשֶׁר גָּאָה תּוֹכֵנוּ קֶרֶב –

יוּטַל עַל כַּף, לְהַכְרִיעָהּ לְדוֹר־דּוֹרִים.

---

שַׁחֲרִית מוּזִיקָלִית

מאת

אהרן אמיר

אוֹת־הַזְּמַן מִזְדַּמֵּר מִן הַמַּקְלֵט.

פֶּרְגּוֹלֶזִי, אוֹמֵר הַקַּרְיָן.

אַחֲרָיו יָבוֹא צִ’ימָרוֹזָה.

אַחֲרֵי־כֵן, יְצִירַת נְעוּרִים שֶׁל הַיְדְּן.

אֲבָל מֵעֲבָרִים, יַא־שֵׁיךְ, בָּאִים קוֹלוֹת

מִסּוּג אַחֵר. חֲזָקִים יוֹתֵר, כִּמְדֻמֶּה. עֲמֻקִּים יוֹתֵר.

אִבְחַת הַסִּילוֹנִים. נִבְחַת הַמַּקְלְעִים.

קוֹל חֲרוּצוֹת־הַבַּרְזֶל בְּדוּשָׁן אֶת הַגִּלְעָד.

קוֹל הָרַעַם עַל בִּתְרֵי הַגְּבָעוֹת בְּכִכַּר־הַיַּרְדֵּן.

קוֹל הָסֵר מְשֻׂכָּה וְנָתוֹן לְבָעֵר.

קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

עוֹד מְעַט לַעֲמֹד. עוֹד מְעַט

עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ עַל הַר־נְבוֹ,

שֶׁרַק מִנֶּגֶד רְאִינוּהוּ וְאֵלָיו לֹא תָּבוֹא.

אוֹת הַזְּמַן מְסַמֵּר אֶת הַמַּקְלֵט.

אָנוּ עוֹבְרִים בַּמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה

הַמּוֹלִיכָה אוֹתָנוּ אֶל רַחֲבֵי עָתִיד

שְׁקוּי דָּמִים וָשֶׁמֶשׁ, שְׁטוּף רוּחוֹת

מֵאֹפֶק מְסַחְרֵר עַד אֹפֶק.

אֶרֶץ וְאָדָם נְלוֹשִׁים בְּיָד עִוֶּרֶת, חֲכָמָה…

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, בּוֹא!

---

גֵּאוּת לָבֵשׁ

מאת

אהרן אמיר

אֲנִי נוֹטֶה אֲנָךְ עַל הַיַּבֶּשֶׁת

אֲנִי רוֹדֶה בְּכָל דְּגַת הַיָּם

אֲנִי הַשָּׂם מִדְבָּר לְאַגְמֵי־מַיִם

אֲנִי עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם

אֲנִי נוֹטֶה כַּדֹּק שְׁמֵי־רָקִיעַ

אֲנִי תַּכְלִית שָׁמַיִם וּצְבָאָם

אֲנִי מֵאִיר לָאָרֶץ וּלְדָרֶיהָ

וּמַחֲשִׁיךְ עָלֵימוֹ אֶת יוֹמָם

אֲנִי הָאֶדֶן וְהַיְסוֹד

אֲנִי הָרֹאשׁ וְהַקָּדְקֹד

אֲנִי הַפַּח וְהַמָּצוֹד

אֲנִי הָאֵשׁ וְהַיְּקוֹד

אֲנִי הַנֶּפֶשׁ וְהַמְּאֹד

אֲנִי הַפֵּשֶׁר וְהַסּוֹד

אֲנִי הַמּוֹרָא וַאֲנִי הַהוֹד

אֲנִי הַשֶּׁבֶר וְהַשֹּׁד

שירי עור

מאת

אהרן אמיר

---

עוֹר

מאת

אהרן אמיר

אֶת מַחְלַפְתָּהּ הִגְבִּיהָה

עַל קָדְקֹד

וְתִּצְרְרֶהָ שָׁם צָרֹר

אַחַר־כָּבוֹד –

וְכָךְ נִגְלָה עוֹרָהּ הַצַּח

תָּרֹג וָצַח

מֵעֹרֶף עַד רַקּוֹת.

וּכְשֶׁנִּגְלָה הָעוֹר הַצַּח

וְהַנּוֹהֵר

הָלַךְ לִבִּי אַחַר עוֹרָהּ

הָלַךְ עִוֵּר –

וּבְעִקְּבוֹת לִבִּי

יָצְאוּ אָז גַּם רַגְלַי

מַהֵר.

לְאֹרֶךְ כָּל הַמִּנְהָרָה

מִפֹּה עַד שָׁם

חָפַזְתִּי לֶכֶת אַחֲרֶיהָ

נֶאֱלָם –

כִּי לֹא אָזַרְתִּי חַיִל

לַעֲצֹר בָּהּ וְלִזְעֹק:

“שִׁמְעִי, מָדָם!”

כִּי לֹא אָזַרְתִּי עֹז

לִתְפֹּס בָּהּ וְלֵאמֹר:

"רְאִי נִמְכַּרְתִּי לָךְ, מָדָם,

מִסַּף וְעַד כַּפְתּוֹר.

אֶת כָּל חֶלְקִי, מָדָם

אֶתֵּן בְּעַד הָעוֹר –

בְּעַד חֶלְקַת הָעוֹר הַזֶּה,

בְּעַד פִּסָּה שֶׁל עוֹר תָּרֹג,

בְּעַד פִּסָּה שֶׁל עוֹר!"

…וְכָךְ שָׂטִיתִי מֵעָלֶיהָ

לְבַסּוֹף.

אִישׁ יֵלֵךְ אָז לְדַרְכּוֹ

וְלֹא יִסֹּב.

וְכָכָה שַׁבְתִּי עַד הֲלֹם

בְּעוֹר־שִׁנַּי

הַטּוֹב.

---

אוֹדֵיאוֹן

מאת

אהרן אמיר

וְאַחַר־כָּךְ

בְּפֶתַח הַמִּנְהֶרֶת

נִצַּבְתְּ נֶגְדִּי

רַכָּה וְאַוְרִירִית

וּלְנֹגַהּ הַפָּנָס

הַקַּר וְהַמַּכְאִיב

חָרְדָה לֶחְיֵךְ

וְאֶת עֵינֵךְ הִשְׁפַּלְתְּ –

(הַשְּׁלָטִים הוֹרוֹ לְכָאן וּלְכָאן

וְרַכָּבוֹת אַחֲרוֹנוֹת קָרְבוּ לָגֶשֶׁת

וְהַדַּקּוֹת חָפְזוּ לָרוּץ

חָפְזוּ לָרוּץ

אֶל קַו־הָאֶפֶס – )

נְשִׁיקָתִי טָבְעָה

פַּקָּה, נִכְלֶמֶת

בִּצְחוֹר לֶחְיֵךְ

הַמַּסְמִיקָה פִּתְאֹם

וְאוֹר־עֵינַיִךְ שֶׁבָּקַע

מִבַּעַד לָרִיסִים

הִכְהָה בְּבַת־אַחַת

אֶת כָּל הַפָּנָסִים –

וְאַחַר־כָּךְ

נָשְׁרוּ מִלִּים

אַחַת־אַחַת

כַּחֲנוּקוֹת:

“שָׁלוֹם”

“תּוֹדָה”

“לְהִתְרָאוֹת”:

וּמֵעוֹלָם, בְּכָל יְמֵי חַיַּי,

עֲדַיִן לֹא הָיָה

כַּצְּלִיל הַזֶּה הַזַּךְ וְהַנִּפְעָם

לְאֵלוּ הַמִּלִּים

הַחֲבוּטוֹת –

(אַחֲרוֹנַת הָרַכָּבוֹת עָתְקָה לִבְרֹחַ

הַשְּׁלָטִים לֹא עוֹד הוֹרוּ דָּבָר בִּכְלָל

וְהַדַּקּוֹת נָפְלוּ מֵתוֹת

נָפְלוּ מֵתוֹת

נָפְלוּ מֵתוֹת

עַל קַו הַגְּמָר –)

---

הַיְצִיאָה מִגַּן־הַשַּׁעֲשׁוּעִים

מאת

אהרן אמיר

הַמַּעְגָּל שָׁלֵם.

הַגַּן שָׁבַת, שָׁקַט.

רַגְלֶיךָ דּוֹרְכוֹת בְּשַׁלֶּכֶת

וְשׁוּב אַתָּה עוֹמֵד

לְבַדְּךָ

בְּמָקוֹם שֶׁהָיִיתָ.

לְפָחוֹת יָכוֹל אַתָּה לְדַמּוֹת כָּךְ בְּנַפְשְׁךָ

וְלוֹמַר לְנַפְשְׁךָ

בְּתוֹךְ כָּךְ:

"שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי.

מַה שֶּׁהָיָה, הָיָה

וְאֵינוֹ עוֹד –

מַה שֶּׁהָיָה, עָבַר

וְאֵינוֹ עוֹד –

דַּהֲרַת סוּסֵי־הָעֵץ

טַלְטֵלַת הַנַּדְנֵדוֹת

תְּנוּפַת־הַגַּלְגַּל בָּרָמָה

הַמִּלְחָמָה בְּטַחֲנוֹת־הָרוּחַ

הַתִּגְרָה עִם שֵׁדִים בָּאֲפֵלָה

הֶרֶג הַגְּלָמִים וְהַבֻּבּוֹת

הַגִּיחָה, הַזִּנּוּק, הַמָּעוֹף

הַרְגָּשַׁת הָעֲשִׂיָּה

תְּחוּשַׁת הַהִתְרַחֲשׁוּת

הַחֲשִׁיבוּת הַשְּׁאוּלָה –

כָּל זֶה נִגְמָר עַכְשָׁו.

