°, שה"פ.  – א) מן אִמֵּן ידיו:  גם זה אינה חתימה מעליא וכו' משא"כ כשהם עצמם חותמים שאימון עקימות ידיהם מקולמוס ניכר שיש הבדל בינו לשאר עקימות (לבוש תו"מ מה ד).  – ב) מן אמן את הילד:  לפי שהאימון אינו נופל אלא על זמן הקטנות וימי ההנקה וכו' וכבר היתה (אסתר) גדולה ויצתה מתורת אימון (רש"ל דוראן, מגי' ספ' ויהי אומן).