1, ש"ז, מ"ר אֲגָלִים, סמי' אֶגְלֵי, — א) טפת הטל, Tautropfen; goutte de rosée; drop of dew: היש למטר אב או מי הוליד אֶגְלֵי2 טל מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו (איוב לח כח-כט). — ואמר המליץ: אגלים מזהירים כתרשיש וספיר מעל דליותיהם (ארבע כוסות, כוס ישועות א). — ב) °טפה קטנה בכלל, Tröpfchen; gouttelette; drop: והשליכו עליהם בגשמים כלי זעם ועברה כאגלים (ר"ש הנגיד, הני תעש). צמא למי גשמי אגליך איומה (אן תחנה, רני ושמחי). בכוס הששון נמהלו אגלי לענה (דביר, מכתבי מסחר סז). — וכמו"כ טפות של דמעות: נובעות כנחל אגלי, הולל ושקט ושבתו גילי (ר"א בר שמעי, סליח' ה' עי"ת, אתה חלקי). והנה אגלי דמעה בעיניו (מא"ג, דביר, ריב משפחה ב). עוד אגלי מספר על גדיש ידמעו (יל"ג, הוי אח). — וטפות מטר וכדומה: מי מנה חול ים ומי ספר אגלי מטר (ב"ז, תרג' ב"ס, א ב). אגלי מים לתאוה יבקשו חברים (י סטנוב, אסף לז), ועי' טפה. — ג) *גשמים מזיקים לתבואות השדה: מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים3 וחדרה של סופה (חגי' יב:). — ועי' גשם.
1 לא נתברר מקורה. רוב חה"ל גזרוה מן אַגַּל أجَّل בערב', שמשמ' היא נאסף ונקוה. אך זה רחוק. —
2 ת"א: רסיסי טלא. וכן שאר תרג' הישנים, וכן מנחם: אין למלה זאת דמיון בתורה אבל ענינה יורה על פתרונה אגלי טל כמו נטפי טל ורעיפת רביבים. ע"כ. ריב"ג לא פרש, רש"י: אגלי כמו (גלי הים) או כמין אגנות. ראב"ע: י"א הוא המטר הדק. ע"כ. רד"ק כמו התרגומים, ואחריו רוב המפרשים הישנים והחדשים, ובמשמעה זו רוב שמושו בהספרות. —
3 בקצת כ"י חסרה מלה רעים אחרי טללים, ובקצתם יש המלה רעים גם אחרי אגלים. עכ"פ בכל הנוסח' טללים לבד ואגלים לבד, מוכח מזה שבזמן ההוא היו לשתי המלים האלה משמעות מתחלפות, הערוך לא הביא שום פרוש מזמן הגאונים ועלינו לסמך על רש"י שפרש: מים העומדים להלקות פירות.