חֲסָל".

*

הַמַּעְגָּל שָׁלֵם

וְהַמִּשְׂחָק נִשְׁלַם.

אוֹרוֹת הַבִּימָה דּוֹעֲכִים.

וְהָרַגְלַיִם עוֹמְדוֹת בְּמָקוֹם שֶׁעָמְדוּ תְּחִלָּה –

בְּתוֹךְ שַׁלֶּכֶת.

וְאֵין סוּפָה

אַף אֵין רוּחַ

וּדְמָמָה מוּזָרָה מְלַטֶּפֶת

אֶת הָאָזְנַיִם שֶׁעוֹדָן צוֹלְלוֹת

מִן הַשָּׁאוֹן שֶׁהָיָה וְאֵינֶנּוּ.

עַל הַכִּכָּר הָרְחָבָה וְהַשּׁוֹקֶטֶת

הָעֶרֶב מִתְפַּרְקֵד מְלֹא־קוֹמָה.

אֵי־בָּזֶה מְחַכֶּה לְךָ בַּיִת.

אֵי־בָּזֶה מְבַשְּׁלִים לְךָ אֲרֻחָה.

אֲבָל בֵּינְתַיִם

אוּלַי כְּדַאי לַחֲטֹף מַשֶּׁהוּ.

זוּג נַקְנִיקִיּוֹת, לְמָשָׁל.

זוּג נַקְנִיקִיּוֹת מְשׁוּחוֹת

בְּחַרְדָּל.

---

כְּבוֹא הָעֵת

מאת

אהרן אמיר

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

הֵרִיעוּ סַקְסוֹפוֹנִים מִתֵּבוֹת־הַנְּגִינָה

וְיוֹשְׁבֵי הַמְּאוּרוֹת הֵנִיעוּ גּוּפֵיהֶם

מוּכָנִית לְקֶצֶב אֶלֶף גָ’זִים

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

הֻשְּׁקוּ רִבּוֹא כּוֹסוֹת בְּכָל בָּתֵּי־הַיַּיִן

וּפָנָסֵי הַגְּשָׁרִים נִבְּטוּ מָרוֹם מִן הַנָּהָר

הַזּוֹנוֹת טוֹפְפוּ טָפוֹף וָשִׁיר לְאֹרֶךְ הַחוּצוֹת

בַּכְּבִישִׁים רָדְפוּ מְכוֹנִיּוֹת אִשָּׁה אֶת חֲבֶרְתָּהּ

וְעַל בֶּטוֹן הַמִּדְרָכוֹת הִנִּיחוּ אֶבְיוֹנִים עַצְמוֹתֵיהֶם

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

עָמַדְנוּ זֶה מוּל זוֹ בָּאֲפֵלָה

אָמַרְנוּ זֶה לָזוֹ מִלִּים חַסְרוֹת כָּל עֵרֶךְ

וְהִתְלוֹצַצְנוּ בְּעֵינַיִם עֲצוּבוֹת

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

הִרְגַּשְׁנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בּוֹדְדִים מְאֹד בָּעִיר הַגְּדוֹלָה

הִרְגַּשְׁנוּ אֶת עַצְמֵנוּ תְּמִימִים מְאֹד בָּעִיר הַחֲכָמָה

נִדְמֶה הָיָה לָנוּ פִּתְאֹם שֶׁאֲנַחְנוּ יְלָדִים

שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ עֲדַיִן הוּא מִין יֶלֶד

שֶׁאֵין לוֹ דֵּי מִלִּים לָתֵת בְּפִינוּ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַבִּיעַ אֶת כָּל הַנּוֹבֵעַ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְכַסּוֹת אֶת כָּל הַבּוֹקֵעַ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל בֶּאֱמֶת לְהַגִּיד זֶה לָזוֹ:

שָׁלוֹם

---

פִּינְג־פּוֹנְג

מאת

אהרן אמיר

– אַל תָּשׁוּב לוֹמַר כִּי תֹּאהָבֵנִי

כִּי נַפְשִׁי מָרָה עָלַי עַד־מָוֶת –

כִּי עוֹדִי דָּוָה וְגַם כּוֹאָבֶת

וְרֵיחֲךָ לֹא סָר עֲדַיִן מֵעוֹרִי

וּבִשְׁנָתִי שָׁבוֹת יָדַי מִגִּשּׁוּשָׁן, רֵיקָם.

– אַל תַּגִּידִי לִי כִּי תֹּאהָבִינִי

כִּי נַפְשִׁי שָׁחָה בִּי וְנִבְהֶלֶת –

כִּי אַכְזָר הָיִיתִי כְּמוֹ יֶלֶד

וְדִמְעָתֵךְ עַתָּה מִכְוָה הִיא בִּבְשָׂרִי

וְעֶלְבּוֹנֵךְ עוֹדוֹ נוֹטֵף מֵאֶצְבָּעַי, כַּדָּם.

– אַל תָּשׁוּב לוֹמַר כִּי תֹּאהָבֵנִי

כִּי אָהוֹב לֹא אֲהַבְתַּנִי מֵעוֹלָם

רַק חֲלוֹם הוּא שֶׁחָלַמְתִּי בְּסִבְרִי

רַק חֲלוֹם הוּא שֶׁחָלַמְתִּי לְשִׁבְרִי –

רַק חֲלוֹם הוּא שֶׁאִוִּיתָ לְמַפָּח.

– אַל תַּגִּידִי לִי כִּי תֹּאהָבִינִי

כִּי קָטֹנְתִּי מֵהָשִׁיב לָךְ אַהֲבָה

כִּי כָּבֵד הוּא הַמַּשָּׂא מִשֵּׂאת

כִּי נוֹרָא הוּא הַמְּחִיר מִתֵּת –

כִּי נוֹרָא הוּא הַמַּתָּן מֵהִלָּקַח.

– אַל תַּגִּיד לִי עוֹד כִּי תֹּאהָבֵנִי

וְאַהֲבָתִי מֻצֶּגֶת כִּכְלִי רֵיק

כִּי אֶת גּוּפְךָ הַחַי בִּקַּשְׁתִּי בִּמְרוּדַי

וְאֶת קוֹלְךָ הַחַם וְהַנִּכְמָר –

וְלֹא אֶת הַמִּלִּים עַל הַנְּיָר.

– אַל תָּשׁוּבִי עוֹד לוֹמַר כִּי תֹּאהָבִינִי

כִּי אַהֲבָתֵךְ תּוֹכִי כְּמַקְדְּחִים

כִּי יוֹם־אֶתְמוֹל הַחַי בּוֹעֵר בְּכַפּוֹתַי

אַךְ לֹא אוּכַל לִטֹּל מִמֵּךְ דָּבָר –

בִּלְתִּי אֶת הַמִּלִּים עַל הַנְּיָר.

---

הֶרֶף־עַיִן אֶחָד בְּחַיָּיו שֶׁל אַרְקָדִי בּוֹרִיסוֹבִיץ'

מאת

אהרן אמיר

כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ אוֹתוֹ בֹּקֶר וְהֵצִיץ בִּשְׁעוֹנוֹ הוּא רָאָה אֶת פָּנַיִךְ בַּלּוּחַ

כְּקַרְקַע שֶׁל מִפְרַץ־אַלְמֻגִּים מִסִּירָה שְׁקוּפַת־הַתַּחְתִית וְרוֹגַעַת.

זֶה הִצְחִיק אוֹתוֹ. הוּא הִסְתּוֹבֵב לְצַד שֵׁנִי וְחִכֵּךְ אֶת לֶחְיוֹ בַּכַּר הַמָּלוּחַ

וְעָצַם אֶת עֵינָיו בְּחָזְקָה כְּדֵי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר. אַתְּ יוֹדַעַת.

וְהַדָּבָר הָאַחֵר שֶׁרָאָה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ, רַק מוּחָשׁ וּבָהִיר כּפְלַיִם:

חֶלְקַת־מַיִם צְלוּלָה סְכוּכַת־אַלְמֻגִּים בְּעַד גַּוּוֹ הַזְּגוּגִי שֶׁל בָּטִיסְקוֹפּ.

מָשָׁל כְּאִלּוּ הָיִית אַתְּ נְטוּעָה־לָךְ בְּתוֹךְ הַבָּבָה, בְּתוֹךְ גַּלְגַּלֵּי־הָעֵינַיִם.

וְזֶה הִדְאִיג אוֹתוֹ, כְּחִזּוּי שֶׁל שָׁבוּעַ קָשֶׁה וּמְסֻכָּן בַּהוֹרוֹסְקוֹפּ.

הוּא בִּקֵּשׁ לְהָטִיל אֵיזֶה עֹגֶן בַּזְּמָן, לְמִבְטָח מֵעִרְבּוּל הֲזָיוֹת,

וּלְפִיכָךְ עַל צִדּוֹ הִתְהַפֵּךְ עוֹד הַפַּעַם וְחָזַר לְהָצִיץ בַּשָּׁעוֹן.

אֲבָל שָׁם, בַּמִּפְרָץ שֶׁבֵּין שְׁנֵי מְחוֹגִים, בְּפַרְכֵּס־לוֹ מוֹרֵה־הַשְּׁנִיּוֹת,

הוּא רָאָה אֶת פָּנַיִךְ זָעִים־רוֹטְטִים כְּאַדְוָה הַחוֹרֶצֶת לָשׁוֹן.

