1, ש"ז, מ"ר אֲבִיבִים, — השבלים כשהן כבר בקנה ועודן ירקות, grüne Aehre;  épi vert; green ear: והפשתה והשערה נכתה כי השערה אָבִיב והפשתה גבעל שמות ט לא.  ואם תקריב מנחת בכורים ליי' אָבִיב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך ויקר' ב יד. —  ובתו"מ: הזורע וכו' סיערתו הרוח (את הזרע לתוך הכרם) לפניו ר"ע אומר אם עשבים (עלו) יופך ואם אביב ינפץ ואם הביאה דגן תדלק כלא' ה ז. על שלשה סימנין מעברין את השׁנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה תוספתא סנהד' ב ב.  אביב קצור ירוש' יומא ו מג ג. —  °ומ"ר: כח תת באביבים רכים, כרמל לחקליא אביב פרוכים מוס' פרש' החדש, הנם ימים.  זורזו להקדים שלוחים דיני גיא נבואות, צאת מבערב עשות כריכות מאביבי תבואות ר' מאיר נהוראי. מער' ב פסח, אור יום הנץ. לפי שעדיין אינם (החרובים) אביבים אמרי יושר לר"מ דיין, סי' ג. —  ב) חדש הָאָבִיב, החדש שבו הדגן אביב, הוא חדש ניסן, Monat April; mois d'Avril: שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש הָאָבִיב כי בו יצאת ממצרים שמות כג יה. —  ג) °עונת השנה אחרי הסתו מן ניסן ועד תמוז, Frühling; printemps; spring: וברוב שיקרה (חלי הפלָג) יקרה בחוזק קור הסתו וגם יקרה באביב בתנועות הליחות קאנון ג ב ב. ואם יוקדם סתו צפוני וילוה אליו אביב דרומי גשמיי וקיץ בלתי נשיבת הרוחות ירבה הרמד שם ג א ו.  והנה ירבה השעול בסתו ובאביב הסתויי שם י ג א.  וכבר כתבו הטבעיים שארבעת תקופות השנה הם כנגד הארבעה זמנים ששיערו בחיי האדם הזמן הראשון שהוא האביב הוא כנגד הילדות והשחרות וימי הנערות והקיץ הוא כנגד זמן הבחרות ר"י אברבנאל, זבח פסח, בסוף.  ימי ניסן ואייר וסיון זמן האביב האויר יותר מזוג ר"י צהלון, אוצה"ח א ב ג.  לד' זמני השנה שהם האביב והקיץ והחרף והסתו ראש' דעת לר"מ אלבילה א ו א. —  ומשל: דרור אחד לא יבשר האביב אבר' שלוס, נוה שלום א ו. והוא הזמן הממוצע בין הקור והחום והוא זמן האביב מ' אלדבי, ש"א ב ד. —  ואמר המשורר: רק את (השמש) כי שבת צפונה, עת אביב קראת לנו, ארצנו בך נכונה, ותהי רוח כלנו אד"מ שש"ק, האביב.  ופרחים בדוד אשנבי יצלו, מתגרת יד הסתיו נבלו קמלו, מריח האביב חיו כלהם יל"ג, חג ליי'.  אך שוא הוד האביב כל תלמי רקמה, לא תחז בם עיני אך קוץ עם שקמה מיכ"ל, כנור בת ציון, האביב. —  ובהשאלה לשני הילדות, הבחרות: אהה! ימי הילדות אביב החייים מא"ג, אביעזר ג.  מדוע לא ימשך אביב נעורי כל ימי צבאי על הארץ ארבע כוסות, התרעלה ד.  ושערותי הלבינו לשחור תשובנה אביב נצח יהי אבר' גוטלבר, ממצרים 179.  באביב התבל בעלומי הארץ, עת היא עוד לא מלאה מטה ופרק יל"ג, הסוס המתנקם.