הקל אינו נהוג.

– נפעל נֶאֱלַם, הֵאָלֵם, תֵּאָלֵם,  – נעשה אִלֵּם, או כמו אִלֵּם, חדל מדבר, לא יכול לדבר, stumm werden; devenir muet; become dumb: ולשונך אדביק אל חכך וְנֶאֱלַמְתָּ ולא תהיה להם לאיש מוכיח (יחז' ג כו). ויפתח פי ולא נֶאֱלַמְתִּי עוד (שם לג כב). נֶאֱלַמְתִּי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר (תהל' לט ג). ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תֵּאָלֵם עוד (יחז' כד כז). תֵּאָלֵמְנָה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק (תהל' לא יט). – ובינ' נֶאֱלָם נֶאֱלָמָה: נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נֶאֱלָמָה1 (ישע' נג ז).  – ואמרים יֵאָלם כדג: כן דרך כל דודים יסדרו בפיהם צפצוף דרור ולבסוף יאלמו כדגים (ר"ע פרנסיס, בשבח חתן וכלה מתק שפתים קה).

– פִע' °אִלּם, פ"י, – עשהו אִלֵּם, ובהשאלה השתיק, schweigen machen; faire taire; make silent: ודמות הלשון הנלעג כדמות כנור אשר רעו יתריו טוב לו לאלם מנגן שיריו (מנחם, פתיחה). לְאַלֵּם מלשינים (יוצ' יוה"כ, מי יתנה).

– הִפעיל, °הֶאֱלִים, – כמו אִלּם: וכי תחסם פי ברוח קדים ותאלים את לשוני בהבלי מהתלות (מנחם בן סרוק, מכתב לר' חסדאי). תובעי חפצם שפתם תפתח אל תַּאֲלימַם, אל יהיו מוכשלים לפניך כבוערים להגלימם (סליח' שחר' יוה"כ, אנא חטא).  –וצווי הֵאָלֵם: הֵאָלֵם מלשני והגבר סניגור (סליחה ב' עי"ת אנחנו החמר).

– התפ', נתפ' °נתְאַלֵּם, – כמו נאלם: אשרי מי ששמע חרפתו ומתאלם (תש' גאו' קדמ' דוד קסל מכ.). ונתאלם כפגר מת (ר"ש מולכו, בדה"י למצו"ע לר"י הכהן). או יתחרש או יתאלם מן הרוח ההוא (ס' רזיאל אמש"ד, דף י.).