---

אַלְכִּימְיָה

מאת

אהרן אמיר

סָגוּר וְכָלוּל בִּשְׁלֵמוּת כַּדּוּרִית הוּא הִשִּׁיק לְקַוֵּךְ הַיָּשָׁר,

הַנִּמְתָּח עַד אֵינְסוֹף

מְהֻפְּנָט וְלוֹהֵב רְאִינוּהוּ טוֹבֵל־לֹא־טוֹבֵל בִּכְחֹל־הָעַרְבַּיִם שֶׁלָּךְ –

אַחַר־כָּךְ, חַכְלִילִי וְנָשׁוּךְ וְקָטוּם, קָפַא כְּבַת־רֶגַע בְּטֶרֶם

יָחֵל לְהַגִּיר זְהָבוֹ הַמּוּמָס אֶל תּוֹךְ הַמַּסָּה הַנּוֹזְלִית –

וְאַחַר

עוֹד רָאִינוּ מְטִיל מְהַבְהֵב, מְפַרְפֵּר וְסוֹרֵר

הַנִּרְקָע וְנָמוֹץ וְנִשְׁאָב וְנִסְפָּג וְנִבְלָע וְשׁוֹקֵעַ בְּלִי שְׁיָר

מְאֻשָּׁר עַד־אָבְדָן –

עַד אֲשֶׁר

לֹא רָאִינוּ בִּלְתִּי אֶת קַוֵּךְ הַיָּשָׁר, הַנִּמְתָּח עַד אֵינְסוֹף

בָּאַפְלוּלִית הַנִּזְרַעַת עֵינֵי־כּוֹכָבִים –

---

תַּרְנְגוֹל

מאת

אהרן אמיר

עִם בֹּקֶר קָרָא הַתַּרְנְגוֹל

וּבְסָמוּךְ צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן

בִּבְשָׂרַיִךְ נִיד עוֹבֵר

– וָשָׁב

עִם בֹּקֶר תַּרְנְגוֹל קָרָא

תַּרְנְגוֹל

וּבְסָמוּךְ פַּעֲמוֹן צִלְצֵל

פַּעֲמוֹן

וְגוּפֵךְ יַעֲנֶה בְּקוֹל

יֶהֱמֶה בְּקוֹל

– רְתֵת

עֵת־דּוֹדִים תַּרְנְגוֹל בִּשֵּׂר

תַּרְנְגוֹל

אֶצְבָּעוֹת גּוֹשְׁשׁוֹת עַל כַּר

גּוֹשְׁשׁוֹת

וּזְרוֹעוֹת נִמְתָּחוֹת חֲבוֹק

נִשְׁלָחוֹת חֲשׁוֹק

– דּוּמָם

רוּחַ בַּקָּמָה הוֹלֶכֶת

בַּקָּמָה

עֲנָנִים בְּגָבְהֵי שָׁמַיִם

עֲנָנִים

נְחָלִים אֲפִיקָם יָלֹקּוּ

בֵּין הָרִים יָשֹׁקּוּ

– בַּעֲיָם

בַּחַלּוֹן כְּבָר עוֹמֵד הַבֹּקֶר

גַּם נִצָּב

וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב עַל יְצוּעֵךְ

פָּרוּשׂ

בְּלִי נִשְׁמָע עוֹד קוֹל

– הַתַּרְנְגוֹל

---

הַשּׁוּנָמִית

מאת

אהרן אמיר

זָקֵן שׁוֹבָב, אָמְרָה. שׁוֹבָב זָקֵן.

בָּא בַּיָּמִים, אַתֶּם אוֹמְרִים? בָּא בַּלֵּילוֹת!

כָּזֶה מַצְחִיק. וּמְצַחֵק כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן…

בְּהַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שָׂרִים אֵצֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם,

לְהוֹצִיא וּלְהָבִיא. עִנְיְנֵי מַמְלָכָה, הֵם אוֹמְרִים,

אֲדוֹנִי. אִמְרִי לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְהָבִיא, הוּא אוֹמֵר,

וּבַל יָבוֹא אִישׁ חֲדָרַי, הוּא אוֹמֵר. וְצוֹחֵק: נְאוּם הַמֶּלֶךְ.

הַמֶּלֶךְ! אֵיזֶה מֶלֶךְ בַּדְּרָן…

אֲדֹנִיָּהוּ בֶּן חַגִּית שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ לֵאמֹר, אֲדוֹנִי.

תִּנָּזֵף אִמּוֹ, הוּא צוֹהֵל. יֹאכַל אֶת הַדַּיְסָה אֲשֶׁר בִּשֵּׁל, חִי־חִי.

שְׁלֹמֹה בֶּן בַּת־שֶׁבַע אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מְחַכֶּה בֶּחָדֶר¹.

מַה זֶּה בָּא לְהִתְגּוֹלֵל עָלַי, הוּא מְגַעְגֵּעַ בְּפֶה חֲסוּךְ־שִׁנַּיִם.

עֲנִי בִּשְׁמִי לֵאמֹר: הַחֲסַר יַחְמָנִים אֲנִי, אָמַר הַמֶּלֶךְ.

הַמֶּלֶךְ! אֵיזֶה מֶלֶךְ בַּדְּרָן…

קְחוּ אוֹתִי, הוּא מְדַמְדֵּם, קְחוּ אוֹתִי בַּסֵּתֶר

אֶל אֵשֶׁת נָבַל. לִמְעָרוֹת זִיף שָׂאוּנִי.

קְחוּ וְהוֹלִיכוּנִי אֶל עֵמֶק־הָאֵלָה. חֲרִיץ־גְּבִינָה אֶחָד

לְאַחַי הַגְּדוֹלִים מִמֶּנִּי. וְאֶבֶן־הַקֶּלַע לַפְּלִשְׁתִּי.

קְחוּ אוֹתִי וְאָשׁוּב לְנַגֵּן לִפְנֵי מַלְכִּי כְּקֶדֶם…

מַלְכִּי, אֲנִי פּוֹצֶרֶת. דָּוִד מַלְכִּי…

קִרְאִי לִי דּוּדוּ, הוּא צוֹחֵק. וְדַגְדְּגִי אוֹתִי

בְּבֵית־הַשֶּׁחִי. בַּצְּלָעוֹת הַזְּקֵנוֹת שֶׁלִּי.

שִׁכְבִי עִמִּי וְיֵחַם־לִי. וְרִירוֹ עַל זְקָנוֹ,

כְּבִימֵי הִשְׁתַּגְּעוֹ לִפְנֵי אָכִישׁ. דַּגְדְּגִי אוֹתִי

בְּצַלְעוֹתַי. חָזָק. יוֹתֵר חָזָק.

חִי־חִי־חִי, הוּא צוֹחֵק. צָ’ה־צָ’ה־צָ’ה…

זָקֵן שׁוֹבָב, אָמְרָה. שׁוֹבָב זָקֵן.

בְּחַיַּי, אֲנִי אֶשְׁתַּגֵּעַ מִמֶּנּוּ.

שירי בינה

מאת

אהרן אמיר

---

הֶחָכָם

מאת

אהרן אמיר

עָמַד אֵצֶל הַנָּהָר, וּבְשׂוֹם־לֵב הָיָה סוֹקֵר אֶת שִׁטְפּוֹ

וְחוֹקֵר חֲלִיפוֹת גְּאוֹנוֹ וְשִׁפְלוֹ. עוֹמֵד הָיָה נָטוּעַ כְּמַסְמֵר

וְרַק כּוֹבֵשׁ עֵינָיו אוֹ מְרִימָן, כְּפִי צָרְכֵי הַתַּצְפִּיּוֹת,

אוֹ מְעַפְעֵף בָּהֶן – כְּחָק־טִבְעוֹ, הָאֱנוֹשִׁי כִּכְלוֹת הַכֹּל –

וְרִשּׁוּמוֹ שֶׁל הָאֵיתָן וְהַחוֹלֵף הָיָה נִטְבָּע אָז כְּאֶחָד

בְּטִיט עִסַּת־שִׂכְלוֹ, זֶה הַפּוֹקֵד וְהַזּוֹכֵר…

עָמַד וְצָפָה אֶל קִמְטֵי הָאַדְווֹת, אֶל רָצֵי הַזְּרָמִים וְתוֹכָם,

אֶל הַגַּלִּים הַמִּתְחַבְּצִים לִפְרָקִים, אֶל רִצְרוּצֵי זִיוָם

שֶׁל שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים, אֶל בָּבוּאוֹת־עָנָן,

אֶל סִילוֹנֵי־מָטָר הַמִּתְדַּפְּקִים עַל רְקִיעַ־הַמַּיִם… גַּם לֹא

גָּרַע עֵינוֹ מִן הָאַסְדּוֹת, הַדּוּגִיּוֹת, סִירוֹת הַשַּׁיִט וּשְׁאָר

הַהַמְצָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הָאָדָם מֵאָז לִרְדּוֹת בְּמֵי נָהָר וּבִדְגָתוֹ.

לְמַעַן הָאֱמֶת, אַף אֶת אָזְנָיו הָיָה זוֹקֵף, פּוֹקְחָן

לִקְלֹט כָּל נִיד־אֶבְרָה וְרַחַשׁ רוּחַ קַל וְרֶטֶט־הֵד בַּאֲוִירָהּ

הַלַּח וּמְרַעֲנֵן שֶׁל הַגָּדָה הַנִּשָּׂאָה, מְקוֹם עֲמִידָתוֹ הַמּוּצָקָה…

כָּךְ כָּל יָמָיו – מֵעֵת עָמְדוֹ עַל דַּעְתּוֹ – נִצַּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ

אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ מֵעַצְמוֹ. הַצִּפִּיָּה הַזֹּאת הַמַּתְמִידָה

פִּתְּחָה בּוֹ חַיֵּי־נֶפֶשׁ עֵרָנִים, אַךְ הוּא הִדִּיר עַצְמוֹ מֵהֶם

בְּכַוָּנָה: הוּא לֹא בִּקֵּשׁ כִּי אִם לִהְיוֹת סוֹקֵר עֶלְיוֹן,

חֲסַר־פְּנִיָּה, בּוֹחֵן־זִרְמָה־וָעַב, יוֹדֵעַ מַה לְמַטָּה וּמֵעָל.

לוּ נִזְקְקוּ הָאֱלֹהִים לְשֶׁכָּמוֹהוּ, הָיוּ שָׂמִים אוֹתוֹ נְצִיב מִטַּעֲמָם

עַל הַנָּהָר וְכָל שֶׁסְּבִיבוֹ, קְנֵה־מִדָּה לָמֹד עַל פִּיו

אֶת רִשּׁוּמֵי הַמְאֹרָעוֹת הַקּוֹסְמִיִּים בְּקֶרֶן־זָוִיתוֹ הַנִּכְבָּדָה…

בֵּין כֹּה וָכֹה, הוּא חָשׁ עַצְמוֹ – כְּכָל אֲשֶׁר הוֹאִיל לָחוּשׁ עַצְמוֹ –

נֵחַן בְּדַעַת וְהַשְׂכֵּל וּבִסְגֻלַּת שִׁוְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ הַסַּלָּח

שֶׁהִיא מְנַת־חֶלְקָם הַמְאֻשָּׁרָה שֶׁל הַמְבִינִים אֶת הַחַיִּים לַאֲשׁוּרָם…

וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יָמָיו לָמוּת, הוּא צָנַח־נֶאֱסַף אֶל מֵימָיו

כִּסְחִיף־עֵץ בְּבוֹא עִתּוֹ: עָנִי מִמַּעַשׂ, אַךְ שְׂבַע־רָצוֹן־עִם־רְשָׁמִים –

וְכָל חָכְמַת הַיְקוּם בִּבְנֵי־מֵעָיו.

---

קָוִים לִדְמוּתוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן כְּאִישׁ אָנִין

מאת

אהרן אמיר

בְּשֶׁבֶת־קְרָנוֹת יַטֶּה אָזְנוֹ – הַפְּקוּקָה

מוֹכִים מֵחֲשַׁשׁ הִצְטַנְּנוּת –

לְלִהוּגָן שֶׁל עֲלָמוֹת עַל בִּלּוּיִים וְהַפָּלוֹת.

וּבְלֶכְתּוֹ בִּרְחוֹב בֵּין־חוֹמָתַיִם –

אוֹטֵם אֲפַרְכַּסְתּוֹ לְקוֹל־הֲמוֹן־הָעִיר –

הוּא מְצוֹתֵת, דָּאוּג, לְשִׁעוּלוֹ הָרַךְ.

כָּפוּף עַל שֻׁלְחָנוֹ הַמְּמֹרָט. עוֹבֵר הוּא

בְּשׂוֹם־לֵב עַל הַגָּהוֹת אֲסֻפָּתוֹ הָעֲתִידָה

לָצֵאת לָאוֹר בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה, שָׁנָה;

זוֹכֵר – בְּסֹמֶק קַל שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת־אֱמֶת –

אֶת קוֹדַמְתָּה: אֶת צְלִילֵי הַתִּשְׁבָּחוֹת

מִפִּי רֵעָיו הַמְבָרְכִים בַּמְּסִבָּה־לִכְבוֹד,

וְאֶת רִחוּשׁ הַכַּפִּיּוֹת בְּבָחֳשָׁן סֻכָּר בָּתֵּה,

וְכֵן אֶת וִדּוּיוֹ שֶׁלּוֹ, הַמְסַכֵּם וְהֶעָנָו, עִם־נְעִילָה.

מִבַּעַד לַשִּׁמְשָׁה – כְּמוֹ מִתּוֹךְ פִּזּוּר־הַנֶּפֶשׁ –

הוּא מֵעִיף מַבָּט בַּכּוֹכָבִים אֲשֶׁר בַּחוּץ,

בַּלַּיְלָה הַמְקַמֵּר אֶת חֶשְׁכָּתוֹ הַזּוֹמְמָה, הַיְּחוּמָה.

אַחַר הוּא מִתְמַכֵּר לְהִרְהוּרִים הַקְּשׁוּרִים

בַּמַּרְגֵּעוֹת שֶׁל דַּעַת־הַקָּהָל הַסִּפְרוּתִית.

---

סִדְרֵי עוֹלָם

מאת

אהרן אמיר

יֵשׁ סֵדֶר בָּעוֹלָם

וְיֵשׁ שִׁוּוּי־מִשְׁקָל

וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת הַמַּגִיעַ

לוֹ

אוֹ לְזוּלָתוֹ –

יֵשׁ דִּין בָּעוֹלָם

וְיֵשׁ דַּיָּן

וּמִי שֶׁמְּדַקְדְּקִים עִמּוֹ בְּקַלּוֹת

אֵין מְדַקְדְּקִים עִמּוֹ בַּחֲמוּרוֹת

וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לָדוּן

עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ

אֶלָּא לִכְשֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

וּמִי שֶׁרוֹצְצוּ אֶת לִסְתוֹתָיו

מְשַׁיְּרִים לוֹ שֵׁן אַחַת לְשֵׁם מַכְאוֹב –

יֵשׁ מִי שֶׁמְּנַהֵג אֶת הָעוֹלָם

וְעַיִן יֵשׁ שׁוֹמֶרֶת וּפְקוּחָה

וְגַם אִם אֵין אֶחָד נִפְטָר מִן הָעוֹלָם

וּבְיָדוֹ מְלֹא תַּאֲוָתוֹ

הִנֵּה גַּם אֵין אֶחָד יוֹצֵא מִלְּפָנָיו

בְּאֶפֶס־כֹּל

כִּי מִיָּמֶיךָ לֹא תִּרְאֶה אִישׁ נֶעֱזָב

בְּלֹא שֶׁיֵּרְדוּ עִמּוֹ לְחַיָּיו

וְאֵין חָכָם מָשְׁלָךְ לְעֵת זְקוּנָיו

בְּלֹא שֶׁתִּכְרַע הַזִּקְנָה עִמּוֹ לְרַחֲמוֹ

וְאֵין אָדָם נִדָּח לְאַנְחוֹתָיו

בְּלֹא שֶׁיִפֹּל מִי עַל־יָדוֹ לְנַחֲמוֹ –

יֵשׁ סֵדֶר בָּעוֹלָם

וְחֵן וְחֶסֶד יֵשׁ

וְיֵשׁ תִּקְוָה לַחַי

כָּל עוֹד הוּא חַי

וּמִי שֶׁיַּאֲרִיךְ רוּחוֹ

עַד הֵחָצוֹת רוּחוֹ

אָמֵן כִּי עוֹד יִשְׁמַע

רִנַּת פַּעֲמוֹנֵי חֲצוֹת

לֹא יְאֻחַר

מִשְּׁתֵּי דַקּוֹת

אַחַר

חֲצוֹת –

---

מַצַּב הָכֵן

מאת

אהרן אמיר

מִן הַדִּין הָיָה בְּעֶצֶם

שֶׁנִּהְיֶה מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע

לַעֲקֹר מִן הַמָּלוֹן הַזֶּה –

מִן הַדִּין הָיָה

שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל אָרוּז עִמָּנוּ בְּמִזְוָדוֹת

כְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר –

שֶׁיִּהְיֶה הַשֻּׁלְחָן פָּנוּי וְנָקִי

כְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר

וְלֹא נַשְׁאִיר עָלָיו כָּל מִינֵי נְיָרוֹת

פְּזוּרִים בְּאִי־סֵדֶר

וּבְיִחוּד שֶׁלֹּא נְשַׁיֵּר חֲפָצִים בְּחַדְרֵי אֲחֵרִים

וְלֹא נִגְרֹם טִרְדָּה וְטֹרַח־יֶתֶר

לִשְׁכֵנֵינוּ וְלַבָּאִים לְרִשְׁתֵּנוּ בִּבְלִי־דַּעַת –

שֶׁנִּהְיֶה מוּכָנִים

בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה

וּכְשֶׁיָּבוֹא פְּקִיד הַהוֹצָאָה־לַפֹּעַל

לֹא נִהְיֶה מֻפְתָּעִים כָּל־עִקָּר

וְנוּכַל לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו כַּדָּת

עֲנוּבֵי־עֲנִיבָה, שְׂרוּכֵי־שְׂרוֹךְ

בִּמְנוּחַת־סֵבֶר וּמִתּוֹךְ כָּבוֹד־עַצְמִי –

שֶׁהֲרֵי בְּבוֹא צַו־הַפִּנּוּי

מִמֵּילָא לֹא תָּהְרֶה הַשָּׁהוּת נְתוּנָה

כִּי בִּבְעִיטָה אַחַת נֶאֱמָנָה

יָעִיפוּ אוֹתָנוּ מִכָּאן

לְחַיֵּי־עוֹלָם –

---

שִׁיר לְמֹשֶׁה

מאת

אהרן אמיר

מְעַט־מְעַט אַתָּה לָמֵד יוֹתֵר וְעוֹד

יוֹתֵר

עַל עַצְמְךָ וּמִתּוֹךְ כָּך עַל הַזּוּלָת

וְהָעוֹלָם

(אוֹ שֶׁכָּכָה לְפָחוֹת נִדְמֶה לְךָ בְּחִשּׁוּבֵי־

קִצִּים)

וְיֵשׁ אֵפוֹא סִכּוּי סָבִיר שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּטֶּה

לִגְוֹעַ

עוֹד תֶּחֱזֶה מֵרוּם־נִזְרוֹ שֶׁל הַר־הָעֲבָרִים

כִּמְלֹא הָעַיִן

הַקָּמָה –

בְּאוֹר־הַסַּנְוֵרִים שֶׁבּוֹ תִּתְגַּל־תִּמֹּג בְּבַת־

אַחַת

הָאָרֶץ הָאוֹבְדָה

מִדַּעַת

---

בְּקֻפְסָה

מאת

אהרן אמיר

כֵּן, עַכְשָׁו זֶה בָּרוּר, גַּם זֶה.

