° 1, אוֹוָזָה, ש"נ, — מ"ר אַוְזוֹת, אֲוָזוֹת, אוֹוָזוֹת, — נקבת האָוָז: אז בא כומר אחד ועשה בכישוף אווזה (מנהג' של וירמייזא). וראה תשב"ץ שהתיר הר"מ ז"ל אווזות שנמלחו עם הכבד (תשב"ץ, מנהגי הר"מ מרוטנברג, שלח). כשטגנו עוד את האווזות (שו"ת הרא"ש כ א). וששאלת על אווזה דידן שנשברה גולגלתה (שם ו). גם האווזות השמנות אשר דמה רבב"ח בהן ערבות ג"ע (דרך אמונה ב ו ג). מה נאכל בשבת של נחמו ומה יעשו היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות, אחרי שהכתוב אסר את האוזות (עמנ', מחבר' כב). רב נרפשה, כסלת נפשה, ברקק רפשה כָאוֹוָזָה (ריע"פ, צבי מודח). המביא אווזות שחוטות וכו' שכל מחיתו היה אפשר שתי זוגות אווזות (ר"י עמדין, התאבקות ו:). — °כנוי להדבקים בהכהן המתקן הטשחי יוח' הוס (שמשמעתו הוא אוז), שנשרף בגלל מינותו בשנת 1415: ויתנו לב מלכי הערלים להלחם בבעלי אמונה ההיא אשר יקראו אווזות ולכלותם מעל פני האדמה (מעשה, הליכות קדם, פאלק 84).