אַלִּים

°1, ת"ז, לנק' אַלִּימָה אַלֶּמת, מ"ר אַלִּימים, אַלִּימוֹת, אלָּמות. — כמו אַלֶּם שלקמן: שהיה כח ביד הבי"ד למחות ביד האלים שלא יגבר על חבירו בכח אלמותו (לבוש, שותפ' בקרקע קע ב).



1 מן אלם, עי' שם. בארמ' אַלִּימָא.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים