אָכְלָה
– א) מקור, לכו אספו כל חית השדה התיו לְאָכְלָה (ירמ' יב ט). – ב) שם מפשט של האכילה, ובהרחבה מזון, das Essen, Speise; act. de manger, nourriture; act of eating, food: ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לְאָכְלָה (בראש' א כט). הבהמה אשר היא לכם לְאָכְלָה (ויקרא יא לט). ותהיינה צאני לְאָכְלָה לכל חית השדה (יחזקאל לד ח). לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לְאָכְלָה (שם לט ד). – ובהשאלה להאש: הנה לאש נתן (עץ הגפן) לְאָכְלָה (שם יה ד). לאש תהיה לְאָכְלָה (שם כא לז). – ג) כמו אכילה משמעה ב: אכלת1 הגפן והקבר והסלע (כלא' ב י).
1 גרס' הערוך ומדב"מ, ובמשנ' שבמשני' אכילה.