כָּל הַזְּמַן זֶה הָיָה. כָּאן, בִּפְנִים, בָּעֹמֶק,

כָּמוּס, כּוֹמֵס אֶת צָפְנַת־הֱיוֹתוֹ,

לוֹעֵג – בְּשֶׁקֶט – לַפִּקְפּוּקִים וְלַיֵּאוּשׁ,

לְפַחַד־הָאַכְזָב וּלְאָזְלַת־הַיָּד.

כְּמוֹ עוֹרֵק שֶׁל מֵי־תְּהוֹם

מְפַכֶּה חַיִּים־וָכֹחַ בְּלֶב־הָאֶבֶן שֶׁל הַיְקוּם

תַּחַת נֵד הַסֶּלַע־בְּאָטְמוֹ

תַּחַת הֹר־הָהָר שֶׁל שְׁתִיקוֹתֵינוּ,

מַכְחִישׁ בְּעִלּוּמוֹ אֶת עֶצֶם קִיּוּמוֹ

וְנָכוֹן

כְּעֶצֶם קִיּוּמֵנוּ.

עַכְשָׁו שֶׁהַסִּילוֹן בּוֹקֵעַ רוֹמָה

עַכְשָׁו שֶׁקּוֹל הַמַּיִם־בְּפָרְצָם כְּקוֹל הָרַעַם־בַּגַּלְגַּל

וְרַהֲטֵי־עוֹלָם מִתְרָעֲשִׁים בְּשַׁאֲגַת־נוֹצֵחַ,

עַכְשָׁו שֶׁהַקִּלּוּחַ מְחַשֵּׁב לַהֲצִיפֵנוּ,

עַכְשָׁו בָּרוּר גַּם זֶה, לְכָל אֶחָד:

כָּל הַזְּמַן זֶה הָיָה כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָה.

עָמֹק, עָמֹק בַּקֻּפְסָה.

---

לִהְיוֹת אָדָם

מאת

אהרן אמיר

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אַחֵר, לֹא־אֲנִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אַתָּה, הוּא?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בְּעוֹרְךָ, בְּעוֹרֵךְ

בְּעוֹרוֹ, בְּעוֹרָהּ,

בְּעוֹרְכֶם (–ן), בְּעוֹרָם (–ן)?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת, לְמָשָׁל, בֶּן אָבוֹת אֲחֵרִים,

אַב בָּנִים אֲחֵרִים,

בַּעַל אִשָּׁה אַחֶרֶת?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בַּת, אִשָּׁה, אֵם?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אֲהוּבָה, מְאַהֶבֶת?

לְהִתְיַחֵם? לַהֲרוֹת? לְפַרְפֵּר בְּצִירִים?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בֶּן אֶרֶץ אַחֶרֶת,

לִגְדֹּל תַּחַת שָׁמַיִם אֲחֵרִים, בְּאַקְלִים אַחֵר,

לִהְיוֹת בֶּן עַם אַחֵר,

לְדַבֵּר, לַחְשֹׁב, לַחֲלֹם, לִכְתֹּב בְּשָׂפָה אַחֶרֶת?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אִישׁ כּוּשִׁי בְּג’וֹרְגְ’יָה,

זָקֵן בְּיוֹקוֹהָמָה,

יֶלֶד מִשֵּׁבֶט קִיקוּיוּ,

אִכָּר בְּהוּנְגַרְיָה,

פָּלִיט בְּדִיר־אֶל־בָּלַח,

שַׁלִּיט בְּקוֹסְטָה־רִיקָה,

צַיַּד־דֻּבִּים בְּסִיבִּירְיָה,

אֵם בְּהַאנוֹי,

טַיַּס־חָלָל,

לוֹטֵשׁ־יַהֲלוֹמִים,

שׁוֹלֵה־אַלְמֻגִּים?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת זוֹנָה בְּבוֹגוֹטָה,

רוֹעֶה בְּסִינְקְיַאן,

פִּיקָדוֹר בְּסָרָגוֹסָה,

מַרְצֶה בְּגָ’קַרְטָה,

לַבּוֹרַנְטִית בְּנוֹבוֹסִיבִּירְסְק,

שַׁיָּט עַל נְהַר־פָּרָנָה,

דַּיָּג בְּטָהִיטִי,

בַּלָּנִית בְּהֶלְסִינְקִי,

שׁוֹטֵר־תְּנוּעָה בִּבְרִיסְבֵּיְן,

סַוָּר בְּבַנְקוֹק,

עוֹרֵךְ־דִּין בְּנֶבְּרַסְקָה,

דֻּגְמָנִית בְּצֶ’לְסִי,

מוֹרֵד בְּכֻרְדִּיסְתַּן,

יַרְקָן בְּבֶנְגָּזִי,

רוֹכֶלֶת בְּלָגוֹס,

מַדְרִיךְ־צוֹפִים בְּוִינִיפֶּג,

פֻּנְדָּקִית בְּקַרְקַסּוֹן?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת מַאֲמִין,

בֶּן אַחַת הַדָּתוֹת,

יְהוּדִי אוֹ בּוּדִיסְט, מֻסְלְמִי אוֹ נוֹצְרִי?

אֵיךְ זֶה לִגְדֹּל קוֹמוּנִיסְט?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בֶּן זְמַן אַחֵר,

לִהְיוֹת בִּזְמַן אַחֵר –

רוֹאֵה־פְּנֵי־פַּרְעֹה,

טַפְסָר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ דַּרְיָוֶשׁ,

גַּלָּב רוֹמָאִי בִּימֵי מַרְקוּס אַוּרֶלְיוּס,

עוֹשֵׂה־פְּסֵיפָסִים בְּבִיזַנְץ שֶׁל תֵּיאוֹדוֹרָה,

אַפְסְנַאי בִּקְרַב־לֶקְסִינְגְטוֹן,

סַתָּת בִּימֵי אַחְאָב,

רוֹאֶה־בַּכָּבֵד בְּשׁוּמֵר הַקַּדְמוֹנָה,

כֹּהֵן־שֶׁמֶשׁ אַצְטֵקִי,

פָּרָשׁ בְּחֵילוֹת גֶ’נְגִּיס־חַ’אן,

שׁוֹפֵט בְּקֶרֶת־חֲדַשְׁתְּ, תַּחַת עַזְרֻבַּעַל,

טְרוּבָּדוּר פְּרוֹבַנְסָלִי,

פּוֹשֵׁט־עוֹרוֹת פָּלֵיאוֹלִיתִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים־וְשֶׁבַע?

אֵיךְ זֶה הָיָה לִהְיוֹת יֵשׁוּעַ,

אַחְנָתוֹן, סוֹלוֹן, קוֹן־פוּ־צֶה,

מֻחֲמָד, יְשַׁעְיָהוּ, אוֹגוּסְטוּס, בּוּדָא?

אֵיךְ זֶה הָיָה לִהְיוֹת דָּוִד,

בְּנַגְּנוֹ בַּכִּנּוֹר לִפְנֵי שָׁאוּל,

אוֹ בְּשָׁכְבוֹ אֶת בַּת־שֶׁבַע?

אֵיךְ זֶה הָיָה לְהִתְהַלֵּךְ עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת,

בִּימֵי נָחוֹר, יְהוֹשָׁפָט, אָמוֹן אוֹ פֶּקַח?

בִּימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא אוֹ אָלֶקְסַנְדֶּר,

בִּימֵי בֵּית־סַסָּן אוֹ בֵּית אֻמַּיָּה,

בִּימֵי רֶנֶה דֶּה־שָׁטִיּוֹן אוֹ הַשֻּׁלְטָן¹ בַּיְבַּרְס,

בִּימֵי דַאהֶר אֶל־עַאמֶר אוֹ אָלֶנְבִּי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת נִבְעָר וְרָעֵב?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת חָכָם וְשָׂבֵעַ?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת נָדוֹן־לְמִיתָה?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת נוֹכֵל, קָדוֹשׁ, עָרִיץ, חוֹלֵה־נוֹפְלִים?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת מַה־שֶׁקּוֹרְאִים אָדָם פָּשׁוּט?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת הָאִישׁ הַמְדַבֵּר אִתִּי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּמִטָּתִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת הָאָדוֹן הַהוּא מִמּוּל?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אַחֵר, לֹא אֲנִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אֲנִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת

אָדָם?

