אֵטוּן
1, ש"ז, מ"ר אֱטוּנִים — פתיל, חבל דק מפותל מצמר או משי וכדומה; Schnärchen; cordonnet; string : מרבדים רבדתי ערשי חטבות אֵטוּן2 מצרים משלי ז טז. — ומ"ר: וכמה תוצאות משפט יגלה בחכמתו ויתיר האטונים ר"ש בן גבירול, שירי שלמה לדוק' ט.
1 משקל אֵבוּס. בארמית אטונא חבל, בערבית ההמונית קיטאן قيِطَان, חבל דק של משי וכדומה.
2 מנחם בן סרוק, ר"י בן גנאח, רש"י, רד"ק וכו' מפרשים כלם עפ"י לשון ארמית חבל, פתיל. אך לשון ערבית ההמונית בהשם קיטאן לנו לעזר ליחד איזה מין חבל הוא, שהוא חבל דק מן משי וכדומה לקשוטי הבגדים וכדומה.