*1, אֲבִיק, ש"ז, מ"ר אֲבִיקִים; ואַבִּיק, מ"ר אַבִּיקִים, וגם אֶבֶק, – פתיחה וצנור בשולי האמבט או בדפנות, להביא לתוכה המים הקרים והחמים, ויפתחוה להוציא דרך בה המים המאוסים, Rinne; canal : האביק2 שבמרחץ בזמן שהוא באמצע פוסל מן הצד אינו פוסל וכו' אם מקבלת האמבטי רביעית עד שלא יגיע לאביק כשר (מקוא' ו י). הנוגע באבק טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע (תוספתא שם ה ז).
1 כך מנֻקד במשנ' מנֻקדות כ"י פרמה במשנה מקוא': הָאָבִיק לָאָבִיק, וכן הקריאה המקֻבלה של אשכנזים וספרדים, וכן מער' המער'. ובוקשד', כשתלי וצ"ד אֲבִיק, וכן במשנ' המנֻק' הנדפסות. וכן לשון רבנן. לוי נקד אָבִיק, קוה' אַבִּיק, וכן דלמן. ובדבר מקור המלה הנה שי"ר בערך מלים החליט כי היא עברית והיא היא המלה אָפִיק, אך רמב"ם אמר כי היא בערבית אלאנביק, שמקורה מיונ', וכן הסכימו פלישר, קוה' ודלמן. וקרויס רואה בה מלה שמית. –
2 רה"ג: אותה האמה שיבואו המים החמים והקרים בה ויורדים אל האמבטי שמו אביק. ע"כ. וכבר נזכר למעלה כי הרמב"ם תרגם אותה אלאנביק בערבית.