* 1, ש"ז, מ"ר אַבּוּבֵי רוֹעֶה, (או אבובי רועים), — צמח קוצי אבוב שלו מלא קשרים, והוא חריף הטעם, Vogelknöterich; polygonum aviculare, L; continde והשתמשו בו לפנים לרפואה נגד עצירת השתן : אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוב רועה2 (שבת יד ג). — ויקראו לו גם מטה הרועים, עי' זה הערך.
1 בערב' אנבוב אלראעי انبوب الراعي, בסור' אבוב רעיא.
2 כך היא הגרסה במשנה שבמשניות, וכן בגמ' (ירוש' שבת יד יד ג) ומדבמ"ע. וכן גרסת הערוך. ובמשנה שבג' בבלי וירוש' בנוסח' הדפוסים אבוברואה, אבוב ראה, וברי"ף כ"י אבוב רואה. ושם בגמ' כ"י א"פ אבוב רועה (ד"ס). ופרשו שם בגמ' חוטרא דרעיא (כך גרס' הערוך וכן כ"י, ד"ס). ובנוסח' חומטריא. ואמר שם ר"ח וז"ל: פירוש בלשון ישמעאל אנבוב אלראעי או עצא אלראעי عصا الراعى. עכ"ל. וכן הערוך, והרמב"ם בפרוש המשנה. ויחס לו דיאוסקורידס הרבה סגולות נגד עצירת השתן והאבן וכדומה.