אִכָּל

° 1, איכל, ש"ז, — שחין אכל הבשר סביב, Krebs; chancre; cancer: ויתחדשו חלאים כגרב וכו' והצרעת והאיכל  עד שתפסד צורת האבר (מו"נ א עב).



1 משקל כִּכָּר, נִצָּב. בארמ' אוכלא. בסורית אַכָלתָא, בערב' אָכִלָה  آكلٓة.

חיפוש במילון: