אֶבְיוֹן

1, ש"ז, מ"ר אֶבְיוֹנִים, אֶבְיֹנִים, בכנ' אֶבְיוֹנְךָ, אֶבְיוֹנֵךְ, סמי' אֶבְיוֹנֵי, אֶבְיֹנֵי, לנקי אֶבְיוֹנָה, — א) דל מאד, שאין לו צרכיו ומבקש מאחרים, Bettler Dürftiger; pauvre, undigent; poor, needy: כי יהיה בך אֶבְיוֹן מאחד אחיך באחד שעריך וכו' לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך הָאֶבְיוֹן דבר' טו ז. לקנות בכסף דלים וְאֶבְיוֹן בעבור נעלים עמו' ח ו. אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לָאֶבְיוֹן אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם איוב לא יט-כ . כפה פרשה  (האשת חיל) לעני וידיה שלחה לָאֶבְיוֹן משלי לא כ. לא תטה משפט אֶבְיֹנְךָ בריבו שמות כג ו. פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך וּלְאֶבְיֹנְךָ בארצך דבר' טו יא. שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אֶבְיוֹנִים2 עמוס ד א. פזר נתן לָאֶבְיוֹנִים צדקתו עמדת לעד תהל' קיב ט. והשביעית תשמטנה (את תבואת האדמה) ונטשתה ואכלו אֶבְיֹנֵי עמך שמות כג יא. צידה ברך אברך אֶבְיוֹנֶיהָ אשביע לחם תהל' קלב יה.  — ויבא הרבה בחבור עם עָנִי1, דַּל:  לא תעשק שכיר עני וְאֶבְיוֹן דבר' כד יד . העניים וְהָאֶבְיוֹנִים מבקשים מים ואין ישע' מא יז. הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם וכו' ויד עני וְאֶבְיוֹן לא החזיקה יחזק' יו מט. יחס על דל וְאֶבְיוֹן  תהל' עב יג. פלטו דל וְאֶבְיוֹן מיד רשעים הצילו שם פב ד. — ועם הנגוד עשיר: גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר וְאֶבְיוֹן שם מט ג. — ב) קשה-יום, נתון בצרה, נרדף, elend; malheureux; wretched: לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אֶבְיוֹן משפט ישע' לב ז. שירו ליי' הללו את יי' כי הציל את נפש אֶבְיוֹן מיד מרעים ירמ' כ יג. כי עני וְאֶבְיוֹן אנכי ולבי חלל בקרבי תהל' קט כב. — ולנק' אֶבְיוֹנָה, אֶבְיוֹנוֹת: ואביונה לשון נקבה אדונ' בן תמים, ראב"ע קהל' יב ה. — ואמר המשורר: נמשלים הארצות (בימי החרף) לשממות נחרצות, נחרצות כזקנה אלמנה אביונה ראב"ע, ריב בין הקיץ והחרף . חרדי כיונה עניה אביונה , זכרי בכל עת מנוחה עליונה שכחי יגונך, תוכח' ליוה"כ.



1 משקל עֶלְיוֹן, אלא שזה תאר ואביון שֵם. ואמרו הקדמונ' ורוב האחרונים שנגזר מן אבה במשמ' חפץ, ואביון ר"ל מי שחפץ. ודחוק הוא. וברט מה"ש כז הביא בשם חלמ"צ דמיון לזה מלשון ג'פטית ושער כי היא מלה שאולה מלשון מצרית הקדומה, אך בעצמו העיר על הדוחק שיש בהשערה זו. ואולי היה לשרש אבה בתחלה משמ' בקש, שאל, כמו בעה, ופרוש אביון הוא מי שמבקש, שואל וכן בערבית שׂאיל سَايل, ר"ל אביון משרש שאל.

2 נמסר במס': י"ו במקרא ג' חסר'.

1 ההבדל בין עני ובין אביון: להקדים (בתשלומי שכר שכיר) עני לאביון וכו' אביון משום דלא כסיף למתבעיה ב"מ קיא:. ורש"י שם: אביון מעונה מעני.

ערכים קשורים