°, ש"ז, — שה"פ מן אִוָּה : או דרך הבנה וידיעה וכו' או דרך אִוּוּי וחמוד (הורי' הקורא 15). — ואמר הפיטן: וחָן בשלם סכו וכו' בבית בחירתו באהל אִוּוּיוֹ (ר"א קליר, א' סכות, אז היתה). זועמו באִוּוּיָם וממאוים נוסחו, זורו באפסים ולא נחו (סליח' ה' עי"ת, אזון תחן).