אֵבֶה

1, ש"ז, סמי' אֲבֵה2, בכנ' אֵבִי3, אֵבֶךְ, אֲבִךְ, אֵבֵהוֹ, אֵבוֹ, אֵבָהּ, מ"ר אֵבִים, כנ' אֵבֵינוּ, אֲבֵיהֶם, — קנה עבה נבוב, כמו הגמא המצרי וכדומה, יעשו בו בקצת מקומות אניות קלות שטות במהירות גדולה על פני הים4, Rohr; roseau; reed : וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה חלפו עם אניות אֵבֶה5 כנשר יטוש עלי אכל איוב ט כה-כו.



1 משקל נֵדֶה, רֵעֶה, וכן קֵצֶה, גֵּאֶה, אעפ"י שזה תאר. והוא מלרע גם לא בהפסק, כמו גֵּאֶה, וכן דעת הרד"ק, מכלול, משק' רֵעֶה.

2 כמו עֲלֵה, קְנֵה, שְׂדֵה, ודעת רד"ק שם. כנראה אֵבֵה כמו רֵעֶה דוד שצירה הריש קים;  אך כיון ששם גם סגול העין קם שלא כדין, כמו שהעיר שם רד"ק, אין ללמד ממנו.

3 רד"ק שם, וכן כל יתר הנטיות שם.

4 גזנ', והביא דמיון לזה בערב' אַבַא' اباء שפרושו קנה, וכן דעת שאר המפרשים החדשים והביאו עוד דמיון מאשורית אֵבֻ, שלפי דעת חל"א פרושו קנה מלון אשור', דל' ומ' ארנ'.

5 יונתן תרגם מגדיא.  ר"י בן גנאח אמר שהוא שם נהר אחד, וכן רש"י ואב"ע.  ורד"ק: האניות שחפצם ורצונם ללכת אל המקום שממהרים ללכת. ע"כ.  והביא עוד פרוש מלשון אִיבָה, והכונה אניות שודדי הים.  וכן נמצא בקצת כ"י כתיב איבה ביוד.

חיפוש במילון: