אָיוֹם, ת"ז, נק' אָיֻמָּה, מ"ר אֲיֻמִּים אֲיֻמּוֹת,-  מי שמפיל אימה ופחד על זולתו, schreklich; effroyable; fearful: כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו אָיֹם ונורא הוא (חבקוק א ו-ז). מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אֲיֻמָּה כנדגלות (שה"ש ו י). --וללא בע"ח: על קו דק נטוי תחל אז לנסע מעל לתהום אָיוֹם גליו פרצו (אד"מ, החמלה).