1, ש"ז, מ"ר אֲגַמִּים2, בכנ' אַגְמֵיהֶם, סמי' אַגְמֵי, —  א) מקוה מים בקרקע, Teich; étang; pond: אפתח (לשבי הגולה) על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לַאֲגַם מים וארץ ציה למוצאי מים ישע' מא יח. אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה והיה השרב לַאֲגָם וצמאון למבועי מים שם לה ו-ז. ההפכי הצור אֲגַם מים חלמיש למעינו מים תהל' קיד ח. —  ומ"ר: נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל הָאֲגַמִּים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים שמות ח א. אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים וַאֲגַמִּים אוביש ישע' מב יה. על נהרתם על יאריהם ועל אַגְמֵיהֶם ועל כל מקוה מימיהם שמות ז יט. ושמתיה (את ארץ בבל) למורש קפד וְאַגְמֵי מים ישע' יד כג. — ובתלמוד: נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד מו"ק ד.. —  ב) קנים ושיחים ואילנות3 קטנים גדלים במקום אחד, Gesträuch; broussailles; bushes: והמעברות נתפשו ואת הַאֲגַמִּים1 שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו ירמ' כא לב. — ובתו"מ: אמר רב אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני האדם לבלרין אין מספיקים לכתוב חללה של רשות שבת יא. — והיחיד: מעשה שנפלה דליקה באשת (בחישת)קנים ובאגם תמרים ירוש' ע"ז ב מא ד. כאן בשדה הסמוכה לאגם (אם עמדה החיה ולא רדפה אחרי האיש אף אם לא נחבאה איננה משולחת) כאן בשדה שאינה סמוכה לאגם תענ' כב.. אמר רב עכו"ם שהצית את האור באגם כל החגבים שבאגם אסורין ע"ז לח..