אכר

1, ממנו אִכָּר, °אִכָּרָה, °אִכָּרוּת.



1 משתף באשורי', ערבי' ארמי' וסורי' במשמש פעל אַכרְ במשמ' חפר באדמה, חרש. וכן בערב' אַכַרַ أکَرَ.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים