אַכְרוּב

* 1, ש"ז, ומ"ר אַכְרוּבִים, — ירק נאכל, כרוב, Kohl; chou; cabbage במקור נדפס באנגלית "cabage":  חוץ מספיחי אכרוב2 (שבי' ט א). קולסי אכרוב2 וחלפות תרדים (עוקצ' א ד). איזהו תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו כגון אכרוב ואפונים ובשר טרוף (ירוש' שב' ד לה ד). ר' יוסי אומר (נותנין פיאה) אף לאכרוב (שם פסח' ד לא:). למלך שהיה לו גינה אחת מלאה אכרוב נאה ומשובח (מד"ר במדב' ז). ירק עשב נקרא בלשון עברית אכרוב ובלשון יון קרמבין (אסף הרופא, כ"י מינכ'). ירותחו במימי אכרובהאכרובים חמים וטובים (שם).  



1 משק' אזרוע מן כרוב עי' זה.

2 כך בקצת נוסח', וכן במשנ' עוקצ' עם גוף פרוש הרמבם בערבית. 

ערכים קשורים