---

מִכָּאן וָהָלְאָה

מאת

אהרן אמיר

– אַחֲרֵי שֶׁרִחַפְתִּי, עִמָּם,

מֶרְחַק כָּך־וְכָךְ אַפְסֵי־קִילוֹמֶטְרִים בְּתוֹךְ הָאֵינְסוֹף

וְשָׁלַחְתִּי נְשִׁיקוֹת־אֲוִיר לְכָל הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ

בְּגֹבַהּ כָּזֶה־וְכָזֶה מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת הָאַפְסוֹפִית:

הַאִם אוּכַל לָשׁוּב עוֹד וּלְדַשְׁדֵּשׁ,

כִּתְמוֹל וּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

בְּרַגְלַי הַמַּזִּיעוֹת בֶּעָפָר:

לִטְחֹן אֶת הַטָּחוּן

לִשְׁגֹּר אֶת הַשָּׁגוּר

וּלְגָרֵס תִּירָס עַל חוֹף־הַיָּם בְּעַרְבֵי־קַיִץ?

– אָמְנָם רַגְלַי הֵן שׁוּב בָּאֲדָמָה

אֲבָל עֵינַי, שֶׁכְּבָר הָיוּ בַּדֶּרֶךְ לַיָּרֵחַ,

וּכְבָר רָאוּ יַבֶּשֶׁת מֻנָּחָה כְּעַל כַּף־יָד,

וְגַם חִפְּשׂוּ, לַשָּׁוְא, צֵל חֲמַקְמַק שֶׁל אֱלֹהִים בְּלֹא־מָקוֹם,

הַאִם תִּרְאֶינָה עוֹד טַבּוּר שָׁכֵן וְרַעְיָה?

וּבְדִידוּתִי, שֶׁכְּבָר הָיְתָה צָפָה בַּחֲלָלִית,

הַאִם תַּסְכִּין לְהִתְחַכֵּךְ בִּבְדִידֻיּוֹת שֶׁל עִיר־וּמְתִים?

– אָמְנָם רֹאשִׁי נָטוּי בִּשְׁמֵי־שָׁמַיִם

וָאֳפָקִים בֵּין־פְּלָנֵטָרִיִּים

אֲנִי חוֹבֵק

בִּזְרוֹעוֹתַי:

אֲבָל רַגְלַי עוֹדָן בָּאֲדָמָה

וּבֵין בְּהוֹנוֹתַי, הַמְיֻזָּעוֹת,

שָׁף אָנֹכִי, בְּתַאֲוָה לַחָה,

גַּרְגְּרִים מֵעֲפָרָהּ

הַחַם:

בְּעוֹד עֵינַי, רָמוֹת

צוֹפוֹת מִכָּאן

וָהָלְאָה:

טִיּוּל

אֲנִי צוֹעֵד מָתוּן בְּאַפְלוּלִית הַחֹרֶשׁ שֶׁל חַיַּי.

רוֹמֵס עָלִים כָּמְשׁוּ. שׁוֹאֵף אֶל נְחִירַי,

אֵי־פֹּה אֵי־שָׁם, סַלְסַל־עָשָׁן נִסְרָח מֵרֶמֶץ חַם.

רוֹכֵן אֶל מְדוּרוֹת שֶׁלֹּא תִּבְעַרְנָה עוֹד.

שׁוֹחֶה־מֵרִים אִצְטְרֻבָּל פָּקוּעַ וְנִחָר.

תּוֹעֶה בָּעֲזוּבָה הַשְּׁרוּבָה, נִסְמָךְ בַּלָּאט

אֶל גֶּזַע מְסֻקָּס וְגַבְנוּנִי. חוֹבֵק עָנָף

רָצוּץ, גּוֹשֵׁשׁ בְּאֶצְבָּעִי עַל חוּט שָׂרָף נִקְרָשׁ.

פּוֹרֵם בִּבְלִי־מֵשִׂים מַטְוֵה־קוּרִים עָבֵש. נִגָּף

בְּאֶבֶן מוֹשָׁבִי־מִכְּבָר. שׁוֹמֵעַ בְּפִתְאֹם

אֶת קְרִיאַת הַקּוּקִיָּה הַיְתוֹמָה. נִרְעָשׁ.

קוֹרֵא בְּקוֹל: “אוּהוּ”. אַחַת וְעוֹד אַחַת. קוֹלֵט

הַהֵד הַשָּׁב. קוֹלִי כְּלֹא קוֹלִי. יוֹדֵעַ כִּי אֵין עוֹד.

צוֹעֵד בְּמֹרֶך־לֵב… חַרְדּוֹן עוֹבֵר גַּלְמוּד. וְרַעַד

יַעַבְרֵנִי… אֲנִי גּוֹהֵר, שׁוֹכֵב, נוֹשֵׁם עָלִים, שָׂרָף,

קוּרִים, עָפָר. שְׂחוֹק נוֹאָל נִקְשָׁר עַל שִׂפְתוֹתַי.

נְמָלִים מִתְרוֹצְצוֹת עַל זְרוֹעִי. אֲנִי אוֹמֵר נוֹאָשׁ.

אוֹמֵר “בָּלָשׁ”. זוֹחֵל בְּהִתְאַמֵּץ. שׁוֹאֵל נַפְשִׁי

לָמוּת. נִכְנָס לְתוֹךְ הָעֵץ. יוֹרֵד לִשְׁכֹּן עָפָר.

נִשְׁחָל אֶל שָׁרָשִׁים. נִכְרָךְ עַל הַיּוֹנְקוֹת. מוֹצֵץ עִמָּן

אֶת שִׁיּוּרֵי לֵחַת הַחֹרֶשׁ שֶׁל חַיַּי.

---

עַל גַּלְגָלִים

מאת

אהרן אמיר

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, אֵינִי רוֹאֶה כָּל טַעַם

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, הַכֹּל אָבוּד מֵרֹאשׁ –

מֵרֶגַע הוֹצִיאֵנוּ צִוְחַת־צִיּוּץ נוֹקֶבֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ־שִׁנַיִם, קוֹלֵט חַמְצָן רִאשׁוֹן

שֶׁל אֶרֶץ־הָאָדָם

הַכֹּל הָיָה אָבוּד מֵרֶגַע שֶׁהִתְחַלְנוּ

לִנְשֹׁם, לִינוֹק, לִזְחֹל, לִצְחֹק, לִלְטֹשׁ עֵינַיִם

לִרְצוֹת, לִפְחֹד, לִנְטֹר, לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב –

הַכֹּל הָיָה קָנוּי, הַכֹּל הָיָה מָכוּר, וְהַכַּרְטִיס

הָיָה “הָלוֹךְ” בִּלְבַד

אִם אוֹתִי תִּשְׁאַל, אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה

שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ כָּךְ לְהִשְׁתַּקְשֵׁק קָדִימָה,

וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים פֹּה וְלָמָּה נִתְמַהְמֵהַּ –

אִישׁ־אִישׁ וּצְרוֹר תַּחְתָּיו, וְחֶרֶס בְּיָדוֹ, וְתִמְהוֹנוֹ

קוֹפֵא בְּאִישׁוֹנָיו

אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל, אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל,

תֵּיטִיב עֲשׂוֹת כִּפְלַיִם, וְגַם אֲנִי אֶשְׂמַח,

וּבְלִי לִשְׁעוֹת עוֹד שׁוּב לְתַחֲנוֹת־בַּדֶּרֶךְ

וּבְלִי לִמְשֹׁךְ בַּמְּצִלָּה, אוֹסִיף, אוֹסִיף לִנְסֹעַ –

פַּצֵּחַ הַבָּטְנִים, הַקֵשׁ כּוֹסוֹת־הַיַּיִן

וְרִיב וְהִתְבַּדַּח עִם עֵרֶב־רַב־רֵעִים

בַּחֹם הַמְּלֹהָט שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת חַד־סִטְרִית

עַד רֶגַע הַשְׁמִיעֵנוּ קוֹל צָהֳלָה נִחֶרֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ־שִׁנַּיִם, פּוֹלֵט חַמְצָן אַחֲרוֹן

שֶׁל עֵדֶן־הָאָדָם

---

הֹר הָהָר

מאת

אהרן אמיר

רֶגַע־רֶגַע וּשְׁנִיָּה אַחַר שְׁנִיָּה

מֵימָיו גּוֹאִים. בִּמְאֻפָּק, בְּסָמוּי.

אֲבָל הָעַיִן הַבּוֹחֶנֶת הִיא תַּבְחִין.

בַּתְּחִלָּה עֵינֶיךָ הֶעְלַמְתָּ. מָשָׁל

אֵין כָּאן אֶלָּא כְּמִין אַשְׁלָיָה אוֹפְּטִית

שֶׁכָּזֹאת. דַּעַת לְנָבוֹן נָקֵל, וְהֶחָכָם יַרְחִיק מִלֵּב.

מְעַט־מְעַט אַתָּה מַתְחִיל לַחְשֹׁב הַשֵׁד־יוֹדֵעַ־מָה:

אוּלַי, לַמְרוֹת הַכֹּל, כְּדַאי לִנְקֹט פֹּה צְעָדִים.

סוֹלְלוֹת־עָפָר, דֶּרֶךְ־מָשָׁל. תְּעָלוֹת־הַטָּיָה. סֶכֶר קָטָן

פֹּה־וָשָׁם. אוּלַי, בְּעֶצֶם, מַשֶּׁהוּ אַדִּיר־תְּנוּפָה וְרַב־מָעוֹף

הַרְבֵּה יוֹתֵר. הָאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים הַחֲדִישִׁים אֲשֶׁר

בִּרְשׁוּתֵנוּ. הָאֶתְגָּר. לַהֲפֹךְ אֶת הַסַּכָּנָה הַמִּתְגַּלַּעַת

לְמָקוֹר שֶׁל כֹּחַ וְהֶשֵּׂג. כֹּח־חַשְׁמַל, כֹּחַ־יִצּוּר,

כֹּחַ־עֲמִידָה־בַּשַּׁעַר. כֹּחַ פְּשׁוּטוֹ־כְּמַשְׁמָעוֹ. לִסְתֹּם

הַפֶּרֶץ. לְהָשִׁיב הָעֲמָדוֹת הָאֲבוּדוֹת. לִנְקֹט יָזְמָה

מִתְקַפְתִּית. קָדִימָה! אַתָּה מַזְמִין אֶל הַזִּירָה

מְהַנְדְּסִים, מֻמְחֵי־תִּכְנוּן, תַּמְחִירָנִים, תַּחְשִׁיבָנִים,

טַכְסְסָנִים, אַפְסְנָאִים. שֶׁבֶת־טְחוֹרָנִי שֶׁל כָּל הַדִּסְצִיפְּלִינוֹת.

