1, — מלת הקריאה לצער ותוגה, Wehe!  Ach!; Hélas! oh; alas!: וישא (בלעם) משלו ויאמר אוֹי מי יחיה משמו אל  (במד' כד כג).  לכן כה אמר אדני יי' אוֹי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה  (יחזק' כד ט).  ועם ל להמדַבּר: ויאמרו (הפלשתים) אוֹי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם אוֹי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה  (ש"א ד ז-ט).  ואמר אוֹי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי ישב  (ישע' ו ה) .  אוֹי לנו כי שֻדדנו (ירמ' ד יג).  אוֹי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ  (שם יה י).  — ובתו"מ: אוי לרשע אוי לשכנו  (נגע' יב ו).  יצא לו (הורקנוס בן ר' אליעזר) והיה צועק ואמר אוי לי שנטרפה דעתו של אבא  (ירוש' שבת ב ה:).  אוי לי שראיתיך בכך(גמ' שם לג:).  אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר  (ב"ב פט:).  אוי לי דברים שבינו לביני הלך ושח לאשתו  (אדר"נ ז).  אוי לנו טובה זו שאבדנו  (שם לב).  — ולנוכח ונסתר: אוֹי לך מואב אבדת עם כמוש  (במד' כא כט).  אוֹי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד (ירמ' יג כז).  אוֹי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי  (הושע ז יג).  אוֹי לנפשם כי גמלו להם רעה  (ישע' ג ט).  אוֹי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו  (שם יא).  — ובתו"מ: אוי לו לאדם שרואה את הוריו באומנות פגומה (תוספתא קדוש' ה יד).  ואוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם  (ברכ' ג.).  אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של ת"ח (שם כח.).  אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים  (שם סא:).  אוי להם לבריות שלא למדו תורה  (יומא פו.).  אוי לו למי שעלתה בימיו כך  (תענ' כד.).  אוי להן לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות (חגי' יב:).  ואוי למי שהכלים את העני אוי לו  (רמב"ם, מתנ' עניים י ה).  — *ועם ל, להורות הסבה: אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה  (ב"ב עה.).  אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא  (נדה מה.).  — ועם נא אחריו: כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוֹי-נָא לי כי עיפה נפשי להרגים ירמ' ד לא. אמרת אוֹי-נָא לי כי יסף יי' יגון על מכאבי  (שם מה ג).  אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה  (מו"ק כה:).  — ועם על, להורות הסבה: אוֹי לי עַל שברי נחלה מכתי  (ירמ' י יט).  — ובתו"מ: אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו  (יבמ' ג ה).  וראה בית המקדש חרב אר"י אוי לנו על זה שהוא חרב  (אדר"נ ד).  — ועם מ, להורות מקור האוֹי: אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להן לבריות מעלבונה של תורה  (אבות ו ב).  אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי  (ברכ' סא..  אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן (פסח' נז.).  — ואוֹי אוֹי: ויהי אחרי כל רעתך אוֹי אוֹי לך נאם אדני יי' ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב  (יחזק' יז כג-כד).  — ועם היחס קודם: למי אוֹי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים למאחרים על היין  (משלי כג כט-ל).  — °ובחבור עם אבוֹי: אוי ואבוי עליך אלכסנדר איך נמשלה יציאתך אל העולם ליציאתך מן העולם  (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' ג ה).  — °בלי אוֹי ואבוי: ויצאה נשמתו בבת אחת בלי אוי ואבוי  (מנהגים של וירמייזא, א' אפשטין).