אַכְלָן
°1, ש"ז, מ"ר אַכְלָנִים,-- א) מי שאוכל הרבה einer der viel isst; grand mangeur; one who eats much: ותאותו (של הנולד במזל שור) רבה והוא אכלן (ראב"ע ראשית חכמה, כ"י פריז). -- ומ"ר: והנשים שלנו קוראין לאנשים האכלנים בולעמים מפני שכל מאוים להתמש בבית הבליעה (שלטי הגבורים, פ' נג נח). --
ב) בלשון העם בא"י, מי שלוקח שחד.
1 בארמ': ר' אליעזר בי ר' שמעון על ידי דהוה אכלן הוה משער גרמיה כן (ירוש' מעשר' ג נ ד).