בַּזֶּלֶת קְרוּשָׁה שֶׁל יֶדַע, שִׁפְכֵי חֹמֶר אָפֹר,

לַהֲדֹף אֶת הַגֵּאוּת הָאִטִּית, הַמַּתְמֶדֶת. לְהַחֲרִיב

אֶת הַמַּיִם הַמַּגְבִּיהִים וְעוֹלִים –

מָתוּן מָתוּן אַךְ בְּנֶחְרָץ –

רֶגַע־רֶגַע וּשְׁנִיָּה אַחַר שְׁנִיָּה.

מָה הֵם רוֹצִים מִמְּךָ בִּכְלָל? וְאַתָּה מָה רְצוֹנְךָ

בְּסַךְ הַכֹּל? מְעַט עָמָל, מְעַט תְּנוּבוֹת, מְעַט

חִבּוּק־מָתְנַיִם־לִשְׁכַּב. לָשֶׁבֶת תַּחַת גֶּפֶן וּתְאֵנָה¹.

מַה־יֵּשׁ. כֵּן, וְגַם לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה נִצְחִי. לְהַאֲמִין.

לָדַעַת שֶׁזֶּה כָּךְ. לֹא לַחְשֹׁב גַּם רֶגַע

שֶׁיִּתָּכֵן בִּכְלָל שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָהָר הַזֶּה שֶׁלְּךָ

נָכוֹן־בְּרֹאשׁ־כָּל־הֶהָרִים, עוֹמֵד־לָעַד־וּבַל־יִמּוֹט.

הַאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים הַחֲדִישִׁים אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתֵנוּ

יְאַפְשְׁרוּ אוּלַי. מָה? יְאַפְשְׁרוּ אוּלַי מָה? וּבֵינְתַיִם,

בְּעוֹד הַחֲכָמִים קְרוּאֵי־מוֹעֵד יוֹשְׁבִים עַל

הַמְדוֹכָה, אַתָּה מֵעִיף מַבָּט אֶל מַדְרְגוֹת־יַלְדוּת,

מַעֲלוֹת־עַלְמוּת, שִׁפּוּלֵי־בְּגוּרִים־וְגַבְרוּת, וְהִנֵּה

כְּבָר כֻּסּוּ בַּמַּיִם. מַשָּׁאוֹן. בְּמִשְׁקֶפֶת מַתְאִימָה

תַּבְחִין הָעַיִן הַבּוֹחֶנֶת בְּקַוֵּי הַמִּתְאָר־שֶׁהָיָה,

בְּתוֹךְ הָעַכְרוּרִית, בְּתוֹךְ מִדְלַח־הַטִּין. פַּחַד. פַּחַד.

שׁוֹמֵר־נַפְשׁוֹ יָקֵל רֹאשׁוֹ. שָׂא מַבָּטְךָ אֶל עָל.

הָרֶכֶס, הַמַּחֲשִׂיף וְהוֹלֵך. הַטֵּרָסוֹת, הַמַּצְחִיחוֹת וְהוֹלְכוֹת

בָּאוֹר הַמַּאֲפִיר. אַתָּה קָרֵב אֶל הֹר־הָהָר, אֶל

פִּסְגָּתוֹ בְּהוֹד־מוֹרָא־קַרְחוֹתֶיהָ, מְפֻסְפְּסוֹת פַּסֵּי

הַשֶּׁלֶג הַמְרֻפָּשׁ. הַחֲכָמִים מַעְתִּיקִים אֶת מְדוֹכוֹת

חָכְמָתָם אֲשֶׁר נִסְרָחָה. עוֹד מְעַט וְנָפוֹצוּ לְכָל רוּחַ.

הָאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים נִתְקָעִים בַּבֹּץ הַמִּתְמַסְמֵס,

נִכְפָּשִׁים בֶּעָפָר הַמַּצְמִיג וְהוֹלֵךְ, נִתָּקִים וְנָעִים כֹּה־וָכֹה,

הֲלוּמֵי־מַיִם. עוֹד מְעַט וְשָׁקְעוּ־רָבְצוּ עַל מַדְרְגוֹת־יַלְדוּתְךָ,

מַעֲלוֹת עֲלוּמֶיךָ, שִׁפּוּלֵי־בְּגוּרִים־וְגַבְרוּת, בְּתוֹךְ הָעַכְרוּרִית

הָעַתִּיקָה. אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַמַּיִם. הַכֹּל

נוֹשָן תַּחַת הַמַּיִם בִּנְהַר־אֱלֹהִים. נְהַר־אֱלֹהִים

נָהָר יָשָׁן. אֵי גַּפְנְךָ עַתָּה וְאֵי תְּאֵנָתֶךָ.

מַה תַּעֲשֶׂה בְּיוֹם שֶׁלֹּא יְדֻבַּר בָּךְ עוֹד. מַה תַּעֲשֶׂה

בְּקָרַת הַחֹד הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לַפִּסְגָּה הַטְּרוּשָׁה, הַחֵרְשָׁה,

הַמַּשְׁמִימָה בְּהוֹד־מוֹרָא הַשֶּׁלֶג הַנִּרְפָּשׁ. מַה תַּעֲשֶׂה

בְּהַשִּׂיג אוֹתְךָ הַגֵּאוּת הַמַּגְבִּיהָה־וְלוֹחֶכֶת בְּצַלְעוֹת

רְכָסֵיךָ, הַמַּגְבִּיהָה־וְלוֹחֲכָה, אַט־אַט וּבְעָרְמָה,

עַד־חָרְמָה. מַה תַּעֲשֶׂה בְּהֹר־הָהָר, הַר־הַחַיִּים, הַר־חַיֶיךָ.

---

חֶרֶס

מאת

אהרן אמיר

יוֹמוֹ עָרַב. וְהוּא יָשַׁב לְיַד

הַשֹּׁקֶת הַשְּׁבוּרָה שֶׁלְּחַיָּיו. רָאָה

אֶת הַנְּעָרִים אֲשֶׁר אֶת אֲבוֹתָם

מָאַס לָשִׁית עִם כְּלָבִים־בָּעֵדֶר

וְהֵם שָׁתִים סְבִיבוֹ, מוֹרִים

בְּאֶצְבָּעָם וְשׂוֹחֲקִים לְמִשְׁבַּתּוֹ. שַׁלְוָה

הָיְתָה חוֹפָה עָלָיו וְהַשְּׁחִין הָרָע

פּוֹרֵחַ בִּבְשָׂרוֹ. לֹא עוֹד בִּקֵּשׁ לִשְׂרוֹת

עִם אֵלֶּה, לְהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלִיפַז, בִּלְדַּד & קוֹמְפָּנִי.

עוֹלָם שׁוֹקֵט הָיָה סְבִיבוֹ, קוֹפֵא עַל הַסְּדָרִים.

מְתֻקָּן לֹא יוּכַל עַוּוֹת. אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ

וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ. אִיש תַּחַת גַּפְנוֹ, אִישׁ

בְּצֵל קוֹרָתוֹ, אִישׁ עַל סִיר בְּשָׂרוֹ.

חֶרֶשׁ הִתְגָּרֵד אִיּוֹב בַּחֶרֶס. חֶרֶשׁ.

---

מִסְפֵּד לְיַעֲקֹב

מאת

אהרן אמיר

הַרְבֵּה וְרָעִים הָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־חַיָּיו

הַרְבֵּה

וְרָעִים

וְכָל כְּלֵי־יוֹצְרִים עָלֵימוֹ לֹא צָלְחוּ

הוֹ לֹא –

עַל כֵּן כָּלוּ אַט־אַט

אַט־אַט

בְּלִי חֵפֶץ בָּם –

נָהָר רָחָב הָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־חַיָּיו

נָהָר רָחָב גָּדוֹל הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים

יְלוּד אַשְׁדּוֹת־מָגוֹר נֶחֶמְרֵי־קָצֶף

בִּטְמִירֵי־אַפְסֵי־קַדְמָת

בְּתוֹעֲפוֹת־רָמִים –

נָהָר רָחָב גָּדוֹל, דָּלוּחַ וְעָיֵף

טָעוּן עַפְרוֹת־סְחִי, צוּפִית־סְחוּפִית וּרְקָק

כְּבַד פִּגְרֵי־דָּגָה וּבָאֳשַׁת־מָסוֹס

טָח גְּדוֹתָיו בְּרִיר־הַזִּכְרוֹנוֹת

מוֹשֵׁךְ מֵימָיו אֵין־קוֹל וּבַעֲצַלְתַּיִם

כִּגְסִיסָה זוֹחֶלֶת

לִמְחוֹז־שִׁפְכּוֹ

בְּלִי נוֹדַע בּוֹ עוֹד זַךְ־מְקוֹרוֹ

תָּם מוֹצְאוֹתָיו

עֱזוּז־חָרְפּוֹ –

לוּ סֶכֶר לוֹ הוּשַׂם בִּמְלֹא אוֹנוֹ

לוּ אַךְ גָּזְרוּ עָלָיו כָּרֵת

אוֹ לִנְפוּצוֹת־יוּבַל הֻטָּה־הֻכַּת פִּרְצוֹ

וְהָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־חַיָּיו

מְעַט

וְיָפִים –

לֹא כִי

הַרְבֵּה וְרָעִים

הָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־מוֹתוֹ.

---

נְהִי לַסוֹפֵר הַחַי

מאת

אהרן אמיר

חָלִילָה לִי מֵהַסְפִּידוֹ

בְּעוֹד הוּא חַי

רַק אֶת שִׁבְרוֹ־וְהוּא־עוֹד־חַי

אָבוֹא לְתַנּוֹת

עוֹד בְּטֶרֶם יָבוֹא לִשְׁטוֹקְהוֹלְם הַדּוֹלֶפֶת

לְקַבֵּל אֶת פְּרַס־נוֹבֶּל מִיַּד הַמֶּלֶךְ הַיָּשִׁישׁ

מֻבְטָח הָיָה לוֹ בְּתַכְלִית מַה־שֶּׁקָּרוּי עוֹלָם־הַבָּא

הַשְׁאָרַת־הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יוֹצֵר־אָמָּן

שֶׁפֵּרוּשָׁהּ יְדִיעָה קְרוֹבָה־לְוַדַּאי

שֶׁעֲתִידִים אֲנָשִׁים לִמְצֹא חֵפֶץ בִּירֻשָּׁתוֹ

גַּם חֲמִשִּׁים, מֵאָה אוֹ שְׁלֹש־מֶאוֹת שָׁנָה

לְאַחַר שֶׁתַּעֲזֹב הַנֶּפֶש אֶת בֵּית־הַבָּשָׂר הָאֲרָעִי

אֲשֶׁר מֻנָּה לָהּ לְמִשְׁכָּן עַל הָאֲדָמָה

כָּל יְמֵי שָׁכְנָהּ עַל הָאֲדָמָה

הָיָה לוֹ גַּם מַה־שֶּׁקָּרוּי עוֹלָם־הַזֶּה

כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ לוֹ אָדָם כָּמוֹהוֹ וְיֻתַּן לוֹ

הָיָה לוֹ בְּשַׁעְתּוֹ הַפַּטְרוֹן הַזָּקֵן וְהַתַּקִּיף

שֶׁכְּמֵבִין בְּעִסְקֵי חֹמֶר וְגַם רוּחַ

עָמַס עַל שִׁכְמוֹ בְּשֶׁכְּבָר־הַיָּמִים

אֶת טָרְחוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר וְאֶת גְּדֻלָּתוֹ

וְכָךְ הָיָה לַחְמוֹ נָתוּן לוֹ וּמֵימָיו נֶאֱמָנִים

אַף שְׁכוּנָה הָיְתָה לוֹ לְהִתְבַּדֵּל מִמֶּנָּה

וּשְׁכִינָה לְהִתְיַחֵד עִמָּה

בְּנָוֶה שֶׁעַל־דֶּרֶךְ־אֶפְרָתָה בְּפַאֲתֵי יְרוּשָׁלַיִם

נִשְׁקָף אֶל הַמִּדְבָּר וְאֶל הַר־הָעֲבָרִים

רָוֶה שֶׁקֶט וָצֵל וּמָלֵא סְפָרִים אֲשֶׁר אָהַב

שֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל חֹל

וְגַן שֶׁבְּרוֹשָׁיו נָעִים בְּרוּחַ הַיּוֹם בְּרוּחַ הַקָּדִים בְּרוּחַ הַסּוֹעָה

כָּל אֵלֶּה וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה שֶׁבְּגֶדֶר

מַה־שֶּׁקָּרוּי עוֹלָם־הַזֶּה

כָּבוֹד וְהַעֲרָצָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

חַכְמֵי־אוּנִיבֶרְסִיטָה שׁוֹקְלִים מִלּוֹתָיו בְּמֹאזְנַיִם־זָהָב

מְעַיְּלִים פִּילִים בְּקוֹפוֹ שֶׁל סֵמֶל מִסְּמָלָיו

מְדַלְּגִים מַעֲשֵׂה־קֶנְגּוּרוּ אַחַר גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל מוֹטִיב

בַּעֲשֶׂרֶת כְּרָכָיו הַמְקֻבָּצִים

וְדַרְדַּקִּים עוֹמְדִים לְמִבְחָן עַל בְּקִיאוּת בִּכְתָבָיו בְּעוֹד הוּא חַי

וְחַכְמֵי־דָּת מְגֻדְּלֵי־זָקָן שׁוֹתִים אֶת לִקְחוֹ בְּצָמָא

וְטַפְסְרֵי־אֶרֶץ, בְּעָלִים־בְּעַמֵּיהֶם, מִתְאַבְּקִים בַּעֲפַר רַגְלָיו וּמְקַבְּלִים מוּסָרוֹ

בְּאַהֲבָה

וּבַחוּרֵי־בּוֹהֶמָה שְׂעִירִים מִתְחַמְּמִים בְּאוּרוֹ

שֶׁל גֵּיתֶה זֶה שֶׁל מְאָתֵנוּ

בְּוַיְמַר אֲשֶׁר בִּיהוּדָה

וְתַרְגּוּמֵי יְצִירוֹתָיו אֵלּוּ מֵהֶן הַנִּתָּנוֹת לַהֲרָקָה מִכְּלִי אֶל כֶּלִי

נִדְפָּסִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן מִיַפָּאן וְעַד רִיּוֹ־דֶּה־לָה־פְּלָטָה

הַסּוֹפֵר הַגָּדוֹל וְהַזָּקֵן

הִגִּיעַ לְשִׂיא גְּדֻלָּתוֹ

כְּסוֹפֵר עִבְרִי מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

הוּא זָכָה לְמַה שֶּׁלֹּא זָכָה לוֹ כּוֹתֵב־עִבְרִית מֵעוֹלָם

מֵאָז נֶחְתַּם סֵפֶר־הַסְּפָרִים בִּימֵי כְּנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה

עַכְשָׁו הוּא מוּטָל פִּתְאֹם בְּלִי נִיעַ בְּבִיתָן לַחֲסוּכֵי־מַרְפֵּא

בִּינָתוֹ נֶעְכָּרָה וּלְשׁוֹנוֹ דְּבוּקָה וְעֵינָיו כָּלוֹת וְאֵינָן רוֹאוֹת

רַק אוּלַי בִּמְעֻמְעָם מַבְלִיחַ לִרְגָעִים בַּחֲשֵׁכָה הָאֲטוּמָה

זֵכֶר־מָה שֶׁל יַלְדוּת בְּבִיצ’וּץ' שְׁחוּחָה־נִרְפָּשָׁה וְאִינְטִימִית

זֵכֶר־מָה שֶׁל יָפוֹ חוֹלִית בִּבְתוּלֶיהָ תְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם בְּרֵאשִׁית הַמֵּאָה

זֵכֶר־מָה שֶׁל שׁוֹעִים וְרוֹזְנִים בִּכְרַכֵּי אַשְׁכְּנָז

זֵכֶר־מָה שֶׁל בְּרֶנֶר וּבְיַאלִיק כַּצְנֶלְסוֹן רוּפִּין וְקַבָּק

זֵכֶר־מָה שֶׁל מֶלֶךְ שְׁבֶדְיָה תָּמִיר וְיָשִׁישׁ בְּאוֹר שִׁבְעִים הַנִּבְרָשׁוֹת

זֵכֶר־מָה שֶׁל שְׁבוּעוֹת־אֱמוּנִים עַתִּיקוֹת

זֵכֶר־מָה שֶׁל דְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ לַהִתְאַבְּנוּת הַחֲטוּפָה

אוּלַי גַּם זֵכֶר־מָה שֶׁל מַה־שֶּׁקָרוּי חֲבֵרָה־בַּחַיִּים

הַמּוּטֶלֶת אַף הִיא בְּבִיתָן אַחֵר שֶּׁבְּסָמוּךְ

חֲבֵרָה בְּחַיִּים־שֶׁשּׁוּב־אֵינָם־חַיִּים

אֵי הַשֵּׂכֶל הָעֵר וְהַמַּבְרִיק אֵי הַלָּשׁוֹן הַמְּמֹרָטָה אֵי הַדִּמְיוֹן הַיּוֹצֵר

אֵי הַגְּדֻלָּה וְהַתִּפְאֶרֶת אֵי הַהוּמוֹר הַטּוֹב וְהַזְּדוֹנִי

אֵי כָּל סְגֻלּוֹת־הַיְקָר תַּמְצִיתָהּ שֶׁל תַּרְבּוּת־שִׁמּוּרִים עַתִּיקָה

שֶׁעָשׂוּהוּ מַה שֶּׁהָיָה וְעִלּוּהוּ כַּאֲשֶׁר עִלּוּהוּ

אֵין לְךָ דָּבָר יָשָׁר מִסֻּלָּם עָקֹם

כָּךְ שָׁמַעְתִּי פַּעַם מִפִּיו לִפְנֵי שָׁנִים

מִשְּׁמוֹ שֶׁל אֶחָד אַדְמוֹר גָּדוֹל שֶׁל חֲסִידִים בְּגָלִיצְיָה

וְעוֹד אָמַר מִשְּׁמוֹ שֶׁל זֶה

אֵין לְךָ דָּבָר

שָׁלֵם יוֹתֵר

מִלֵּב שָׁבוּר

מִי קָרוֹב לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב

דַּכְּאֵי־רוּחַ מִי יוֹשִיעַ